היישום אינו מחובר לאינטרנט

האופרה בופה בוונציה

עבודה מס' 067819

מחיר: 544.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: התפתחות הפינלה באופרה בופה במחצית הראשונה של המאה ה-18, כפי שעולה מהאופרה Il filosofo di campagna מאת בלדסר גלופי (מוזיקה) וקרלו גולדוני (ליברטו).

4,877 מילים ,8 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

מכיוון שרבה היריעה בכל הקשור לחקר התפתחות האופרה (תוך התייחסויות לתקופות ולארצות שונות), ולחקר האופרה בופה ספציפית, ארצה דווקא במסגרת עבודה זו, להפנות את הזרקור להיווצרות אחד ממרכיביה החשובים ביותר באופרה בופה המוכרת לנו. אני מתכוונת כמובן לפינאלה אשר התפתח באמצע המאה ה-18, לכדי הבסיס הראשוני לפינאלה המורחבת המולטי-חטיבתית, והחשובה שהתפתחה במחצית האחרונה של המאה באופרה הקומית של מלחינים כמו סליירי, צ'ימארוזה, סארטי וכמובן- של מוצרט.
ואם כן, לפני שנוכל לדבר על מאפייניה הצורניים והמוזיקליים, יש לתהות מתי ואיפה נוצרה, ועל ידי מי, אולם מעיון מעמיק בספרות הקיימת, עולה המסקנה כי קיים קושי להצביע על היוצר או היוצרים הישירים של הפינאלה בופה באיטליה של המאה ה-18. במאמרו מ-1780 , ייחס לה בורדה את יצירת הפינלה לניקולא לוגרוזינו (Logroscino) ובכך גם תמך גרבר בכתביו . אולם ב-1791, למרות התייחסותו של ג'ינגואן (Ginguene) לתרומתו של לוגרוזינו, עולה ממאמרו התייחסות רבה יותר לפרקטיקה של פיצ'יני בפיתוח האופראי ובמהדורה המחודשת של הלקסיקון של גרבר מ-1813, הוא מוריד בדרגה את לוגרוזינו לטובת הכתרת פיצ'יני כיוצר האמיתי של הפינאלה בופה.
בתחילת המאה העשרים, חל עניין מחודש בהתפתחות הפינאלה בופה, אך לא הועלו טענות חדשות ביחס ליוצרה. רק בין 1909 ל-1912, דנט מעלה בסדרת מאמרים את הרעיון כי יש להפנות את המבט לוונציה ולא לנפולי; לגלופי וגולדוני ולא לפיצ'יני. לטענתו, בשנת 1754, השנה בה האופרה הקומית הראשונה של פיצ'יני הופיעה, הספיק גלופי כבר לכתוב את 'הפילוסוף הכפרי' (Il filosofo di campagna) ואופרות קומיות קודמות בהן הפינאלה המורכבת משרשרת המשכית של דרמה ומוסיקה, כבר מבוססת למדי. דניאל הרץ מציין במאמרו כי גולדוני הוא הקשר, אם בכלל נדרש כזה, בין גלופי לפיצ'יני. למרות עבודתו החשובה של דנט, היו אלו שעדיין המשיכו להתעלם מתרומתו של גלופי ומחשיבותו הלא פחות חשובה של הליברטיסט בכלל ושל גולדוני בפרט להתפתחות הפינאלה בופה (כפי שעולה ממאמרו של אלברט ב-1914). אולם וולפגנג הוסטוץ, משיב בכתביו את הזרקור לגלופי ולגולדוני, וטוען כי מעדויות שונות של גוזי ושל סיגנורלי ניתן לראות כי עד 1760, הפינאלה בנפולי הוגבלה למספר שורות מצומצם, בעוד ובוונציה, הפינאלה הייתה ארוכה והורכבה משורות רבות ומגוונות בארועים דרמטיים המלווים בטמפי ובמוטיבים מוסיקליים רבים כפי שניתן לראות בפינאלה של 'הפילוסוף הכפרי'. פינאלה שכזה היווה את המודל לחיקוי שהנחה מלחינים בשנות השישים, ביניהם היידן ומוצרט, וברור כיום שאם לזה האחרון, היה מודל איטלקי למורכבות הטונאלית כתומכת בדרמה, היה זה גלופי יותר מאשר פיצ'יני. זה האחרון תמיד התעניין יותר במבנה דמוי-הפסיפס של האירועים התמאטיים הקטנים מאשר באסטרטגיית פיתוח של השינויים המטריים, ריתמיים וטונאליים. בכל מקרה, מוצרט זכה גם לידו המכוונת של גולדוני שכיוון אל הצורך בשינויים מוסיקליים ברגעי שיא דרמטיים. עם הדרכה צמודה ומנוסה זו, הפינאלה בופה הפכה, ביצירותיהם של גלופי וגולדוני וביצירות של מלחינים אחרים, לבעלת מבנה חטיבתי ברור המכילה שרשור אפקטיבי של מעברים מנוגדים המבטאים את פתרון המתח הדרמטי והמוסיקלי.
על מנת להבין את הדרך בה נוצרה הפינאלה באופרה בופה אבחן בעבודה את מקומה התרבותי של ונציה בפריחה המוסיקלית באיטליה, את התפתחותה של האופרה בופה כז'אנר נפרד ועצמאי, ואת השפעות הקומדיה דל'ארטה עליה. מרקע היסטורי זה, נוכל להבין ולנסח את מאפייני הפינאלה ולבססם באמצעות בחינת האלמנטים המוסיקליים והדרמטיים בפינאלה של אחת האופרות המצליחות ביותר של בלדסר גלופי וקרלו גולדוני- Il filosofo di campagna (1754).
אני מקווה שעבודה זו תוביל להבנת חשיבותם העצומה- בנפרד ויחדיו של שני היוצרים הונציאניים-קרלו גולדוני ובלדסר גלופי אשר תרומתם ליצירה הונציאנית ככלל ולפיתוח של הפינאלה בופה בפרט, תשפיע מנקודה זו בזמן, על כל המלחינים העתידיים לבוא ולנסות את מזלם בתחום האופראי.

