היישום אינו מחובר לאינטרנט

פתרונות ליישוב סכסוכי מחטפי שמות בעולם הגלובאלי

עבודה מס' 064020

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: ארגונים וחקיקה המטפלים בנושא שמות מתחם, מחטפי שמות מרכזיים בעולם ובארץ וכללי סמכות השיפוט הבינלאומיים.

10,442 מילים ,45 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

העובדה כי רשת האינטרנט הפכה למוקד עסקים גלובלי, מהווה תמריץ לעסקים רבים לרשום לטובתם כתובות אלקטרוניות באינטרנט. בדומה לשיווק מוצרים באמצעות ערוצי הקניות, מציגים עסקים רבים את מוצריהם לראווה באמצעות הכתובת האלקטרונית שנרשמה על שמם. לכתובת אלקטרונית ערך כלכלי ומסחרי רב, לא פחות מאשר השם הרשום של בית העסק וסימן המסחר הרשום המשרת את בית העסק(1).
לעומת העולם הפיסי שבו מילה זהה יכולה להוות סימן מסחר למספר יצרנים, אם בעקבות הבדלים בסוג המוצר ואם בעקבות שימוש בצורות כתיבה שונות, הרי שבבואנו לדון בשמות מתחם, מכיוון שהכתיבה תמיד זהה, מילה אחת, ברמת מתחם משנית, יכולה לזהות באותה משפחה כתובת אחת בלבד באינטרנט.
מקרים שונים ומגוונים מאפיינים את המצב של רישום שמות מתחם העלולים להפר זכויות קנייניות של סימן מסחרי המבוסס על מילה הזהה לשם המתחם: רישום בתום לב, רישום ע"ב זכויות קניין או לחילופין ללא זכויות הקניין.
כפי שמפרטת נ' אסיא במאמרה(2), "באופן כללי, ניתן לומר כי אחת הבעיות המרכזיות של המערכת המשפטית בהתמודדות עם סכסוכים הקשורים ל - Domain Names וסימני מסחר, היא העובדה שהתפתחות החוק והמשפט מפגרת אחרי ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה".
לאור התפתחות האינטרנט וחשיבותם של שמות המתחם, התפתחה לאורך השנים תופעת מחטפי השמות, הידועה בכינויה הלועזי Cybersquatting. התפתחות התופעה החלה בעולם המערבי, כאשר מרבית הנפגעים מתופעה זו והינם בעלי סימן מסחר, ולאורך השנים התעשרה הפסיקה בתחום זה, והתגברה מעורבותם של ארגונים בינלאומיים האחראיים לתחום האינטרנט בכלל, ולרישום כתובת אינטרנט בפרט.
מאחר והסכסוכים אודות שמות מתחם, וההתנגשות בין שמות מתחם וסימני מסחר, הלכו וגברו, נמצאו עם הזמן דרכים נוספות ליישוב סכסוכים אלו, שלא בבית המשפט, כמו מוסד הבוררות.
--------------------------------------------------------------------
1. עמיר פרידמן, "סימני מסחר באינטרנט, פסיקה ומשפט משווה" (1998) 424
2. נ' אסיא, פ' מרטין, א' גולדשטיין, "כתובות באינטרנט כסימני מסחר", שערי משפט א 189

תוכן עניינים
1. מבוא
2. רקע והגדרת הבעיה
2.1. DOMAIN NAME
2.2. הבעיה - תופעת ה- Cybersquatting
3. ארגונים וחקיקה המטפלים בנושא שמות מתחם
3.1. WIPO
3.2. ICANN
3.3. NSI
3.4. מנגנון UDRP
3.5. Federal Law
3.6. ACP
3.7. הסכם TRIPS
3.8. איגוד האינטרנט הישראלי
4. סקירת מחטפי שמות מרכזיים בעולם ובארץ
5. בוררות ויישוב סכסוכים
5.1. מבוא ומושגים
5.2. בוררות ICANN
5.3. פתרון סכסוכים באמצעות "תיאורית הדילול"
6. סוגיית כללי סמכות השיפוט הבינלאומיים
7. סיכום
8. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

רשת האינטרנט מנוהלת על פי עקרונות אנרכיסטיים לפיהם הגוף המנהל רק מסדיר את הנושאים הטכניים ואילו כל אחד יכול להתחבר לרשת ולפרסם בה תכנים כפי העולה על רוחו. למרות זאת, יכולה כל מדינה לנטר ולהגביל את תעבורת האינטרנט בשטחה כפי רצונה. כמו כן, כל מדינה יכולה להחיל את חוקיה על גופים ובודדים הפועלים באינטרנט מתוך שטחה.

