היישום אינו מחובר לאינטרנט

יחסי אמהות ובנות מתבגרות בעלות צרכים מיוחדים

עבודה מס' 064560

מחיר: 604.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: חינוך מיני ויחסים בתוך המשפחה בין אמהות ובנות מתבגרות על רקע בחינת צרכיהן המיוחדים; פיגור שכלי, נכות וכיו"ב.

27,636 מילים ,80 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

עבודת מחקר - תקציר ותוכן:

מחקרים רבים כדוגמת (פורטוביץ, ד. ורימרמן, א. 1985) עסקו באופן בו מתמודדים ההורים כיחידה אחת עם הבשורה ועם הגידול של ילד מוגבל.
לא נמצאו מחקרים אשר בדקו את התמודדותם של ההורים (כיחידה אחת) ביחס למיגדר של ילדם המוגבל.כמו כן לא נמצאו מחקרים שבדקו את יחסם של האם או של האב באופן מובדל ביחס לגידולו של בן או בת מוגבלים. כלומר: אין כל התייחסות במחקר להיותו של הילד המוגבל ממין זכר או נקבה.
העדר ההתייחסות למינו של הילד בספרות המחקר בכלל והעדר התייחסות ליחסי אמהות ובנות (בעלות נכויות ) בפרט על רקע העיסוק הרב בשנים האחרונות בנושא נכויות ומוגבלויות יצרו אצלי את הצורך לחשוף פינה לא מוארת זו בתוך הנושא הכללי של הורות לילד מתבגר, מוגבל .
מטרת המחקר, אם כן, היתה התבוננות בקשר שבין אמהות לבנותיהן בעלות המוגבלויות בתוך הקונטקסט הכללי של הורות לילד מוגבל מתבגר והקונטקסט הרחב של יחסי אמהות בנות.

ייחודו של מחקר זה נובע משני פרמטרים:
1. המחקר מתמקד באם (מתוך ראייה של האם כישות נפרדת ולא כחלק מהזוגיות וההורות. ). במבט המיגדרי המבדיל את הבת המוגבלת מהבן המוגבל; ובהגדרה של יחסי אמהות ובנות כשונים וייחודיים מכל סוג אחר של יחסים.(הורים וילדים, אבות ובנות, אימהות ובנים וכדו')
2. המחקר מאפשר ראייה רטרוספקטיבית רחבה על 20 ויותר שנות אימהות. ייחודו של המחקר שלהלן הוא בבחירת האוכלוסייה הנחקרת וכלי המחקר שאפשרו סקירה של טווח רחב של שנים הכולל בתוכו: לידה, ילדות, נערות ובגרות ואפשרות להתבוננות מעמיקה ורב- גונית בחוויה האימהית לבת בעלת צרכים מיוחדים.
הספרות המחקרית הקיימת התבססה ברובה על תצפית חד פעמית של משפחה אחת או משפחות בודדות.

החלק הראשון - הרקע התיאורטי, כולל ארבעה מושגים ראשוניים הנדרשים להבנת הנושא . מכיוון שמדובר במושגים רחבים שעברו בעשורים האחרונות שינויים רבים בהגדרתם סקרתי מגוון של הגדרות והשתדלתי להגיע עד לעדכניות ביותר.
לחלק זה חשיבות רבה, בהיותו מגדיר את גבולות ומסגרת המחקר ,וגם , מהווה את תמונת התשליל עליה התבססו הריאיונות והוצבה, בסופו של תהליך, התמונה שצוירה ע"י האמהות אותן ראיינתי למחקר זה.

בחלק השני- המתודולוגיה , יתואר אופי המחקר והעקרונות המתודולוגיים שהינחו את מהלכו. הגישה המחקרית שנבחרה לצורך בדיקת השאלות שעבודה זו מעלה הינה הגישה האיכותנית- מחקר נרטיבי- ביוגרפי, המבקשת להשמיע את קולות המשתתפים לעיתים אפילו תוך ויתור על פריוולגיות מסוימות של חוקר. (Barone,1989) גישה זו בתוספת אוריינטציה אתנוגרפית אפשרה לשמוע את "קולן של האימהות" לא כקול אחיד, אלא בהתייחסות להקשר החברתי - תרבותי שבו הוא מושמע. כלי המחקר שבאמצעותו הופקו הנתונים הוא ראיון העומק הפתוח.

