היישום אינו מחובר לאינטרנט

סיקור המתיישבים ב "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" לפני תוכנית ההתנתקות ואחריה

עבודה מס' 067264

מחיר: 483.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקת כמות ואופן הסיקור, תוך התייחסות למסגרות הניתוח המרכזיות ולאופיו של השיח התקשורתי אודות המתיישבים.

6,348 מילים ,19 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

"קיימות משבצות קרקע אשר בהכשרה לא יקרה נתין להכשירן. להתיישבויות אלו חשיבות עליונה לעתיד המדיני של הרצועה על ידי כך שהן מפצלות את הרצועה דרומה מהעיר עזה. כמו כן, קיימות חשיבות ביטחונית רבה לנוכחות יהודית בליבה של עזה". כך נימק יגאל אלון ב 1968 את הצורך בהקמת גוש התיישבותי ברצועת עזה. ב- 11 באוקטובר 1970 עלתה ההתיישבות הראשונה, כפר דרום וב-22 באוגוסט 2005 פונתה האחרונה שבהם, נצרים.
באוקטובר 2004 התקבלה בכנסת ישראל אחת מן ההחלטות הגורליות ביותר שידעה מדינת ישראל - ההתנתקות מרצועת עזה ופינוי גוש קטיף. בהסדר עתידי שכזה, ימנע מיהודים להתיישב בחבל קטיף. ההתנחלויות פונו באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות על ידי ממשלת ישראל, במהלך שעורר מחלוקת קשה בעם - הן על נחיצותו המדינית ביטחונית והן על לגיטימיות הדרך שבה הוחלט ובוצע.
הנחת יסוד העומדת בבסיס המחקר הינה כי תפקיד התקשורת במדינה דמוקרטית מחייב נקיטת עמדה ביקורתית, חשיפת ליקויים, כישלונות ושחיתות של השלטון וכן נקיטת עמדה ספקנית ששואלת שאלות ואינה מקבלת מראש דברים כמות שהן, הן בין המשימות העיקריות של התקשורת בחברות דמוקרטיות.
מטרת מחקר זה, הוא לבחון את הכמות והאופן בו סקרו העיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" את ציבור המתיישבים בתקופת ההתנתקות ולאחריה, תוך התייחסות למסגרות הניתוח המרכזיות ולאופיו של השיח התקשורתי אודות המתיישבים. המחקר ישווה בין מספר הכתבות שעסקו בציבור המתיישבים ופורסמו לפני יום הפינוי ובין מספרן של אלו שפורסמו לאחריו.

בחרתי לדגום את העיתונים מהתאריך - 19.07.05. תאריך זה נבחר בשל המשמעות הגדולה של האירועים שקרו ביום זה אשר השפיעו על המשך מאבקם של המתיישבים נגד ביצוע תוכנית ההתנתקות. בתאריך זה, תוכננה צעדת ענק שהייתה אמורה להסתיים בגוש קטיף. צעדה זו לא אושרה על ידי המשטרה ולפיכך, כמות האנשים הגדולה שכן ערכה את הצעדה והתכוונה לצאת מכפר מיימון לעבר גוש קטיף, נחסמה ונכלאה בתוך גדרות היישוב. לטעמי, כישלונה של צעדה זו בעצם אי הגעתה לגוש קטיף, סמלה בעיני המתיישבים את כשלון המאבק על הצלת גוש קטיף. לפיכך, תקופת המדגם הייתה מה -19.07.05 ועד ל 15.08.05 בו החל ביצוע פינוי הישובים וכן מה 16.08.05 עד ל 13.09.05 כחודש ימים לאחר ביצוע ההתנתקות. התאריך 13.09.05 נבחר בשל הרצון להקביל מבחינה כמותית מדויקת בין התקופה שלפני ההתנתקות ולזו שלאחריה.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. רקע ומקורות ספרותיים
3. מתודולוגיה
4. ממצאים
5. דיון
6. סיכום
7. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

לפי הגישה המוסדית מיקומו של ארגון התקשורת בתהליך התקשורת הינו מרכזי, המושפע מאילוצים ומגורמים שונים המעצבים את דיוקנו ואת דפוסי פעילותו. ההבנה הטובה ביותר של הנושא תיעשה על ידי בחינת תהליך הפקת החדשות עצמו. כך למשל, מקצים אמצעי התקשורת השונים, מספר מועט של כתבים אשר זרים לאוכלוסיה אותה הם מסקרים ולפיכך, הסיקור אינו מייצג בנאמנות את המתרחש בשטח (אברהם, 2000).

תגים:

הינתקות · אריאל שרון · מתנחלים · התנחלות · ייצוג מיעוטים · מרכז · פריפריה · מחאה · אירוע מדיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "סיקור המתיישבים ב "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" לפני תוכנית ההתנתקות ואחריה", סמינריון אודות "סיקור המתיישבים ב "הארץ" ו"ידיעות אחרונות" לפני תוכנית ההתנתקות ואחריה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.