היישום אינו מחובר לאינטרנט

בג"צ והזכות להתארגנות

עבודה מס' 067379

מחיר: 349.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: באיזה מידה מעצב בגץ את הזכות להתאגדות כזכות חברתית?

7,550 מילים ,26 מקורות ,2008

תקציר העבודה:

חופש ההתאגדות היה שמור לכל עובד בישראל כחירות כללית, למעט עובדים שהחקיקה אוסרת זאת עליהם במפורש (תיקון משנת 1979 לפקודת המשטרה שולל משוטרים את הזכות להתאגד). בשנת 2001 תוקן חוק הסכמים קיבוציים, והחופש להתאגד (בוועד עובדים ובארגון עובדים) נקבע בו במפורש (חילן, חוק יסוד חופש העיסוק).
בתי המשפט נטו בשנים עברו להיצמד לגישות טכניות ופחות לזכויות אדם.
לאורך השנים בג"ץ יצר "מגילת זכויות שיפוטיות", יצק נורמות שלטוניות למרות העדר חוקה פורמאלית.
הגישה האקטיביסטית טוענת שלבית המשפט סמכות לבצע בקרה שיפוטית על חקיקה של הכנסת. גישה אחרת אומרת כי דווקא השיעור הגבוה של העובדים המאוגדים בישראל בחסות בתי המשפט הוא הגורם העיקרי המאיץ את ריבוי השביתות.
על כן המתח בין הזכויות החברתיות ומערכת המשפט, בא לידי ביטוי גם בתחום התאגדות העובדים.

במסגרת עבודה זו ברצוני לבדוק באיזה מידה מעצב בג"ץ את הזכות להתארגנות כזכות חברתית.
טענתי היא כי למרות האקטיביזם השיפוטי שמיוחס לבית המשפט העליון מאז שנות ה-80 ויחסו הליברלי בעיקרו לנושא הזכויות החברתיות, השפעתו בנושא הזכות להתארגנות לא הביאה לבלימת היחלשות ההתארגנות במשק העבודה הישראלי. בעשורים האחרונים חלה ירידה חדה בשיעור השכירים החברים באיגוד מקצועי וכיום מדינת ישראל, בהשוואה למדינות מערביות אחרות, נמצאת בתחתית הטבלה בנושא ההתארגנות. על כן למרות פסיקותיו החשובות של בג"ץ בנושא ההתאגדות, במקרה זה הוא אינו מוביל שינוי אלא מתמודד עם שינויים כלכליים-גלובליים.
על מנת לאשש טענה זו, אציג את זכויות האדם, את האמנות החברתיות השונות, את בסיס סמכותו של בית המשפט העליון ואת הרקע שלו וכן את הטיעונים השונים התומכים בהרחבתו או בהגבלתו של חופש ההתאגדות.
בחלק התיאורטי אביא לדיון מספר פסקי דין המבטאים את חשיבות נושא הזכויות החברתיות השונות בהתייחסותו של בית המשפט העליון בפסקי דין שונים, אראה את השינויים שחלו בשיעור ההתאגדות בישראל ואת היחס למדינות אחרות, אנסה לבחון מדוע אין בישראל חוק יסוד: זכויות חברתיות, כן אנסה להציג את התייחסותם של חוקרים לחסרון בחוק זה. לסיכום, אוסיף ממצאים נוספים שעלו מבחינת הנושא.

ראשי פרקים:
מבוא
פרק א' - רקע משפטי
פרק ב' - אקטיביות ופאסיביות בבית המשפט העליון
פרק ג' - דיון בהשפעתו של בג"ץ על חופש ההתאגדות
מסקנות וסיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מכלול של סיבות הניעו את בג"צ בשנות השמונים לנטוש את הפאסיביות ולהוציא כרטיסים צהובים ואדומים לשחקנים אפילו בולטים כראש הממשלה. בסיס השינוי נעוצות בשינויים שחלו בחברה הישראלית שבג"צ הוא חלק ממנה. כך הלכה והתפתחה תפיסה ליברלית המקנה משקל רב לזכויות האזרח תוך ריסון עוצמת הרשויות וחידוד ההכרה שגם ראשי השלטון כפופים לשלטון החוק ולביקורת שיפוטית (סגל 1999).
שני מאורעות השפיעו על השינוי בתפיסת ריסון עוצמת הרשות המבצעת: מלחמת יום הכיפורים ומהפך 77. הראשון גרם לערעור האמון הציבורי ביכולת קבלת ההחלטות של ההנהגה והשני אובדן כוחה של המפלגה ההגמונית ששלטה במדינה מאז היווסדה.

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "בג"צ והזכות להתארגנות", סמינריון אודות "בג"צ והזכות להתארגנות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.