החלק השלישי מתאר את הממצאים שהופקו מתוך עשרה ראיונות עומק שנעשו עם נשים- אמהות לנערות מתבגרות בעלות צרכים מיוחדים. ניתוח הנתונים נעשה בטכניקה האינדוקטיבית. כאמור לא היו לי בתחילת המחקר השערות שאותן באתי לאושש או להפריך. את מוקד המחקר ואת תפיסותיי גיבשתי תוך כדי הראיונות וניתוחם. החומר שנאסף עבר תהליכי ניתוח תוכן ובמקביל ניתוח מילולי על פי גישתן של בראון וגילגן (Brown & Gilligan 1992).


החלק הרביעי - הדיון, מבקש לעמוד על האלמנטים המאחדים , השווים החוזרים בכל הסיפורים ומעלה לדיון את השאלה האם מערכת יחסים זו של אימהות לבנות מתבגרות בעלות מוגבלויות ייחודית לאוכלוסייה זו ושונה מהותית מההגדרות הפסיכולוגיות והחברתיות המקובלות ליחסי אימהות בנות . וברמה הפילוסופית האם נכון וראוי להתבונן על מערכת זו מזווית הראיה של החריגות או שיש מקום להתבונן עליה כחלק מהשלם, כמאופיינת ע"י ההגדרה הכללית בתוספת מאפיינים יחודיים לקבוצה הנחקרת.

קטע מהעבודה:

הפיגור השכלי כתופעה המוגדרת כבעיה חברתית
ההתייחסות לפיגור השכלי, על-פי הגישה הזאת נקבעת על-ידי המערכת החברתית. התפיסה היא, שבלי קשר לסיבות לפיגור השכלי ולרמותיו השונות, אלה שאינם עומדים בדרישות ובנורמות החברתיות של אותה חברה מוגדרים כחריגים.
כך, למשל, טען דקסטר (עמינדב בלאס 2001), שניתן להגדיר פיגור שכלי כבעיה חברתית משום שאדם עם פיגור שכלי נכשל בלמידת ההתנהגויות החברתיות החשובות, ויוצר בכך לסביבתו תחושה של אי-נוחות. קנר (שם) הדגיש את העובדה,

מקורות:

הוא לא דמות של מנהיג אבל, הוא בהחלט נמצא שם תומך, אוזן קשבת, מעודד. לכאורה אין לו תפקיד מוגדר אך, מדברי האימהות ניתן להבין כי ללא תמיכתו ללא סייג לכל מהלך שלהן ובעיקר למהלך בו הן בחרו לקשור את חייהן בחיי בתן ולהיאבק למענה ללא גבול הם היו ועודם תומכים נלהבים.נראה כי ללא דמותו של האב הנמצאת שם
תומכת, מלווה לא היתה יכולה האם לעשות את הדרך שעשתה ועודנה עושה.
"הייתי צריכה"
" הייתי צריכה להשקיע בלאפס אותה" " ופה את מוכרחה אמונה מאד חזקה"
" אני חושבת על זה שאני חייבת לדאוג לה" " אני רושמת לעצמי שאני צריכה להגיד"
פעמים רבות שמעתי את הביטויים "הייתי מוכרחה", "הייתי צריכה", "הייתי חייבת".
כמאזינה, אני שומעת את הביטוי "הייתי חייבת" ושואלת מי חייב אותך? למה הרגשת שאת חייבת. מה היה שם באווירה שחייב אותך. איזה מסר עבר אליך שגרם לך להרגיש חייבת . נטייתי לפרש ביטויים כאלה כהטמעה של האני האישי בתוך האני הקולקטיבי. תפישת האימהות את מקצוע האימהות הושפעה וקיבלה כמעט זהות מוחלטת עם תפישת
החברה לגבי מהי אמא טובה דיה לילדה בעלת צרכים מיוחדים.
2. יחסי אימהות לבנות מוגבלות שונים מהותית מיחסי אמהות לבנות שאינן- האמנם?
בספרה של נועה ברקת " מבטן מלידה" (2002) מקובצים סיפוריהן של 24 נשים ישראליות על ההריון והלידה שהן חוו. בסיפורים אלו אני קוראת על ההלם. "אמרו לנו שהיא תהייה למעלה מארבע קילו. למה היא כל כך קטנה". " למה הוא יצא כזה צהוב". " לא שיערתי שכל כך יכאב לי . אם הייתי יודעת..."
עיתונאית בשם מיה סלע כותבת במדור להורים בעתון שבועי על החווית האימהות: " אני זוכרת את הפעם הראשונה שהייתי לבד...הלכתי לשעור התעמלות ופתאום קלטתי שלא הייתי אמא שלה חמישים דקות...לא חשבתי עליה אפילו לשניה...הייתי רק עסוקה בעצמי."
שתי הדוגמאות שלהלן רומזות על הכיוון על זווית הראיה בה בחרתי לענות על השאלה האם יחסי אמהות בנות מוגבלות שונות באופן מהותי מיחסי אמהות בנות שאינן מוגבלות.
הספרות המחקרית שמה קו הפרדה ברור בין הורים לילדים "רגילים" ובין הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים. המחקר שיקף את התפישה החברתית לפיה המוגבל אינו נמצא על רצף שבצדו האחד עומד האדם ה"מושלם" ובצידו השני ה"מוגבל" אלא מדובר בשני צירים מקבילים. באחד ישנם כל האנשים הנחשבים "נורמאליים" ובשני כל אלא שאינם.
בציר האחד נמצא החיוב ובשני כל מה שהוא לא. כלומר, ההגדרה היא של ה"נורמה" ואלה שאינם, מוגדרים על דרך השלילה. "לא נורמה".
המחקר לא נתן לקולות האימהות לילדים חריגים להישמע כחלק , מתוך קולות האימהות לילדים נורמטיביים. המחקר כראי של החברה ראה את השונות והעמיד אותה בשני מתרסים מקבילים.
כאמונה על תפיסות ליברליות , וברוח התפיסות בעשור האחרון הרואות באדם המוגבל בכלל ובמוגבלות בפרט קשת או רצף של נקודות על פני ציר אחד הנע בין יכולות שונות בתחומים שונים של כל בני האדם אני רוצה להציע שמיעה נוספת של קולות האימהות כחלק מרצף הקולות הנשמעים ע"י כלל האימהות לכלל הילדים .
בעבודה זו עסקתי רבות בנקודה הבחירה. בנקודה בה בחרו האימהות לקשור את גורלן לגורל ילדתן לנצח ובמחקרה של ד"ר מאירה וייס ( 1991) שהעמיד סימן שאלה על המיתוס של אהבת אם מהמבט הראשון.
