היישום אינו מחובר לאינטרנט

עבריינות ופשיעה במצבים של שוני תרבותי

עבודה מס' 064675

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהם הגורמים העשויים לגרום למיעוט לרצון לסטיה חברתית עד כדי פשיעה

12,021 מילים ,33 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

הערבים בישראל הינם מיעוט אשר נמצא כאן מאות בשנים והיה קיים כאן עוד לפני בוא היהודים לישראל. אין חולק על כך כי יש להם כאן זכות ישיבה, זכות קיום, ואף זכות שלטונית בהתאם לכוחם האלקטוראלי, כל זאת תחת ההנחה כי גם ליהודים חלק בארץ.
עם זאת המיעוט הערבי לא מצליח להתחבר כחלק אל השלם, ואחד התופעות הנובעות ממנו הוא הפשיעה הגבוהה בקרב המיעוט, בעיקר עבירות רכוש. כאנקדוטה יצוין כי פסק הדין המפורסם ביותר בנושא עבירות רכב הוא על ערבי שגנב כלי רכב וערער על מעצרו עד תום ההליכים- הוא טען כי אין בשחרורו סיכון היות ו"מקצועו" אינו גניבת רכב .
פשיעה נפוצה בקרב המיעוט הערבי, שלרוב אינה מדווחת לשלטונות הוא רצח על רקע של חילול כבוד המשפחה- צעירות ערביות המתרועעות עם צעירים חשופות לסכנת רצח, וכשהוא מתרחש הדבר לא מדווח למשטרה והמשפחה קוברת את הנרצחת. סוג אחר של פגיעה היא מריבות בין חמולות הגורמות לנקמת דם.

מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק מהם הגורמים העשויים לגרום למיעוט לרצון לסטיה חברתית עד כדי פשיעה. ההנחה הראשונית היא כי מצב כלכלי גרוע הוא אחד הגורמים לפשיעה אולם גם הרגשת דחק וניכור מאוכלוסיית הרוב.

תוכן העניינים
1 מטרת העבודה
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2 פשיעה וסטייה על רקע תרבותי
2.1 הגדרה של פשיעה וסטיה
2.2 מהו שוני תרבותי.
2.3 סטיה על רקע תרבותי וחברתי
3 מפגש בין תרבויות והשפעתו על מגמות הפשיעה והסטייה
3.1 השפעת המפגש בין התרבויות
3.2 דפוסי פשיעה וסטיה בקרב מיעוטים אתניים ולאומיים
4 המקרה של האוכלוסיה הערבית בישראל
4.1 מפגש תרבויות או התנגשות בין שתי תרבויות
4.2 יחס התקשורת הישראלית למיעוט הערבי
5 הפשיעה והסברים לה
5.1 מגמות פשיעה וסטיה שהם תוצאה של המפגש
5.2 מצבם הכלכלי של ערביי ישראל כמסביר עבירות נגד רכוש
5.3 השוני התרבותי כמוביל לאלימות
6 סיכום
7 ביבליוגרפיה

הערת מערכת: עבודה זו היא הרחבה של עבודה מס' 64618

קטע מהעבודה:

פשיעה וסטיה חברתית הם פעולות הנוגדות את הסדר החברתי וחותרות תחת אושיותיו.
סטיה חברתית היא התנהגות חברתית שמבצעי צפויים לסנקציות חברתיות ובכלל זה אף לסנקציות משפטיות. התנהגות סוטה מוגדרת איפוא במונחים של גישות חברתיות ולא במונחים של ערכים מושרשים ולפיכך נוסף לפשע נכללים היום עם גילוי הסטיה גם סטיה מנורמות כלליות יותר. בחלקה התפתחה הסוציולוגיה של הסטייה כענף לימוד בזכות עצמו בתגובה למסורת של הקרימינולוגיה (בעיקר בארה"ב) על הדגשיה הפוזיטיביסטיים והתיאוריות הנסיבתיות בחקר הפשע ובחלקה נגד התיאוריות של הסדר החברתי המקובלות והשגורות (BECKER 1983).

