היישום אינו מחובר לאינטרנט

גלגול דמותו של איוב בשירה העברית החדשה מדמות לתדמית שאולה

עבודה מס' 061663

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: עבודה המנתחת שירים עבריים המסווגים לשלושה חלקים לפי אופן ההתייחסות לאיוב - כדמות או כתדמית שאולה.

22,378 מילים ,27 מקורות ,1997

תקציר העבודה:

ספר איוב הוא אחד מספרי החכמה, וכוונתו לברר את הבעיה הנצחית של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". איוב, איש עשיר וצדיק, עונה בכל מיני ייסורים: כל רכושו אבד לו, בניו מתו, הוא לקה במחלת עור קשה ואשתו הציקה לו. בינו ובין רעיו, שבאו לעודדו ולנחמו באבלו, התעורר ויכוח על סיבת צרותיו.
ספר איוב מניח בלא פתרון את הבעיה של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". מציאותה של בעיה זו קשה להבנה מבחינת האדם. במקרה של איוב הסיבה לקורות אותו היא רצון ה' להוכיח כי אין צדקתו של איוב תלויה בהצלחתו בחייו הפרטיים. איוב הצדיק קיבל שכר כפול על מעשיו, לאחר שסבל ועמד בכל הניסיונות, אולם האמונה בשכר ועונש אינה יכולה לספק הסבר מלא לגורל בני האדם. יש סיבות אחרות הידועות רק לה', ואין הוא מגלה אותן לבני-תמותה.
ספר איוב מעורר בעוצמה רבה את שאלת משמעות החיים וערכם. גיבורו המיוסר של הספר תובע לדעת מדוע מעניק אלוהים חיים למי שקיומם רצוף בעינויי גוף ונפש: "למה ייתן לעמל אור וחיים למרי נפש?" (איוב ג,כ). שיאו של הספר הוא כשאלוהים עונה לאיוב מן הסערה. בתשובתו הארוכה פורש אלוהים לפני איוב תמונות ענק מהבריאה, ובסדרת שאלות נוקבות הוא מעמיד את איוב על קוצר הבנתו. פשר הייסורים טמון, אפוא, בבריאה ובסדריה, אם כי טיבו המדויק של הקשר ביניהם חורג מההבנה האנושית.
סיפור איוב מכיל יסודות של דרמה ששימשו חומר-גלם למשוררים רבים. איש היה בארץ עוץ, תם, ישר, ירא אלוהים וסר מרע, ולפתע חרב עליו עולמו. בזה אחר זה נוחתים עליו אסונות כבדים, והוא מאבד את רכושו, את צאצאיו, את מעמדו החברתי, את בריאותו ואת שלוות נפשו. יסודות של זוועה אנרכית חודרים לתוך עולמו השלו והמסודר. גלמוד, חסר כל ומוכה חולי הוא יוצא למסע הארוך של החיפוש אחרי פשר גורלו. גיבורו של הסיפור לא ידע לעולם שה' והשטן הימרו עליו כדי לדעת אם אמונתו תלויה באושרו. רעיו של איוב באו אליו לנחמו, ובשיחותיו עמם הוא כפר בעיקרון המקובל עליהם, שהייסורים הם עונש על חטא. מסכת חייו לימדה אותו, שאין קשר בין רמתו המוסרית של האדם לבין גורלו, ומכאן גם שאין סדר מוסרי בעולם. במר רוחו הוא זועק כנגד האל: "אחת היא. על כן אמרתי: תם וישר הוא מכלה... ארץ ניתנה ביד רשע, פני שופטיה יכסה. אם לא אפוא מי הוא" (ט, כב-כד).
ספר איוב מעורר את השאלות הבסיסיות של הקיום האנושי: מהו מעמדו של האדם בעולם הטבע? האם יש לעולם מובן ותכלית? האם יש סדר מוסרי בעולם? מהי משמעות החיים כאשר הם מלווים בכאב ובסבל? האם יש פשר לייסורים, ומהו סוג הקשר שבין אלוהים לאדם?
בספר איוב שלטת אמונה בלתי מסויגת באלוהים כבורא העולם וכמנהיגו, אבל איוב תובע לדעת אם האלוהים הזה משגיח על עולמו בצדק ואם יש בו רחמים על בריותיו.
בגמרא נאמר ש "איוב לא היה ולא נברא אלא משל היה" (בבא בתרא ט"ו ע"א).
מבחינת השאלות שמעורר ספר איוב אפשר לומר, שאיוב נברא כל העת, כי איוב הוא כל אדם. משום כך, כנראה, בחרו משוררים רבים להתייחס אליו באופנים שונים.
ההתייחסות הזו מוגדרת כבין-טקסטואליות.
בשירים שבחרתי לנתח בעבודה זו קיימת אינטרטקסטואליות, הנובעת מעצם השימוש בחומרים מהסיפור המקראי. השירים סווגו לשלושה חלקים לפי אופן ההתייחסות לאיוב: כדמות או כתדמית שאולה או מעברים בין ההתייחסות לאיוב כאל דמות לבין ההתייחסות אליו כאל תדמית שאולה. בחלק הראשון - שבעה שירים, בשני - שישה שירים ובשלישי - שלושה שירים. בתוך כל חלק סדר השירים הוא לפי סדר כתיבתם.