תופעת נטישת ילדים בבתי חולים ידועה מזה שנים רבות. נדמה לי כי חוסר נטישה הנראה לנו מובן מאיליו הוא בעצם נקודת בחירה. לאם החיה בחברה מערבית נורמטיבית אין ממש אלטרנטיבה. הדבר ברור ומצופה באופן חד משמעי. מיתוס אהבת האם הוא כה חזק ובלתי ניתן לערעור .
גם ללא מחקר ברור כי ישנו מרחק הדורש גישור בין הרצון להיות אם , בין ההנאה או השמחה שבהריון תקין ובין המציאות המתרחשת בשניה בה מגיח התינוק לעולם ובה הופכת אישה עצמאית ובוגרת לאם. לאדם שגורל אדם אחר, חיי אדם אחר, תלויים בו .
להיסוס לגבי הקשר וכל כובד האחריות המשתמע ממנו אין מקום בחברה המערבית המודרנית אבל, האם הקול הזה אינו קיים?
אימהות רבות מרגישות כי כל חייהן השתנו מרגע הלידה. הן יותר לא עצמאיות כפי שהיו בעבר, השינה נגזלה מהן. הן צריכות להנהיג את סדר יומן לפי סדר יומו של הרך הנולד. אין להן אפשרות לבחור מתי לישון, לאכול להתקלח ועוד. צרכי התינוק ראשונים במעלה.
גם לאימהות "רגילות" קשה. גם הן חוות שינוי דרסטי ודרמטי בחייהן, בעוצמה רבה בלידת ילד ראשון אבל, גם בהמשך. מסלול חייהן לטוב ולרע כבר לא יהיה כפי שהיה לפני הולדת הילד. בזה הן לא שונות בהרבה מהאימהות איתן שוחחתי. אבל, האם מותר להן לבטא תחושות אלו? כיצד ,מתי, באיזה אופן.
מעבר להזדמנות שזימן מחקר זה להביט בעולמן של האימהות לבנות בעלות מוגבלות ולראות עד כמה עשיר הוא ולא חד גוני ופתולוגי כפי שמחקרים רבים ניסו לצייר. הוא גם הזדמנות נהדרת לכל האימהות שקולן הושתק למצוא את קולן בחזרה. הקול המהסס באימהות , הקול שמספר על בדידות ובעיקר הקול שמספר על קושי רב לצד נחישות רבה.
אם נמשיך ונתבונן בכל אותן נקודות שהצבתי בראשית פרק זה כנקודות החוזרות בכל הראיונות אותם ערכתי נראה כי כל אותן אמירות, הצורך לתפוס מקום בקדמת הבמה ולהנהיג את העתיד, הצורך להיאבק למען הילד, הבדידות מול המשימות הרבות והמורכבות וכמובן שהחיבור הרגשי העמוק הן צרכים ואמירות אוניברסליים. גם יציקת הגדרות
החברה של אימהות לתוך המושג הפרטי שלנו על אימהות, כמו גם זוגיות טובה ותומכת, גם אלו מושגים ידועים ומוכרים בהקשר ההורי.
שאימהות אחרות אולי כבר לא יכולות להגיד או לפחות לא בעוצמות שכאלה.
קולן של האימהות הושתק ע"י מיתוסים אהבה אם .עוצמת המיתוס לא מאפשרת מקום לשאלה האם אני אוהבת את ילדי ורוצה בו. עוצמת המיתוס לא מאפשרת ביטוי של קושי של פנטזיה שלא התגשמה.של אכזבה. באחד הראיונות סיפרה לי אם על פנטזיה שלה שהילדה חוזרת לבטן ויוצאת שוב אבל, הפעם בריאה ולא מוגבלת. לרגע נבהלתי (גם אני
שבויה במיתוס) אבל, אז חשבתי כמה מאתנו היו רוצות בדיוק אותו הדבר.שהוולד שלנו ישוב עוד קצת לבטן כי הזמן ממש לא היה מתאים, כי הוא עדיין קטן מדי, כי אז יפסק הבכי האין סופי שלו, כי אז יהיה לי שוב זמן לאחים שלו, אוכל לישון לילה שלם, לחזור ללימודים, לעבודה, לבילויים. ועוד.
לעומת הקול שהושתק, קולן של האימהות לילדים 'חריגים' לא הושתק כי הן הוגדרו לכתחילה כחריגות ולכן מותרת להן 'התנהגות חריגה'.
נדמה שבקריאה שאינה מגבילה לסוג אוכלוסייה מסוים, שאינה מבדלת , שאינה שמה חיץ בין אימהות ניתן לקרוא בכל אותם ראיונות וקטעי ראיונות על אימהות שחוות , מרגישות וגם אומרות, דברים.
