היישום אינו מחובר לאינטרנט

הטיפול בחרדת בחינות

עבודה מס' 064351

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הגורמים לחרדת בחינות אצל ילדים ומבוגרים והשיטות השונות לטיפול בתופעה

7,410 מילים ,15 מקורות ,2003

תקציר העבודה:

מבחנים הם גורם המדרבן את התלמיד להצליח בלימודים. הדבר אמור במיוחד אצל ילדים בבתי הספר היסודים אשר לא תמיד הם מכירים בחשיבות הלימוד. המיבחנים מהווים עבורם גורם מדרבן אשר לעיתים הוא הגורם היחיד ללימוד.
אולם למרות זאת, ואולי בשל כך, תלמידים פוחדים מבחינות. הגורמים לכך יכולים להיות רבים והעיקרי בהם הוא הפחד מכישלון או מחוסר יכולת לבטא את מכסימום היכולת.
בעבודה מוגדרת החרדה כנטיה או תכונה אישיותית יחסית יציבה לתפוס את העולם כמסוכן וכמאיים ולהגיב עליו בחרדה. קיימים הבדלים אישיים בתכונה של הקבוצה הזו. כנראה כי תכונה זו היא מולדת ותורשתית. יתכן שיש גם השפעות סביבתיות-חינוכיות המעודדות התפתחות של תכונה קבועה זו. על כך פנים, מדובר במשהו באיפיון קבוע באישיות הפרט.
הגורמים הפנימיים הם חרדה תכונתית, רמת שאיפה גבוהה מאוד, מיקוד שליטה חיצוני ורמת אמון עצמי נמוכה וכן כשלונות בעבר. הגורמים החיצוניים הם האוירה החינוכית במוסד או בכיתה ורמת האיום של בחינה. הגורמים החיצוניים הם חרדת כלל התלמידים העשויה להשפיע על התלמיד עצמו.
חרדת הבחינות באה לידי ביטוי בתחושה פיזית לא טובה הכוללת הזעה, רעד, כאבי ראש, סחרחורת ועוד, יחד עם קשיים להתרכז ולשלוף את החומר בזמן, מחשבות על כישלון וכדומה.
הסובלים מחרדת בחינות נוטים גם לדחות את הלימוד ואת הבחינה עצמה, או לחליפין ללמוד בצורה כפייתית.
במצב שבו תלמיד חש שהוא חווה חרדת בחינות ומדווח על סימפטומים כמו אלה המוצגים כאן, חשוב ואפשר לסייע לו להתמודד עם המצב. גם למורים ולאנשי הצוות בבתי הספר תפקיד חשוב באבחון תלמידים הסובלים מחרדת בחינות. כאשר מורה שם לב כי תלמיד מסוים מגיב בצורה קיצונית לסיטואציה של בחינה וחווה חרדה ברמה חריגה, חשוב כי יהיה מודע לאפשרות שהתלמיד סובל מחרדת בחינות וינסה לסייע לו ולהפנותו לגורם מטפל. במקביל: חשוב כי המורה ישים לב אם הבחינות שלו מעוררות חרדה ברמה גבוהה בקרב תלמידים רבים, כך שייתכן שיש בעיה עם הבחינות עצמן Divine, And David 1979) ).
הטיפול וההתמודדות עם חרדת בחינות מתמקד בלימוד שיטות של הרפיה, שיטות של שליטה בתגובות האוטומטיות (הגופניות והמחשבתיות היוצרות את המתח), שיטות הכוללות אימון ותרגול התנהגויות חדשות בזמן בחינה, ועוד. הטיפול מתמקד בסימפטומים ומנסה להחליף את תגובות החרדה האוטומטיות בתגובות חדשות.

יעדי העבודה היא הן לנסות ולהבין מהם הגורמים והסיבות לחרדה כדי שזה יעזור לכותבת העבודה כמורה; יש להניח כי יחודיותו של כל אדם קובעת את צורת התנהגותו. במהלך היומיומי של האדם האדם ניכר לפי העדפותיו השונות והמגוונות אולם לעיתים האדם מצמצם את העדפותיו ומעמידם על דבר אחד בלבד. לדוגמא אדם שחשקה נפשו ללמוד תורה ולפתע מרגיש כי לא יוכל להשיג זאת יכול להכנס למשבר עמוק. אדם כזה כל עולמו חרב עליו כאשר הוא מרגיש שלא מיצה את חייו. במצב כזה דכדוך ומלנכוליה סבירים. הגישות המוזכרות בעבודה כמומלצות לטיפול הן גישות התנהגותיות, והרעיון בהם הוא הפחתת גילוי החרדה הגופניים בעזרת הרפית המתח בדרכים שונות, וכך לפתור את הבעיה מהשורש.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א- חרדה
א.1 הגורמים לחרדה
א.2 שלבי החרדה
א.3 חרדה תכונתית וחרדה מצבית
ב פרק ב'- בעיות בגיל הנעורים
פרק ג'- השפעת חרדת בחינות על הדימוי העצמי
ג.1 מהי חרדת בחינות
ג.2 כיצד מאבחנים חרדת בחינות?
