היישום אינו מחובר לאינטרנט

"השגריר" - תוכנית ריאליטי או שליחות ציונית ?

עבודה מס' 064012

מחיר: 603.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: האם מדובר בתוכנית ריאליטי טיפוסית או שמא מדובר במקרה יוצא דופן של תוכנית בעלת ערך חברתי מוסף.

7,035 מילים ,18 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

בעבודה זו אבקש לנתח את התוכנית "השגריר" ולבדוק האם יש אמת ביומרתה של הזכיינית לייצר תוכנית ריאליטי בעלת חשיבות לאומית וערך מוסף או שמא מדובר בתוכנית ריאליטי נחותה נוספת בפס הייצור הבלתי מתכלה של תוכניות מעין אלו.
בחלק הראשון של העבודה אאפיין את מרכיבי הז'אנר ואניח את היסודות על בסיסם אבחן את התוכנית המדוברת מאוחר יותר. אותם יסודות נבחרו על ידי על סמך היכרות עם מבחר תוכניות ריאליטי ועל סמך קריאתו של חומר כתוב רב בנושא. מקובל עליי שיהיו כאלה אשר יצביעו על יסודות דומיננטיים אחרים או נוספים . בחלק השני של העבודה אסקור בקצרה את תולדותיו של הז'אנר בטלביזיה האמריקאית ולאחר מכן גם בטלביזיה הישראלית . בחלק הבא של העבודה אסקור כמה מן התיאוריות התקשורתיות הבסיסיות הקיימות תוך קישורן לז'אנר הריאליטי על מנת לנסות ולתת בסיס תיאורטי מוצק לדברים . לאחר מכן אבחן את התוכנית "השגריר" לאורם של היסודות אותם איבחנתי ולאורן של התיאוריות התקשורתיות בהן עסקתי . לסיום אנסה להעריך את התוכנית ביחס לתוכניות ריאליטי אחרות וביחס לכוונתה המקורית ויומרתה של קשת.

תוכן העניינים:
מבוא
מאפייני תוכניות הריאליטי
לידתו והתפתחותו של הז'אנר בטלביזיה האמריקאית
הריאליטי בטלביזיה הישראלית
הריאליטי בראי של תיאוריות תקשורתיות
השגריר
בחינתה של התוכנית על פי מאפייני הז'אנר
בחינתה של התוכנית לאורן של תיאוריות תקשורתיות
סיכום ומסקנות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מאפייני תוכניות הריאליטי
בלתי אפשרי לדון בז'אנר תוכניות הריאליטי מבלי להגדירו . למעשה ז'אנר תוכניות הריאליטי הוא רחב וכולל בתוכו סוגים רבים ושונים של תוכניות החל ממצלמה נסתרת, דרך תוכניות דוקומנטריות, מתח , אקסטרים ,ספורט ושעשועונים . כולם נושאים מאפיינים כאלה או אחרים מתוך מה שיוגדר בהמשך כמאפייניו של ז'אנר תוכניות הריאליטי. לורי אואלט וסוזן מוריי מגדירות את ז'אנר הריאליטי בהקדמת ספרן כז'אנר מסחרי שאינו נבוך במסחריותו ,המאוחד פחות תחת חוקים משותפים ויותר תחת הגדרתו ככור היתוך המאחד בתוכו בידור יחד עם ייצוג כזה או אחר של המציאות .