שאלתי, אפוא, במה שונה קשר אם -בת אצל אימהות לבנות בעלות צרכים מיוחדים ותשובתי היא שהוא לא שונה באופן מהותי.
הוא מלא באלמנטים הקיימים בסוג הקשר הזה באוכלוסייה כללית. הוא מגוון ומלא בניואנסים אישיים כמו אצל כל אוכלוסייה נחקרת . הדבר שנותן לתמונה צבע מעט שונה הוא אולי העוצמות.
בכל הורה קיים הצורך לגונן. אצל בנות יותר מאשר אצל בנים. אצל בנות בעלות מוגבלויות עוד יותר.
אצל כל הורה קיים הצורך לתת עצמאות לצד הרצון להמשיך ולגונן לעד. במקרה של ילד מוגבל בעל יכולות קוגניטיביות, אמוציונאליות או פיזיות מופחתות ברור שהעימות בין הרצונות יותר קשה וישנה נטייה גדולה יותר לגונן ופחותה לתת עצמאות.
אימהות שונות דיברו על הדמיון בינן ובין הבנות. על טעם דומה, על בילוי אהוב,על מראה דומה.
אימהות שונות סיפרו על רצונן הבלתי ממומש להחליט או לפחות שדעתן תשמע בעיני לבוש ואופנה אצל בנותיהן האחרות . אבל, בפועל הן יכולות להחליט רק לגבי בתן המוגבלת.
כחוקרת ניגשתי לחקור סוג אוכלוסייה מסוימת מוגדרת. מובדלת. ידעתי כי המחקר מדבר על שונות. לכן הופתעתי לגלות את הסתירה בין הממצאים שלי שהראו תמונה כמעט נורמטיבית של יחסים לבין הספרות המחקרית שדיברה על יחסים פתולוגיים של חוסר יכולת לתת עצמאות, תלותיות, חוסר יכולת לראות בילדים בני אדם בעלי צרכים מיניים,
בעלי יכולות מיניות .
האימהות איתן שוחחתי דיברו על בנותיהן המתבגרות כבנות בעלות זהות מינית, הן מודעות לצרכים המיגדריים והמיניים של בנות. הן מעודדות, איפור, עיצוב השיער, אופנה, ענידת תכשיטים, בישום וכדו'. הן מעודדות , כמובן תחת השגחה מתמדת, יחסים עם בני המין השני, חלקן באופן מאד אקטיבי. שתיים מבין הבנות עומדות, בעידודן
של המשפחות, לפני נישואין. לא שמעתי אף אם שפסלה חיים זוגיים לבתה. אחת מהן אפילו מרגישה שאולי יגיע היום שבו תאפשר לביתה הבאת ילד לעולם.
כאדם היה קשה לי לעיתים לשמוע על הויתור הגדול שעשו רוב האימהות על עצמן. אחת מהן, (שסיפורה הובא בחלק הממצאים) ויתרה לגמרי על קריירה. אחרות הלכו על משהו טיפולי. עיסוק באוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים ומיעוטן המשיך באותו מקצוע בו בחרו לפני שהבת נולדה. אבל, גם תופעה זו קיימת בממדים אלו ואחרים באוכלוסיות
שונות בחברה הנורמטיבית. בחברה מערבית מודרנית , כיום, ישנן לא מעט אימהות שבוחרות להקדיש את עצמן לאימהות ומפסיקות קריירה מפוארת. מפחיתות שעות או מעכבות עליה בדרגה וכדו' לצורך גידול הילדים.
בספרות המחקר מצאתי והדבר נראה לי סביר שאימהות לילדים בעלי צרכים מיוחדים חיים את ההווה ולא נוטים לתכנן את העתיד כי העתיד לוטה בערפל ולא קיימת פרוגנוזה של אופק ברור.
שוב התברר כי הממצאים שמצאתי סתרו הנחות אלו. כל האימהות דיווחו כי בעבר כשהילדה הייתה קטנה אכן קשה היה לחשוב מה יהיה כאשר תגדל. הלא נודע היה כה רב. אך, כיום , כעבור עשרים ויותר שנים כבר אפשר לראות כיוון. כיוון של דיור מחוץ לבית, לימודים במכללה מותאמת, חיי עבודה מספקים ואולי אף נישואין וילדים.
"שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים" נהוג לברך את הורי הבן או הבת הנולדים.
ומה את מאחלת לבתך שאלתי את האימהות בסוף הראיון. והן ענו:
"אני מאחלת שתצליח ליישם את חלום הגדול שלה שבאמת תתחתן ותחיה באושר עם ס' ושיסתדרו יפה ושתצליח לבשל ולתפקד כרעיה ושיהיה לה כל טוב שרק תתקדם ותתפתח"
"קודם כל, שיהיו לה שנים, שתהיה בריאה בכל המובנים...שיהיו לה חיים הכי טובים שאפשר, שיכולים להיות לה. שתמשיך להיות שמחה."
"הכל! שיהיה לה חבר ושהיא תתאהב, שיהיה לה מלא חברות ושהיא תתארגן בדיור...אני יודעת, מה שמאחלים לכולם."
איחולים כל כך נורמטיביים . כן עם הרבה חשש לחלום, עם הרבה דאגה. אבל, למי מאתנו אין. במחשבה מה יהיה אחרי שנמות. בידיעה שלעולם הם יצטרכו להיות שם בשבילה אבל, גם עם הרבה מאד אמונה, תקווה ומבט אחר ממה שהיה מקובל לפני שלושים שנה. מבט שאינו מדכא, מבדיל וסוגר מאחורי גדרות של מוסדות למוגבלים. מבט שרוצה
ורואה בבנות חלק מהחברה בה אנו חיים.
ביבליוגרפיה
אלוני, ר. (1998) טיפול מיני באנשים עם פיגור שכלי . בתוך: הורות ונכות התפתחותית בישראל בעריכת אילנה דובדבני, מאיר חובב, אריק רימרמן ואבי רמות. ירושלים. מאגנס.
אליאס, מ. ; טוביאס, ש.; פרידלנדר ב. (1999) אינטלגנציה רגשית להורים: איך לגדל ילד בעל משמעת עצמית, אחריות וכישורים חברתיים. תל אביב. מטר.
בוינטון מ. א. ; דל , מ. (2001) היי שלום , אמא שלום לך, אשה. חיפה. הוצאת ספרים "אח".
בטלהיים, ב. (1980 ) קסמן של אגדות.רשפים.
בן ארי , רייטר ש. , (1982). תפיסת המפגר הבוגר את הערכות הרגשית במשפחתו, חברה ורווחה ד, עמ' 237-.244
ברקת נ. (2002) מבטן מלידה. מודן.
גורדון, ס. לחיות חיים שלמים מדריך לצעירים מוגבלים להורים, למורה, למטפלים. (מאנגלית: ארד צבי) תל אביב. ספריית הפועלים .
גילגן, ק. (1982) בקול שונה התיאוריה הפסיכולוגית והתפתחות האשה. תל אביב. ספריית פועלים.
גירץ ק. (1990) פרשנות של תרבויות , ירושלים .הוצאת כתר.
דותן, א. ושירני ש. (1997) עבודה עם הורים לילדים מפגרים. חברה ורווחה ,6.
וייס, מ. (1991) אהבה התלויה בדבר: הילד הפגוע בעיני הוריו. תל אביב: ספריית הפועלים.
ויס-צוקר ר. (1992) חינוך מיני חברתי, קבוצות טיפוליות לחריגים, מדרכיהם והוריהם. חברה ורווחה, י"ב, 4. 417-425.
זרנקין, ר. (1994) יחסי משפחה ורמת ההסתגלות של בנות מפגרות (פגור קל) , בתקופת ההבשלה המינית. עבודת מ.א. מדעי הרוח. אוניברסיטת תל אביב ,
זקס ש. (1987) חינוך מיני לצעירים מוגבלים.תל אביב. יבנה.
חובב, מ. רימרמן, א. רייטר ש. (1986) נכות התפתחותית ופיגור שכלי. צ'ריקובר: תל אביב.
טלר, י. (2001) התמודדות המשפחה עם ילד חריג. סקירת ספרות מקצועית. ירושלים. מכון הנרייטה סאלד.
כץ, א. (2000) גיל ההתבגרות כמטפורה, הד החינוך אוגוסט .
לורי, ל. (1999) אפיוני אמהות שילדיהן הבוגרים נמצאים במסגרות דיור קהילתי: חוסן אישי, התמודדות, תמיכה חברתית ובריאות נפשית. חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת חיפה.
לישנסקי, ר. (2002) עמדת אימהות להתבגרות המינית של בנותיהן עם תסמונת דאון.עבודת מ.א. בחינוך. אוניברסיטת ליברפול.
למדן, א. (1999) "מחול המלחמה והחיזור", על קשר בין אמהות ובנות. בתוך: מעוף ומעשה מס' 5 . (המכללה האקדמית אחווה). עמ' 201-228
מלאך- פינס, א. (1996) פסיכולוגיה של המינים. יחידה 5, תל אביב. האוניברסיטה הפתוחה.
מוס (1988) תיאוריות על גיל ההתבגרות