ג.3 הגורמים
פרק ד- הטיפול בחרדה
ד.1 השיטה של סלטון
ד.2 שיטתה של יערי
ד.3 תפקיד המורה
ד.4 טיפול אצל מבוגרים
ה. סיכום
ו. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

חרדה מצבית- זו מוגדרת כהתעוררות של חרדה בעיקבות שינוי, גירוי או מצב מסוים העלול להזיק לפרט, והוא נתפס כמאיים וכמסוכן. גם אנשים שאצלהם יש חרדה תכונתית גבוהה, ויכולים להגיב בחרדה מצבית גבוהה. זה קורה כאשר הם מזהים איום, תלוי בעוצמת האיום ובאפשרות להתמודד עימו. חרדה מצבית יכולה להיות שונה בעוצמתה ולהשתנות במשך הזמן כתוצאה של כמות או הצטברות של לחץ המופעל על הפרט. ככל שהלחץ עולה, כך גם תגובת החרדה מתגברת.
חרדת בחינות בתחום בית הספר תוסבר כחדרה מצבית ספציפית המתעוררת במצבי הערכה ומבחן, במיוחד אצל אותם אנשים אשר להם חרדה תכונתית גבוהה יחסית לתגובה שלהם אין בהכרח קשר למרות המוכנות שלהם לעמוד במצבי ההערכה לפניהם הם ניצבים.

מקורות:

הפגת המתח- טכניקה זו יעלה אצל מטופלים השרויים באי שקט פנימי בולט. גם כאן ישנו שימוש באגרוף היד- הפעם לריכוז תחושות השליליות. כאשר המטופל כי אין עו מתח ניתן לשלב את טכניקת הדימויים הנעימים- אגרוף היד מסמל את תחושת הנעימות ואגרוף יד ב'- המתח והתסכול.
שינוי דמיוני של מקום הבחינה- על המטופל לדמיין לעצמו כי הוא עושה את הבחינה במקום נעים ומוכר. על פי הטענה כי אם היה מבצע את הבחינה בביתו היו תוצאותיו טובות יותר.
הפחתת החשש מן הבוחנים- ישנם מבחנים בהם הבוחן נתפס כדמות מסוימת, דבר המביא לעליה ברמת החרדה. בעזרת הדמיון ניתן לנטרל חרדה זו ולהפוך את דמות הבוחן לבלתי מאיימת.
הפחתת הציפיה לכישלון: הדבר נעשה על ידי חיזוי עתיד אופטימלי של הבחינה, כלומר ביטוי הידע הקיים בצורה הטובה ביותר ללא חרדה.
הפחתת הביטויים גופניים של החרדה
הפחתת ביטויים כמו כמו כאבי בטן. במיקרים של חרדה רבה ניתן להיעזר בטכניקה של דמיון השלכתי המטופל מתבקש להתרכז בתחושות הגופניות שלו בשעת הבחינה ולתאר אותן בדימוי כלשהו ואז הוא מוצא דרך להפוך את הדימוי השלילי לחיובי (יערי 1982).
שיטות לטיפול בתחום הקוגנטיבי:
חרדת בחינות באה לידי ביטוי גם בקשיים קוגנטיביים כמו הפחתת קשב וריכוז, קשיים זכירה, הטיפול קוגנטיבי יתמקד בשינוי המעגל הפנימי של מחשבות לא רצוניות והפיכתם לרצוניות אשר יהפכו לחיוביות ביותר.
המרת הדו שיח הפנימי המזיק בדוח שיח חיובי: הטיפול ממקד בזיהוי האמונות הלא רציונליות וסילוקן מהתודעה והצגת אחרות.
הגברת הקשב והריכוז: המטרה היא להציג למצב שבו הקשה יהיה מופנה אך ורק לחשיבה השייכת לחומר הבחינה ולא העיסוק בשינוי המחשבות.
הפעילויות מתייחסות למספר תחומים.
פעילויות המתייחסות לנטיות הריגושיות והמתח הנפשי:
טכניקת הרפיה בשילוב עם דמיון מודרך
טכניקת הקהיית הרגישות שהיא שילוב של הרפיה עם דימוי של מצבי בחינה.