תוכניות הריאליטי עברו ועדיין עוברות שינויים מעמיקים לאורך השנים , כמדומני כי בנקודת הזמן הזו ניתן לזהות את תוכניות הריאליטי על פי המאפיינים הבאים :

מקורות:

מי שדבק בתיאוריות תקשורתיות אלה יגרוס מן הסתם כי השתלטותו של ז'אנר הריאליטי על מסכי הטלביזיה מהווה ביטוי לרצונם של הגופים המשדרים ללא תלות ברצונו של הקהל. ההנחה היא כי בכך ינסו אותם גורמי אליטה אשר ידם בכל לבסס את מהותה הקפיטליסטית של החברה לצורכיהם הכלכליים. על פי גישה זו ניתן לראות את התוכנית
"השגריר" כמשקפת הסברתית של נקודת מבט פוליטית רצויה. פתחון הפה אשר ניתן לשגרירים המתמודיים היה מלא אך דעותיהם של כולם היו זהות. לא היה שם שגריר ערבי ישראלי שיביע את דעתו כנגד הכיבוש וכנגד דיכויים של ערביי ארץ ישראל. מן הבחינה הזו התוכנית מהווה ספירלת שתיקה בהציגה דעה אחת שאומנם מצטיירת כליברלית
שמאלנית והומנית כאשר למעשה ניתן לראותה כטוטאליטרית והגמונית מטבע היותה הדעה היחידה לה ניתן פתחון פה ואשר נמצאת כתוצאה מכך על סדר היום.
אין טעם לקיים ויכוח לגביי שיקופם של ערכים קפיטליסטיים בתוכניות הריאליטי. אלה הרי יותר מהכול משקפים את חוק הג'ונגל הקפיטליסטי בו החזק לא רק שורד אלה זוכה גם בהון, בבחורה היפה בדירה ובמכונית הנוצצת. מן הבחינה הזו יכולה השתלטות הז'אנר הכלל עולמית להיתפס כחלק מתופעת ההתפשטות האמריקאית הגלובלית. תוכניות
הריאליטי זוכות להצלחה ניכרת גם בארצות בהן דריסת הרגל האמריקאית מתקשה לבוא לידי ביטוי דוגמת ארצות ערב.
הצלחתן של אלה בארצות בעלות אידיאלים שונים לגמרי מאלה הקפיטליסטים יכולה להוות בסיס לשינוי תודעתי אשר עשוי לסחוף את החברות באותן מדינות לכדי שינוי חברתי מקיף. גם במקרה הזה ניתן לטעון להשפעה חזקה הגמוניה ( Gitlin, 1982 ) והבניית מציאות הבאות להשיג מטרות אינטרסנטיות של הגופים המשדרים ללא כל התחשבות
בקהל. בכך אם זאת לא יהיה בכדי להצדיק את ההצלחה העצומה לה זוכות תוכניות הריאליטי ברחבי העולם. שהרי אם לא מקיימות התוכניות צורך הקיים בקירבו של ההמון כיצד ניתן בעידן של ריבוי ערוצים ופלורליזם להסביר את הצלחתו של הז'אנר ?
המציאות בה מתקיים הז'אנר הינה שונה לחלוטין מן המציאות בה נוסחו התיאוריות תקשורתיות הישנות יותר וגם אלו החדשות . כיום בעידן של ריבוי ערוצים כאשר הטלביזיה כולה כמדיום מאוימת על ידי מדיום מתחרה עשיר ומודרני יותר בדמותה של רשת האינטרנט אין ספק כי חל שינוי באופיים של היחסים בין אמצעי התקשורת לקהלם.
תיאוריות תקשורתיות מאוחרות יותר אשר גרסו כבר ליחסים דו כיווניים המתקיימים בין אמצעי התקשורת לקהלם ראו את השפעתו של הקהל על התכנים המשודרים כאחד מן הגורמים המרכזיים בתהליך התקשורתי. על פי הגישה השלטת המכונה גישת השימושים והסיפוקים נעזר הפרט מבין הקהל באמצעי התקשורת לשם מילוי צרכיו. גישה זו מתמקדת
בגורמים לכך שאנשים משתמשים בכלי תקשורת מסוימים ולא בתוכן. גישה זו היא חלק ממגמה רחבה יותר בקרב חוקרי התקשורת, שנוגעת יותר למה שאנשים עושים עם כלי התקשורת. על פי גישה זו אשר מקורה בשנות ה- 40 ואשר שבה ועלתה בשנות ה-70 וה- 80 מוצג השימוש בכלי התקשורת במונחי סיפוק של צרכים חברתיים או פסיכולוגיים של
הפרט. כלי התקשורת מתחרים עם מקורות סיפוק אחרים, אך ניתן לקבל סיפוקים מהתוכן של המדיום, מהכרת הז'אנר, מהיחשפות כללית למדיום ומההקשר החברתי שבו הוא משמש. מקוויל ( 1987 Mcquail,) המחיש את השפעת מצב הרוח על הבחירה בכלי התקשורת: שעמום מעודד בחירה בתכנים מעוררים, בעוד שלחץ נפשי מעודד בחירה בתכנים
מרגיעים. על פי גישה זו קיימים 4 סיבות נפוצות לשימוש בכלי התקשורת: הצורך לקבלת מידע, הצורך לגיבוש זהות אישית והצורך בבידור. גישה זו יכולה להסביר את השתלטותו של ז'אנר הריאלטי על הטלביזיה. מכיוון שאת המידע ניתן לקבל היום בצורה מהירה קלה ופלורליסטית יותר במדיום המתחרה נותרה הטלביזיה עם שני צרכים :
הצורך בגיבושה של זהות אישית והצורך בבידור. ז'אנר הריאלטי יותר מהכול עוסק בזהויותיהם האישיות של גיבוריו תוך מתן אפשרות לכל אחד מאיתנו להזדהות עם זו מן אשר מתאימה לו כאשר המסגרת הכללית של כל ההוויה היא בידורית.
