היישום אינו מחובר לאינטרנט

קבלת החלטות של בן גוריון בהסכם השילומים

עבודה מס' 070581

מחיר: 249.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם התנהלותו של דוד בן גוריון במהלך קבלת ההחלטות הושפע מהיבט אישי ואישיותי?

6,763 מילים ,10 מקורות ,2018

תקציר העבודה:

בתום שישה חודשים של דיונים, בצל האווירה הטעונה במדינת ישראל בת הארבע, התכנסו נציגי העם היהודי, מדינת ישראל וגרמניה המערבית לחתימה על הסכם השילומים. הסכם בעל השלכות מרחיקות לכת באשר ליחסי המדינה היהודית והעם היהודי לבין גרמניה, זו שלכאורה התנערה ממשטר נאצי, שבעטיו נגררו מרבית מדינות אירופה וחלק ממדינות נוספות בעולם למלחמה שאיימה על הסדר העולמי. טקס החתימה נערך בעשירי בספטמבר 1952. את מדינת ישראל ייצג משה שרת, שכיהן אז כשר החוץ הישראלי, נחום גולדמן, כיו"ר הסוכנות היהודית וקונרד אדנאואר, כקנצלר, את הרפובליקה הפדרלית של גרמניה. הטקס נערך בבניין העירייה של לוקסמבורג, המקום נבחר בשל היותו ניטרלי עבור שתי המדינות. מטרת העבודה היא לבחון את עמדות ממשלת ישראל בכל הנוגע להסכם השילומים עם גרמניה ולנסות להתחקות אחר גורמי ההכרעה בדרך לקבלת ההחלטה לחתימת ההסכם, החלטה דרמטית שאין להפריז בחשיבותה.
הפרק הראשון בעבודתי מספק רקע היסטורי, מה היו האינטרסים: הפוליטיים, הכלכליים והביטחוניים שהובילו למשא ומתן ישיר עם גרמניה. בנוסף אנסה לבחון כיצד גובש הסכם השילומים עד חתימתו תוך פירוט הדיונים בכנסת ישראל, אלה שקדמו לפתיחת המשא ומתן הישיר.
פרקים נוספים בעבודתי יעסקו בגיבוש ההסכם, שכלל מגעים בין גורמים מדינתיים ומגעים בין פלגים ואישים במערכת הפוליטית בישראל. פרק שיבחן את ה"בעד" ו"הנגד", איתם נאלץ להתמודד ראש הממשלה, בן גוריון במאמציו המפותלים להשגת ההסכם. בפרק זה יוצגו עמדות הצדדים העיקריים בכנסת: תנועת החירות, שבראשה עמד מנחם בגין ומפא"י, שבראשה עמד ראש הממשלה דאז, דוד בן גוריון. כמו כן תוצג מערכת היחסים בין דוד בן גוריון ומנחם בגין, זו שהתאפיינה ביריבות פוליטית קשה עוד מתקופת טרום המדינה.
בעבודה זו התייחסתי גם למשבר הפנימי בישראל שנחלקה עד כדי שסע בנוגע להסכם השילומים, מחלוקת שהתעוררה הן בזירה הפוליטית והן בזירה הציבורית. ביטוי למחלוקת והשסע ניתן לראות כמובן במחאה הגדולה שהקיפה חלקים נרחבים בציבור, והגיעה לשיאה בהפגנה הגדולה שנערכה ב-7 בינואר 1952 הפגנה שיצאה משליטה.
בעקבות פרקים אלה יופיע פרק העוסק בחתימה על ההסכם לגופו. בפרק זה הוצגו פרטי ההסכם ואפן ביצועו. כמו כן, תוארה התרומה של ההסכם ליחסים המדיניים עם גרמניה, ובהיבטים נוספים: כלכלית, פוליטית וביטחונית.
בחירתי בכתיבת עבודה זו נבעה מעוצמת המחלוקת שעורר הסכם השילומים בקרב הציבור במדינת ישראל ובתפוצות יהדות העולם, הן במהלך התקופה שקדמה לקבלת ההחלטה והן באווירה שנוצרה לאחר החתימה על הסכם השילומים. ההחלטה על קבלת השילומים מגרמניה הייתה בין ההחלטות החשובות והגורליות שקיבלה המדינה. סיקרנו אותי ההתלבטויות וההתחבטויות שעמדו לנגד עיניו של בן גוריון כמנהיג, בכל הקשור לניהול משא ומתן ישיר עם גרמניה, כאשר מחד נושא השואה עדיין מהווה נושא רגיש במדינה ומאידך יש צורך לקבל החלטה כיצד לנהוג בכל הקשור לזירה הפוליטית הבין לאומית. בן גוריון כמנהיג המדינה עוד בטרם הקמתה חצוי בין אידיאולוגיה לבין אינטרסים ביטחוניים, כלכליים ופוליטיים. היבטים בעלי חשיבות עצומה לעצם קיומה של מדינת ישראל ועתידה. הניסיון להתחקות אחר הלכי הרוח של מנהיגי המדינה, בן גוריון בראשם, היכולת להתמודד עם מאבקי נגד כבירים, שמקורם פוליטי ואמוציונאלי עד לסיומו של תהליך קבלת ההחלטות, זה שהביא לחתימה על הסכם דרמטי למדינת ישראל, לעם היהודי ולניסיון של גרמניה לחזור לחיק האומות.

