החורבן והגלות כתחזית וכמציאות

תקציר העבודה:

בית המקדש הראשון נבנה בשנת 960 לפני הספירה לערך, והוחרב על ידי הבבלים בשנת 586 לפני הספירה, כפי כתוב: "ובחודש החמישי בשבעה לחודש היא שנת תשע עשרה למלך נבוכדנצר, מלך בבל, בא נבוזראדן רב-טבחים עבד מלך בבל, ירושלים. וישרוף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלים ואת כל בית גדול שרף באש" (מלכים ב כה' 8,9).
בכך התקיימה הבטחת ה' לשלמה לאחר חנוכת בית המקדש הראשון: "אם שוב תשובון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצוותי, חוקותיי אשר נתתי לפניכם, והלכתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם. והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני. והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים. והבית הזה יהיה עליון, כל עובר עליו יישום ושרק ואמרו על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ולבית הזה? ואמרו על אשר עזבו את ה' אלוהיהם אשר הוציא את אבותם מארץ מצרים, ויחזקו באלוהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום, על כן הביא ה' עליהם את כל הרעה הזאת" (מלכים א ט' 6-9)
בעקבות המרד שערך צדקיהו, ערך מלך בבל נבוכדנצר השני מסע דיכוי ומלחמה נגד ירושלים 587 לפנה"ס בחדש העשירי בעשור לחדש - בעשירי בטבת. נבוכדנצר צר על העיר כשנה וחצי - מעשרה בטבת ועד להבקעת העיר בתשעה בתמוז. במשך ימי המצור החריבו גדודי הצבא הבבלי ערים בהר ובשפלה בממלכת יהודה. צדקיהו ואנשיו בחרו לברוח מצידה הדרומי של ירושלים אל הערבה, אל בקעת הירדן. צדקיהו נשבה והובל אל מלך בבל רבלתה - עיר באזור חמת שבסוריה התיכונה. שם נשפט צדקיהו ונאשם בהפרת אמונים למלך בבל: פסק דינו היה אכזרי ועונשו קשה מנשוא: את בניו שחטו לעיניו, אח"כ עיוורו את עיניו, אסרוהו בשלשלאות והביאוהו לבבל. שם נאסר ומת בכלאו.
השתלשלות המאורעות בקצרה היא (התאריכים הן כמובן לפני הספירה):
724- הושע מלך ישראל פונה לעזרת מלך מצרים על מנת לעזור במרידה נגד אשור. אשור פולש למצרים וישראל ומביא לנפילת שומרון. אלפים גולים לאשור.
721- גלות סנחריב. גלו 10 השבטים. את יהודה לא הצליח לכבוש בגלל מגיפה מסתורית
597 נבוכדנצר מגלה את יהויכין. הוא גולה 597 עם 10,000 מהעם. צדקיהו בנו מתמנה למלך
587 מצור על ירושלים. 586 חורבן הבית.

מטרת עבודה זו היא לסקור את החורבן והגלות מבחינת הנבואות- בו ידון המקרא כפשוטו עם פרשנים (שני לועזיים ושני פרשנים מסורתיים) ולאחר מכן את מה שאירע בפועל. יצוין כי הנבואות על חורבן ישראל ויהודה בספר מלכים אינן רבות אלא מתרכזות ברובן בספרי הנביאים ושם הן מפורטות יותר.
יוזכרו שלושה תקופות:
- גלות ישראל
- גלות יהויכין
- חורבן הבית

תוכן עניינים:
1 הצגת הנושא
1.1 הצגת הנושא
1.2 מטרת העבודה
2 גלות ישראל
2.1 תחזית
2.2 מציאות
3 גלות יהויכין
3.1 תחזית
3.2 במציאות
4 חורבן הבית
4.1 תחזית
4.2 מציאות
4.3 החורבן על פי ההיסטוריונים
5 סיכום העבודה
6 ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מקורות:

אילת משה, "למעמדה המדיני של יהודה לאחר כיבוש לכיש בידי סנחריב", ידיעות, ל"א (1967)
אפעל י., אנציקלופדיה מקראית, ה', ירושלים (תשכ"ח), ערך סנחריב.
אשל חנן, "מסע סנחריב לירושלים", בתוך נאור מרדכי (עורך), ירושלים בימי בית ראשון, (תשנ"א).
בוסתנאי ע., ההסטוריה של ארץ ישראל, ירושלים (1984)
גליל גרשון,"מסע סנחריב למערב: היסטוריה והיסטוריוגרפיה", ציון, נ"ה, (תשל"ג)
גורפינקל יוסף, "תפוצתן של 'טביעות החותם הזהות' והמערך היהודי ביהודה ערב מסע סנחריב", קתדרה ( 1984)
הקר מ., "נקבת השילוח", ידיעות החברה לחקירת א"י ועתיקותיה, (תרצ"ט)
טלמון ש "תולדות עם הארץ בממלכת יהודה" בית מקרא י"ב (תשכ"ז).
יבין י מחקרים בתולדות ישראל וארצו, (תש"ך)
מזר ע., "בין פלשת ליהודה: תמנה (תל בטש) בתקופה הברזל ב'", ארץ ישראל, יח', (תשמ"ה)
מזר ב., הסטוריה צבאית של א"י בימי המקרא, ירושלים (תשל"ט).
מייזלר ב., "מסע סנחריב לארץ יהודה", ארץ ישראל, ב' (תשי"ג).
מלמט א., כרוניקה בבלית- מסעות נבוכדנצאר ידיעת החברה לחקירות א"י (תשט"ו)
מלמט א., ימי המלוכה- היסטוריה מדינית תל אביב: עם עובד (תשמ"ב)
מלמט א., ירושלים לדורותיה החברה לחקירות א"י ותולדותיה, ירושלים (תשט"ז)
שרלו יובל, "מסע סנחריב", מים מדליו, (תש"ן).
תדמור ח., "מסע סנחריב", דברי הקונגרס התשיעי למדעי היהדות, ירושלים (תשמ"ה).
Cogan M Tadmor King II Doyubladay Company Inc 1988

תגים:

בית · המקדש · ירושלים · נבואה · נבואות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "החורבן והגלות כתחזית וכמציאות", סמינריון אודות "החורבן והגלות כתחזית וכמציאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.