היישום אינו מחובר לאינטרנט

מדיניות החינוך המיני בישראל: התמודדות עם שינויים ומצבי לחץ

עבודה מס' 066227

מחיר: 846.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תיאור קבלת ההחלטות בתחום החינוך המיני בישראל, תוך בחינת התמודדותם של מקבלי החלטות בין שנים 1973-2005. המחקר משלב מגוון שיטות מחקר איכותניות וכמותניות: ניתוח היסטורי, סקר סטטיסטי, ריאיונות אישיים וניתוח תוכן כמותי.

65,535 מילים ,380 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

שנים רבות רווחה האמונה כי המינהל הציבורי יכול לפתור בעיות מדיניות מורכבות, ביניהן הבטחת שלום, מיגור פשע ויצירת אינטגרציה חברתית. האמונה היתה כי ניתן להצליח כל עוד תאומץ המדיניות הנכונה ויוקצו לה המשאבים המספיקים. אשלייה זו התנפצה כאשר לא כל בעיות המדיניות נפתרו, ודאי שלא בעזרת חקיקת חוק או הקצאת משאבים בלבד. ההתפכחות הובילה להנחה חדשה, לפיה, ההצלחה טמונה בהבנת הגורמים המרכיבים את הצלחתה או כישלונה של מדיניות. אשלייה זו התנפצה בשנית, כאשר הובן כי יש בעיות כרוניות, להן לא קיים פתרון שיביא לסיומן, לפחות בתקופת הזמן הנתונה. היות ולא ניתן היה להכריע בעיות אלו, היה צורך להתמודד איתן. כך גבר העניין המחקרי במושג ההתמודדות.

אחת מהבעיות הרגישות עימן התמודדו קובעי מדיניות במערכת החינוך היא החינוך המיני. הקשיים העיקריים שנילוו לתחום זה הם:
א. טאבו מיני - הטאבו המיני כולל איסורים חברתיים ודתיים, מיתוסים, מסתורין ואמונות תפלות בכל הקשור למיניות האדם. טאבו זה השתרש והתבסס במרבית המדינות המערביות וזכה להיחלשות מסויימת עם התפתחויות מדעיות ואחרות.
אי הסכמה לגבי מטרות החינוך המיני - מקובל להגדיר את "החינוך המיני" כהקניית מידות ועמדות, חשיבה, התנהגויות והרגלים בכל הקשור למין ומיניות (לנצט, 1974). בהגדרה זו הדגש הוא בתהליכי סוציאליזציה של הצעיר ובציפייה שירכוש ויפנים את הערכים המקובלים בחברתו. הגדרות אלו לעולם אינן מוסכמות וקבועות. קבוצות מסוימות מגדירות אותו כמעשה של קידמה ונאורות, בעוד אחרות רואות בו ביטוי להשחתת מידות.
מורכבות מיניות האדם - מיניות האדם נוגעת למגוון היבטים הנוגעים לפרט וליחסים בינו לבין הסביבה. היא תלוית זמן ומקום וקשורה בערכים ובאמונות ספציפיות. בהתאם לכך, קיימים בעלי עניין רבים המעוניינים לעצב ולהשפיע, כל אחד בתחומו, על מיניות האדם ואורחות חייו.

למרות מכשולים אלו, בשנת 1973 מוסד החינוך המיני בישראל. שר החינוך דאז, יגאל אלון, העיד על כך, כשנשאל על האפשרות להנהיג חינוך מיני בכל בתי הספר: "צעד זה הכרחי ואין להעלות על הדעת מערכת חינוך ראויה לשמה, שלא תנסה להפעיל את השפעתה המייצבת בחינוך הדור הצעיר לקראת חיי משפחה תקינים ובריאים... אנו נדבר על החשיבות שבכיבוש היצר ועל האחריות הכבדה, הכרוכה בחיי מין בטרם עת" (ברש, 1973ב). דברים אלו סימנו את התפנית בסטאטוס החינוך המיני בישראל, שהפך באמצע שנות ה-70 מעניין נקודתי ורחוק מדיון ציבורי ופוליטי, לנושא מרכזי הנתון לשינויים ולוויכוחים פוליטיים, עד היום.