בסיכום נבחן האופן, שבו מטפלים בדמות איוב בהשתלשלות הכרונולוגית - גלגול דמותו של איוב בשירה העברית החדשה - מדמות לתדמית שאולה. מובאים גם אפיונים מיוחדים לדרך ההתייחסות והשימוש תוך התחשבות בתקופה, באסכולה ובאופי המיוחד של המשורר, דרכו בשירה והעומק שלו, שהם למעשה הסיבה להתייחסות אל איוב כאל דמות-אובייקט או כאל תדמית-סובייקט או התלבטות בין שתי הדרכים.
כאמור, בחירתי באיוב נעשתה מתוך ההרגשה שאיוב יכול להיות כל אדם. יש בסיפורו פן אוניברסלי שעולה בהתמודדות של בן אדם לנוכח אסונות הניתכים עליו, ובד בבד ניתן למצוא בסיפורו גם את הפן היהודי-ישראלי. אין סתירה בין השניים, שהמכנה המשותף להם הוא בין היתר החיבור להיסטוריה - לא רק הקדומה, אלא גם הנוכחית - זו שחיי היום-יום שלנו נכתבים בדפיה. חיבור זה בא לביטוי בשירים.

תוכן העניינים:
מבוא
איוב כדמות בשירה העברית החדשה
1. רחל
2. זלמן ארן
- ידי איוב \ גד קינר
- אחי, אמר איוב \ אריה סיון
- איוב \ רפי ויכרט
- איוב \ יובל אלבשן
- איוב \ דוד לויתן
איוב - מעברים בין אופני ההתבוננות בדמותו - מדמות לתדמית שאולה
- בכי איוב \ יהודה קרני
- תחינת איוב \ שמעון הלקין
- איוב נפרד מהוותיו \ אילן שיינפלד
- מזמורי איוב ט,י,טז \ מאיה בז'רנו
איוב כתדמית שאולה בשירה העברית
- איוב יושב \ מישאל מסורי כספי
- איוב \ ש. שלום
- איוב באחרית ימיו \ נח פניאל
נקודות לעיון בשיר
- על המשורר ושירתו
- חומרים מהסיפור המקראי
- ניתוח השיר
- אינטרפרטציה
סיכום
האופן בו מטפלים בדמות איוב בהשתלשלות הכרונולוגית -
גלגול דמותו של איוב בשירה העברית החדשה - מדמות לתדמית
אפיונים מיוחדים לדרך ההתייחסות והשימוש:
- לתקופה
- לאסכולה
- לאופי המיוחד של המשורר, דרכו בשירה והעומק שלו,
שהם למעשה הסיבה להתייחסות אל איוב כאל דמות-אובייקט
או כאל תדמית-סובייקט או התלבטות בין שתי הדרכים.
ביבליוגרפיה

מקורות:

אבנרי שרגא. "ש. שלום הדים, תגובות ומאמרים על שירתו". הוצאת ספרים מ. ניומן בע"מ. תשל"ג.
אונגרפלד משה. "במעגלי יצירה". הוצאת "עם הספר" בע"מ. תל אביב. 1975.
אורנשטיין יהושע. "תורה נביאים כתובים". הוצאת "יבנה" בע"מ. תל אביב. 1980.
אלבשן יובל. "אתמול סיימו לגזום את השיחים". הוצאת "עקד". 1994.
ארן זלמן. "שורש וכוכב". תשל"ג.
בז'רנו מאיה. "מזמורי איוב". הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1993.
בלובשטיין רחל. "נבו שירים אחרונים". 1931.
בן-אור אהרן. "תולדות הספרות העברית החדשה". הוצאת "יזרעאל" בע"מ. תל אביב. 1962.
בן-פורת זיוה. "בין טקסטואליות" בתוך "הספרות", חוב' (34)2. 1985.
ברזל הלל. "השיר החדש סגירות ופתיחות". הוצאת "עקד". 1976.
הלקין שמעון. "תחינת איוב" בתוך "מאזניים", כרך 53. 1981.
ויכרט רפאל. "איוב" בתוך "מאזניים", כרך 64. 1989.
ויכרט רפאל. "מתוך עורקי השירה" בתוך "על המשמר" 3.12.96.
לויתן דוד. "בור זבל". ספריית פועלים. הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר. 1994.
מזור לאה. "איוב במקרא בהגות באמנות". הוצאת "מגנס", האוניברסיטה העברית. 1995.
מסורי כספי מישאל. "שירי הסב". הוצאת רשפים. 1982.
סיון אריה. "אחי, אמר איוב" בתוך "הארץ" 23.9.87.
פניאל נח. "על נהרות פולין". הוצאת "קרן תרבות חיפה". 1988.
קינר גד. "ידי איוב" בתוך "פרוזה", גליון 28. 1979.
קרני יהודה. "בשערייך מולדת". הוצאת מוסד ביאליק. ירושלים. 1992.
קרסל ג. "לקסיקון הספרות העברית". ספריית פועלים. הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, מרחביה. 1965.
רוסמן מריצה. "לקסיקון משוררים בישראל". הוצאת "עקד". 1995.
שבתאי אהרן. "ריתמוס הפליאה" בתוך "ידיעות אחרונות" 19.11.93.
שיינפלד אילן. "איוב נפרד מהוותיו" בתוך "דבר" 19.5.89.
שניר מרדכי. "רחל ושירתה".
ש. שלום. "שירי תנ"ך". הוצאת "עקד". 1989.
Clayton Jay & Rothstein Eric, "Influence and Intertextuality in Literary History". The University of Wisconsin Press. 1991.

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "גלגול דמותו של איוב בשירה העברית החדשה מדמות לתדמית שאולה", סמינריון אודות "גלגול דמותו של איוב בשירה העברית החדשה מדמות לתדמית שאולה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.