היישום אינו מחובר לאינטרנט

דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל - תקשורת וחופש המידע

עבודה מס' 065518

מחיר: 482.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: באיזו מידה מתיישב ביטחון המדינה מול חופש המידע, חופש הביטוי?

7,378 מילים ,21 מקורות ,2007

תקציר העבודה:

כללי הדמוקרטיה המודרנית המקובלים, מציבים במקום של כבוד את מוסדות התקשורת השונים. הללו נהנים מחופש יצירה, מחופש גישה למקורות מידע, ולחופש רב בחשיפתם של אירועים אשר יש והשלטון מנסה למנוע או לצמצם את פרסומם.
בהכרזת העצמאות (1948) (1) נוכל לראות כי מעוגנים בה מספר זכויות אדם שעל המדינה החדשה לגונן עליהן כמו חופש הדת, המצפון, הלשון, החינוך והתרבות. כמו כן מצוין בה עיקרון השוויון הפוליטי והחברתי שיש לשמור עליהם ללא קשר לדת, לאום או מין. אולם, חופש הביטוי (2) אינו נמנה עם זכויות ועקרונות אלה, לכן לנוכח פירוטן של החירויות האחרות, העדרו של חופש הביטוי בהכרזת העצמאות - בולט מאוד. בדיונים שנערכו במועצת-העם בדבר ניסוחה של הכרזת העצמאות עלתה גם הצעה להוסיף לפסקת עקרונות-היסוד, גם את עקרונות חופש הדיבור, האספה וההתארגנות, אולם הצעה זו לא התקבלה. חוקים רבים, חלקם ממקור מנדטורי, מגבילים למעשה את חופש הביטוי באופן משמעותי (3) אחדים מן החוקים הללו הם: פקודת העיתונות (1933), תקנות ההגנה לשעת חירום (1945), הצנזור הצבאי.

בעבודה זו אבדוק באיזו מידה מתיישב ביטחון המדינה מול חופש המידע, חופש הביטוי ? ואטען כי הזכויות של חופש המידע וחופש הביטוי במדינת ישראל, אינן זכויות מוחלטות ובמקרים מסוימים יש הגבלות עליהן. בנוסף אטען כי קיימת הטיה/השפעה של המצב הביטחוני, ובראשו הלחימה בטרור, על התרבות המשפטית בישראל, במקביל אציג את מידת מעורבותו של בג"צ לשמירת זכות הציבור לדעת.
במהלך העבודה אראה כיצד הגבלת חופש הביטוי וחופש המידע, מקבלים פרשנות שונה בשלושה פסקי דין בארץ ובארה"ב. אתחיל עם ניתוח של פסק הדין 234/84- "חדשות" (1984) שעימו אפתח את העבודה, ועוד שני פסקי דין אשר ישמשו אותי להשוואה: האחד עיתון העיר (1989) והשני הוא פסק דין מארה"ב - מסמכי הפנטגון (1971).
תוכן עניינים:
1. מבוא
2. ניתוח בג"צ 234/84 - עיתון "חדשות"
2.1 כללי
2.2 הרקע לבג"צ 234/84 - פרשת קו 300
2.3 פסק הדין 234/84 - עיתון "חדשות"
3. חופש המידע וחופש הביטוי- זכות הציבור לדעת
4. ביטחון המדינה - השפעות על ערכי יסוד
4.1 כללי
4.2 השפעת הלחימה בטרור
4.3 זכויות האדם וביטחון המדינה
4.4 ביטחון לאומי וחופש הביטוי
5. מסקנות
6. מקורות

קטע מהעבודה:

זכות הציבור לדעת הינה זכות בסיסית במשטר הדמוקרטי. זכות זו, לפי שיטת השופט ד"ר משה לנדוי (בג"צ 243/62) הינה הזכות לקבל ולהפיץ מידע. זכות זו הינה תנאי הכרחי שבלעדיו אין קיום למשטר הדמוקרטי ובלעדיה לא תיכון דמוקרטיה אמיתית. במסגרת זכות זו כלולה גם החובה החלה על השלטון לידע את הציבור בכל הנוגע למדיניותו ולפעולותיו (25).

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל - תקשורת וחופש המידע", סמינריון אודות "דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל - תקשורת וחופש המידע" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.