היישום אינו מחובר לאינטרנט

הפרעת קשב וריכוז

עבודה מס' 064489

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת ההפרעה, דרכי אבחון, טיפול וסטיגמות על רקע מקרה.

3,053 מילים ,11 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

לאחר תאור מקרה מפורט של ילד בעל הפרעת קשב וריכוז ושל משפחתו, העבודה סוקרת את הרקע של ההפרעה, אפדימיולוגיה, גנטיקה, ביטוי ההפרעה בביה"ס, השפעות על המשפחה, דרכי אבחון, ודרכי טיפול, התערביות פסיכוסוציאליותוסטיגמות וסוגיות במתן טיפול תרופתי. העבודה בנויה באופן של הצגת רקע תאורטי וחיבור למקרה המוצג.

קטע מהעבודה:

הפרעת קשב וריכוז ADHD) (Attention deficit Hyperactivity disorder - זו הפרעה נוירופסיכיאטרית המתחילה בילדות ומסתמנת בשנות הלימודים הראשונות. (תורן, 2002).
הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD) זו ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים (ברקלי, 1997).
הגישה הטיפולית להפרעה היא כוללנית ורב ממדית. היבט חיוני ביותר בתכנון הטיפול הינו שילוב וגיוס הילד, המשפחה והמערך הרחב יותר של ביה"ס וקהילה לשותפות בטיפול. (Wender , 2002).

מקורות:



Untitled
הפרעת קשב וריכוז - ADHD
סקירת ההפרעה, דרכי אבחון, טיפול
וסטיגמות וסוגיות שונות הנוגעות למתן הטיפול תרופתי
על רקע הצגת מקרה
תיאור מקרה:
ליאור, ילד בכיתה ב', ילד בכור מתוך 4 ילדים. בעל בטחון עצמי, מקובל חברתית, לא מציק לאחרים, נבון מאוד, בעל ידע כללי רחב. בכיתה א' כבר ראו סימנים לתבונה אך גם סימנים של חוסר שקט, קושי בדחיית סיפוק, קושי לחכות. הפריע יותר לעצמו ופחות לסביבה. לא גרם לבעיות חברתיות. הציג קושי ברכישת קריאה ובכתיבה, אך
מפני שהוא כל כך נבון בחודשים הראשונים הדבר חיפה והמחנכות בחרו להמתין ולא להפנותו. בשיחות החינוך המיוחד שמו עלה אבל המחנכות העדיפו להמתין ולמצות את כל דרכיהן.
בסוף כיתה א' ליאור לא רכש את מיומנויות הקריאה והכתיבה. מתחילת כתה ב' ליאור החל לקבל שיעורים פרטניים אצל מורה בחינוך המיוחד. היה לו מאד קשה לשבת שיעור שלם- לא היה מסוגל לשבת יותר מ-10-15 דקות על אף רצונו לשתף פעולה וההתקדמות הייתה איטית. המחנכות שוחחו עם ההורים והוחלט לערוך אבחון. ההורים, עקב
סטיגמות ודעות קדומות, התנגדו לאבחון פסיכולוגי, וליאור נשלח לאבחון דידקטי. באבחון נמצאו לקויות למידה בקריאה וכתיבה (לא בחשבון). עקב חוסר השקט של ליאור במהלך האבחון הומלץ להפנותו לנוירולוג. להורים היה קשה עם ההפניה לנוירולוג, אך לאחר שיחות עם המחנכות והעוסי"ת הם השתכנעו. במהלך השליש הראשון של כיתה ב'
הוא נשלח לנוירולוג, שמצא שליאור בעל ADHD, וזקוק לרטלין. בנוסף, נערך מבחן טוב"ה . התוצאות לגביו היו חד משמעותיות. למרות הממצאים האם שבמקור מהולנד, התנגדה נחרצות והביעה דעות קדומות רבות, תכניות טלויזיה בארץ בהן צפתה חיזקו את התנגדותה. בסופו של דבר הסכימה לערוך נסיון ולתת רטלין, אך בשיחות שהתנהלו עימה
היא ציינה שאינה שלמה עם זה. לעומתה, האב סיפר שגם לו היו קשיי למידה מאד גדולים בבית הספר.האב אמר שהילד מזכיר לו את עצמו ותיאר ליקויי למידה, קושי לשבת בכיתה, והוסיף שעקב קשיים אלה לא למד אחרי הצבא. האב היה מאד פתוח ונכון לנסות טיפול. לאחר שהילד החל לקבל רטלין, ניכר שיפור ביכולתו לשבת לאורך זמן,
והתחיל לרכוש את מיומנויות הקריאה והכתיבה. לאחר זמן מה חלה ירידה, התברר שההורים לא נתנו את הרטלין בקביעות. התקיימה שיחה של המחנכות, המורה לחינוך המיוחד, העו"סית וההורים, ולבסוף ההורים אמרו שהם מבינים את החשיבות שבדבר ויתנו באופן קבוע את הרטלין.
