היישום אינו מחובר לאינטרנט

מילוש פורמן: שימוש באירוניה, הומור וסאטירה להעברת ביקורת

עבודה מס' 064334

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: העבודה עוסקת בצורה שבה מילוש פורמן מעביר ביקורת בסרטים שלו בעזרת אירוניה, הומור וסאטירה.

2,992 מילים ,11 מקורות ,2006

תקציר העבודה:

מקובל לחשוב כי הגל החדש של הקולנוע הצ'כי בכלל ומילוש פורמן בפרט הציגו סרטים קלילים ואירוניים. לדעתי תחת המסווה של אירוניה והומור מסתתרת ביקורת רצינית נגד החברה והשלטון של התקופה. אדגים זאת על שני הסרטים: אהבותיה של בלונדינית ונשף מכבי האש - שניהם קומדיות אשר לגלגו בעדינות על המשטר הקומוניסטי תוך סימפטיה לגיבורים הפרובינציאלים והתמימים.

תוכן העניינים
מבוא
ביוגראפיה של מילוש פורמן
תור הזהב הצ'כי
"נשף מכבי האש"
"אהבותיה של בלונדינית"
סיכום
מושגים שימושיים
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה מלאה
נספחים

קטע מהעבודה:

אין תעשיית סרטים, הממחישה באופן ברור יותר את יחסי הגומלין בין אומנות הקולנוע לבין חירות פוליטית, כמו צ'כוסלובקיה, ארץ שנכבשה ושוחררה פעמים רבות יותר מכל ארץ אחרת במאה העשרים. תור הזהב של הקולנוע הצ'כי היה קצר למדי, בערך מ-1962 עד 1969, ובמהלכו זכו תריסר סרטים צ'כיים בפרסים יוקרתיים. פריחה זו של הקולנוע הצ'כי התרחשה בשנים שבהן נהנו העם הצ'כי והאמנים הצ'כיים ממידה כלשהי של חירות אינטלקטואלית ויצירתית. לפני התפרצות של היצירה, הקולנוע הצ'כי התאפיין בסדרה של התחלות מבטיחות שנקטעו תמיד באבן עקב דיכוי פוליטי וצנזורה אמנותית. (קאווין, 565-566).

מקורות:



Untitled
סרטיו הצ'כיים של מילוש פורמן:
שימוש באירוניה, הומור וסאטירה להעברת ביקורת
תוכן העניינים
מבוא
ביוגראפיה של מילוש פורמן
תור הזהב הצ'כי
"נשף מכבי האש"
"אהבותיה של בלונדינית"
סיכום
מושגים שימושיים
ביבליוגרפיה
פילמוגרפיה מלאה
נספחים
מבוא
מקובל לחשוב כי הגל החדש של הקולנוע הצ'כי בכלל ומילוש פורמן בפרט הציגו סרטים קלילים ואירוניים. לדעתי תחת המסווה של אירוניה והומור מסתתרת ביקורת רצינית נגד החברה והשלטון של התקופה. אדגים זאת על שני הסרטים: אהבותיה של בלונדינית ונשף מכבי האש - שניהם קומדיות אשר לגלגו בעדינות על המשטר הקומוניסטי תוך
סימפטיה לגיבורים הפרובינציאלים והתמימים.
ביוגראפיה
מילוש פורמן (Milos Forman) נולד 18 בפברואר 1932 בשם יאן תומאש פורמן, בעיר צ'אסלב שבצ'כוסלובקיה לאב יהודי ולאם פרוטסטנטית. התייתם בגיל צעיר לאחר שהוריו נספו בשואה בשל יהדות האב. הוא ואחיו גודלו על ידי קרובים וחברים. לאחר המלחמה, למד בפנימייה בעיר המרחצאות פודברדי, שם החל לגלות עניין בקולנוע ובמיוחד
בקומדיות של צ'רלי צ'פלין ובאסטר קיטון ובמערבונים של ג'ון פורד. לאחר מכן, למד בימוי קולנוע בבית הספר לקולנוע בפראג. מסוף שנות החמישים החל לכתוב תסריטים ואף ביים ב-1960 סרט ראשון שלו Laterna Magika II. ב-1963 ביים שני סרטים: Konkurs ו Kdyby ty Muziky nebyly , שניהם על פי תסריט שלו ושל איוון פאסר
(Ivan Passer). ב-1964 ביים את פטר השחור (Cern? Petr) וב-1965 יצא למסכים הסרט אשר הביא לו את הפרסום הראשוני: אהבותיה של בלונדינית (L?sky jedn? plavovl?sky). ב-1967 ביים את סרטו נשף מכבי האש (Hor?, m? panenko), אשר זכה גם הוא להצלחה רבה בצ'כוסלובקיה.