מקורות:

2001 - סך הכל
28.6
 
2,252
יהודים ואחרים
29.0
 
2,017
מזה: יהודים
34.4
 
553
אוכלוסייה ערבית
באוכלוסיה הערבית אחוז העבריינים הצעירים שחויבו בדין גבוה מהאחוז אצל היהודים.
עבריינים מבוגרים שחויבו בדין
 
קבוצת אוכלוסייה
100.0
100.0
70.9
יהודים ואחרים - סך הכל
65.3
61.1
 
ילידי ישראל
5.8
6.4
 
ילידי אסיה
10.2
9.6
 
ילידי אפריקה
18.6
22.9
 
ילידי אירופה-אמריקה
100.0
29.1
אוכלוסייה ערבית - סך הכל
87.1
 
מוסלמים
7.3
 
נוצרים
5.6
 
דרוזים
אחוז המוסלמים הוא האחוז הגבוה ביותר שחויב בדין.
כלומר אנו רואים כי למרות שחלק מהעבירות לא מדווחות, עדיין אחוז הערבים המורשעים גבוה.
על פי דבריו של מפכ"ל משטרה (עיתון מעריב, 12.4.2004) שני סוגי פשע בולטים בקרב המגזר הערבי: עבירות רכוש ואלימות (בין חמולות או אלימות בתוך המשפחה).
מצבם הכלכלי של ערביי ישראל כמסביר עבירות נגד רכוש
מאז הקמת המדינה חלו שינויים סטטיסטיים ודמוגרפיים מרחיקי לכת:אחוז האוכלוסיה הערבית ביחס לאוכלוסיה היהודית בשנת 1949 הגיע לכ14%-. העליה היהודית הקטינה יחס זה ובסוף 1955 הוא הגיע לכ11%- בלבד. כיום יחס הוא מיזערי אף מזה (קרייזמן, 1997).
הערבים של שנות האלפיים אינם הערבים של שנות קום המדינה. בשנות קום המדינה היו רובם נחשלים ונבערים, והיה מאוד קל להוליכם שולל, על כל המשתמע מכך: מבחינה מדינית, כלכלית, תרבותית וחברתית. היות ורמת החיים בארץ עלתה הרי גם הם רצו רמת חיים דומה, ואם לא הגיעו לרמת החיים של היהודים הרי בכל זאת רמתם השתפרה ללא
הכר: הכפרים החלו להתחבר לרשתות הביוב והחשמל, החלו לקנות מכשירים חשמליים והחלו לפתוח אוניברסיטאות. כל הצעדים הללו החלו בקול דממה דקה והמשיכו בקול רעם גדול. אין היום כמעט ערבי אשר אינו שואף להיות משכיל, עשיר ואם אפשר גם פוליטיקאי. תהליכים אלו הם אחד גורר את השני: היום אתה משכיל ומחר אתה רוצה להיות
עשיר וחוזר חלילה. גם מבחינה תרבותית חל בהם שינוי.הם הפכו מחסידי התרבות הערבית ליותר ויותר אוהדים של התרבות המערבית אשר הביאה בכנפיה את ריח המודרניזציה והקידמה. שידוד המערכות החברתי בשנים האחרונות גורם ליצירת אוכלוסיה מגוונת ביותר שחלקים ממנה נטשו את הנאמנות לחמולה המסורתית ואילו אחרים עדיין שומרים
את נאמנותם לה. המיגזר העירוני הולך ומתרחב על חשבון הישובים הכפריים, ושכבת הצעירים נאבקת ותופסת עמדות מנהיגות וקובעת את הטון כלפי פנים וחוץ (גרומן, 1995).
רמת המודרניזציה הינה פועל יוצא מרמת התעסוקה של הערבים.ידוע הוא כי אדם מרויח לפי התפוקה השולית שלו ולפי הביקוש במשק.אם לא ניתן להם לעבוד במקצועות בעלי תפוקה גבוהה הרי הם גם לא ירוויחו הרבה; אם לא ניתן להם עבודה כלל הרי מצבם יהיה עגום יותר. כלומר, אנו רואים כי המודרניזציה הינה פועל יוצא של רמת
התעסוקה. רמת החיים של ערביי א"י נמצאת בעליה מתמדת והינה קרובה כיון לרמת החיים של הישראלי הממוצע (ביילי, רכס, וסופר, 1996).
