היישום אינו מחובר לאינטרנט

רפואה משלימה- מעמד חוקי

עבודה מס' 064361

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: התפתחות ה"רפואה המשלימה" בעולם ובישראל בפרט, הגורמים שהביאו להתפתחותה והשפעתם על המעמד החוקי של ה"רפואה המשלימה" בישראל.

3,280 מילים ,30 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודה זאת אבחן את התפתחותה של ה"רפואה המשלימה" בעולם ובישראל בפרט, ואבחן את הגורמים שהביאו להתפתחותה ואת השפעתם על המעמד החוקי של ה"רפואה המשלימה" בישראל.
משום שהמושג "רפואה משלימה" בעל פירושים רבים אתמקד בפירוש המקובל ביותר הרואה ב"רפואה המשלימה" כאמצעי הבא לסייע לחולה בנוסף לרפואה הקונבנציונאלית ולא להחליפה.
רוב המידע הקיים בנושא נמצא באינטרנט, לכן חלק גדול מהמידע המופיע בעבודה נילקח משם. השאיפה הייתה שהמידע שנילקח יהיה אובייקטיבי ולא מוטה, אף כי מרבית החומר המפורסם, פורסם ע"י בעלי עניין.

קטע מהעבודה:

לרפואה משלימה שמות רבים, ביניהם: רפואה אלטרנטיבית, הוליסטית, טבעונית, לא קונבנציונאלית, לא ממסדית ועוד. ריבוי המושגים מצביע על חוסר בהירות רבה בקרב המשתמשים, וגם בקרב הרופאים המטפלים. קשה למנות את כל שיטות הריפוי החלופיות הקיימות בעולם, זהו תחום שגדל ומתפתח כל הזמן. השם המקובל כיום (ובו אשתמש גם אני) הוא "רפואה משלימה", משום שהוא מבטא את הקשר שבין הרפואה הסטנדרטית, לבין ה"רפואה המשלימה". תחת שם זה נסווג את כל מה שאיננו רפואה קונבנציונאלית.

מקורות:

לכן, צעדי החקיקה צריכים להיות מתונים ולא "לעלות על הנדרש".
ד. שיקול נוסף הוא כתמיד כלכלי. מה יהיו העלויות למדינה והאם היא יכולה
לעמוד בהן? למרות שאין לי תשובה מדויקת בנושא, נראה כי יש שני גורמים
המעידים על כך שיש כאן כדאיות כלכלית:
ממחקרים שבוצעו באנגליה, עולה כי הוספת שירותי הרפואה המשלימה לסל הבריאות הורידו את כמות הפניות לטיפולים (היקרים יותר) של הרפואה הקונבנציונאלית, ובכך בעצם חסכו כסף למדינה.
שירותי הרפואה המשלימה החלו לפרוח בשנים האחרונות ובהמשך למגמה הכלל עולמית כנראה גם ימשיכו לפרוח. ע"י הסדרת המעמד החוקי נראה כי רוב תחומי הרפואה המשלימה יתפתחו אף יותר, והמדינה תרוויח מאותה פריחה ע"י צמצום עלויות (ראה סעיף 1 לעיל) וע"י הגדלת הכנסותיה ממיסים.
לסיכום, נראה כי יש צורך בחקיקה, אך בעודנו מחוקקים את החוק עלינו לזכור כי כל הגבלה של חופש העיסוק צריכה להיעשות במידה וכי מטרת החוק היא להגן על האזרח מפני סכנות בהתאם לנאמר בחו"י כבוד האדם וחירותו, ולא לשמש ככלי בידי ההגמוניה של הרפואה הקונבנציונאלית.
ב. מהי החקיקה הראויה?
בהתחשב בכל הגורמים לדעתי החקיקה הראויה תתבסס על הנהוג היום באנגליה עם מספר שינויים מרכזיים:
א. בניגוד לחוק האנגלי אשר מתיר כל עיסוק רפואי ע"י כל אדם, אלא אם הוגבל ע"י חוק.
לדעתי, החוק צריך להגדיר במפורש איזה סוגי פעילות מותרים וע"י מי וכך למנוע עיסוק
רפואי ע"י אנשים שלא הוכשרו לכך כנדרש. תוקם ועדה שתפקידה יהיה לקבוע אילו
מקצועות יוכרו ע"י חוק ואילו לא. כל מטפל שירצה שמקצועו יוכר יהיה רשאי להגיש
בקשה לועדה, שתחויב לנמק את החלטתה. הועדה תורכב מאנשי כל הקשת הרפואית וע"י
כך יקטן הסיכוי להשפעה של קבוצות אינטרסים על ההחלטות.
ב. החוק צריך לכלול מסלול הכשרה אחיד לכל המטפלים אשר יכלול 3 שלבים:
1. הכשרה רפואית בסיסית - כך יקטן הסיכוי שמטפל ב"רפואה משלימה" יפגע במטופל
מחמת רשלנות.
2. הסברת כללי האתיקה בדומה לרפואה הקונבנציונאלית.
3. הכשרה בתחום העיסוק הספציפי.
לאחר מעבר ההכשרה יידרש המטפל לעבור שנת התמחות, ורק בסופה יוכר כ"מטפל".
מטפלים אשר עוסקים כבר היום יחויבו לעבור סדרות השלמה שיועברו ע"י משרד
הבריאות ובסופם יוכרו כמטפלים, וכך לא יפגעו העוסקים העכשוויים במקצוע.
לדעתי חייבת להישמר ההפרדה בין התארים של רופא קונבנציונאלי ל"מטפל ברפואה
משלימה", כך שלאזרח יהיה יותר פשוט לזכות בטיפול אותו הוא רוצה.
"מטפל" יהיה זכאי לכל הזכויות של רופא קונבנציונאלי (ביניהן ביטוח והגנה ע"י החוק) אך גם יהיה מחויב לאותם כללי אתיקה המחייבים רופאים.
בנוגע לאותם מקצועות שלא יוכרו, פעילותם תותר אך ורק ע"י פיקוח של רופא קונבנציונאלי, המכיר את התחום שאליו הוא מפנה, וכך בעצם לאזרח תהיה היכולת לפנות לכל טיפול בו הוא יחפוץ, ללא דאגה לביטחונו.
לדעתי, במקביל לשינוי של שיטת ההכשרה של ה"רפואה המשלימה" צריך להוסיף כחלק מלימודי החובה בפקולטות לרפואה את הבסיס של המקצועות הנפוצים ביותר של ה"רפואה המשלימה", ובכך להבטיח כי במקרה של בעיה רפואית של מטופל ברפואה משלימה יגדל הסיכוי שהרופא ידע כיצד לטפל באותו מטופל.
סיכום
במהלך כתיבת עבודה זאת נוכחתי לדעת כי תחום ה"רפואה המשלימה" היינו תחום אשר מורכב
מתחומים רבים אשר קשה לאחדם מתחת לכותרת אחת.
קושי זה מהווה מכשול רציני לחקיקה, משום שלפני שמתחילים בצעדי חקיקה, יש להגדיר בצורה מוסכמת מהי בדיוק אותה "רפואה משלימה".
בעבודתי ניסיתי לתת את ההגדרה הנפוצה והבהירה ביותר שקיימת מתוך מטרה להקל על מציאת הדין הראוי.
עם זאת ברור כי כל חוק שייחקק בנושא יצטרך להכיל בתוכו נספחים פרטניים שיתייחסו לכל מקצוע של ה"רפואה המשלימה" בנפרד.
מכשול נוסף לחקיקה היינו חילוקי הדעות בנוגע ליעילות ובטיחות שב"רפואה המשלימה" בין המצדדים בהסדרת מעמדה בדומה לרפואה הקונבנציונאלית ובין השוללים אותה מכל וכל.
מהתרשמותי נראה כי חלק מהשיקולים בעד ונגד חורגים משיקולים עניינים ונובעים מתוך שיקולים אינטרסנטיים של מעמד, יוקרה וכסף.
תקוותי היא כי מאמצי החקיקה הנמשכים שנים רבות יישאו פרות ויבטיחו את הגנת האזרח תוך פגיעה מינימלית ב"חופש העיסוק" ובעוסקים במקצוע.