באוגוסט 1968, בעת הפלישה של כוחות ברית ורשה לצ'כוסלובקיה, אשר סיימה את האביב של פראג, שהה פורמן בפריז וניהל משא ומתן במטרה להפיק סרט בארצות הברית. האולפן הצ'כי בו עבד פיטר אותו בטענה שעזב את גבולות צ'כוסלובקיה בניגוד לחוק ופורמן היגר לארצות הברית .הוא בחר, כמו רבים אחרים, בגלות מרצון במערב. בארצות
הברית התחיל לביים סרטים בהוליווד, ב 1975 גרף הצלחה כבירה עם קן הקוקייה (One Flew the Cuckoo's Nest) שזכה בחמישה אוסקרים ובאהדת הקהל. לאחר מכן פורמן המשיך בנתיב של הצלחה כמעט קבועה בקופות, בביקורות, באוסקר ובפסטיבלים, עם ממוצע של סרט לארבע שנים. בדומה לברטולוצ'י (Bertolucci) ולפולנסקי (Polansky) קיבל
מעמד מכובד של במאי "פליט הגל החדש" הבינלאומי, כאשר הצליח, החל משנות ה 70, לעשות קולנוע אפי אהוב גם על המבקרים וגם על הקהל.
ב-1978 החל פורמן ללמד קולנוע באוניברסיטת קולומביה שבניו יורק והוא ממשיך ומרצה באוניברסיטה עד היום. (Boehm). (ראה נספח א').
תור הזהב הצ'כי.
אין תעשיית סרטים, הממחישה באופן ברור יותר את יחסי הגומלין בין אומנות הקולנוע לבין חירות פוליטית, כמו צ'כוסלובקיה, ארץ שנכבשה ושוחררה פעמים רבות יותר מכל ארץ אחרת במאה העשרים. תור הזהב של הקולנוע הצ'כי היה קצר למדי, בערך מ-1962 עד 1969, ובמהלכו זכו תריסר סרטים צ'כיים בפרסים יוקרתיים. פריחה זו של
הקולנוע הצ'כי התרחשה בשנים שבהן נהנו העם הצ'כי והאמנים הצ'כיים ממידה כלשהי של חירות אינטלקטואלית ויצירתית. לפני התפרצות של היצירה, הקולנוע הצ'כי התאפיין בסדרה של התחלות מבטיחות שנקטעו תמיד באבן עקב דיכוי פוליטי וצנזורה אמנותית. (קאווין, 565-566).
במהלך עשרות שנות הכיבוש והדיכוי הוקמו בצ'כוסלובקיה שני מוסדות שתרמו לגדולתו של הקולנוע המקומי בשנות חירותו: בית הספר המפורסם לקולנוע F.A.M.U. שהוקם ב-1947 ואולפן בראנדוב שהוקם בעת הכיבוש הנאצי (שניהם בפראג). תעשיית הסרטים הייתה הראשונה שהולאמה על ידי הקומוניסטים לאחר השחרור. אותות של הפשרה פוליטית
החלו להופיע ב1961, ותור הזהב של הקולנוע הצ'כי בצבץ מבין הסדקים עד כניסתם של הטנקים הסובייטיים לרחובות פראג באוגוסט 1968. (קאווין, 566).
יצירות צ'כיות, בזמן הכיבוש הקומוניסטי, כללו ארבעה סוגים עיקריים: סיפורה של המחתרת שפעלה נגד הכיבוש הנאצי; דרמת התלבושות ההיסטורית; סרטים על בעיות אנושיות וחברתיות עכשוויות; סרטים "חווייתיים" העוסקים בחוויה האנושית. (קאווין, 566-568).