מחודש מרץ חלה אצל ליאור התקדמות רבה ברכישת הקריאה והכתיבה והדבר גורם לו סיפוק רב. בכיתה המורה מציינת את התקדמותו, אך עדיין יש דרך ארוכה כדי להשלים את הפערים בעיקר בקריאה וכתיבה. ליאור מצליח להחזיק שיעור שלם, הוא משתף פעולה, משתתף,מקשיב ומרוכז.
הרקע של הפרעת הקשב והריכוז
הפרעת קשב וריכוז ADHD) (Attention deficit Hyperactivity disorder - זו הפרעה נוירופסיכיאטרית המתחילה בילדות ומסתמנת בשנות הלימודים הראשונות. (תורן, 2002).
היפראקטיביות בילדים תוארה לראשונה בשנת 1902. הדיווח הראשון של מתן תכשירים מעוררים כטיפול פורסם בשנת 1937. נוכח השכיחות הגבוהה של סימנים נוירולוגיים רכים ניתן לה השם "נזק מוחי מזערי" (Minimal brainBrain Damage = MBD). לאחר שלא נמצא פגם אנטומי ייחודי הוחלף השם ל- Minimal Brain Dysfunction. (תורן,
2002). משנת 1980 שם התסמונת מתבסס על DSM הוא המדריך להפרעות פסיכיאטריות. לפי ה- DSM IV (1994), הגדרת הקריטריונים לאיבחון הפרעת ריכוז וקשב/פעלתנות יתר כוללת 5 תנאים:
א. קיום שישה או יותר מהסימפטומים הבאים (בתחום I או II) במהלך ששת החודשים האחרונים הגורמים לפגיעה בתפקוד ואינם מתאימים לרמת ההתפתחות:
I חוסר קשב:1. לעתים קרובות אינו מקדיש תשומת לב לפרטים או עושה שגיאות טפשיות בלימודים, בעבודה או
בפעילות אחרת.2. לעתים קרובות מתקשה לשמור על הקשב למשך זמן במטלות או במשחק.3. לעתים קרובות נראה כמי שאינו מקשיב כשמדברים אליו.4. לעתים קרובות אינו עוקב אחרי הוראות ומתקשה להשלים מטלות, כגון עבודות בי"ס, מטלות בעבודה
וכו´ (ולא כתוצאה מהפרעה מרדנית-מתנגדת או מקושי בהבנת המטלות).5. לעתים קרובות מתקשה בארגון מטלות ופעילויות.6. לעתים קרובות נמנע, סולד או אינו מעוניין לעסוק בפעילויות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך (כגון
לימודים בביה"ס או שעורי בית).7. לעתים קרובות מאבד דברים הדרושים למטלות או לפעילויות (עטים, עפרונות, מחברות).8. לעתים קרובות מוסח ע"י גירויים חיצוניים.9. לעתים קרובות שכחן בפעילויות יומיומיות.II היפראקטיביות-אימפולסיביות: היפראקטיביות1. לעתים קרובות ממולל בידיים וברגליים או מקפץ בכסא.2. לעתים
קרובות עוזב את כסאו בכיתה, או במצבים אחרים בהם יש ציפייה להישאר ישוב.3. לעתים קרובות רץ או מטפס באופן מוגזם במצבים לא תואמים (במתבגרים או במבוגרים מספיקה
תחושת אי-שקט).
