היישום אינו מחובר לאינטרנט

מקרה אדם וחוה בגן עדן, בראי משחקים מתורת המשחקים, ולפי קאנט.

עבודה מס' 064078

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת הטענה כי אדם וחוה כ"מפותים", בחרו את הבחירה הנכונה, באמצעות המשחקים: 'דילמת האסיר' ו-'משחק האמת' כמייצגי תורת המשחקים.

3,921 מילים ,9 מקורות ,2004

תקציר העבודה:

טענה כללית: הבחירה של חוה ואדם לאכול מן העץ אינה נכונה רציונלית דרך עיני תורת המשחקים, מכל משחק שנסתכל דרכו על מקרה אדם וחוה. מדוע אם כן החליטו הם לאכול מן העץ?
תורת המשחקים נועדה במקור לתת למקבלי ההחלטות בתחומים השונים מספר סכמות בסיסיות, הנותנות פתרון לסוגים שונים של סיטואציות. אולם כאשר מנסים "להלביש" את הסכמות הללו על סיטואציה מציאותית, לא תמיד הן מתאימות ופעמים אף ישנם תוספים לסכמות הללו, שמשפיעים במידה רבה על תוצאת הסיטואציה המציאותית.
טענתי היא שאדם וחוה כ"מפותים" בשני המקרים השונים, בחרו את הבחירה הנכונה.
יישום הטענה יתבצע בעזרת הצגת המשחקים: 'דילמת האסיר' ו-'משחק האמת' כמייצגי תורת המשחקים, והצדקת התוצאה בה בחרו אדם וחוה רק בעזרת הוספת פן קנטיאני נוסף לשיקוליהם.

פורמט העבודה:
א. הצגת ההנחות הבסיסיות של תורת המשחקים.
ב. הצגת המשחקים בהם אעסוק.
ג. הצגת השאלות הבסיסיות שינחו את העבודה - האם יש לאדם ולחוה אמון באלוהים? האם יש לחווה אמון בנחש? האם יש לאדם אמון בחוה? האם יש לנחש ולחוה מטרה משותפת? האם יש לאדם ולחוה מטרה משותפת? והצגת המסקנות הנובעות מכך.
ד. הצגת הקונפליקט - חוה מול נחש, ואדם מול חוה באמצעות המשחקים השונים.
ה. בדיקת המקרים באמצעות שילוב תורת המשחקים עם תיאוריה פילוסופית העוסקת באי רציונליות האדם.
ו. סיכום.

קטע מהעבודה:

בסיפור הבריאה, לאחר בריאת העולם יוצר אלוהים את אדם בצלמו, ומצלעו של אדם את חוה, כ"עזר כנגדו". אלוהים מאפשר לשניהם לאכול מכל עצי הגן אך אוסר עליהם לאכול מעץ הדעת, "כי ביום אוכלכם ממנו מות תמותון" . הנחש מצליח לפתות את חוה לאכול מעץ הדעת, למרות הסתייגותה בתחילה, וטענתו היא שכאשר תאכל ממנו תדע טוב ורע כאלוהים. חוה, לאחר אוכלה, מציעה לאדם מהפרי, וגם הוא מתפתה ואוכל. תגובת אלוהים למעשיהם - ענישה באופן פרטני לכל אחד מן הברואים ובאופן קבוצתי לאדם וחוה באמצעות הגירוש מגן העדן. אלוהים, למרות איומו התחילי במוות, אינו הורג את יצירי כפיו. מתברר גם בדיעבד, כי הנחש אמר את האמת לחוה, וכי חוה אמרה את האמת לאדם.

