היישום אינו מחובר לאינטרנט

הגישה השיקומית כפי שמיושמת במרכז הגמילה והשיקום בכלא חרמון

עבודה מס' 064024

מחיר: 241.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: תיאור ותחקיר מפורט על מבנה הכלא, סדר היום של האסירים והתייחסות לתכניות הגמילה מסמים.

4,161 מילים ,9 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

התמכרות לסמים הינה אחת התופעות הקשות והנפוצות בקרב אוכלוסיות המטופלות בשירותי הרווחה בכלל ובשירות המבחן למבוגרים בפרט. אנשי טיפול נתקלים בקשיים רציניים בהתמודדות עם אוכלוסייה זו הן בשאלת המיון למסוגלים ולשאינם מסוגלים להיגמל והן בשאלות ההכנה ליצירת מוטיבציה לגמילה. קיימים סוגים שונים של מסגרות טיפול: מרכזי מתדון, יחידות אשפוזיות, מרכזי יום לגמילה, קהילות תראפיסטיות ועוד. אחת ממסגרות הטיפול היא תכנית הגמילה מסמים בכלא חרמון, החדשני והמרווח ביותר של השב"ס, הנמצא מערבית למושבה מגדל שבגליל התחתון. בדקנו את התנאים בכלא זה, החל ממבנה הכלא, עיצובו ותנאי החיים בו לאסירים, דרך הפעילויות השונות שהוא מציע לאסירים ביומיום. בחנו האם הכלא אכן מתפקד כמוסד שיקומי בהתאם לגישה השיקומית, וכיצד משפיעים כל המאפיינים הייחודיים של הכלא על שיקום האסירים מסמים ועל המוטיבציה שלהם להיגמל. בסיום העבודה ניסינו לגבש דעה האם המבנה ושאר הגורמים הנ"ל של הכלא אכן מסייעים לנגמלים בתהליך השהייה והטיפול שם.
בעבודה מובא תיאור מפורט של מבנה הכלא, החיצוני והפנימי. כן מתואר סדר היום של האסירים והתייחסות לתכניות הגמילה מסמים, החל מהשאלה כיצד מתקבלים לשם, מה כוללת התכנית, מי מטפל ועוקב, איזה בדיקות עורכים לאסירים. בנוסף בדקנו את נסיבות הגעתם של האסירים לסמים, הרקע ממנו הם באים בילדותם והשפעתו על היותם מכורים בבגרותם, וכן התייחסנו ליחסים הפורמליים והבלתי-פורמליים בכלא בין האסירים וכיצד גם הם השפיעו על מידת התקדמות תכנית השיקום והגמילה של האסירים.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. מושגי מפתח
3. הגישה השיקומית
4. מרכז הגמילה והשיקום בכלא חרמון
4.1 רקע כללי ומבנה
4.2 נסיבות הגעת האסירים לסמים
4.3 סדר יום בכלא
4.4 תהליך הטיפול
4.5 המדריכים
5. סיכום
6. מסקנות
7. ביבליוגרפיה

הערת מערכת: בעבודה לא צויינו מראי מקום.

מקורות:

4.3 סדר יום בכלא
4.4 תהליך הטיפול
4.5 המדריכים
5. סיכום
6. מסקנות
ביבליוגרפיה
1. מבוא
התמכרות לסמים הינה אחת התופעות הקשות והנפוצות בקרב אוכלוסיות המטופלות בשירותי הרווחה בכלל ובשירות המבחן למבוגרים בפרט.
בהיותה תופעה שפוגעת, במידה שונה אומנם בשכבות ציבור רבות, היא זוכה בעשור האחרון בתשומת לב הולכת וגוברת, הן בחברה ובממסד והן בקרב אנשי טיפול ומחקר. (טייכמן 1989).
אנשי טיפול נתקלים בקשיים רציניים בהתמודדות עם אוכלוסייה זו הן בשאלת המיון למסוגלים ולשאינם מסוגלים להיגמל והן בשאלות ההכנה ליצירת מוטיבציה לגמילה.
מטרת ההתערבות המוצגת הינה להניע מכורים לסמים רבים יותר להגיע לתהליך הגמילה המתאים להם, ובעקבות כך להפסיק או להפחית את העבריינות הפלילית שלהם.
ערכת ההכנה לגמילה נבנתה במטרה להתמודד עם תופעת ההתמכרות והעבריינות הפלילית. הערכה הינה בסיס לשינויים ולפיתוח נוסף ומהווה מסגרת אופרטיבית בידי המטפל.
ראינו לנכון לעשות את עבודתנו בנושא המכורים לסמים- טיפול ושיקום, משום שאנו חושבות שלמרות שהמודעות לנושא עלתה בשנים האחרונות, היא עדיין אינה מספיקה.
בישראל, ישנו ציבור רחב של משתמשים (קלים או קשים) שנמצאים ב"חוץ" ואינם מטופלים במסגרות כלא או מוסדות אחרים.
השימוש לרעה בסמים הוא תופעה מוכרת זה מאות בשנים. התופעה רווחת כמעט בכל החברות המערביות והיא נפוצה ביותר בחברה המערבית בעשורים האחרונים.
הסיבות לשימוש בסם מגוונות והן עונות לצרכים שונים של המתמכר. מכלול של גורמים אישיותיים, ביולוגים וחברתיים (וגם האינטראקציה ביניהם)מובילים לשימוש בסם.
בעיית השימוש בסמים נוגעת לתחומי חיים רבים ומשפיעה על בריאותו של האדם, על משפחתו, על מיניותו, על תעסוקתו, על מגעיו עם החוק ועל האינטראקציות שלו עם החברה.
לפיכך, יש להתייחס לבעיה כאל בעיה ביו-פסיכו-סוציאלית, וכל טיפול חייב להתייחס למרכיבים אלה.
