היישום אינו מחובר לאינטרנט

מהות השם היהודי

עבודה מס' 064654

מחיר: 288.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: חשיבותו ובמהותו של שם האדם, כפי שראו זאת אבות האומה היהודית במהלך הדורות, וכפי שהיא מבוטאת בהלכה ובחסידות.

12,010 מילים ,33 מקורות ,2000

תקציר העבודה:

עבודה זו עוסקת באחד הנושאים הגדולים בהלכה ובחיי האדם - משמעות שמו של אדם. שם האדם מלווה אותו למן לידתו ועד מותו, ולעיתים נדירות משתנה השם. אצל היהודי שמו של האדם תופס חשיבות יתרה. שם האדם הינו סימן למהותו וייעודו, ועל-כן מיוחדת מחשבה מרובה לקריאת שם לנולדים.
הפרק הראשון בעבודה זו סוקר את התפתחות קריאת שם האדם במהלך הדורות - למן קריאת שם ייחודי לכל אדם ואדם ועד לקריאת שם, על שם הנפטר. בעניין קריאת שם על שם אדם אחר קיים משא ומתן נרחב בדברי חז"ל, ולאור זאת הם הציגו גם מספר סייגים, המובאים בסוף הפרק.
הפרק השני בעבודה, אף הוא פרק היסטורי, והוא סוקר את המקור לשינוי השם, כפי הנמצא בתנ"ך, ומבאר את מטרת השינוי.
לאחר סקירה זו, יעסוק הפרק השלישי בדילמות הלכתיות בנושא שם האדם - שינוי שם, התערבות בקריאת שם, זמן נתינת השם ומי נותן את השם ועוד. דילמות הלכתיות אלו מלוות בפסקי ההלכה של אדמו"רי חב"ד לדורותיהם.
הפרק הרביעי והאחרון, בעבודה זו, מביא בקצרה מספר רעיונות בנושא שם האדם כביטוי למשמעות פנימית, וזאת בהתאם לרוח החסידות בכללה ורוח חב"ד בפרט.

תוכן עניינים:
פתח דבר
מבוא
התפתחות שם האדם במשך הדורות
משמעות השם
ייחודיות השם
שינוי המנהג וקריאת שם ילד על שם נפטר
כוח המילה
שינוי השם
מקור השם שאינו עברי
בחירת שם לילדים
הסתייגויות בקריאת שם
שינוי השם במקרא
גאולת ישראל ממצרים - בזכות שלא שינו את שמם
מטרת המלכים בשינוי השם
שם האדם בהלכה
חשיבות קריאת השם
קריאת השם על-ידי ההורים
התערבות בקריאת השם
זמן נתינת שם לבן
זמן נתינת שם לבת
קריאת שם הולד על שם אדם חי
החלפת שם
פסוקים לשמות אנשים
כינויים
שמות זהים לכלה וחמותה
שם האדם בחסידות
שם האדם וחופשיות הנשמה
הוספת תארים לשם האדם
השם מבטא משמעות פנימית
מעלת התואר "אדם"
ביבליוגרפיה

*הערת מערכת: העבודה נכתבה במסגרת מכללה דתית.

קטע מהעבודה:

במקרא לא קיימת דעה מפורשת על חשיבות השם ולא מוזכרת קביעה כיצד יש לבחור שם. אולם, מתוך ההערות המלוות את קריאת השמות במקרא ניתן לחבר את הדעות השונות על שמות האנשים. השם מתאר בנאמנות את האדם, מזהה אותו ומייחדו בין אחרים. השם מורה על תכונה או ייחוד אחר באדם או רומז למוצאו, מקום לידתו, משפחתו, נסיבות לידתו או אירועים שבאו לעולם, במשפחתו או בעמו בזמן לידתו. השם ינבא את הימים שיבואו על האדם והניסיונות שיעברוהו. כגון, נח שנקרא על שם אחרית מעשיו ומאורותיו, או פלג הנקרא על שם המאורעות שהתרחשו בימיו, וכד'.

