היישום אינו מחובר לאינטרנט

שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית בחברון לאחר מלחמת ששת הימים

עבודה מס' 064319

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ראשית דרכו של היישוב היהודי בחברון לאחר שנת 1967, דרך הקמתו בקשיים והשתלשלות האירועים הקשורים אליו.

6,872 מילים ,25 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

בעבודה זו בא אני לבחון את השתלשלות האירועים הכרוכים בהקמתו של היישוב היהודי בחברון לאחר מלחמת ששת הימים, יישוב שתחילתו בתוככי העיר חברון והמשכו בגבעה מזרחית לעיר אז נקבע שמו - קריית ארבע.
שאלות המחקר מתרכזות בבחינת אופן התנהלותו של היישוב בתחילתו תוך הפרדה בין 3.5 השנים הראשונות בהן ישבו המתיישבים במרכז העיר חברון לבין 3 השנים הבאות שהינן שנותיה הראשונות של קריית ארבע וכן בבחינת היחסים ההדדיים בין השלטון למתנחלים.
המחקר מתבסס בעיקרו על מקורות ראשוניים, היות ולא מצאתי עד כה מחקר העוסק בתהליכים ספציפיים שחלו ביישוב בתקופה הנידונה. במחקר עשיתי שימוש נרחב מאד בעיתוני התקופה על מנת לנסות לגלות ולהבין את רצף האירועים מבחינה כרונולוגית ומשמעויות הנגזרות מהם. בנוסף נזקקתי לנתח תמונות ומפות מהתקופה אשר לא פעם לימדוני יותר מאשר על הרגע הספציפי בו צולמו. ראיונות שביצעתי עם שלושה מראשוני היישוב השלימו עובדות רבות שלא באו לידי ביטוי במסמכים ובספרים. אך ללא ספק, עיקר עבודתי התרכזה בבחינה וניתוח של מסמכים רבים מאותה התקופה (בעיקר מכתבים, פרוטוקולים ועלונים), שנשתמרו בארכיון מועצת קריית ארבע ובמספר ארכיונים פרטיים של בני היישוב. מפאת היקפו העצום של החומר הנזכר לעיל צירפתי רק מסמכים בודדים כנספחים והסתפקתי בהערות השוליים על אף העניין הרב שניתן למצוא במסמכים רבים ככתבם וכלשונם. לצערי, חלק גדול מהמסמכים שייתכן ורלוונטיים לתקופה ונמצאים בארכיון המדינה, עדיין אינם נגישים ואלה שכן לא הוסיפו לנתונים שאספתי במסמכי ארכיון קריית ארבע. בארכיון הציוני נמצאה תיקייה בודדת אודות חברון (kkl5/52521) וגם היא איננה רלוונטית לעבודה זו.
מבנה העבודה: בפרק הראשון נסקרות השנים בהן שהה היישוב היהודי בתוך העיר חברון, תוך התמקדות באירועים השופכים אור על היחסים בין המתנחלים לגורמים שונים, יהודיים וערבים. הפרק השני בוחן את התהליך אשר הוביל בסופו של דבר לעזיבת העיר חברון ולמעבר לגבעה אשר נקראה בשם קריית ארבע. הפרק השלישי בוחן את שלושת השנים הראשונות של קריית ארבע במספר היבטים שונים.
החלטתי לתחום את התקופה הנחקרת בין יולי 1967 לבין סיומה של שנת 1973, פרק זמן המספיק לדעתי על מנת לעמוד על התהליכים המרכזיים שהתרחשו עד להתבססות היישוב.
מספר בעיות שונות אשר צצו בתהליך המחקר והשפיעו על הכיוונים והשאלות שנחקרו: 1. מיעוט במקורות משניים: כפי שהזכרתי, מחקר מסודר וממוקד אודות הנושא כלל לא נעשה והמעט שנכתב מתאר בעיקר את שהתרחש בתקופת הישיבה בחברון עצמה ובצורה כללית למדי. 2. פיזור המקורות הראשוניים: הבעיה שהוזכרה לעיל הביאה אותי לעשות שימוש רב מאד במקורות ראשוניים שחלקם הגדול מעולם לא קוטלג בצורה מסודרת, אלא הונח במחסנם הפרטיים של אנשים אליהם "התגלגלו" המסמכים. אמנם עיינתי במספר רב של מסמכים אך סביר להניח שרבים אחרים נעלמו מעיניי. 3. מקורות בשפה הערבית: לאור המצב הביטחוני שלא איפשר מפגש עם תושבים ערביים מן העיר חברון, דבר שבהחלט יכול היה לתרום להבנת התמונה השלמה, וכן חוסר שליטתי בשפה הערבית הביאני לוותר על ניסיונות להיעזר בחומר בשפה הערבית ולהתרכז בבחינת הסיפור מן הצד היהודי. 4. הנושא טעון מבחינה אידיאולוגית: לעיתים במהלך הראיונות הוצגו בפניי עובדות שונות מאלה אשר התגלו במסמכים רשמיים אותם בחנתי, או כאלה אשר סתרו עדויות של מרואיין אחר. הדבר מובן לאור פרק הזמן שחלף מאז האירועים אך גם קשור באופן ישיר לתפיסת העולם של המרואיין ולמטען האידיאולוגי הכרוך בנושא זה.
ברצוני להודות למרואיניי הרב לוינגר ומר איתמר שניוויס אשר פתחו בפניי את ארכיונם הפרטי ואפשרו לי להשתמש במסמכים מקוריים מאותה תקופה שאין להשיגם בשום מקום אחר.