פעילויות המתייחסות לבעיות הקוגנטיביות Divine, And David 1979) ).:
בירור והגדרת הבעיה תוך הבניה חדשה. באמצעות ההבניה החדשה מקבלים גברים "תיוג" אחר למשל במקום איום יבוא אתגר.
הצבת יעדים ושאיפות מציאותיים המאפשרים חוויה. עידוד התייחסות אופטימית, שינון דיאלוגים פנימיים אופטימיים וחיוביים.
ניתוח מחשבות לפני בזמן ואחרי הבחינה, טיפול במחשבות כפייתיות שליליות ומאיישות והחלפתן במחשבות חביות יעילות ומתמודדות
הוראות עצמיות תוך כדי פעילות אינטלקטואלית בייחוד בזמן הבחינה לדוגמא: "התרכז, אתר מה צריך לעשות, פעל"
אימון בפתרון בעיות לפי צדים רציונלים: מה אני מתבקש לעשות כאן כעת, מהם צעדי הביניים, איך להתארגן, לפעול לבדוק.
שיפור הריכוז בזמן בחינה ולימודים אחרים: מיקוד המבט למקום הרצוי, סילוק מחשבות הסחה, הקצבת זמן מדויקת וריאלית, קביעת סדר עדיפויות.
שיפור הזיכרון והלמידה על ידי שימוש ודגש על הבנת אסוציאציות ורמזים מרגשים ואישיים.
פעילויות המתייחסות לבעיות התנהגותיות:
בירור הרגלי החיים קשורים לזמני למידה, מנוחה, צפייה בטלוויזיה ואפילו אכילה. הקניית הרגלים יעילים של הקצאת שעות ערות ורעננות.
הסדרת זמני התכוננות לבחינות לפי מנות קטנות במשך כמה ימים ותוך למידה מקבילה של שני מקצועות או יותר תוך יישום ביומן.
סדר עדיפות בהכנסת שיעורי בית מבחינת המקצועות, החלטה על עדיפות של התכונות לבחינות או של שיעורי בית.
טיפול בהרגל של דחיית למידה גם מבחינת שיעורי בית וגם מבחינת הכנה לבחינות. ההרגל של דחיית מתקשר לאופטימיות פסימיות וגם לרמת חרדה ולכן רצוי להקדיש לזה זמן.
הימנעות מדחיית בחינות, דבר הגורר הצטברות של עומס.
להלן טבלה המרכזת את התשובות:
שיטת של רות סלטון
שיטתה של אורה יערי
אימון זה נותן בידי המטפל כלים להכרה ובה יותר של המטופל. הוא מאפשר לו להעמיק את הקשר עם המטופל וליצור תחושה של אופטימיות בהמשך הטיפול
מתן כלים מעשיים ואפקטיביים בידי יועץ בית הספר ופסיכולוגי להפחתת רמת החרדה של התלמידים. העלאת המודעות לתועה בקב ציבור המורים והתלמידים באמצעת הפעלת תוכנית בתוך בית הספר. הרכבת תוכניות להתמודדות עם הנושא תוך התייחסות לבעיות רידויות וקוגנטיביות של הפרט
מטרות התוכנית
שיטות הטיפול מבוססות בעיקר על טכניקות הרפיה ודיון מודרך.
אבחון הבעיה נעשית בעזרת הדמיה- טכניקה זו מאפשרת לבדוק היכן ממוקמים הקשיים, בזמן הבחינה ובשלבי הכנה. לפי זה אפשר לכוון את כלי הטיפול. כמו כן מצב של הרפיה עוזר לערוף מנגוני בקרה אנטל-קטואלים והחשיבה נעשית יותר דימויים וסימבולית. במצב זה הדימוי נעשה יותר אפקטיבי וגדלה ההסתברות שהם ישפיעו על המציאות.
מבוססת על יסודות קוגנטיביים ובהוויוריסטים. ישנו ניסיון לשנות את הנהלים הוקדנטיביים המביאים לרמה חרדה גבוהה. התמודדות עם תהליכים בלתי רצויים על שנעשית על הקניית תהליכים שיביאו להתמודדות יעילה. ההתערבות הטיפולית משלבת מספר טכניקות ומתאימה יותר לקבוצות תלמידים של עד 10 משתתפים. ניתן אף לעבוד עם כיתות
שלמות. ניתן ליישם את התוכנית בשלוש רמות שונות:
מניעה ראשונית- הדרכת כלל התלמידים בדרכי למידה; הרפה וכתיבת מבחינת על מנת למונוע תופעות של חרדה.