קיימים סוגים שונים של מסגרות טיפול: מרכזי מתדון, יחידות אשפוזיות, מרכזי יום לגמילה, קהילות תראפיסטיות ועוד. אחת ממסגרות הטיפול היא תכנית הגמילה מסמים בכלא חרמון, החדשני והמרווח ביותר של השב"ס, הנמצא מערבית למושבה מגדל שבגליל התחתון. בדקנו את התנאים בכלא זה, החל ממבנה הכלא, עיצובו ותנאי החיים בו
לאסירים, דרך הפעילויות השונות שהוא מציע לאסירים ביומיום. בחנו האם הכלא אכן מתפקד כמוסד שיקומי בהתאם לגישה השיקומית, וכיצד משפיעים כל המאפיינים הייחודיים של הכלא על שיקום האסירים מסמים ועל המוטיבציה שלהם להיגמל. בסיום העבודה ניסינו לגבש דעה האם המבנה ושאר הגורמים הנ"ל של הכלא אכן מסייעים לנגמלים
בתהליך השהייה והטיפול שם.
בעבודה מובא תיאור מפורט של מבנה הכלא, החיצוני והפנימי. כן מתואר סדר היום של האסירים והתייחסות לתכניות הגמילה מסמים, החל מהשאלה כיצד מתקבלים לשם, מה כוללת התכנית, מי מטפל ועוקב, איזה בדיקות עורכים לאסירים. בנוסף בדקנו את נסיבות הגעתם של האסירים לסמים, הרקע ממנו הם באים בילדותם והשפעתו על היותם
מכורים בבגרותם.
התייחסנו ליחסים הפורמליים בכלא - יחס הסוהרים אל האסירים, מידת החופש שיש להם בכלא, ועוד. בדקנו גם את היחסים הבלתי פורמליים בכלא: האם ישנם קבוצות בכלא, האם האסירים בתכניות הגמילה מפקחים אחד על השני וכיצד.
2. מושגי מפתח
נ"ס - נקיים מסמים. אגפי נ"ס הם אגפים ייחודיים בשירות בתי הסוהר שנועדו להפריד את אוכלוסיית האסירים והעצורים ה"נקיים מסמים" משאר אוכלוסיית בתי הסוהר. בשנת 1999 שהו 1,619 אסירים ועצורים באגפים נקיים מסמים.
ל"ב - להיגמל במאסר. פרוייקט ל"ב זוהי תכנית המבוססת על "עזרה הדדית" בין אסירים שנגמלו לאסירים שרוצים להיגמל. יש בה ליווי מקצועי של אנשי טיפול של בית הסוהר. בשנת 1999 היו בפרוייקט ל"ב 97 מקומות ביחידות השונות של ש"בס.
מש"ל - מכורים שרוצים לחיות.
קטנ"ס - קצין טיפול בנפגעי סמים.
טיפול באמצעות תחליף לסם - בשנת 1999 ניתן לכ-360 אסירים בממוצע בחודש טיפול באמצעות מתדון (אדולן). המתדון הוא חומר נרקוטי סינתטי, הניתן לשתי מטרות עיקריות:
ל"גמילה גופנית" - בליווי טיפול פסיכו-סוציאלי והכנה להמשך טיפול גמילה מתקדם במסגרות לגמילה נפשית.
טיפול אחזקתי - עם מתן טיפול פסיכו-סוציאלי, במגמה להביא לשיקום ורה-סוציאליזציה.
רה-סוציאליזציה - מושג מרכזי בשיקום. משמעותו היא החיברות מחדש. הנחת היסוד של פילוסופיית השיקום היא שהעבריין הגיע למעשה שהוא הגיע אליו כתוצאה מגורמים חברתיים - כשלונות במסגרות נורמטיביות, התחברות לאנשים הלא נכונים, הפרעות בסוציאליזציה הם הגורמים העיקריים. ולכן המחשבה היא שאם נתקן את המהלכים שהביאו את
העבריין אל מחוץ לחברה הנורמטיבית, הרי שנוכל להחזיר אותו למוטב. העבריין יעבור כך תהליך של סוציאליזציה מחודשת, כך ששוב יתאים את עצמו לחברה בחוץ.
3. הגישה השיקומית
הגישה השיקומית היא גישה השולטת ברוב המדינות המערביות כשהמטרה המוצהרת היא שיקום העבריין. הנחת היסוד היא שהעבריין הגיע לעבריינות כתוצאה מגורמים חברתיים, בעיקר תוצאה של כישלונות במסגרות נורמטיביות, התחברות לאנשים הלא נכונים והפרעות בסוציאליזציה. לכן, המחשבה השכיחה היא שאם נתקן בדרך כלשהי את המהלכים
שהביאו את העבריין אל מחוץ לחברה ולזרם המרכזי, הנורמטיבי הרי שכנראה נוכל להחזירו למוטב ולמנוע את המאסר הבא. עקרון השיקום הוא לתת כלים לעבריין עם סביבות לא טובות, כך שגם אם יחזור לסביבה לא טובה, ידע לתפקד. זוהי דרך לטפל בעבריין, להושיט לו יד ועזרה ולהצילו מציפורני הפשע.
שיקום- אחד מ4- מטרות הענישה. זוהי כל התערבות מתוכננת שמטרתה להקטין את המעורבות הטבעית של העבריין בפשע. התערבות ותכנון הן מילות המפתח שמטרתן היא לספק מסגרות שבהן יוכל העבריין לחזור לתפקידים נורמטיביים בחברה. הן בדרך כלל כוללות תוכנית של הכשרה מקצועית, תוכנית של חיפוש עבודה ויותר ויותר תוכניות שיקום
כוללות גם תוכניות סיוע לגמילה מסמים.
