עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

תוצאות חיפוש "דמות ישראלי":

עבודה מס' 68943 SHOPPING CART DISABLED
מרכיב הזהות התימנית בתוך דמות הצבר הישראלי, 2010.
השימוש במרכיב הזהות התימני ומאפייני התימנים בתהליך גיבוש דמות הצבר הישראלי בשנים של קום המדינה.
2,647 מילים (כ-8 עמודים), 11 מקורות, 79.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודתי, אני מעוניין לבחון את מהות מרכיב הזהות התימנית בתוך דמות הצבר הישראלית אשר צמחה לה מתוך מפגש בינעדתי רבגוני ומגבשת בתוכה מרכיבים ומאפיינים מתרבויות שונות המכילות אלמנטים משלימים ולעיתים סותרים. הניתוק מ"היהודי הגלותי" ויצירת "יהודי חדש" אשר לימים התגבש לכדי דמות "ישראלית", נבעה מתוך הרצון לאחד את הזהות ולהרכיב דמות יהודית ישראלית המאחדת בתוכה את האלמנטים החשובים והמהותיים המופיעים ביהודים מעדות שונות. על אף שביצוע החזון היה כרוך בקשיים רבים והתנגדויות ואף הוליד אפליות והעדפות, הצליחה הדמות התימנית למצוא את מקומה הנכבד בתוך הזהות המורכבת של הצבר.
בעבודה זו, אנסה לעמוד על תהליך ההטמעה של המאפיינים התימנים בתוך הדמות ההולכת ומתגבשת ולבחון אילו מרכיבים של הזהות התימנית שאפו היוצרים להנחיל בתוך הדמות הישראלית המתגבשת מתוך ההכרה שהטמעת מאפיינים אלו מסוגלת להפוך את ה"יהודי החדש" לטוב יותר. מצטייר כי תהליך זה שהתרחש במהלך השנים אינו היה קל ולווה בניתוחים שונים ולעיתים מוטעים של הדמויות השונות אשר מנעו מלהבין את הדמות כראוי ובאופן אובייקטיבי, דוגמא לכך היא אי האבחנה בין הטיפוס התימני העירוני לזה הכפרי(4). הבנת תהליך זה, תעשה מתוך סקירה של ניתוח הדמויות והתרבות התימנית מנקודת מבטם של היוצרים האירופאים ודרך האופנים השונים אשר מאפיינים את הכתיבה של היוצרים.

תוכן עניינים:
מבוא והצגת הנושא
דיוקן התימני
אהבת הארץ ומוטיב הגאולה
התיישבות
כיבוש העבודה
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
למרות האכזבה הגלויה בשירו של אימבר, ככל שנקפו השנים ושני הקטבים החלו בשלבי הסתגלות אחד לשני, החלו לצוץ עדויות גם ליוצרים אשר גילו מעין פתיחות והתקרבות אל הדפוס התימני ואף גילו הערכה מרובה אליו וזאת למרות הקיבעון הספרותי בתפיסת התימנים אצל רוב היוצרים(7). נדמה כי חלקם של היוצרים כדוגמת סמילנסקי ושמעונוביץ' מתחילים להכיר בסגולותיהם ובמאפייניהם הייחודיים של התימנים התואמים בחלקם את הרעיון החלוצי ומחזקים אותו.
 
עבודה מס' 62893 SHOPPING CART DISABLED
הגיבור הישראלי החדש - בחינת דמות הגיבור הישראלי בראי האבל הציבורי על מותו של אילן רמון., 2003.
4,837 מילים (כ-15 עמודים), 17 מקורות, 199.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תוכן העניינים
מבוא
המוות והאבל בחברה המודרנית
הנסיכה דיאנה והאבל הציבורי על מותה
מותו של אילן רמון והחברה הישראלית
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא
ביום 1/2/2003 התרסקה המעבורת "קולומביה" (Columbia) במהלך ניסיונה להיכנס בחזרה
לאטמוספרה עם סיום משימתה בחלל. על סיפונה של החללית היו 7 אנשי צוות וביניהם
האסטרונאוט הישראלי הראשון, טייס בחיל האוויר, אלוף משנה אילן רמון. הימים שאחרי
אותה התרסקות טראגית ראו גילויי אבל ספונטניים אשר חצו שכבות נרחבות באוכלוסייה
הישראלית.
עבודה זו תנסה לבחון את הסיבות לגילויי האבל הללו. מדוע במדינה כה למודת טראומות
מסוגים שונים, החל בתאונות דרכים, עבור בתאונות צבאיות וכלה בפעולות טרור הפוגעות בבטן
הרכה של החברה האזרחית הישראלית, הפך דווקא מותו של אילן רמון לטראומה אשר גררה
תגובות כה קשות מצד הציבור הישראלי.

לצורך מענה על שאלת המחקר אשתמש במספר אמצעים. הפרק הראשון יעסוק בסקירה של
המחקר העדכני בנושא המוות, האבל ותגובת החברה לנושאים אלו בתקופה המודרנית. בפרק
השני של העבודה אבחן מקרה אשר יש בו, לעניות דעתי, נקודות משותפות רבות למקרה אילן
רמון והחברה הישראלית, הוא מותה של הנסיכה דיאנה בתאונת דרכים בשנת 1997 ותגובת
הציבור האנגלי לאותה טרגדיה. הפרק השלישי יעסוק בבדיקה של תגובות הציבור הישראלי
למותו של אילן רמון כפי שהתבטאו בעיתונות הישראלית ובמדיום אשר הפך, לטוב ולרע,
לתמונת הראי של החברה הישראלית, רשת  האינטרנט על אתריה השונים.


