היישום אינו מחובר לאינטרנט

"המרדף" אחרי התינוקות שנישבו

עבודה מס' 064619

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקת שיטות השכנוע של החרדים, תוך דגש על ההיבט התקשורתי: באילו אמצעי תקשורת ומרכיבי שכנוע תקשורתיים משתמשים המחזירים בתשובה.

5,437 מילים ,18 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

נושא העבודה נראה כחשוב היות והחזרה בתשובה הפכה להיות אחד הנושאים המדוברים בישראל בשנים האחרונות, לאחר שהתופעה החלה להתפשט בסוף שנות השבעים של המאה הקודמת, עם חזרתו בתשובה של אורי זוהר (שלהב, 1984).
החוזרים בתשובה מגיעים למסקנות בקשר לאמונה לא רק בכוחות עצמם- ישנה מערכת משומנת להפליא של שכנוע, ובה פועלים רבים וטובים, אולי המשכנעים הטובים ביותר מהחברה הדתית\חרדית. שיטות השכנוע מגוונות, והחרדים אינם בוחלים בשיטות, היות ולדעתם כל המציל נפש טועה זוכה לשכר רב.
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את שיטות השכנוע של החרדים, תוך דגש על ההיבט התקשורתי: באילו אמצעי תקשורת ומרכיבי שכנוע תקשורתיים משתמשים המחזירים בתשובה.
העבודה הנוכחית תסקור את תופעת החזה בתשובה ואת האמצעים התקשורתיים בהם משתמשים המחזירים: טלויזיה, רדיו, פרסומות, אינטרנט, עיתונות, שימוש במובילי דעה וכד'.

בכל מרכיב של שכנוע קיימים מרכיב הפסיכולוגי רגשי ואת המרכיב השכלי (כספי 1980).
- הקהל הקהל יכול להיות אינטיליגנטי ואז יש למסור לו את המסר ע"י מסקנה פתוחה, לתת לו להבין לבד את המרכיבים של המסקנה והתוצאות. ניתן להשתמש במסקנה פתוחה אך לא בהכרח עדיף. אם הקהל הוא פרימיטיבי אזי לא ניתן להשתמש במסקנה פתוחה אלא לתת לו את המסקנה אל תוך הפה על מנת שלא יצטרך לחשוב ולהסיק מסקנות הפוכות.
- אם המסר אותו רוצים להעביר הוא מסר רגשי אז המסקנה צריכה להיות סגורה(השלב של הסקת המסקנה לא ברור מאליו ולכן דרוש ניסוח בהיר שלה). במסר שיכלי היא חיבת להיות פתוחה(התהליך בנוי בצורה לוגית והקהל יכול להגיע אליה בכוחות עצמו).
- אם המטרה היא הפנמה אזי המסקנה צריכה להיות פתוחה (האובייקט מבצע באופן אקטיבי את ההטמעה). אם המטרה היא מידיות אזי המסקנה צריכה להיות סגורה (רפאל, 1996).
- הסיגנון יכול להיות סגנון הומוריסטי או סיגנון של שאלות ריטוריות. השאלות הרטוריות נועדו למשוך את תשומת הלב. נוצרת תחושה של ביטחון עצמי אצל המדבר; יצירת רושם של טיעון רב עוצמה.
- אירגון המסר צריך להיעשות ע"י זמן הצגת המקור (יכול להיות לפני הטיעונים או אחרי הטיעונים (ככל שהמקור מהימן פחות אזי הטיעונים יבואו אחרי המסר ולא לפניו).
- זמן הצגת הטיעונים: ראשונות-תהליכי הקליטה וההבנה של הקהל טובים יותר. אחרונות-ככל שמקור הטיעונים והמסר מהימן פחות.

