הבדלים בין מינים בתהליך ההשתלבות וקליטה

תקציר העבודה:

הבעיה המוצגת להלן היא הקושי בשילוב ובקליטה של עולים חדשים, במסגרות חברתיות ותעסוקתיות הן בשל הקשיים הרגילים של העליה והן בשל שוני במגדר (מגדר=מין).
קליטת יהודי בריה"מ היא הקליטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה לאחר העליה החמישית. עליה זו מאופיינת ע"י שני גלי עליה גדולים ביותר, בשנות השבעים ובשנות התשעים. בשנת 1990 מסתמנת פריצת דרך בעליה, שלא היתה כמותה מאז קום המדינה. ב-9 החודשים הראשונים של העליה זו עלו לישראל כמעט 100,000 עולים מבריה"מ- גידול של 763% בהשוואה לשנת 1989. מספר זה של עולים מבריה"מ הגיע לישראל ב-16 שנים עד לעליה זו(1).
מגוון העזרה הוא רחב מאוד אולם למרות זאת לא כל העולים מרוצים בארץ מבחינות שונות. חלקם לא מרוצים מצורת הקליטה וחלקם לא מרוצים מהמשך הטיפול בהם או מהצלחתם בקליטה ובהתערות הפנימית.
על פי מנין מחלקת העליה בסוכנות היהודית הגיע בחודש ינואר 1992 העולה ה400,000- מאז ראשית גל העליה. המאורע, אמר ראש מחלקת העליה בסוכנות, אורי גורדון "עבר ללא טכסים וחגיגות כי העליה נמצאת בשפל שלא היה כדוגמתו מזה שנתיים. ב1989- הגיעו 24,000 עולים, ב-1990 הגיעו 199,500 עולים, ב-1991 170,500 עולים" (בנדר 1992)
דוגמא לבעיות קליטה אפשר למצוא בקליטת מורים במשרד החינוך. כשהחלה העליה המסיבית לישראל בשנת 1989, הגיעו כ-15,000 עולים מורים. 900 מהם הצליחו להיקלט במערכת החינוך; ניקלטו בעיקר המורים שלימדו מקצועות ריאליים ומאידך והמורים במקצועות ההומניים לא הצליחו להיכנס למערכת החינוך. לאחרונה התפרסם בעיתון ידיעות כי בבי"ס מקיף גילה בירושלים תלמידים היכו מורה רק משום שהוא עולה מרוסיה. תוך כדי מעשה קרו לעברו שוב ושוב "רוסי מסריח". ההורים באותו בי"ס ביקשו מהמנהלת להחליף את המורה למתמטיקה משום שהיא אינה יודעת עברית ("מעריב", 2.2.2001).

מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מי משני המינים נקלט טוב יותר בישראל, הן מבחינה חברתית והן מבחינה תעסוקתית, בחתך תוך משפחתי. כלומר מי משני בני הזוג באותה משפחה נקלט טוב יותר.
לצורך כך תסקור העבודה תיאוריות ומחקרים אודות קליטת מהגרים, תיאוריות אודות הבדלים בין המינים בקליטה התעסוקתית ובעיות קליטה ספציפיות לישראל. המחקר שיערך לבחינת הנושא יכלול 14 עולים חדשים, כלומר 7 זוגות. שיטת המחקר היא איכותית, והשערת המחקר היא כי היות והבעל נוטה יותר מהאישה לצאת מחוץ לבית, הוא יקלט מהר יותר וטוב יותר מאשר אישתו, הנמצאת רוב הזמן בבית. השערות אלו נתמכות במחקרו של הברפלד (HABERFELD 1994) שמצא כי גברים נהנים משכר גבוה יותר מאשר נשים.
---------------------------------------------------------------------
1. רוזנבאום יהודית, מעקב אחר הניקלטים במסלול הקליטה הישירה, המשרד לקליטת עליה, אוגוסט 1994

תוכן העניינים:
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
סקירת הספרות
2.1 מאפייני העליה
2.2 תיאוריות על קליטת מהגרים
2.3 הצלחת קליטת העליה
2.4 קליטת העליה בשוק התעסוקה
2.5 השפעת השפה על הקליטה
2.6 השפעת המגדר על קליטה תעסוקתית
2.7 הביקורת על קליטת העליה
מתודולוגיה
3.1 כלי המחקר
3.2 המשתנים
3.3 אוכלוסיית המחקר
3.4 גבולות המחקר
3.5 אתיקה
תוצאות המחקר ודיון
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

תגים:

קליטת · עולים · תעסוקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הבדלים בין מינים בתהליך ההשתלבות וקליטה ", סמינריון אודות "הבדלים בין מינים בתהליך ההשתלבות וקליטה " או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.