מקורות:

זו?לשאלה זו ניתן לתת מענה בהסתמך על הוראת סעיף 30 לפקודת סימני המסחר, המאפשרת רישום מקביל של סימן מסחר על שמם של מספר עסקים, אם כל עסק אימץ וסיגל את הסימן בתום לב או אם קיימות נסיבות מסחריות מיוחדות המצדיקות את הרישום המקביל. במידה ויוכח כי הרישום המקביל נעשה בתום לב, יהיה מקום להשאיר את הכתובות
האלקטרוניות על כנן. ברור, כי ככל שהסימן "שנבלע" בכתובת האלקטרונית הנו בעל אופי "מפורסם" יותר יהיה מסובך יותר, אם לא בלתי אפשרי, להוכיח כי אימוץ הסימן נעשה בתום לב.באנגליה התעוררה שאלה רבת חשיבות זו בעניין "Harrods". בנסיבות מקרה זה, החברה האנגלית "Harrods" רשמה לטובתה את הכתובת האלקטרונית
"Harrods.uk" במאגר הרישום המתנהל באנגליה. חברה אנגלית מתחרה, ניסתה לעקוף את הרישום הייחודי והבלעדי של חברת "Harrods" על ידי רישום כתובת אלקטרונית זהה לזו שנרשמה לטובת "Harrods" במאגר הרישום המתנהל בארצות הברית, עת רשמה לטובתה את הכתובת האלקטרונית "Harrods.com". בית המשפט באנגליה
הוציא מלפניו צו מניעה שאסר על החברה המתחרה להשתמש בכתובת האלקטרונית "Harrods.com", על אף שכתובת זו נרשמה במאגר הכתובות האלקטרוניות המתנהל בארצות הברית.כפי שאנו רואים, במסגרת פסק הדין בעניין "Harrods" מצא בין המשפט באנגליה לנכון להוציא מלפניו צו שימנע את הפרת סימן המסחר של חברת "Harrods". עם זאת,
פסק דין זה ניתן בהתבסס על עובדת היות סימן המסחר הרשום בעל אופי "מפורסם" וחובק עולם. במקרים אחרים, בהם ייעשה שימוש בסימן שאיננו מפורסם ומוכר בבמה הבינלאומית, ייתכן כי ניתן יהיה לרשום במדינה מסוימת כתובת אלקטרונית דומה לסימן מסחר הרשום כדין בפנקס סימני מסחר המתנהל במדינה אחרת.פסק הדין בעניין
"Harrods" מעורר, בין היתר, סוגיה של סמכות שיפוט בינלאומית. בנסיבות פסק הדין בעניין "Harrods" התובעת והנתבעת התאגדו כדין באנגליה, ולכן יכול בית המשפט באנגליה לרכוש סמכות שיפוט בלעדית. תישאל השאלה, עליה ננסה לענות בהמשך, מה תהייה סמכות השיפוט כאשר שני הגופים האוחזים באותה כתובת אלקטרונית ולעיתים אף
באותו סימן מסחר רשום, ינהלו עסקיהם ממקום עסקים היושב במדינות שונות?כללי סמכות השיפוט מקורם, בדרך כלל, ברעיון לפיו לכל מדינה ישנה סמכות שיפוט קנויה ביחס למעשים ולמחדלים המתבצעים בתחומיה הטריטוריאליים. בעידן האינטראקטיבי, קשה לתחום את סמכויות השיפוט על פי כללים נוקשים ודווקניים של סמכות טריטוריאלית.
ההתפתחויות האחרונות בסחר הבינלאומי ובעולם התקשורת, הביאו לפער ניכר בין הגבולות הטריטוריאליים לבין הגבולות המשפטיים ולאיבוד נפקותם. לא לחינם נהוג לכנות את רשת המחשוב האינטראקטיבית בשפה המקצועית כ"Cyber Space". בעידן זה, יש לחתור אחר כללי סמכות בינלאומיים חדשים ההולכים צעד נוסף מעבר לגישה השמרנית
והדווקנית, לפיה לכל מדינה יש ריבונות שיפוטית על תחומיה הטריטוריאליים בלבד.נראה כי הדרך הנכונה והראויה לפתרון מצב בעייתי זה הינה הנחת כללים ועקרונות שיפוטיים ומשפטיים במסגרת אמנה בינלאומית, שתזכה לאשרור מטעם כל המדינות שאזרחיהן מחוברים לרשת העסקים הגלובאלית.בארצות הברית התפתחה לאחרונה גישה לפיה
סמכות השיפוט תוקנה למדינה בה נרשם סימן המסחר, אם למפר סימן המסחר ישנה זיקה ולו מינימאלית למדינת הפורום. זיקה זו בל לה לפגוע בכללי הצדק וההגינות. בכדי שמדינת הפורום תזכה בסמכות שיפוט ייחודית, יש להראות כי הגורם אשר רשם את הכתובת האלקטרונית פעל מתוך כוונה לפגוע בבעל סימן המסחר ושלפעילויותיו או
לתוצאותיהן ישנה זיקה ולו מינימאלית למדינת הפורום.במסגרת פסק הדין בעניין "Inset Systems", השתמשה החברה המבקשת, בעלת מרכז עסקים במדינת קונטיקט בארצות הברית, בסימן המסחר "Inset" לזיהוי מוצרי תוכנה מפרי מפעלי הייצור שלה במשך מספר שנים. חברה אחרת, שמקום עסקיה במדינת מסצ'וסטס בארצות הברית, רשמה סימן זה
ככתובתה האלקטרונית. החברה הנתבעת העלתה בפני בית המשפט של מדינת קונטיקט את הטענה, לפיה אין למדינת קונטיקט סמכות שיפוט בנוגע למעשיה. בית המשפט במדינת קונטיקט דחה טענה זו בפוסקו את הדברים הבאים:
"In the present case, Instruction has directed its advertising activities via the Internet and its toll-free number towards not only the state of Connecticut, but to all states. The Internet as well as toll-free numbers is designed to communicate with people and their businesses in every state.