ראשי פרקים
1. מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 שיטות תעמולה והאפקטיביות שלהן
2. הקדמה-תופעת החזרה בתשובה
2.1 הסיבות לחזרה בתשובה
2.2 השוואה לנצרות ולאסלאם
3. השפעה באמצעות העיתונות החרדית
4. שימוש בפרסומות חוצות
5. שימוש באינטרנט כאמצעי שכנוע
6. ערוצי רדיו אזוריים
7. שימוש בתקשורת אלקטרונית
7.1 וידאוטייפ ורדיוטייפ
7.2 טלויזיה
8. שימוש במובילי דעה
9. החזרת אסירים בתשובה
9.1 דרכי הפעולה של שירות השק"ד (מסלול שיקום דתי) בשב"ס
9.2 הרשות לשיקום האסיר
10. סיכום
11. ביבליוגרפיה
12. ראיון

קטע מהעבודה:

היהדות משלבת את שניהם ומפחיתה את הניגודיות הנראית לעין שבין שתי הדרכים. כח התשובה הוא רצוני ותלוי ברצונו של האדם בבחירתו החופשית ("הכל תלוי בידי שמיים חוץ מיראת שמיים") אך כוחות חסד מיוחדים של ההשגחה הפרטית מסיעים בידי המבקש לחזור. יש הסבורים כי אמונה היא עניין שברגש ואין בה רציונאליות.כבר בתנ"ך מצויות תופעות לא רציונאליות באמונת העם: פעם הוא מאמין במשהו אחד ופעם הוא מאמין בהפך ממנו, והכל על פי הרגש שלו (אמיר זהר, 1986).

מקורות:

12.0
10.6
11.2
3.1
7.4
גוש דן (דתי)