יש הבדל מרכזי בין שיקום לבין גישות אחרות של ענישה: גישת ההרתעה ושלילת היכולת פועלות בעיקר באמצעות תגמול שלילי בעוד שהשיקום מעוניין למנוע עבריינות באמצעות תגמול חיובי.
ניתן לומר שגם טובת הציבור קשורה לתוכניות השיקום, שכן הנגמל נמצא במסגרת שבה הוא "מרוחק" מן החברה ובכך הוא מפסיק "להטריד" את החברה ואינו מאיים עליה.
עם זאת, אנו חיים בתקופה בה יש אכזבה רבה בקרב הציבור מתוכניות אלו ויש הבלטה מוגזמת של כל מקרה שלא הצליח. אכזבה זו נובעת בעיקר משום שתוכניות שיקום וגמילה עולות כסף, והציבור בוחן בזכוכית מגדלת כל הוצאה מיידית וחסר סבלנות בבדיקת השפעתן לטווח ארוך.
בנוסף, גם כאשר מדובר בתוכניות שיקום יעילות אין לצפות שכולם ישתקמו באותה מידה.
תוכניות השיקום הן רבות ומגוונות ובתוכן יש לכלול לא רק תוכניות נקודתיות שמטפלות בנושא תעסוקה וסמים, אלא גם תוכניות שיתנו הזדמנות שנייה ושלישית לעבריינים חדשים. הערכת תוכניות אלה היא בעייתית ויש הרבה מה לשפר בהן, בין השאר מכיוון שהשיקום חייב להיות בניסיון להתאימן לא בצורה גורפת אלא אינדיבידואלית.
ולכן, חשוב להגדיר מראש מהי אוכלוסיית היעד של התוכנית, מהן המטרות, או הקריטריונים שכנגדם תוערך התוכנית ובה טווח הזמן שדרוש על מנת להעריך אותה.
שיפורים אלו הכרחיים מכיוון שלמרות הכל נראה ששיעור ההצלחה של תוכניות שיקום קצת יותר גבוה מאשר מאסר בלבד. ואם בית הסוהר הוא מסגרת שמדגישה את הפילוסופיה של שלילת יכולת, הרי שאפשר לנצל את הזמן הזה גם כדי להפעיל תוכניות שיקום ואז אולי השילוב הזה של שלילת יכולת ושיקום הוא המפתח להפחתת העבריינות העתידית
של האסיר.
המודל הרפואי - שיקום וטיפול מעוגנים במודל זה. הוא משווה את ההתנהגות העבריינית למחלה. הנחת היסוד היא שבגלל מחלתו העבריין לא יכול לשלוט בהתנהגותו, והמקום הטוב ביותר לטפל בו הוא בית הסוהר. התייחסות לעבריינות כחולי, סימפטום לבעיות אחרות. נק' היסוד כאן היא השתלבותו מחדש של העבריין בחברה (לכן נקרא גם
"המודל של שילוב מחדש"). היעד המרכזי של תומכי מודל זה היה להקים מערך של מרכזי אבחון לאסירים, ולאחר מכן מגוון מוסדות שאסירים אלו יופנו אליהם על פי אבחונם. ניתן לומר שכלא חרמון הוא מוסד כזה.
4. מרכז הגמילה והשיקום בכלא חרמון
בית סוהר חרמון נפתח בנובמבר 1998 כמרכז גמילה שיקומי וטיפולי ארצי לאסירים מכורים לסמים. כחלק מהאוריינטציה השיקומית-טיפולית מעוצב הכלא כקהילה טיפולית יפהפייה ומטופחת היטב, וקשה שלא להבחין בארכיטקטורה מיוחדת של המבנים. במהלך שנת 1999, סיימו את הטיפול בהצלחה 47 אסירים. חרמון הוא הכלא החדשני והמרווח
ביותר של השב"ס.
4.1 רקע כללי ומבנה
בינות לגבעות הפסטורליות באזור ערוץ נחל צלמון, ממש בסמוך לכפר מראר, שוכן בית סוהר חרמון, המשמש כמרכז גמילה ארצי של שב"ס. אלמלא השלט המורה על כניסה לכלא, ספק אם זר שהיה נקלע למקום היה מבין כי המתחם המרהיב ביופיו הא בית סוהר. כלא חרמון מעוצב כקהילה טיפולית יפהפייה ומטופחת היטב. מרחבים של כרי דשא
ירוקים, שבילים מרוצפים בסגנון רחובות הולנדיים מבהיקים בניקיונם, פרחים צבעוניים, עמודי תאורה מעוצבים, שלטים במקום גדרות ושפע אוויר צח מעוררים את תחושת המרחב והדרור הזועקת מכל פינה.
בית הסוהר חרמון, על שם ד"ר צבי חרמון ז"ל, מי שהיה נציב שירות בתי הסוהר בשנות החמישים וכיהן גם כמנהל מדעי של השירות, נפתח בנובמבר 1998. בייעודו כמרכז גמילה ארצי החליף בית הסוהר חרמון את בית הסוהר השרון, שנחשב עד אז הכלא הגדול ביותר בעולם לגמילה מסמים. חלק מהצוות הטיפולי והמקצועי בכלא השרון נדד גם
הוא למתחם החדש. כמו בכלא השרון, גם בחרמון מיושמים אלמנטים ועקרונות של קהילה טיפולית, אולם כאן הדמיון בין בתי הסוהר מסתיים. מבחינת התנאים והאפשרויות הטיפוליות והשיקומיות אין מקום להשוואה. תחושת החדשנות והייחודיות מלווה כל העת את הצוות הטיפולי והמקצועי, ובראשם גונדר משנה נסים צרפתי, מנהל הכלא. יחדיו
הם מנסים על העת לפעול בדרך אינטגרטיבית ולשלב בין מודיעין, ביטחון, משק, תחזוקה, חינוך וטיפול. אולם לא תמיד הדבר קל או אפשרי.
