העולם האלקטרוני- אינטרנט כמטאפורה

תקציר העבודה:

העולם האלקטרוני- אינטרנט, כמטאפורה

ראשי פרקים: hy0175
1. הצגת הנושא
2. מטאפורה במדע
3. המחשב והעולם האנושי
1. כללי
2. האינטרנט כשום מקום
3. האם ניתן להחלץ מהמרחב
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

הצגת הנושא
ההמצאה הגדולה של המאה הנוכחית היא ללא ספק המחשב. אין אנו יכולים לתאר
את חיינו כיום ללא המחשבים: בשטח הניהול, התעשיה, הביטחון ועוד.
כמעט בכל בית בימנו יש מחשב אישי מסוגים שונים ובתי התוכנה בארץ שוקדים
יומם וליל על פיתוח תוכניות אשר תספקנה את כלל המשתמשים: מנהלים, עובדי
חשבונאות, בקרים, תמלילנים ועוד.
כל מערכת שאינה מתקדמת הינה נסוגה אחור. המדובר הוא במערכות כלכליות,
תעשיתיות, וארגוניות, שם משולבים אובייקטים ניהוליים עם אובייקטים ביצועיים.
אי לכך, אך טבעי הוא הדבר כי מערכת התקשוב היא מערכת אשר מתפתחת
במהירות כלפי מערכת מיועלת להפליא, המסוגלת לתת מענה לכל בעיה.
שיא השיאים, ואין חולק על כך, היא רשת האינטרנט. רשת זו היא "אוטוסטרדה
של מידע" הפורצת כל גבול ומביאה, בעיקר אינפורמציה לכל בית בו מותקן המיכשור
המתאים. האנפורמציה הינה מסוגים שונים, רבים ומגוונים, אולם גם מאפשרת
תקשורת אישית בין אנשים מקצוות שונות של העולם המעוניינים להתכתב דרך
מערכת האינטרנט.
בשנים 1993-1995 הכינו את אמריקה לעולם חדש המתקיים על פני מסכי המחשב.
בששת החודשים הראשונים של 1994 הגיעו מספר משתמשי האינטרנט בארצות
הברית בלבי למעל3- מליון ובכך חידשה אמריקה את העקרון לחרות וקידמה -
האוטוסטרדה. בקרבו יוכל כל אמריקאי לשוב ולהיות על הדרך הפתוחה. עסקים
חדשים יפרחו בצידי הדרך ככל שמפת האינטרנט תכבוש את העולם בפיגורציה
הנוכחית של הרשת.
באמצע 1995 פיתחה חברת מיקרוסופט את "חלונות 95", בה היא מציעה לכל אחד
יכולת שימוש ידידודתית באינטרנט. כך למעשה גם מגבלות הלמידה אינם נמצאות
עוד.
אסתטיקה היא עיון פילוסופי באומנות ובשיפוט הביקורתי שלה. היא עוסקת
בבירור מושג היופי והשאלות כלליות של יחוס ערך אסטתי: למה אנו מתכוונים
באומרנו כי יצירת אומנות היא יפה, וכיצד אנו קובעים אמות מידה לשיפוט?
התפיסה האובייקטיבית טוענת שהיפה או הערך האסטתי טמון באובייקט, וכי
שיפוטים אסתטים הם מוטעים או נכונים מיסודם. התפיסה הסובייקטיבית רואה
בערך האסתטי דבר מה שהצופה מעניק ליצירת האומנות- אפשר כי זוהי תהיה רק
העדפה אישית או (לפי קאנט) דבר כי הכל מסכימים עליו. קיימות גישות שונות
להערכה, בניהן גישות אנליטיות הדנות באמות מידה להערכה ובבסיס הלוגי שלה,
ואחרות המטפלות במשמעות חברתית או המוסרית של האומנות.

מטרת עבודה זו היא לסקור את מערכת האינטרנט מבחינת המשמעויות
המטאפוריות שלה, המבטאות חלק מן התהליכים האומנותיים אותם מבקרת
האסתטיקה.
מטפורה היא ביטוי ציורי שבו מתואר דבר במונחי דבר אחר. נבדלת מן הדימוי
בהעדר מילות יחס "כמו." כ"...". המטאפורה נפוצה בלשון היום יום: "הזמן רץ" או
"לאבד את הראש". המטאפורה משמשת אבן יסוד בפואטיקה.
מטאפורה לעיתים גולשת לתחום הסלנג. מידת חריגותו של הסלנג גדולה יותר בכך
שהוא ציורית יותר ואף מטאפורית יותר. תדירות הסלנג דווקא אלא בשפה המדוברת
בלתי נמנעת וטבעית, ובגין כך אף הופכת האבחנה בינהם לדקה עד מאוד, אם בכלל.
דומה למטאפורה הוא הדימוי: ביטוי בו משווים שני דברים כדי להדגיש את
התכונות המשותפות או את האיכות המסוימת המשותפת לשניהם. נבדלות מן
המטפורה, בדרך כלל בהוספת מילית יחס המתארת את משמעותם.

מקורות:

גודמן טוען כי שימוש מטאפורי בשפה, שונה בדרכים משמעותיות משימוש ליטרלי, אך הוא לא פחות ניתן לתפחקה. תפקדיה הן בהכנסת שינויים בתאוריות ובהבאתה עולמות חדשים לתפישתנו. המוזרות נעלמת ברגע שמזהים ששימוש מטאפורי של מונח הוא די שונה באופן נורמלי משימוש ליטרלי בו.