מניעה שניונית- עוד עם קבוצות המעוניינות לשפר את ההתמודדות שלהם עם החרדה
מניעה שלישונית- עבודה עם בודדים או קבוצות קטנות של תלמידים אשר מראים סימני מצוקה וכישלון מובהקים.
עקרונות התוכנית הטיפולית
העמוד האחרון בהשוואה מהטבלא של רות סלטון:
שיפור הזיכרון: טכניקה זו מבוססת על דמיון השלכתי. המטופל מתבקש לתאר בדימוי משלו מה קורה לפני הבחינה ובמהלכה. ישנן טכניקות שונות המשפרות את הזיכרון ועוזרות להפחית את החרדה ולהגביר את הביטחון שהידע קיים וזמין
טכניקות המחשב: טכניקה זו מחזקת את בטחונו של המטופל שהידע לו זמין ומאפשרת לו למצוא את יכולתו מיצוי מירבי. בעזרת טכניקה זו המטופל מבט את הידע בצורה מאורגנת וברורה.
התמודדות עם לחץ זמן: המטופל מתבקש לדמיין פעילות כלשהיא שאין הוא נהנה ממנה.
אימון במיומנויות למידה מלמדים את הנער טכניקות טובות יותר להתארגנות: דרכי לימוד; ארגון החומר; הדרכה; תרגילים; ריכוז והתמדה; הגברת הנעה ללמידה.
הטיפול מורכב משש פגישות:
מטרתה לבסס את האוירה הרצויה ולגרום להיכרות בין המשתתפים
הקניית כלים ראשונים של התמודדות טובה יותר ולימוד שיטות הרפיה.
חזרה על הרפיה והוספת שיטת הקהיה הריגושית. הקהיה הריגושית מפחיתה את רגישותו הרבה של התלמיד כגורם מאיים ע"י התקרבות הדרגתית בעזרת דמיון מודרך.. חקירת המחשבות עוברות במהלך הבחינה- לפני ואחרי.
הקניית דרכי למידה משופרות וחיזוק הטכניקות שנלמדו בפגישות הקודמות. תרגול חוזר של הרפיה והקהית רגישות.
הקניית דרכי התנהגות מובנות בזמן הבחינה. חיזוק הדברים שנלמו קודם ושיחות על שיאפות. חזר על הרפיה והתקרבות ריגושית. חלוקת דף "התנהגות בזמן מבחן".
קבלת משוב ממשתתפי הסדנא לגבי הצלחתם ליישם את מה שלמדו והצלחתם להתמוד בצורה טובה יותר עם המבחנים. ניתן אף לחלק שאלוני חרדה הזהים לאלו שניתנו בתחילת התהליך.
פירוט התכנים בסדנא
במחקרו של נווה (2002) נמצא כי שיטתה של יערי היתה היתה מוצלחת יותר באופן מובהק לגבי כל המדדים?
הסיבה יכולה להיות בשל פשטות התוכנית היכולה להיות מועברת על ידי כל אחד שאומן לכך. לעומת זאת בשיטה של רות רות סלטון יש צורך בהבנה עמוקה של תהליכים פסיכולוגיים, היכולים להיות מועברים ביעילות רק ע"י אנשים מומחים לכך.
תפקיד המורה
על המורה לזהות סממני חרדה כיתתיים ופרטניים. להלן רשימת התופעות העלולות להעיד על תלמידים בעלי חרדת בחינות גבוהה:
פער בין רמת ההשתתפות בכתה, או ביצוע העבודות ובין ביצוע המבחנים.
תופעות גופניות של לחץ בזמן המבחן: חיוורון, הזעה, רעד, בכי וכו'.
הפרעות ביצוע בעת הבחינה, כגון: דילוגים על מילים או משפטים, כתב יד רועד, ריבוי מחיקות וכו'.
דחיינות או הימנעות ממבחנים ללא הצדקה.
חשוב לשים לב אם התופעות הללו חוזרות אצל תלמיד זה או אחר, ולהשוות עם מורים אחרים. מורה עשוי לגלות כי תלמיד חרדרק מבחינותיו וזה יקל עליו לבחון את הסיבה. מורה המוכן ליזום שיחה עם תלמידים הכועסים על עצמם עקב ביצועיהם הירודים יחסית, יכול להנחותם להבין את הגורמים למצבם ובכך עשוי לסייע להם להפחית את
חרדותיהם. מקומו של העידוד בהפחתת חרדת הבחינות:
עידוד מעלה את ערך האדם בעיני עצמו. מורים עלולים, לעיתים מתוך חוסר מודעות או חוסר תשומת לב, לייאש תלמיד, לטעת בו אמונות שגויות ועל ידי כך להעלות את רמת החרדה. עידוד אינו פותר בעיות, אך כוחו בהפחתת החרדה רב, ובכך הוא מסייע לתלמיד להתמודד טוב יותר עם מצבו:
עידוד מחייב כנות- עידוד כן , ידגיש את החלקים שבהם השיב התלמיד במבחן בצורה נכונה, כדי לשאוב מכך כוחות להבא.