אין בכלא מסדרונות או דלתות ברזל שנטרקות ברעש (לתאים יש דלתות עץ אטומות רגילות, ללא סורגים) אין חצר טיולים מרוצפת ואין סוהרים שבידם צרור מפתחות אימתני. תאי הכליאה דומים לחדרים שנבנו לפי קריטריונים משופרים. לאסירים יש מפתח לתא שלהם, והם חופשיים להשאירו נעול או פתוח כרצונם. הכלא בנוי ככפר שיקומי, אם
לא ככפר ממש והוא היחיד מסוגו בישראל. נתלות בו תקוות שיצליח במה שבתי כלא אחרים נכשלו. שטחו הכולל הוא 950 דונם ועלות הקמתו היא כ- 70 מיליון שקלים.
כל האסירים נמצאים מרצונם, בהסכמה. סך כל האסירים אמור להגיע למקסימום של 720, כולם גברים וכ- 180 אנשי סגל. היום כלואים בו כ-400 אסירים בשל מדיניות של אכלוס בהדרגה.
בכלא חרמון קיימים שני אגפים מרכזיים: אגף נ"ס בו נמצאים אסירים נקיים מסמים - אסירים שלא השתמשו מימיהם וכן אסירים שנגמלו - ואגף שני ועיקרי הוא מרכז הגמילה, הנחשב לחדשני בבתי הסוהר ואליו מגיעים המכורים. הכלא שונה משאר בתי הכלא בארץ, ואין זה פלא: אם המגמה היא טיפולית-שיקומית, בשב"ס צריכים להתגמש ולפעול
בהתאם. חלק המנהלים החדשים בכלא גובשו תוך כדי התנסות בשטח. כך למשל, לא נמצא סוהר המלווה אסיר ממקום למקום בין תוכלי הכלא. כחלק מהתהליך השיקומי-טיפולי נמנעים מכך. מצפים מהאסירים להיות אמינים, והם מצדם עדיין לא אכזבו. שינוי נוסף קשור לטרמינולוגיה: את המילה "אסיר" כמעט שלא נשמע שם. במקומה ישתמשו תדיר
במילה "דייר": "דייר שיוצא מהמחלקה לביקור בית", ולא "אסיר שיוצא לחופשה". גם הסוהרים זכו לכינוי אחר, והם נקראים "אנשי ביטחון" או "סמלי טיפול", ולא בכדי. הצוות הטיפולי העביר השתלמות ספציפית לסוהרים, וגם הם נעשו מעורבים במהלך הטיפול הכולל. הערות שגרתיות שהדיירים שומעים מפיהם הן בדרך כלל בנוסח: "למה אתה
לא מכופתר?" או "אתה צריך להסתפר" - תשומת לב שהיא כמעט "אבהית"..
תא נקרא כאן "חדר", קבוצת תאים היא "דירה", שכונה, וקבוצת חדרים נקראת "שרוול", כמו בשדה תעופה. יודעי דבר מציינים את העובדה שחיי היומיום הכלא מתנהלים על מי מנוחות ולא באיומים וצעקות, שבשאר בתי הכלא הם דרך תקשורת רגילה.
שלא כמו ביתר בתי הסוהר בארץ, על הדיירים בכלא חרמון יש פיקוח כפול: הן פיקוח פורמלי מצד הצוות המקצועי, והן פיקוח בלתי-פורמלי מצד שאר הדיירים. אלה דואגים להשיב אל התלם את מי שסטה ולו במעט, בין השאר ע"י השארת פתקים אנונימיים למדריך קבוצת הגמילה או למנהל המחלקה על 'מעידה' או משבר של אחד המטופלים, תוך
כוונה טובה ובמטרה לעזור לו.
לקראת מועד ארוחת הצהריים קבוצות של דיירים פוסעות בין השבילים בדרכן לחדר האוכל (אסור להם להכניס אוכל לחדרים). הם מתפארים בכך ש"חדר האוכל כמו בקיבוץ" ומצביעים על השולחנות הפזורים בחדר ועל המזנון בשיטת ההגשה העצמית. הם גם משבחים את כף המתכת שבה הם רשאים לאכול, תענוג אשר שירות בתי הסוהר מונע מאסירים
בבתי כלא אחרים.
תענוג נוסף הן האסלות בשירותים. בכל בתי הכלא בארץ יש שירותים בסגנון בול-פגיעה, חוץ מאשר בכלא חרמון ובכלא צלמון הסמוך.
פריבילגיה נוספת בחרמון הם החדרים: בכל תא, "חדר", חיים רק שני אסירים בלבד הישנים במיטת קומותיים (בעבר, לכל דייר היה חדר משלו!..) החדרים הקטנים והנקיים מכילים מיטה צרה, שולחן, כיסא, ארון, לוח שנה שעליו תולים הדיירים תמונות, תעודות וכרזות נגד הסמים וחלון עם סורגים דקורטיביים. מחשבה חדשנית נוספת של
הצוות הטיפולי היא החלפת המדים החומים של האסירים בג'ינס וחולצת טריקו לבנה.
כל האסירים בחרמון זכאים לצאת לחופשות, וביקורים של חברים וקרובי משפחה בכלא מתקיימים באולם מרווח ובלא חציצה. לרשותם חדר כושר, מגרשי ספורט, בית כנסת. לא רע עבור בית כלא...