עלייתו של החינוך המיני על סדר היום הציבורי מעלה שאלות רבות. השאלה המרכזית עימה יתמודד המחקר הנוכחי היא מה אפיין את התמודדותם של מקבלי ההחלטות בתחום כה קונטרוברסלי?
בספרות קיימת דלות יחסית לגבי התמודדות בכלל ובחינוך המיני בפרט. מציאות זו פותחת פתח נרחב לקידום המתודולוגיה והבנת הנושא לעומקו. הפערים הבולטים בספרות הם:
א. מחסור במחקרים הבוחנים התמודדות לאורך פרקי זמן ארוכים.
ב. מחסור במחקרים הבודקים פערים בקביעת מדיניות וביצועה אל מול ההתמודדות.
ג. אי מתן תשובה מספקת לשאלה מהם התנאים המקלים ו\או מעכבים בעד קובעי מדיניות להתמודד בזירה הפוליטית, על לחציה החיצוניים והפנימיים.
ד. מחסור במחקרים הבוחנים את התמודדותם של מקבלי החלטות בתחומים קונטרוברסליים במציאות הישראלית.

השאלות הבאות יסייעו במענה על השאלה מהו אופן ההתמודדות של קובעי המדיניות?
א. אלו שינויי מדיניות התרחשו בתחום החינוך המיני ומהו טבעם?
ב. מהי מידת הפער בין קביעת המדיניות לביצועה?
ג. אלו לחצים ואתגרים עמדו בפני קובעי המדיניות?

כתיבת העבודה היתה כרוכה במאמצים וקשיים רבים שהתמקדו בעיקר סביב חוסר שיתוף פעולה או שסקפטיות רבה מצד גופים רבים. בראשית 2005 כאשר ערכתי גישושים ראשונים לקראת תחילת עבודת המחקר, למעט אנשי מקצוע בודדים, שראו בחינוך המיני שליחות, רבים מעמיתיהם הודו בחצי חיוך כי "אין דבר כזה מדיניות החינוך המיני... כל אחד עושה מה שברצונו". דבריהם כמעט והעלו ספקות ממשיים לגבי קיומה של תופעה ראייה למחקר. אולם, מעיון בפעילות משרד החינוך ומניתוח תכניות לימוד וחומרי רקע אחרים, התבהרה מסקנה חד שמשמעית - לפנינו תופעה ברת תוקף, שעל סדר יומה עלו ונפלו נושאים רבים, שמימדיה נתונים בתהליך שינוי והתעצמות מואץ ואשר אחיזתה במציאות גוברת והולכת.
קושי נוסף היה מציאתם של חומרי ארכיון מסוימים שנראו כבלתי ניתנים להשגה. פניות חוזרות ונישנות לפקידי משרד החינוך למציאת תכניות שידעתי על קיומן על בסיס בדל מידע, הביאו למציאתן. אתגר אחר היה איתור קובעי מדיניות שאיישו תפקידי מפתח במשרד החינוך לפני 30 שנה ויותר. לאחר איתור האישיות, צץ האתגר לעבור את מעטה החשדנות הכבדה שהציגו ולשכנע אותם כי כוונותי המחקריות יועילו לקידום הנושא. עם סיום איסופם הקפדני של הנתונים וניתוחם הלכה והתעצמה לפני תופעה מרתקת שהשפעותיה הנרחבות טרם נבחנו לעומק.

גבולותיה המחקריים של העבודה הנוכחית הם:
מסגרת תיאורטית - המסגרת התיאורטית כוללת שני תחומי ידע משלימים: התמודדות ויישום מדיניות. תחום ההתמודדות הושאל למדעי המדינה מהתחום הפסיכולוגי. הגדרתו המקובלת היא האופן שבו קובעי מדיניות מטפלים בבעיות חשובות בעלות היקף נרחב, תוך לקיחה בחשבון אילוצים ולחצים והסתפקות בהחלטות שהן "טובות מספיק" (5Sharkansky, 1999, p.). ההתמודדות לפיכך חיונית עבור מקבלי ההחלטות הפועלים בזירה הפוליטית מרובת הלחצים והדרישות הסותרות.
אוכלוסיית מחקר - המחקר נערך בקרב האוכלוסייה היהודית, במגזר הממלכתי והממלכתי-דתי בלבד. מסגרות אלו אחראיות על 80% מכלל תלמידי בתי הספר בישראל ויש בהן ייצוג מספק למגוון סקטוריאלי ולפיצול הקיים במערכת החינוך בין מערכות מסורתיות ו"מערביות". לפיכך, תחימה זו אינה פוגעת ביכולת ההכללה של ממצאי המחקר ויש בה גיוון ושוני מספק לצורך מענה על שאלותיו.
תקופת מחקר - תקופת המחקר נקבעה לשנים 1973-2005. הסיבה לכך היא שהלחצים להקמתה של היחידה לחינוך מיני החלו בשנת 1973 והושלמו שנה אחר כך. מאמצע שנות ה-70 ננקטו יוזמות ותוכניות שונות מצד קובעי המדיניות והחלו להופיע תוצרי מדיניות פורמאליים (תכניות לימודים, הצהרות מדיניות פורמאליות). אין בתחימת טווח השנים לקבוע כי לא היתה מדיניות חינוך מיני לפני שנת 1973. נהפוך הוא, ביטויים שונים של הנושא הופיעו כבר ביישוב היהודי בתחילת המאה ה-20.