 
עבודה מס' 40268 SHOPPING CART DISABLED
עיצוב הדמויות בסכסוך הערבי-ישראלי בקולנוע הישראלי, 1995.
"אוואנטי פופולו"\רפי בוקאי,"גשר צר מאוד"\ניסים דיין ו"גמר גביע"\ערן ריקליס.
2,277 מילים (כ-7 עמודים), 5 מקורות, 119.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
תכליתו של חיבור זה היא לבחון את דמותו של הערבי, כפי שהיא משתקפת בקולנוע הישראלי לפני האינתיפאדה ואחריה. אתמקד בסרטים שנעשו בשנות השמונים והתשעים בהם אכן חל שינוי בדמותו של הערבי בקולנוע ביחס לשנים שקדמו להן, בהן היתה האידיאולוגיה הציונית מוצקה ומונוליטית, והקולנוע נתפס ככלי שרת של המהפכה הציונית והמדינה היהודית.
דמותו של הערבי היתה אז דמות חד מימדית, סטריאוטיפית כמעט, אם כי בעלת ווריאציות. העיקרית שבהן היתה דמות הערבי הנבל, הטרוריסט הבלתי מתפשר מחד, ודמות הערבי מייצג הטבע הארץ ישראלי, השורשיות והאדמה מאידך.
אחת הטכניקות להצגה מחודדת של השניות בדמות הערבי, היא להפריד ולאחד במהלך גלילת העלילה בין נתיבי נקודת המבט של הצופה בסרט לבין נקודת המבט של הגיבורים והדמויות הפועלות. השימוש בטכניקה זו מגיע לשיא פיתוחו האומנותי בסרט "אוונטי פופולו".
דמותו של הערבי בסרט הישראלי, לדברי מאיר שניצר, נעשית בשנות השמונים אינטימית יותר, אנושית יותר ומבוססת יותר מבחינה תרבותית והיסטורית ואף זוכה לאמפטיה ממשית מצד קולנוענים ישראלים.
בשנות השמונים המוקדמות חל שינוי בתפיסת דמות הערבי, לדברי מאיר שניצר, קודם הפלישה ללבנון לא נצפתה כמעט דמות פרטית של ערבי בסרטים שהופקו בישראל. היו כמובן חיילים ערבים מן העבר השיני של כוונת הרובה בסרטי המלחמה השונים, אך אילה היו בדרך-כלל חלק אינטגראלי מקולקטיב צבאי או שבטי, ולא פרט אנושי בעל זהות מגובשת אינדוודואלית. יוצאי דופן הם הסרטים "אסירי החופש", "מורדי האור", "מותו של יהודי" ו"אל תשאלי אם אני אוהב". (מאיר שניצר, "הקולנוע הישראלי", עמ' 24)

השינוי הזה הביא לעירוב דימויים ישנים בחדשים עד ליצירת תערובות מעניינות, ב"חיוך הגדי" למשל השתלבו בדמותו של חילמי שני דימויים פראדוקסאליים שכאמור רווחו אז: הערבי השורשי, איש האדמה הקשור לטבע בקרבה אינטימית לעומת הערבי בעל ההכרה הלאומית שאינו מתפשר על זהותו. דרישתו האולטימטיבית של חילמי הזקן הספק מטורף, ספק קדוש, המחזיק כבן ערובה את אורי הקצין הישראלי ההומאני המתקדם, שהצבא הישראלי יעזוב באחת את השטחים הכבושים היא שיא הביטוי והשילוב של צמד הדימויים הללו.
יחד עם הופעתו של הערבי על מסכי הקולנוע כדמות "עגולה", בעלת אופי, מאפיינים ועומק, חלה נסיגה בדימוי הלוחם הישראלי מן הסמלים טעוני המשמעות והכוח של התנועה הציונית: "דיוקנו המעודכן של הלוחם הישראלי - טרוף העיניים, מובס, נכה ומבולבל - הוא הנושא המרכזי והמרתק ביותר בסרטי שנות השמונים. מאז הפלישה ללבנון לא עוצב על הבד חייל ישראלי מנצח". (מאיר שניצר, "הקולנוע הישראלי", עמ' 21).
"לא שם זין", "רסיסים", "בצילו של הלם קרב", "חייל הלילה", "שדות ירוקים", "עתליה", זמן אמת", "דרך הנשר", "עונת הדובדבנים", "פלאש", "רכבת העמק", "בובה", "נקודת ראות", "הינשוף", "אחד משלנו" ו"אשה זרה", בסרטים אילה בולטת תחושת התבוסה האישית, ששמה קץ למיתוס הצבר המנצח. ב"גמר גביע" מעומת החייל הישראלי עם מצב בלתי מוכר לצבר- השבי, הוא שבוי על-ידי לוחמים פלסטינים בזמן המלחמה בלבנון. בעבודות אחרות ("מאחורי הסורגים", "מגש הכסף" ו"רחובות האתמול") ניתנת בימת ביטוי גם לאילה שחצו את הקווים האסורים, דהיינו לצברים לוחמים שהזדהו עם הצד הפלסטיני בסכסוך והוקעו כבוגדים.
 