4.2 נסיבות הגעת האסירים בחרמון לסמים
נרקומן שמכור לסמים מגיע לכלא זה כדי להיגמל בתוכנית הטיפול הקיימת בו. הדבר ייעשה אך ורק בהסכמתו ומרצונו החופשי. גילם של המטופלים בכלא הוא מ- 18 ומעלה ורבים במסגרת זו באים מרקע משפחתי קשה של התעללות מינית בילדותם , התעללות פיזית קשה של ההורים וחוויות קשות שעברו בחייהם אשר היוו קטליזטור חשוב בכניסתם
לסמים.
רבים מהם החלו להשתמש בסמים כדרך בריחה ומפלט מהמציאות בה חיו. אסירים רבים באו ממשפחות חד הוריות ומקרים של משפחות הרוסות שהחסך בטיפולם, בגידולם ובתשומת הלב שקיבלו היה גדול. בולטים במיוחד מקרים בהם העבריין הכיר את עולם הסמים כבר מילדותו, כאשר האב או האם בעצמם צרכו סמים.
רק מעטים מהם נקלעו לסמים כתוצאה מהתחברות לקבוצות עברייניות, ואם כן - הדבר היווה גורם משני ולא ראשי, תוצאה והשלכה ולא סיבה מרכזית.
יש להדגיש כי נסיבות אלו שמנינו בולטות לגבי הרוב המכריע של האסירים, בלא קשר למוצאם ורקעם הספציפי. בהקשר זה נציין שהמרקם האנושי של האסירים אינו הומוגני, ויש שם יהודים-ישראלים, ערבים-ישראלים, רוסים, ואחרים. אין קבוצות מובהקות בכלא ואין הירארכיות מאיימות ומסוכנות כמו בבתי כלא אחרים.
4.3 סדר יום בכלא
הפיקוח בנושא הסמים בכלא הוא קפדני ביותר. האסירים נבדקים מדי יום, כולל בדיקות פתע, כדי לוודא שאינם צורכים סמים. אסיר הנכלא בחרמון חותם על התחייבות לבצע בדיקת שתן כל אימת שנדרש, ובאסירים החוזרים מחופשה מבוצעת בדיקה מיד עם שובם. בנוסף נבדקים חדריהם לעיתים תכופות. מסיבה זו אסירים רבים שעונים על
הקריטריונים לכליאה בכלא זה מעדיפים שלא להגיע אליו, למרות התנאים המשופרים, מכיוון שהם אינם מעונינים לעבור תהליך גמילה. בעתיד, אומר מנהל הכלא נסים צרפתי, יענוד כל אסיר שעון אלקטרוני, "אזיק אלקטרוני" שיראה על מסך ראשי את מקום הימצאו של האסיר בכל רגע נתון.
סדר היום של הדיירים עמוס ומותיר שעות פנאי מעטות, שגם הן מנוצלות לפעילויות חברתיות והעשרתיות שיפורטו לעיל. מוטלים עליהם כללי משמעת נוקשים, והמפירים אותם מועברים לכלא צלמון הסמוך, שבו כלואים אסירים רבים מכל הסוגים.
ההשכמה בבוקר בשעה 05:45; אחר כך יתכנסו כולם בלובי המרווח לישיבת בוקר שתכלול 'סבב הרגשה' - כל אחד מהדיירים יתחלק עם השאר בהרגשותיו ותחושותיו, איך עבר עליו הלילה ואיך התעורר; לאחר ארוחת בוקר יעסקו עד 08:00 בניקיונות; אחרי מסדר בוקר, מי שחייב בלימודים פורמליים יצא לאגף החינוך, והשאר לעיסוקים שונים
ולעבודה במפעלים השוכנים בבית הכלא - בסניף של נעלי "טבע נאות", בייצור קסדות לצבא, במפעל לקרטונים ועוד; לאחר ארוחת הצהריים תהיה מנוחה קצרה, ואחר כך חזרה לעיסוקים השונים; ספירה של הדיירים תיעשה אחר הצהריים, ולאחר מכן יהיה לדיירים זמן חופשי. רובם ינצלו אותו לשחק במגרש הכדורסל או להשתתף במגוון חוגי
העשרה כמו שיאצו, דרמה, מסז' תאילנדי, קרימינולוגיה ופסיכולוגיה, גרפיקה ממוחשבת ואפילו קורס גינון. בעתיד הקרוב ייפתח גם חוג מחשבים.
לאחר ארוחת הערב תתכנס שוב כל מחלקה בלובי המרווח לישיבת דיירים. שם יועלו נושאים שעלו על סדר היום - הרגשות, בעיות אישיות וכדומה.
בכלא חרמון תחום החינוך מפותח מאוד. דייר שאין לו רמה של שמונה שנות לימוד חייב בלימודים פורמליים. הלימודים נערכים בכיתות מרווחות ומצוידות בציוד חדיש. לדיירים ניתנת גם האפשרות ללמוד במסגרת האוניברסיטה הפתוחה, ומתעתדים להכין אותם גם לבחינות הבגרות. קציני החינוך דואגים בנוסף למגוון פעילויות, כמו סדנאות
תקשורת בין אישית וקבלת החלטות, ערבי תרבות, גיבוש הווי ועוד. אסנת בוכריס, ראש תחום חינוך אומרת: "הרעיון הוא להעניק לדיירים הישגים לימודיים, ומעבר לכך - לחדד את היכולת, הכשרון והקשב שלהם. חלקם כמעט אף פעם לא נכח בבית הספר. אנחנו מנסים לחזק את ההתנסות עם הלימודים, וזה לא קל. רואים הרבה קשיים בכיתה.
אבל כשהם רואים שהם מצליחים, זה מחזק אותם. פתאום מתגלים הרבה כשרונות".