תוכן העניינים:
הקדמה
מבוא
- היסטוריה
- גיאוגרפיה
פרק א': השיבה לעיר האבות : שנותיו הראשונות של היישוב היהודי
בתוככי העיר חברון.
- השתלשלות האירועים
- השפעת ההתיישבות על הנוף העירוני
- יחסי יהודים - ערבים
- מאבקים סביב מערת המכפלה
- מאבקים סביב הקמת מסעדה
פרק ב': המעבר לגבעה : מניעים ושלבים
- השתלשלות האירועים
פרק ג': חבלי לידה : שנותיה הראשונות של קריית ארבע.
- מעמד מינהלי וחוקי
- קרקע
- אוכלוסיה
- תעסוקה
- תמיכה ממשלתית
- יחסי שכנות עם התושבים הערבים

סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה
נספחים

קטע מהעבודה:

ב-8 ליוני 1967 כובשים חיילי צה"ל את חברון בלא קרב ומתמקמים בבניין המשטרה המבוצר, שלטון צבאי מוחל בעיר. מתיאורו של הרב משה לוינגר עולה כי בחודש אוקטובר 1967 בפגישה בין אליקים העצני לבינו, הועלה רעיון חידושו של ישוב יהודי בתוככי העיר חברון, הם מחליטים לפנות למטה 'צעירי המפד"ל' בבקשה לסייע בפירסום מודעות בעיתונות . מתפרסמת מודעה שכותרתה "מי מוכן לעלות חברונה" ובה מופנית קריאה להירשם לבנייתה של - "עיר יהודית חדשה - ישנה בתוככי חברון" . בעקבות המודעה התכנסו כ-30 אנשים, רובם תלמידי ישיבת "מרכז הרב", לפגישה בבית המפד"ל בתל אביב.