מרן, א. (1988)התמודדות המשפחה עם ילד מפגר בתקופת היקלטות במסגרת חינוכית חדשה. אוניברסיטת תל אביב.
ניסים ד. (1995) תוכנית לחינוך חברתי- מיני לאנשים מפגרים בשכלם.תל אביב. מרכז הדרכה ארצי לחינוך מיוחד ולשיקום.
סביליה ז. (1988) בחינת מושג "זהות האני" והזהות המינית של המתבגר בעל הפיגור השכלי. עבודת מ.א. בפסיכולוגיה רמת גן, אוניברסיטת בר- אילן.
סלונים א. (1996) הסתגלות רגשית של בנות בעלות פיגור במהלך תקופת ההבשלה המינית, רמות של דחק והעתקת דפוסים של אימותיהן. עבודת דוקטורט בפסיכולוגיה. תל אביב, אונ' ת"א.
עמינדב, ח., בלאס, נ. (2001) גשר בצלילים. תל- אביב. הקיבוץ המאוחד- (קו אדום).
פורטוביץ, ד. ורימרמן, א. (1985) תגובות של הורים על הולדת ילד נכה. חברה ורווחה. 2-3 . עמ' 176 - 183 .
פושל ז. מ. (1993) לגדול עם תסמונת דאון. הוצאת כנה. ירושלים.
פרויד, ז. (1968) כתבי זיגמונד פרויד, כרך חמישי, הרצאה 33, תל אביב: דביר.
פרידמן, א. (1982) זהות ותקשורת. בתוך: יזראלי, ד. פרידמן א. ושיפרט ר. (עורכות) נשים במילכוד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב.
פרידמן, א. (1996) באה מאהבה, אינטמיות וכוח בזהות הנשית, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
פריידי, נ. (1980) אימי ואני. תל אביב. זמורה ביתן מודן.
צבר בן יהושע, , נ. (1990) המחקר האיכותני בהוראה ובלמידה, הוצאת מסדה בע"מ.
צבר בן יהושע, , נ. (2001) מסורת וזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר.
ריץ', א. (1989) ילוד אישה. תל אביב . עם עובד.
שליט אבני , ת. (2001) אמהות ובנות, הורים וילדים גיליון 160 מאי.
שקדי, א. (2003) מילים שמנסות לגעת. מחקר איכותני- תיאוריה ויישום. תל אביב. רמות.
Apter, T. (1990) Altered Loves: Mothers and daughters During Adolescence. Harmel Hempstead:Harvester Wheatsheaf.
Arcana, J. (1979) Our Mothers Daughters. London: Shameless Hussy Press.
Barone,T.(1989) Ways of being at risk: The case of Billy Charles Barnett .Phi Delta Kappan ,v.no.October,147-151.
Broun, R.I, (2001), "Partnership and marriage in Down Syndrome".
Available: 01.html http://www.disubled.gr/gb-arts/down
Brown L. M. Gilligan, C. (1992) Meeting at the Crossroads: Women`s Psychology and Girls` Development. Cambridge, Mass. Harvard University Press..
Craft, A. Craft, M. (1978) Sex education for the mentally handicapped. Boston: Routledge Kegan Paulll. Ltd.
Chodorow , N. ( 1974) Family Structure and Feminine Personality. In : Rosaldo ,M .E. and Lampher ,L. Woman, Culter and Society, California:Staford University Press.
Clarck, A.E. and Rubl, N. (1978) Young Adulescents' Beliefs Concerning Menstruation, Child Development, 49, 231-234.
Cleland, C.C. (1978) . Mental retardation: A developmental approach, New Jersey: Prantice- all Inc.
Collins, W.A.(1995), "Relations and Development; Family adaptation to individual change". S. Shulman (Ed.). Close relationships and socioemotional
Development. Norwood, N.J.Ablex.
 