רדיו קול חי, FM93
5.8
5.5
7.3
6.2
4.8
4.6
שפלת יהודה
רדיו לב המדינה FM91
6.1
7.5
6.2
7.4
2.9
4.6
ירושלים רבתי
רדיו ירושלים 101FM
17.5
16.8
17.2
17.8
15.6
16.4
הנגב
רדיו דרום, FM97, FM96
40.8
38.2
36.7
37.0
43.4
42.0
אילת וחבל איילות
קול הים האדום, FM102, FM101.1
נוסף לכך קיימים עוד כארבע ערוצי רדיו חרדים המקיימים שידורי דת, שירים דתיים והטפות לקהל הרחב. ערוצים אלו הם ערוץ 7, ערוץ ש"ס ???? ופועלים באופן פירטי מבתים ומבנים פרטיים.
שימוש בתקשורת אלקטרונית
וידאוטייפ ורדיוטייפ
הוידאו, הטייפ והמחשב הוא אחד העזרים המרכזיים כיום ללימוד מרחוק- באמצעות קלטות, תקליטורים וכד'- "כוחות התיקשוב מציבים היום אתגר רציני...לפתע פתאום ניתן ללמוד כמעט כל דבר מכל מקום ובלבד שיהיו לאדם מכשיר טכנולוגי ...  המידע "מפעפע" ו"מטפטף" ... כל שעל התלמיד לעשות הוא להתחבר למקור המידע המבוקש ולהתחיל
ללמוד" (סולומון, 1988) 
 זמינותה של התקשורת האלקטרונית למטרות חינוך פותחת אפשרויות לשינויים בסיסיים בהיבטים החברתיים והארגוניים של החינוך. במבנה הנוכחי של מערכת החינוך מתכנסים הלומדים והמורים במוסד חינוכי אחד- בית-ספר, אוניברסיטה וכדומה. אולם, התקשורת האלקטרונית, המאפשרת העברה של ריבוי מדיומים (multimedia)- קול, טקסט,
גרפיקה, ווידאו- אל הלומד, מבטלת את ההכרח בריכוז פיזי של מורים ולומדים במקום אחד, ובה בעת גם משמעות הזמן המוקדש ללמידה הופכת פחות מחייבת.  
ארגונים רבים במגזר החרדי מפיצים כיום קלטות וידאו, אודיו, תקליטורים לצפיה במחשב, שמיעה במהלך נסיעה, וזאת באמצעות ארגוני התנדבות. אחד מהם, לדוגמא הוא "גמ" ???" שובו קרוב לאלף קלטות אודיו מסוגים שונים, של מרצים שונים ומסווג לנושאים מגוונים. הקלטות מושאלות שלא כנגד פיקדון, ומי שאינו מעונין להחזיר, לא
חייב לעשות כן. קלטות הוידאו פחות נפוצות, היות ועל מנת להעביר מסרים תורניים אין צורך בראיית המרצה, וכן לאור העובדה כי לצורך הצפיה נדרש להקדיש זמן מול טלויזיה לעומת הקלטות אתן ניתן לשמוע בעת נסיע או בעבודה
שיעורי תורה מועברים גם באמצעות הלווין לערוץ הכבלים המקומי. כך לדוגמא כל שיעוריו של הרב עובדיה יוסף בבית כנסת בשכונת הבוכרים בירושלים מועברים מידי יום שני, בשידור חי, לעשרות אלפי בתי אב המנוים על "תבל"; הרצאותיו של הרב אמנון יצחק מועברים למנויי ערוצי זהב בדרום ועוד.
טלויזיה
הטלויזיה הינה "מוקצה" בחברה החרדית, ועד לפני כמה שנים היה איסור אפילו להזכיר את שמה והיא כונתה "המכשיר". אולם בשנים האחרונות, לאור הרצון להחזיר בתשובה, במיוחד בקרב עדות המזרח הותר להופיע בטלויזיה. היתר לכך ניתן מאת הרב עובדיה יוסף עוד בשנת 1996 אחר שנוכח כי הטלויזיה מצליחה לשכנע בוחרים להצביע עבור
מפלגת ש"ס.
מגוון התוכניות הינו דל ביותר והוא כולל סרטים תיעודיים על אורח החיים החרדי. המפיקים הם לרוב "האחים גרובייס הפקות" ממרכזם בשכונת רמת אלחנן מפיקים סרטים בתקציב דל ביותר.
שימוש במובילי דעה
כמות המידע העוברת כיום במוחו של האדם גבוהה ביותר. כמעט כל האנושות התפתחה ורק יכולת קיבול שכלו של האדם לא התפתח. אי לכך האדם בונה לעצמו מנגנוני סינון בהם הוא מסנן מידע לא חשוב. מידע זה יכול להיות כי הוא מוכנס לתת מודע, אולם בכל מקרה אינו עולה אל המודע. לעומת זאת מידע המצליח להסתנן אל מחשבתנו, גם אם
