היישום אינו מחובר לאינטרנט

המסגור התקשורתי של מלחמות בישראל

עבודה מס' 070305

מחיר: 219.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהם השינויים שעבר המסגור התקשורתי של מלחמות ישראל לאורך השנים, מדוע הם ‏התרחשו, ומהו השינוי המתרחש בזמן המלחמה עצמה, בין התחלתה לסופה?‏

6,442 מילים ,14 מקורות ,2012

תקציר העבודה:

המלחמה מוגדרת כזמן הזהב של התקשורת והצבא. בנוסף, המלחמה היא גם מצב המתח ‏הגדול ביותר בחוויה האנושית, האיום האולטימטיבי על הפרט. השליטה על גורלו של היחיד עוברת ‏בזמן זה לידיהם של מוסדות ואירועים חיצוניים לו. אין לפרט אפשרות להתמצא, להבין, לשלוט ‏ולנבא את מה שעתיד לבוא. כל זה גורם להיעדר איזון נפשי, חרדה ותוקפנות. בסיטואציה משברית ‏כזאת צורך בסיסי שזוהה הוא הצורך במידע, והתלות והשימוש בכלי התקשורת מועצמים לאין ‏שיעור. לכן נטיית הקהל במלחמות ובמצבי חירום היא לפנות אל התקשורת כדי להשיג מידע. ‏בעיתוי זה גדלה עוצמתם של דוברים רשמיים מטעם הצבא שזוכה למעמד מתוקשר ופופולארי ‏בזמן מלחמה. מאחר והפעילות הבטחונית עומדת בראש סדר היום התקשורתי, הצבא זוכה ‏לחשיפה גבוהה יותר מאשר בימי שגרה, מה שמוביל לעמדה אוהדת של הקהל (לבל, 2005). ‏
מתוך כל נושאי ונשואי הסיקור התקשורתי, המלחמה נחשבת מתאימה אולי יותר מכל ‏לנורמות המקצועיות, לשיח השולט ולמבנה הכלכלי של התקשורת. במלחמה יש אתגר מקצועי, ‏גיוון של דמויות ומצבים, היא מתקשרת לעימות וגבורה, מגדילה רייטינג, ומספקת דרישות של ‏‏"ערך חדשותי": ההווה, השונה, הדרמטי, הפשוט, פעולה, האנשה ותוצאות (שנער, 2005)‏
כדי לבדוק את השינויים שחלו בסיקור התקשורתי של מלחמות ישראל החלטתי לבדוק ‏את המסגור התקשורתי שקיבלה כל מלחמה מאחר ומסגור הינו פעולה שיכולה להתרחש באופן ‏רצוני ומכוון, ומעניין לראות את ההבדלים במסגור שניתן לכל מלחמה ומלחמה. לשם כך אבחן את ‏המסגור התקשורתי שקיבלו המלחמות לאורך השנים ואבדוק מהם השינויים שעברו עליו החל ‏ממלחמת סיני ב-1956 שהייתה המלחמה הראשונה לאחר הקמת המדינה, ועד למלחמה האחרונה ‏‏(נכון לאוגוסט 2010) מלחמת לבנון השנייה ב-2006. בנוסף, ברצוני לבדוק האם מתרחש שינוי ‏במסגור התקשורתי בזמן המלחמה עצמה, בין תחילתה לסופה ומהו. השאלות שאשאל לשם כך ‏הן: מהם השינויים שעבר המסגור התקשורתי של מלחמות ישראל לאורך השנים? מדוע הם ‏התרחשו? ומהו השינוי המתרחש בזמן המלחמה עצמה, בין התחלתה לסופה?‏
לצורך הרקע התיאורטי אבחן את השינויים שעברה התקשורת ואת השינויים ביחסיה עם ‏המדינה, הממשל והצבא לאורך השנים ואנסה למצוא קורלציה בין השינויים הללו לבין השינויים ‏במסגור של המלחמות, ועל ידי כך להבין בעצם מה גורם לשינוי המסגור לאורך השנים. לשם ‏הבדיקה בחרתי בארבע מלחמות עיקריות: מלחמת סיני (1956), מלחמת יום כיפור (1973), ‏מלחמת לבנון הראשונה (1982) ומלחמת לבנון השנייה (2006). לשם הניתוח קודדתי את הכתבות ‏בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות בשבוע הראשון והאחרון של כל מלחמה ובחנתי את המסגור ‏שלהן על פי כמה פרמטרים: מצב המלחמה, הממשלה, הצבא, התגובות בעולם, התמונה ואזכור ‏הרוגים או פצועים. ‏
כל מה שאנחנו יודעים על מלחמות המתרחשות בדרך כלל מחוץ לתחום הפרטי, אנו ‏לומדים מהתקשורת. משום כך לדיווח העיתונאי יש השפעה מיידית על הציבור הרחב ועל מקבלי ‏ההחלטות ומעצבי המדיניות. אמצעי התקשורת אחראים על עיצוב דימויים ומציאות שנתפסת ‏בעיני הקהל כאמיתית, ועל פיה מעוצבות עמדות הציבור ומדיניות העומדים בראשו. מציאות אינה ‏יכולה להיות מוצגת "כמו שהיא" כי לא קיימת תפיסת מציאות חפה מאידיאולוגיה כלשהי שאינה ‏סלקטיבית או נקייה מהקשרים ערכיים. המציאות המוצגת משקפת הלכי רוח הניתנים לזיהוי ‏והניזונים מהתקשורת יושפעו ממנה ויטו לאמץ את נקודת המבט האידיאולוגית המעצבת את ‏סיקוריהם (לבל, 2005). ‏
אחת הפרקטיקות המשמשת את העיתונאי המסקר את זירת הבטחון הינה המסגור. על ‏פי לבל המסגרות בהן משתמשים עיתונאים הינן תוצר של הליכי חיברות שהבנו את השקפתו של ‏היוצר על המציאות. כתוצאה מכך, הטקסט נוצר תוך שהמציאות המוצגת בו מכילה "חבילת ‏פרשנות" על המציאות, הכוללת באופן סמוי או גלוי ראיית עולם מסוימת, קביעות בסיסיות לגבי ‏נושאים ונשואי סיקור, עמדות מוצעות וטיעונים פוליטיים על הבסיסים והסיבות למציאות ‏המסוקרת, רכיבי שכנוע והצדקה לתפיסת העולם של יוצר הטקסט. אולם, למרות כל זאת, טקסט ‏חדשותי "נהנה" מהילת האובייקטיביות ואינו מתיימר בדרך כלל להוות טקסט פרשני אלא דיווחי ‏בלבד. כך במיוחד בזמן מלחמות. פרקטיקה נוספת הינה הסלקטיביות, כלומר, לא כל העובדות ‏נכללות בטקסט התקשורתי אלא רק אלה ההולמות ותומכות במסגור ובחבילת הפרשנות ‏המוענקים למציאות על ידי העיתונאי (לבל, 2005). בסמינר זה לא אבחן את כל פרשנויות המסגור ‏אלא רק אקבע האם הוא חיובי, שלילי או מעורב ואנסה להבין מדוע.‏