מקורות:

שניהם כנראה חכמים כאלוהים, וספק גדול למוות
3,3
כפי שנזכר למעלה - בבסיסה, כתורה רציונלית, רואה תורת המשחקים באדם יצור אנוכי מטבעו, מעדיף את טובת עצמו מטובת הכלל, שרצונו הוא למקסם את תועלתו במינימום סיכון. לכן כדי לנתח את הנ"ל בעזרתה, עלינו לצאת מנקודת הנחה שחוה רוצה ברעתו של אדם, כי כך היא ממקסמת את תועלתה, במינימום סיכון. ניתן להעלות השערות
מסוימות בקשר לכך, לדוגמא: אולי כיון שהתחרטה מהאכילה מעץ הדעת, והפחד מהבורא התעורר בה, נחפזה להקים קואליציה שתחזק את מעמדה כנגדו, ולכן היא פונה לאדם, ומנסה להכשילו במתכוון.
מבחינת אדם - בעיית האמון שיש לו כלפי חוה היא בעייתית, ולכן למרות אמון חלש שהוא רוכש לאלוהים, מנקודת מבט רציונלית - הוא צריך להיות אנוכי, ולחשוב שרוצים להרע לו. להשקפתו - סביר להניח שאלוהים מסתיר משהו ממנו, אולם יש חשש רב לקשירת קשר של חוה והנחש כנגדו.
דילמת האסיר מהשקפתו של אדם באה לידי ביטוי עקב אמינותה המעורערת של חוה, כיון שלא ברור לו אם חוה בחרה לאכול מהעץ או אכלה ממנו, וזאת למרות שהיא הצהירה על כך. את דילמת האסיר של אדם ניתן להשוות לדילמת אסיר בו מאפשרים לשני האסירים להיפגש פעם אחת, והם מסכימים ביניהם על הבחירה בתוצאה הטובה בשווה לשניהם,
קרי מצב א. לאחר שהם חוזרים לתאיהם, כל צד חושב כי עדיף לו לבגוד בצד השני, ומסיק מזה שאם הוא חושב כך, מדוע לא יחשוב כך הצד השני. לכן עדיין נשאר מצב נאש במצב ב. מכאן נובע כי אדם עדיין צריך לראות במצב א, ניסיון לבגוד בו בשל אמינותה המעורערת של חוה, ולכן עליו לבחור במצב ב.
ראיית הטבלה בצורה זו אפשרית רק על-ידי אדם, כי חוה יודעת כבר מה היא בחירתה, בעוד שאדם אינו בטוח בזה. אדם, כרציונל, צריך לצאת מנקודת הנחה שגם אם חוה אכלה מהעץ וגם אם לא, אסור לו לאכול מן העץ. זאת כיון שבמצב ב, בו היא לא אכלה אינו מסתכן ואינו מפסיד דבר בעל ערך, ובמצב ד מקסימום חוה תהיה קצת יותר חכמה,
ובעתיד תמיד יוכל ללכת לאותו עץ ולאכול ממנו. מצד שני, אם יאכל מן העץ הסכנה שהוא לוקח על עצמו בהתדרדרות מעמדו בגן העדן היא אדירה. נכון שאם חוה אכלה מן העץ וגם אדם יאכל (מצב א), שניהם כנראה יהיו חכמים גדולים וספק גדול שימותו. אולם זאת יוכל לנסות אחרי זמן מה, באם יוודא שחוה באמת אכלה ושלא מתה, ולא כעת
כאשר הוא מלא בחשדות כלפיה.
דילמת האסיר מצד חוה, קרי "המפתה":
העדיפויות נעות מ-1 עד 4, כאשר 4 זו עדיפות גבוהה
הערה:
עדיפויות אדם:
מספר אדום
עדיפויות חוה:
מספר ירוק
אדם
לא לאכול
לאכול
חוה
לאכול
מצב ד
אדם ממשיך לחיות בור וחוה ספק גדול מתה ספק חכמה
1,4
מצב א
שניהם כנראה חכמים כאלוהים, וספק גדול למוות
3,3