Advertisement on the Internet can reach as many as 10,000 Internet users within Connecticut alone. Further, once posted on the Internet, unlike television and radio advertising, the advertisement is available continuously to any Internet user. ISI has therefore, purposefully availed itself of the
privilege of doing business within Connecticut. The court concludes that since ISI purposefully directed its advertising activities toward the state on a continuing basis since March 1995, it could reasonably anticipate the possibility of being hailed into court here. The factors to be considered
are "the relative burdens on the plaintiff and defendant of litigating the suit in this or another forum, the forum state's interest in adjudicating the dispute, and the interstate judicial system's interest in efficient resolution of controversies."
השימוש ברשת המחשבים האינטראקטיבית עשוי להקנות למדינה מסוימת סמכות שיפוט לגבי גורם הנמצא במדינה אחרת, כאשר אותו גורם מביא להפרת סימן מסחר רשום על ידי רישום כתובת אלקטרונית הזהה לסימן המסחר. גישה זו איננה אחידה וניתנו בארצות הברית גם פסקי דין במסגרתם נקבע שאין אפשרות לבסס ולהקנות סמכות שיפוט למדינה
מסוימת, כאשר מפר סימן המסחר יושב במדינה אחרת, שאין בינה לבין מדינת הפורום זיקה טריטוריאלית.בפסקי דין אחרים הוצעו על ידי ערכאות השיפוט הצעות באשר לאופן ולנסיבות בהן תרכוש מדינה מסוימת סמכות שיפוט בגין מעשים ועוולות שנעשו על ידי אזרח זר באמצעות מערך האינטרנט.המגמה המסתמנת בשנים האחרונות בסחר
הבינלאומי, הפורץ גבולות ותחומים גיאוגרפיים, מחייב ומצדיק עיון בינלאומי בשאלה רבת חשיבות זו, כאשר הפתרון הנכון והיעיל ביותר צריך שייעשה במסגרת אמנה בינלאומית משותפת, שתאחד את כל משתמשי הרשת האינטראקטיבית.
מפסקי הדין שניתנו לאחרונה בארצות הברית, עולה כי קיימת נכונות להרחיב את סמכות השיפוט הטריטוריאלית, בכפוף לסייגים של צדק והיעדר התעמרות בגוף הנתבע, בדרך של הגשת תובענה במדינה בה הופר סימן המסחר הרשום.הפתרון למצב בעייתי זה, בו מתבצעות בכל שעה ושעה עוולות באמצעות הרשת האינטראקטיבית, הינו מיסוד כללים
משפטיים ושיפוטיים שיאחדו את כלל משתמשי הרשת האינטראקטיבית, במסגרת אמנה בינלאומית שתזכה לאשרור כלל מדינות העולם המתירות לתושביהן גישה בלתי מסויגת לאוטוסטראדת המידע הגלובאלית.בפסיקה בארץ עלה נושא הסמכות הבינלאומית לדיון, לגבי סיומות שלא נרשמו בארץ, כדוגמת הסיומת "com" "סלקום" ו-"הפרקליט". במסגרת פרשת
ה"פרקליט" קבע בית המשפט, שאין בסיומת "com" ליצור אבחנה רלוונטית, שכן גולשים פוטנציאליים עשויים לגלוש לאתר בעל סיומת "com" ולהגיע בטעות לאתר של המשיבים. על כן, הורה על העברת שתי הכתובות נשואות התובענה לבעלות לשכת עורכי הדין. בעשותו כן, התייחס בית משפט לפרשת "סלקום" במסגרתה נקבע:"מכיוון שחברה יכול
שתהיה בעלת שתי הסיומות גם יחד, אין בסיומות הללו כדי להוות נתון מבחין שדי בו כדי למנוע חשש להטעיה".קביעה זו מעניינת מכיוון שהכתובת בעלת הסיומת "com" לא נרשמה כלל בארץ, אלא על ידי משרד רישום הכתובות בארצות הברית ולכן יש לה השלכות לגבי סוגיית סמכות השיפוט הבינלאומית.ניתן לראות, כי גישת בית המשפט בארץ,