בסוף התהליך מכינים גם תכנית אישית לשחרור. למי שנותר די זמן, תינתן האפשרות לעבור ל"בית שיקום", שם ישהה כחצי שנה. כך ילמד להתמודד עם מעביד, עם גורמים שליליים העלולים להשפיע לרעה וכדומה - ובקיצור, עם העולם האמיתי שבחוץ.
4.4 תהליך הטיפול
כשאסיר באחד מבתי הכלא בארץ מעוניין להיגמל, הצוותים הטיפוליים והמקצועיים מציעים לו את מגוון תכניות הגמילה של שב"ס, וביניהן גם את כלא חרמון. כחלק מהשיווק של הכלא, הופק סרט הסברה בכיכובו של דני שטג. הסרט מוקרן בבתי הסוהר. הוא מתאר את תהליך המעבר של אסיר מבית סוהר רגיל אל בית הסוהר חרמון: מראה את
הנסיעה בפוסטה אל בית הסוהר, את שלב הקליטה, את הכניסה לאישפוזית ואת ההתמודדות היומיומית בבתי הסוהר.
גם קבוצת דיירים פעילים הנמצאים בשלב טיפולי מתקדם משווקת את הכלא. הם עורכים סיורים בין בתי הסוהר השונים, עם אנשי הצוות, ומסבירים, מתארים ומדגימים את האפשרויות העומדות לרשות האסירים בכלא חרמון. "המפגשים הללו הם מלאי עצמה", אומר סגן גונדר חנן נחמני, ראש מערך הגמילה בכלא חרמון. "האסירים מכירים זה את זה
מתקופת המחלה, הם השתמשו בסמים ביחד, סחרו בסמים ביחד, וזה מהווה בסיס לקשר אישי, וכך חלקם מעוניין להגיע אל חרמון".
האסירים עוברים מבחני קבלה טרם הגעתם לכלא חרמון. יש להם פגישה עם עו"ס, שבודק מוטיבציה לגמילה. הם נבדקים גם אצל רופא סמים ונרקולוג. לחרמון יתקבלו בסופו של דבר רק אסירים שרמת המסוכנות שלהם מוגדרת נמוכה ושאורך מאסרם אינו עולה על חמש שנים. כן ייבדק האם אסירים אלו נחשבים למסוכנים במיוחד והאם התנהגותם
בכלא בו הם שוהים נכון לעכשיו היתה טובה וצייתנית בדרך כלל.
בכל חודש קולטים במקום בין עשרים לשלושים דיירים חדשים. בזמן כתיבת שורות אלו, כאמור, שוהים בכלא כ400- דיירים. מאתיים מהם נוטלים חלק בתכנית הגמילה, והשאר - אלה שאין להם בעיית התמכרות - שוהים באגף נ"ס. אסיר חדש שבא לחרמון ורוצה להיגמל מסמים יגיע היישר לבניין האישפוזית. שם יעבור את שלב הגמילה הפיזית
ויקבל את ההכשרה הראשונית לטיפול הנפשי. בשלב זה צפויות לו בדיקות רפואיות, בדיקות שתן, בהשתתפות רופא נרקולוג. כמו כן יינתנו לו הסברים על תכנית הטיפול שהוא עומד לעבור בהמשך והוא ישתתף בקבוצות עידוד ותמיכה ובפעילויות הNA-. לאט, לאט ישתלב בין שאר הדיירים, ויחדיו ינסו לעבור את השלב הראשוני. שלב זה אורך
כחודש ימים, ובסופו המטופלים יהיו נקיים מסמים. זהו שלב גמילה פיזית ברובו (בין השאר ע"י מתדון), ובמשך זמן זה הדיירים אינם רשאים לצאת מבניין האישפוזית.
אוהד (שם בדוי), 30, הגיע לפני חודש ימים לחרמון, בעקבות מודעה שראה על לוח המודעות בכלא האחרון ששהה בו. הוא נמצא עתה בתום השלב הראשון של הטיפול, עדיין באישפוזית, לאחר שעבר את שלב הגמילה הפיזית והתחיל את תהליך השיקום הראשוני. בקרוב יצא להמשך התכנית במחלקות הטיפוליות. מגיל 14 הוא מכור לסמים, וזו הפעם
הראשונה שהצליח להיגמל. "אני הייתי כבר נקי במשך שלוש שנים", אומר שגיא (שם בדוי), 35, דייר נוסף שנמצא גם הוא בתום החודש הראשון באישפוזית. "כשהגעתי לניצן וביקשתי להתקבל לכאן הרגשתי כנוע לסם, הרמתי ידיים. אני רוצה לחזור שוב לחיים האלה עם כל הקושי שבדבר. אני רוצה להיגמל שוב".
אחרי שלב השהייה באישפוזית יעברו הדיירים לאחת מחמש המחלקות הטיפוליות. כל מחלקה מתפקדת כעין קהילת משנה. בכל קהילת משנה כזו כארבעים דיירים, סדר גודל של קהילה טיפולית קלאסית. כאן ישהו המטופלים-דיירים בין תשעה חודשים לשנה ויעברו את שלבי הטיפול הפרטני, קבוצתי וקהילתי. המטופלים עוברים תכנית קבוצתית ואישית
במקביל: הם דנים בקבוצה במה שעובר עליהם, ומשתפים הן את שאר המטופלים בקבוצה והן את המדריכים וחברי הסגל (קטנ"סים למשל) בתחושות, מחשבות ורגשות לגבי הסם, השפעתו עליהם, נסיבות ההגעה והמשיכה אליו, "היי" ו"דאון" וכדומה.
לכל מחלקה בניין משלה וצוות טיפולי ובו מנהל מחלקה, קטנ"ס, עו"ס, קצין חינוך, סמל טיפול ומדריך. בסך הכל תכנית הגמילה נמשכת כשנה.