מקורות:

"ספר הגלגולים" הקדמה כ"ג ; "עמק המלך" שער א' סוף פרק ד' ; "אור החיים" דברים פרק כ"ט פסוק י"ז.
"טעמי המנהגים" - ליקוטים - עניינים שונים, עמ' תקל"ד סימן קט"ז.
"אהבת שלום" לפרשת וירא.
שמות פרק א' פסוק א'.
בעל-שם-טוב, "כתר שם טוב" עמ' י"ד פיסקה ק"ד.
"טעמי המנהגים", ענייני שבת, עמ' ק"פ סימן שצ"ו.
"שער הייחוד והאמונה", פרק א', בשם האר"י.
הרב מטשארטקוב זצ"ל - "טעמי המנהגים" ענייני ראש השנה, עמ' ש"ג סימן תרפ"ב.
"טעמי המנהגים" - עניינים שונים, עמ' תצ"ז סימן י"ח.
"יגדיל תורה", אות קפ"ג, עמ' 266-267, תשובה מג' טבת תשי"ב.
"הדר זקנים", "דעת זקנים" בפירוש לבראשית פרק ל"ח פסוק ה': "והי' בכזיב בלדתה אותו". ;
וכן: שו"ת "יביע אומר" חלק ה', חלק יורה-דעה, סימן כ"א. ;
וכן: אוצר דינים ומנהגים עמ' 422.
בראשית פרק ל"ח פסוקים ג'-ה'.
לפי הפירוש לפרשת וישב פרק ל"ח של: "דעת זקנים" מבעלי התוספות, "תורת משה" למהר"ם אלשיך, מנחה בלולה, רמב"ן, ועוד. ;
וכן: שו"ת "שדה הארץ" חלק יורה-דעה סימן כ"ב. ;
וכן: שו"ת "יביע אומר" חלק ה', יורה דעה, סימן כ"א.
"טעמי המנהגים", ענייני מילה, עמ' שצ"ו סימן תתקכ"ט.
חידושי ר' עקיבא איגר - יורה-דעה, סימן רס"ה, ד"ה: "ידיד".
מועד-קטן דף כ"ה עמוד ב'.
ב"עין יעקב" מובאת הגירסא שר' חנין נפטר ביום המילה של בנו.
"טעמי המנהגים", ענייני תשעה באב, עמ' רצ"א סימן תרנ"ב.
שו"ת התשב"ץ חלק ג' סימן ח'.
"אגרות קודש" כרך ה' עמ' פ"ב.
"אגרות קודש" כרך ו' עמ' ג'-ד'.
"אגרות קודש" כרך ז' עמ' קמ"ד.
"אגרות קודש" כרך י"ז עמ' כ"ז.
"אגרות קודש" כרך י"ד עמ' רנ"ו.
בראשית פרק כ"א פסוק ג'-ד'.
בראשית פרק י"ז פסוק י"ט.
בראשית פרק כ"ה פסוקים כ"ה-כ"ו.
בראשית פרק ל"ח פסוק כ"ט.
"תולדות חסידים" - סימן תתש"מ. והובא ב"ספר הברית", סימן רס"ה בליקוטי הלכות, סעיף קטן נ"א.
פרק מ"ח.
שמות פרק ב' פסוק ב'.
לפי "אוצר השמות".
הרב אברהם אליעזר הירשאוויץ - "אוצר כל מנהגי ישורון", סימן מ"א סעיף ז'.
הרב אלימלך לנגה- "ספר אסיא" כרך ד', עמ' 243-244.
ר' יהודה בן יקר, רבו של הרמב"ן - ספר "פרוש התפילות והברכות", פרק ברכות המילה (חלק ב' עמוד ס"ז).
סידורו של ר' שלמה מגרמייזא - פרק קי"ט (עמוד רפ"ז), (ויש המשייכים פרק זה לבעל הרוקח שחי בתקופתו של ר' יעקב הגוזר מהמאה ה- 13).