הן במסגרת פסקי הדין בעניין "סלקום" ו"הפרקליט", לפיה שימוש ברשת המחשבים האינטראקטיבית מקנה סמכות שיפוט בינלאומית לגבי גורם שאיננו נמצא בישראל.ערכאות השיפוט בארץ אימצו את הכללים שהונחו בארצות הברית על ידי בית המשפט במדינת קונטיקט בעניין "Inset Systems". לפיכך, ייתכנו מקרים בהם רישום שם המתחם ייעשה על
ידי אזרח חוץ, תוך הפרה של סימן מסחר ישראלי, דבר שיעניק את סמכות השיפוט לערכאות השיפוט בארץ. מצדו השני של המסתר, עשוי להיגרם לנתבע חוסר נוחות העולה כדי התעמרות משפטית ודיונית, ואז יהיה מקום לשקול את החלת הכללים במקרה הנתון.בארץ מתקיימות בוררויות בעניין תפיסת שמות מתחם המונחות על פי הכללים שהתוו פסקי
הדין של בתי המשפט בארצות הברית בעניין תפיסת שמות המתחם.במסגרת פסק הבורר שניתן על ידי הוועדה המייעצת לאיגוד האינטרנט הישראלי בעניין "וולט דיסני" הורתה הוועדה על העברת שם המתחם לחברה הבינלאומית הידועה. במסגרת ההחלטה נקבע, כי ה"דומיין" "waltdisney.co.il", שנרשם על ידי חברת "מוזה" הישראלית, יועבר לבעלות
חברת "וולט דיסני" העולמית.שם המתחם נרשם כאמור בבעלות חברת "מוזה", העוסקת בשיווק ובפרסום באינטרנט. החברה טענה, כי התכוונה להקים אתר שיכיל מידע אודות חברת דיסני, סרטיה, אתרי הבידור שלה ופועלה בשפה העברית. נטען כי הייתה כוונה לשתף פעולה עם החברה העולמית, אולם מייד לאחר רכישת שם המתחם איימה החברה
העולמית בהליכים משפטיים.חברת "וולט דיסני" העולמית פנתה לוועדה המייעצת בבקשה להעביר לבעלותה את שם המתחם, בהסתמך, בין היתר, על סימן מסחר הרשום על השם המוכר והידוע, במדינות רבות בעולם ובהן ישראל.הוועדה הורתה על העברת שם המתחם לחברה העולמית, בקובעה כי "מוזה" מנהלת עסק לרכישת שמות מתחם במטרה למכור או
להשכיר אותם לבעליהם החוקיים. רוב השמות הם גנריים ומוצעים באתר של "מוזה". החברה לא עשתה כל שימוש בשם המתחם. נסיבות המקרה הצביעו על כך שרכישת שם המתחם נעשתה במטרה ברורה למכור אותו לחברה העולמית או למתחריה ולהפיק מכך רווחים שלא בדרכי המשפט.פסק הדין התייחס לאופן כתיבת הכללים ודרכי עבודת הוועדה. הוועדה
קבעה כי "מוזה" עשתה שימוש לרעה בזכות משפטית, לאחר שרשמה בהתאם לכללים את שם המתחם בבעלותה. הכללים אוסרים רישום בניגוד לחוקי המדינה. הרישום עצמו איננו בניגוד לחוקי המדינה, אלא רק השימוש בשם המוגן עשוי להביא להפרת חוקים אלו. עצם הקצאת שם מתחם למאן דהוא, איננה מנוגדת לחוקי המדינה. ההקצאה עצמה איננה
פוגעת בסימן מסחר מוגן ולכן איננה יוצרת הפרה כלשהי. הוועדה תמכה את גישתה, בין היתר, בפסק הדין בעניין "Panavision" לעיל, במסגרתו הובעה עמדה דומה.בעניין שם המתחם "Amdocs.Co.Il" תבעה חברת "אמדוקס" הישראלית את הענקת שם מתחם זה לבעלותה. החברה בעלת שם המתחם העולמי "Amdocs.Com" ובעלת סימן מסחר רשום על השם
"Amdocs". שם בעל הסיומת הישראלית נרשם על ידי מר אופיר שרון, שלא עשה בו כל שימוש. החברה טענה כי הרישום נעשה באופן בלתי מוצדק, על מנת להסב לה נזק ובמטרה לסחוט ממנה כספים.הוועדה קבעה, כי הנתבע נהג בחוסר תום לב עת רשם את שם המתחם. רישום שם המתחם הוא בבחינת התערבות בלתי הוגנת במסחר, בהתאם להוראת סעיף 3