מנקודת השקפתה, היא יודעת שאכלה מהעץ. ולכן תעדיף מצב בו אדם אוכל והיא אכלה ( מצב א שבו העדיפויות של שניהם שוות) על פני מצב ד, בו היא נמצאת בעדיפות הכי נמוכה שלה, ואדם נמצא בעדיפות הכי גבוהה שלו.
מצב נאש: את המצב הזה ניתן לראות רק מהשקפתו של אדם, כאשר זה לא בטוח בבחירתה של חוה. מצב זה נמצא, כמו בכל "דילמת אסיר" במצב ב , כאשר לשיטת אדם, לא כדאי לו לזוז ממנו כי הוא מסתכן יותר מדי, והוא מסיק שכמוהו גם חוה לא תאכל ולא תסתכן, למרות הפיתוי הרב. אולם מבחינה מציאותית, חוה בחרה כבר, ומצב נאש לא
קיים. וכעת נותר לו לאדם לעשות מהלך שיגרום לו להיות בעדיפות על חוה (לא לאכול - מצב ד) או להיות בשוויון עמה (לאכול - מצב א).
לסיכום:
מכל הסיבות הללו מבחינה רציונלית אדם לא היה צריך לבחור לאכול מן העץ, להשקפתה של דילמת האסיר.
משחק האמת:
משחק האמת בקונפליקט בין חוה לנחש:
הערה:
עדיפויות משה:
מספר אדום
עדיפויות בני:
מספר ירוק
(כאשר בשניהם, מתחת למספר '8' אין זה נחשב לרווח ).
חוה
שחקן ב'
מאמינה
לא מאמינה
נחש
(שחקן א')
אמת
מצב ב
חוה משיגה חכמה ולא מתה.
10,10
מצב ג
חוה לא משיגה חכמה (למרות שיכלה) ולא מתה.
0,7
שקר
מצב ד
חוה מתה ולא משיגה חכמה.
10,0
מצב א
חוה לא משיגה חכמה ולא מתה.
0,8
מכיון שבטבלת הבסיס ערכי העדיפויות היו שרירותיים, לפי המקרה הספציפי שונו מספר עדיפויות למצבים. כפי שהובהר למעלה, אינטרס הנחש יכול להיות אחד מהשניים: או שהוא מעוניין בכפירה באלוהים, או בתפיסת מקומם של אדם וחוה כעליונים בגן. לא בכל המצבים ברורות עדיפויותיו, אולם ברור הוא שבכל מצב שבו הוא מצליח לגרום
לה להאמין לו הוא מקבל את מלוא הנקודות (מצבים א,ב). ובכל מצב שאינו מצליח - לא מקבל אף נקודה (מצבים ג,ד). הנחש, בוחר לומר לחוה את האמת. כפי שהובהר עוד קודם, האמון שרוחשת חוה לנחש אינו רב, לאחר שזה ניסה לעוות את דבר האלוהים. היא אמנם אינה יודעת את שיקולי הנחש, אך יודעת שבכל מחיר הוא ינסה לשכנע אותה.
לכן כפי שזה בא לידי ביטוי בטבלת משחק האמת, היא אמורה להעדיף לא להסתכן, ולבחור באפשרות "לא מאמינה". וזאת למרות הפיתוי הרב להאמין ולהצליח במצב ב, ובשל הסיכון הרב שהיתה לוקחת במצב ד. וגם בשל כך שגם אם תצליח להגיע למצב ב, הנחש משתווה לה, וזה מנוגד לתפיסה האנוכית שלא הצלחת הכלל חשובה, כי אם הצלחת הפרט
לעומת עמיתו.
משחק האמת בקונפליקט בין אדם לחוה:
הערה:
עדיפויות משה:
מספר אדום
עדיפויות בני:
מספר ירוק
(כאשר בשניהם, מתחת למספר '8' אין זה נחשב לרווח ).
אדם
שחקן ב'
מאמין
לא מאמין
חוה
(שחקן א')
אמת
מצב ב
אדם משיג חכמה ולא מת.
10,10
מצב ג
אדם לא משיג חכמה (למרות שיכל) ולא מת.
0,7
שקר
מצב ד
אדם מת ולא משיג חכמה.
10,0