פירוש "דובר שלום" בסידור "אוצר התפילות" בסדר ברית מילה.
כללי המילה לר' יעקב הגוזר - "זיכרון ברית לראשונים", עמ' 94-95.
סידור "זוכר הברית" סימן א'.
שבת דף קל"ז עמוד ב' ; וכן כתב הרמב"ם.
יורה-דעה סימן רס"ה בשם בעל העיטור.
וכן כתב האבודרהם בהלכות ברכות שער תשיעי: "אלוהינו ואלוהי אבותינו קיים את הילד הזה לאביו ולאמו שנקרא שמו פלוני...".
ועיין סדר רב עמרם גאון עמ' צ"ט שכתב שהשם ניתן לפני ביצוע הברית עצמה.
סידור ר' עמרם גאון עמ' קע"ט ; וכן: מחזור ויטרי, ספר הרוקח, ועוד (מובא ב"ספר הברית", סימן רס"ה בליקוטי הלכות, סעיף קטן מ"ז).
הרב אלימלך לנגה - "ספר אסיא" כרך ד', עמ' 243.
"מדרש שכל טוב" שנתחבר באיטליה בשנת ד'תתצ"ט ע"י רבנו מנחם בר' שלמה - פרשת "לך לך", עמ' 19.
"חסד לאברהם" - מעיין ב' נהר נ"ב, ודבריו הובאו בספר "זוכר הברית", סימן כ"ד אות י"ז, וב"ספר הברית", שם.
הרב מרדכי הלפרין, "הקדמת קריאת שם היילוד אשר מילתו מתעכבת עקב מחלה", ספר אסיא ד'. עמ' 236-245.
הרב א.ד. בלר, "בדבר קריאת השם בעת המילה", ספר אסיא ו'. עמ' 61-65.
"ציץ אליעזר" חלק י"ד, סימן ק"א אות ב', במאמר מוסגר. בשם: שו"ת חתם סופר חלק אורח-חיים סימן נ"א, ועוד פוסקים.
הרב רפאל הלפרין - "ספר אסיא" ד', עמ' 240.
בעל "חימודי דניאל" - הובא בספר "זוכר הברית" פרק כ"ד אות כ' ; וכן ב"ספר הברית", סימן רס"ה בליקוטי הלכות, סעיף קטן נ"א.
בעל "כורת הברית" - הובא בספר "זוכר הברית", שם ; וב"ספר הברית", שם.
הרב חיים מילר - "ספר אסיא" כרך ד', עמ' 244-245.
הרב י. זילברשטיין - "ספר אסיא" כרך ו', עמ' 47.
וכן כתב בעל "חימודי דניאל".
"ילקוט מנהגים" עמ' 87.
ישעיה פרק ס"ב פסוק ב'.
"מטעמים" דף כ"ד.
ר' דוד דכות - "זכר דוד" מאמר א' פרק פ"א.
"יגדיל תורה", אות קפ"ג, עמ' 268, תשובה מכ"ו מרחשוון תשי"א. וכן מובא הדבר ב"אגרות קודש" כרך ד' עמ' מ"ח, עמ' קי"ז, ובכרך י"ד עמ' נ"ו.
"דרכי חיים ושלום" בסדר קריאת התורה, אות רי"ט.
"אגרות קודש" כרך כ' עמ' רכ"ז, כרך כ"ב עמ' ר"ס.
עבודה זרה דף כ"ז עמוד א'.
"תפארת בנים" על התורה, בתשובות סימן י', בשם "בני יששכר".
"ספר טעמי המנהגים" עמ' שצ"ז בשם "המאור הגדול".
שו"ת "מנחת יצחק" חלק ד' סימן ק"ז.
"כתר שם טוב" חלק א' עמ' תקפ"א אות ל"ט.
קונטרס אחרון, סימן תתקכ"ט, עמ' שצ"ו.
"אגרות הקודש" כרך כ' עמ' רכ"ז, כרך כ"ב עמ' ר"ס.