לחוק העוולות המסחריות, שכן הוא מכביד את הגישה אל החברה באופן בלתי הוגן.הוועדה הפנתה בפסק הדין להכרעה בעניין "מגנטיקס" לעיל, ולעובדה כי השימוש בשם גורם להפרעה בלתי הוגנת לעסקי החברה. יסודות העוולה לפי הוראות סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות התקיימו במקרה זה, ולכן הורתה הוועדה על העברת שם המתחם
לחברה.במקרה אחר שנדון בפני הוועדה המייעצת לאיגוד האינטרנט הישראלי, ביקשה חברת "אקסנצ'ר" העולמית לקבל את שם המתחם "Accenture.Co.Il", אשר נרשם על ידי מר אייל הר טוב. המבקשת הנה חברת ייעוץ חשבונאי, אשר הודיעה על שינוי שמה הקודם. בעקבות ההודעה על שינוי השם, רשם מר הר טוב את שם המתחם הישראלי על שמו, ואף
לא הכחיש את כוונתו לרשום את השם הזהה לשם החברה החדשה. הנתבע לא הפעיל אתר בשם המתחם שבבעלותו, אלא הפנה את הגולשים לשם המתחם לאתר אחר שבבעלותו. מר הר טוב התבקש להעביר את שם המתחם לחברה, אך הוא דרש פיצוי כספי נכבד מהחברה אשר סירבה ליתן תשלום כלשהו, למעט הוצאות רישום שם המתחם. חשוב לציין, כי החברה היא
בעלת שם המתחם "Accenture.Com" וכן בעלת סימן מסחר רשום בשמה במספר מדינות. בישראל רשמה החברה סימן מסחר בשם זה, לאחר המועד בו נרשם שם המתחם בבעלות הנתבע.הוועדה פסקה, כי מר הר טוב ידע בעת הגשת הבקשה לרישום שם המתחם שהחברה הידועה עומדת להשתמש בסימן המסחר ובשם המתחם הישראלי, ולכן הוא נהג בחוסר תום לב
כאשר רשם על שמו את שם המתחם. ההפניה בשם המתחם לאתר של מר הר טוב משקפת הפרה של סעיף 3 לחוק העוולות המסחריות שכן היא מכבידה את הגישה לחברה באופן בלתי הוגן. דרישת התשלום מהחברה מצביעה אף היא על שימוש לרעה ברישום שם המתחם, ועל כוונת הנתבע להפיק רווח מרישום שם המתחם. לנוכח הדברים האמורים, הורתה הוועדה
על העברת שם המתחם לבעלות החברה.חרף הנטייה הברורה בארץ ובעולם להורות על העברת שמות המתחם, קיימת פסיקה הפוכה באותם מקרים שבהם לא הוכח שהופרה זכותו של בעל סימן מסחר רשום. כך היה במסגרת פסק הדין בעניין שם המתחם "motzkin.co.il".בנסיבות מקרה זה, רשם הנתבע, המתחרה על ראשות עירית קריית מוצקין מטעם מפלגת
העבודה, את הכתובת "motzkin.co.il" וכתובות נוספות באותו שם עם סיומות אחרות כגון "il", "org", "biz". העירייה ביקשה להעביר לבעלותה את הכתובת האלקטרונית. לעירייה לא היה סימן מסחר רשום.הנתבע השתמש באתר בסמל של העירייה וכלל בחובו פרסומים נגד ראש העירייה. העירייה טענה, כי השימוש בסמלה עשוי להטעות את
הגולשים לחשוב כי מדובר באתר רשמי של העירייה. העירייה טענה, כי הופר סימן שירות מוכר היטב, בוצע דילול סימלה וסימנה, הופרה זכות היוצרים שלה. בנוסף, טענה העירייה טענות נוספות, כגון הוצאת דיבה.בית המשפט פסק, כי המילה "מוצקין" איננה מזוהה עם העירייה שמפרסמת את עצמה תחת המילים "עיריית קריית מוצקין". מעבר
לכך, אף לא נרשם סימן מסחר על ידי העירייה. המילה "מוצקין" שייכת לציבור ולאו דווקא לעירייה. בית המשפט קבע, כי אין מקום להעניק מונופולין בשם "מוצקין", שכן מדובר בשם תיאורי, וכלשון בית המשפט."סימן מוכר היטב רוכש אופי מבחין כאשר הציבור הנוגע לעניין מכיר בסימן ומשייך אותו לתובע כתוצאה ממאמצי שיווק מצידו.