עבודה מס' 67912 SHOPPING CART DISABLED
דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי, 2005.
דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי משנות השבעים וסרטי הבורקס ועד שלהי שנות ה-2000.
24,577 מילים (כ-75.5 עמודים), 25 מקורות, 299.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו אדון בנושא דמות האישה המזרחית בקולנוע הישראלי משנות השבעים ועד היום-שלהי שנות ה-2000.
אלה שוחט בספרה "הקולנוע הישראלי: היסטוריה ואידיאולוגיה"(1991) מנתחת את התדמית אשר נוצרה למזרחים בקולנוע הישראלי וכן נוגעת מעט גם בתדמיתן של הנשים.
כיוון ששוחט מתייחסת לקולנוע הישראלי עד שנות השמונים ומכיוון שמאז לא נעשו מגוון מחקרים שהתעמקו בנושא נשים מזרחיות בקולנוע החלטתי להתעמק בנושא זה ולהתייחס לקולנוע של שנות התשעים והאלפיים ביחס לקולנוע שנעשה קודם לכן של שנות השבעים והשמונים, ז'אנר סרטי הבורקס אשר היה פופולארי מאוד בתקופה זו.
בעבודה זו ברצוני לבדוק האם חלו שינויים בייצוגן של הנשים המזרחיות בקולנוע הישראלי בשתי העשורים האחרונים לעומת שתי העשורים הקודמים? אנסה לבחון כיצד הוצגו נשים מזרחיות בקולנוע הישראלי החל משנות השבעים ועד שנות האלפיים והאם סטריאוטיפים ישנים משוכפלים ומופיעים גם בסרטים המאוחרים?

כדי לענות על השאלות הללו בחרתי להתמקד בז'אנר סרטי הבורקס שהחל להראות ניצני התפתחות החל משנות ה-60 כדוגמת הסרט "סאלח שבתי" אשר יהווה עבורי בסיס להשוואה ביחס לסרטים פופולאריים של שתי העשורים האחרונים. בז'אנר סרטי הבורקס בחרתי להתמקד בניתוח ארבעה סרטים: "סאלח שבתי", "צ'ארלי וחצי", "סנוקר" ו"המובטל בטיטו" ביחס לארבעה סרטים אחרים שנוצרו בשתי העשורים האחרונים: "עפולה אקספרס", "סימה ועקנין מכשפה", "סוף העולם שמאלה" ו"ימים של אהבה".
הסיבות לבחירת הסרטים הללו היא עצם היותם סרטים פופולאריים בקרב הציבור הישראלי, סרטים אשר משכו אליהם קהל רב ואחוזי צפייה גבוהים. סרטים אלו עוררו גם דיון ציבורי וזכו לקבל ביקורות מצד חוקרים בתקשורת הישראלית גם כיוון והם סרטים שעוסקים בנושאים עדתיים וגם כיוון ונראה שהם משעתקים סטריאוטיפים עדתיים קודמים.
שיטת המחקר בעבודתי תתבסס על מקורות ראשוניים ומשניים כאשר בפרק הראשון אסקור את המקורות המשניים שלי אשר יכללו מאמרים תיאורטיים וגישות שונות לסוגיות הקשורות בצורה כלשהי לנושא נשים מזרחיות.
תחילה אסקור בפרק זה את התיאוריות המרכזיות בסוגיה של מזרח מול מערב,  לאחר מכן אפנה לתיאוריות בסוגיות נוספות כמו תיאוריות פוסט קולוניאליסטיות, תיאוריות ביקורת פמיניסטיות,  מזרח ומערב  בקולנוע הישראלי, פמיניזם מזרחי, סרטי בורקס ולבסוף נשים מזרחיות בקולנוע הישראלי.
המקורות הראשוניים אשר יסוקרו בפרק השני והשלישי יכללו את הסרטים הישראלים שבחרתי משתי תקופות שהגדרתי, הצגתם וניתוח כל סרט לפי הגישה הטקסטואלית באמצעות ארבעה קריטריונים: סגנון לבוש של הדמויות, אופי והתנהגות הדמויות, היחסים בין הדמויות וסביבתן.
בפרק השני אנסה לבחון את ייצוג האישה המזרחית בז'אנר הבורקס כדי להבליט מעבר או שינוי שייתכן וקיימים במעבר לסרטי שנות התשעים והאלפיים.
בפרק השלישי אנסה לבחון את ייצוג האישה המזרחית בקולנוע של שנות התשעים והאלפיים כאשר אשווה בין ייצוגה הנוכחי לבין ייצוגה בקולנוע הבורקס כפי שניתחתי בפרק השני. בפרק זה אנקוט בגישה האינטרטקסטואלית כאשר אדון בהשפעות טקסטים קודמים וייצוגים קודמים של האישה על הסרטים הנידונים בפרק הנוכחי. בפרק זה אני אוכל לראות אם חלו שינויים בייצוגה של האישה המזרחית ואם כן אילו שינויים חלו. גישה זו תאפשר לי להשוות בין ייצוג האישה בקולנוע של שנות התשעים והאלפיים לבין ייצוגה בז'אנר סרטי הבורקס תוך כדי ניסיון למתן הסבר לתופעה זו או אחרת.

תוך כדי ניתוח הסרטים אתייחס לסממנים שונים אשר מחזיקים בתוכם משמעויות שונות. בנוסף לכך אציג סוגיות שונות אשר עולות מהסרטים הללו וכך אקשר בין סוגיות אלו לבין המקורות המשניים אותם הצגתי.