צ'כים, בדומה לעם היהודי, היו קטנים וחלשים. הטכניקה של האדם החלש לשרוד היא דרך אירוניה, אירוניה שהושרשה בעם הצ'כי ונהייתה חלק בלתי נפרד ממנו. הדוגמא הטובה ביותר לאירוניה שקיימת בתרבות הצ'כית - דמותו של החייל האמיץ שוויק, פרי דמיונו של יארוסלאב האשק, אשר השפיע רבות על האומנות הצ'כית ועל היוצרים.
(ראה נספח ב').   שווייק חומק מכל הגדרה, דעות ודאי שאין לו. האם הוא בעד המלחמה? האם הוא נגדה? האם הוא אכן אידיוט מושלם, פתי שבוי בידי המערכת, או שמא החכם באדם, היחיד שמצא את הדרך לנצח אותה?
נשף מכבי האש. (ראה נספח ג').
הסרט עורר מהלומה גדולה בוועדת הצנזורה של המפלגה השלטת. המפיק האיטלקי של הסרט קרלוס פונטה (Carlos Ponte) אף איים כי ברצונו לקבל חזרה את הכסף שהוא השקיע בהפקתו, דבר שאפשר לשלטונות להאשים את פורמן בפגיעה בכלכלה הסוציאליסטית. עונש על העברה הזאת היה מאסר בפועל של 10 שנים. פרנסואה טריפו, למזלו הגדול של
פורמן, קנה את הזכויות של הסרט והוא הספיק לרוץ בבתי קולנוע של צ'כיה שלוש שבועות לפני הפלישה של הרוסים. עם הפלישה, הסרט הורד מיד מהמסכים והקרנתו נאסרה לאלתר. אך הזכויות לסרט נשארו אצל טריפו וכך הסרט הגיע למערב, שם זכה להצלחה מדהימה, כך מתאר מילוש פורמן את מהלך האירועים בראיון שלו ל-DVD בהוצאת The
Criterion Collection.
כמו כן הוא מדגיש כי הסרט הוא בעצם מטאפורה להתנהלות הפוליטביורו של המפלגה הקומוניסטית, כאשר הדגש העיקרי בסרט הושם על המוסר שלהם ושל החברה הצ'כית, דרך התכונה העיקרית שהתפתחה בחברה סוציאליסטית - גניבה. הביטוי המקובל אז היה "מי שלא גונב - גונב ממשפחה שלו", כי לגנוב משהו מהרכוש של המדינה הייתה הדרך
היחידה לשפר את רמת החיים.
תחת המשטר הסובייטי העלה הקולנוע הצ'כי על נס את הפועל אציל הנפש, שר שירי הלל לחברה הקולקטיבית, תיאר את יופיו של בית החרושת והקדיש את עצמו להצהרה האידיאליסטית שעבודה קשה וחיי שיתוף יהפכו את החיים ליפים (קאווין, 567). פורמן מפקפק בערכי הקולקטיביזציה, גורס שעבודה אינה המפתח לאושר, מסרב לרומם את
היום-יומי. (קאווין, 567). הוא עושה פארודיה לז'אנר הזה וצוחק על הרוח הקולקטיבית, כאשר משתמש במספר מבנים קומיים: פארודיה או בורלסקה המכוונים על ז'אנר ספציפי; (reductio ad absurdum) הגזמה בהתנהגות אנושית ומצב חברתי, המביא את המצב לכאוס והשאלה החברתית עד כדי אבסורד, התפתחות שחושפת פגמים ביחסי אנוש בתוך
החברה -דרך חשיפה של חולשה אנושית, שמביא בסוף להרהור על מורל אנושי; חקירת דרכי פעולה של חברה מסוימת, דרך השוואת התגובות של קבוצות סוציאליות כאלה ואחרות, דרך תגובות קונטראסטיות של בני האדם לאותו הגירוי ותגובות דומות לגירויים שונים. (Mast, 5-6. תרגום שלי).
