היישום אינו מחובר לאינטרנט

מה ראוי להיות היקף החסינות שזוכים לה חברי הכנסת בישראל?

עבודה מס' 064148

מחיר: 314.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: העבודה בוחנת את היקף ההגנה הניתנת כיום לחברי כנסת במסגרת החסינות החוקתית לה הם זוכים, ולאחר מכן בוחנת מה צריך להיות ההיקף הראוי.

5,896 מילים ,22 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

ראשית, בחנתי בעבודה את עקרון השוויון והיקפו בישראל. זה העיקרון שמתנגש עם החסינות, ומצדיק את צמצומה.
לאחר מכן ניתחתי את חוק החסינות (שהסמכות לחוקקו מעוגנת בחוק יסוד) ובחנתי מה היקף החסינות, ומהי תכלית החסינות (בעצם, ההצדקה לקיומה). אציין כבר בנקודה זו שבמילה "חסינות" הכוונה היא לשתי חסינויות נפרדות אחת מהשנייה: חסינות מהותית ("במסגרת מילוי תפקידו") וחסינות דיונית (חסינות בפני הליכים משטרתיים או משפטיים, שחלה רק כל עוד חבר הכנסת הוא במהלך כהונה).
הפרק השלישי בעבודה בוחן את המצב בפסיקה: איך היא הכריעה בהתנגשות בין שני העקרונות הנ"ל. במסגרת זו, הבאתי את כל המבחנים שבהם השתמשו בפסיקה לגבי פרשנות חוק החסינות.
הצעד הבא הוא בחינה נרחבת של משפט משווה. השוויתי בצורה רצינית ומעמיקה יחסית את המשפט בישראל למערכות משפט אחרות (3 מדינות שקרובות יותר למשפט המקובל, ו-3 מדינות שקרובות יותר למשפט הקונטיננטלי). ניסיתי למקם את ישראל, כשיטה מעורבת, בין שתי הקצוות האלו של המשפט. הממצאים היו שבאלמנטים מסוימים החסינות בישראל קיצונית בהיקפה ביחס לכל המדינות הנזכרות, אך בו בזמן, באלמנטים שונים היא דומה למצב במדינות אלו.
זוהי למעשה בחינת המצב המצוי. אח"כ עברתי לבחינת המצב הראוי.
הבאתי ביקורות על היקף החסינות, שניתנו ע"י אנשי אקדמיה וע"י חברי הכנסת שכיהנו בכנסת בזמן חקיקת החוק (ב-1950).
לאחר מכן הגעתי למסקנות לגבי היקף החסינות בישראל, והצעתי מבחן משלי, ששונה מהמבחנים הקיימים כיום.

תוכן העניינים:
הקדמה: פגיעת חסינות חברי הכנסת בעקרון השוויון
פרק א': היקף הזכות לשוויון בישראל - הדיון המצוי והתפתחותו
א.1. התפתחות החקיקה
א.2. התפתחות הפסיקה
א.3. סיכום: היקף הזכות לשוויון
פרק ב': תכלית החסינות שמוענקת לחברי הכנסת
ב.1. ניתוח חוק החסינות
ב.1.1. החסינות המהותית
ב.2.1. החסינות הדיונית
ב.2. תכלית החסינות המהותית
ב.3. תכלית החסינות הדיונית
פרק ג': ההתנגשות בין העקרונות
ג.1. מלאכת האיזון
ג.1.1. החסינות המהותית.
ג.2.1. החסינות הדיונית
פרק ד': המצב במדינות אחרות בעולם
ד.1. החסינות המהותית
ד.2. החסינות הדיונית
ד.3. סיכום-השוואת המצב בישראל למצב בעולם
פרק ה': ביקורת, מסקנות והצעות לשינוי המצב הקיים
ה.1. ביקורת מצד הכנסת עצמה
ה.2. ביקורת חיצונית על הכנסת
ה.3. מסקנות
ה.4. ההיקף הראוי של חסינויות חברי כנסת והדרכים להשיגו
ה.1.4. החסינות המהותית
ה.2.4. החסינות הדיונית
סיכום
ביבליוגרפיה (מס' המקורות המצויין לעיל אינו כולל חקיקה וכתבות)