איננו משתכנעים כרגע אבל בעת פקודה המפורסם יעורר את זכרוננו (,MARLA 1996).
שיתוף אנשים מפורסמים בקמפיין פרסומי יכולה להיעשות בשל כמה סיבות עיקריות:
המפורסם נראה אמין יותר מאשר "אדם מהרחוב".
אנשים זוכרים יותר את המפורסם מאשר אחרים.
ישנה חיבה מסוימת לאותו מפורסם אשר הצופה רוצה לחקות
אנשים אומרים לעצמם "אם הוא כן למה אני לא".
יצויין כי בפועל רוב המפרסמים אינם מציגים מפורסמים היות והעלות הינה גבוהה (,ATKIN BLOCK 1983) אולם כאשר הפרסומת היא בחינם, כמו מפורסמים שחזרו בתשובה, ניתן לנצלם עד תום.
כך לדוגמא, הופעתו בטלויזיה של אורי זוהר לצורך עימות עם צעירי הדור ביולי 2001, הביאה לרייטינג של 45%. פנחס גרשון מאמן מכבי תל אביב בכדורסל שחזר בתשובה ומקפיד לציין כי כל ניצחון קרה רק "בעזרת ה'", התבקש ע"י מוריו הרוחניים שלא לעזוב את תפקידו כמאמן מכבי; אי לכך הוא נשאר עונה נוספת (מעריב, מוסף
הספורט, 2.8.2004). דוגמא אחרת לשימוש במובילי דעה הוא השימוש ביהודה ברקן, כיום עטור זקן וחובש כיפה, המופיע לעיתים בתוכניות תעודה.
המחזירים בתשובה, יש לציין, מעוניינים בכל מפורסם כזה על מנת למשוך כמה שיותר מעריצים שלו, אולם לא בכל מחיר- כך לדוגמא נחיתתה של הזמרת מדונה בישראל (25 בספטמבר 2004) לצורך השתטחות על קברי צדיקים ופגישה עם המקובל הרב יצחק כדורי לא נוצלה לתעמולה.
החזרת אסירים בתשובה
החזרה בתשובה אצל אסירים פופולרית ביותר מבוצעת בכמה מסלולים, תלוי בזמן השהייה של האסיר בבית הכלא והזמן שנותר לו עוד "לבלות" שם, וכן ברמתו הדתית.
דרכי הפעולה של שירות השק"ד (מסלול שיקום דתי) בשב"ס
דבר קיומו של מסלול השיקום הדתי מובא לידיעת האסירים החדשים המתקבלים במרכזי המיון. אם מדובר באסיר המוכר כשומר מצוות ניתן להעבירו ישירות לאחד מאגפי לש"ם (לשומרי מצוות). אם מדובר באסיר שאינו מוכר כשומר מצוות אך מגלה עניין בדרך שיקום זו, עליו קודם ללמוד במסגרת מדרשה תורנית במשך שלושה חודשים ולאחר מכן
יוכל לעבור לאחד מאגפי לש"ם. מאגף לש"ם יוכל האסיר לעבור למסגרת שיקום הכוללת מגורים בביתן שק"ד באגף השיקום במעשיהו, ולאחר מכן הוסטל שיקום דתי הפועל במסגרת הוסטל בית דגן. צורת מיון האסירים בכללתה נקבעה בעבר ונעוצה בהסטוריה של התפתחות בתי הסוהר.
שיקום דתי הוא בבחינת מותרות לאסירים. האסירים זוכים לפריבילגיות יתר ובאים לקראתם בתחומים שונים, בעיקר בשל היותם משוקמים. השאלה האם האסירים מסכימים לשיקום זה בשל ההטבות החומריות עולה לעיתים על הפרק, אולם יש להבין כי גם לימודים בישיבה, או מעין ישיבה הקיימת בכלא דורשת מאמץ אינטלקטואלי אשר לא כל אחד
מוכן לקראתו. אדם שאין לו לא כלום עם היהדות יתקשה ללמוד ולהראות עניין בנושא זר לו (AVIAD 1980).
מדרשות תורניות
המדרשה התורנית מיועדת להקנות ידע ביהדות לאסירים המעוניינים בכך. המדרשה פועלת חמישה ימים בשבוע ארבע שעות ליום, בדומה לכיתת הלימוד במרכז החינוך.
מופעלות שבע מדרשות תורניות ובהן לומדים כמאה אסירים. במדרשה מופעלת תוכנית לימודים הכוללת שיעורים בנושאי תורה שבכתב, תורה שבעל פה, תנ"ך, משנה, גמרא, הלכה ומוסר. המורים במדרשה הם מורים בשירות קנוי או מופעלים באמצעות ארגונים שונים העוסקים בפעולות יהדות.