"אות ברית" פרק י"א.
"בעלי ברית אברהם" פרשת תזריע דף נ"ה.
יעב"ץ ספר "מגדל עוז" שוקת ב', אות ט"ז.
"כתר שם טוב" חלק א' עמ' תקפ"א אות ל"ט.
"בית אהרון" חלק ה', אבן העזר - הלכות גיטין, סימן קכ"ט, סעיף ס"ב.
מנהג זה נזכר בשו"ת "ב"ח הישנות" סימן צ"ה וכן: שו"ת מהר"ם מינץ סימן ל"ז.
"ילקוט מנהגים", עמ' 35.
באריכות מובא מנהג זה בספר "מנהגי וורמיישא" לר"י שמש, סימן רפ"ח, הערות 29-30.
שיר השירים פרק ב' פסוק י"ד.
"היכל עבודת השם" חלק ד' עמ' קצ"ט.
סימן ת"ס.
תשובות "יהודה יעלה" חלק יורה-דעה סימן רמ"ז.
חולין דף מ"ז עמוד ב'.
שו"ת "נודע ביהודה", מהד"ת אבן-העזר, סימן ע"ט.
ספר "מקור חסד" על "ספר חסידים" בשם מחבר תימני.
הרב נחום לאם - "הליכות והלכות" עמ' קל"ח.
"יגדיל תורה", אות קפ"ד, עמ' 269, תשובה מט' תמוז תשט"ז.
"יגדיל תורה", אות קפ"ג, עמ' 268, תשובה מט' מרחשוון תשכ"ב.
עמ' שצ"ד.
מובא בסמ"ג "עשין" סימן ט"ז ; וכן: בית-יוסף לטור אבן-העזר סימן קכ"ט ד"ה: "מי".
ראש-השנה דף ט"ז עמוד ב'.
"טעמי המנהגים", ענייני ברכות, עמ' ק"ה סימן רי"ז.
"טעמי המנהגים" - ליקוטים - אל תיטוש תורת אמך, עמ' תקנ"ה.
בשם הרב שמעלקי מג"ש.
"קדושת הלוי".
סידור "עבודת ישראל" עמ' 106, שם הוא מביא לדוגמא גם 87 פסוקים לאנשים ונשים.
"יגדיל תורה", אות מ"ב, עמ' 42-43, תשובה מערה"ש תש"ט.
"שערי הלכה ומנהג" חלק א' עמ' קס"ה ;
וכן: השל"ה מביא מנהג זה לסגולה לזכירת השם ביום הדין ;
וכן: "צלותא דאברהם" עמ' שכ"ז.
בעל "אוצר טעמי המנהגים", עמ' ע', משייך מקור זה לרש"י, אך מוסיף "וספק אם רש"י כתבם".
מיכה פרק ו' פסוק ט'.
"טעמי המנהגים", ענייני תפילה, עמ' מ"ז סימן צ'.
"מנהגי חב"ד" עמוד 12.
"מטעמים החדש" דף מ'.
שו"ת "דברי חיים" אבן-העזר סימן ח'.
שו"ת משטו"ד מהדורה שלישית סימן רס"ג.
"טעמי המנהגים" ענייני אישות, עמ' ת"א-ת"ב סימן תתקל"ט.
"משנת חסידים" ; וכן: תשובות ה"נודע ביהודה" תנינא, אבן העזר, סימן ע"ט.
"שדי חמד" - מערכת "חתן וכלה", בשם שו"ת "שם אריה" אבן העזר סימן ס"ה ;
עיין גם שו"ת "השיב משה" סימן ס"ט.
"טעמי המנהגים" ענייני אישות, עמ' תכ"ג סימן תתר"ה, בשם ספר "חכמת הנפש" לא' קדוש קדמון, דף כ"ד.
"אגרות קודש", כרך י"ד, עמ' תמ"ו.