מצב א
אדם לא משיג חכמה ולא מת.
0,8
המצב בו עומדת חוה מול אדם, דומה למצב בו עומד נחש מול חוה. יש לה אינטרס כמו לנחש, ואף היא מעונינת לגרום לאדם לאכול מן העץ בכל מחיר. לכן גם כאן עדיפויות המצבים ישתנו בהתאם. כפי שהובהר עוד קודם, האמון שרוחש אדם לחוה הוא קטן, מכיון שזה משקף מצב שנגרם לאחר שהיתה עם הנחש. הוא אמנם אינו יודע את שיקוליה,
אך מנקודת מבט רציונלית ברור כי מקסום תועלת עצמו לעומתה וצמצום הסיכון שהוא לוקח, חייב ליצור את תגובת אדם - "לא מאמין". עובדה זאת מתקבלת למרות הפיתוי הרב להאמין ולהצליח במצב ב, בשל הסכנה הצפויה ממצב ד, וגם בשל כך שגם אם יצליח להגיע למצב ב, חוה מצליחה בו בדיוק באותו האופן.
לסיכום:
נראה כי גם אדם וגם חוה לא היו צריכים להאמין ל"מפתה" מבחינה רציונלית, להשקפתו של משחק האמת.
בדיקת המקרים באמצעות שילוב תורת המשחקים עם תיאוריה פילוסופית העוסקת באי רציונליות האדם.
קאנט בספרו "לשלום הנצחי" מבקש לעמוד על ההתנהגות הניסיונית של בני האדם בכלל, ובכך להראות כי למרות שיש מרחק מהותי בין המדיניות לבין הצד המוסרי, המגע הממשי שבין בני האדם במסחר ובמדיניות מביא לשיתוף פעולה ביניהם. רעיון זה ממוקד סביב הרעיון כי הטבע עצמו מוביל לשותפות או לשלום בין בני האדם. קאנט מראה כי
השלום אינו איזשהו חזון, אלא הוא בגדר תכלית של הטבע.
קאנט מנסה להביא מדינות אויבות לידי חתימת הסכמי שלום האחת עם השנייה. וכך הוא אומר באירוניה על התנהלות המדינה מבחינת מוסר משפטי:" רק אי ההצלחה שלהם יכולה לבייש אותן...אם כן נותרה להם היוקרה המדינית שעליה יכולות הן לסמוך בבטחה, כלומר ההגדלה של עוצמתם, תהא הדרך שזו תירכש אשר תהא". בהמשך מביע קאנט את
עמדתו כי למרות שישנה רשעות מסוימת שמושרשת בטבע האנושי, "עדיין יכולים להטיל בה ספק בני אדם החיים יחד בתוך מדינה אחת". עוד הוא כותב כי כל אחד מאמין לגבי עצמו שהוא יקיים את מושג המשפט כקדוש ויציית לו, אם יוכל לצפות מהאחרים להתנהג כך:" כיוון שכל אחד, מתוך דעתו הטובה על עצמו, מניח בכל זאת רחשי לב
מרושעים אלו אצל כל האחרים, הרי הם מגידים זה לזה, באופן הדדי, את משפטם... אולם כיוון שרכישת הכבוד בפני מושג המשפט... או אז רואה כל אחד שהוא חייב מצדו לנהוג במתאים לכך, אפילו יעשו האחרים כפי שיעלה על רוחם".
עוד אומר קאנט בדברו על ה"פילוסופיה של הדת", כי החוק המוסרי מצווה אותנו להיות אנשים טובים יותר. במאמרו "Idea For A Universal History", קאנט אומר כי מטרת הטבע היא התקדמות אבולוציונית של מוסר האדם. הוא רואה בהתנהגות מוסרית של כל פרט התקדמות צעד נוסף לקראת מטרה נעלה זו, קידום האנושות למוסר גבוה יותר.