בסרט מוצגים שתי קבוצות שונות: השלטת - הכבאים שמארגנים את הנשף וההגרלה, והנשלטת - הקהל שמגיע לנשף ומקשיב להוראותיהם של הכבאים, וכבר מהפתיחה שלו מתחילה מסכת הגניבות, כאשר המצב רק הולך ומחריף - כך פורמן מבסס נושא מרכזי שעליו הוא הולך לצחוק - חולשה אנושית במערכת היחסים הבלתי אפשרית בין שתי קבוצות
שונות.
הכבאים הזקנים מנסים לעשות משהו שמתאים לרוח הצעירים - תחרות יופי, אך הדרך שבה הם עושים זאת פשוט מחרידה. ראשית כל הם בוחרים את הבנות כמו שבוחרים חפץ - מסתכלים מלמעלה על החלק העליון או מלמטה על הרגליים ולמועמדות הסופיות הם עושים תרגילי משמעת צבאיים. לשינויים האמיתיים הם כמובן לא מוכנים, כאשר אחת
מהמועמדות עושה כפי שבאמת צריך ומתפשטת עד לבגדי שחייה- הם נתקפים פאניקה ולא יודעים איך להתנהג. כך שקיים נתק בין הדורות ובין שתי הקבוצות וכאשר הדברים לא מתנהלים לפי רצון ההנהגה - הם משתמשים בכוח ורודפים אחרי בנות וגוררים אותן לבמה ומה לא. אלגוריה מדהימה, לדעתי, לרוח הדברים של אותה התקופה, במיוחד
כאשר מי שמקבלת את תואר מלכת היופי היא זקנה מגעילה (מי שזוכה בעמדה מכובדת במצבים כאלו הם לא האנשים הראויים לכך) והמצב כולו מגיע לכלל התפוצצות כאשר מגיעה סצנת השריפה.
בגדול הכבאים מיוצגים די מצחיק בשלומיאליות שלהם, הם לא רעים ואין להם כוונות רעות, הם אפילו מאוד אנושיים ובעלי חולשות: כול הזמן שותים בירה ומעשנים סיגריות, כולם כבר די זקנים ואיטיים. אך בקטע של שריפה מתגלה השלומיאליות שלהם כפושעת, הם לא מצליחים בתפקיד שלהם. הם לא מוכנים לפעול נכונה בזמן השריפה, הרכב
שלהם לא יכול לצאת ממקום שבו הוא תקוע, הטיפול באדם שנפגע הוא ברוטאלי - הם מקרבים אותו אל הבניין הבוער כדי שיתחמם, הם לא ממש יודעים מה לעשות ומי שמחלק להם פקודות זאת אשתו של יוזף, אחד מהכבאים. הניסיון של הכבאים לעזור לאדם שנפגע מעורר צחוק וגם כעס נורא - "אבל זה לא כסף, אני זקוק לכסף" אומר האיש הזקן
כאשר מגישים לו פתקים של הגרלה.
הכבאים פועלים במרחב אידיאולוגי של החברה - הבחורה שתנצח בתחרות תזכה בכבוד להעניק את המתנה למנהל הפורש של הכבאים; כאשר מתגלה דבר הגניבה הכבאים מנסים לשכנע את הקהל להחזיר את הפרטים של ההגרלה. שוב הם פועלים בכוח וסוגרים את האור וזה מביא לתוצאה הפוכה - גם שאר הדברים נגנבים. מבחינתם אין התבוננות בפרט, הם
רואים את כולם כהדר חיות. אין ייחוד לאף אחד, חוץ מיוזף, אולי, שברגע האחרון מתחרת על כך שאשתו גנבה את ראש החזיר, הוא ממהר להחזיר אותו ונתפס באמצע המעשה. הדבר מעורר מצב אבסורדי אך כנראה אמיתי, שאמור לחשוף את הפנים האמיתיות והצבועות שלהם: "למה הוא היה צריך להחזיר את זה? למה?", צועק אחד הכבאים על יוזף,
"גם אתה היית מחזיר כי אתה אדם הגון", " בחיים לא הייתי עושה זאת, בחיים! הכבוד של בריגאדה יותר חשוב מאיזה יושר טיפשי!".