עו"ד יונתן דיוויס, "אחריות מקצועית של מטפלים ברפואה משלימה", רפואה ומשפט, גיליון היובל, 2001 ע"מ
118 .
החלק שזוכה להכרה מצד קהיליית הרופאים, הוא אותו חלק אשר מבוסס בצורה כלשהי על מחקרים או ממצאים
אשר מוכיחים את יעילותו, ובכך בעצם עונה על הגדרת הרפואה הקונבנציונאלית את ה"רפואה". ראה לדוגמא את
גישתו של פרופ' אבינועם רכס, יושב ראש ועדת ההוראה בבית הספר לרפואה של הפקולטה העברית. ורד פרכטר,
"קונבנציונאלים ממאדים אלטרנטיביים מנוגה", הארץ - מוסף בריאות ,פורסם ב27/04/03.
דפנה גל אובר, "המעמד החוקי של הרפואה המשלימה בארץ", רפואה ומשפט, גיליון היובל, 2001, ע"מ 61-60.
הציבור הישראלי הוציא 35-40 מיליון דולר על "רפואה משלימה" בשנת 98. שם, ראה הערה 1 לעיל.
זאת על פי סקר שפורסם לאחרונה במוסף בריאת של עיתון הארץ בו נכתב כי בסקר שערכה קופת חולים מכבי
בשנת 2000 נמצא כי כשליש מהישראלים פנו ל"רפואה משלימה". שם, ראה הערה 1 לעיל.
"Alternative medicine :an overview" ,Craig caplan המאמר פורסם באתר האינטרנט של AARP ארגון ללא
מטרת רווח שמטרתו שיפור איכות החיים של אמריקאים מעל גיל 50. קישור לאתר:
http://research.aarp.org/health/fs67_alternative.html#RC_TITLE_BAR
last visited on 07/04/2003
במחקר שנערך בשנת 94 נמצא כי 44% מהאמריקאים משתמשים ב"רפואה משלימה" מחקרים מהשנים האחרונות
מראים גדילה מתמדת לאורך השנים, שנובעת בעיקר מהוספת חלק מטיפולי ה"רפואה המשלימה" לסל הבריאות
האמריקאי ובכך פתיחתם לכלל הציבור. בשנת 2002 הוציא הציבור האמריקאי 20 מיליארד דולר על "רפואה
משלימה", שם, ראה הערה 1 לעיל.
לא כל המחקרים מסכימים על כך ש"הרפואה המשלימה" חותכת מאפיינים דמוגרפיים
בצורה מלאה. יש מחקרים המעידים על כך שמרבית הפונים לרפואה משלימה הם ילידי הארץ, ממעמד כלכלי
בינוני ומעלה. יש גם מחקרים המראים כי נשים פונות יותר מגברים. שם, ראה הערה 1 לעיל.
אחד המחקרים הגדולים שמתבצעים היום מתבצע בבית חולים הדסה בראשות ד"ר סלון, אשר מנסה להוכיח
מחקרית את יעילות הטיפול ובכך יסייע לרופאים לקבל שיטות אלה. שם, ראה הערה 1 לעיל.
שם, ראה הערה 2 לעיל, ע"מ 61.
יחודיות המקצוע של ה"רפואה המשלימה" בה לאדם יש את האחריות על בריאותו של אדם אחר מחייבת את
המדינה לנקוט באמצעים (חקיקתיים ברובם), אשר יבטיחו את בריאותו ובטחונו של האזרח. להרחבה ראה את
הפרק האחרון, ע"מ 14.
שם, ראה הערה 2 לעיל, ע"מ 87. אקפונקטורה ידוע גם כדיקור סיני.
תיקון תשמ"ז נתקבל בכנסת ביום ג' באב התשמ"ז (29 ביולי 1987); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בה"ח 166,
התשמ"ד, עמ' 143. 1987.
ב24.6.02, הוגשה הצעת חוק העיסוק באקופונקטורה, התשס"ב 2002. אשר מסדירה את כל תחום
האקופונקטורה, החל מהסמכה, רישוי ועונשין.
והצעות חוק נוספות בינהן "פיקוח על רפואה משלימה בארץ" מ1995 ו"פיקוח על שירותי בריאות אלטרנטיבים"
מ2000
תזכיר הצ"ח מקצועות בריאות מוסדרים התשס"א - 2001.
ועדת אלון הוקמה בשנת 1988 ביוזמת שרת הבריאות דאז שושנה אלמוזלינו, בראשותה עמד המשנה לנשיא בית