4. לעתים קרובות חש קושי בעיסוק בפעילויות פנאי או במשחק שקט.5. לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, או כאילו יש לו "מנוע בישבן".6. לעתים קרובות מדבר ללא הפסקה.אימפולסיביות7. לעתים קרובות פולט תשובות לפני תום השאלה, או מתפרץ לאמצע המשפט.8. לעתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.9. לעתים קרובות מפריע או מציק
לאחרים (למשל, מתפרץ למשחקים, נוגע וכו´).
ב. חלק מהתסמינים ההיפראקטיביים אימפולסיביים או של חוסר הקשב, הגורמים לבעיה, מתקיימים
לפני גיל 7 שנים.ג. חלק מההפרעה מהתסמינים יתקיים בשתי מסגרות התייחסות לפחות (למשל בית ובי"ס).ד. חייבת להיות עדות ברורה של פגיעה תפקודית בבית, בביה"ס או בעבודהה. התסמינים אינם מופיעים במהלך ההתפתחות של PDD, סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת,
ואינם ניתנים להסבר טוב יותר ע"י הפרעה נפשית אחרת כגון הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה,
הפרעה דיסוציאטיבית או הפרעת אישיות.
 
אפידימיולוגיה
הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD) זו ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים (ברקלי, 1997). לפי DSN-IV (1994) כ- 3%- 5% ילדים בגילאי ביה"ס לוקים בהפרעה. מחקרים אחרים טוענים לשכיחות של עד 20% (תורן, 2002). כיום, מהלך ההפרעה נחשב כרוני. ההערכה היא שרק 30% מפסיקים לסבול ממכלול התסמינים בגיל
ההתבגרות אך הם ממשיכים להציג הפרעה שארית (מנור, 2002).
גנטיקה
ישנן הוכחות רבות בשושלות משפחתיות, תאומים, אימוץ ומחקרים גנטיים לגבי התורשתיות של ADHD. מחקרי משפחות מצביעים בקביעות על סבירות גדולה פי 2-8 שהורה של ילד בעל ADHD עומד גם הוא בקריטריון של ADHD. (NIMH, 1998). בנוסף ישנם תוצאות מחקרי אימוץ התומכים בבסיס הגנטי של ADHD ומצביעים על אחוז גבוה יותר באופן
משמעותי של ADHD בקרב ההורים הביולוגים מאשר בקרב ההורים המאמצים של ילדים עם ADHD. (הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי, 2003).
ביטוי ההפרעה בבית-הספר:
קרין (מתוך אתר hebpsy.net), מציינת מספר מאפיינים שכיחים בבית הספר: מחברות הילד ריקות או מקושקשות. הוא איננו יודע מה הם שעורי הבית ולא תמיד יכול לשחזר מה היה בשיעור. הכנת השעורים היא סבל מתמשך. הילד קם לעיתים קרובות ומאבד ריכוז, פוזל לעבר פעילויות אחרות. מתקשה לזכור את הנאמר לו. לא מצליח ללמוד
ולהפגין את כישוריו. נמצא במצב של תסכול תמידי ותחושת הערך העצמי שלו מתערערת. הילד זז הרבה, מציק לילדים אחרים ומרעיש. מועד לתאונות ופגיעות גופניות. נוטה לפעול ללא תיכנון וללא הבנה מספקת של הסיטואציה. במקרים רבים ישנם קשיים חברתיים מהותיים והילד הופך לליצן של הכיתה, לילד דחוי או לבריון. ממש כפי שהילד
מתקשה להבין חלק מהדרישות ממנו בכיתה, כך הוא מתקשה להבין את המוסכמות והדרישות החברתיות.
במקרה המוצג, אכן לליאור היו קשיים לשבת בכתה במשך שיעור שלם, להתרכז במתרחש ולהקשיב למורה. לעומת זאת, ליאור לא הטריד את סביבתו ולא נראו קשיים חברתיים. להפך, הוא מקובל חברתית.
לפי מנור וטיאנו (2001), יתכנו בעיות של דימוי עצמי שלילי, אלימות, בעיות חברתיות, היעדר מוטיבציה וייאוש. אצל ליאור לא נצפו בעיות שכאלה. ייתכן ויכולותיו והידע הרב שלו, לצד המקובלות החברתית הינם בעלי השפעה על המצב.