דולנד דוידסון דן בזה כשהוא מכחיש כי למונח מסוים יכולת להיות שימוש מטאפורי שונה מהשימוש הליטרלי שלו. הקושי הידוע ואיפי האפשרות למצוא פרפרזה ליטרלית לרוב המטאפרות הוצע ע"י דוידסון, כראיה לכך שאין דבר שניתן להביע בנוסח אחר- כלומר שמשפט לא אומר דבר באופן מטאפורי, שהוא לא אומר באופן ליטראלי. דוידסון
נותן את המונח "עלה באש" כדוגמא למונח מטאפורי שאיבד לאחר שימוש מוגזם את עוצמתו המטאפורית. דבר זה מצביע על כך כי המטאפורה היא עניין של תיפקוד יותר מאשר שימוש. ע"י כך ששמים
לדעתו של גודמן מטאפורה לא יכולה להיות מוגדרת במונחים של יכולת להציג כל תפקוד כזה. אולם הדיון של דוידסון נראה כהפיכה כוללת של התאוריה שלו. לדעת גודמן מטאפורה כרוכה בלקיחת מונח או סכימה של מונחים מאותו תחום או מתחום שונה. ההבדל במשמעות בין שני המונחים שווי הערך באופן מורחב מסתכן בהבדל בין הרחבותיהם
המשניות, כלומר בהרחבות של הרכבים מקבילים של מונחים אלה.
במאמר אחר מבקר גודמן את הדמיון ואת המטאפורה. לדעתו אין שני דברים שהם לא דומים היות וניתן להשוות על פי מימדים שונים. הטענה על דומות בים שני דברים לא יכולה להתבסס על דמיון בו יש תכונה אחת בשותף בלי שתואשם בחוסר אינפומרטיביות, ואילו טענה על דמיון מלא בין שני דברים איננה תקיפה על פי עקרון הזהות הלוגית.
ייצוג של אובייקט מסוים פירוש הדבר שהוא יכול להחליף את אותו אובייקט, ומבחינה מסוימת למלא את מקומו למטרה כלשהי או לסמן אותו כמצביע עליו. הדעה הרווחת היא שהדמיון הוא תנאי הכרחי לביצוע. לדעתו של גודמן יחס הדמיון בין שני אובייקטים איננו תנאי מספיק לייצוג.
האם כאשר דבר מסוים מורה או מצביע על אבייקט אחר, יחס הדמיון בינהם הוא תנאי מספיק ליצוג האוביקט? התשובה לכך תהיה שלילית. חיקוי גמור אינו אפשרי כי בין כל שני דברים ימצאו הבדלים כלשהם, על פי עקרון הזהות הלוגית.
לא ניתן לתת הגדרה למטאפורה על ידי יחס הדמיון בינה לבין האובייקט הליטרלי. הטענה היא על קיום דמיון כלשהו, או דימיון שניתן למצוא לפחות תכונה אחת משותפת בין כל שני דברים. לדעתו לא ניתן להסתמך על עיקרון הדמיון כדי להניח הנחות לגבי העתיד.
במאמרו בודק גם גודמן טכניקה, האם דמיון בין מספר רב יותר של אובייקטים מתקיים אם, ורק אם, כל זוג מבניהם הינו דומה.
בביקורת השביעית יצא גודמן כנגד ההנחה המגדירה דמיון כבעל תכונה אחת משותפת, וכנגד ההנחה המגדירה דמיון כבעל כל התכונות המשותפות, אולם האם כשעושים השוואה בין שני קבוצות אפשר לומר כי שני אובייקטים מסוימים יותר דומים משניים אחרים משום שיש להן מספר רב יותר של תכונות משותפות?
מחשב והעולם האנושי
כללי
הפילוסוף פטנם קובע כי מוח הקשור למחשב משוכלל המבצע סימולציה מקיפה של המציאות כאשר התקשורת מוח- מחשב מתבצעת על ידי אלקטרודות המחברות את המחשב לקצות העצבים היוצאים מהמח (מעין בינה מלאכותית- טבעית) היא שקרעת בכל מביעה המשמעיים ללא תלות במצב העניינים בעולם. זאת בהסתמך על טיעון אפריורי המצביע על שקריותה
ההכרחית מתוך שיקולים של תורת המשמעות.
כדי שהטענה "אני מח בקופסא", תהא טענה משמעית (כשהוא אינו קשור לערך האמת שלה) חייבים הביטויים מוח וקופסא להורות על מוח וקופסה. אחד התנאים שמילים יתייחסו או יורו על אובייקטים מסוימים הוא קיומו של קשר סיבתי כשלהו בין האובייקטים המצויינים לבין הגייתן או חשיבתם של המילים המציינות אותם. שלפי תורת המשמעות
המקובלת, מלה נתפסת כמתייחסת או מציינת אובייקט רק שמיעה האובייקט הנ"ל קשר באורח סיבתי כשהוא יצירתה של המילה או ההיגד. כך למשל כדי שהמילה קופסא בהקשר דנן אכן תציין קופסא ולא תהא בגדר שרבוט קווים חסר משמעות- כפי ששרבוט מקרי של האותיות ק.ו.פ.ס.ה. ע"י תנועת נמלה על החול עשוי להיות- חייב להיות קשר סיבתי
בין הכרת קופסא אמיתית כלשהי לבין העובדה שהשרבוט 'קופסא' נכתב, נאמר או נחשב בהקשר הנדון.
המוח לא ראה מעולם את הקופסה בה הוא נמצא ואף לא כל קופסא אחרת שהרי למוח בקופסא אין כל חוש ראייה ואף לא חוש אותנטי אחר, ולכן כאשר היה המוח הנדון בקופסא ואף לא עשה כן מתוך קשר כלשהו עם עובדת קיומן של קופסאות אמיתיות בעולם, ואף לא בשל כך שבא במגע ישיר עם הקופסאות.
ניתן להשליך ממשרה זה על טענת הספקנים כי כל העולם הוא חלום מחשבתי. הנימוק הסקפטי הוא במקורו בעל גוון של אי וודאות הבאה להדגיש את אוזלת ידנו במאמצנו לברר את המצב לאשורו.
המחשב למשעה פרץ גבולות אנתרופולוגיים.