האזרח הערבי נע מידי יום ביומו בין שני מרכזי התייחסות ומוקדי שפה שונים,המשקפים גם ניגודים לאומיים ופוליטיים. כל אלה מתבטאים בתחושת מתח וניכור.קבוצת השייכות של הערבי היא הקבוצה הערבית כולה; ואילו קבוצת ההתייחסות שלו היא לרוב המעמד הבינוני היהודי אליו הוא היה מעונין להשתייך,כי הרי להם הרבה יותר טוב
מבחינה כלכלית. במצב הביטחוני והאיסור החמור על היהודים להתחתן עם ערבים (וכן להיפך) מנציח את המרחק בין המצוי לרצוי אצל הערבים ויוצר אצלהם תסכול (ביילי, רכס, וסופר, 1996).
השפעת המודרניזציה על הערבי הישראלי היתה כבירה למדי. בתקופת המנדאט עדיין היה המשק הערבי בכללותו משק אוטרקי למדי.רבים היו שכירי יום שעבדן מחוץ למקומות מגוריהם.המגע המתהדק עם הישוב היהודי הביא,עוד בטרם קום המדינה לשיפור משמעותי,שיפור אשר נמשך לאורך השנים. עם חלוף הצנע של שנות החמישים המוקדמות
והתארגנות הפועלים הערבים במסגרות האיגודים המקצועיים היהודים גבר הצורך בידים עובדות ובמומחים מקצועיים בשוק העבודה.הצעירים ניצלו היטב צורך זה והצליחו לשפר את תנאי עבודתם והכנסתם.זרימת הכספים מעבודות חוץ ופעולות פיתוח ממשלתיות אפשרו את התפתחות היוזמות הפרטיות בערים הגדולות בתחומי המסחר הזעיר ואף
התעשיה החצי כבדה. אופייניות במיוחד הן התמורות בהתפלגות התעסוקה.עם קום מדינה היתה מרבית אוכלוסיה העברית במסגרת המשק הערבי וכ75%- ממנה עסקה בחקלאות והיתה קשורה מבחינה חברתית וכלכלית לחמולה. במקביל התחזק תהליך העיור,ככל שהדבר נוגע לגודל הישובים הערביים שהפכו מכפרים קטנים לישובים עירוניים.כל אלו הביאו
לכך שציבור השכירים הניתן להגדרה כמעמד פרולטרי צמח בדומה לאוכלוסיה היהודית המקבילה.מאז 1955 עלה משקלם של השכירים הערביים במשק הלאומי בכ- 30% וזהו ללא ספק תהליך מובהק של יצירת מעמד שכירים. העבודה השכירה מחוץ לישוב הערבי מביאה בצידה לשחרור מהתלות הכלכלית בחמולה,מגבירה את עצמאות התאים המשפחתיים הבסיסים
ומחזקת את התלות במוקדי התעסוקה הנמצאים בשליטה יהודית (סלגניק, וגברין, 1998).
כלומר: מצבם של הערבים בישראל הוטב בעשרות שנים האחרונות אלפי מונים.
לסיכום ניתן לומר כי אין אינטגרציה בין התרבות הערבית בישראל ובין התרבות היהודית בישראל. לשניהם עיתונים שונים, מערכות חינוך שונות, מנהיגי ומובילי דעה שונים ונציגים שונים בכנסת.
מצבם הכלכלי של ערביי הארץ נחות ממצבם הכלכלי של היהודים. אומנם מצבם של ערבים לפני קום המדינה היה רבה יותר קשה,והם משפרים את רמת החיים משנה לשנה. יכול להיות כי אין הם משפרים את רמת החיים כמו היהודים אולם אין זאת אומרת כי אם היהודים פיתחו את כלכלת הארץ הרי לערבים לא מגיע חלק ממנו. נחיתות זו יוצרת
לעיתים מרמור רב, מה גם שהערבים חיים בשכנות קרובה מאוד ליהודים, בעיקר בערים הגדולות, מעוניינים להשתוות אליהם, ובאין תעסוקה מסודרת הם מבצעים עבירות גניבה וכד'.
השוני התרבותי כמוביל לאלימות
השוני התרבותי בין הערבים לישראלים הוא שוני בין חברה מודרנית ובין חברה פטריאכלית, וכן שוני דתי המבליט את הניגודים.