הסברים אחרים המקובלים בספרות המקצועית החוקרת את תפקידה של הטלוויזיה בחיינו מחלקים את הסיבות לשלוש קבוצות עיקריות:
צפייה בשל תוכן מסוים - אנו נבדלים זה מזה בתחומי התעניינות ובהעדפות השונות עד כדי כך שתוכנית האהובה מאוד על צופה אחד עלולה להיות דוחה ממש בעיניו של צופה אחר. בולטים בכך ההבדלים בין הקבוצות. יש תוכניות שצופים בהן כמעט רק ילדים וגברים (ספורט, מאבקי כוח) לעומת תוכניות עם אחוז גבוה מאוד של צופות (סדרות
בהמשכים וסרטים העוסקים ביחסים בין אישיים).
עצם הצפייה כמקור לסיפוק - עצם הצפייה היא מקור ההנאה שלנו. הצפייה עצמה ולא התוכן, מאפשרת הירגעות, שכחה, דחיית התמודדות עם ריב, הטלוויזיה מאפשרת לנו להיעלם לעולמות אחרים, מלאי מתח והתרגשות.
הצפייה כמספקת צרכים חברתיים - קירוב בין בני אדם מצד אחד מול פרטיות. הטלוויזיה גורמת לנו להיות מעורים בחברה "בעניינים", מעוררת בנו תחושת שייכות לאומית, מקרבת אותנו למין האנושי ומארחת לנו לחברה.
בניגוד לתיאוריות ההשפעה החזקה אשר תפסו את הקהל כגוף אחיד ופאסיבי תופסת גישה זו את הקהל כאוסף פלורליסטי של פרטים אקטיביים העושה שימוש אקטיבי ומובחן באמצעי התקשורת. השפעתו של הקהל על המסרים באה לידי ביטוי בכך שעל אמצעי התקשורת לקלוע עתה לצורכיהם של פרטים רבים ככל הניתן מתוך קהלם על מנת לזכות בהם.
ההבדל בין התפיסות הנו מהותי מכיוון ובזו המאוחרת יותר ומטרתם של אמצעי המדיה היא ללכוד את עיניהם של כמה שיותר צופים ותו לא. כל רעיון אידיאולוגי אשר עשויים הם לרצות להעביר במסגרת שידוריהם ייבחן כמו כל רעיון אחר על פי כמות הצופים אותה הוא עשוי לשרת ואם יתברר כלא כלכלי לא יגיע לכדי שידור. הגופים היחידים
על פי רעיון זה המסוגלים להביע עמדה אידיאולוגית בנוגע לדבר כלשהו הם הגופים המפרסמים אשר משלמים כסף תמורת הזכות להימנות על אלה אשר במפורש ובמוכרז מביעים את מסריהם האינטרסנטיים באמצעי התקשורת. יוצאי הדופן בעניין זה הם הערוצים הציבוריים.מן הבחינה הזו מעניין לבחון דווקא את תיפקודם של אלה אשר במהותם אינם
כלכליים כי אם פוליטיים.