היסוד הדומיננטי בסרט הם הפנים האנושיות. על ידי התמקדות קרובה של המצלמה בפניהם של השחקנים ושילוב בין הומור לרצינו, מצליח פורמן להניב טווח רחב של רגשות, החל בצהלה ושמחה וכלה בפאתוס ואימה פתאומית. (קאווין, 569). האנשים הרגילים מתוארים כמי שסורדים במצב הנוכחי והקבוצה השלטת מתגלה בסוף כצבועה, הם אלה
שגונבים - אחד מהם גנב אפילו את המתנה שהם החליטו להעניק למנהל שלהם. וסדר העדיפויות שלהם דפוק - במקום לעזור לבן אדם שתלוי למעלה וזועק לעזרה הם מנסים ללא הצלחה לכוון את מטף הכיבוי לעבר האש - מה שמעניין אותם זה לא לעזור לזולת אלה לכבות את האש לשם כיבוי בלבד.
אך בסופו של דבר, לדעתי, פורמן מעביר מסר הרבה יותר רחב וקולע: גם החברה וגם הנציגים שלה - שניהם קורבן לאותה השיטה שלפיה הם פועלים. השיטה היא זאת שמעמידה את בני האדם במצבים לא הגיוניים, כך הסרט נגמר בתמונה שבה גם האיש שבית שלו נשרף, וגם הכבאי שנשאר לשמור על הדברים, שניהם נשארים לישון באותה המיטה
שנוצלה מהשריפה וניצבת כרגע ליד חורבות של הבניין בקור מקפיא.
אהבותיה של בלונדינית. (ראה נספח ד').
הסרט מבוסס על מבנה של הקומדיה החדשה, שבבסיסה זוג נאהבים צעירים שמתאחדים לאחר מסכת הסתבכויות והתנגדויות חיצוניות ופנימיות. בחור פוגש בבחורה, מתאהב בה וזוכה בה בסופו של דבר, כאשר הסוף הטוב מוביל לחתונה שמחה ומאושרת. (Mast, 4-5. תרגום שלי).
אך לא כך בסרט הזה. זהו סרט נעורים הבודק פער הדורות, שעימו מתמודדים הגיבורים הצעירים. (קאווין, 572). מצד אחד - אנדולה, בחורה צעירה אחת כמו רבות נוספות, שצריכה לגור ולעבוד בפרובינציה על מנת לבצע תכנון כלכלי של המפלגה השלטת. שם אין שום תשובה לצרכים הסוציאליים שלהן, ויבוא ארעי של מילואימניקים מבוגרים
אמור להביא פתרון. דבר זה מצביע על איוולת של המחשבה הביורוקראטית. הסרט מראה את צביעות של השלטונות, מערער במוסכמות ומציג דמוקרטיה מזויפת בסיקוונס שבו בנות מחויבות להקשיב להרצאה על מוראל . (Hames, 57. תרגום שלי). ומצד שני הבחור הצעיר, מילדה, ביישן ונפחד שנשלט על ידי ההורים שלו, זוג שעבד כול החיים
שלהם ועכשיו מוצאים את עצמם אל מול הטלוויזיה. פורמן שם ללעג את האיוולת האנושית, אך בד בבד יודע שאיוולת זו היא העושה אותנו אנושיים. וכמובן שאין לצפות לסוף טוב במקרה שכזה.
מי שלא אנושי זאת המערכת השלטת: המנהלים של המפעל דואגים קודם כול לעמידה ביעדים, אפילו כשזה בא על חשבונם של החיים הפרטיים של הבנות: "מה איכפת לי שהיא רוצה להתחתן? יש לי יעדים לעמוד בהם!" - צוק אחד מהם. ואפילו כשהם מודים כי קיימת בעיה של מחסור גברים - הם מביאים פתרון נוסח מבצע צבאי - עם תכנון על מפה
והבאת גדוד של חיילי מילואים זקנים שמתייצבים בשלומיאליות גמורה "למלה תפקיד" חשוב לצלילי שיר גבורה ושלט "צבא של העם, ברוכים הבאים".
ישר אחרי זה ההתרחשות הופכת לשוק בשר: המנהל הקשיש מסתובב הין המילואימניקים מצד אחד והבנות מצד שני ובודק שהכול יהיה בסדר, גם כשמובן מאליו ששום קשר לא יחזיק מעמד יתרה מזאת הוא מסרסר, פשוטו כמשמעו, בין עובדת בוכייה לבין מילואימניק לא מסופק.