לתרבות היהודית במדינת ישראל מאפיינים מערביים: לבוש, תרבות בידור, אומנות דומה וכד', אותם למד לסגל לעצמו במהלך שנות קיומה של מדינת ישראל. מאפיין ניכר של התרבות היהודית והמערבית הוא האינדיבידואליזם. להבדיל מהערבי, משקלה של המשפחה בקבלת החלטות על עתידו האישי הינה מועט יחסית לערבי, להחלטותיו יש מניעים
אישיים הבאים לשרת את מטרתו בלבד כששיקולי משפחתו הינם משניים. מנגד אצל הערבים, ההנחה היא כי בבואו של הפרט לגבש החלטה כלשהי, נותן הוא את דעתו על תגובת החמולה בה הוא חי (שפירא 1980)
מאז קום המדינה חלו תמורות מרחיקות לכת בחברה, המייחדים אותה כ"דור הצבר" ומהחברה המערבית בכלל. היהודים שנולדו בארץ הרגישו את עצמם בדרגה גבוהה יותר של "היהודי החדש". ילידי הציונות לא היו צריכים לעבור מהפך נפשי וקיומי כדי להיות "יהודים חדשים", אלא נולדו אל תוך המציאות הארצישראלית וממנה גזרו את תכונות
נפשם, את נורמות ההתנהגות שלהן, את יחסם אל סביבתם הפיסית והתרבותית ואת תובנת העולם הגדול (קימרלינג, 1988).
התרבות הערבית הינה למעשה תרבות מזרחית על מאפייניה ומושתתת על עקרונות האסלאם. התרבות האסלאמית הינה תרבות אשר נוצרה לפני כמה מאות שנים ומאפיינים אותה ההתנהגות האכזרית והברברית אל אויבים ואל ידידים כאחד. השיעים הינם למעשה התגלמות האסלאם במלוא עוצמתו, הן מבחינה דתית והן מבחינה התנהגותית (FISCHER 1995).
הפילוסופיה העומדת מאחורי האיסלאם היא פילוסופיה שבעיקרון מנחה את המאמין לעיקרון הדלות: הסתפקות במועט ושיעבוד הנפש לטובת הרוחניות. עיקרון האפוסטוליות (שליחות) הינו עיקרון ראשון שכל מאמין חייב לדעת אותו. תאוריות הדלות מצויות, בספרות היהודית, האיסלמית והנוצרית. בימנו אנו מוצאים הטפות לכך עיקר אצל כהני
הדת השיעים, כמו איתאללה מרתזא מטהירי,איש דת שיעי אירני המרבה להטיף בשם הקוראן להסתפקות במועט של המאמינים (שקאקי, (1998).
מבחינה מדינית- הדת האיסלמית גילתה ענין בחובות המלך, לא בזכויות- לגנות שליט כזה, ובמידת האפשר להדיחו ולהחליפו באחר. מהפכה ככלל אסורה אלא במיקרה בו השילטון הוא כופר: קרי אינו מאמין בדת האיסלאם. בכל מקרה אחר אין למרוד. השליט יכול לעשות בנתיניו ככל העולה על רוחו, הכל במידה והוא עושה זאת בשם האסלאם.
הוא אינו חייב לתת להם הסבר על כך. הוא יכול לפתוח במלחמות ללא כל הסבר ובלבד שאמר כי זהו בשם האסלאם. ניהול מלחמה במורדים הינה מלחמת מצווה וגם כיום משתמשים בה השליטים בתבונה. גם כפירה ניתנת לעצירה בדרכים פיזיות (מסאלחה, 1999).
המונח סוציאליזם הינו מונח לא מקובל באיסלאם והשליט יכול לדרוש דברים כרצונו ללא הסבר הוא יכול לקבוע כללים שאינם מקובלים על הציבור ואפילו אינם צודקים מבחינה חברתית (שקאקי, 1998).
הבדלים תרבותיים נוספים באים לידי ביטוי בחיי הפרט והמשפחה.
השפעת החיים המודרניים על דפוס המשפחה הוא נושא שנוי במחלוקת בין החוקרים במדעי החברה. יש הטוענים שהנישואין והמשפחה החלו להתפורר בהשפעת התפתחויות רבות עוצמה כגון נטישת הדת, ניידות חברתית, אינדיבידואליזם, מתירנות ויציאת נשים לעבודה. אחת התופעות שרוב החוקרים מדגישים במחקרם היא תופעת משפחות בעלות קריירה