גורמי מגן אפשריים עבור הילד הינם: איכפתיות והשקעה של ההורים, מספר ילדים מועט במשפחה, תמיכה חברתית ומשפחתית, כיתות קטנות, מורים טובים. עיסוק הילד בתחומים בהם הוא מוכשר כמו אומנות וספורט. (Wender, 2002). גורמים אלו קיימים אצל ליאור. על אף התנגדות אמו לאבחון הפסיכולוגי ולטיפול התרופתי, ההורים מציגים
אכפתיות, הם משקיעים זמן בליאור ובחינוכו.
המשפחה
הורים לילדים עם הפרעת קשב מתמודדים עם אתגרים לא קלים וחווים מצוקה. במקרים רבים הורים מתמודדים עם ילד הסובל מהפרעת קשב, כשלאחד ההורים יש מאפיינים דומים או זהים. אם ההורה סבל מההפרעה בילדותו, מאפייני ההפרעה משתקפים לו דרך ילדו, מזכירים לו את עצמו ומחזירים אותו לתחושתיו וחוויותיו מהעבר. אבחון הילד
כסובל מהפרעת קשב מיטיב עם חלק מההורים האלו, כשהם מזהים בדיעבד את ההפרעה גם בעצמם. הם אומרים "גם אני הייתי כזה, אבל אז לא ידעו לאבחן את זה ואמרו שאני עצלן או טיפש". (קרין, מתוך אתר: hebpsy.net). במקרה המוצג, אביו של ליאור סיפר שבילדותו הוא סבל מסימפטומים דומים אך ההפרעה לא אובחנה אצלו ולכך היתה
השפעה רבה על חייו. הבנת הסבל הכרוך והסיכונים שטמונים בהתעלמות מתסמיני בנו, הביאו לנכונותו לקבלת עזרה ולפתיחותו לטיפול התרופתי.
בכדי שהטיפול יצליח יש ליצור שיתוף בין המשפחה, מערכת החינוך, העוס"ים ושאר הנוגעים בדבר. ההורים זקוקים למסגרת שתלווה את הטיפול. על המסגרת לכלול פגישות קבועות מראש, תקשורת ישירה, ניהול של המקרה על כל האספקטים הטיפוליים השונים שלו בכדיי שלא יווצר מצב שבו ההורים מפסיקים לתת לבנם את הרטלין על דעת עצמם
ובכך פוגמים בהצלחת הטיפול בהפרעה (קרין, מתוך אתר hebpsy.net). במקרה של ליאור, אומנם היה שיתוף של כל הגורמים הרלוונטים אך ההורים (כנראה, בהשפעת האם), בכל זאת בחרו להפסיק את מתן הרטלין.
אבחון
אבחנתADHD היא בעיקרה קלינית. (שפירא, 2004). לפי קרין (מתוך אתר: hebpsy.net), אבחון הפרעת הקשב והריכוז מתבצע ע"י נוירולוג, פסיכולוג קליני, פסיכולוג חינוכי, פסיכיאטר או נוירופסיכולוג. רק רופא יכול לקבוע אבחנה. יש צורך בנוירולוג כדי לשלול הפרעות נוירולוגיות אחרות.
לדברי שפירא (2004), אין כיום מבחן מובהק המאשר או שולל חד משמעית את האבחנה.
לוי (2003) מתארת את שלושת סוגי האבחון הנפוצים:
1. אבחון פסיכולוגי: מתייחס לרמה השכלית והקוגניטיבית, למרכיבים נוירו-פסיכולוגיים ופסיכולוגיים, משפחתיים וסביבתיים תוך הערכת תרומתם לתהליכי ההסתגלות והלמידה בראיה אינטגרטיבית. על האבחון לכלול תחקור מקיף של מערכת החינוך וההורים לגבי תפקודו בפועל של הילד בבית, בבית הספר ובפעילויות חברתיות אחר הצהרים
(מנור וטיאנו, 2001) . האבחון הפסיכולוגי מעניק המלצות טיפוליות, חינוכיות והשמתיות עפ"י צרכי התלמיד.2. אבחון דידקטי: מאתר את הפרופיל הלמידתי (תיאור התנהגותו של התלמיד בעת הלמידה וזיהוי אסטרטגיות הלמידה ויעילותן), מיומנויות היסוד, הפרופילים הקוגניטיביים העומדים בבסיס הלמידה (ריכוז, שפה, תפיסה
וכו´),התאמת דרכים דידקטיות ובניית תכנית טיפול.3. אבחון נוירולוגי: באבחון זה נערך חיפוש אחר "סימנים רכים" היכולים להעיד על בעיות נוירולוגיות. האבחון כולל בדיקה גופנית, בדיקת רפלקסים ראשוניים, בדיקה תנועתית, ויזואלית, תחושתית, תיאום תנועה ותכנון תנועה.