עיריית קריית מוצקין לא השקיעה בשיווק הסימן "מוצקין". פרסומיה הרשמיים כללו את הסימן "עיריית קריית מוצקין" בצירוף סמל העיר, ועל כן, לא ניתן לומר שהמילה "מוצקין" בלבד משויכת על ידי הציבור לעיריית קריית מוצקין. יתר על כן, כשמדובר בשם תיאורי שיש בו כדי לאפיין את מיקומם של כל העוסקים והגופים בתחום העיר
קריית מוצקין, אין כל הצדקה להקנות למאן דהו מונופולין בשם זה."בית המשפט קבע, כי השימוש בסמליל של העירייה, אשר הופיע באתר ללא כיתוב שם העירייה, איננו מגבש עבירה לפי חוק הסמלים.לעניין טענת לשון הרע, קבע בית המשפט כי האינטרנט הנו מכשיר יעיל למימוש חופש הביטוי, לרבות בעניין של הבעת דעות פוליטיות, ולכן
אין מקום לקבוע בשלב של בקשה למתן צו מניעה זמני, כי יוסרו פרסומי הנתבעים, טרם שנקבעה אחריותם לפרסום דברי לשון הרע. במישור זה, הוסיף בית המשפט את הדברים הבאים."מקום שעדיין לא נקבעה אחריותו של המפרסם ידה של הזכות לחופש הביטוי על העליונה, ועל כן איני סבור שראוי לאסור את פרסומי המשיבים בשלב הבקשה לצו
מניעה זמני ובטרם נקבעה אחריות המשיבים."החלטה דומה ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה בעניין שם המתחם "nana.co.il". מקרה זה, הנו אחד מאותם מקרים בודדים, בהם לא ניתן הסעד של העברת שם המתחם לבעלות התובע. התובע, בעל חברת להפקת תקליטים בשם "נענע דיסק" ו"נענע עיצוב והפקה", עתר להעברת שם המתחם
"nana.co.il" מחברת "נטויז'ן" שהקימה אתר גישה בשם זה. לתובע לא היה סימן מסחר רשום. התובע גרס, כי הקמת האתר הנה בבחינת גניבת עין. לתובע לא היה אתר בשם זה, אולם הוכח כי התובע פעל להקמת אתר בשם זה.התובע הביא עמו לבית המשפט שורה מכובדת של עדים מתחום המוסיקה, לרבות כתבים, מגישים, אומנים (יואב קוטנר, ברי
סחרוף, נילי לנדסמן ועוד). עדים אלו הצהירו כי התובע מזוהה עם השם "נענע", בענף המוזיקה. המשיבים, לעומת זאת, הביאו שורה של מומחים ואנשים מתחום האינטרנט והמוזיקה, שטענו כי אין כל חשש להטעיה ולבלבול בין שם המתחם לבין השמות של החברות המשויכות לתובע.מבין מגוון טענות התובע, התמקד בית המשפט בטענת גניבת
העין, המעוגנת במסגרת הוראת סעיף 1 לחוק העוולות המסחריות, התשנ"ט - 1999. בית המשפט ציין בפסיקתו, כי בהתאם לחוק זה."עבודות ההכנה של חוק העוולות המסחריות מלמדות, כי המחוקק לא ביקש לשנות, מהותית, את הגדרת העוולה. ההלכה הפסוקה קבעה, כי תובע מכוח העוולה חייב להראות, כי רכש "הכרה והוקרה" בשם ובסימן לגביו
הוא תובע מונופולין. זהו האלמנט הראשון של העוולה, שהוכחתו מקנה לתובע את זכותו המעין-קניינית."בית המשפט קבע, בהתבסס על הראיות שהונחו בפניו, כי התובע לא רכש הכרה ומוניטין בשם "נענע" או בשם "נענע דיסק", וכי לא הוכיח שימוש בשם "נענע" שהביא לכך שהציבור או הצרכנים זיהו את השם "נענע" כמקור לשירותים מתחום
המוסיקה. עוד קבע בית המשפט, כי לאור הראיות שהוצגו בפניו, לא קיים חשש לקיומו של אלמנט ההטעיה, הנחוץ לביסוס עילת גניבת העין. בית המשפט הוסיף, ברוח הדברים האמורים."...כדי ששימוש בשם או בסימן יביא לרכישת מוניטין, ל"הכרה והוקרה", הרי יש צורך שהשימוש בשם יהיה שימוש כבסימן מסחר... השימוש גם בשם נענע דיסק
לא היה שימוש כבסימן מסחר. מסמכים כתובים הנושאים שם זה אינם מבליטים את השם האמור. הוא מובא באותיות טל ומטר, בשולי הפרסומים, במקום מוצנע. העדים היחידים שהכירו את פעילות התובעת תחת שם זה היו מקורבים לה, או אלה שהיו קשורים עמה בפעילות מסחרית."הערה חשובה נוספת במסגרת פסק דין זה, מתייחסת למרוץ הזמנים
ברישום כתובות האינטרנט. בית המשפט ציין, בין הנימוקים שהטו את הכף לחובת התובע, את העובדה כי לא הזדרז לרשום סימן מסחר וכן לא רשם את הכתובת האלקטרונית. הערה זו הצטרפה לאמירה במסגרת פסק הדין בעניין "מגנטיקס" לעיל, שם לא הוענק משקל למועד רישום שם המתחם, מכיוון שסימן המסחר הוגש לרישום עובר למועד רישום שם
המתחם.
7. סיכום
העידן החדש מביא עימו התפתחויות וקידמה, אשר מעלים את חשיבות ועוצמת עולם המסחר האלקטרוני.כפי שהראינו בעבודה, אתר האינטרנט מהווה כיום כלי חשוב ביותר בידיה של החברה ככלי שיווקי, מסחרי ואינפורמטיבי.
מכיוון שאתר האינטרנט,ובמרכזו שם המתחם, מהווה את הכלי המרכזי והנגיש ביותר של החברה, וככזה היא תעשה ככל שביכולתה על מנת שהוא יזוהה עם שמה המסחרי, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשה שימוש בשמה או סימנה המסחרי באתר אינטרנט של חברה אחרת או מתחרה.