Deisher, R.W. (1973) Sexual behavior of retarded in institution. In F. De La Cruz G.D. LaVeck (eds.) Human sexuality and the mentally retarded. Bruner Mazel Pablishers, N.Y.
Denholm, C. (1992), "Developmental needs of adolescents: Application to adolescents with Down Syndrome society": University of Calgary.
Dodd, C. (1990) Conversations with Mothers and Daughters. London: Optima.
Eichabaum, L. and Orbach, S. ( 1987) Sepration and Intimacy: Crucial practice issues in working with women in therapy in Ernest and Maguire, (eds) op. cit.
Ficher, L.R. (1986) Linked Live: Adult daughters and their Mothers. NY.:Harper and Row.
Grumbach, M.M., Grave, and Mayer, F.D. (etc),(1974) The Control of the Onest of Puberty, N.Y. Wiley.
Hammer, S. (1976) Mothers and Daughters: Daughter and Mothers. London:Hutchinson.
Hartman- Halbertal(2002) Appropriately Subversive. Modern Mothers in Traditional Religions. Harvard University Press.
Harter, S. (1983), "Developmental perspective on the self system". In P.H. Mussen (Ed.), Handbook of child psychology, 4. New York: Wiley.
Hutt ,M.L. Gibby' R.G. (1958) The mentally retarded child: development education and guidance. Allyn Bacon , Boston.
Hutt ,M.L. Gibby' R.G. (1976) The mentally retarded child, Boston: Allyn Bacon.
Pendler, B. Hingsburger, D. (1991), "Sexuality: Dealing with Parents". Sexuality and Disability, 9 (2), 123-130
Perska, R. (1973) About sexual development: An attempt to be human with the mentally retarded. Journal of Mental Retardation, 11, 6-8.
Lincoln, Y.S. Guba, E.G.(1985) Naturalistic Inquiry.Beverley Hills: Sage Publications.
Lutzer, V.D. (1983), "Modification of inappropriate sexual behaviors in a mildly mentally retarded male". Sexuality and Disability,6 (3-4), 176-182.
Maureen C. (1991) Behind locked doors- Institutional sexual abuse. Sexuality and Disability , 9 (3), 201-219..
Marble,S. (1997) Narrative visions of svhooling. Teaching and Teacher Education, Vol. 13, No. 1 55-64.
Mccabe, M.P. (1993), "Sex education programs for people
with mental retardation". Mental Retardation. Vol 31. (6) 377-387.
Neisser, E.G. (1967) Mothers and Daughters (London and New York: Harper and Row)
Nice , V.E. (1992) Mothers Daughters. The Distortion of a Relationship. Consultant Editor: Jo Cmpling. Macmillan
Obholzer, A. (1994), "On relating to vulnerable adolescents". In Varma, Ved.P.(Ed.). The secret life of Vulnerable children. "Ach Ltd.
Oakley, A. (1980) Women Confined. Oxford: Martin Robertson
Oakley, A. (1981b) Normal Motherhood:an exercisein self control? in B.Hutter and G. Williams (eds) Controlling Women: The Normal and the Deviant. Beckenham: Croom Helm.
Ozga, J. (ed)(1993) Woman in Educational Mangement. Budkingham: Open Universtiy Press.
Riessman, C.K. (1993) Narrative analysis. London: Sage Publications.
Robinson, F., Conahan, F. Brady, W. (1992) Reduce self injurious mastubation using a least intrusive model and adaptive equipment. Sexuality and Disability , 10 (1), 43-56.
Harper Row Rosen, M. Clark, G. Kivitz, M.(1977) Habilitation of the handicapped, new dimensions in programs for the developmentally disabled. University Park Press Baltimore.
Seidman,I.E.(1991) Interviewing as Qualitative Research. N.Y. :Teachers College Press.
Shulman, J.H.(1990) Now You See Them Now You Don`t:Anonymity Versus Visibility in Case Studies of Teachers. In: Educational Researcher, 19(6),(pp.11-15).
Strauss, A. Corbin, J. (1990) Basics of Qualitative Research: Grounded Theory Procedures and Techniques. Sage Publications, Newbury Park, CA.
Sternlicht, M Deutsch, M.R. (1972) Personality development and social behavior in mentally retarded, Massachusetts: Haeth.
Spradlry, J.P. (1980) Participant Observation. New York, Holt, Rinehart Winston.
Szymanski, L.S. (1982)
Willer, S.K. and Grane,R. (1979) A Parental Dillemma:TheChild with the Mariginal Handicap, Social Casework: The Journal of Contemporary Social Work, 60, 30-35
Wing, L. (1981) Asperger' Syndrome: Clinical Account, Psychological Medicine 11,115-129.
Yohalem, L. (1995), "Why do people with mental retardation need sexuality education?" SIECUS report. Volume 23, number 4
Zetlin, A.G. Murtaugh, M. (1988), "Friendship patterns of mildly learning handicapped and non handicapped high school students". American Journal of mental retardation 5 (92) 447-454.
לרבים מבעלי הלקות התפתחותית ישנה נטיה לממדי גוף יוצאי דופן. מאד גדולים, גבוהים, שמנים. או מאד קטנים ורזים. הנטייה להשמנה קיימת בעיקר אצל בעלי תסמונת דאון אבל, לא רק.
שכיחות האוננות אצל בעלי פיגור הינה גבוהה, ההערכות הן: 97% אצל בעלי IQ מעל 50. תופעה זו הופכת בעייתית כאשר היא נעשית בפרהסיה , או בתכיפות גדולה מדי.( Carft Craft 1978).
ההסבר האפשרי אותו מציעה וייס קשור למבנה החברתי אשר במסגרתו נתפסת האישה כאחראית לטיפול בילדים.
הסבר נוסף , פסיכואנליטי: היות שהאם משקיעה יותר מהאב באידיאליזציה של ילדה בשלב ההריון והציפייה ללידה, (השקעה נרקיסיסטית ), טבעי שהיא תחווה משבר גדול יותר כאשר יוולד ילד בעל נכות התפתחותית. על פי תפיסה זו, האיום על האם והפגיעה בדימוי העצמי שלה גוברים על אלו של האב.
אני יכולה לשער שעבודה זו שימשה כראקציה לתפיסה הרווחת בתחילת המאה שנידתה את כל המוגבלים ולא הבדילה לא בצרכים ולא ביכולות.
בתוך: היי שלום אמא שלום לך אשה.
הפמוטים מסמלים את היותה של האישה בעלת בית משל עצמה. אישה מתחילה להדליק זוג נרות בשבת הראשונה לאחר נישואיה בביתה החדש.
1

תגים:

אימהות · התבגרות · חינוך · מיוחדים · מיני · פיגור · צרכים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסי אמהות ובנות מתבגרות בעלות צרכים מיוחדים", סמינריון אודות "יחסי אמהות ובנות מתבגרות בעלות צרכים מיוחדים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.