מוטיבים נוצריים במחזה "הילד חולם" של חנוך לוין

תקציר העבודה:

בעבודה זו נעסוק במחזו של חנוך לוין המתרחש בשום מקום ואשר גם לא יודעים מה שמות המשתתפים בה, מטפל חנוך לוין במוות דרך עיניהם, של קצין ה-S.S הפילגש שלו, האימא, הבן, הקברניט, המשורר ומושל האי. המוות אינו בא כנושא בפני עצמו, אלא כאמצעי שבעזרתו דן חנוך לוין בשאלות אקזיסטנציאליות מהותיות ונוקבות.
מקומו של האדם בחברה ובעולם ובשאלה שרק נרמזת והיא התקווה, האם יש לה מקום בעולם.
המוטיבים הנוצריים הבאים לידי ביטוי ברבדיה השונים של ההצגה, אין בהם משום הטחת האשמות כנגד הכנסייה, אלא בבחינת אינסטרומנט רב עוצמה להצגת שאלותיו. המשיח הוא בבחינת סמל לעולם עתידי, טוב יותר. על משקל ספרו של מרקוזה "קץ האוטופיה". יש כאן מין שאלה "קץ המשיח"?

מבוא
סיום מלחמת העולם השניה היה קו שבר מבחינת ההיסטוריה האנושית.
הטוטליות שהייתה בשימושן של מדינות מסוימות אם מבחינת האידיאולוגיה שלהן, אם מבחינת דרכי מימושן של אידיאולוגיות אלה ואם מבחינת ההיקף של המלחמה שהביאה לחורבן והרס בכל רחבי אירופה, היו בבחינת טראומה חברתית קשה ביותר, שדרשה הערכות מנטלית חדשה, מה שחייב גיוס כוחות נפש אדירים שלא היו עדיין
בנמצא בסיום המלחמה.
מקום בולט בו הורגשו מוראותיה ואיימיה של המלחמה היה התאטרון.
התאטרון מעבר להיותו מוקד תרבותי של חברה, יכול לשמש גם כראי לחברה בה הוא פועל. התפתחה תחושה של אבסורד לנוכח מצבו של האדם והמצב האנושי בעולם שאמונותיו נופצו לרסיסים.
ניצניה של אבסורדיות זו הופיעו כבר בשנות ה-20 ביצירותיו של קפקא שהבולטת בהן היא "המשפט" - מקומו של האדם בעולם. זהו מין שילוב של פתטיות, אקזיסטנציאליזם גרוטסקיות ותחושה פאוטית של חוסר שייכות לאיזו שהיא מסגרת.
לשיא עוצמתה התפתחה גישה זו לאחר מלחמת העולם השניה וכתוצאה לה, בתיאטרון האבסורד. תיאטרון זה בא "לבטא את תחושתו בדבר העדר הפשר שבמצב האנושי וחדלונה של הגישה הרציונלית בכללותה. ע"י נטישה גלויה של החשיבה ההגיונית ושל האמצעים הרציונליים".
תחושה זו בעצם יכולה להוביל לשאלה מה הטעם בכלל ברציונליות, אם בסופה של זו קיימים סיכויים להגיע לאושוויץ. מבחינת הקונצפט הסטרוקטורלי של הצגות עלה, הן חסרות עלילה מוגדרת. אין בהן התפתחות דינמית של הנפשות הפועליות. אין בהן התייחסות למקום מסויים, לזמן מסויים ולדמויות מסויימות. אנונימיות זו מכניסה להצגות אלה מימד אוניברסלי עם מסר מאוד בולט ומוחזק בצורה קיצונית. מה שמתואר יכול להתרחש בכל מקום דוגמה בולטת לכך הוא מחזהו של סמואל בקט "מחכים לגודו". לא יודעים מיהו גודו. אך יש איזו שהיא תחושה שזוהי דמות משיחית, שכל אחד משליך עליה את תקוותיו וחלומותיו.
נציג בולט של זרם זה, בכתיבה התיאטרונית בארץ הוא חנוך לוין.
חנוך לוין במחזותיו מעוות את המציאות במכוון עד לגבות הגרוטסקה ואפילו מעבר לכך. הוא מונע מהצופה כל אפשרות להזדהות עם הנפשות הפועלות. הוא מכה בו בעוצמה רבה וללא רחמים. מין טיפול בהלם שאמור להוביל לאיזה שהוא קטרזיס, הקריקטורה, משמשת לו ללוין כאמצעי שבאמצעותו הצופים, בוחנים את עצמם במראה תיאטרלית ומאלצת אותם למסור לעצמם דין וחשבון קשה ואכזרי. אפרת גדעון אכן אומר על מחזותיו של לוין: "מחזות אלו מוכיחים שאפשר להאיר את המציאות בעקיפין בחריפות גדולה יותר מאשר במישרין. הם מראים לנו את צלמנו המעוקם במראה האפלה".
לשיא עוצמתו הגיע חנוך לוין במחזהו "הילד חולם". זוהי הצגה שמתרחשת בשום מקום שתחושת המוות מלווה אותה לכל אורכה. היא בוניה מארבע מערכות שכל אחת מהן מתרכזת סביב דמות אחרת ולפי הסדר הן:
מערכה ראשונה - האב.
מערכה שניה - האם.
מערכה שלישית - הילד.
מערכה רביעית - המשיח.
האסוציאציות הן נוצריות ואמנם אין הן מקריות. הן משמשות את חנוך לוין בהצגת האבסורד שבקיום האנושי, כשמתוך אבסורד זה נשמעת קריאתו של אלוהים לקין, אחרי רצח הבל: "מה עשית" קול דמי אחיך זועקים אלי מן האדמה". אלמנטים נוצריים נוספים הם יחסי אם ובן, הבגידה והרחמים, הפיתוי המוות והתקווה.
בעבודה זו נביא את תמצית ההצגה, לאחר מכן יוצגו אלמנטים נוצריים שיש להם זיקה להצגה ולאחר מכן נמצא את הסימנים הנוצריים שבמחזה.

מקורות:

אסלין מרטין - תאטרון האבסורד הוצאת זמורה ביתן, ת"א 1985, עמ' 19.
עפרת גדעון - הדרמה הישראלית. הוצאת חבצלת, הרצליה 1975.
שוש ויץ "אפילו המשיח מת" "ידיעות אחרונות 7.5.93.
עדית המילטון - מיתולוגיה הוצאת מסדה 1982 עמ' 50.
גטה - פאוסט הוצאת שוקן 1964.

תגים:

אמנות · מחזאות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מוטיבים נוצריים במחזה "הילד חולם" של חנוך לוין", סמינריון אודות "מוטיבים נוצריים במחזה "הילד חולם" של חנוך לוין" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.