כפי שאומר הרבי: "ששמו של האדם אינו מציאות כלל, וכל עניינו הוא מה שהאדם פונה להקוראים אותו בשמו" - שיחות לפרשת "כי-תבוא", ח"י אלול ה'תשל"ג. בתוך: "ספר המאמרים - מלוקט" כרך ג'. עמ' רע"ג-רע"ח.
מובא ב"שולחן שבת" לפרשת שמות, עמ' 25-27, ומקורו בליקוטי שיחות.
על-פי הגמרא בברכות דף י' עמוד א'.
שמות פרק א' פסוק א'.
"ספר השיחות" תשנ"ב, כרך א', עמ' 244.
שיחה לליל א' דחג השבועות ה'תשכ"ה, מובא ב- "ספר המאמרים" - מלוקט, חלק ה', עמ' ר"פ-רצ"א.
בשם תו"א על פרשת ויחי ק"ג, ד' ; "ספר-המצוות" לצמח-צדק סימן קמ"ט (א' ואילך), תרנ"ט (ע' קפ"ו), תרס"ו (ע' קפ"ד), תרס"ח (ע' ר"ב), תער"ב (ע' תתק"ע) ; ועוד.
שיחות לפרשת וישב, כ' כסלו, ה'תשכ"ז, מובא ב- "ספר המאמרים" - מלוקט, עמ' תצ"ח-תצ"ט.
וכן: שיחות לפרשת קורח, א' דר"ח תמוז ה'תשל"ג, מובא ב- "קונטרס כ"ח סיוון - תש"נ. עמ' רפ"ט-רצ"ו.
"ספר התניא", שער הייחוד והאמונה.
"כתר שם טוב", סעיף ש"כ, עמודים מ"ג עמוד ב' - מ"ז עמוד א'.
"דרך מצוותיך", שורש מצוות התפילה פרק כ', דף קכ"ה עמוד ב'.
"מאמרי הצמח-צדק", בתוך "דרך מצוותיך", פרק הלל, דף קמ"ט עמוד א'.
וכן עיין: שם, דף קמ"א עמוד א'.
וכן עיין: שם, דף קנ"ב עמוד א'.
בראשית פרק ב' פסוק י"ט.
שיחה מיו"ד שבט ה'תש"כ (מובא ב"ספר המאמרים - באתי לגני" חלק א', עמ' שי"ב-ש"כ).
"ספר ערכים חב"ד" - ערך: אדם, עמ' קמ"ח-קנ"ח.
לפי "ליקוטי תורה" שיר-השירים דף כ"ה עמודה א'. ועוד (עיין שם הערה 143).
בראשית פרק ה' פסוק ב'.
ספר "עשרה מאמרות" מאמר 'אם כל חי' חלק ב' פרק ל"ג ; של"ה חלק תורה שבכתב, פרשת וישב ; ועוד.
"ליקותי-תורה" פרשת מטות דף פ"א עמודה ג' ; "אתה הבדלת" תש"ב פרק ט'.
"ליקותי תורה" פרשת ניצבים דף מ"ז עמודה ב'.
בראשית רבה פרשה י"ז, ד'.
של"ה - הקדמת "בית ישראל בית דוד", דף כ"א עמוד א'.
"ליקותי תורה" פרשת פקודי דף ו' עמודה ד' ; "ליקותי תורה" שיר-השירים דף כ"ז עמודה ב' ; ועוד.
"ליקותי תורה" פרשת בהעלותך דף ל"א עמודה ג'.
"וככה" תרל"ז פרק כ' ואילך ; "וידבר" תרצ"ט פרק ג' ; ועוד.
יבמות דף ס"א עמוד א'.
תהילים פרק ח' פסוק ה', ובגמרא סנהדרין דף ל"ח עמוד ב'.
בס"ד
-1-

תגים:

שמות · אדם · הלכה · משמעות · מנהג

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מהות השם היהודי", סמינריון אודות "מהות השם היהודי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.