ראינו שתופעת מחטפי השמות, ה- Cybersquatting, הינה תופעה גלובאלית רחבת היקף, אשר הסבה נזקים רבים לבעלי שמות וסימני מסחר, ואודותיה התרחשו סכסוכים חריפים, אשר לא אחת הגיעו לכותלי מערכות המשפט השונות ברחבי העולם.
התפתחותם של ארגונים שונים בעולם המטפלים ואחראים לתחום האינטרנט, כדוגמת ICANN ו- WIPO, סללה את הדרך לפריצת פתרונות חדשים ליישוב סכסוכים, ובמרכבם הבוררות.
מערכת הבוררות הוקמה בכדי להלחם שתופעה, תוך קיצוץ בהוצאות המשפטיות, ובניהול יעיל ומהיר יותר מאשר הזמן וההוצאות הכרוכות בניהול מאבקים משפטיים רגילים.
כמו"כ הצגנו פתרון נוסף ליישוב סכסוכים שהתפתח בשנים האחרונות בארה"ב, הידוע כ"דוקטרינת הדילול". הדוקטרינה מגנה על סימני מסחר "מפורסמים" מפני דילול אופיים המבחין על ידי שימוש מסחרי בסימנים דומים.
בשנים האחרונות חלה ירידה בכמות הסכסוכים והמאבקים המשפטיים, לאור העבודה שהפסיקה והכללים שהונחו בעניין זה, הביאו להפחתה ניכרת בתופעת "פיראטיות" שמות המתחם, ולאור רוויה יחסית לאחר שנים של תאוצה והתפתחות חדה בתחום האינטרנט.
הליך יישוב הסכסוכים, ובפרט הליכי הבוררות נמצאים עדיין בחיתוליהם. אולם למרות זאת, נראה כי הפתרונות החלופיים והליכי הבוררות יתפסו מקום מרכזי בפתרון סכסוכים בעולם. סכסוכי שמות המתחם הינם דוגמא אחת ליעילותו של ההליך, אולם ניתן ליישם את ההליכים האלו גם בסכסוכים אחרים בתחומי המסחר האלקטרוני, באופן
שיחליפו את המערכת המשפטית הקיימת.
ניתן לסכם ולומר שבתי המשפט ומוסדות הבוררות השכילו בשנים האחרונות ליצור מערכת כללים עקבית וברורה, המקלה על מערכת המשפט בעת קבלת החלטות בעניין תפיסת שמות מתחם. מערכת הכללים מסייעת לבעלי סימן המסחר הרשום, ומונעת שימוש לרעה במערך רישום שמות המתחם.
8. ביבליוגרפיה
8.1 ספרות מקצועית
Haledorr Law ,"Legal Issues Relating to Internet domain names", December (1996)
Barry D. Weiss, "Magistrate Recommends Enjoining Domain Name Hijacker Under Dilution Statutes " ,The CLA Bulletin, vol. 12 ,No. 1,(1997)
Cybersquatting and Trademark Infringement, By Monica Kilian PhD, volume 7 september 2000
RECENT DEVELOPMENTS IN INTERNET LAW: CYBERSQUATTING, Robert C. Port Hassett Cohen Goldstein Port, LLP
V. marsland, "European Developments: U.K. Domain Name Disputes", Cyberspace Lawyer Vol. 2no.2, (1997)
א' גולדנברג, הגנת העיצוב התעשייתי, ספר לנדוי כרך שלישי (תשנ"ה)
ג. טדסקי, גניבת עין, דיני הנזיקין העוולות השונות בעריכת 
ד"ר אהרון חיות ועו"ד יובל קיכל, פיראטיות שמות המתחם
ד"ר אברהם טננבוים, יישוב סכסוכים מקוון - תופעה משנית או העתיד בפתח?
יהונתן בר שדה, עו"ד, האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון (הוצאת פרלשטיין-גינוסר 1998)
יעקב וחנה קלדרון, סימנים מסחריים בישראל
נעמי אסיא, בוררות מקוונת, וסכסוכי שמות מתחם באינטרנט (כתבה מתאריך 18.11.04)
נעמי אסיא, דיני מחשבים הלכה למעשה (הוצאת נ.ד.י.ר מחשבים 2001)
עמיר פרידמן, סימני מסחר - דין פסיקה ומשפט משווה (הוצאת פרלשטיין-גינוסר 1998)
ש.פרזנטי, דיני זכויות היוצרים (הוצאת כרמל ספרות משפטית 2000)
 
8.2 פסקי דין
Panavision International, L.P v. Dennis Toppen, et al.