כאשר עולה חשד לקיום הפרעת קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות ננקטים אמצעי אבחון נוספים כגון: תצפיות, מילוי שאלונים התנהגותיים על ידי ההורים והצוות החינוכי, מבחני קשב מתמשך (כגון מבחן טוב"ה" ממוחשב) ואבחון בזמן הבדיקה אצל הרופא הכולל שאלות בחשבון, מבדקי זיכרון וכו´. לפי מנור וטיאנו (2001), מבחן
טובה(TOVA) הוא מבחן ממוחשב מסוג CPT שבודק את המהירות והדיוק של תגובות הילד והינו יעיל בבדיקה של השפעת הרטלין (95% דיוק).
במקרה של ליאור, עקב הסטיגמות של אמו, בתחילה הוא נשלח לאבחון דידקטי ולא לפסיכולוגי. ורק לאחר מסע שיכנועים, ליאור נשלח לאבחון נוירולוגי ולמבחן טובה.
הטיפול ב- ADHD
הגישה הטיפולית להפרעה היא כוללנית ורב ממדית. היבט חיוני ביותר בתכנון הטיפול הינו שילוב וגיוס הילד, המשפחה והמערך הרחב יותר של ביה"ס וקהילה לשותפות בטיפול. (Wender , 2002).
לפי מנור (2002) על הטיפול לכלול: טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי (התנהגותי) ועבודה עם בית הספר.
תכנון הטיפול צריך להתייחס לצדדים הרגשיים של הילד ומשפחתו. כפי שרשום, בטיפול במקרה של ליאור היו מעורבים גורמים רלוונטים, בכללם - המשפחה, גורמים שונים מביה"ס, ואף ידעו את האחראית על החינוך הבלתי פורמלי בישוב בו חי (שם נמצא בשעות הצהריים).
לדברי תורן (2002), יעוץ חינוכי ומתן מידע הם צורך בסיסי. חשוב להתייחס לאמונות מקובלות לגבי ADHD, להפריך מיתוסים שונים (כמו התמכרות לתרופות) ולהבהיר כי ADHD הוא איננו תופעה חולפת שנעלמת בגיל ההתבגרות. בשיחות שנערכו, הוריו של ליאור קיבלו אינפורמציה ונערכו דיונים בנוגע לחששות ולמיתוסים שהביע אמו. ליאור
עצמו קיבל מידע מהגורמים המעורבים, לאורך התהליך.
טיפול תרופתי
מתוך הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי (2003), הטיפול התרופתי נועד קודם כל, לשלוט באפיוני הליבה הביולוגיים של ההפרעה: מוסחות, היפראקטיביות, אימפולסיביות ותוקפנות רגשית.
תורן (2002) מציין שהטיפול התרופתי יכול להיכשל בשל חוסר הבנה של ההורים לגבי נחיצותו, חוסר השגחה ותשומת לב מספיקים של ההורים, אי הבנה לגבי הוראות מתן התרופה, זמני לקיחה בלתי אפשריים ודינמיקה משפחתית. הוא מוסיף שיש צורך במעקב צמוד של הקלינאי להערכת יעילות התרופה והתאמת המינון. ואכן, חוסר העיקביות
במתן התרופה מצד ההורים, שנוצר עקב החלטה שלהם, הביאו לרגרסיה במצבו של ליאור.