תוכן עניינים:
1) מבוא
2) מקומה התרבותי של ונציה בפריחה המוסיקלית באיטליה במאה ה-18:
(א) רקע- איטליה
(ב) התפתחות האופרה בופה באיטליה של תחילת המאה ה-18
3) תרומת גולדוני וגלופי להתפתחות הפינלה באופרה בופה הוונציאנית במחצית ה-I של המאה ה-18:
(א) קרלו גולדוני
(ב) בלדסר גלופי
(ג) ההיסטוריה המוקדמת של הפינאלה בופה ומאפייניה אצל גולדוני וגלופי
(ד) הפינאלה בופה כפי שמתבטאת באופרה של גלופי וגולדוני- Il Filosofo Di Campagna
4) ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

המנהג באופרה, קודם להיווצרות הפינאלה בופה, בשנים סביב 1750, היה סגרגציה בין הפעולה הדרמטית לביטוי הרגשי. סיפור העלילה של אופרה התקדם דרך דיאלוג המוצג באמצעות רצ'יטטיב. קטעי מוזיקה, בין אם אריות או אנסמבלים כלשהם, אפשרו לדמויות לבטא את רגשותיהן בתגובה לתפניות הדרמטיות, אך לא כדרך לקדם את העלילה. אנסמבלים היו במשך שנים, האמצעי הסטנדרטי לסיים מערכה, אבל רגעים אלו היו "נקודות של אינטראקציה רגעית בין הדמויות במהלכן שום דבר לא הגיע לפתרונו"(15).

תגים:

מוזיקה · אופרה · ונציה · פינלה · קומדיה · התפתחות · מאה · גלופי · גולדוני · מוסיקה · קלאסית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האופרה בופה בוונציה", סמינריון אודות "האופרה בופה בוונציה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.