לסיכום, המחקר מקיף את הסוגיות המרכזיות הנדונות בתחום קביעת המדיניות: התנאים לאימוץ מדיניות מסויימת, תוצאותיה של אותה מדיניות ואופן תגובתם והתמודדותם של מקבלי ההחלטות. חשיבותו של המחקר בהצפת נתוני אמת אל מול תחושות הבטן הנפוצות בקרב אנשי השטח כי "לא נעשה די או דבר בתחום". לקובעי המדיניות בתחום החינוך המיני ובכלל, קיים צורך ממשי בכלי התמודדות אפקטיביים, המתאימים לסביבה וללחצים הקיימים בבואם לטפל בבעיות מדיניות. בחינת מקיפה וכוללת של הגורמים החיצוניים והפנים מערכתיים המקיפים את סביבת עבודתו של קובע המדיניות, יאפשרו לגלות את התנאים שהובילו לנקיטת אסטרטגיות התמודדות מסויימת כמו גם את התנאים המקלים על התנהלותם והתמודדותם של קובעי המדיניות.
חשוב להבהיר כי אין בכוונת המחקר לבדוק השפעה בין משתני המחקר, לא כל שכן לקבוע אלו גורמים משפיעים על ההתמודדות, או על הצלחתה של מדיניות. מעבר לבעייתיות המתודולוגית שבבדיקת השפעה, הגורמים המתערבים והמתווכים בקבלת החלטה כלשהי הם רבים לאין שיעור. קשה לקבוע קשר כלשהו בין תפוקת מדינית מסוימת לבין סגנון התמודדות מסוים. למרות מגבלה זו, אסתפק בהנחתו של שרקנסקי (93Sharkansky, 1995, p. ) כי אמנם לא ניתן לקבוע ששינוי זה או אחר מביא לטכניקת התמודדות מסויימת, אך מצבי לחץ ואי וודאות יוצרים את הצורך שבהתמודדות וזו חשיבותה.

מבנה העבודה
לעבודה שלושה חלקים. חלק ראשון, תיאורטי, חלק שני, המכיל את פרקי הממצאים וחלק שלישי בו מובאים דיון, מסקנות והשלכות מחקריות לעתיד:
החלק התיאורטי - מורכב משלושה פרקים, סקירת הספרות, המודל התיאורטי ותיאור מהלך המחקר. חלקים אלו פורשים בפני הקורא את המסלול הרעיוני שהוביל בסופו של דבר למחקר עצמו:
סקירת ספרות מחקרית - בפרק זה מוצגים עיקרי המחקר בתחום קביעת המדיניות וההתמודדות, שתרמו לגיבוש המודל התיאורטי. לקראת סוף הפרק, נסקרת התפתחות החינוך המיני והחינוך לחיי משפחה בישראל, תוך ציון הדינאמיקה הפוליטית שהביאה למיסוד שתי המסגרות הנפרדות, מתחים שעלו במהלך השנים ואירועים עימם התמודדו מקבלי ההחלטות בתחום.
המודל התיאורטי - בפרק זה נסקרים בהרחבה ארבעת המשתנים המעורבים במחקר: הסביבה החיצונית, אירועים קריטיים, השפעת קבוצות אינטרס ושינויי מדיניות. על בסיס אלו, מוצגות בפני הקורא בהמשך הפרק שאלות המחקר וההערכות בדבר ממצאיו. פרק זה נחתם עם המסגרת המחקרית של המחקר- מדוע נבחר למחקר תחום החינוך המיני? לאלו תקופות מתייחס המחקר ומדוע נבחרה מסגרת זמן זו?
תיאור מהלך המחקר מאפשר לקורא ללמוד על שדה המחקר עצמו. בתחילת הפרק מוצגים בפירוט שיטות המחקר: באלו כלים נעשה שימוש ומדוע הם נבחרו? באלו נסיבות נערכו ראיונות העומק וכיצד הופצו השאלונים?
בהמשך מתוארים מהלכי המחקר:
א. אלו התרחשויות, אירועים ושינויים חברתיים נבחרו לבחינה ומדוע?
ב. מיהם השחקנים המעורבים בקביעת המדיניות, כיצד זוהו ונותחו מאפייניהם?
ג. אלו שנויי מדיניות אירעו בתחום החינוך המיני בזמן תקופת המחקר, כיצד הם נמדדו?
ד. כיצד נמדד הפער בין קביעת המדיניות והביצוע?
ה. כיצד נמדד אופן ההתמודדות של קובעי המדיניות?