כפולה, וזאת בשל הפוטנציאל הגדול בשינוי, באופן יחסי בכוח ובחלוקת תפקידים במסגרת המשפחה. למשפחות בדפוס זה יש מחויבות הדדית לבית ולמשפחה אך יחד עם זאת שני בני הזוג משקיעים רבות מבחינת זמן ואנרגיות בעבודתם וכל אחד מהם מתמודד עם בעיות ואתגרים שלעיתים לא מסתיימים, אי לכך ישנם משברים ובעיות זהות וחיכוכים
עם צפיות החברה. הציפיות הן שונות מאלו שבדור הקודם כאשר נשים נשואות שעבדו מחוץ לבית עשו מאמץ לתפקד על פי הנורמות המקובלות (קורניק, 1997).
מנגד, בחברה המוסלמית\ערבית הגבר הוא הדומיננטי, פעיל ומפרנס, ואילו האישה אחראית על הטיפול והניקיון וכל מה שקשור לבית. בחברה המסורתית המין שימש קריטריון מרכזי הן במשפחה והן בחברה (OSMOND 1995).
לדעתי המפגש בין התרבויות ניתן לתיאור כהלם תרבותי המוגדר כאורח חיים לא מוכר. ניתן לראות זאת בהשפעת התרבות הישראלית על הגבר הערבי שהורגל לתרבות שונה מזו הישראלית. במיוחד איבדו זקני העדה והחמולה הרבה מכוחם, והקהילה אינה נותנת בהם אמון כבעבר. אי לכך על התרבות הקולטת להבין את החלק השלם (על פי גישת
היחסיות התרבותית) מאחר וישראל היא מדינת מהגרים הטרוגנית, המפגש בין התרבויות יוצר קונפליקט. היהודים אינם מבינים את הקוד התרבותי של הערבים ולכן הם מגדירים חלק ממנו כפשיעה.
סיכום
עבודה זו עסקה בפשיעת הערבים בישראל (לא כולל תושבי השטחים) כאחת מהתופעות המרכזיות המעסיקות חברות ומדינות מודרניות היא תופעת אי השוויון ומיעוט ובין קבוצות אתניות וגזע שונות. הערבים מצויים תחת הגדרה של קבוצת מיעוט בין רוב
הערבים מצויים תחת הגדרה של קבוצת מיעוט בין רוב
במדינת ישראל והיה צפוי כי מחקרים רבים יעסקו בכך כשם שעוסקים בבני מיעוטים בשאר העולם. בפועל הספרות הקרימינולוגית הדנה בדפוסים ובמגמות הפשיעה בישראל לא עסקה כמעט במיעוט הערבי מעט העבודות שהתייחסו לפשיעה של ערבים עסקו בעיקר בניתוחים של שיעורי פשיעה ועבריינות ובהשוואות שיעורים אלה בין יהודים וערבים-
דבר שהיווה מכשול בכתיבת העבודה.
התרבות המערבית היא אינדיבידואליסטית ואילו המזרחית יותר קולקטיביסטית.
התרבות האינדיבידואליסטית רואה ביחיד ובחופש הפרט את העיקר, לעומת התרבות הקולקטיבית המדגישה את חשיבות הצלחת הקבוצה ביחס ליחיד. היחודיות הנה כאשר כל אדם דואג לצרכיו האישיים שלו בצורה הטובה ביותר ופועל יוצא מכך מטרותיה של כלל הקבוצה יעלו. לעומת זאת בשיתופיות- האדם מצופה לוותר מעט על צרכיו לטובת הכלל
כדי שרווחת הקבוצה תעלה, ובכלל מקרה עליו להתנהג לפי ציווי החברה (TRIANIDIS, 1995).
העבודה התייחסה לפשיעה הגבוהה בקרב הערבים: הפרק הראשון תיאר את מצבם הסוציואקונומי של הערבים בהנחה כי הוא אחד הגורמים לפשיעה; הפרק השני תאר נתונים כפי שעובדו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיה מהם עולה כי פשיעת הערבים, למרות הנתונים המוטים, גבוהה מאשר היהודים. הפרק השלישי דן בסיבות האפשריות לכך.
כלומר ניתן לסכם את גובה הפשיעה בגורמים אובייקטיביים וסובייקטיבים:
אובייקטיביים:
הרגשת הניכור של המיעוט הערבי מהיהודים
יחס התקשורת היהודית לחברה הערבית
סובייקטיביים: התרבות הערבית מתירה פשיעה מסוג מסוים כגון
נקמת דם
רצח