4.5 המדריכים
המדריכים הם חלק מהצוות הטיפולי. זוהי יוזמה ייחודית נוספת לכלא חרמון. כולם מכורים-נקיים עם רקורד מרשים של שנות הדרכה רבות בקהילות טיפוליות ברחבי הארץ. אחד מהם מסיים תואר ראשון בעבודה סוציאלית. שילובם של המדריכים בכלא התאפשר הודות למימון שהעניקה הרשות למלחמה בסמים לשב"ס. "מהפכה בשב"ס", יאמרו המדריכים
על תפקידם בכלא חרמון ועל האוריינטציה הטיפולית הננקטת בו. הם משקיעים את כל מרצם במטופליהם, תולים בהם תקוות רבות ומנסים ליישם בכלא את תורת הקהילות הטיפוליות. תרומתם לתהליך השיקומי של הדיירים המטופלים היא רבה. הם הדוגמא החיה הניצבת בפני המטופלים שאפשר לצאת מההתמכרות לסם ולהגיע להישגים. המדריכים זוכים
לפרגון רב הן מהדיירים, הן ממנהל הכלא, הן מהצוות הטיפולי, והן מהרשות למלחמה בסמים.
אחד החידושים בכלא, הודות למדריכים, הוא הנהגת תפקיד המתאם, תפקיד שקיים בקהילות טיפוליות קונבנציונליות. המתאם נבחר לתפקיד ע"י שאר הדיירים, ומשמש מתווך בין הצוות הטיפולי לדיירים. תפקידו לרכז את הבקשות ואת שאלות הדיירים ולהעלותן בפני הצוות הטיפולי. חדר הסוהר בכל מחלקה הוסב לחדר המתאם, הודות ליוזמה של
המדריכים. בחדר התיאום, בין חדרי האסירים ללובי, נמצאים מפתחות כל החדרים ומידע על הדיירים - היכן הם עובדים, באיזה חדר הם ישנים, מתי יצאו לביקור בית וכדומה.
5. סיכום
כלא "חרמון" הוא מוסד כוללני המפעיל מרכז גמילה ומטפל בשיקום של המכורים לסמים. ככלא החדשני ביותר של השב"ס, התמקדנו בהיבטים שונים של הכלא, כאלו שעשויים לדעתנו להוות גורמי השפעה על האסירים שם: החל בסדר היום שלהם, בשיטות הטיפול והשיקום הקיימות בו וכלה בהצגתו של מבנה הכלא שהרי התכנון והעיצוב האדריכלי הם
חלק מיצירת אשליה כמעט מושלמת של חופש אזרחים. מה גם שמראהו החיצוני ותנאי החיים של האסירים טובים בהשוואה לבתי כלא אחרים והדבר מבליט את המצב השורר בהם.
כלא חרמון הוא מוסד שהוקם למען מכורים לסמים ומטרת התוכניות בו הם שיקום וטיפול במכורים, במרכז הגמילה בו. זהו מוסד שמספק את כל הצרכים: אוכל, תעסוקה, קניות, בידור ושינה - כמו ב"עיר אמיתית" אבל בזעיר אנפין ותחת פיקוח.
התנאים כלפי האסירים שם מצוינים יחסית לבתי כלא אחרים: יש להם חדר אוכל מרווח, שירותים נוחים, מפתחות לחדריהם, מגרש כדורסל ומגוון קורסים ופעילויות בהם הם יכולים להשתתף. סדר יומם, על אף שהוא גדוש ומלא, מגוון ומעניין; הוא משלב עבודה עם פעילות פנאי מעשירה, ואף מאפשר מנוחה קלה באמצע. זהו סדר יום שטווה אט
אט ומבלי שהאסיר יהיה מודע לכך, את המסלול לשיקום.
ה"דיירים" מקבלים יחס אישי, הסוהרים נוחים ונדיבים יחסית ואף צוות המטפלים מהווה בחלקו דוגמא ומודל אישי למה שהם עוברים ומחזק את ידיהם. אין הרגשת כלא חונקת בפנים, למרות ספירות הנוכחות של האסירים ושאר דברים כגון זה שמזכירים לנו כי בעצם מדובר בכלא ולא במוסד אזרחי פתוח. ואף על פי כן, אין תמה כי האסירים
מעדיפים כלא זה בהרבה יותר מבתי כלא אחרים בארץ (בידיעה באמצעי התקשורת מלפני כשנה נמסר על נסיון הסתננות של אסירים מבחוץ אל תוך הכלא, ולא בריחה משם, כפי שהיינו משערים...)
ניתן לומר כי הכלא אכן פועל לפי הגישה השיקומית ומאמץ את השקפת המודל הרפואי, עליו פירטנו בעבודה. נעשים שם מאמצים כנים לטפל באסיר, לשקם אותו ולהביא ל"הבראתו" מהמחלה ולהשתלבותו מחדש בחברה לאחר גמר תהליך הגמילה שיעבור כאן.
ככלא חדש אין עדיין נתונים סטטיסטים לגבי מצב של החוזרים לסם. הכלא קיים אך מזה שנתיים בלבד ולכן עוד לא נאספה כמות מספקת של נתונים ומעקב אחר היוצאים מהכלא ומתכניות הגמילה בו, ולכן קשה ומוקדם עוד לקבוע אם התוכניות לגמילה בו עובדות או לא.
6. מסקנות
נגע הסמים הוא תופעה כלכלית וחברתית קשה ומסוכנת לחברה הישראלית בכלל אשר מתפשטת בקרב שכבות רבות בחברה.