אסיר שלמד במדרשה לפחות שלושה חודשים וגילה התמדה וחריצות, אינו משתמש בסמים ותפקודו תקין, יוכל לעבור לאחד מאגפי לש"ם בהתאם לכללי העברה לבתי סוהר אלו.
בשב"ס ננקטות הפעולות הבאות:
קיום שיעורים בנושאים שבין אדם לחברו- בתחום ההלכות, המוסר, והמחשבה היהודית (קרומר 1996).
קיום שיחות אישיות וקבוצתיות עם האסירים לשם יצירת נורמות התנהגות הלכתיות באגף של שומרי המסורת.
צמצום החשיבה לאמצעי התקשורת אשר המסר שלהם סותר את הערכים והנורמות אשר אותם מקנים לאסירים.
התפילה הינה הדרך שבה מתקשר האדם עם בורא עולם. לתפילה יש כח השפעה על המתרחש, על האדם ועל העולם- לפי אמונת היהדות. לצורך פיתוח הזיקה הרגשית של האסיר לבוא מושם דגש על קיום תפילות בציבור בתי הכנסת באווירה מתאימה בימי חול, שבתות וחגים. התפילה מאפשרת לאסיר לערוך את חשבון נפשו ולקבל על עצמו להשתנות כאשר
הוא נמצא בקרב מסגרת קבוצתית תומכת.
רבים מהאסירים באים מבתים בעלי רקע מסורתי או שבתי הוריהם היו בעלי רקע מסורתי. לכן, השיקום הדתי אינו רעיון חדש לאסירים אלא הוא בבחינת שיבה ל"בית אבא", ובכך יש גם גורם מסייע בחיזוק הכבוד העצמי והקשר למשפחה (תימור, 1989).
הרשות לשיקום האסיר
הרשות לשיקום האסיר הוקמה ב1984-. מאז משוקמים על ידה כמה מאות אסירים כל שנה. לפי דיווחיה, עד 1990 שוקמו על ידיה כ- 210 אסירים משוחררים במסגרת הישיבות השונות.
מחקרו של טימור (תשמ"ח) מראה כי רק 10% מכלל האסירים המשוחררים שהופנו לישיבות חזרו לכלא.
שיקום אסירים משוחררים בישיבות בישראל קדם ליסודה של ה"רשות לשיקום האסיר" (1.4.84), אלא שבהעדר ליווי מקצועי נעשו טעויות חמורות. לגבי כמה ישבות שהפריזו בקליטת אסירים משוחררים ובכך כרתו את ענף השיקום מרוב רצון טוב, ועתה אינם רוצים לשמוע יותר מושג זה.
הכללים שנקבעו לתיקון המצב:
צמצום מספר האסירים המשוחררים בכל ישיבה ופריסתם בישיבות רבות.
לא יכנס לישיבה מי שמשתמש בסמים באופן פעיל. על האסיר המשוחרר הרוצה בישיבה לעבור תחילה גמילה מסמים ולהוכיח יכולתו לעמוד במבחן זה במסגרת מובנית, ורק אח"כ יתקבל.
הישיבה, הגם שהיא מוסיפה מימד רוחני וחברתי חיובי בתהליך שיקומו, איננה יכולה לבוא במקום טיפול פרטני באדם. העבריין זקוק לטיפול מקצועי נמרץ באישיותו הבעייתית ובכך יובטח שיוכל להנות מן הערכים שהישיבה מעניקה.
יש לשלב את האסיר המשוחרר, תלמיד הישיבה, בהדרגה בעבודה חלקית או בהכשרה מקצועית בצד לימודיו בישיבה.
צריך לזכור שאדם שנפלט מבית הספר היסודי בילדותו, חסר, בדרך כלל, כלים ללימודי עיוני של "והגית בו יומם ולילה" לכן השאיפה היא לתמונה מאוזנת יותר. ואמנם חלק מאסירים המשוחררים נקלטים בישיבות כעובדי תחזוקה. בעזרת משרד העבודה והרווחה מכשירים אסירים משוחררים שהצליחו בישיבות כסופרי סת"ם וכמנקרים (סוג של
הכשרת בשר).
כדי לפתח מסגרת זו בהתאם לעקרונות ומתוך חשיבותה מונה ברשות לשיקום האסיר קצין המלווה את האסירים, גם כשהם בישיבות הוא עומד לרשות ראשי הישיבות בבעיות העולות. כמו כן פותחה מערכת סיוע לבחורים אלה ולמשפחותיהם. כך לדוגמא, כדי לקלוט בשנת 1993 25 אסירים משחררים בישיבות היו זקוקים לכ- 135 אלף ש"ח. זאת לעומת
עלות לאסיר של 60,570 ש"ח לשנה.