תוכן עניינים:
מבוא
רקע תיאורטי
השערות המחקר ומתודולוגיה
ממצאים
סיכום ומסקנות
רשימת מקורות

הערת מערכת: העבודה אינה כוללת את הכתבות.

קטע מהעבודה:

גמסון (‏Gamson, 1989‎‏) טוען כי לעובדות אין משמעות פנימית. עובדות מקבלות ‏משמעות על ידי שיבוצם בתוך מסגור המארגן אותן ונותן להן עקביות, ובוחר להדגיש עובדות ‏מסוימות בעוד הוא מתעלם מאחרות. על פי גמסון חדשות הן יותר סיפור סיפורים מאשר הצגת ‏‏"מידע" (אפילו שהסיפורים כוללים כמובן אלמנטים עובדתיים). כך בעצם, מסגור הינו רעיון מרכזי ‏מארגן המכניס היגיון באירועים עכשוויים ומציע מהו הנושא. מסגרות מדיה מארגנות את העולם ‏גם לעיתונאים המדווחים עליו וגם עבור הקהל הנסמך על דיווחיהם. אנטמן (‏Entman, 2004‎‏) ‏מגדיר מסגור כ"בחירה והדגשה של היבטים מסוימים של אירועים או נושאים, ויצירת קשרים ‏ביניהם לשם קידום פרשנות מסוימת, הערכה או/ו פתרון" (‏Entman, 2004, p.5‎‏). ‏

תגים:

מלחמה · תקשורת · מדיה מגויסת · מסגור · מדינה · צבא · בטחון · עיתונאות · טלוויזיה · צהל

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "המסגור התקשורתי של מלחמות בישראל", סמינריון אודות "המסגור התקשורתי של מלחמות בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.