אסור שהעידוד ישקף סטנדרטים- עידוד בנוסח "נפלא, הוצאת במבחן 001!" מעביר מסר סמוי ש "אתה נפלא ומוערך כל עוד אתה מוציא 100, אך אם לא...".
אין לעודד בעזרת הכללה- רצוי כי העידוד יהיה ספיציפי ויתייחס ישירות למטלה שבוצעה.
עידוד מדגיש את החיוב- יש להדגיש במבחן את מה שעשה נכון, מורה מעודד יסמן בצורה בולטת דווקא את התשובות שעליהן השיב התלמיד נכונה.
שוב לציין הסבר למילות העידוד- יש להסביר לתלמיד, בכנות, מהן הסיבות להערכה או לביקורת.
ילד שואב עידוד ממעשים, לא רק מדיבורים - מתן אפשרות לתלמיד להראות יכולות שבהן הוא טוב בכיתה, עשויים לשפר את הדימוי העצמי של התלמיד, וכך להפחית חרדותיו.
מקוריות- אמירות החוזרות על עצמן מאבדות מערכן.
שיתוף - מתן תחושה לתלמיד כי הוא והמורה שותפים ברצון לשיפור מצבו בלימודים ולמציאת דרכים, יעודד אותו להשיג מטרה זו.
טיפול אצל מבוגרים
לגבי טיפול בחרדת בחינות אצל מבוגרים קיימת שיטה טיפולית חדשה.
התוכנית מתקיימת דרך תקשורת עמך דרך הדוא"ל ודרך אתר משב.
לאחר ההחלטה של התלמיד עליו למלא שאלון פרטים אישיים. בשאלון זה מתבקש לענות על מספר קטן של שאלות שמטרתן ללמוד על רמת חרדת הבחינות ועל התאמתו לתוכנית העזרה. לאחר מילוי השאלון (שפרטיו יישארו חסויים כמובן) משיבים לך במייל האם יוכל להשתתף בתוכנית שלנו. בשלב זה יקבל שם משתמש וסיסמא ויוכל להיכנס לאתר
כמודרך. החל משלב זה, ייצור עמו קשר מדריך מומחה של המכון שישמש כמאמן אישי לאורך כל התוכנית.
מדריך זה ייצור קשר טלפונית ולאחר התכתבות קצרה הוא יתחיל ללוות את המטופל בתוכנית באמצעות תכתובת דוא"ל. על פי התקדמותו, שאלותיך והשאלונים שתמלא, הוא יציג תוכנית שלמה של התמודדות עם חרדת בחינות.
ההתכתבות תתנהל באופן הבא:
המדריך שולח מסמך וורד (Word) שכתב ובו תיאור של כלי או שיטה שיסייעו להתמודד עם חרדת הבחינות (שלב ה"פגישה").
לאחר תערך התנסות בתרגילים המוצגים בו ויענה על השאלות המוצגים לאורכו, תשלח מכתב תשובה למדריך שלך ובו תיאור ההבנות , דיווח על התרגולים שעשה ומידת האפקטיביות שלהם. כן התלמיד מתבקש לשאול את המדריך שאלות על נושאים המחייבים הבהרה.
המדריך משיב על מכתב זה ובהתאם להתקדמות ולצרכים מציע עוד כלי או מיומנות לשפר את ההתמודדות עם החרדה (ישלח לך עוד פגישה).
לעתים, המדריך מבקש למלא שאלון באתר שימפה את ההתנהגות או העמדות הקשורות לחרדת בחינות. תוצאות השאלון יתקבלו באופן אוטומטי ע"י האתר. השאלון ינותח אף על ידי המדריך. בכל שלב ניתן להפנות למדריך שאלות והתלבטויות.
מהם תכני התוכנית?
התוכנית עוסקת ברשימת כלים, תובנות ומיומנויות רחבים. אתה תוכל, בסופו של דבר, לבחור לך את הדרך שתתאים לך ביותר מתוך כלל הכלים, להתמודד עם חרדת הבחינות שלך. להלן עיקר התכנים של התוכנית:
מהי חרדת בחינות?