מקורות:

מג"ב ושירות בתי הסוהר
20
פקידות והוראה
30
שירותים (מנהלת,חינוך,ישיבה)
15
נהגות
20
תעשייה (עצמאים ושכירים)
15
מסגרות (תע"ש)
30
תלמידי כולל והוראה
10
טכנאות ונגרות
105
סה"כ
60
סה"כ
בלתי מעוסקים: 6 עד 8.
אין ספק שאחוז המובטלים הקטן יחסית (כ-5%) מרשים בהתחשב בעובדה שלפנינו ניצב יישוב בהקמה, אך יש לשים לב לכמות הגדולה של תלמידי הכולל שבאותה תקופה תורתם הייתה אומנותם. את היכולת להקים מפעלי תעשייה עם שנתו הראשונה של היישוב יש לזקוף לבנייתם של מבנים המיועדים לתעשייה כבר עם הקמתם של הבניינים
הראשונים.
תמיכה ממשלתית:
לאורך שנותיה הראשונות של קריית ארבע היא זוכה לתמיכה רחבה מהממשלה ומרוב מוחלט של חברי הכנסת. לא מצאתי לנכון להביא מכתבים רבים מאד המביעים תמיכה ואף מסייעים בפועל אשר נשלחו משרים ומח"כים רבים ממפלגות שונות. בכל זאת אזכיר שני מקורות אשר יעידו על הכלל: א. במכתב ששולח יו"ר סיעת המערך לוועד המקומי
קריית ארבע הוא כותב - "ברצוני לחזור ולחזקכם בשם מפלגתי על מפעלכם החשוב ... העניין אשר הנכם תובעים, הרחבת הקריה, נמצא באופן מתמיד על סדר יומה של סיעת המערך. הדבר ימצא את ביטויו בדברי חברי הסיעה בדיונים על התקציב...". ב. באוסף תמונות משנת 1972-1973 שמצאתי בבית אבי גיליתי שכמעט כל שרי הממשלה באותה
תקופה ביקרו בקרייה ונפגשו עם ראשיה. לדעתי ניתן לומר באופן כמעט גורף שביישוב כמו הקרייה ניתן לפרש את ביקורם של מרבית האישים כהבעת תמיכה במפעל התיישבות זה ומכך להסיק על תמיכה רחבה לה זוכה היישוב בתחילת דרכו.
יחסי שכנות עם התושבים הערבים:
מהעדויות ששמעתי מתקבל הרושם שבתקופה הנדונה התקיימו יחסי שכנות טובה בין המתנחלים לשכניהם הערביים. במכתב שנשלח לכל חברי הכנסת בו מפורטים בעיותיה של הקריה, מודגש סעיף מיוחד לנושא זה ובו מחלקים המתנחלים בין המישור הציבורי למישור האישי. במישור הציבורי טוענים שנעשו מספר פניות אל ראש עיריית חברון
לכינון יחסים רשמיים ומכובדים בין הערים אולם אלה נדחו. במישור האישי קיימים יחסים טובים ויפים בין משפחות רבות משני העמים, ישנו שיתוף פעולה בעיקר בענייני מסחר ותעשייה "וניכרת נטייה ברורה בקרב 'עמך' בחברון לחפש קרבתנו". הם ממשיכים ומדגישים שיעשו הכול על מנת להבהיר לשכניהם שאין רצונם לנשלם או לדחוק
רגליהם ובשל כך נמנעים למשל מבנייה בואדיות לבל ישחיתו כרמים ובוסתנים. בסיום מכתבם מבהירים שאין הם מבקשים לאכלס את חברון הערבית ויקפידו לבצע משימתם מבלי לגרות או להפחיד את הערבים בהתנהגות של "דוחקי רגלים". אמנם עדות זו היא של צד אחד בלבד אולם אני מניח שהיחסים אכן היו טובים וזאת מתוך עדויות של מספר
אנשים מותיקי היישוב ובשל העובדה שבעיון בעיתוני התקופה מאותו זמן לא מצאתי עדויות למאבקים וחיכוכים כפי שנמצאו לרוב בתקופת שהות המתנחלים בחברון עצמה.סיכום ומסקנות:
תהליך לידה של יישוב בארץ הוא מורכב ולעולם יתלוו אליו קשיים ובעיות. אולם אין ספק שתהליך הריונה ולידתה של קריית ארבע "התברך" במאפיינים בלתי רגילים הנובעים ממעמדה המיוחד. ניתוח תהליך התבססותו של היישוב היהודי בחברון מגלה שהמציאות אותה יצרו המתיישבים הראשונים זכתה לשיתוף פעולה גדול יחסית של מוסדות
השלטון. הרושם שקיבלתי בעיקר מניתוח עיתוני התקופה מגלה תמיכה ברורה של מרבית המפלגות והשרים למהלך שבמובן מסוים נכפה עליהם. המעבר לבניין הממשל יצר אמנם מציאות בלתי רגילה בה קבוצה אזרחית לחלוטין מנוהלת על ידי גוף צבאי, אך גם נתן חיזוק ממשי והוא זה שהפך, בסופו של דבר, את ישיבתם של מתנחלי חברון מארעית
לקבועה. עם זאת אין להתעלם מאותה מציאות בלתי רגילה בה נדרש קצין צה"ל להתלבט בנושאי פנים (כדוגמת שעות הפעלת גן ילדים בבניין הממשל) ולדעתי יש לתלות בה את מרבית הבעיות והסכסוכים שנוצרו בעיקר בין בכירי הממשל הצבאי למתנחלים. לדעתי, המציאות הבלתי אפשרית שהוצגה בפרק א' הינה הגורם הישיר לקלות היחסית של
המעבר לקריית ארבע ולקולות ההתנגדות המעטים והחלשים מאד שנשמעו. ההזדמנות להפרדה חלקית בין הממשל לבין המתנחלים הביאה לתמיכה גדולה מאד בהקמתה של הקרייה מן הצד היהודי. לעומת זאת אני סובר שקולות המחאה הערבים כמעט ולא נשמעו על אף הפקעת הקרקע, הן בשל העובדה שבשטח לא נעשה כל שימוש באותו זמן והן בשל הסיפוק
מעזיבתם של המתנחלים את מרכז העיר חברון. בהקשר לכך עמדתי על הפער הקיים ביחסי מנהיגי המתנחלים והערבים אל מול יחסי התושבים אשר לא נשאו בתפקידי הנהגה. בעוד שהמנהיגים נצרכו "להפגין שרירים" זה מול זה, הרי ש"האנשים הפשוטים" חיפשו בעיקר לחיות את חייהם בשקט וטיב היחסים בינם מוכיח זאת.
אופן ניהולה של הקרייה בשנותיה הראשונות היה בלתי קבוע ובלתי מוגדר די הצורך. השינויים הרבים שעברה שיטת הניהול והפתרונות היצירתיים שניסתה הממשלה לתת מעידים יותר מכל על הקושי הרב של ממשלת ישראל להתמודד עם יישוב יהודי באזור בו הממשל הצבאי שולט. השאיפה לשלב בין גוף חיצוני שינהל את הקרייה בשיתוף עם
גוף
פנימי שהורכב על ידי התושבים לא הצליח ויצר אנדרלמוסיה שהצריכה התערבות ממשלתית מספר פעמים. בנוסף לאופן הניהול הכללי התעכבתי על שני נושאים ספציפיים שגם בהם התגלו בעיות רבות. נושא קליטת התושבים החדשים והאופן שבו יוכרע מי יגור ביישוב עורר ויכוחים והביא בסופו של דבר לקליטה לא מבוקרת ולא מסננת מספיק, דבר
שהביא לקבוצה בה אחוז האוכלוסייה הבעייתי היה גדול מאד ויצר עימותים רבים בתוך היישוב. ההחלטות בנושאי קרקע ובפרט בעניינים הקשורים להתרחבות היישוב היו נתונים בידי מספר משרדי ממשלה ובסופו של דבר הם שעיכבו את הוצאת תוכניות ההתרחבות והתוכניות לבנייה פרטית אל הפועל.