טענתי העיקרית היא שלא חלו שינויים משמעותיים בייצוג האישה המזרחית בשתי העשורים האחרונים ביחס לשנות ה-70 וה-80. מטרת המחקר היא לבדוק אם אכן לא חלו שינויים משמעותיים וכך לחזק את טענתי או שמה  דווקא כן חלו שינויים.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק 1: רקע תיאורטי
        1.1 גישות פוסט קולוניאליות)סעיד,באבא)
        1.2   הציונות כתנועה קולוניאליסטית
        1.3 תיאוריות וגישות פמיניסטיות
        1.4 תיאוריות פמיניסטיות קולנועיות
        1.5 פמיניזם מזרחי
        1.6 המפעל הקולנועי בישראל והדגמים הבולטים בו

פרק 2: קולנוע מעמדי-עממי וז'אנר סרטי הבורקס
2.1 סלאח שבתי כפותח תקופה(1964)
2.2 צ'ארלי וחצי"(1977)
2.3 סנוקר(1975)
2.4 המובטל בטיטו(1987)
2.5 סיכום הפרק

פרק 3: קולנוע ישראלי של שנות ה-90 וה-2000
3.1 עפולה אקספרס(1997)
3.2 סימה ועקנין מכשפה(2003)
3.3 סוף העולם שמאלה(2004)
3.4 ימים של אהבה(2005)
3.5 סיכום הפרק

פרק 4: סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית

מתוך העבודה:
בפרק זה אציג את היחסים הדיכוטומיים שבין המערב לבין המזרח וכן שתי גישות פוסט קולוניאליות עיקריות ושונות זו מזו אך גם משלימות זו את זו, זו של סעיד וזו של באבא, גישות אשר יהוו עבורו כלים לניתוח והבנת ייצוג האישה המזרחית בקולנוע הישראלי.
"במשך אלפי שנים כינו האירופים("המערב") את הארצות הממוקמות מזרחית לאירופה היוונית-רומית והנוצרית בשם "מזרח"("אוריינט מרומית: Oriens= מזרח). הכוונה למדינות הנמצאות ממזרח לים התיכון או דרומית לאירופה. זהו גם הכינוי לארצות אסיה ולעיתים לארצות דרום-מערב אסיה."(ארליך, חגי:1987, 125).
 
עבודה מס' 66813 SHOPPING CART DISABLED
דמות החייל הרגיש, "הנשי", במסגרת הצבאית בקולנוע הישראלי, 2006.
רקע תיאורטי וסקירה של דמות החייל הרגיש וה"נשי" בסרטי הצבא של הקולנוע הישראלי. ("מסע אלונקות", "אחד משלנו", "אפטר" ו"יוסי וג'אגר")
17,869 מילים (כ-55 עמודים), 12 מקורות, 379.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
פרק המבוא לעבודה זו יתבסס על מאמרים שונים, ויכלול רקע תיאורטי וסקירה של דמות החייל הרגיש וה"נשי" בסרטי הצבא של הקולנוע הישראלי. אנסה לבחון את דמותו של החייל הרגיש כנשא תרבות להעברת ערכי החברה המילינטנטיים וקבלת הזר והחריג לתוך החברה הגברית, הצבאית, הישראלית. אותו זר וחריג, המנסה להפר את ההגמוניה הגברית.
בעבודה זו אדון בנושא דמות החייל בקולנוע הישראלי משנות ה- 60 ועד לשנות ה- 2000, כאשר אתמקד בשאלת המחקר: האם וכיצד מקבלת החברה הצבאית, הגברית, הישראלית את דמות החייל הרגיש וה"נשי" שבתוכה?
לאורך כל הקורס, "מזרח ומערב בקולנוע הישראלי", כאשר דנו בדמות הצבר והחייל לאורך השנים והסרטים, ניתן היה לזהות מאפיינים, החוזרים על עצמם. אורי מהסרט הוא הלך בשדות (מילוא, 1967) היה אתוס הירואי לצבר גאה, בעל גוף חסון ושרירי בדגם הלאומי הירואי של הקולנוע הישראלי של שנות ה- 60. אך משנות ה- 70 ואילך, עקב מלחמת יום הכיפורים, מלחמת ההתשה והמהפך השלטוני ב- 1977, מתמודד הקולנוע הישראלי עם משבר הגבריות, ומתמקד בדמויות גבריות, פגיעות אף במסגרת הצבאית.
אי לכך, החלטתי לבחון כיצד החברה הישראלית מתמודדת עם שאלת הזהות הגברית בסרטי האחווה הגברית הצבאית. האם היא מקבלת את הזר והחריג בתוכה? האם היא מוקיעה אותו מקרבה? האם האתוס ההירואי "טוב למות בעד ארצינו" מכפר על "משבר הגבריות"? האם אוכל להציג קו מנחה או הלך רוח מסויים, המשותף לסרטים בהם החלטתי להתמקד?
הסרטים שבחרתי להתמקד בהם הינם: "מסע אלונקות", "אחד משלנו", "אפטר" ו"יוסי וג'אגר".
עבודתי זו מסתמכת על מקורות ראשוניים - שהם הסרטים אותם אנתח: מסע אלונקות, אחד משלנו, אפטר ויוסי וג'אגר,  והמקורות המשניים, שהם המקורות הספרותיים עליהם התבססתי.
בתחילה, אנסה להציג את דמות הצבר הגאה והלוחם, כיצד הוא בא לידי ביטוי בקולנוע הישראלי, ולאחר מכן, אנתח את המאפיינים ודמויות החיילים בסרטים שבחרתי להתמקד בהם.
שאלת המחקר היא כיצד מתמודד הקולנוע הישראלי עם דמות החייל הרגיש וה"נשי" בסרטי הצבא?
שיטת המחקר: ניתוח תוכן של הסרטים שהוזכרו לעיל: "מסע אלונקות", "אחד משלנו", "אפטר" ו"יוסי וג'אגר" תוך מתן דגש על ייצוגים חזותיים והעלילה, שעל פיהם בא לידי ביטוי  דמות החייל הרגיש בסרטים אלה.
תהליך העבודה יכלול ניתוח של הסרטים בהתייחס לנקודות הרלוונטיות לנושא המחקר, ויבחן כל סרט ע"פ פרמטרים להשוואה.
כפרמטרים לניתוח הסרטים ישמשו מס' נקודות:
1. כיצד מוצגת דמות החייל הרגיש: מראה חיצוני, תכונות והתנהגות.
2. האם קיים בסרט נרטיב "נשי" כמו הצגת החייל הרגיש כאובייקט מיני; האם הוא פסיבי/אקטיבי.
3. השוואה בין דמות החייל הרגיש לבין שאר החיילים באותו הסרט.
4. כפרמטרים להשוואה בין הסרטים: האם קיימים מאפיינים חוזרים בדמות החייל הרגיש? מה עולה בגורלו של החייל הרגיש בסרטים השונים?
5. האם החברה מקבלת את הזר והחריג בתוכה בכלל ואת החייל הרגיש ה"מאיים" על האחווה הגברית בפרט?
6. באיזה שלב של  הסרט מתרחשת הוקעת החייל הרגיש, ובאיזו דרך, האם ע"י הדחה מהיחידה המובחרת או מוות?
7. מה הן המגמות המסתמנות בהתייחסות החברה הישראלית לדימוי החייל הרגיש, כפי שהן באות לידי ביטוי בסרטים הנדונים.