מהי רמת החרדה האישית?
זיהוי מעגל חרדה - מדוע נכנס לחרדה?
כיצד יש לנשום נכון כדי להפחית חרדה? (הנשימה שלנו משפיעה ומושפעת מרמת החרדה?).
טכניקה של הרפיה שרירית ודמיון מודרך להפחתת חרדה.
האם אתה לומד נכון? האם אתה לומד אפקטיבי? (אבחון אפקטיביות הלמידה שלך - ככל שהלמידה שלך תהייה אפקטיבית יותר כך תחוש פחות חרדה).
הנחיות ללמידה אפקטיבית (על קצה המזלג - אין זה לב התוכנית).
כיצד אתה יכול להפחית את רמת החרדה שלך באמצעות מחשבותיך? (עבודה קוגניטיבית על חרדה).
מהן העמדות שלך המשפיעות על רמת החרדה? (אבחון עמדות לא רציונליות, לא יעילות, למשל - האם אתה מחזיק בעמדה: "כל בחינה הינה בחינה גורלית. אם אכשל בה החיים שלי יידפקו").
כיצד ניתן להתמודד ולוותר על עמדות אלו?
כיצד מתמודדים עם מחשבות טורדניות שאינן מרפות המגבירות את החרדה? (לדוגמא: "שוב לא הולך לי. הנה ההוכחה שאין לי כל סיכוי לסיים את לימודי בהצלחה. בכלל, אינני שווה הרבה").
כיצד הרגלי למידה, שינה ואכילה נכונים משפיעים על רמת החרדה?
ערכת חירום להתמודדות עם חרדה מציפה בזמן בחינות.
אורך התוכנית
קצב ההתקדמות בתוכנית תלוי ברצינות של התלמיד. ככל שיגיב יותר מהר על מכתבי המדריך אליך, ככל שיתרגל יותר, כך יוכל להפנים מהר יותר את הכלים והתובנות המוצגות בתוכנית ולהשתחרר מחרדת הבחינות. מניחים כי לומד ממוצע יכול לסיים את התוכנית תוך כחודשיים. אין כל יתרון לסיים את התוכנית בזמן קצר יותר. עם זאת, לא
מומלץ למרוח "למרוח" את התוכנית למשך למעלה מארבעה חודשים.
במהלך ההתכתבות עם המדריך, הוא מעביר מסמכים רבים שישמשו ללמידה ולתרגול. כל המסמכים הללו עומדים לרשותו. נוסף לכך, בהתחלת התוכנית נשלחת ערכה ובה שני פריטים חשובים:
תקליטור - בתקליטור ניתן למצוא תרגילים שונים שיעזרו לתרגל הרפייה, שימוש בדמיון וכד'.
מד חום - מד חום זה משמש כמכשיר ביופידבק (משוב ביולוגי-גופני) בעת למידת תהליכי ההרפיה. הוא יתן משוב עד כמה התלמיד מצליח להניח ולהרגיע את עצמך.
התוכנית מחייבת זמן והשקעה. אין נוסחה שתשחרר מחרדת בחינות בלא מאמץ והשקעה . התוכנית נבנתה תוך אימוץ הכלים והמיומנויות שהוכחות כאפקטיביים ביותר להתמודדות עם חרדת בחינות. מניחים כי תידרש להשקיע בלמידה ותרגול של התוכנית כחצי שעה עד שעה ביום. יש להדגיש כי כל כלי יהפוך לאפקטיבי רק במידה והתלמיד יתרגל
אותו עד לרמה שכזו שהוא יהפוך למופנם. תרגילי המוח והרגש דומים מאוד לתרגול שרירי הגוף- אם התלמיד רוצה להיות בעל כושר ריצה טוב, יש לתרגל ריצה ואף לעבוד בחדר כושר. אם ברצונו להיות בעל כושר התמודדות טוב עם חרדת בחינות - יש לתרגל תרגילים מחשבתיים ורגשיים שונים.
אין נוסחה שתשחרר מחרדת בחינות בלא מאמץ והשקעה. עם זאת, יש להבטיח כי במידה וישקיע עצמו בלמידה של הנאמר בתוכנית ותתרגל את התרגילים בו, רבים הסיכויים כי בתוך כחודשיים לא יסבול מחרדת בחינות מציקה. העזרה מרחוק, כמו עזרה פנים אל פנים, אינה נשענת רק על המקצועיות של המדריך אלא גם על הנכונות של המודרך
(הלומד) למלא את חלקו בעסקה.
כיצד ניתן להבטיח כי העזרה שתקבל אכן תהייה מאוד אפקטיבית?