מנקודת מבט אישית, התבוננות של כ-30 שנה לאחור בהחלט מאפשרת לראות איך טעויות וקשיים בתחילת דרכה של הקרייה נותנים אותותם גם היום. האפשרות הקיימת לכל אדם אשר חפץ להיקלט ביישוב, מביאה אליו גם היום אנשים מרובי בעיות ומותירה אותו כיישוב פיתוח. קרקע נוספת לבנייה והתרחבות אין וכתוצאה מכך מספר תושבי
הקרייה לא גדל כבר יותר מחמש עשרה שנים (!!!). גם התמיכה היחסית רחבה לה זכתה ההתנחלות בזמנו, לא נשתמרה אלא פחתה. חבלי לידתה של הקרייה נמשכים עד היום ומניעים מדי פעם קשיים ובעיות חדשים. ביבליוגרפיה
ארכיונים ואוספים:
ארכיון מועצת קריית ארבע, מועצה מקומית, קריית ארבע.
ארכיון פרטי איתמר שניוויס, קריית ארבע.
ארכיון פרטי משה לוינגר, חברון.
ספרים:
אבישר עודד (עורך), ספר חברון, כתר, ירושלים 1978, עמוד 14.
בן יוסף ספי, מדריך ישראל החדש, כרך 11, הוצאת כתר, ירושלים 2001, עמ' 129-127.
זמיר אייל, אדמות המדינה ביהודה ושומרון - סקירה משפטית, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1985.
עוזרי משה (עורך), קריית ארבע, הוצאת מור, באר שבע תשל"ח, עמ' 18-15.
קרמון יהודה ושמואלי אבשלום, חברון דמותה של עיר הררית, הוצאת גומא, תל אביב תש"ל, עמ' 139.
שרביט יוסף (עורך), לתולדות ההתיישבות היהודית בקרית ארבע, קריית ארבע 1998, עמ' 62-48.
עיתונים:
דבר
הארץ
הצופה
ידיעות אחרונות
למרחב
מעריב
תצלומים:
אוסף צילומים, 'קריית ארבע-שנים ראשונות', צילם שלמה מגורי כהן קריית ארבע,.
מפות ותצ"אות:
התרחבות השטח הבנוי במאה העשרים, 1:33,000, נ. צ. באר, ירושלים, 1970, בתוך יהודה קרמון ואבשלום שמואלי, חברון דמותה של עיר הררית, הוצאת גומא, תל אביב תש"ל, עמ' 124.
תצ"א סקר מבנים קריית ארבע, פנטומפ ישראל בע"מ, 23.7.76, [קנ"מ לא ידוע], מתוך תיקיית תצ"אות במועצת קריית ארבע.
דפי אינטרנט:
אתר היישוב היהודי בחברון, www.hebron.co.il, מאי 2002.
אוסף התצלומים הלאומי, http://www.gpo.gov.il/ , אוקטובר 2003.
נספחים:
נספח 1: צו בדבר עסקות במקרקעים, 18.6.1967.
נספח 2: תוצאות בחירות 1970 בעיר חברון
נספח 3: מכתב התנצלות 22.6.1968.
נספח 4: מפת התרחבות השטח הבנוי של חברון במאה ה-20.
נספח 5: תצ"א סקר מבנים קריית ארבע 23.7.1976.
נספח 1: צו בדבר עסקות במקרקעים, 18.6.1967.
המקור: צו בדבר עסקות במקרקעים (אזור הגדה המערבית), 18 ביוני 1967, ארכיון קריית ארבע, תיקיית "חברון".נספח 2: תוצאות בחירות לכנסת 1970 בעיר חברון.
המקור: טופס תוצאות בחירות לכנסת ישראל בקלפי חברון, אוסף פרטי, קריית ארבע. נספח 3: מכתב התנצלות, 22.8.1968 .
המקור: מכתב מראשי המתנחלים, חברון , לשר הביטחון, תל אביב, מיום 22 באוגוסט 1968, ארכיון קריית ארבע, תיקיית "חברון".
נספח 4: מפת התרחבות השטח הבנוי של חברון במאה ה-20.
המקור: התרחבות השטח הבנוי במאה העשרים, 1:33,000, נ. צ. באר, ירושלים, 1970, בתוך יהודה קרמון ואבשלום שמואלי, חברון דמותה של עיר הררית, הוצאת גומא, תל אביב תש"ל, עמ' 124.נספח 5: תצ"א סקר מבנים קריית ארבע 23.7.1976.
צ