תוכן העניינים:
הקדמה
רקע תיאורטי
תהליך העבודה
פרק א' - הסרט "מסע אלונקות"
עלילת הסרט
ויסמן
יאיר
לסיכום
פרק ב' - הסרט "אחד משלנו"
עלילת הסרט
רפא
יותם
לסיכום
פרק ג' - הסרט "אפטר"
עלילת הסרט
יונתן
ארז  לסיכום
פרק ד' - הסרט "יוסי וג'אגר"
עלילת הסרט
ג'אגר
יוסי
לסיכום
דיון בממצאים
סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
במחצית הראשונה של שנות השישים עסק חלק ניכר מהקולנוע הישראלי באירועים לאומיים, בהתיישבות החלוצית ובמלחמות. הסרטים שנעשו אז כונו "הדגם הלאומי" - קולנוע לאומי- ציוני - הירואי, כשבמרכזם הוצגו הגיבורים, שהיוו את הקולקטיב הישראלי, העובד והלוחם, כלוחמים אמיצים, בעלי תושיה ויוזמה. אנשי מעשה ולא אנשי רוח. (גרץ, 1993).
בקולנוע הציוני והלאומי הירואי הציבו דגם של כשירות גופנית ושל כיבוש המרחב באמצעות המחרשה, הסוס, הג'יפ והרובה, "שלוחותיו הפאליות של הגוף הגברי", כחלופה לדגם רוחני, סטטי ופסיבי, המזוהה עם רוחניות ועם נשיות סטטית ופסיבית. דמות הצבר הלוחם באותם הסרטים היתה דמות הירואית לכל דבר. הצבר הלוחם היה קשוח, חזק, שזוף ובריא. הוא מוביל את חייליו לפעולה, יוצא לבדו למשימה מסוכנת ומקריב את חייו למען המולדת, כפי שנהג אורי, גיבור הסרט, הוא הלך בשדות (מילוא, 1967).
 