יש להקפיד הקפדה יתרה להיות כנה ואמיתי
עזרה מרחוק תלויה בכמות העבודה שהתלמיד משקיע בבית- הלמידה תלווה בתרגילים רבים. יש לחזור ולתרגל תרגילים אלו עד למיומנות.
יש לבקש את העזרה המתאימה! אם דבר מה לא ברור - יש לשאול.
על התלמיד להיות שותף לאורך כל התוכנית. הוא צריך להקפיד לשוחח לפחות פעמיים בשבוע (ורצוי אף יותר).
סיכום
עבודה זו עסקה בחרדת בחינות והטיפול בה.
בגיל הצעיר נפשו של הילד מעוצב והוא אינו מכיר את כל המצבים בחיים. אי לכך מצבים חריגים מלחיצים אותו והוא עדיין לא יודע להתמודד עם החרדות. אי לכך החרדות משפעיות על נפשו. ההתיחסות לרגש החרדה כהינו כהיסטוריה האנושית עצמה. האדם הוא העלית שבבריאה ולמרות זאת אין הוא יכול לשלוט על רגשותיו בצורה מוחלטת.
אומנם אין הוא כבול אליה בצורה בלתי הפיכה אולם לרוב הוא מושפע מהם. אחד מצורות הרגש יכול להיות לחץ. מצב הלחץ יכול להתבטא בצורות מסוימות של בעיות פיזיות או הרגשת רוחנית קשה.
הבחינות מכניסות את הילד לחרדה- מי יותר ומי פחות. חרדה זו יכולה לגרום לתת הישגיות ולדימוי עצמי נמוך היכולים להשפיע באופן שלילי על כל הלמידה, ולכן חשוב לטפל בחרדת בחינות בגישות ראויות.
פרקי העבודה התייחסו לנושאי החרדה במובן הרחב של החרדה ובמובן המצומצם. הפרק הראשון סקר את מושג חרדה וממנו עולה כי אין גורם אחד המשפיע על חרדת הבחינות. לחרדה שלבים רבים ותוצאות רבות.
הפרק השני סקר את הבעיות בגיל הנעורים. ממנו עוולה כי בגיל הנעורים ישנם גורמים רבים המשפיעים על הילד מבחינות רבות . לעיל הובאו מספר תיאוריות הטוענות לכאן ולכאן- חלק מהתיאוריות טוענות כי יש בנו רגשות מולדים, אינסטינקטים טבעיים וכד', אולם רוב התיאוריות גורסות כי האדם והאישיות שלו מתפתחת במהלך החים כאשר
הוא מתבונן בחברה או בהוריו, לומד את צורות ההתנהגות המקובלות ומבין כי צורת התנהגות זו או אחרת היא המקובלת ביותר ומתנהג לפיה. הנער בזמן התפתחותו אינו מעוניין להיות חריג מכלל האוכלוסיה על מנת שלא ילעגו לו למשל ולכן הוא מתנהג בצורה שבה הוא מתנהג.
הפרק השלישי הגדיר את חרדת בחינות ואת הגורמים לה.חרדת הבחינות מצטרפת לשורה ארוכה של גורמי חרדה שטרם נמצאה הסיבה האמיתית להם. חרדת בחינות היא תגובה גופנית ו/או נפשית שהגורם לה הוא בחינה. כמחצית מהאוכלוסייה סובלת בצורה כזו או אחרת מחרדת בחינות. תופעות הקשורות לחרדת בחינות עשויות להתרחש ברגע שהודיעו על
הבחינה או מרגע שתאריך הבחינה התפרסם, והן עלולות להתרחש במהלך הלמידה לקראת אותה בחינה; הן עלולות לקרות או להחמיר שניות לפני תחילת הבחינה, תוך מהלך הבחינה ואף ממש עם סיומה; הן עשויות לקרות בהמתנה לציון הבחינה, לפני שמגיעים ללוח המודעות לראות את הציון או תוך המתנה בטלפון או באינטרנט לציון. החרדה עשויה
להתבטא בדרכים רבות ובהן הזעה מוגברת ורעידה, מסך שחור היורד על העיניים ומונע פעולה הגיונית וסדורה, שכחה של חלקים נרחבים של חומר הלימודים, שיתוק ממש, חוסר יכולת לתפקד בצורה מסודרת, כתיבה תזזיתית, סבל נפשי רב, כאב ראש ועיניים, הכשלה עצמית הנובעת מפחד מהצלחה, ציון שאינו משקף את יכולת הנבחן ועוד...