לכל חברה יש לא רק את האספקטים הפונקציונאליים באמצעותם היא מאשרת ומגנה על המיכלול שלה, אלא יש לה מספר מסוים של אמונות, דוגמאות ונטיות אשר מנוגדים ומכחישים ומערערים לא רק את התפעולים החיוניים ואת מבנה הקבוצה, אלא שבזמנים מסוימים אפילו את קיומה. התנהגות אתנית מסבירה, בין השאר, מה המרכיבים של תרבות
אשר יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה זו או אחרת בעתיד. לכל עם ולכל אומה יש את מינהגיו, תרבותו ומסורתו אותה הוא מכיר ומוקיר שנים רבות. תרבות זו מעוגנת בכללי המוסר החברתיים אותן הוא מכיר, בכללי דת ומסורת עליהם הוא אמון וכן במינהגים אשר נשתרשו במשך השנים, ואין איש יודע את מקורן. תרבות זו והתנהגות זו
יכולים לבוא לידי ביטוי, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, בצורה של תרבות אחרת בצורה סוביקטיבית או לכל תרבות בצורה אוביקטיבית, יכול להראות הדבר כמוזר, חולני ואפילו פלילי.
דברה ((DEVEREUX, 1908 מדבר על 2 סוגים של לא מודע: אתני ותרבותי. בכל התנהגות המבוססת על שני הנ"ל יש טישטוש של המערכת האישית ההתנהגותית כאשר הלא מודע שולט על המודע, וכאשר תרבות אחת, כמו במקרה שלנו, חודרת אל תוך האחרת.
בני אדם המשתייכים לתרבות אחרת משלנו הם כמובן בניגוד לחיות- בעלי יכולת להשתמש בשפה ולהתמודד עם מגוון רחב של מצבים ולכן ניתן לסווגם על פי האמות המידה של הרדר ודקארט, כבני מיננו. אף אחד מהפילוסופים לא נכנע לפיתוי להציג חלוקה בין קבוצות אנושיות בדומה לחלוקה שביססו באופן חותך כל כך בין בני האדם לחיות.
עם זאת ההשוואה הבין תרבותית המתנשאת נשענת לעיתים קרובות על אסטרטגיה הדומה באופן ניכר להשוואה בין בני אדם לחיות.
מתוך עיון בדעותיהם של הפילוסופים עולה העדר מידה משותפת הבנה ואו תרגום בין עולמות הופכים למשימה קשה במיוחד ובאותה מידה לסכנה אינטלקטואלית, שכן אלה המנסים להגשימם, גם אם מפעפעת בהן רוח רלטביסטית מואסים לדעות הקדומות האוניברסליות.
האינטרנט כשום מקום
מחשבי האינטרנט מציעים כבר היום אוטוסטרדת מידע ובעלי הגיון יכולים להראות בו כי המכונית והנהג הופכים ליחידה קיברנטית אחת לכלי רכב של אינפורמציה- רשת מחשב\כלי רכב.
האינטרנט הן כדימוי פופולרי והן כטכנולוגיה, מציע מקום חדש לבדיקה וחוויה של מושג העולם ואת עמדתה של המערכת מסוג זה בפוסטמודרניזם.
בודלייר יותר מכל תיאורטיקן אחר מציע דעה פרובוקטיבית לניווט בעולם ההיפר אמיתי ((HYPRREAL למאות שבכתביו אין הוא מתכוון באופן ישיר לרשת העולמית ולאינטרנט הרי שהערותיו לגבי הטלקומוניקציה יחד עם גישתו הביקורתית למודרניות מציעות גישה מעניינת למחקר המטאפורות באינטרנט. במיוחד מעניינת בקריאת תואת המטאפורות
הגיאורפיות שבאינטרנט- המסגרת הטיפולוגית נמתחת לאוטוסטרדת המידע המאפשרת טיול מרתק ומהירות בעולם המטאפורה.
המושג "סייבר ספייס" (מרחק פעולה במחשבים), שוב אינו מושג המתייחס אך ורק למטריצה דמיונית. זהו מושג שנכנס לשימוש בשפה היומיומית בתוך הרשת כמו גם מחוצה לה כקיצור או סלנג המתייחס לרשת המחשבים בעולם הקיברנטי. מפרספקטיבה בודליירית המרחב של האינטרנט כסוג של עולם קיברנטי גורמת להחלשת המרחק הסימבולי בין
המטאפורי לאמיתי. הנטישה של ה'אמיתי' ((THE REAL לטובת 'ההיפר אמיתי' ((HYPRREAL נעשית ע"י הצגתם של סימבוליות לעולמות שלמים ומקיפים. מגמה זו מכתיבה את הדרך על פי בודלייר לקטסטרופה בלתי נמנית כאשר המודל המבטא את המציאות אותה הוא אמור להקיף.
אם ביקורתו של בודלייר לגבי המידע המואץ ואל טכניקות התקשורת כמו גם אל האופוריה המידה הרי האינטרנט מציע קונטסט להבנת הדימוי הבודליארי של הטכנולוגיה הטוטאלית. דימוי זה אצל בודלייר מפנה את האתגר העכשווי של ה'אמיתי' בתרבות הפוסטמודרנית. צורת קריאה זו מאפשרת לנו אם כן לעשות שימוש בבודלייר בדיון על
האינטרנט כמייצב את החלל האלקטרוני מעבר לסביבתו המודרנית ע"י החלפת העולם בעולמות פוטנציאליים מציע לנו האינטרנט בצורה מסוימת את הפיתוי של 'עולם' פוסטמודרני.
עבור בודלייר השינוי מ'אמיתי' ((REAL להיפר אמיתי קורה כשהרפרזנטציה מציעה דרך לסימולציה. אפשר לטעון כי אנו נמצאים על סף הרגע הזה, המצויים בעיקר על ידי עליית כוחות של העולם הוירטואלי. כשם שהאוטוסטרדות שינו את פני העולם כך גם אוטוסטרדות המידע מציעות דימוי של שנוי דרמטי בחיי האדם דרך שינוי הנוף
הוירטואלי.