עבודה מס' 68264 SHOPPING CART DISABLED
דמות הערבי בתיאטרון הישראלי, 2009.
בחינת הקשר בין התיאטרון המקורי-ישראלי בשנים 2009 - 2000 ובין הפער בין המיעוט הערבי לרב היהודי.
8,899 מילים (כ-27.5 עמודים), 46 מקורות, 599.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
המושג תרבות משמש בשני מובנים עיקריים. באופן הסימביוטי - סוציולוגי כאוסף מקיף של סימנים מוסכמים ומקובלים בחברה, הכולל את כל התופעות המתרחשות באותה חברה. הפירוש האחר למונח, הוא אוסף נכסי הרוח של החברה, יצירות ספרות, אמנות וכו... זוהי אותו הסבר הנותן לחברה את ההתנהגויות הנכונות והרצויות.
התיאטרון הוא אחד מנכסי הרוח התרבותיים של החברה. התיאטרון אינו משקף מציאות כהווייתה, אך "מעצב אותה במענה לצרכים מסוימים של קבוצות בחברה". התיאטרון מאפשר לחשוף ולגעת בבעיות חברתיות, להעצים אותן ולעורר ביקורות ציבוריות. אחד מסימניה המובהקים של הדמוקרטיה הוא חופש דיבור ויצירה. התיאטרון ואומנויות הבמה מהווים כלים לביטוי חופש זה ומאפשרים לכותבים ויוצרים להביע אמירות מסוימות על תופעות, בעיות ומציאות חברתית המתרחשות במדינה.
אחת מהבעיות המרכזיות העומדות בהוויתה של החברה הישראלית היא "הבעיה הערבית". השסע העמוק שבין הרב היהודי במדינה ובין המיעוט הערבי שאליו היתוספה גם  "הבעיה הפלשתינית". מצד אחד ערביי ישראל, מיעוט שנכפה עליו לחיות במדינה יהודית שנחשד באי - לויאליות למדינה וסמליה, למרות שבפועל אין הדבר כך. יחסי הרוב היהודי עם המיעוט הערבי במדינת ישראל ועם המדינה עצמה הם נושא סבוך וכאוב בדרך כלל. ההתייחסות ליחסים אלו בלשון רבים או סטראוטיפי גם הוא בעייתי ויש הטוענים  שאין לדבר בהכללות ובמקום לדבר על ה"מיעוט" או ה"רוב" יש לדבר על בני אדם, יחידים או פרטים. הדיבור על קבוצה כלשהי העשויה כמיקשה אחת רק מעצים את הבעיה ומעמיק את השסע.
ההתייחסות לנושא השנוי במחלוקת והויכוח הציבורי  אינם פוסחים גם על התרבות בישראל בכלל ובתאטרון הישראלי בפרט. כתיבת מחזות והעלאת הצגות העוסקות בנושאים אלו נתנו ליוצרים הזדמנויות לגעת ולחשוף אירועים ומצבים מעוררי מחלוקת. במחזאות המקורית ישראלית הועלו דמויות ערביות ונכתבו טקסטים הנוגעים לנושא. בן היתר, הוצגו דמויות ערביות  גם כסטראוטיפים טיפוסיים וגם כדמויות   ריאליסטיות.
מטרת  עבודה זו היא לבדוק האם תורם התיאטרון הישראלי ליצירת סטראוטיפ ערבי טיפוסי שיש בו מן   האפשרות לקבע ולהנציח את מעמדו של הערבי הישראלי והפלשתיני כמיעוט עוין ופגיע במדינה ולשמר את הפער והשסע בין "אנחנו" - הרב היהודי ובין "הם" המיעוט  ערבי יחד עם בחינת דמותם של הערבים בתיאטרון בארץ כפי שמוצגים מאז תחילת מאה זו.
שאלת המחקר היא אם כן: מה קשר בין התיאטרון המקורי - ישראלי בשנים 2009 - 2000 ובין  הפער בין המיעוט הערבי לרב היהודי?
השערות המחקר הן:
1. בתיאטרון הישראלי מוצג הערבי כדמות טיפוסית  סטראוטיפית.
2. מתקיים קשר חיובי בין התיאטרון לשסע היהודי ערבי.
3. התיאטרון מהווה כלי תעמולתי כנגד ערביי ישראל וערביי הגדה.

ראשי פרקים:
1. מבוא
2. ערביי ישראל כקבוצת מיעוט בישראל - רקע
3. התיאטרון ככלי תקשורת
4. הסטריאוטיפ והשפעותיו על יצירת עמדות
5. דמות הערבי בתיאטרון הישראלי (סקירה היסטורית 2000 - 1948)
6. סקירת הרפרטואר "הערבי" בתיאטרון בעשור האחרון
7. דיון
8. סיכום ומסקנות
9. מקורות

מתוך העבודה:
ערביי ישראל, הקבוצה הנחקרת בעבודה זו מהווה נושא כבד משקל בספרות המחקרית. הערבים מהווים דפוס של קבוצה אתנית החיה במסגרת לאומית וחברתית כאשר הסטטוס שלה שונה מהסטטוס של היהודי החי בישראל. מאז קום המדינה הוגדר המיעוט הערבי כסכנה ביטחונית אפשרית.שנים רבות נמצא מיעוט זה במילכוד. הערבי - ישראלי - פלסטיני ניצב בין הישראלים לפלסטינים ומוצא עצמו כמייצג כלפי היהודים את הערבי פלסטיני וכלפי הערבים והפלסטינים את הישראלי. בראשית שנת אלפיים מנתה האוכלוסיה הערבית כ- 967000 נפש שהם16% מכלל אוכלוסיית המדינה (סמוחה 2000).
 