אולם הריקודים, משמש לחיזורים מיניים, במקרה הזה מגושמים ומודעים לעצמם. פורמן מציץ בעזרת המצלמה שלו ומנציח את הגיבורים במומנטים מביכים ומצחיקים, פרטיים, שלא נועדו לעיני ציבור(בר-נוף, 309). ההסתכלות הריאליסטית מתובלת בבורלסקה וגרוטסקה: מראה האנשים הרוקדים, חייל אשר שולח בקבוק יין לבנות הלא נכונות או
המילואימניק שזוחל על רצפת האולם בחיפוש אחר טבעת נישואין אותה הוא הסיר כדי לא לגלות שהוא נשוי. נורא מצחיק, אך גם מפלצתי: המילואימניקים מנסים לשקר שלוש בחורות שיכולות להיות הבנות שלהם, על מנת לזכות בדבר מה, וכול זה בחסות גמורה של שלטון המפעל! גם המוסר האנושי עובר בדיקה ושיקוף: "האם בגדת פעם באשתך?"
מאשים אחד את רעהו, והשני ממש מתבייש שלא עשה כך.
בעריכה מקבילה וחן שובבי מראה פורמן שני סוגי חיזור האפשריים - זה של המילואימניקים המתנפלים על הבנות וזה של מילדה ואנדולה שעושים זאת מתוך תמימות ראשונית, שניהם בלתי אפשריים. סצנת חדר מיטות (של מילדה ואנדולה) מגלה כיצד החוויה האנושית כה מרכזית וחשובה מוצאת את ביטויה בצרור פעולות פיזיות מגושמות, עלובות
ומוגבלות. (קאווין, 573). סצנת אהבה בלומה, עם תקוות ובושה, עם רצון רב ושלומיאליות רבה עוד יותר (בסגירת הוילון המתקפל). הסצנה מסתיימת בקומפוזיציה שקטה של השניים, עם דו-שיח מאולץ. (בר-נוף, 309). כך שבעולם שפורמן מציג אין תקווה לזוגיות נורמאלית, הזוגיות היחידה שמוצגת היא של ההורים של מילדה, שחיים מתים
מול טלוויזיה ולא סובלים נוכחות אחד של השני, זה בולט במיוחד בסצנה הצינית שבה הם מתווכחים אחד עם השני על גורלה של אנדולה, מבלי להתייחס לזה שהיא יושבת לידם ושומעת את הדברים.
לדעתי, שני הגיבורים - אנדולה ומילדה אסירים של החברה שסובבת אותם. אנדולה כבר נפגעה בחיים וניסתה לחתוך את הורידים, היא אסירה של המפעל והפנימייה, הדבר היחיד שמצפה לה זה להידמות לאותה הבחורה המבוגרת שהיא פוגשת בדרך לשירותם כששתיהן לבושות במעיליהם של הגברים שהן היו איתם. ומה מצפה למילדה? נישואין נוסח
ההורים שלו? שירות מילואים הדומה לזה שראינו?
שיא האבסורד מגיע בסצנת ההרצאה שמקבלות הבנות בפנימייה. "הכבוד הנשי הוא לא סתם המצאה! הוא באמת קיים!" קובעת המרצה - "אתן עול הזמן יוצאים עם בנים אחרים וזה עושה לכן שם רע!". המערכת ששלחה את המרצה היא זאת שרומסת את הכבוד של הבנות ומעמידה אותן במצב בלתי אפשרי, וגם דורשת מהן את ההפך! לא פלה שהבנות לא
מתרגשות מהנאום שלה ובצורה די אפאטית מצביעות "כן" על כך שעליהן להשתנות. אך לא הבנות הן אלה שצריכות להשתנות.
