מחאת הפנתרים השחורים

תקציר העבודה:

במהלך שנת 1971 התחוללה סערה ציבורית בישראל- סערה חברתית ואזרחית, סערה שקמה בעקבות הופעתם של ה"פנתרים השחורים", תנועה שהייתה מורכבת מצעירים תושבי שכונת מוסררה בירושלים. תנועת הפנתרים השחורים ביקשה למחות ולגרום לשינוי ועוררות בדעת הקהל בארץ כנגד הפלייתן של שכבות המצוקה בישראל וכנגד מדיניות הרווחה שקיפחה את שכבות המצוקה באותה עת. הפלייה שעמדה בניגוד חריף לתקצוב המקיף ולסבסוד הנדיב שממנו נהנו אוכלוסיית עולי ברה"מ שעלו לארץ באותה תקופה .
תחושות הזעם והקיפוח של התנועה של חברי התנועה כלפי הממסד הפוליטי וההפליה שהנהיג, תורגמו הלכה למעשה לפעולות מחאה אלימות- הפגנות בחלקן בלתי חוקיות, התנגשויות עם גורמי אכיפת החוק ועוד. מחאתם של הפנתרים השחורים בשלביה הראשוניים הפתיעה את דעת הקהל בישראל, הן בעוצמתה והן בחרדה וחשש מאיום על הממשל. רה"מ דאז גולדה מאיר הטיבה להגדיר את הלך הרוח הציבורי באומרה אל חברי התנועה כ"עושי צרות" ופטרה אותם באמירה "הם לא נחמדים".
הפנתרים השחורים לא התיימרו להיות נחמדים, פעילותם הנמרצת כללה לא אחת פעילות כוחנית ואף אלימה מתוך מטרה ברורה להתקומם כנגד הממסד שנהג בהם בצורה מפלה ולבוא בתביעות לשינויו של יחס זה. החיבור של המימד העדתי והסוציו-אקונומי יצרו יחד תלכיד חומר נפץ חברתי שהפך במהרה לפעילות פוליטית. הפנתרים המשיכו וביקשו לתבוע מן הממסד הכרה עקרונית בקיומה של בעיה חברתית ומוגדרת בדמות הפליה בהקצאות לצרכי חברה ורווחה. הממסד הפוליטי מצדו גרס גם כן כי קיימת בעיה חברתית, אם כי לדידו בעיה זו מקורה בהתקוממות ציבורית והפרעה לסדר הציבורי מצד אותם "עבריינים" או "מפירי סדר" (כפי שהממסד תייג את הפנתרים). שני הצדדים זיהו אפוא בעיה חברתית ופעלו באופן אקטיבי עד מאוד על מנת לפתור אותה. משמעותה או הגדרתה של בעיה זו, עמדה בלב המאבק בין תנועת המחאה לממסד. הפנתרים ראו את הבעיה בפערים כלכליים ובהפליה בהקצאות ואילו הממסד ראה כבעיה את התנועה עצמה ואת דפוסי פעילותה. בעבודה זו בכוונתי לסקור ולאפיין את פרק הזמן שבין הקמת התנועה בשנת 1971 ועד למלחמת יום הכיפורים וירידת קרנה של התנועה בשנת 1973. בתקופה זו התגוששו במרץ שני השחקנים העיקריים (התנועה והממסד) בתוך הזירה הפוליטית במדינת ישראל. שאלת המחקר בעבודה זו היא האם לתנועת המחאה של הפנתרים השחורים היתה השפעה על מדיניות הרווחה של הממסד (הממשלה) במדינת ישראל; האם העלאת הנושא לסדר היום הציבורי חולל שינוי.

תוכן עניינים:
1. תוכן עניינים
2. מבוא
3. תנועת "הפנתרים השחורים" והבעיה החברתית
4. ההכרה הממסדית ותגובת הממסד
א. אי הכרת הממסד
ב. הכרה ראשונית
ג. ההכרה העקרונית
5. התפיסה הרעיונית של ראשי השלטון ותנועת העבודה
6. תגובות ופעולות מיידיות של הממשלה
7. החששות במערכת הפוליטית על בסיס קרע חברתי ועדתי
8. דפוסי התביעות להקצאות חברתיות לפני הופעת התנועה
9. הגדרת הבעיה
10. הפעילות בממשלה ושינוי המדיניות
א. משרד הסעד
ב. משרד השיכון
ג. משרד החינוך
11. סיכום פעילות משרדי הממשלה- ממשלת גולדה
12. מדיניות הרווחה החברתית בשנים 1974-1977
13. שינוי והמשכיות המדיניות הכלכלית-חברתית
14. מדיניות הרווחה שלאחר ממשלת 77- ראשית ה"מהפך" ושינוי מדיניות
15. סיכום ומסקנות
16. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

גולדה מאיר · הפנתרים השחורים · מחאה · מחאות · מזרחיים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מחאת הפנתרים השחורים", סמינריון אודות "מחאת הפנתרים השחורים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.