המקור: תצ"א סקר מבנים קריית ארבע, פנטומפ ישראל בע"מ, 23.7.76, [קנ"מ לא ידוע], מתוך תיקיית תצ"אות במועצת קריית ארבע.
דוד בן גוריון, 'אחותה של ירושלים', בתוך עודד אבישר (עורך), ספר חברון, כתר,ירושלים 1978, עמ' 14.
ספר בראשית יג' יח'.
ספר בראשית כג' יט'-כ'.
ספר יהושוע יא' כא'.
ספר שמואל ב' ה' א'-ה'.
עודד אבישר, ספר חברון, בית הוצאה כתר, ירושלים 1978, עמ' 53-28.
יוסף שרביט(עורך), לתולדות ההתיישבות היהודית בקרית ארבע, קריית ארבע 1998, עמ' 62-48.
ספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש, כרך 11, הוצאת כתר, ירושלים 2001, עמ' 129-127.
משה לוינגר, 'ימי ההתנחלות הראשונים', בתוך:משה עוזרי(עורך), קרית ארבע, הוצאת מור, באר שבע תשל"ח, עמ' 18-15.
הצופה, 12.1.68, עמ' 2.
פרוטוקול הישיבה, תל אביב, מיום 20 במרץ 1968, ארכיונו הפרטי של איתמר שניוויס, קרית ארבע.
יונה שמשי, 'המלון המוזר בחברון', למרחב, 26.4.68. עמ' 6.
ידיעות אחרונות, 16.4.6, עמ' 3.
הארץ, 30.4.68, עמ' 4.
מתוך מכתב י. ליאור - מזכירו הצבאי של ראש הממשלה, ירושלים, לרב משה לוינגר, חברון, מיום 14 ביוני 1968, אוסף פרטי, קריית ארבע.
אוסף תמונות מחיי היישוב, ממאי 1969 עד אוגוסט 1971, צילם גרשון אלינסון, מוזיאון חברון.
יהודה קרמון ואבשלום שמואלי, חברון דמותה של עיר הררית, הוצאת גומא, תל אביב תש"ל, עמ' 139.
צו בדבר עסקות במקרקעים (אזור הגדה המערבית), 18 ביוני 1967, ארכיון קריית ארבע [להלן אק"א], תיקיית "חברון".
קרמון ושמואלי, (לעיל, הערה 17), עמ' 79-78.
מעריב, 25.4.68, עמוד 6.
ידיעות אחרונות, 2.6.68, עמ' 3 במוסף.
ראיון שקיימתי עם איתמר שניוויס בביתו בקריית ארבע, 21.5.2003.
מעריב, 29.10.1968, עמ' 2.
דבר, 20.7.1969, עמ' 8.
אתר היישוב היהודי בחברון, www.hebron.co.il, מאי 2002.
חלופת מכתבים אליקים העצני עם גורמי ממשל שונים, מרץ-אפריל 1970, בתוך חוברת "המאבק על מערת המכפלה", [ללא מקום הוצאה], יולי 1975.
ראיון עם משה לוינגר בביתו חברון, 1.6.2003.
למרחב, 11.8.68, עמ' 3.
מודעה בעיתון ידיעות אחרונות, (10.8.68), עמ' 9.
מעריב, (12.8.68), עמ' 3.
הצופה, (15.8.68), עמ' 1.
מכתב מראשי המתנחלים, חברון ,לשר הביטחון, תל אביב, מיום 22 באוגוסט 1968.
דבר, 24.8.68, עמ' 1.
לעיל, הערה 22.
פרוטוקול אסיפת תושבים, חברון, מיום 25 ליולי 1969, אוסף פרטי, קריית ארבע.
מודעה בעיתון, ידיעות אחרונות, 3.8.1969, עמ' 2.
אייל זמיר, אדמות המדינה ביהודה ושומרון - סקירה משפטית, מכון ירושלים לחקר ישראל, ירושלים 1985.