המשפט העליון מנחם אלון. דו"ח הועדה הוגש בשנת 91.
בדו"ח מבקר המדינה מס' 46 משנת 1995.
שם הערה 1, ע"מ 88-94.
ע"פ 726/78 שלחין נ' מד"י , פד לד(2) 702. המערער עסק בטיפול ב"פגמי ראיה" והורשע בבית משפט השלום
בהתחזות לרופא ובקבלת דבר במרמה. בית המשפט המחוזי זיכה את המערער ב"התחזות לרופא" אך הרשיע
אותו בקבלת דבר במרמה.
תקנות בריאות העם (צוות סיעודי במרפאות) התשמ"א - 1981.
פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש] -התשל"ט-1979.
פקודת הרוקחות [נוסח חדש] - התשמ"א-1981.
פקודת המיילדות 1929, ותקנות המיילדות משנת 1930.
ע"פ 137/68 רוט נ' מדינת ישראל,פד כב(1) 664.
ייתכן כי התנערות והתעלמות זאת של הרופאים הייתה מכוונת וכי מטרתה הייתה למנוע את הפיכתה של
ה"רפאוה המשלימה" לקונצנזוס, ושמירת עליונות הרפואה המערבית.ייתכן כי חששו של בית המשפט שזאת היא
הסיבה האמיתית גרמה לו להכיר בצורך של המטופל ב"רפואה משלימה" כצורך חברתי.
בע"א 283/89 עירית חיפה נ' איה מוסקוביץ פ"ד מז(2) 718 הכיר בית המשפט העליון בצורך של התובעת לטיפולי
רפלקסולוגיה.
בת.א. (ת"א) 48/95 איריס מנדלסון נ' כלל חב' לביטוח בע"מ תק-מח 97 (2) 3173 הכיר בית המשפט בצורך של
הנפגעת מתאונת דרכים בטיפולי אפוקנטורה ואף פיצה אותה עבור ההוצאה לטיפול הרפואי, כך גם בת.א. (ת"א)
831/92 שושנה לחיאני נ' תדיראן.
בית המשפט בהכירו את ה"רפואה המשלימה" כצורך חברתי מקנה בעצם תוקף ומעמד לעוסקים במקצוע ובכך
החל לסלול את הדרך להכרה מלאה של המשפט את מקצועות ה"רפואה המשלימה".
הומופאתיה - שיטת ריפוי המתבצעת באמצעות תרופות הומופאתיות המותאמות לחולה ע"י הומופאת. פותח ע"י
רופא גרמני, סמואל האנמן (1755-1843). תורתו - לרפא את הדומה ע"י הדומה לו. כלומר, ריפוי המחלה ע"י
תרופה הגורמת בגוף האדם לסימפטומים דומים של אותה מחלה.
עבירות בניגוד לסע' (7) 338ו 325 )לחוק העונשין תשל"ז-1977 ולסע' 3 ו-48 לפקודת הרופאים.
סעיף 325 לחוק העונשין דורש כי המבצע פעולה רפואית או כל פעולה חוקית אחרת יעשה זאת רק אם יש בידו
מיומנות סבירה, דומני כי סעיף זה פותר את הבעיה ומאפשר את הרשעתו של אדם, כל עוד בית המשפט יקבע כי
אין בידו מיומנות סבירה. סעיף 338(7) לחוק העונשין, קובע כי כל עוד יש בפעולה רשלנות שיכולה לסכן חיי אדם,
אז מתבצעת עבירה, ולכן נראה כי גם כאן אין בעיה להרשיע אדם ברשלנות רפואית, ללא היותו רופא.
זאת ללא צורך לחורג מ"כללי הפירוש המצמצם" בדיני העושין.
קביעה זו של בית המשפט נראית קצת מרחיקת לכת בקובעה כי "הומופאתיה" היא טיפול רפואי לכל דבר ונראה
כי היא הולכת בניגוד לנכתב בפקודת הרופאים, בה כתובים בפירוש התחומים אשר מוגדרים כ"רפואה". נראה כי
השופט רצה להרתיע בפ"ד את הנאשם ולכן הרשיע אותו בעבירות אלו, אף כי הן בניגוד למגמת החוק, להקל עם
הנאשם במקרה של ספק.
תיתכן גם אפשרות אחרת: פ"ד זה עקב קיצוניות המקרה שנידון בו, יכול גם להביא לתוצאה ההפוכה ולקבוע כי
אין צורך בחקיקה, משום שזהו מקרה ראשון, והמשפט הצליח לטפל בו במסגרת החוקים שלרשותו וההרתאה
