שיטת איסוף נתונים רצויה בנושאים רגישים - תיבת קלפי מול סקר גלוי

תקציר העבודה:

נושא הסקרים הרגישים נחקר רבות, הן מבחינה תיאורטית והן מבחינה אמפירית. הבעיה היא כמובן החסיון, והרצון לשמור על פרטיות האדם, ועם זאת להשיג תשובות כנות, מלאות, וכמה שיותר קרובות לאמת.
המודל העיוני מניח שדאגות המשיבים בעניין החיסיון הן אחד המנגנונים היסודיים המרכזיים היוצרים השפעות אופן בסקרים רגישים. אני בוחן הנחה זאת במפורש במחקר זה. אם משתנה אמינות הבטחות החיסיון לפי אופן הראיון, אזי תהיינה השפעות אופן הראיון גדולות ביותר בקרב המשיבים שהם בדרך כלל חשדניים יותר בהבטחות של אחרים וקטנות ביותר בקרב משיבים בעלי רמות גבוהות של אמון בזולת.
עבודה זו עוסקת בנושא רגיש במקום עבודה ציבורי גדול, בו יחסי העבודה ידעו עליות ומורדות. שאלת המחקר העיקרית היא האם יש הבדל בשאלון אודות נושא רגיש בין סקר ישיר לתיבת קלפי, ומה ההבדל.
ההבדל בשאלונים יכולים להיות כמה:
1. מהירות ההחזר- חשובה למי שזקוק לתוצאות בזמן קצר.
2. איכות התשובות- כמה תשובות מילאו הנשאלים בכל שאלון ועל כמה דילגו.
3. התשובות עצמן- על פי סקירת הספרות ניתן לקבל תשובות השונות באופן מובהק מאותן תשובות שחולקו בשיטת גימה, איסוף או תשאול אחרים, וזאת מסיבות רבות: רציה חברתית, ניסיון להסתיר את האמת וכד'.

סוגיית ה"אי משיבים" על מחקרים וכן דגימת נוחות נדונה במחקרים רבים בספרות. הורניק בספרו "סקרים, מחקרים ומשאלי דעת קהל", מביא מספר מחקרים המראים כי הבעייתיות במקרים כאלה היא רבה, עד כדי פסילת השאלונים.
שאלות של דיווח יתר - הן אלה אשר משיבים עונים עליהן בכיוון של רצייה חברתית בעוד שלמעשה הם לא בצעו את ההתנהגות.
דיווח חסר הוא הכחשה של התנהגות שבוצעה בפועל, כמו הכחשה של אדם שהורשע בנהיגה תוך שכרות.

בעבודה הנוכחית נערך מחקר בקרב עובדי בזק, היות ובארגון קיימים יחסי עבודה עכורים.
על פי סקירת הספרות יכולים להיות הבדלים בין שיטות הדגימה והאיסוף, אולם התכנון האופטימלי לא התאפשר ולכן בוצע מדגם נוחות. המדגם כלל 70 איש בראיון פנים אל פנים ו- 60 איש שניתן להם השאלון על מנת שיחזירו אותו לתיבת דואר שלי במשרד, באופן אנונימי לחלוטין.
כאמור לעיל אחוז אי המשיבים היה גבוה יותר בסקר פנים אל פנים. מעבר לנושא החיסיון, שני הסברים נוספים ניתן לתת להפרש באחוז האי משיבים: לעובדים לא היה זמן למלא את השאלון כאשר פניתי אליהם וחלקם לא היה מוכן למלא את השאלון בנוכחות אחרים.
ממצאים נוספים שעלו הם אחוז התשובות שנענו, שכמובן היה גבוה יותר בסקר הקלפי וכן השוני בין התשובות. היות ומדובר במקום עבודה אחד לא אמור היה להיות שוני בין התשובות, אולם נמצאו הבדלים מובהקים בכמה תשובות, דבר היכול להיות מוסבר רק ע"י האנונימיות שהוקנתה לסקר הקלפי.
לאור זאת ההמלצות היו לבצע סקר אנונימי בשאלות רגישות, באמצעות תיבת קלפי. רק במקרים של סקר דחוף במיוחד, יש לבצע סקר פנים אל פנים באמצעות כמה סוקרים.
ממצאים אלו עולים בקנה אחד עם סקירת הספרות הטוענת כי אנשים לא אוהבים להיחשף לעין כל, בשל רצון לפרטיות ובשל ביקורתיות העלולה להיות מופנית כלפיהם.

תוכן העבודה:
תקציר
מבוא
2.1 מטרת העבודה
2.2 יחסי העבודה בבזק
סקירת הספרות
3.1 היבטים עיוניים על אופן הסקר
3.2 רגישות השאלות
3.3 סירוב לענות על שאלות רגישות
3.4 תגובה מאוחרת
שיטת המחקר
4.1 שיטת הדגימה
4.2 תכנון אופטימלי
4.3 משתנים
4.4 אוכלוסיית המחקר
4.5 הבדיקה הסטטיסטית
תוצאות
5.1 אי משיבים
5.2 כמה לא ענו כל שאלה (איכות התשובות)
5.3 שוני בין התשובות
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

הערת מערת: העבודה אינה כוללת את קובצי החישובים באקסל.

קטע מהעבודה:

תגים:

בחירות · עיונים בסקרים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שיטת איסוף נתונים רצויה בנושאים רגישים - תיבת קלפי מול סקר גלוי", סמינריון אודות "שיטת איסוף נתונים רצויה בנושאים רגישים - תיבת קלפי מול סקר גלוי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.