קטע מהעבודה:

א.1. התפתחות החקיקה
החברה הישראלית עברה עם השנים מתפיסה קולקטיביסטית לתפיסה אינדיבידואליסטית . הראייה הצרה שהעמידה את האינטרסים הציבוריים מעל לזכויות האזרחים - התרחבה, והחברה החלה לשים דגש על "האזרח הפשוט" וזכויותיו. התהליך הגיע לשיאו עם עיגון זכויות אדם חשובות בשני חוקי היסוד שנחקקו בשנת 1992. בפסק-דין המזרחי הוכר מעמדם העל-חוקי של חוקי היסוד בישראל, ולמעשה זו הייתה ההצהרה הרשמית על ה"מהפכה החוקתית" בישראל.

מקורות:

פסיקה
- בג"צ 507/81 אבו חצירא נ' היועץ המשפט לממשלה, פ"ד לה(4) 561.
- בג"צ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר, פ"ד לב(2) 800.
-ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221.
- ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 721.
-בג"צ 11298/03 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת (טרם פורסם).
-בג"צ 5151/95 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מט(5) 245
-בג"צ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד מח(5) 441.
-ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית, פ"ד נה(1) 12.
-ע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427.
-בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94.
-בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל, פ"ד מט(1) 661.
-בג"צ 153/87 שקדיאל נ' השר לענייני דתות, פ"ד מב(2) 221.
ספרות
-א' ברק, פרשנות במשפט (כרך ג', נבו, תשנ"ד), עמ' 417-426.
-מ' מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי (מעגלי דעת, תשנ"ג-1993), עמ' 122-127.
מאמרים
-יוסף מ' אדרעי, "מהפכה חוקתית: האמנם?", משפט וממשל ג (תשנ"ה-תשנ"ו) 453.
- ע' ארבל, "אכיפת החוק על אנשי ציבור", משפטים ל (תש"ס) 437.
-א' אפשטיין, "האם יש מקום לחסינות לחברי הכנסת", פנים לכאן ולכאן מד (תשנ"ו-1996) 11.
-א' ברק, "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות", משפט וממשל א (תשנ"ב-תשנ"ג) 9.
-י' זמיר, "החוק לא נחשב בעיני המחוקקים", האקדמאי מא (תשס"ד) 33.
-ס' נבות, "השיח בכנסת: הם לא מוכנים להגן על חופש הביטוי", הלשכה סט (תשס"ד) 8.
-"חסינות חברי הכנסת", פרלמנט לג (תשס"א) 14.
-ס' נבות, "חסינותו של חברה כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד" - מבחנים חדשים בפסיקת ביהמ"ש העליון", המשפט ד (תשנ"ח) 61.
שונות
-ד"כ 123, (תשנ"ב), עמ' 1235-1249.
-ד"כ 9, (תשי"א), עמ' 1639-1675.
-כתב Ynet "ומי יחליט על חסינות הח"כים? הח"כים...", Ynet (לא פורסם)
URL: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2695475,00.html
-י' גלילי "חסינות דיונית - מבט משווה", הכנסת (לא פורסם) www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00585.pdf URL:
-אבי כהן "חשד: גונן שגב ניסה להבריח אקסטזי לישראל", Ynet (לא פורסם)
URL: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2905213,00.html
-ורד לוביץ "כתב אישום נגד בלומנטל: שוחד בחירות ושחיתות", Ynet (לא פורסם)
URL: http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2827736,00.html
-(תרגום לאנגלית של החוקה הגרמנית)Ace project "German Constitution" ,
(לא פורסם) http://www.aceproject.org/main/samples/lf/lfx_l015.pdf URL:
-(תרגום לאנגלית של החוקה הצרפתית)Assemblee-Nationale "Constitution" , (לא פורסם) http://www.assemblee-nationale.fr/english/8ab.asp#TITLE%20IV URL:
-(תרגום לאנגלית של החוקה הפולנית) "Poland- Constitution 1992" Universitat Bern ,
(לא פורסם) http://www.oefre.unibe.ch/law/icl/pl02000_.html URL:
- (סיכום: הפרלמנט הקנדי) "Parliament of Canada" Wikipedia,(לא פורסם) http://en.wikipedia.org/wiki/Parliament_of_CanadaURL:
. מ' מאוטנר, ירידת הפורמליזם ועליית הערכים במשפט הישראלי (מעגלי דעת, תשנ"ג-1993), בעמ' 122 -127.
. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ס"ח תשנ"ב 150 (להלן: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), וחוק יסוד: חופש
העיסוק, ס"ח תשנ"ב 114.
. ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221
. בעניין המהפכה החוקתית ראה: א' ברק, "המהפכה החוקתית: זכויות יסוד מוגנות", משפט וממשל א (תשנ"ב-
תשנ"ג) 9. עוד בעניין זה: יוסף מ' אדרעי, "מהפכה חוקתית: האמנם?", משפט וממשל ג (תשנ"ה-תשנ"ו) 453.
. ראה למשל: בג"צ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר, פ"ד לב(2) 800, 806.
. ראה למשל: בג"צ 153/87 שקדיאל נ' השר לענייני דתות, פ"ד מב(2) 221, 240. פסק הדין עוסק באפליה על רקע
מיני.
. ד"כ 123, (תשנ"ב), 1235-1249. ראה דבריו של ח"כ י' לוי נגד הכללת השוויון: שם, בעמ' 1238-1239. דבריהם של
חברי הכנסת ש' אלוני ומ' שחל נגד אי-הכללת השוויון: שם, בעמ' 1241, 1244-1245.
. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, סעיף 2.
. א' ברק, פרשנות במשפט (כרך ג', נבו, תשנ"ד), בעמ' 417-419.
. ברק, לעיל הערה 9, בעמ' 423-426.
. בג"צ 4541/94 מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4) 94
. ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית, פ"ד נה(1) 12, 29.
. ראה גישת השופט ד' לוין בבג"צ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד מח(5) 441, 464-465.
חוק יסוד: הכנסת, ס"ח תשי"ח 69.
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א - 1951, ס"ח 228.
את חלוקה זו, של שתי החסינויות, אעשה מעתה גם בהמשך.
על הפרשנות הבעייתית של הגדרה זו ארחיב בהמשך.
יתכן מצב שבכל זאת יש חסר בחוק החסינות. הכוונה היא לכך, שהחוק לא מציין שהוא מגן על חברי הכנסת מפני הליכים משפטיים אזרחיים, אלא מציין זאת רק לגבי הליכים פליליים. האם יש הסדר שלילי? מעיון בפרוטוקול הכנסת בזמן הקריאה הראשונה של החוק (ד"כ 9, (תשי"א), 1635-1653), עולה שאין שום התייחסות מצד חברי הכנסת
לכך שראוי (או שלא ראוי) שהחסינות תגן על חבר הכנסת גם מהליכים משפטיים אזרחיים. דובר רק על הליכים פליליים. עובדה זו מעוררת תמיהה: הרי כפי שממשלה יכולה להתנכל לחברי הכנסת, גם אזרחים יכולים להגיש תלונות-שווא נגד חברי הכנסת, וכך לפגוע בתיפקודם. כלומר, כנראה שיש חסר בחוק. עם זאת, לא אמשיך וארחיב בדיון
לגבי חסר זה והשלמתו, משום שהעיקר בחסינות הדיונית הוא ממילא החסינות בפני הליכים משפטיים פליליים, שגוררים עימם סנקציות והגבלות כבדות, ולא הליכים אזרחיים, שפחות פוגעים בחבר הכנסת מאשר הליכים פליליים.
בג"צ 5151/95 כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מט(5) 245, 254-255.