ראבוי ואברמסון ( Raboy,M Abramson,B.D,2001 ) ערכו מחקר אשר בדק את תפקודם של אותם ערוצים ציבוריים אל מול פני השינויים אשר במפת המדיה. תפקידם של אלה על פי מאמרם הוא שונה לחלוטין שהרי מטבעם נדרשים הם להעביר מסרים לאומיים ולא לשרת אינטרסים כלכליים. החוקרים מצאו כי בעידן של ריבוי ערוצים אין יכולים
הערוצים הממלכתיים גם כן שלא להיות קשובים לדרישות הקהל וזאת בשל התחרות בה הם בעל כורחם משתתפים על ליבו ועיניו של הצופה כך נוצר מצב בו המדינות הציבורית וזו הפרטית האמורות להיות שונות זו מזו שזורות למעשה אחת בשנייה.
גישה זו הרואה במדיה כלי המשעבד עצמו לצרכיו של הפרט בתמורה לתשומת ליבו משמיטה את הקרקע עליה נשענת הטענה בדבר השימוש אשר עושים אמצעי המדיה בז'אנר הפופולארי לשם מילוי צורכיהם האידיאולוגיים. ז'אנר הריאליטי השתלט על הטלביזיה מכיוון וצופי כל העולם מביעים בו עניין אלה שמאמינים בגישה זו יגרסו כי המרכיב
הדומיננטי אשר הביא להתפרצותו של הז'אנר אינו רצונם של הגופים המשדרים בהבאתה של הבשורה הקפיטליסטית אל פתח ביתנו כי אם דווקא מרכיביו הפרקטיים והיחודיים אשר בראשם אולי האפשרות להביט אל תוך חייהם של הפרטיים של אנשים מן היישוב אשר לא הייתה קיימת בז'אנרים קודמים.
אפשרויות חדשות אלה מעלות שוב מעל לפני השטח את אותן שאלות אשר נשאלו לפני עשרות שנים כבר ודומה כי התשובה להן משתנה מעת לעת.
כיוון הקשר ועוצמתו: בעבר דובר על כך שהתהליך, התקשורתי הינו חד כיווני בו אמצעי המדיה מתקשר עם קהלו ומאוחר יותר התברר התהליך כמעגלי בו מתקשרים שני הגופים אחד עם השני באמצעות פידבק המתקיים ביניהם, הרי שעתה יכולתו של הקהל באופן ישיר ליצוק תוכן בתוכניות ולהשפיע על מהלכן מעלה שוב את שאלת מקורו של התהליך
וכיוון הזרימה שבו
המסר התקשורתי: בעוד שתיאוריות עבר שהסתמכו על תקדימים ומחקרים שנערכו כך נדמה על משדרי תעמולה של תעשיית הקולנוע הנאצית והאמריקאית ובהתאם גרסו לנסיון להשפיע על אופן מחשבתם של אנשים, תיאוריות מאוחרות יותר גרסו ליכולתה המצומצמת יותר של התקשורת לקבוע את סדר היום ( Fico,F. Freedman,E,2001) ולא את
דעותינו לגביי אותו סדר יום. מחקרים אלה התמקדו אם כך בנסיון לתת את התשובה מי הוא זה הקובע את סדר היום התקשורתי. כיום בעידן הריאליטי דומה כי סדר היום המורכב מן המציאות המובנית עבורנו בתוכניות הריאליטי ובהתאם יהיה מדובר בדרך כלל בסדר יום שהוא מנותק לחלוטין מן המציאות העולמית. תוכניות הריאליטי נחשבות
לתוכניות מציאות אך קיימות הן בעולם משלהן בו אסונות טבע, עוני ומשברים חברתיים לעולם אינם מוזכרם.