לא מעט מושגים מטאפורים צברו תאוצה בעשור האחרון, בעיקר ככל שהוא הולך ומתקרב לקיצו. סוף זה הוא מיוחד בעיקר משום שאנו עומדים בפני שנות האלפיים. הביטוי אוטוסטרדות מידע הוא ביטוי שנתפס לשפה והפך במהירות לביטוי פופולרי ושימושי לרשת הבינלאומית אינטרנט. השמוש החוזר ונשנה אינו משנה את הרשת אולם המטאפורה של
האוטוסטראדה מתפקדת כמודל קונספטואלי לעולם הנברא ע"י טכנולוגיה זו. אומנם אך אחד אינו הולך לשם מקום ע"י הרמת הטלפון אולם כאשר המתחב מתחבר לאותם קווי טלפון ולמודן לפתע צומחות להם מטאפורות חייות וקרנטיות. אוטוסדרות המידה נשמכות על מטאפורות פיגורטיביות מתאימות אפילו יותר- טופוגרפיה וירטואלית שבה
המציאות, התנועה וכיוון הופכים אפשריים. האינטרנט הופך לטריטוריה סימולטאיבית שבה אנו נעים דרך המחשב ומסך המחשב מחליף סה את חלון מכונה.
בודליאר מראה באיזו קלות מתורגמת התנועה לחוויה ויזואלית שבה הנהג\הצופה נמצא באינטרקציה עם הדימויים במקום עם העולם האמיתי.
שלא כמו בשינוי המטאפורי שעובר העולם על מנת להיות מיוצג בחלון המונית, "סייבר ספייב" מציע את הסימולציה של מאחורי המסך. 'האמיתי' שוב אינו משמש כמקור ((REFERENT עבור הוורסיה הפוסטמודרנית של החלון. ההגיון של הסימולציה הוא משטח חסר עומק המאפשר את חוסר המשחר של הדימויים בין המטאפורה והעולם שהיא מציגה
(למעשה זוהי רפרזנטציה). עבור בודלייר מייצג המסך דוגמא של "SATELLISATION OF THE REAL" ע"י השגת הריחה מהירה של "ההיפר אמיתי". מה שהיה קודם מוקרן מנטלית כחי במטאפורה מוקרן כעת ללא מטאפורה לתוך חלל אבסולוטי של סימולציה.
כלומר שוב אין זו מטאפורה לשינוי. האוטוסטרדה המדומה של האינטרנט הופכת לצורה של מציאות מדומה ((VIRTUAL REALITY. במודל זה המסך הופך להיות כלי התחבורה בו נעשה שמוש בעולם ה"היפר אמיתי" ובו אפשר לחצות עולמות מדומים. מספר גדול של ספרי הדרכה ואינטרנט עושים שימוש במטאפורות גיאוגרפיות ובנויים כמדריכי טיולים.
הם ממצים דימויים של ניווט ומחקר. יש להניח כי המודל הרעיוני הזה משרת מטרה ברורה בתרבות העכשווית, כזו ההופכת את הסימולציה לצורה של כח.
נטען כי המחשב או הטלקומוניקציה ככלל משמשים כ"כלי הרכב האחרון" וככזה הוא מאיים על כל העניין הטופוגרפי. תנועה ומהירות מאבדים את משמעותיהם ה"אמיתיות" ובאותו הזמן צוברים כח כטכנולוגיה סימולטיבית. עבור בודלייר מעבר לכח ה"אמיתי" אל ה"סופר אמיתי", מייצגת את מימוש הרצון המודרני לשלוט בעולם.
חלל וירטואלי פוטנציאלי מחליף את החלל הקינטי האמיתי, או אפילו את ה"אמיתי הפוטנציאלי", מתורגם מבינה מטאפורית לאנרגיה "קינטית" וירטואלית. הדימוי של טיול קיברנטי הוא בעל כח דווקא שום שהוא מציע עולם מטאפורי על ומאחורי מסך המחשב. 'עולם' זה שאינו קיים יותר עבור העולם אמיתי משום שזה הופך לעבר. הפרספקטיבה
של דימוי המדיה העכשווים של האינטרנט מציעה שהמודל הרעיוני לחלל הקיברנטי אינו מחקר את העולם האמיתי. הוא נוטש את העולם עבור עולם אחר שיכול להיות של בצורה מלאה, עולם מהיר מיידי ורב שכבתי.
הטכנולוגיה הנכוונת להכיל בתוכה מרחק יותר. בסופו של דבר עולם וירטואלי מדוה שהורס את האפשרות הריקנית של מרחק. רגע בעייתי זה של סטטיקה פיזית מתקיים במקביל לטיול וירטואלי בחוויה של צופה\מטייל שהיא מיידית.
החלל והזמן חופפים. בודלייר רואה את העולם כנכנס לעידן שהוא מכנה עידן המסלול "התיירות הנצית של האנשים שאינם יוצאים יותר למסעות במובן האמיתי של המילה אלא פשוט הולכים בסביבתם במעגלים המקיפים את עצמם .
מנקודת מבט ביקורת זו הרי האינטרנט ממוטט את כל החללים לתוך חלל אחד אותו הוא מכנה -HYPERPOTENTAIL POINT קרי נקודה המבטלת את כל רעיון של מרחק חלל או הפרדה. בודלייאר טוען כי באופן אירוני הטלקומוניקציה נזקקת למרחק על מנת להתגבר עליו. באחת מהערותיו לגבי רשת המחשב הוא כותב כי "האדם הממוחשב חווה מרחק מאוד
מיוחד, מרחק שיכול להיות מתואר כמרחק שאי אפשר לגשר עליו על ידי הגוף". המסך הוא כמעט לא וירטואלי ולכן בלתי מגושר, למרות שהוא אינו יכול לחצות אותו והוא יוכל לנייד את עצמו דרך המדיה.