Craig Comb v. Paypal Inc, C-02-1227 JF (N.D.Cal., August 30, 2002)
Vivendi Universal v. Mr. Jay David Sallen and GO247.COM,INC
Stanley Kaplan v. Princeton Review, No. 94 CV 1604 (S.D.N.Y. 1994)
Avery Dennison Corp. v. Jerry Sumpton, D.C. Case No. CV-97-00407-JSL, Appeal No. 98-55810
בשא 2310/05 (א 444/05, מחוזי חיפה), בראל נכסים בע``מ נגד שי צוקרמן ואח`
317/01 (מחוזי ת``א) הורים וילדים נ` חברת צעד ראשון ואח`
ה"פ (ת"א) 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ
ע"א 2498/97 רובי בוס נ' HUGO BOSS A.G. פ"ד נב(5) 665
ת.א 1627/01 מ.ש. מגנטיקס בע"מ נ' דיסקופי (ישראל) בע"מ ואח'
8.3 אתרים באינטרנט
www.wipo.int
www.icann.org
www.isoc.org.il
www.netlaw.co.il
www.cyberlaw.co.il
www.techlawjournal.com
www.law.co.il
www.law.com
www.itpolicy.gov.il
www.technolawgy.com
8.4 חקיקה ופרסומי ארגונים
ICANN Uniform Domain Name Dispute Resolution Policy
WIPO Arbitration and Mediation Center, Administrative panel decosion
The federal trademark dilution law
UNITED STATES DEPARTMENT OF COMMERCE, Management of Internet Names and Addresses, Docket Number: 980212036-8146-02, AGENCY: National Telecommunications and Information Administration, ACTION: Statement of Policy
פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב - 1972
פקודת סימני סחורות
חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט - 1999
חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979
חוק הגנת הצרכן הישראלי התשמ"א 1981
עמיר פרידמן, "סימני מסחר באינטרנט, פסיקה ומשפט משווה" (1998) 424
נ' אסיא, פ' מרטין, א' גולדשטיין, "כתובות באינטרנט כסימני מסחר", שערי משפט א 189
http://www.wipo.int
http://www.icann.org/
servers name domain
Network Solutions Inc
International Trademark Association
uniform dispute resolution procedure
Trade-Related Aspects of Intellectual Property Rights
http://www.isoc.org.il
בש"א 54749/99 ה.פ. 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט.מ. אקוונט תקשורת מחשבים בע"מ ואח'
Avery Dennison Corp. v. Jerry Sumpton, D.C. Case No. CV-97-00407-JSL, Appeal No. 98-55810
http://arbiter.wipo.int/domains/decisions/html/2001/d2001-1121.html
Panavision v. Dennis Toeppen, D.C. Case No. CV-96-03284-DDP, Appeal No. 97-55467
Stanley Kaplan v. Princeton Review, No. 94 CV 1604 (S.D.N.Y. 1994)
Mark Jenkins v. DB Enterprise Attn: Dan Black Case No. D2001-1106
Hasbro, Inc. v. Internet Entertainment Group, Ltd. No. C96-130WD. Feb. 9, 1996.
ACTMEDIA, INC., a Delaware corporation, Plaintiff, v. ACTIVE MEDIA INTERNATIONAL, INC. an Illinois corporation, Defendant. Case No. 96C3448.
ע"א 6181/96 יגאל קרדי נ' Bacardi Company Limited, פ"ד נב (3) 276.
ע"א ‎352/69 חברת מנהטן נ' המגפר בע"מ, פ"ד כג (2) 373.
פקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972.
V. Marsland, "European Developments: U.K. Domain names disputes", Cyberspace Lawyer 1997, at 12.
Inset Systems Inc. v. Instruction set Inc., (Unreported)
החלטה דומה ניתנה במסגרת פסק הדין בעניין "Panavision", שם נפסקו הדברים הבאים:
"If a nonresident, acting outside the state, intentionally causes injuries within the state, local jurisdiction is presumptively not unreasonable. Where a defendant who purposefully had directed his activities at forum residents seeks to defeat jurisdiction, he must present a compelling case that
would render jurisdiction unreasonable".
(Panavision International v. Toeppen, 938 F. Supp 616, at 623)
Bensusan Resturant Co. v. Richard B. King, 937 F. Supp 295
Zippo Manufacturing Co. v. Zippo Dotcom Inc., 925 F. Supp 1119
ה"פ (ת"א) 10909/99 סלקום ישראל בע"מ נ' ט. מ. אקוונט תקשורת מחשבים, דינים מחוזי לג (3) 424.
Disney Enterprises, Inc. v. Mr. Aric Gross ("Muza"), http://www.isoc.org.il/docs/2000-01-disney.pdf
Amdocs Israel Ltd. v. Ofir Sharon , http://www.isoc.org.il/docs/2002-01-Amdocs.pdf
ת.א. (ת"א) 1221/02 עיריית קריית מוצקין נ' ארז פרידמן, (לא פורסם).
ת.א. (חיפה) 751/00 נענע דיסק בע"מ נ' נטוויזן בע"מ, (לא פורסם).
5

תגים:

ACP · Cybersquattin · Domain · ICANN · WIPO · name · אינטרנט · בוררות · גניבת · דילול · הבינלאומיים · הדילול · המסחר · הרוחני · השיפוט · לפקודת · מסחרי · סימן · סימני · סכסוכים · סמכות · עין · פתרון · קניין · תיאורית

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "פתרונות ליישוב סכסוכי מחטפי שמות בעולם הגלובאלי", סמינריון אודות "פתרונות ליישוב סכסוכי מחטפי שמות בעולם הגלובאלי" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.