ממצאי המחקר - בחלק זה מוצגת תמונת המצב עבור השנים 1973-2005, כפי שעולה מניתוח הממצאים שנבחנו. הממצאים מפרטים את הנתונים שנמצאו עבור כל אחד מארבעת המשתנים המסבירים את ההתמודדות:
1) אילו אירועים והתרחשויות אירעו בסביבה החיצונית של קובעי מדיניות החינוך המיני?
2) זהות ואופי השתתפותן של קבוצות האינטרס
3) שינויי המדיניות כפי שבאו לידי ביטוי בתוצרי המדיניות הפורמאליים
4) הפער שנמצא בין קביעת המדיניות לביצועה בפועל

בסיום הפרק מובא פרק הממצאים המרכזי של המחקר, המציג את אופי ומידת ההתמודדות של קובעי המדיניות בתחום החינוך המיני. ניתוח אורך משווה של ממצאי המחקר האחרים מגלה מספר תקופות התמודדות. ההתמודדות בכל תקופה תיבחן לפי שתי רמות שונות:
1) האם רצף ההתמודדות נטה להיות פאסיבי או אקטיבי?
2) מהי אסטרטגית ההתמודדות בהן נקטו קובעי המדיניות?

דיון וסיכום - החלק השלישי החותם את עבודת המחקר משווה ובוחן את ממצאי המחקר הנוכחי אל מול ממצאי מחקרים אחרים בתחום. בנוסף, מוצגות השלכות נרחבות יותר של המחקר.

בסופו של דבר, המחקר פורש בפני הקורא מפת התמודדות שלמה המפרטת מגוון מהלכים, שאת חלקם ניתן לשמר ואת חלקם לזנוח. בכך עשוי להיות טמון פוטנציאל לשינוי פניה של ההתמודדות בנוף הישראלי. הציניקנים בינינו, יראו בכך ודאי יומרנות. ודאי שמדובר בטיפה בים, אך טיפה זו לא היתה מונחת על שולחן קובע המדיניות הישראלי עד עתה.

קטע מהעבודה:

אחד האתגרים המרכזיים עימן מתמודדות ממשלות הוא יכולתן להרחיב את מדיניותן וליישם אותה כלשונה במישור המקומי. לצורך כך מתרחש תהליך קביעת מדיניות הנטוע במסגרת פוליטית רחבה יותר. המודל הפוליטי, כפי שמיושם במחקר הנוכחי, מספק הבנה לגבי היבטיו הפוליטיים של תהליך קביעת המדיניות. המשותף לשתי המסגרות הן שתי הנחות בסיסיות: האחת, מדיניות אינה כוללת מבנים ומוסדות בלבד, אלא גם אנשים וגופים בעלי עניין להגביר את עוצמתם הפוליטית (Rosenbloom, 1986; Plummer, 1975). השניה, תופעות חברתיות ובכללן המיניות, אינן תופעות טבעיות אובייקטיביות שמתקיימות בהן "אמיתות" קבועות הניתנות לתצפית ולחקירה אובייקטיבית. הקשר בין שתי המסגרות מתבטא בשינויים המתרחשים ביחסי העוצמה בין קבוצות המשפיעים על קובעי המדיניות. קבוצות המצליחות להגדיל את עוצמתן הפוליטית, זוכות בהכרה ציבורית ושלטונית ומצליחות להשפיע על התפיסה... על חוויות ועל התנהגויות..." של הפרט (Ibid, 1975 ). קבוצות אלו אף זוכות להשפיע על אלו נושאים יטופלו על ידי מקבלי ההחלטות ויוגדרו כ"בעיית מדיניות" ואלו אמצעים ומשאבים ינקטו בקרב אוכלוסיות ספציפיות (Freidson, 1973; Addelson, 1990).

תגים:

קבלת החלטות · קביעת מדיניות · חינוך · התמודדות · שינוי · לחץ

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מדיניות החינוך המיני בישראל: התמודדות עם שינויים ומצבי לחץ", סמינריון אודות "מדיניות החינוך המיני בישראל: התמודדות עם שינויים ומצבי לחץ" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.