בודלייר מדמיין מצב שבו הנהג והמכונית יהפכו ליחידה קיברנטית אחת. כלי רכב של אינפורמציה, רשת מחשב-כלי רכב.
אם נקצין את כיוון המחשבה הזה נוכל לומר כי באינטרנט מחשבי ה- ONLINE מצביעים כבר היו את היחידה ככלי רכב לאינטרנט. היכולת להתמזג מבחינה פיזית עם הרשת היא פחות חשובה בשב זה מהיכולת לטייל בצורה אלקטרונית וכך לגשר על מרחקים (אם כי אנלוגיית הוירטואל ריאליסטי מציע גם את ההתקדמות הזו). האינטרנט יותר ומשמר
את העולם המדינה של עצמו במקום העולם הפיזי של חיים מרוחקים. אין פלא אם כן כי עסקים רבים מתנהלים כיום ברשת, חברות בינלאומיות רבות- עצם המושג בינלאומי מוטל היו בספק- מקיימות לעצמן אתרים באינטרנט, הרשת אינה יותר כלי לשיווק עבור רוחח באופן מובהק.
ככל שהאינטרנט מתקדם עבר הגשמת החלום של קשרים טוטליים אפשר לדמיין את הרגע שבו הSAVERSPACE- המטאפורי יהפוך ל- HYPERREAL ויהיה יותר חשוב מהעולם האמיתי אותו הוא מדמה או ניסה לדמות פעם. בודלייר טוען כי ברגע שההתנהגות מכוונת לפעולות מסוימות. השאר הפך לשממה, גוף חסר שימוש שננטש והנטיה היא להתעלם ממנו.
האמיתי הופך לגוף ריק.
זוהי למעשה הפעם הראשונה בה הטכנולוגיה ששרתה את האמיתי מחליפים אותו במשהו שהוא יותר אמיתי מאמיתי- סימולציה, וזוהי למעשה גם תמציתו של הפוסמודרניזם.
במקביל לעבודה הכתובה נבדקו גם מספר סרטים המנסים להתמודד עם הטכנולגיות הללו וצורת השפעתן על חיי האדם ככלל ניתן לומר כי ברוב המקרים צורת הייצוג מחזקת את השערותיו של בודלייר. החלל האמיתי הופך לחלל מעבר בין ניסיון אחד לשני ב'סייבר ספייס' לסוגיו. הגוף הפיזי מוזנח משום שאין צורך בו אלא רק במח.
בהופעתו האמיתי האינטרנט מורכב ממערכות מורכבות של רשתות תקשורת של מכונות אחרות המתקשרות אחת לשניה ומתקשרות דרך קווי הטלפון. בניגוד למערכת הגשרים והקשרים המתקיימת בעולם האמיתי. הצורות הגיאוגרפיות של מקומות מאחרים ו'כתובות' של משמים יוצרים קרקע וירטואלית פשוטה למשתמש, כזו שהטיול בה הוא קשרים בין אתר
אחד למשנהו. המטאפורה של הסייבר ספייס מציגה את האינטרנט כעולם, טריטוריה וירטואלית המתקיימת רק כאשר הועברה אל קוד מראש של קונבנציה. ג'ימיסון מקשר את ההתפתחות של הניווט ב1492- לצמיחת הרעיון של מודל של ה'עולם' כדבר טוטאלי, כמו גם את ההכרה כי "לא יכולות להיות מפות "אמיתיות" לא רק התקדמויות דיאלקטיות
ברגעים היסטוריים שונים של הכנת מפות".
בדומה לקונספציה המודרנית של המפה והקשר לאי הצגתו של העולם כדבר טוטלי, אינטרנט כמפה פוסטמודרנית הופך לטוטליות בעצמו, כלומר הוא אינו יצוג של מציאות כל שהיא, אלא מציאות החדשה עצמה, זהו תחליף לעולם. בודלייר מתייחס אל הרגע הזה כאל קיומו של עותק שאין לו מקור כלומר כאשר העולם (או המודל) מגדיר את העולם
שפעם העריך, סיפורים עתיקים על מפה שהיתה כמה מדויקת ובקנה מידה כה גדול עד שכיסתה קירות שלמים הופך אותה למציאות עצמה. מכאן ואילך זוהי המפה שבאה לפני הטריטוריה. המפה היא היוצרת את הטריטוריה. הטופוגרפיה המטאפורית המוצעת ע"י האינטרנט מציגה את הסימולציה של ארץ רחבה שעדיין לא נתגלתה ובה רק גבולות הדמיון
שלנו המגבילים את פעילותנו.
אם מכונה כלשהי מפסיקה לעבוד ברשת היא חסרת קיום והקודים המלאכותיים אינם יכולים לתקשר בעולם שאינו קיים. בדומה לכך אין לאינטרנט גבול משום שטריטוריה מורכבת באופן משולב. המשתמש אינו מגלה דברים חדשים אלא רק חושף.
אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב קבוצות אלו היא: "איפה אתה בעולם האמיתי? שאלה זו חוזרת על עצמה אחת לכל כמה שורות באינטרנט והיא מופנה אל כל משוחח חדש המגיע אל האתר, יש לציין כי לכל משתמש יש סיסמה קבועה באינטרנט. אפשר לומר כי העולם הטקסטואלי יוצא נגד גישה זו של אינטרקציה הוא מעודד את המשתמשים לתקשר
בהתאם למטאפורות והוא מבטל את המרחק. ע"י כך אנו מזהים את האינטרנט כחלל קיברנטי ואנו מאפשרים למשתמש לשהות במקום חדש. אתרים מהסוג שהוזכרו לעיל מבססים את המודל הרעיוני התופס את האינטרנט כמכלול עולם מטאפורי שאליו מתייחסים כאל מציאות. חוסר הטבעיות של החלל והנוחות שהוא מספק למשתמש בעולם הוירטואלי מדגישים
עד כמה "אמיתי" הפך הסייבר ספייס להיות.