הפן הטכנולוגי של התהליך : על פי הגישה הטכנולוגית שהינה רלוונטית מאד לנושא משפיעות תמורות טכנולוגיות באופן ישיר על התהליך התקשורתי. כך פגעו אמצעי התקשורת ההמוניים בכינוסים החברתיים וביחסים החברתיים בתוך קבוצות גיאוגרפיות ובד בבד תרמו להיווצרותם של יחסים בין קבוצות מרוחקות שלא התאפשרו בעבר. ז'אנר
הריאליטי נשען רבות על יכות המיזעור והפשטות הטכנולוגית של מצלמות הוידאו הדיגיטליות המאפשרות את ההפקות מרובות המצלמות כמו גם על יכולתו של הקהל לקחת חלק בתהליך באמצעות הצבעה סלולארית. כל אלה הפכו את הטלביזיה לכלי נוח לסיפוק התקשורת צרכי המציצנות של הקהל הטלביזיוני מה שהיה כר מרעה פורה לז'אנר.
מטרתו של התהליך התקשורתי : מטרתו החברתית של כלי התקשורת נוסחה תמיד על פי תיפקודו ולא על פי ייעוד נשגב אשר הוכתב לו מלכתחילה. כך, בעשורים הראשונים של המדיה הטלביזיונית היוותה הטלביזיה את מהדורת השבט ותרמה לגיבוש החברתי סביבם של אותם ערכים חברתיים שהיו מוסכמים על השילטון. במהלך השנים ותוך כדי
התפתחויות טכנולוגיות נרחבות הפכה הטלביזיה הרב ערוצית לכלי המשמש לסיפוק צרכיו של הפרט ובהם גם צרכים המוקעים בגלוי על ידי המוסדות החברתיים. ז'אנר הריאליטי על ציר התפתחותי זה משקף את רצונה הכללי של החברה בבידור. המכנה המשותף לכל תוכניות הריאליטי הוא עובדת היותן בידוריות, עבודה זו מנסה לבחון את טענתה
של אחת מהן להיותה תוכנית מציאות אמיתית בעלת ערך שאינו בידורי כי אם חברתי.
השפעותיו של התהליך התקשורתי : השפעתו של התהליך התקשורתי נודעה בתחום הבידור והגיוס ההמוני לטובתם של רעיונות חברתיים. דומה כי בתחום הריאליטי השפעתו של התהליך תבוא לידי ביטוי בעיקר בתחום הבידורי. ז'אנר הריאליטי מעבר לכך הוא מפעל המייצר את תוצרי הקפיטליזם , כל אותם כוכבי אינסטנט ומוצרי הלוואי הנלווים
אליהם ומהווים חלק נכבד משוק הבידור כיום. יש לקחת בחשבון כמובן כי לז'אנר עקב הפופולאריות העצומה לה הוא זוכה תהיה גם השפעהחברתית אשר יכולה לידי ביטוי בתחום הבין אישי בחיקויה של הברוטאליות הניבטת ממסכי הטלביזיה התחרותית. התוכנית הנבחנת בעבודה זו גורסת כאמור להשפעה חברתית לאומית באמצעות הז'אנר ואת זאת
כאמור אבחן בעבודה.
כיום נדמה כי השאיפה היא לשיקוף המציאות על ידי המדיה. המציאות היא הדבר הרצוי והחוויה האידיאלית, וז'אנר הריאליטי כך נדמה בא לענות על צורך זה. אולם,החוויה האישית תלויה באירוע עצמו והטלוויזיה שהיא רק גורם מתווך מנסה ליצור חלופה אינטראקטיבית הולמת לדבר האמיתי. מתקיים כאן תהליך דו כיווני כאשר התקשורת
מנסה לדמות ולהתחקות אחר המציאות, וזו מצידה עשויה להתחקות אחר המציאות הניבטת ממסכי הטלביזיה.
בעצם כינויו של הז'אנר כז'אנר "מציאותי" מסתתר קונפליקט תקשורתי בסיסי.
הנחות היסוד המייצרות את הקונפליקט גורסות כי :
קיימת מציאות שאנו מסכימים לגביה.
תפקידה של התקשורת הוא לתאר את אותה מציאות.
התקשורת מסוגלת תאר ולשקף את אותה מציאות "אובייקטיבית" אך בכך תופר האובייקטיביות.