הוא רואה ב"טוב" את המעשה המוסרי שגורם לאדם להתעלות מעל לכל שיקול רציונלי כלשהו ולחשוב ברוח מוסרית, נעלה יותר. כן הוא מבדיל בין איש המדינה המוסרי לבין איש המוסר המדיני, כאשר הוא מדבר בלגלוג על איש המדינה המוסרי (שאצלו הרציונל משפיע מאוד), כשמסביר כי איש המוסר המדיני מתחיל היכן שהפסיק איש המדינה
המוסרי. כך ניתן להבין את נכונות בחירתה של חוה ואת בחירתו של אדם, כל אחד בתורו. קאנט היה רואה מעבר מ"רע" ל"טוב" בבחירתם הסופית של כל אחד מה"מפותים" בתורו לאכול מן העץ. זאת משום שכל אחד מהמקרים הללו אינו מוסבר רק מן הצד הרציונלי של תורת המשחקים, אלא נוסף לשיקול גם הרצון ה"מוסרי" של ה"מפותה" להתקדם
צעד נוסף אל עבר קשר יציב יותר וחזק יותר, ולהפגין אמון הדדי, וכוונה טובה מצדו לצד ה"מפתה". זוהי בעצם התקדמות לקשר בו גם יש רווחים גדולים יותר ( חכמה רבה), ולמרות הסיכון הגדול שה"מפותה" לוקח, זהו בעצם המעשה שהוא מחויב לעשותו לטובת הכלל, קרי לטובת המוסר הכללי. ובכך שעושה זאת, הוא מקרב את האנושות כולה
קרוב יותר למטרת הטבע, ומעלה בשלב נוסף את ההתפתחות האבולוציונית של המוסר לקראתה.
סיכום
תורת המשחקים עוסקת בבחירה הרציונלית היחידה הנכונה לפרט אל מול פרט אחר. קאנט דווקא חושב שאם ניתן לספק את טובת המערכת - היא יותר חשובה מהפרט, גם אם יש סיכון בדבר. לעומתו מתייצבת תורת המשחקים וגורסת כי תועלת כל המערכת איננה חשובה, כי חשובה רק הישארות הפרט ביתרון אל מול פרט אחר, גם אם במידה ותהיה תועלת
לכלל המערכת הוא ירוויח יותר ממה שמרוויח כעת, ובלבד שהפרט האחר לא יאיים עליו ממעמד רם יותר.
כפי הנראה ניתן לשלב את שתי השיטות הללו, כאשר כל מקבל החלטות באשר הוא יחליט מי מהן עדיף או כפי שקאנט אומר - מיהו איש המדינה המוסרי ומיהו איש המוסר המדיני.
לנושא אדם וחוה, נראה כי שניהם בחרו להיות אנשי מוסר מדיני, למרות שהיתה להם את האופציה להסתכל דרך משקפי `משחק האסיר' או `משחק האמת'. כלומר הם עדיין יכלו לחשוב במונחי תורת המשחקים ולהתנהג אחרת!
הצעה להמשך מחקר
בנוסף לשיקולים רציונליים של תורת המשחקים ולשיקולי המוסר הכללי של קאנט, ניתן גם לנסות לבדוק כיצד סקרנות, תאווה של חמשת החושים, והעובדה כי מדובר במין שונה של ה"מפותה" לעומת ה"מפתה" בשני המקרים, השפיעו על החלטתם לאכול מן העץ. בנושא העונש שניתן להם כתוצאה ממעשיהם, יש לשאול האם עמדתו של קאנט מתנגשת עם
דרך האלוהים? - קרי האם העונש שניתן לאדם וחוה בגן העדן היה מוצדק לאור חתירתם לטוב שהוא המוסר הכללי, ועל כן האם מטרת האלוהים מתנגשת עם מטרת הטבע?
ביבליוגרפיה
ספרות עברית:
חמישה חומשי תורה - ספר בראשית.
עמנואל קאנט, לשלום הנצחי, האוניברסיטה העברית, ירושלים (תשל"ה).
שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, האוניברסיטה העברית, ירושלים (תשנ"ז).
פרופסור גדעון דורון, משחקים בפוליטיקה הישראלית, רמות, תל אביב ( תשמ"ח).
ויליאם פאונדסטון, דילמת האסיר, זמורה ביתן, תל אביב (תש"ס).
ספרות אנגלית:
Steven J. Brams, Biblical Games, Massachusetts Institute Of Technology, Massachusetts (2003).
Immanuel Kant, "Idea For A Universal History", Perpetual Peace And Other Essays,  edited by David P. Barash, Oxford University Press, Oxford (2000).
הרצאות:
8. פרופסור טל שדה, תורת המשחקים כצורת ניתוח סוגיות כלכליות ופוליטיות, אוניברסיטת תל אביב, החוג למדעי המדינה. מתאריכים 15.12.03, ו-22.12.03.
ספר בראשית, פרק ב, פסוקים טז-יז.
ספר בראשית, פרק ג, פסוק א.
ספר בראשית, פרק ג, פסוק ב-ג.
לפי מפרשים שונים כ"שפתי חכמים", ו"אבן עזרא" - השם `נחש' יכול להוות דימוי למשהו אחר, קרי לא חייב להיות נחש כפי שאנו מכירים כיום, כבעל חי, אלא מלאך וכד.
שהיה רם מכל החי.
לא ידועה - לפי חוה: אין אמון באלוהים והאמון בנחש מעורער. לפי אדם: אין אמון באלוהים, והאמון בחוה ובנחש מעורער.
כפי שסובר "רש"י", בספר בראשית, פרק ג, פסוק ו: "ותיתן גם לאישה - שלא תמות היא ויחיה הוא, וישא אחרת".
ספר בראשית, פרק ב, פסוק יט.
שם, פרק א, פסוקים כח-ל.
פרופסור טל שדה, תורת המשחקים כצורת ניתוח סוגיות כלכליות ופוליטיות, אוניברסיטת תל אביב, החוג למדעי המדינה. מתאריכים 15.12.03, ו-22.12.03.
פרופסור גדעון דורון, משחקים בפוליטיקה הישראלית, רמות, תל אביב ( תשמ"ח).עמודים 54-55.
כי מבחינת אדם - אם חוה באמת אכלה מן העץ, סימן שהאמינה שתהיה חכמה כאלוהים לאחר האכילה מן העץ.
וזאת רק הקורא יודע בדיעבד.
של שלושה עקרונות שבן האדם משתמש בהם, הנובעים מאנוכיות.
מדריכים מדיניים.
עמנואל קאנט, לשלום הנצחי, האוניברסיטה העברית, ירושלים (תמוז תשל"ה). עמוד 75.
שם, עמוד 75.
דימוי ה"משפט" שעליו מדבר קאנט הוא מין מוסר כללי, ותמיכה ועידוד בין בני אדם.
שם, עמוד 76.
שמואל הוגו ברגמן, הפילוסופיה של עמנואל קאנט, האוניברסיטה העברית, ירושלים (תשנ"ז). עמוד 155.
Immanuel Kant, "Idea For A Universal History", Perpetual Peace And Other Essays,  edited by David P. Barash, Oxford University Press, Oxford (2000). pp. 29-40.
13

תגים:

בתנך · פוליטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מקרה אדם וחוה בגן עדן, בראי משחקים מתורת המשחקים, ולפי קאנט.", סמינריון אודות "מקרה אדם וחוה בגן עדן, בראי משחקים מתורת המשחקים, ולפי קאנט." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.