מהמשפט יכולה ליצור את האיזון הנחוץ במקצוע.
"Legal status of traditional and alternative medicine : a world wide review" מאמר זה נכתב ע"י ארגון
הבריאות העולמי ?הWHO במימון של משרד הבריאות הנורווגי.
http://www.users.globalnet.co.uk/~ehpa/WHOLegalStatus-final.pdf last visited on 13/04/2003
ראה הערה 19.
כיום נכללים בביטוח הבריאות הכללי רק חלק קטן ממקצועות ה"רפואה המשלימה", אך עם השנים גדלה
הכמות. בנוסף קיימים ביטוחי בריאות פרטיים המציעים כיסוי נרחב של מקצועות רבים של ה"רפואה
המשלימה".
,Oxford university press, 1996,pg.65 stone and matthews, complementary medicine and the law
ראה 22 , ע"מ 63.
מקצועות ותחומים ספציפיים אלה מוגדרים ב"veneral disease act of 1917 " וב "section 4 of the cancer act of 1939 " ובינהם : סכרת, סרטן , ביצוע הפלות ורישום תרופות פסיכאטריות.
The medical act of 1983, ראה הערה 22 ע"מ 82,84.
הוכר ע"י הממשלה בשנת 1950. ראה הערה 19.
ראה הערה 22, ע"מ 64. הרופאים המשלימים עצמם התלוננו על כך שהמקצוע פרוץ ודרשו אף הם חקיקה בנושא.
The british research council on complementary medicine
ראה הערה 19. והערה 22 ע"מ 79. כיום נעשים מאמצים לקבע סטנדרטים בהכשרה, בינהם תוכנית לימודים
שמאושרת ע"י משרד הבריאות הבריטי.
ראה הערה 19.
ראה הערה 19. בינהם :הרבליזם, ואקופונקטורה.
ראה פרק ראשון, ע"מ 3.
ראה הערה 4.
ראה פרק העוסק במעמד הרפואה המשלימה בפסיקה , ע"מ 6-7.
בהקשר של "קהל היעד" חשוב לציין כי בנוסף לחלוקה על-פי מצב סוציו-אקונומי, חשוב לראות כי בעצם רוב
האוכלוסייה שנמצאת במצב סוציו-אקונומי נמוך מורכבת מנשים, ולכן על-מנת ליצור שוויון מהותי בין גברים
לנשים יש צורך בחקיקה שתאפשר לגברים ולנשים לקבל (גם אם לא במאת האחוזים) את אותן אפשרויות של
טיפול רפואי. בנוסף, ראה הערה 1.
חו"י כבוד האדם וחירותו וחו"י חופש העיסוק משנת 1992.
חו"י כבוד האדם וחירותו, סעיף 4. (הדגשות שלי י.ב.).
בת"פ 7669/01 מדינת ישראל נ' רווס יוסף, טרם פורסם.
חו"י חופש העיסוק, ס' 4.
ראה ע"מ 11 בפרק העוסק במעמד הרפואה המשלימה באנגליה.
לאור הערפול שקיים במושג "רפואה משלימה" נראה כי עבודת הועדה לא תהיה פשוטה ,ובוודאי לא סופית ולכן
יהיה צורך ליצור חוק אשר מאפשר את הוספת והורדת המקצועות הנכללים ברשימה (בדומה לפקודת הסמים
המסוכנים אשר שמות הסמים מופעים בתוספת השנייה) ובכך להקל על השינויים שיעשו בהגדרה בנוסף, חשוב
שהועדה תורכב מגורמים שונים, ולא תאפשר לקבוצת אינטרסים אחת להחליט מה יאושר ומה לא.
לימודים של רפואה משלימה מתבצעים כיום ברבות מהפקולטות לרפואה בארה"ב.. בארץ קיימת מחלוקת בנושא
ובמרבית הפקולטות לא נלמדים קורסים ב"רפואה משלימה". המחלוקת הגדולה ביותר קיימת באוניברסיטה
העברית. שם, ראה הערה 1 לעיל.
9

תגים:

רפואה · ומשפט · אלטרנטיבית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "רפואה משלימה- מעמד חוקי", סמינריון אודות "רפואה משלימה- מעמד חוקי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.