הסרט מוביל את אנדולה לטרגדיה האנושית שלה. היא מגיעה לתובנה שהיא לא רצויה ליד מילדה, החלום והתקוות שלה נשברים והיא חוזרת למצב הקודם של הסתגרות בתוך הפנימייה, אבל עכשיו היא ממציאה לעצמה סיפור על כך שהמשפחה של מילדה היו ממש נחמדים, במיוחד האבא. "אהבתי אותה כול כך, האהבה הפכה אותי לחוליגאן" - שרות
הבנות בפנימייה, הן כמהות לחום ואהבה. אך הדבר הכי בסיסי בהוואי האנושי נלקח מהן, כי ככה נהוג.
סיכום
אכן ניתן לראות את הביקורת שמפנה פורמן בדרכו הייחודית כלפי החברה והשלטון, כאשר הוא מתבטא בהומור ומוזיקליות, וכך מרחיק את זירת ההתרחשות למקומות רחוקים, מבלי לפגוע באופן ישיר בממסד הקיים. השיטה הזאת מאפשרת לו לומר דברים נוקבים מבלי לכתוב אותם "בדיו סתרים" של שיטות צילום ועריכה ייחודיות, ולכן הוא מצליח
להעביר את מסריו לקהל הרחב ביותר.
מושגים שימושיים
אירוניה - צורת התבטאות דו - משמעית, שבה המשמעות הגלויה והתמימה של הדברים שונה, ואף מנוגדת, מן הכוונה הסמויה של המדבר. האירוניה משתייכת לצורת ההבעה הקומית והטראגית גם יחד. האפקט האירוני הוא לעג, וניתן להשיגו בפעלולי-לשון שונים כמו הסוואה, התחזות, היתממות, הגזמה, המעטה, על ידי סאטירה ופאראדוכס או
על ידי חיקוי והיתול. (ריבלין, 9).
אירוניה רומאנטית - אחרי שהמחבר עמל ליצור אשליה של אושר, יופי וטוב הוא מנפץ אותה במפתיע ובהתגרות ע"י התערבות שיפוטית שלו. (ריבלין, 9).
אירוניה דראמאטית - הקורא - הצופה יודע יותר משיודע ומצפה הגיבור. (ריבלין, 9).
הומור - התבטאות של חוכמה מבדחת, נטולת ארס, שמקורה בתפיסה אנושית חיובית ובעמדה קונסטרוקטיבית כלפי הדמות או הסיטואציה. מגמתו של ההומור לעורר צחוק של טוב-לב ולבקר כדי לתקן. (ריבלין, 19).
בו?רל?סק - צורה ספרותית שתכליתה לבקר אנשים, ערכים, מוסדות ומנהגים ולשימם ללעג. האמצעי הראשי הוא החיקוי. האפקט הקומי נוצר על-ידי הצגה בלתי פרופורציונאלית בין האובייקט המכובד לבין סגנון התיאור החקייני והמעוות. זוטות חיים נמסרות במליצות נבובות ומנופחות, ולעומתן - ערכים מכובדים ומקודשים נמסרים בלשון
ליצנית, גסה והמונית. (ריבלין, 15).
סאטירה - נועדה לבקר אנשים, מוסדות ומוסכמות חברתיות. הסאטיריקון נוקט עמדה ומגלה מעורבות בנושא הנידון. הוא מכניס את המושא המבוקר לתוך מימצבים נלעגים ודן אותו בלשון חריפה, עוקצנית ודו-משמעית, באירוניה או בסארקאזם. מגמת הסאטירה היא פגיעה לשם ריפוי, הריסה לשם תיקון. הדמויות הן בדרך כלל מסוגננות ולא
טבעיות. (ריבלין, 42-43).
סארקאזם - סגנון כתיבה מלעיג ופוצע. כשהוא מעורר צחוק הרי זה צחוק מתוך צער ועלבון. דיבור סארקאסטי הוא מחוספס וחריף, ואין בו כוונת תיקון כמו שיש ברוב הסאטירות. בהבדל מאירוניה אין סארקאזם זקוק למסווה, הוא מכה בשוט-לשון גלוי. כוונת האמירה האירונית ידועה רק לדובר, ואילו הלעג הסארקאסטי ידוע גם לנמען
ולקורא. (ריבלין, 43).
קומדיה - מארג של מימצבים מגוחכים, דמויות מבדחות ויוצאות דופן, הצגה של חולשות בני אדם, טעויות בזיהוי, מעשי קונדס, עורמה. הצופה בקומדיה חש הרגשת עליונות לגבי הדמויות הנלעגות. (ריבלין, 58).