עבודה מס' 40111 SHOPPING CART DISABLED
דמות הערבי בקולנוע הישראלי, לפני האינתיפאדה ואחריה - ניתוח משווה, 1995.
סקירת סרטים כמו "מגש הכסף","מאחורי הסורגים", "גשר צר מאוד",ועוד.
11,140 מילים (כ-34.5 עמודים), 5 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
נושא חיבור זה הוא דמות הערבי כפי שהיא משתקפת בסרטי הקולנוע הישראלים, טרם ההתקוממות העממית של הפלשתינים בשטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים הידועה בשמה - אינתיפאדה - ואחריה.
בעידן בו אנו חיים עתה יש חשיבות גדולה ורבה לכלי התקשורת המכונים "המוניים", והקולנוע ככלי תקשורת חדיש ומודרני הוא מן הבולטים ביניהם. אם ליצירה ספרותית או פילוסופית יש תפוצה של אלפי עותקים והיא נגישה, פיזית
ורעיונית   רק לקהלים יחידם ולקבוצות מצומצמות הרי שביצירה קולנועית יכולים לצפות מליונים רבים של צופים בהרבה מקומות, בזמנים שונים, כמעט ללא קושי, ואיש איש לפי הבנתו יכול לפרשה ולקבלה. לקולנוע יש תפקיד מרכזי בחברתנו בשיקופם ובהפצתם של רעיונות, ערכים ודימויים, ובהנחלתם הכללית, תוך העמדתם, בניגוד למשל לאמצעי תקשורת אחרים מיידים כעתונות, טלוויזיה או רדיו, מתוך פרספקטיבה אמנותית תוך מתן פרשנות  נוספת יחודית ועיצוב  אסתטי ורעיוני.
מאז שהחלה האינתיפאדה עברו שמונה שנים, פרק זמן ארוך מאוד מבחינות אחדות, וקצר מאוד מבחינות אחרות, גם הפתרון המדיני המתגבש לנגד עינינו בשנה האחרונה אינו ברור דיו ואיש אינו יודע לאן יובילו הדברים בדיוק ומה תהא תמונת המצב בעתיד. המאבק בין הישראלים לפלשתינאים הוא נוקשה ובלתי מתפשר, מאבק בין שתי קהילות על פיסת קרקע אחת שכל חלוקה ופשרה עליה מעוררת מחלוקת תוך קהילתית (לעתים אלימה) מה גם שאינה אפשרית מבחינה בצועית, עקב היות שתי הקהילות מעורבות זו בזו גאוגרפית ותלויות וקשורות זו בזו כלכלית.
מצב זה הוא כמקל  בגלגלי הקולנוע הישראלי המתקיים ופועל במדינה שמאז הקמתה שרויה במצב חרום חוקי, ונתונה מעת לעת למצבי חרום המחייבים התגייסות של כל חלקי העם במאמץ הלאומי , ומגביר את הסולידריות וההשתתפות של כלל האזרחים השרויים תחת אותה מטריית אידיאולוגיה ומתגוננים בפני אותו איום שהפעם, כך נראה, הוא ממשי ואמיתי מתמיד.
מובן מאליו שהקולנוע לא יכול לפעול כ"גיס חמישי" בחברה, כהגדרת מתנגדיו ומבקריו, אין הוא יכול שלא להצדיק את החברה בה הוא חי, להתנכר ולהתכחש אליה. יוצרי הקולנוע בקורתיים ככל שלא יהיו אינם יכולים להעמיד יצירות
אופוזיציוניות עד כדי שלילת בסיסי ואושיות החברה בה הם חיים, אם כי מספר יצירות כאלו יכולות לצוץ , אך אין זה סביר שיהפכו לתופעה רווחת ונורמטיבית במרכז היצירה הקולנועית הישראלית.
כוונתי בדברים אלו שניתן להבין את איחורה ואי הופעתה של תגובה קולנועית לאירועי האינתיפאדה ולשאר האירועים הפוליטיים הבעייתים באזור (ביחוד כשישראל אינה מופיעה בהם באור מחמיא), שהרי הקולנוע בניגוד למדיומים אחרים בתקשורת המונים אינו אמור להגיב בזמן אמיתי,  וכמו כן אינו יומן חדשות או עתון הנדרש לספק את הסחורה כאן ועכשיו.

תוכן העניינים:
מבוא
על הדימוי הערבי בעיניים ערביות ישראליות
חלק א: דמות הערבי בקולנוע הישראלי לפני שנות השמונים
חלק ב: דמות הערבי בקולנוע הישראלי  בשנות השמונים טרם האינתיפאדה
חלק ג: דמות הערבי בקולנוע הישראלי  בשנות השמונים אחרי האינתיפאדה
סיכום
מקורות
 
עבודה מס' 63279 SHOPPING CART DISABLED
דמות הצבר בתיאטרון הסאטירי הישראלי, 2004.
בחינת התפתחותו של של מיתוס ה"צבר" בהתייחס לספרו של עוז אלמוג בנושא.
5,036 מילים (כ-15.5 עמודים), 17 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
     "דומה שהצבר, שמילא תפקיד של ממסד הדת הציונית, הוא גם שזרע - באופן פרדוקסלי - את הזרעים לחילונה, בעיקר באמצעות תרבות ההיתול שיצר... ההומור והצחוק הם המסוכנים שבאויבי הדת, שכן הם מערערים את כובד-הראש של המאמין האדוק וחושפים את התמימות העומדת ביסוד האמונה. וחשוב מזה, ההומור מבוסס על התבוננות במציאות מעמדה של ריחוק, הריחוק הוא הצעד הראשון לערעור הדוגמה." [הדגשה שלי. י"ג] (אלמוג, 1997: 387).
     התיאטרון הסאטירי, שהחל להתפתח בארץ מסוף שנות העשרים, ביקר ועקץ את החברה שאת ערכיה הוא שיקף במערכוניו ובפזמוניו. על כן, לא הייתה בחירה טבעית יותר, בעיניי, בכדי לבחון את התפתחותה, גלגוליה וכן את דעיכתה של דמות ה"צבר" והמיתוס שהתפתח לגבי ה"צבר" בתרבות הארץ-ישראלית. סייעה בידי התיזה של עוז אלמוג באשר להתפתחותו של מיתוס ה"צבר" בשנות ה-30' וה-40', שכן שנים אלה היוו את תור הזהב של התיאטרון הסאטירי בארץ.
     חיבור זה ינסה לבדוק האם מיתוס ה"צבר" התפתח בשנות ה-30' והגיע לשיאו בשנות ה-50' (עפ"י טענותיו של אלמוג), או שמא התפתחותו ושיאו של המיתוס קדמו לתקופה זו. יתרה מזאת, תיבדק השאלה האם שקיעתו של המיתוס החלה בשנות ה-60' (שוב - עפ"י אלמוג) או האם זו החלה בתקופה מוקדמת יותר. השערותיי הן, כי התפתחותו, שיאו ודעיכתו של המיתוס קדמו לשנים אותן מזכיר אלמוג במחקרו, ואת זאת אנסה להוכיח באמצעות חקר שני התיאטראות הסאטיריים המרכזיים בשנות ה-20' וה-30': ה"קומקום" וה"מטאטא".
     בחיבור זה ייעשה שימוש במספר מקורות: מקורות ראשוניים הלקוחים מן הארכיון לתיאטרון באוניברסיטה העברית וכן מן הארכיון לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, ספרות מחקרית העוסקת בתולדות התיאטרון והתפתחותו בישראל, וכן בספרו של עוז אלמוג "הצבר-דיוקן" - שמהווה את המחקר המרכזי להתייחסות בחיבור זה. בארכיונים לתיאטרון עיינתי בכל החומרים הנוגעים לשני התיאטראות הסאטיריים שהוזכרו לעיל, והוצאתי מתוכם את מרבית החומרים הרלבנטיים (הן בעקיפין והן במישרין) לנושא מיתוס ודמות ה"צבר", עפ"י המאפיינים שמציג אלמוג במחקרו המקיף.  
     עבודה זו תחולק לשלושה פרקים. הפרק הראשון יציג את גלגוליו, התפתחותו ודעיכתו של מיתוס ה"צבר" עפ"י ספרו של אלמוג. הפרק השני בחיבור זה יסקור בקצרה את היצירות התיאטרליות הבולטות ביותר של דור תש"ח, שהוצגו על במות התיאטרון הממוסד. הפרק האחרון בחיבור, שיהווה את החלק המרכזי בו, ינתח את מיתוס ה"צבר" ודמותו בתיאטרון הסאטירי הארץ-ישראלי, וזאת בהתאם לממצאים הארכיוניים השונים.  
     בכדי להבין במה דברים אמורים, בראש ובראשונה עלינו להבין את יסודותיו ומהותו של מיתוס ה"צבר". אם כן, הבה נפתח בהצגת תהליכי התפתחותו של מיתוס זה.  