קטטות בין חמולות
כלומר המסקנות העיקריות של העבודה הן כי הערבים מרגישים ניכור מסוים מהחיים בארץ- הם אינם סבורים כי הם חייבים לתרום למדינה, וכן להיפך- הרוב הישראלי מתייחס אליהם כאל פריפריה
האינטראקציה בין התקשורת העברית למיעוט הערבי שונה מהותית מיחסי הגומלין בין התקשורת לשאר הקבוצות בחברה הישראלית. שוני זה נובע בעיקרו מן השסע העמוק הקיים בין יהודים לערבים הגרים בתוככי הקו הירוק. החברה הישראלית היא אמנם רבת שסעים אולם אחד המרכזיים בה הוא זה הקיים עם אזרחי ישראל מקרב המיעוט הערבי. שסע
זה קיים הן בין המדינה היהודית כממסד והן בין אזרחיה היהודיים של מדינת ישראל למיעוט הערבי. מקורו העיקרי עוד מקדמת דנא, כפי שבא הדבר לידי ביטוי במאבק בין היהודים לערבים על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, והמשכו במתיחות הפוליטית הקיימת בין המדינה היהודית לשכנותיה הערביות. מאבק זה אף התחדד מאז האינתיפדה
של שלהי שנות השמונים עת עלה על פני השטח תהליך הפלשתיניזציה שעברו ובא לידי ביטוי בהגברת הזהות של הערבים תושבי ישראל עם הפלשתינאים בשטחים. מכל זאת נובע כי רבים בחברה היהודית רואים בשסע הקיים אלמנטים קיומיים וזאת בניגוד לשאר השסעים.
פתרון לכך ניתן ע"י Wiley (1967). הוא טוען כי על מנת לפתור בעיות אלו חייבים שני הצדדים "לרדת מהעץ" ולהתחיל ממצב שווה. רק כך שני הצדדים יהיו מחויבים לאמנה חברתית ולסדר ציבורי.
ביבליוגרפיה
אברהם, א. התקשורת בישראל מרכז ופריפריה. תל אביב: ברירות, 1993 .
איזנשטדט ש.נ. (1987) "תכונות היסוד של המדינה המודרנית", בתוך אייזנשטדט ש.נ., עמנואל גוטמן ויעל עצמון (עורכים), מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, כרך א', ת"א, עמודים 87-89.
ביילי, י.; רכס, א.; סופר, א. (1996). ערביי ישראל - לאן?. רמת אפעל: יד טבנקין.
גולדברג, ה., זיו א., בסקר א., (1988) אנתרופולוגיה-אדם חברה ותרבות, תל-אביב.
גלנור, י. ראשיתה של הדמוקרטיה בישראל. תל אביב: עם-עובד, 1985 .
גרדוס, י. "ריכוזיות וביזור, מרכזים ופריפריות בחברה הישראלית". רבעון לכלכלה (126), 1986 , ע"מ 496 - 499 .
גרומן, ר. (1995). המיעוט הערבי בישראל: מותאם לתוכנית הלימודים של משרד החינוך כל החומר הנדרש לבחינת הבגרות באזרחות ביחידה "הערבים אזרחי מדינת ישראל". פתח-תקווה: לילך.
גרף נ., (1987) (עורכת), נקודת תצפית,תרבות וחברה בישראל,תל-אביב.
דוידוביץ א., (1995) האם קיים פשע מאורגן בישראל?" ניתוח מקרה של קונפליקט על הגדרת בעיה חברתית המחלקה לקרימינולוגיה של אוניברסיטת בר-אילן.
חג- יחיא ד. (1994) "המשפחה הערבית בישראל: ערכיה התרבותיים וזיקתם לעבודה סוציאלית" חברה ורווחה, ז"ד עמודים 264-249.
לייש אהרון (תשמ"א), הערבים בישראל-רציפות ותמורה האוניברסיטה העיברית ירושלים.
לייש, א, (1982), מעמד האישה המוסלמית בישראל, תל-אביב
לנדאו י (1990), הערבים בישראל-עיונים פוליטיים הוצאת מערכות.
לרר זאב (1994), הפסיכולוגיה של ההגירה, ירושלים.
מסאלחה, ע. (1999). הערבים אזרחי ישראל ועידן השלום. מפעלי תרבות וחינוך בע"מ.