בארץ ישנן תוכניות טיפול ושיקום רבות למכורים וככל שגדלה בעיית הסמים כך נפתחות יותר ויותר תוכניות טיפול ושיקום כמו: תוכניות קהילתיות, תוכניות אשפוזיות, תוכניות וולונטריות ותוכניות המשתמשות בתרופות ותחליפים לסם. אין אפשרות לרפא את כל המכורים, שכן רבים מהם חוזרים לסם, אך ע"י שיטות שיקום וטיפול כאלה או
אחרות ניתן להגיע לאחוזי הצלחה גבוהים וזאת בזכות עבודה נכונה.
ההצלחה של תכניות שיקום בבתי סוהר בעולם המערבי היא באחוזים קטנים ביותר, בלי קשר לשיטות המגוונות או להשקעה בתכנון ובעיצוב. ככלא חדש אין עדיין נתונים סטטיסטים לגבי מצב של החוזרים לסם לכן קשה עוד לקבוע אם התוכניות לגמילה בו עובדות או לא. מאחר ואין בידינו דו"חות סטטיסטיים בעניין, נותר רק לנסות ולגבש דעה
על סמך התרשמותנו האישית ונתוני הרקע שבידינו אותם פירטנו בעבודה בדבר ההצלחה המשוערת או לפחות המוטיבציה המוגברת שתהיה לאסירים השוהים בכלא זה להשתקם ול"התנקות".
קיים קשר הדוק בין הרצון האישי של האסיר להשתקם לבין הצלחת תכנית הגמילה שהוא עובר, ולכן עצם העובדה שהאסירים באים לכלא חרמון מרצונם ומהסכמתם המלאה מהווה בסיס ראשוני חשוב ביותר בדרך לשיקומם.
בנוסף, הכלא מצטיין ברמת טיפוחו, בפעילויות השונות בו, במבנים החדשניים ובמתקנים לאסירים, ובחופש היחסי שהוא מקנה להם (מפתחות לתא, שעת מנוחה, חוגים וקורסים) - מה שלדעתנו מגביר מאוד את הרגשת הנוחות שלהם במקום, יוצר אצלם תחושה שהם אינם מבזבזים את חייהם או רק עובדים כל היום אלא שהם מפתחים את עצמם וחייהם
מלאים ועשירים הרבה יותר, וזוהי אם כן בדיוק התקופה הנכונה לנסות ולהיגמל מסמים כי יש בשביל מה לחיות..
כמו כן טיפולי הגמילה עצמם, היחס האישי שהם מקבלים, הבדיקות והפיקוח שהם עוברים, הכל נועד לכך שלא ייפלו שוב במלכודת הסמים הישנה. הטיפול בקבוצות יוצר קבוצות תמיכה מגובשות ורציניות; האסירים עוזרים ותומכים האחד בשני, מדברים בגלוי כל יום על מה שעובר עליהם ומה הם חושבים - מה שמקנה להם לבטח הרגשה טובה
ובטוחה הן בחברת האסירים האחרים בקבוצה והן ברמת האמון שהם רוחשים לאנשי הסגל ולמטפלים.
גם העובדה כי בסוף התהליך מכינים להם תכנית אישית לשחרור, ו"בית שיקום" בו הם שוהים סמוך לשחרורם, ובו הם לומדים להתמודד עם גורמים שליליים העלולים להשפיע עליהם לרעה ב"חוץ" מסייעת רבות ומכינה אותם בצורה האופטימלית לקראת המעבר ל"חיים עצמם"..
לקיחה בחשבון של כל גורמים אלו מגבירה ומחזקת את הרושם שיש לנו בדבר יעילותם, ואפילו יעילות יחסית, של תכניות הגמילה בכלא זה.
יש לזכור כי ההתמכרות לסם היא מחלה שבה מדובר בתהליך טיפולי נפשי ארוך שאין לו סוף אף פעם. המכורים לסמים נשארים תמיד עם הגעגוע והמשיכה חזרה לסם. אנו מאמינות כי ה"תחנה" בכלא חרמון אליה מגיעים מכורים לסמים מפחיתה בשיעור מסוים, ואולי אף לא מבוטל, געגוע ומשיכה אלו ומחשלת כנגדם.
ביבליוגרפיה
אלגזי, יוסף. (1999) "מתגעגעים לחופש ולקוסקוס". הארץ, 29 בינואר, ד2.
זנדברג, אסתר.(1998) "חומות של תקווה". הארץ, גלריה, 23 בדצמבר, 8-9.
לב, שפרה. (1996). קבוצת תמיכה באגף ה"אשפוזית" בכלא השרון. צוהר לבית סוהר חוברת 5: 1-7.
לוינטל, אלי. (1988) חשיבות ההבחנה בטיפול בנפגעי סמים. סיכומי הרצאות מיום עיון בנושא.
מלמד, אהרון. (1988). ענישה או שיקום? הוצאת תמר.
מרכז "חוסן" לטיפול ולמניעת השימוש בסמים. (1991). המכון לפיתוח מבני חינוך ורווחה, 52.
שרון, גל. (1998) "קהלני בחנוכת כלא "חרמון": השיטה של התנאים קשים בבתי הכלא
פשטה את הכלא". הארץ, 2 בדצמבר, ב3.
שרעבי, מאיר ובוני, חגית. מאחורי הסורגים בחרמון. "סמים דגש", גליון אוקטובר 2000, 14-16.
תוכנית אב להתמודדות כוללנית עם בעיות השימוש לרעה בסמים במדינת ישראל. (1983) הוועדה הבינמשרדית והבינמוסדית לטיפול מקיף בנושא הסמים, ירושלים.
11

תגים:

אדולן · אסירים · גמילה · יום · סדר · סוציאליזציה · קבוצת · שיקום · תמיכה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הגישה השיקומית כפי שמיושמת במרכז הגמילה והשיקום בכלא חרמון", סמינריון אודות "הגישה השיקומית כפי שמיושמת במרכז הגמילה והשיקום בכלא חרמון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.