קונפליקט מציאות זה בא לידי ביטוי כאשר ניגשים מספר אנשים לכדי קריאה של אותו טקסט או צפייה באותה תוכנית טלביזיה. המציאות הנשקפת כלפי כל אחד מהם ממסכי הטלביזיה תהיה שונה בהתאם למאפייניו השונים של כל אחד והפירוש אותו הוא נותן לטקסט . מהם טקסט הוא מוצר שתפקידו להעביר מסר. העברה זו נעשית בשפה המובנת
לקהל היעד - ויזואלית, מוסיקלית וכדומה. מאחורי כל טקסט, גם זה הכביכול מציאותי עומד יוצר או עורך. היות וכך נבדל הטקסט נבדל הטקסט מן המציאות אותה אף אחד לא יצר אותה. הטקסט הוא תוצר של תהליכים, בחירות, החלטות, ולכן הוא אף פעם אינו שיקוף של המציאות עצמה. כיוניו של ז'אנר המציאות על פי כך הינו שרירותי
ואינו בא לציין אחיזה מציאותית אמיתית עליה מתבסס או אותה משקף הז'אנר. הטקסט התקשורתי הוא כמעט תמיד תוצר של 2 תהליכים:
סלקציה - הבחירה נעשית גם ברמת הגוף המשדר- מה לשדר וגם ברמת הגוף הקולט- מה לקלוט.
עריכה - העורך, שהוא הגוף המשדר מגדיר מה מבין הדברים הוא בעל חשיבות גדולה יותר וכיצד להציגו.
הטקסט בצורה זו אינו מהווה שחזור של המציאות, אלא בחירה של חלקים מתוכה כמו גם את אופן הצגתם. ברגע שנבחרו פסיות המציאות וצורפו יחדיו יתקבל המסר שהוא המציאות הטלביזיונית. תהליך העריכה יוצר מציאות חדשה, הבנויה אחרת מן המציאות הקיימת. מתוכם של שני תהליכים אלה נובעת הבניית המציאות,התקשורת אינה משקפת את
המציאות, אלא מבנה מציאות. ז'אנר תוכניות המציאות המתיימר להציג בפנינו את המציאות כמות שהיא מהווה צורה טכנית שונה של טקסט טלביזיוני, צורה בה תהליך הסלקציה נעשה בצורה יחודית ותהליך העריכה בא להדגיש את מרכיבי הז'אנר. יחד עם זאת מדובר עדיין בטקסט טלביזיוני חדש ולא בבריאת היכולת ללכוד את המציאות בעדשת
המלצה הטלביזיונית.
השגריר
השגריר היתה תוכנית טלוויזיה ריאליטי ששודרה בערוץ 2 ע"י הזכיינית שידורי קשת, ואשר עקבה אחר 14 מתמודדים המבצעים משימות הסברה. הזוכה נבחר על ידי השופטים להיות איש הסברה בארגון - "Israel At Heart" בניו יורק. התוכנית זכתה לאחוזי צפייה גבוהים. בשידורי קשת הגדירו בזמנו את התוכנית במלים הללו : "14 צעירים
יתמודדו על הזכות לייצג את ישראל בעולם ולכהן כמנהל התקשורת של ארגון ההסברה הבינלאומי "Israel at heart" בניו יורק". לפני הצגתה של התוכנית מציגים באתר הרשמי של התוכנית מטעם קשת את הסיבה המרכזית להפקתה של התוכנית. זו כפי המשתמע מן הכתוב הינה בעיית ההסברה הלאומית בעולם של מדינת ישראל : "הסיקור השלילי
במהדורות החדשות, העלייה בגילויי האנטישמיות באירופה ובארה"ב, סקר האיחוד האירופי שהציב את ישראל כמדינה המסוכנת ביותר בעולם - כל אלה הפכו את נושא ההסברה לחשוב ובוער מתמיד. השגריר תציע לראשונה ל 14 צעירים שנבחרו מכל רחבי הארץ הזדמנות חד פעמית להשפיע על דעת הקהל העולמית. היא תעסוק בנושאים ובבעיות