עניין נתניהו, לעיל הערה 19, בעמ' 254-255.
על איזון זה נעמוד בהמשך.
בג"צ 1843/93 פנחסי נ' כנסת ישראל, פ"ד מט(1) 661, 721.
ס' נבות, "השיח בכנסת: הם לא מוכנים להגן על חופש הביטוי", הלשכה סט (תשס"ד) 8.
ד"כ 9, (תשי"א), 1645.
ד"כ 9, (תשי"א), בעמ' 1639, 1646, 1651.
בג"צ 507/81 אבו חצירא נ' היועץ המשפט לממשלה, פ"ד לה(4) 561, 565-567.
עניין פנחסי, לעיל הערה 22.
שם, בעמ' 684-687.
שם, בעמ' 685.
שם, בעמ' 686.
שם, בעמ' 688-689.
שם, בעמ' 727.
שם, בעמ' 721.
שם, בעמ' 723.
שם, בעמ' 721.
עניין נתניהו, לעיל הערה 19.
שם, בעמ' 254-259.
ראה ניתוח של חוק החסינות: לעיל בעמ' 5-6.
בשל ריבוי השמות לבתי המחוקקים במדינות השונות, אני אשמור על אחידות ואקרא לבתים אלה "פרלמנט" או "בית נבחרים". חברי בתי המחוקקים יקראו "חברי פרלמנט" או "נציגים" (תרגום של "deputies").
להרחבה בדבר שיטת המשפט הישראלית ראה: א' ברק, "שיטת המשפט בישראל - מסורתה ותרבותה", הפרקליט מ' (תשנ"ב).
Cl.1, 6§U.S. Const. art. I,
א' אפשטיין, "האם יש מקום לחסינות לחברי הכנסת", פנים לכאן ולכאן מד (תשנ"ו-1996) 11, 17-18.
(סיכום: הפרלמנט הקנדי) "Parliament of Canada" Wikipedia,(לא פורסם) http://en.wikipedia.org/wiki/Parliament_of_CanadaURL:
(תרגום לאנגלית של החוקה הגרמנית - ראה סעיף 46 בחוקה) Ace project "German Constitution" ,
(לא פורסם) http://www.aceproject.org/main/samples/lf/lfx_l015.pdf URL:
(תרגום לאנגלית של החוקה הצרפתית - ראה סעיף 26 בחוקה)Assemblee-Nationale "Constitution" ,
(לא פורסם) http://www.assemblee-nationale.fr/english/8ab.asp#TITLE%20IV URL:
(תרגום לאנגלית של החוקה הפולנית - ראה סעיף 7 בחוקה) "Poland- Constitution 1992" Universitat Bern ,
(לא פורסם) http://www.oefre.unibe.ch/law/icl/pl02000_.html URL:
גם בישראל קיים הויכוח האם לתת לזכויות האדם פרשנות מרחיבה או פרשנות מצמצמת. באותו עניין ראה את דעת הנשיא ברק אל מול דעת השופטת שטרסברג-כהן בע"פ 4424/98 פדרו סילגדו נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 529.
נבות, לעיל הערה 23, בעמ' 9.
לפי סעיף 1(א1) בחוק החסינות.
ראה מחקר מקיף בנושא החסינות הדיונית בעולם: י' גלילי "חסינות דיונית - מבט משווה", הכנסת (לא פורסם) www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00585.pdf URL:
חוקת ארה"ב, לעיל הערה 41, בסעיף 6(1).
החסינות בבריטניה, לעיל הערה 42, בעמ' 17-18.
החסינות בקנדה, לעיל הערה 43.
חוקת גרמניה, לעיל הערה 44, בפסקות 2-4 בסעיף 46.
חוקת צרפת, לעיל הערה 45, בסעיף 26.
חוקת פולין, לעיל הערה 46, בסעיף 7.
חוק החסינות, סעיף 3(א).
פרט מעניין שכדאי לציין הוא שחוק החסינות נחקק בשנת 1951, בזמן שמערכת המשפט הישראלית שאבה בראש ובראשונה מהמשפט המקובל באנגליה. למרות זאת, חברי הכנסת הישראלים בחרו לנהוג באקלקטיות מעניינת, והעדיפו לאמץ שיטה שמרחיבה את חסינותם, ולא את השיטה הבריטית המצמצמת.
ד"כ 9, (תשי"א), בעמ' 1635-1636.
שם, בעמ' 1641.
שם, בעמ' 1645.
שם, בעמ' 1645.
שם, בעמ' 1637.
ראה את עניינו של אריה דרעי בע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 721.
ורד לוביץ "כתב אישום נגד בלומנטל: שוחד בחירות ושחיתות", Wsoft (לא פורסם)