על פי האינטרפטציה של דוידסון ביחס למטאפורה וביחס לפרשנות הראדיקלית נשאלות השאלות הבאות ביחס למטאפורה:
1.כיצד יתכן לפרש מבע מסוים של פסוק כמטאפורי.
2.כיצד מושג האפקט של המטאפורה?
אפשר לראות ששתי שאלות אלה קשורות זו בזו, שכן שיושג האפקט של המטאפורה הכרחי ראשית לזהות מבע מסוים של פסוק מטאפורי. הקושי המתעורר ביחס לשאלה הראשונה יסודו בהנחה שמשמעותו של מבע היא פונקציה של שני רכיבים שונים.
הביטויים מטאפוריים כפי שנסקר לעיל הם רבים. השאלה היא כיצד הם נתפסים בעיני הציבור ומהיא הדינמיקה שלהם בהשתנות צרכי המחשב האנטרנט בפרט.
להלן מספר ביטויים השגורים באינטרנט:
1.שכבה- שכבה מצייגת סוג של מידע. רובד מסוים- קרי ידע מסויים, יכול להיות אסור לחלק מהאנשים ואילו לאחרים הוא יכול להיות פתוח לעיון.
2.רשת תקשורת- חיבור פיזי של מחשבים למחשבים אחרים על מנת להעביר מידע.
3.קיר אש (-(FIREWALL מושג המציין הצפנת תוכניות. ישנו 'קיר' שאותו אי אפשר לעבור אלא בעזרת סיסמא מיוחדת. אומנם אין קיר במחשבים כקיר רגיל אולם בהרחבה המשנית הוא מציין דבר שלא ניתן לעבור אותו.
4.וירוס- תוכנה האמורה לבלבל את המחשב. הוירוס אומנם נמצא גם במחשבים רגילים אולם גם באינטרנט (ידוע הוירוס "GOOD TIMES" בדיוור האלקטרוני באינטרנט). שימוש זה נלקח מתחום הרפואה כחיידק שקשה לגלותו אולם הוא יכול 'לעולל' דברים איומים בגוף. כלומר בהרחבה המשנית שלו הוא דומה לתוכנה ההורסת קבצי מחשב.
5.דואר אלקטרוני- מסמכים הנשלחים לאדם אחר באמצעות רשת תקשורת. למרות שזוהי העברת מידע פשוטה קל יותר להשתמש במושג דואר המוכר לנו מימים ימימה.
6.מרחב פעולה- אפשרויות הפעולה הניתנות למשתמש בודד.
7. -HYPERPOTENTAIL POINTנקודה המבטלת את כל רעיון של מרחק חלל או הפרדה.
לא ניתן לתת הגדרה למטאפורה אלו על ידי יחס הדמיון בינה לבין האובייקט הליטרלי. חייב להיות דמיון כלשהו, או דימיון שניתן למצוא לפחות תכונה אחת משותפת בין כל שני דברים, כפי שהובא לעיל.
השימוש המטאפורי בביטויים אלו בדרכים משמעותיות משימוש ליטרלי, אולם ביטויים אלו מסבירים יפה מאוד את המצב הקיים ואת התאוריות. לאדם שאינו מתמצא יכולים להיות ביטויים אלו כמוזרים אולם, המוזרות נעלמת ברגע שמזהים ששימוש מטאפורי של מונח הוא די שונה באופן נורמלי משימוש ליטרלי בו.
למונחים אלו אין שימוש ליטראלי שונה מהשימוש המטאפורי שלהם והם אומרים אותו דבר באופן מטאפורי מה שהם מביעים בשפת היום יום (כך גם טוען דוידסון).
רוב המונחים כאן דומים במימד אחד לפחות לביטוי אותו הם רוצים לבטא אולם הטענה על דומות בין שני דברים לא יכולה להתבסס על דמיון בו יש תכונה אחת בשותף על פי העקרון הלוגי. כלומר לדעת גודמן הדמיון המטאפורי כאן אינו חזק כל כך.
לדעתו של גודמן יחס הדמיון בין שני אובייקטים איננו תנאי מספיק לייצוג, אולם היות ומונחים אלו יכולים להחליף את המונחים בתחום האנטרנט, ומבחינה מסוימת למלא את מקומו למטרה כלשהי או לסמן אותו כמצביע עליו, לכן שהדמיון יהיה תקף, למרות כי חיקוי גמור אינו אפשרי כי בין כל שני דברים ימצאו הבדלים כלשהם, על פי
עקרון הזהות הלוגית.
האם ניתן להחלץ מהמרחב
דיברנו עד כה כי המרחב והתמוטטותו יוצרים בסיס מטאפורי. האם ניתן להחלץ מן מהמרחב.
המחזיקים בעמדות השונות בפילוסופיה נוטים להתפחר ברשת של מטאפורות מרחביות ומתאגדים לשבטים פילוסופיים המתקשים יותר ויותר לתקשר בנינהן. מרסלו מביא לדוגמא את המטאפורות הפרספקטיביות, כמו מקבילותיהן האידיאלוגיות. הן מציעות מודל ליחסים בין תרבותיים, כמו הפעולות שעורך האינטרנט, כו גם פנים תרבותים ובין
אישיים, המבוסס על שיוויון של כל נקודות מבט הקיימות ועל חלקיותה של כל נקודת מבט בנפרד. כל תרבות מארגנת את ה"עולם" בדרכה המיוחדת, והיא רשאית לעשות זאת, מאחר שאין "עולם אחד" מוחלט שאותו יש לארגן בצורה אחת נכונה. לכל אחד עש דבר מה ללמוד מכל אחד אחר, מאחר שלאיש אין בעלות על ידיעה. ההתמקדות ביע מושגת
באמצעות היכולת להגדיל את הפרספקטיבה ואת נקודות המבט. ממש כשם שהאינדיבידואל מנה בהתמדה את עמדתו מנושא ההשוואה לנושא, מצופה לנצפה, כך אסור לתרבויות להפקיע אף אחד מתפקידיהם אלה לעצמן.