פארסה - קומדיה קלה ושטוחה. שמגמתה לעורר צחוק לשמו, כמעט בכל אמצעי: הפרזה, תנועות ומחוות מוגזמות, התחכמויות באמצעים פיסיים, לבוש מצחיק, לשון המונית: בקצרה - ליצנות לשמה. (ריבלין, 51-52).
פארודיה - שמה לצחוק יוצר ויצירתו. אמצעי פארודיה הם חיקוי מנופח ומוגזם של סגנון, טון, מקצב, דמויות וכו' או סירוס מוצלח של ביטויים מקוריים. (ריבלין, 51).
ביבליוגרפיה
קאווין, ברוס פ'. מאסט, ג'ראלד. קיצור תולדות הקולנוע. תרגום: יורם שדה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, 2003 (כרך ב').
רב נוף, זאב. מסך גדול. ירושלים: כתר, 1982.
ריבלין, אשר א'. מונחון לספרות. תל אביב: ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1998.
Goulding, Daniel J. (ed.). Five Filmmakers: Tarkovsky, Forman, Polansky, Szabo, Makavejev. Bloomington and Indianapolis, 1994.
Halligan, Benjamin, "Cinema in Exile", Cental Europe Review, 2000. 28 Jan 2005. At: http://www.ce-review.org/00/32/kinoeye32_halligan.html
Hames, Peter. The Czechoslovak New Wave. University of California Press, Berkeley, Los Angeles, London, 1985.
Mast, Gerald. The Comic Mind: Comedy and the Movies. New York, Bobbs-Merrill, 1973.
Wikipedia, at: http://he.wikipedia.org/wiki
http://www.imdb.com/Find?select=Bios for=Boehm
ניר רצ'קובסקי, "כשהמלחמה הופכת לצחוק", מקור ראשון, 4/1/06. http://www.makorrishon.net/show.asp?id=9561
פילמוגרפיה מלאה
Laterna magika II. Forman, Milos. Czechoslovakia. 1960.
Konkurs. Forman, Milos. Czechoslovakia: Filmov? Studio Barrandov 1963
Kdyby ty muziky nebyly. Forman, Milos. Czechoslovakia. 1963.
Cern? Petr. Forman, Milos. Czechoslovakia: Ceskoslovensk? St?tn? Film. 1964 .
L?sky jedn? plavovl?sky. Forman, Milos. Czechoslovakia: CBK, Filmov? Studio Barrandov, Sebor. 1965.Dobre placen? proch?zka. Forman, Milos. Czechoslovakia. 1966 (TV)
Hor?, m? panenko. Forman, Milos. Italy, Czechoslovakia: Carlo Ponti Cinematografica, Filmov? Studio Barrandov. 1967.
I Miss Sonia Henie. Forman, Milos. USA: Neoplanta Film. 1971. Taking Off. Forman, Milos. USA: Universal Pictures. 1971.
Visions of Eight. Forman, Milos. USA: Wolper. 1973.
One Flew Over the Cuckoo's Nest. Forman, Milos. USA: Warner
Brothers, 1975.
Hair. Forman, Milos. USA: United Artists, 1979.
Ragtime. Forman, Milos. USA: Paramount, 1981.
Amadeus. Forman, Milos: Warner Brothers, 1984.
Valmont. Forman, Milos. USA: Burrill Productions.1989.
The People vs. Larry Flynt. Forman, Milos. USA: Columbia Tri
Star, 1996.
Man on the Moon. Forman, Milos. USA: Universal, 1999.
נספחים
נספח א': מילוש פורמן

נספח ב': החייל האמיץ שווייק
נספח ג': נשף מכבי האש.
נספח ד': אהבותיה של בלונדינית.
1

תגים:

אהבותיה · בלונדינית · נשף · מכבי · האש · פוליטיקה · קומוניזם · קומוניסטים · צ'כיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מילוש פורמן: שימוש באירוניה, הומור וסאטירה להעברת ביקורת", סמינריון אודות "מילוש פורמן: שימוש באירוניה, הומור וסאטירה להעברת ביקורת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.