היישום אינו מחובר לאינטרנט

מתן שירותי רפואה פרטיים- האם עומדים במבחן הצדק החלוקתי

עבודה מס' 065198

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם שירותי הרפואה אינם פוגעים בטיב השירות לאזרח הרגיל והאם אינם מעקרים לחלוטין את רעיון הצדק החלוקתי.

8,622 מילים ,12 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

בשנים האחרונות אנו עדים למגמת של צמצום דרסטי במחויבות המדינה להבטחת הזכויות החברתיות- הזכות לדיור, חינוך, לבריאות לעבודה ולרמת מחיה מינימלית. מגמה זו באה ליד ביטוי בניסיונות המתעוררים מידי שנה לקראת אישור תקציב המדינה וחוק הסקרים, לצמצם במידה ניכרת את אחריות המדינה לרווחת האוכלוסיה כולה ולקיום בכבוד. כך נוצל חוק ההסדרים לדחיית יישומו של חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, לצמצום הזכויות על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ולדחיית ביצוע חוק הדיור הציבורי(1).
במדינת הרווחה הקלאסית, הפורדיסטית, שירותים שונים- ביניהם תחום שירותי הבריאות עברו תהליך של דקומודיפיקציה. דקומודיפיקציה פירושה ביטול ההסחרה של תחומים מסוימים לומר הוצאת תחומים אלה ממסגרת יחסי השוק, כך שיספקו ערכי שימוש ולכן ערכי חליפים או השירותים, אמות המידה להקצאת משאבים לקביעת כות לשירותים, לנגישות לאיכות וכו'; לא עוד אמות המידה של השוק. השוק פועל לפי אמות מידה של היצע וביקוש והאפיונים היחודיים של תהליכי דקומודיפיקציה במדינת הרווחה הקלאסית הם המדינה כאחראית העיקרית לשירותים שמחוץ לשוק (ולא ארגונים פרטיים פילנטרופיים) והנטיה לאוניברסליזציה של השירותים. אולם החל מסוף שנות השבעים של המאה הקודמת אנו עדים לתהליך של מסחור מחדש של שירותי מדינת הרווחה. התהליך זה הוא, לדעת מאוטנר, חלק מתהליך רחב יותר של שינוי מודל ההגמוני; ממודל פורדיסטי למודל בתר-פורדיסטי(2).
בישראל שירותי הבריאות הניתנים הינם שוויוניים- כולם מקבלים את אותו סל בריאות, וכולם מתאשפזים באותם בתי חולים ומופלים על ידי אותם הרופאים. כל אזרח במדינה זכאי לשירותים רפואיים. עם זאת כיום ניתן לקבל שירותי רפואה נוספים בתשלום, לדוגמא תרופות שאינן כלולות בסל הבריאות, ניתוח על ידי מנתחים אותם בוחר החולה ועוד.
הנושא שלפנינו- סוגיית השירות הרפואי הפרטי בתוך בתי החולים הממשלתיים- הוא מן הסוגיות הקשות שבתפקוד מערכת השירותים הציבוריים, ולא בכדי התלבטו ומתלבטים בו רבים. מחד גיסא, האמון על עקרון השוויון לא יתקשה למצוא בו פגמים, שכן עצם עשייתו של שימוש במתקנים רפואיים ממשלתיים, על ידי רופא עובד מערכת ממשלתית, לצורך מתן שירות שיש בו השתכרות פרטית, הוא כשלעצמו בעייתי מאוד מבחינת עקרון זה. מאידך גיסא, המדובר בנושא שיש לו גם מימד אנושי, קרי, היש מקום ליתן האפשרות לבחירת רופא כשאדם חרד לבריאותו ולעיתים לחייו, מתוך מרווח גמישות מסוים אף במסגרת ממשלתית. לוא חיינו בעולם אידיאלי, לא הייתה השאלה מתעוררת; עקרון השוויון בטהרתו היה נשמר. אך אין זה המצב, ומתווספת לכך החשיבות שבהימצאות רופאים באיכות גבוהה במסגרת בתי החולים הממשלתיים.
אי לכך, קבלת ההחלטה בעניין זה נשרכת מזה מספר שנים כששרי הבריאות מעדיפים לגלגל את "תפוח האדמה הלוהט" הזה מאיש לרעהו. התקשורת מדווחת כי הנטייה במשרד הבריאות היא לתת היתר רשמי להפעלת השר"פ בבתי החולים הציבוריים. אם אמנם כך, מן הראוי לתת את הדעת גם לסוגיות של שקיפות ואתיקה הכרוכות בדבר.