תוכן העניינים:
מבוא
ה"צבר" - כרונולוגיה של מיתוס, גלגוליו ושקיעתו
עיצוב חוויית הזיכרון הקולקטיבי של דור תש"ח: דמות ה"צבר" על במות התיאטרון הממוסד
דמות ה"צבר" בתיאטרון הסאטירי הישראלי בשנות ה30 -' וה'40 -
    (א)  השפה ה"צברית"
    (ב)  יחסים בין-דוריים: ה"צבר" אל מול ה"אב המייסד"
    (ג)  חינוכם והשכלתם של ה"צברים" (בעיניהם ובעיני דור האבות המייסדים) ופולחן הנוער
    (ד)  דמות החייל ה"צבר"
סיכום ומסקנות
רשימה ביבליוגרפית
 
עבודה מס' 68411 SHOPPING CART DISABLED
דמות החייל בקולנוע הישראלי, 2009.
ניתוח שני סרטים: "בופור" ו"ואלס עם באשיר".
4,728 מילים (כ-14.5 עמודים), 5 מקורות, 249.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו בחנתי אילו נרטיבים משתקפים בסרטי הצבא בקולנוע הישראלי? אילו מאפיינים קולנועיים יש לנרטיב הלאומי הרואי לעומת הנרטיב הביקורתי? ואנסה לענות על השאלה, שעומדת במרכז עבודה זו: כיצד הנרטיב משתקף מדמות החייל בסרטי הצבא בקולנוע בישראל?
על מנת לעשות זאת, אציג באמצעות השתלשלות היסטורית את סוגי הנרטיב השונים, כפי שהם משתקפים בדמות החייל בקולנוע הישראלי: מנרטיב הרואי, שמנציח את המיתוס הלאומי ובו החייל הוא גיבור, ועד נרטיב ביקורתי, שיוצא כנגד המיתוס הלאומי ובו החייל הוא אנטי גיבור. לאחר מכן, ותוך כדי שימוש במושגי היסוד של החלק הראשון, אנתח שני סרטי הצבא שיצאו לאקרנים בישראל וזכו להצלחה מסחרית ואומנותית גדולה: "בופור" (יוסף סידר, 2007) ו"ואלס עם באשיר" (ארי פולמן, 2008). למרות ששני הסרטים עוסקים באותו צבא ובאותה מלחמה, הנרטיב, שמשתקף מהדמות הראשית בכל אחד מהסרטים שונה.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א'- סקירת ספרות
1. מיליטריזם בישראל
2. דמות החייל בקולנוע בישראל
2.1 דמות החייל בקולנוע הלאומי הרואי
2.2  דמות החייל בקולנוע הביקורתי
2.2.1 דמות החייל "הזר והחריג"
2.2.2 דמות החייל הפוסט מודרני
2.3 דמות החייל בסרטי הצבא החדשים

פרק ב'- מתודולוגיה
1. ניתוח הנרטיב
2. ניתוח הדמות הראשית בסרט

פרק ג'- ממצאים
1. הסרט "בופור"
2. הסרט "ואלס עם באשיר"

פרק ד'- דיון
סיכום
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה

מתוך העבודה:
ברוך קימרלינג (1993) חילק את המיליטריזם לשלושה מימדים עיקריים: מימד כוחני/פוליטי, מימד תרבותי ומימד קוגניטיבי. על פי הגדרתו, מיליטריזם פרטוריאני כולל את שלושת המימדים ומאופיין בשליטה מוחלטת של הצבא על מסגרות החברה, הכלכלה, החינוך והתרבות. לעומת זאת, מיליטריזם אזרחי, כפי שלדעת קימרלינג קיים בישראל, כולל את המימד הקוגניטיבי ובא לידי ביטוי בשליטת החשיבה הצבאית על דפוסי המחשבה של האזרחים בישראל. אחת הדוגמאות, לטשטוש גבולות המחשבה בין המגזר הצבאי והמגזר האזרחי, היא התרבות הישראלית (בן אליעזר, 1995).
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 100 :: [עמוד 1 מתוך 12]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>