בישיבות נקלטו שנים 1980-1992 מאות רבות של עבריינים, אסירים לשעבר. מהם 417 שנמצאים במעקב של רבנות משטרת ישראל ושל הרשות לשיקום האסיר. מתוך 417 עבריינים אלה נכלאו מחדש 33 עבריינים (כ- 7.9%) בבתי סוהר (תימור, 1996).
סיכום
עבודה זו עסקה בנושא אמצעי התקשורת המשמשים להחזרה בתשובה.
קשה מאוד לשרטט פרופיל פסיכולוגי-סוציולוגי של בעלי תשובה, בודאי לא אחיד. אין בעל תשובה מטיפוס אחד. המגוון הוא עצום אך בכ"ז רובם באים מקרב השכבות המבוססות (לאחרים כנראה אין זמן להגות במחשבות שמימיות כאלו) בעלי המקצועות החופשיים ממגזרי הצאוורון הלבן וכי השינוי מתרחש בדרך כלל בתקופות אי וודאות כמו גיל
ההתבגרות המאוחרת, גיל המשבר באמצע הקריירה או גיל הזהב.
על פי האמור לעיל אנו רואים שימוש במגוון רחב מאוד של אמצעי תקשורת, לרבות אמצעי תקשורת מודרניים:
טלויזיה ושידורי לווין
וידאו
רדיו
רדיו טייפ
אינטרנט
פרסומות חוצות
עורך העבודה לא מצא מחקרים בקשר לאפקטיביות אמצעי התקשורת על בעלי התשובה אולם נראה כי רובם ככולם פועלים בצורה טובה על הציבור והראיה היא מירב החוזרים בתשובה. על פי כתבה בעיתון ידיעות אחרונות על חסידות ברסלב, מיד שנה נוסעים קרוב לעשרת אלפים חוזרים בתשובה הנמנים על החסידות, לאומן שברוסיה, 1.10.04) .
למעשה כמעט ואין שימוש בפרסומות רגילות, היות והמחזירים בתשובה רוצים לחדור "בדלת האחורית" תוך טשטוש המסר המרכזי- חוזרים בתשובה המגיעים לסמינרים לומדים הלכות יהדות וסיפורי צדיקים ורק בעיקר- מציאות ה' בעולם, אינה מוחוורת להם.
לדעתי יש לערוך מחקר המשך ובו ישאלו חוזרים בתשובה על דעתם על הפרסומות ומה השפיע עליהם יותר מכל.
ביבליוגרפיה
אמיר ז (1986), השוואה בין משיכה לכיתות ומשיכה לחזרה בתשובה והמאפיינים האישיותיים חברתיים שמנבאים משיכה זו, בר-אילן.
גליצנשטיין חנוך ושטיינזלץ עדין, (עורכים) (תשמ"ג) הרבי- שלושים שנות נשיאות
הורוביץ נ., (2000), "החרדים והאינטרנט", כיוונים חדשים.
זוהר א (תשמ"ג), ובחרת בחיים, ירושלים: אש התורה.
לאו י (1984), "קידום לבבות ואיחוד כל פלגי העם", נעמת, ספטמבר.
סלומון גבי (1998), "החינוך הגבוה לאן? מבט מן האקדמיה" www.edu.org.il
פז ראובן, האמנה האסלאמית ומשמעותה, מרכז משה דיין, 1988.
קרומר ג. (1996), "עבריינים חוזרים בתשובה- גישה ודרכים לשיקום", עבריינות וסטייה חברתית,
רפאל ניר (1996) רטוריקה אלקטורלית בישראל, ירושלים.
שלהב י (1984), "העימות בין דתיים לחילוניים", אופקים בגיאוגרפיה,.
תימור א (1989), "חזרה בתשובה כדרך לשיקום עבריינים", עיונים בקרימינולוגיה, 4, 1989, עמודים 114,2-32, 39-72 .
תימור א (1996) "התמודדות עם העבר העברייני בישיבות המשקמות עבריינים", מגמות, לח, 1, תשנ"ז, אוקטובר 1996, עמ' 30-47.
Abdel Azim Ramadan "Fundamentalist Influence In Egypt", Fundamentalism And The State, Chicago University, 1993.
Atkin C Block M, (1983), "Effectiveness Of Celebrity Endorsers", Journal Of Advertising Research, 23(1), Pp.57-61.
Aviad J., (1980) "From Protest To Return- Contemporary Teshuva", Jerusalem Quarterly, 16.
Barghava M., Naveen D , "Sales Response To Outdoor Advertising; Journal Of Advertising Research, July August 1999.
Desarbo W.E., (1985), "Celebrity- Brannd, Congruence Analysis", Current Issues Research In Advertising, 8(1), Pp.17-52.