סוגי התרופות המקובלות כיום:
1. תכשירים מעוררים ( סטימולטים): מחקרים מבוקרים שנערכו לבדיקת יעילות הטיפול התרופתי בלוקים ב-ADHD, מצאו שהתרופות המעוררות יעילות יותר משאר קבוצות התרופות. (הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי, 2003). התרופה בה נערך השימוש העיקרי הינה הרטלין. תרופה זו היא נגזרת של אמפטמין ומאפשרת מיקוד של הקשב למשך ארבע שעות
פעולתה (מנור, 2002). בנוסף יש רטלין עם שחרור מושהה (Ritalin SR sustained release) וריטלין ארוך טווח (""concerta) הפועל עד 12 שעות. רוב הילדים ההיפראקטיביים (כ- 70%) משתפרים תוך שימוש בתכשירים המעוררים. ילד יחשב כמגיב באופן חיובי לתכשיר אם שיווי המשקל בין שיפור הסימפטומים לבין תופעות הלוואי נוטה
לראשון. (תורן, 2002). תכשיר נוסף בעל פעילות ארוכה הינו הפמולין ((Pemoline שלא מומלץ עקב פגיעה אפשרית בכבד. (הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי, 2003).
2. תכשירים אנטי-דכאוניים טריציקלים (TCAs): מחקרים מבוקרים הדגימו את יעילותם בטיפול בילדים ובמתבגרים עם ADHD. נחשבים לתכשירים של הקו השני: לאלה שלא הגיבו לטיפול בריטלין או שפיתחו תופעות לוואי כגון דיכאון משמעותי או החרפה של טיקים תוך מתן ריטלין. (תורן , 2002). אך בהצהרת הקונצנזוס הבינלאומי (2003)
מצויין שתופעות הלוואי הנלוות לתרופות אלו ובמיוחד ההשפעה המזיקה על הלב, גורמות לכך שרק לעתים רחוקות ימליצו עליהם.
התערבויות פסיכוסוציאליות
ישנן דרכי התערבות וטיפול שונות בהפרעת הקשב והריכוז. הטיפולים המרכזיים לפי תורן (2002) הם:
טיפול התנהגותי: בטווח הקצר הטיפול משפר סימפטומים התנהגותיים, כישורים חברתיים ותפקוד לימודי, אך הוא פחות יעיל בשיפור ההפרעה בקשב ובהפחתת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות. הבעיה העיקרית בטיפול היא חוסר יכולת לשמר, להכליל ולהרחיב את השינויים שהושגו.
טיפול קוגניטיבי: מתמקד בעיקר סביב רכישת שליטה עצמית, יכולת הסתכלות עצמית ומציאת דרכי פתרון יעילות יותר. גם כאן תועד כשל בהכללת הנלמד לסיטואציה של למידה בכיתה.
פסיכותרפיה פרטנית: יעילותה בטיפול בסימפטומים של ADHD נמוכה ביותר. אך לטיפול זה יש מקום בהתמודדות עם דמוי עצמי נמוך, תחושת הבלבול של הילד סביב הפערים הגדולים בין תחומי התפקוד השונים שלו, עם קשיים בהשתלבות חברתית, מאבקים ותסכולים סביב היחסים עם ההורים ועוד.
כמו כן, פרט להתערבות בבית-הספר, יש צורך בהדרכת הורים קצרה וממוקדת בנושא ובמקרי הצורך ניתן לערוך טיפול זוגי, דיאידי או משפחתי. (גילברט, 2002).
ישנם דיווחים, ללא תימוכין מחקריים מתאימים, על יעילות תזונה מסוימת, או על הימנעות ממאכלים מסוימים כגון סוכר וצבעי מאכל (תורן, 2002).
סטיגמות וסוגיות שונות הנוגעות למתן טיפול תרופתי
במקרה של ליאור, אמו הציגה התנגדות למתן הטיפול התרופתי. בשיחות שנערכו, היא העלתה סטיגמות ודעות קדומות והביאה לכך תמיכה מהתקשורת (תוכניות טלויזיה, כתבות בעיתונים). ברצוננו להביא מספר סוגיות וסטיגמות הרווחות בנוגע לטיפול התרופתי.