שאלת המחקר:
האם התנהלותו של דוד בן גוריון במהלך קבלת ההחלטות, שהובילו את ממשלת ישראל לקיום משא ומתן עם ממשלת גרמניה על הסכם השילומים, הושפע מהיבט אישי ואישיותי ?
השערת המחקר:
התנהלותו של ראש הממשלה, בן גוריון בסוגיית השילומים ביטאה ממלכתיות ופרגמטיזם לשמו, ולכן מניעיו בהובלת קבלת ההחלטות גברו על מניעים אישיים ואישיותיים.
שיטת המחקר: מחקר איכותני, המתבסס על סקירה וניתוח מאמרים הדנים בשאלות המחקר. למחקר האיכותני מגבלות בהיותו נתון להכללות ולהסקה אינדוקטיבית, אולם הספרות המוקדמת שעסקה בנושא עבודתי, איזנה תחושה זו בהיותה מקיפה וכוללת עד כמה שניתן תוך התבססות על מקורות ראשוניים בדמות פרוטוקולים ונאומים.

תוכן ענייניים:
מבוא
פרק מתודולוגי
רקע היסטורי
גיבוש ההסכם
טיעונים בעד ונגד ההסכם
מערכת היחסים בין בן גוריון למנחם בגין
המשבר הפנימי בישראל
חתימת ההסכם
סיכום
רשימת מקורות

הערת מערכת: בעבודה לא צורפה רשימת מקורות נפרדת, מלבד מראי המקום לאורך העבודה.

קטע מהעבודה:

בשנת 1945, סוף מלחמת העולם השנייה, ולאחר כניעתה של המפלגה הנאצית, הגיש ד"ר חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית העולמית, מכתב בשם העם היהודי לארבע המעצמות, בעלות הברית המנצחות: ארצות הברית, ברית המועצות, בריטניה וצרפת. באותו מכתב נטען כי רכוש יהודי רב נגזל במהלך השואה וכי נותר ללא בעלים נוכח ההשמדה הנאצית, ולכן רכוש זה שייך לעם היהודי, אותו הוא מייצג. מכתבו של וייצמן היה אחד מיני רבים אשר נדחו על ידי בעלות הברית, אלה ששימשו אפוטרופוס של המדינה הגרמנית .
גם לאחר קום המדינה, נשארה סוגיית הפיצויים בתודעה הכללית. בשנת 1950 מינה משרד החוץ ועדה מיוחדת שמטרתה היחידה הייתה טיפול בסוגיית הפיצויים הכלליים, בנוסף לפיצויים האישיים. הוועדה הניחה המלצה על שולחן הממשלה בדבר פנייה ישירה לגרמניה לשם דיון על הפיצויים. זו נדחתה, לראשונה בדצמבר 1950 ולאחר מכן שוב בינואר 1951. הדחייה נבעה מהתנגדות לקיומו של דין ודברים ישיר של הממשלה עם גרמניה .

תגים:

הסכם השילומים · בן גוריון · שואה · פיצויים · גרמניה · משה שרת · ציונות · מדינת ישראל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "קבלת החלטות של בן גוריון בהסכם השילומים", סמינריון אודות "קבלת החלטות של בן גוריון בהסכם השילומים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.