//www.wsoft.co.il/cgi-bin/weiss_forum.cgi?action=display num=731:URL: http
אבי כהן "חשד: גונן שגב ניסה להבריח אקסטזי לישראל", Ynet (לא פורסם)
URL: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2905213,00.html
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון 12), התשנ"ה-1995
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון 13), התשנ"ה-1995
חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון 29), התשס"ב-2002
כתב Ynet "ומי יחליט על חסינות הח"כים? הח"כים...", Ynet (לא פורסם)
URL: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2695475,00.html
י' זמיר, "החוק לא נחשב בעיני המחוקקים", האקדמאי מא (תשס"ד) 33.
ע' ארבל, "אכיפת החוק על אנשי ציבור", משפטים ל (תש"ס) 437.
ארבל, לעיל הערה 72, בעמ' 440-451.
ראה את הסקירה בענייניהם של פנחסי ונתניהו: לעיל בעמ' 8-9.
"חסינות חברי הכנסת", פרלמנט לג (תשס"א) 14.
נבות, לעיל הערה 23, בעמ' 8-9.
ס' נבות, "חסינותו של חברה כנסת בגין "הבעת דעה ומעשה במילוי תפקיד" - מבחנים חדשים בפסיקת ביהמ"ש העליון", המשפט ד (תשנ"ח) 61.
שם, בעמ' 88-92.
שם, בעמ' 94-98.
שם, בעמ' 97.
בהקשר זה, ראה דברי הנשיא אגרנט לגבי החסינות המהותית בע"פ 255/68 מדינת ישראל נ' בן משה, פ"ד כב(2) 427, בעמ' 436 ואילך: "זכויות החסינות [...] לא הוענקו לחברי הכנסת בשל ענינו הפרטי כביכול של כל אחד מהם להינות מהן, אלא רק מחמת האינטרס שיש לציבור בפעולתו התקינה של ההליך הדמוקרטי, הוא ההליך של בירור
"האמת" המדינית מכוח שקלא וטריא מילולית וע"י החלפת דעות באורח חופשי...". לגבי החסינות הדיונית, ראה: עניין אבו חצירא, לעיל הערה 26.
ראה בעניין עקרון השוויון: לעיל עמ' 3-4.
ראה בעניין זה לעיל עמ' 11-14.
ראה סקירה בענייני פנחסי ונתניהו לעיל עמ' 8-9.
ראה בעניין זה לעיל עמ' 16-17.
נבות, לעיל הערה 23, בעמ' 8-9.
נבות, לעיל הערה 77, בעמ' 97.
עניין פנחסי, לעיל הערה 22, בעמ' 721.
לטעמי, מבחנו של הנשיא ברק הוא יעיל מבחינה תוצאתית (התוצאות בסה"כ יהיו דומות לתוצאות המבחנים האחרים בפסיקה), אך הוא שגוי מבחינה רעיונית. הנשיא ברק חושב שצריך להגן על הח"כ במקרה והוא לא בטוח, בלהט הרגע, לגבי טיב מעשיו, והם גולשים אל עבר התחום הפלילי. לכן הנשיא ברק דורש את גורם הספונטניות. זוהי לא
מטרת החסינות: המטרה היא לאפשר לח"כ מרווח במסגרת תפקידו. אם כשהוא מודע למעשיו ומתכנן אותם, לא יאפשרו לו מרווח במילוי התפקיד - אזי יש כאן, לדידי, החמצה של תכלית החסינות.
ראה סקירה בעניין זה לעיל בעמ' 17.
ראה לעיל בעמ' 10.
לפני מספר ימים התקבלה עתירה תקדימית בעניין: ביהמ"ש העליון פסל את החלטת ועדת הכנסת שלא להסיר את חסינותו של ח"כ גורלובסקי, שהואשם בזיוף, מרמה והפרת-אמונים. הנימוק היה חוסר סמכות של ועדת הכנסת שלא להסיר את החסינות. ההחלטה הוחזרה לקריאה חוזרת בועדת הכנסת. ראה את עניין זה בבג"צ 11298/03 התנועה למען
איכות השלטון נ' ועדת הכנסת (טרם פורסם).
2

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מה ראוי להיות היקף החסינות שזוכים לה חברי הכנסת בישראל?", סמינריון אודות "מה ראוי להיות היקף החסינות שזוכים לה חברי הכנסת בישראל?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.