העיקרון של 'השרות הרפואי הפרטי' הוא, שמספר מוגבל של רופאים בכירים בבית-החולים הציבורי, מקבלים מבית החולים אישור להביא אליו לטיפול מספר מצומצם של חולים פרטיים (בד"כ כ- 20% מתפוסת המיטות במחלקה). חולים פרטיים אלה משלמים לבית החולים הציבורי עבור הטיפולים והאשפוז כאילו היה זה בית-חולים פרטי, וכן משלמים לרופא הבכיר (כרופא פרטי) עבור טיפול אישי מועדף ומשופר ביחס לזה שמקבלים שאר החולים הציבוריים במחלקה.

השירותים המיוחדים עולים בתשלום מיוחד, ורק מי שרוצה, וכמובן יכול, זכאי להם, והשאלה היא האם העובדה כי המדינה מאפשרת מתן שירותים אלו עולה בקנה אחד עם רעיון הצדק החלוקתי. כלומר שאלת המחקר היא האם שירותי הרפואה אינם פוגעים בטיב השירות לאזרח הרגיל והאם אינם מעקרים לחלוטין את רעיון הצדק החלוקתי.
---------------------------------------------------------------------
1. מאוטנר מנחם צדק חלוקתי בישראל, עמוד 1.
2. מאוטנר מנחם "הפרויקט הניאו-ליברלי והתהליכי הפרטה במערכת הבריאות", עמוד 1.

תוכן העניינים:
מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
ועדות בדיקה ממלכתיות
2.1 ועדת נתניהו
2.3 ועדה לבדיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי
2.4 ועדת אמוראי
2.5 הבעיות כיום מבחינת החוק
בעיות אתיות בהפעלת התוכנית
3.1 הפגיעה בשירותים הרגילים
3.2 עקרון השוויון והשירות הציבורי לכל ברפואה הציבורית
3.3 בעיות בהפעלת המנגנון
3.4 עמדת משרד האוצר בנוגע לבעיות האתיות
3.5 עמדת מועצת שירותי בריאות כללית
3.6 השלכות על כלל המערכת
הדעות השוללות בעיות אתיות
4.1 טיעוני בתי החולים
4.2 תקנות משרד הבריאות למניעת העדפות
4.3 עמדת ההסתדרות הרפואית
סיכום
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

ועדת החקירה הממלכתית לבחינת מצב הרפואה בישראל בראשות השופטת שושנה נתניהו (ועדת נתניהו) עסקה גם בבחינת הרפואה הפרטית בישראל. הפרק העשירי לדו"ח הועדה שהוגש ביום 20.8.90 עוסק בנושא "הרפואה הפרטית ושילובה ברפואה הציבורית". בפרק זה צוין כי:
"שלא כבשירותים במשק של כלכלת שוק תחרותי, אין בשירותי הבריאות אותה מגבלת מקורות המרסנת את ההיצע והביקוש; שוק הבריאות שונה מכל שוק אחר, בשל הפער הגדול הקיים בו בין הידע של הרופאים לבין הידע - והיכולת להבין אותו - של הצרכנים, ובדבר השירות הדרוש והמתאים להם. גם חרדתם של הצרכנים ונכונותם, עקב כך, לקרבנות כספיים לרכישת שירותי בריאות, גדולה יותר מאשר בשוק אחר.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מתן שירותי רפואה פרטיים- האם עומדים במבחן הצדק החלוקתי", סמינריון אודות "מתן שירותי רפואה פרטיים- האם עומדים במבחן הצדק החלוקתי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.