קימרלינג ברוך, "הישראלים החדשים- ריבוי תרבותיות ללא רב תרבותיות", אלפיים, 16, 1988.
קרייזמן ב. (1997) ,המיעוט הערבי בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
שפירא י., (1990) יסודות הסוציולוגיה, תל אביב: עם עובד.
שקאקי, ח. (1998). המעבר לדמוקרטיה בפלשתין. גבעת חביבה: המכון לחקר השלום.
Kotkin M. (1993) "Sex Roles Between Married And Unmarried Couples" Sex Roles 9,(9) Pp.975-985.
Abu Lughud D (2000), Valid Sentiment: Honored Poetry In Moslem Society, Barkley
BECKER h.s. (1983) outsiders, London and n.y.
Berry J W (1990) "immigration, acculturation and adaptation" applied psychology: an international review 46, pp. 5-34
Brislin, R. Yoshima, T. (1994). Improving Intercultural Interactions Sage: Newbury Park, California
Buijs Frank J. and Rath Jan, "Muslims in Europe: The State of Research", Essay prepared for the Russell Sage Foundation, New-York City, October 2002, http://users.fmg.uva.nl/jrath/downloads/@RSF%20European%20Research%20on%20Islam%20and%20Muslims.pdf
Fischer, Michael. Iran from religious dispute to revolution. London: Harvard University press, 1995
Grinberg L, (1984) "A Psychoanalytic Study Of Migration: Its Normal And Pathological Aspects", Journal Of The American Psychoanalytic Association, 32: Pp.13-38.
Haberfeld yitchak (1994), "immigration and ethnic origin:" International migration review Vol xxvii no.2
LUSTIC, IAN ARAB IN JUISH STATE-ISRAEL CONTROL OF A NATION MUNUTORY UNIVERSITY OF TEXAX 1990.
Osmond M.And Martin P.N. (1995) "Sex And Sexism: A Comparison Of Male And Female Sex Roles Attitudes" J.O. Marridgge And The Family 37. Pp.196-157.
Sagiv,L Schwartz, S.H.(2000). "A New Look At National Culture: Illustrative Applications To Role Stress And Managerial Behavior". In N. Ashkenasy, M Peterson, C.Wilderom (Eds.), Handbook Of Organizational Culture And Climate  (Pp.417-435 ).Us:Sage.
Triandis, H.(1995) Individualism Collectivism. West view Press: Boulder. Colorado.
Wiley N.F., (1967) "The Ethnic Mobility Trap And Stratification Theory", Social Problems, Vol 15, Pp.149-159.
Zaharna R.S., "Self Shock: The Double- Binding Challenge Of Identity", International Journal Of Intercultural Relations, 13, Pp.501-525.
בש"פ 537/95 עימד גנימאת נ. מ"י פ"ד מט(3)
אל-טייב, צ.,(1973), עונת הנדידה אל הצפון, (תרגם שמוש טוביה) תל- אביב, עם עובד, תשל"ג (1973).

תגים:

מיעוט · ערבי · פשע · חברתי · תרבות · מסורת · קבוצה · נקמת · חמולה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עבריינות ופשיעה במצבים של שוני תרבותי", סמינריון אודות "עבריינות ופשיעה במצבים של שוני תרבותי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.