ראשית, ישנה רתיעה מסוימת בדעת הקהל ואצל מספר רופאים בקשר להצמדת "תווית" פסיכיאטרית לילדים. ישנה גם אי הסכמה בקשר לטיפול תרופתי בילדים. אולם, בניגוד לדעות פופולריות ואף המקצועיות מניעת הטיפול התרופתי בגלל סיבות "פילוסופיות", מונעת מהמטופלים ומשפחותיהם את ההקלה והריפוי שניתן להשיג. קיימת חשיבות בידוע
הציבור והמטפלים בקשר לטבע ה- ADHD וביתרונות הטיפול. מטרת הטיפול היא לשפר את איכות החיים ואת הסיכוי של הלוקים בהפרעה. (הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי, 2003).
כמו כן, קיימת נטייה לראות בטיפול התרופתי אמצעי להקל על חיי האנשים הסובבים את הילד, יותר מאשר על הילד עצמו. בשילוב עם אספקטים נוספים (דעות קדומות, תופעות לוואי וכד'), גישה זו מובילה לתפיסה שלילית של התרופה מצד ילדים בוגרים יותר ומתבגרים ולהפסקה בנטילתה. חשוב לוודא שהילדים חשים מעורבים בתוכנית הטיפול
וליידע אותם בתועלת שהם מפיקים מהטיפול.
כפי שצויין קודם, לילדים עם ADHD יש סיכוי לנוכחות של בן משפחה אחד או יותר עם בעיות קשב ואימפולסיביות. אם הורה לוקה בהפרעה, הדבר יכול לפגום בטיפול בילד. במקרים שקיים סיכון שכזה, חיוני להתחיל בטיפול להורה. גורמים פסיכו-סוציאלים או בעיות נפשיות במשפחה עלולים לשבש את נסיונות הטיפול בילד. שוב, יש
לטפל בבעיות אלו ככל האפשר. (הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי, 2003).
מיתוס נפוץ בציבור הוא שהרטלין גורם להפרעה לגדילה. במחקרי אורך הוכח שהריטלין אינו גורם להפרעה בגדילה לאורך זמן, למרות דיכוי התיאבון שנוצר. מיתוס נוסף נוגע לחשש מהתמכרות לרטלין. ילדים הנוטלים רטלין אינם מתמכרים לתרופה. רק במינונים גבוהים במיוחד (טוקסיים) קיימת אפשרות להתמכרות לתרופה, אולם במינונים
המקובלים בטיפול לא נגרמת להתמכרות. (שפירא, 2002).
את הטענה שאין בדיקה אובייקטיבית רפואית שתקבע אם לילד יש בעיות ריכוז וקשב והרופא בעצם, מסתמך על דברי המורה, ניתן לסתור בכך שקבוצת הילדים הסובלת מבעיות ריכוז וקשב היא קבוצה מוגדרת היטב שניתן לאבחנה באמצעות אבחון קליני ואבחונים דידקטים, פסיכולוגים ונוירולוגים. אחת ממטרות הבדיקה הנוירולוגית היא לשלול
בעיות רפואיות היכולות לדמות בעיות ריכוז וקשב. (ברק, מתוך אתר: www.0-5.co.il).
בנוגע לאיבחון עודף- אין אבחון עודף של בעיות קשב וריכוז - המודעות לבעיה עלתה ויחד עמה אחוזי הניגשים לאבחון. ועדיין יש רבים שאינם מאובחנים.
ביקורת נוספת על התרופה היא שהריטלין הינו סם הדומה לקוקאין ולכן הוא יכול להיות בעל השפעות לטווח ארוך, כמו פגיעה בכבד או בעיות התנהגות. למעשה, תופעות הלוואי של הרטלין אינן דומות לשל הקוקאין או של סמים אחרים. הטיפול ברטלין נמשך עשרות שנים ועד כה לא נמצאה השפעה שלילית לטווח הארוך. (ברק, מתוך אתר:
www.0-5.co.il)
בנוגע ליעילות טיפולים שאינם תרופתיים- התערבויות בלתי תרופתיות שכוללות שינוי התנהגותי הראו יעילות קצרת- טווח כאמצעי לטיפול ב-ADHD אבל ההשפעות הן מקומיות פחות ניכרות מאלו שהושגו בעזרת טיפול תרופתי. ישנן הוכחות שעל ידי הוספת תרפייה התנהגותית לטיפול התרופתי, ניתן להשיג תוצאות משביעות רצון בעזרת מינון
נמוך יותר של התרופה מאשר היה נדרש אחרת. (הצהרת הקונצנזוס הבינלאומי, 2003).