Marla Royne Stafford (1996), "Tangibility In Service Advertising: An Investigation Of Verbal Versus Visual Cues", Journal Of Advertising, 25.
ראיון
המרואיין הוא הרב שיינפלד, מרצה במכללת "נעשה ונשמע" בת"א, וכן מרצה בסמינרים של חוזרים בתשובה של ארגון ערכים. הראיון מוגש בצורה חופשית.
שאלה: האם מוצדק לראות בתנועת החוזרים בתשובה בכלל, תחייה דתית כוללת או שזוהי תופעה בלבד?
תשובה: כתוב בתורה: "גם בני שילשים שם בני ריבעים..". הכוונה היא שעם ישראל יוכל לחטוא ולסטות מדרך הישר רק שלושה דורות. לאחר מכן הוא או יחזור אל מסורת אבותיו או יסתלק בכלל מהיהדות. אנו כיום כ3- דורות (בדור השלישי) של החילוניות. נראה לי כי אנו צועדים בכיוון של חזרה אל היהדות ולא להיפך והמציאות מוכיחה
זאת. עצם העובדה שהחזרה בתשובה הינה כמעיין מתגבר רק מוכיחה כי אין זו תופעה חולפת וכי היא מתמסדת ב"ה.
שאלה: כיצד ניתן להסביר שראשית החזרה בתשובה מקורה בארה"ב ולא בישראל שהיא מקור ומעוז היהדות.
תשובה: ראשית איני מבין מניין הקביעה שראשיתה של החזרה בתשובה בארה"ב. אנו פועלים בארץ מקום המדינה על מנת להחזיר אובדים אל חיק היהדות. אולם אנסה בכל זאת לענות לך: היהודים בארה"ב הינם יהודים שאין בינם ובין היהדות אלא קשר דרך המשפחות. אין הם כמו היהודים בארץ מוקפים סמלים דתיים ואין הם נמצאים לרוב בקרב
יהודים חרדיים. שנית, יהודי ארה"ב ובמיוחד הילדים חסרים כל אתגרים וידועה האימרה: הראש עובד כאשר הבטן מלאה. לאור שני העובדות דלעיל נראה לי שיש כר יותר נרחב לפעילות בעיקר בגולה המערבית שהינה יותר מבוססת.
שאלה: מה יכולות להיות ההשפעות החברתיות של שימוש באמצעי תקשורת מתקדמים.
תשובה: ראשית לא מעניין אותי מה יהיו התגובות של החברה. אנו על פי התורה מחויבים להחזיר כל בן אובד אל חיק היהדות וזוהי המטרה הנכונה ביותר והמוצדקת ביותר מכל הבחינות. אשר לשאלתך לא נראה לי שההשפעות יהיו מרחיקות לכת. החוזרים בתשובה לצערי מהווים אחוזים בודדים מסך האוכלוסיה וקשה להם להשפיע על כולה. מה שכן
יכול לעזור הוא חזרה בתשובה של אנשים מוכרים בחברה. קח לדוגמא את אורי זוהר. חזרתו בתשובה זיעזעה את כל החברה הישראלית כמעט כמו מבצע אנטבה וגרם לרבים לחשוב פעמיים על דרכם. אנו בתור מחזירים בתשובה מנסים לעשות את המכסימום על מנת להחזיר כמה שיותר, ואם חלק מהמחיר הוא סבלנות אנו מוכנים לכך, מה גם שיש ציווי
מפורש להיות סובלני ולאו דוקא לחוזרים בתשובה.
שאלה: האם ניתן לראות באמצעי התקשורת מקור עיקרי להחזרה בתשובה.
תשובה: לדעתי לא. אין כמו מגע אישי. הצד החילוני הינו סובלני משום שאינו צופה בערוצים אלו ולא מכריחים אותו לכך. הם חושבים כי "לי זה לא יקרה" וכי זוהי תופעה חולפת מהעולם.
היהדות והנצרות בראי הפולמוס הפגאני, הוצאת מרכז דינור, ירושלים, תשנ"א.
המקור: הודעה רשמית של הרשות לשיקום האסיר, 13.2.1993.
לפי נתוני השב"ס, בתוך שנתון השירות לשנת 1996, עמוד 5)
1

תגים:

חזרה · בתשובה · חרדי · יהדות · חרדים · תודה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""המרדף" אחרי התינוקות שנישבו", סמינריון אודות ""המרדף" אחרי התינוקות שנישבו" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.