מעריב, 2.8.1971, עמ' 3.
מכתב אהרון שריג, חברון, למזכירות קריית ארבע, קריית ארבע, מיום 7 בנובמבר 1971, אק"א, תיק "משרד הביטחון".
מכתב מזכירות קריית ארבע, קריית ארבע, לאהרון שריג, חברון, מיום 18 בנובמבר 1971, שם.
מסמך הצעה לצוות הקמה, ירושלים, 9 ביולי 1971, שמריהו כהן, אק"א, תיק "ארכיון".
הצופה, 17.1.72, עמ' 6.
פרוטוקול ישיבת נציגי משרד השיכון עם רה"מ, ירושלים, 2 בפברואר 1972, לעיל, הערה 41.
מכתב התפטרות, שמריהו כהן, קריית ארבע, לצבי גלוזמן, ירושלים מיום 31 בינואר 1972, ארכיון קריית ארבע, תיק "מנהלה".
דבר, (15.3.1972), עמ' 2.
הצופה , (17.3.1972), עמ' 1 .
אוסף מכתבים למזכירות קריית ארבע, מחודשים אוקטובר, נובמבר 1971, ארכיון קריית ארבע, תיק "קרקעות".
מכתב ר. אלוני, ירושלים, לוועד מקומי קריית ארבע, קריית ארבע , מיום 30 בדצמבר 1971, שם.
מכתב משה דיין, הקריה, למשה לוינגר, קריית ארבע, מיום 7 ביוני 1973, אק"א, תיק "פיתוח".
פרוטוקול ישיבת מנהלת הקריה, קריית ארבע, מיום 29 באוקטובר 1973, אק"א, תיק "פרוטוקולים 77-71".
ראיון שקיימתי עם איתמר שניוויס בביתו בקריית ארבע, 26.5.2003.
ביטאון "הקריה חוגגת שנה", ראש השנה תשל"ג, קריית ארבע, אוסף פרטי, קריית ארבע.
ראיון מ. לוינגר, לעיל הערה 27.
תקנות פיצויי פיטורים, (תיקון), תשל"א - 1971, קובץ תקנות מס' 2731 מיום 19 באוגוסט1971 עמ' 1492.
ראיונות עם ר. שטרסברג ו-א. שניוויס לעיל, הערות 21 ו-51.
עלון לתושב, יולי 1972, קריית ארבע, אק"א, תיק "ידיעונים".
פרוטוקול ישיבת מנהלת הקריה, קריית ארבע, מיום 3 לאוקטובר 1973,לעיל, הערה 50.
דו"ח פנימי מצבת תעסוקה, קריית ארבע, פברואר 1973,אק"א , תיק "דוחות".
מכתב, משה ברעם, ירושלים, לוועד המקומי, קריית ארבע, מיום 30 בינואר 1973, ארכיון פרטי - משה לוינגר, חברון.
אוסף תמונות, 'קריית ארבע-שנים ראשונות', צילם שלמה מגורי כהן קריית ארבע, לעיל הערה 35.
מכתב מועד התושבים, קריית ארבע, לכלל חברי כנסת ישראל, ירושלים, מיום 5 באפריל 74, לעיל, הערה 11.
25
ג'עברה
גבעת החרסינה
הגבעה שעליה
הוקמה הקרייה

תגים:

1967 · גיאוגרפיה · היסטוריה · ושומרון · חברון · יהודה · ישוב · מתישבים · מתנחלים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית בחברון לאחר מלחמת ששת הימים", סמינריון אודות "שנותיה הראשונות של ההתיישבות היהודית בחברון לאחר מלחמת ששת הימים" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.