ולבסוף, נושא שעלול להרתיע הוא תופעות הלוואי של הרטלין: התופעות הן זניחות יחסית. התופעות השכיחות הן גרית יתר, כאבי ראש וכאבי בטן. תופעות אלו הפיכות וחולפות תוך ימים או שבועות או עם הקטנת המינון. ישנה ירידה קלה בתאבון אך אפשר להתגבר עליה ע"י מתן התרופה לאחר ארוחת הבוקר או הצהרים והעברת הארוחה העיקרית
לערב. במקרה והתופעות אינן חולפות או שיש תופעות לוואי קשות יותר, יתכן ויש להפסיק את מתן התרופה. תופעת לוואי נוספת היא rebound שעלולה להתרחש לאחר שחולפת השפעת התרופה או עקב הפסקה חדה של מינון גבוהה. . ומתבטאת בעוררות מוגברת, פעילות יתר, שטף דיבור, עצבנות והפרעות בשינה מצב זה יכול לחלוף מעצמו ובמקרה
הצורך ניתן לטפל באמצעות טיפול תרופתי. (תורן, 2004).
במקרה של ליאור, כאשר ההורים הפסיקו במתן הטיפול חלה ירידה משמעותית וברורה בתפקודו. לאחר שנערך דיון שכלל הסבר נוסף על החשיבות של מתן התרופה, על הפגיעה שנגרמת לילד ע"י הפסקת הטיפול ועל החששות והסיכונים שבמתן ובאי- מתן התרופה, ליאור שב ליטול את הרטלין באופו סדיר ומאז הוא מראה שיפור והתקדמות רבים.
ביבליוגרפיה
ברק, י. רטלין כן? או לא?מתוך האתר: http://www.0-5.co.il. הוצא בתאריך: 16.5.2005.
ברקלי, ר. (1997). לשלוט ב- ADHD - מדריך מלא ומוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז. גלילה: הוצאה לאור האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר.
גילברט, פ. (2002). כיצד לעזור לילדים להתמודד עם הפרעת חוסר קשב. הוצאת ראמים: חולון.
לוי, ד. (2003). אבחון פסיכולוגי, אבחון דידקטי, אבחון נוירולוגי - הגדרות ומטרות. מתוך האתר: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp. הוצא בתאריך: 19.5.2005.
מנור, א. (2002). הפרעה בקשב וריכוז - ADHD - הגדרה, אבחון וטיפול. מתוך האתר: http://makom-m.cet.ac.il/pages/item.asp. הוצא בתאריך: 19.5.2005.
מנור, א., טאנו, ש. (עורכים) (2001 ). לחיות עם הפרעת קשב וריכוז ADHD. הוצאת דיונון: אוניברסיטת ת"א.
קרין, נ. אבחון של הפרעת .(ADHD)מתוך האתר: http://www.hebpsy.net/articles.asp. הוצא בתאריך: 16.5.2005.
תורן, פ. (יו"ר הוועדה). (2002). הפרעה בריכוז ובקשב- איבחון, הערכה וטיפול. המלצות הועדה מטעם האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר. ההסתדרות הרפואית בישראל המועצה המדעית.
American Psychiatric Association (1994). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 4th edn. APA, Washington DC.
NIMH Genetics Workgroup. (1998). Genetics and mental disorders. NIH Publication No. 98-4268. Rockville, MD: National Institute of Mental Health
Wender, P.H. (2002). ADHD: Attention-Deficit Hyperactivity Disorder in Children and Adults. Oxford University Press, 2002.
12

תגים:

אבחון · אפדימיולוגיה · גנטיקה · המשפחה · הפרעת · סטיגמות · טיפול · ילד · פסיכוסוציאליות · קשב · תרופתי

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הפרעת קשב וריכוז", סמינריון אודות "הפרעת קשב וריכוז" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.