הטיפול בחרדה הוזכר בפרק האחרון והוא עובד בעיקר על ידי שתי חוקרות מרכזיות בתחום: אורה יערי ורות סלטוןץ שתיהן נשות חינוך שקרו את הנושא והצליחו להגיע למסקנות ודרכי טיפול.
רוב החוקרים מעדיפים שיטתה של יערי שהיא ברורה יותר מבחינה שלביה ויותר אופרטיבית. היא כוללת ארגון הזמן, המקום ותנאי הלמידה: התארגנות לקראת למידה למבחן כוללת כמה מרכיבים. בחירת זמן הלמידה, מקום הלמידה ותנאי הלמידה נוחים. התארגנות זו הנראית פשוטה וקלה לרבים עלולה להיות מכשלה עיקרית אצל אחרים. קושי
הבולט נמצא בקביעת משך הזמן הרצוי ללמידה, אם בשל הנטיה להימנע מלהשקיע בלמידה ואם בשל הליקויים בהערכת הזמן הנדרש ללמידה. כמו כן היא כוללת ארגון החומר בדרך בעלת משמעות מיוחדת-אסטרטגיות זכירה: לפעמים ההשקעה בלמידה היא רבה מאוד, אך אין היא מניבה פירות. כתוצאה מכך פוחת הרצון ללמוד וגוברת הנטיה להמנע
מלהשקיע בלמידה. במקרים אל המטופלים מתבקשים להביא ספרי לימוד ומתבקשים לקרוא קטע מהספר ולסמן את המשפטים העיקריים. לאחר מכן עליהם להעביר את עיקר הדברים אל הכתב וללמוד את הסיכום הזה כהלכה. לעיתים עליהם לתמצת אותו לכדי סיכום קצר יותר בדרך דומה.
עיקר מאמצי המחקר בעתיד צריכים להתמקד במציאת מודל מקיף יותר של מניעת ראשונית של החרדה בתוך מסגרת בית הספר. כלומר תוכנית חינוכית אשר תגיע לכל שכבות האוכלוסיה ותעניק לתלמידים כלים להתמודד באופן יעיל עם הלחצים.
ביבליוגרפיה
איילון א., התמודדות עם מצבי לחץ, תל אביב, 1989
אלון נחמה, סלטון רות, "טיפול היפנוטי רב מימדי בחרדת בחינות", שיחות, 1, חוברת 1, אוגוסט 1986.
חננאל, יוסי, הסחת-דעת למדחיקנים ומתן מידע לרגישניים כעזרה בהתמודדות עם מצב-דחק הכרוך בכאב, תל-אביב: אוניברסיטת תל-אביב, המחלקה לפסיכולוגיה, 1991.
יערי אורה, חרדת בחינות- מהות וטיפול, תל-אביב, 1982.
כפיר נירה, כמו מעגלים במים, עם עובד, תל-אביב, 1993.
לוי אוסין, מיכל, ההשפעה של מיקום בסולם המדחיקים/רגישנים על אופן סריקת חלופות במצב של לחץ, אוניברסיטת תל-אביב, החוג לפסיכולוגיה, 1991.
מוס רולף תיאוריות על גיל ההתבגרות, תל-אביב, ספרית הפועלים, 1988
נווה אברהם הטיפול בחרדות במסגרת בית הספר אוניברסית דרבי: בית הספר לחינוך 2002.
סלטון רות ברוניצקי, חרדת בחינוך ואיך יוצאים מזה, 1986.
קליגמן א., התערבות פסיכולוגית בעת אסון, ירושלים, 1990.
שטיין ענת, מידע על המצב ודפוס אישיות רפרסיבי-סנסטיבי והקשר שלהם עם תגובות מצוקה והתמודדות בקרב ילדים בעת מלחמת המפרץ,עבודת מ"א, אוניברסיטת בר-אילן, תשנ"ד.
Altmaeir E.M., "Group Vicarious Desensitization Of Test Anxiety", Journal Of Counseling Psychology, 28, 1981, Pp. 467-469.
Lazarus A.A., "The Practice Of Mulit-Modeal Therapy", New-York 1981.
Richardson, Frank C. (1990) Coping With Exam Anxiety. Editor. Arlene Young. Athabasca, Alberta: Athabasca University.
Divine, James H., And David W. Kylen. (1979) How To Beat Test Anxiety And Score Higher On Your Exams. Woodbury, New York: Barron's Educational Series, Inc., 1979.
"אקדמיה" גיליון 14 אוגוסט 2001 ע' 47
23

תגים:

פחד · תכונה · בית · ספר · לחץ · מצב

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הטיפול בחרדת בחינות", סמינריון אודות "הטיפול בחרדת בחינות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.