הבעיה עם תמונה זו היא שהמטאפורה של מרחב הפרספקטיבות אינה מספקת. ראשית נקודות המבט הן תמיד על אובייקט ולכן במקום לעזור בהבנת הבנייה התרבותית של העולמות, מציעה הפנייה לנקדות מבט את גילויו או את יצוגו של עולם קדום לכל נקודת המבא, על אף שההתבוננות באובייקט מפרסקטיבות שונות עוזרת אן להבנתו, אין זה נכון
שכל נקודות המבט הן בעלות ערך שווה: אחדות הן באופן ברור יותר טובות מאחרות ולכן הלוגיקה הפנימית של מטאפורה המרחבית מובילה להשוואה מתנשאת, יותר משהיא מונעת אתה.
הבעיות העיקריות של המטאפורות הן שאינן מתאימות למציאות האכזרית על כדור הארץ. העולם שבו אנחנו ותרבותיות החיים הוא עולם רווי עימותים ותורות ואלו הן מסודרות שבני אדם ממשיים חיים על פיהן. בני אדם ממשיים הזקוקים למרחב משלהן כדי לקיים אותן. אין ספק כי תרבויות לומדות זו מזו, אך לימוד בעולם רווי קונפליקטים
זה הוא בעל ערך ככלי לקידומן של המטרות הראויות של קיום והתפשטות יותר משהוא מהווה תכלית לעמו. בעולם זה אין שיוויון בין תרבויות: ישנן שולטות ונשלטות, חזרות וחלשות אלה הכופות את אמות המידה שלהן ואלה המקשות באופן נואש לחקות אותן.
סיכום
עבודה זו עסקה במטאפורות השימושיות הנמצאות באינטרנט.
לא מעט מושגים מטאפורים צברו תאוצה בעשור האחרון, בעיקר ככל שהוא הולך ומתקרב לקיצו. סוף זה הוא מיוחד בעיקר משום שאנו עומדים בפני שנות האלפיים. הביטוי אוטוסטרדות מידע הוא ביטוי שנתפס לשפה והפך במהירות לביטוי פופולרי ושימושי לרשת הבינלאומית אינטרנט. השמוש החוזר ונשנה אינו משנה את הרשת אולם המטאפורה של
האוטוסטראדה מתפקדת כמודל קונספטואלי לעולם הנברא ע"י טכנולוגיה זו. אומנם אך אחד אינו הולך לשם מקום ע"י הרמת הטלפון אולם כאשר המתחב מתחבר לאותם קווי טלפון ולמודן לפתע צומחות להם מטאפורות חייות וקרנטיות. אוטוסדרות המידה נשמכות על מטאפורות פיגורטיביות מתאימות אפילו יותר- טופוגרפיה וירטואלית שבה
המציאות, התנועה וכיוון הופכים אפשריים. האינטרנט הופך לטריטוריה סימולטאיבית שבה אנו נעים דרך המחשב ומסך המחשב מחליף סה את חלון מכונה.
הבעיות העיקריות של המטאפורות הן שאינן מתאימות למציאות האכזרית על כדור הארץ. העולם שבו אנחנו ותרבותיות החיים הוא עולם רווי עימותים ותורות ואלו הן מסודרות שבני אדם ממשיים חיים על פיהן. בני אדם ממשיים הזקוקים למרחב משלהן כדי לקיים אותן. אין ספק כי תרבויות לומדות זו מזו, אך לימוד בעולם רווי קונפליקטים
זה הוא בעל ערך ככלי לקידומן של המטרות הראויות של קיום והתפשטות יותר משהוא מהווה תכלית לעמו. בעולם זה אין שיוויון בין תרבויות: ישנן שולטות ונשלטות, חזרות וחלשות אלה הכופות את אמות המידה שלהן ואלה המקשות באופן נואש לחקות אותן.
האינטרנט ממוטט את כל החללים לתוך חלל אחד אותו הוא מכנה -HYPERPOTENTAIL POINT קרי נקודה המבטלת את כל רעיון של מרחק חלל או הפרדה. בודלייאר טוען כי באופן אירוני הטלקומוניקציה נזקקת למרחק על מנת להתגבר עליו. המסך הוא כמעט לא וירטואלי ולכן בלתי מגושר, למרות שהוא אינו יכול לחצות אותו והוא יוכל לנייד את
עצמו דרך המדיה.
בודליאר מראה באיזו קלות מתורגמת התנועה לחוויה ויזואלית שבה הנהג\הצופה נמצא באינטרקציה עם הדימויים במקום עם העולם האמיתי.
הרטוריקה הנדרשת לשנוי השתמעויות מטאפוריות אינה דבר של מה בכך. המבינים את התאוריה החדשה אמרו על רוב המשמעויות המטאפוריות כי הן מדברות מעט מאוד על הרבה מאוד ולכן מחטיאות את האמת. מחשבי האינטרנט מציעים כבר היום אוטוסטרדת מידע ובעלי הגיון יכולים להראות בו כי המכונית והנהג הופכים ליחידה קיברנטית אחת
לכלי רכב של אינפורמציה- רשת מחשב\כלי רכב.
המושג "סייבר ספייס" (מרחק פעולה במחשבים), שוב אינו מושג המתייחס אך ורק למטריצה דמיונית. זהו מושג שנכנס לשימוש בשפה היומיומית בתוך הרשת כמו גם מחוצה לה כקיצור או סלנג המתייחס לרשת המחשבים בעולם הקיברנטי. מפרספקטיבה בודליירית המרחב של האינטרנט כסוג של עולם קיברנטי גורמת להחלשת המרחק הסימבולי בין
המטאפורי לאמיתי. הנטישה של ה'אמיתי' ((THE REAL לטובת 'ההיפר אמיתי' ((HYPRREAL נעשית ע"י הצגתם של סימבוליות לעולמות שלמים ומקיפים. מגמה זו מכתיבה את הדרך על פי בודלייר לקטסטרופה בלתי נמנית כאשר המודל המבטא את המציאות אותה הוא אמור להקיף.
עבור בודלייר השינוי מ'אמיתי' ((REAL להיפר אמיתי קורה כשהרפרזנטציה מציעה דרך לסימולציה. אפשר לטעון כי אנו נמצאים על סף הרגע הזה, המצויים בעיקר על ידי עליית כוחות של העולם הוירטואלי. כשם שהאוטוסטרדות שינו את פני העולם כך גם אוטוסטרדות המידע מציעות דימוי של שנוי דרמטי בחיי האדם דרך שינוי הנוף
הוירטואלי. כלומר שוב אין זו מטאפורה לשינוי. האוטוסטרדה המדומה של האינטרנט הופכת לצורה של מציאות מדומה ((VIRTUAL REALITY. במודל זה המסך הופך להיות כלי התחבורה בו נעשה שמוש בעולם ה"היפר אמיתי" ובו אפשר לחצות עולמות מדומים. מספר גדול של ספרי הדרכה ואינטרנט עושים שימוש במטאפורות גיאוגרפיות ובנויים
כמדריכי טיולים. הם ממצים דימויים של ניווט ומחקר. יש להניח כי המודל הרעיוני הזה משרת מטרה ברורה בתרבות העכשווית, כזו ההופכת את הסימולציה לצורה של כח.
גודמן מציע שבע ביקורות מציגות את יחס הדמיון בתחומים בהם לא ניתן להסתמך על יחס זה. גודמן מראה כי הטענות על הדימיון אינן אובייקטיביות, ולכן כל מקרה שנחשוב שקיים דמיון כלשהו בין שני אובייקטים נראה בסופו של דבר כי דמיון זה הוא יחסי, תלוי בסיטואציה, באינטרסים ובמוסכמות החברתיות. מכאן אם הדמיון יחסי
ומשתנה על פי אינטרסים, כך גם הדמיון בין המטאפורה לאובייקט הליטראלי. לכן בין המטאפורה או כל דבר אחר הנתון לוויכוח פילוסופי לאובייקט הליטרלי. לכן אין המטאפורה או כל דבר אחר הנתון לוויכוח פילוסופי ניתן להסביר ע"י הדמיון.
ביבליוגרפיה
1.גיבסון ויליאם, נוירומסר, ספרית מעריב, תל-אביב, 1994.
2.דסקל מרסלו, "האקולוגיה של המרחב התרבותי", מטאפורה, ה', 1992.
3.הסה מרי, "הברהמס, רציונליות ומטאפורה במדע", מטאפורה, ד', 1991.
4.שטייניץ יובל, "מוח בקופסא- תגובת הספקן", מטאפורה, ד', עמודים 105-115.
5."מטאפורה ואינטרפטציה בפילוסופיה של דוידסון", עמוד 99
6.שניצר ש., "עיברית זרוקה ועיתונות זרוקה- ואחריות שנזרקה", ספר השנה של העיתונאים, תשמ"ה.
1.BAUDRILLARD JEAN, THE TRANSPERCY OF EVIL, NEY-YORK 1993.
2.BAUDRILLARD JEAN, THE EXTASY OF COMMUNICATION, NER YORK 1988.
3.BLACK MAX, "METAPHOR", PROCEEDING OF THE ARISTOTELIAN SOCIETY, VOL LV, 1954.
4.DEVEREUX GERORGE , BASIC PROBLEMLS OF ETHNOPSYCHIATRY, LONDON, 1908.
5.GOODMAN NELSON, "SEVEN STRUCTURES ON SIMILARITY", IN PROBLEMS AND PROJECT, INDIANAPOLIS, 1978.
6.GOODMAN NELSON, METAPHOR AS MOONLIGHTING, IN SACKES SELDON (ED), ON METAPHOR, CHICAGO UNIVERSITY, 1984.
7.JAMESON FREDRIC, POSTMODERNISM, DUKE, 1991.
שניצר ש., "עיברית זרוקה ועיתונות זרוקה- ואחריות שנזרקה", עמודים 14-24.
הסה מרי, "הברהמס, רציונליות ומטאפורה במדע", עמוד 171.
GOODMAN NELSON, METAPHOR AS MOONLIGHTING, P.176.
IBID, P. 178.
GOODMAN NELSON, SEVEN STRUCTURES ON SIMILARITY, P.438-440.
IBID, P. 445.
שטייניץ יובל, "מוח בקופסא- תגובת הספקן", עמוד 108.
DEVEREUX GERORGE , BASIC PROBLEMLS OF ETHNOPSYCHIATRY,P.54.
דסקל מרסלו, "האקולוגיה של המרחב התרבותי", עמוד 28.
גיבסון ויליאם, נוירומסר, עמוד 36.
BAUDRILLARD JEAN, THE EXTASY OF COMMUNICATION, P. 39.
BAUDRILLARD JEAN, THE TRANSPERCY OF EVIL, NEY-YORK 1993.
BAUDRILLARD JEAN, THE EXTASY OF COMMUNICATION, P.19.
JAMESON FREDRIC, POSTMODERNISM, P.52.
"מטאפורה ואינטרפטציה בפילוסופיה של דוידסון", עמוד 99.
דסקל מרסלו, "האקולוגיה של המרחב התרבותי", עמוד 37.
10

תגים:

רשת · תקשורת · עולמית · אלקטרוניקה · מחשב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העולם האלקטרוני- אינטרנט כמטאפורה", סמינריון אודות "העולם האלקטרוני- אינטרנט כמטאפורה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.