שמטרידות את ישראל ושרק ישראלים יכולים להבין אותם: כיצד להתמודד מול פלסטינאי שתוקף את ראש הממשלה בחו"ל, איך משכנעים אזרח זר להגיע לישראל למרות הפיגועים והמצב הביטחוני, איך מסבירים את ישראל לתקשורת הזרה ? ". מטרתה הראשונית של התוכנית אם כן היא לגייס את ז'אנר הריאליטי לצורך מתן פתרון לבעיה לאומית
קשה. באופן טבעי תפקידה של המדינה הוא לפתור בעיות מסוג זה אך דומה כי בדומה לתוכניות מסוג ה"כוכב הנולד " המסוגלות לקצר הליכים בירוקרטיים ולייצר כוכבי אינסטנט תוך דילוג של שלבי סינון רבים אשר חלקם מוצדקים וחלקם לא, שואפים יוצרי התוכנית לגייס פתרונות אינסטנט לצורך מתן בעיה לבעיה לאומית קשה. מבנה
התוכנית על משתתפיה נבחרו בקפידה על מנת לשרת את אותו מסר לאומי נדרש. משתתפי התוכנית ייבחנו על ידיה של וועדה מקצועית אשר תכלול את ראש השב"כ לשעבר יעקוב פרי, דובר צה"ל לשעבר נחמן שי והכתבת הפוליטית הבכירה של ערוץ 2- רינה מצליח. משימות ההסברה אשר יוטלו על המשתתפים יצולמו בארץ וכמתבקש גם בחו"ל. בין היתר
נערכו הצילומים בוושינגטון, ניו יורק, בריטניה וצרפת, שם כמו במרבית מדינות אירופה החמירו בשנים האחרונות גילויי השנאה והאנטישמיות כלפי יהודים וכלפי ישראלים. אלה מבין המתמודדים אשר לא ידעו לדעתם של חבריי הוועדה המקצועית להעביר את המסרים הלאומיים כראוי ינופו מן התוכנית.
מבנה הסדרה נקבע כך : הסדרה תמנה 11 פרקים. 14 המתמודדים יחולקו לשתי קבוצות, קבוצת בנים וקבוצת בנות. בכל שבוע הם יתבקשו לבצע משימה שתבדוק את יכולותיהם ההסברתיות כאמור במקומות שונים בארץ ובעולם. העונה תחולק לארבעה חלקים עיקריים. החלק הראשון יתמקד במשימות קבוצתיות. החלק השני יתמקד במשימות אישיות ויכלול
מבחני ידע כללי. בחלק השלישי יקבל הקהל בבית לראשונה את זכות התגובה וההצבעה, החלק הרביעי יכלול את הגמר הגדול בו ייבחר הזוכה אשר ייזכה בתפקיד ההסברתי ייצוגי. בסיומו של כל אחד מן הפרקים יודח אחד או יותר מן המתמודדים. בכל שבוע תעניק הועדה המקצועית חסינות דיפלומטית לאחד מן המתמודדים אשר הצטיין במשימתו
האחרונה. בעל החסינות יהיה מוגן מפני הדחה במשימה של השבוע הבא. ארבע עשר המתמודדים אשר נבחרו לתוכנית גויסו באמצעות מודעות דרושים אשר פרסמו באמצעי התקשורת. המודעה לא ציינה כי מדובר בצילומים לתוכנית ריאליטי אלא כי מדובר בתפקיד הסברתי לאומי. בשיחת הטלפון לה זכו אלה אשר השיבו למודעה הוסבר להם כי מדובר
בתוכנית ריאליטי. מבין המתמודדים ניתו ייצוג מגוון לשכבות האוכלוסייה השונות במדינה. מטבע הדברים אלה שנבחרו היו כולם ללא יוצא מן הכלל משכילים וטובי מראה ברמה סבירה. ניתן שם ייצוג לעדה האתיופית (מהרטה ברוך), למזרחיים (קרן טליאס, איתי מתני), לעולים חדשים ישנים (דפנה אלפרסי אשר עלתה מהולנד) ולמחנה הדתי
(צביקה דויטש). באופן מפתיע לא נבחר להתמודד בתוכנית אף יוצא חבר העמים למרות ריכוזם הגבוה באוכלוסייה הישראלית, שלא במפתיע לא נבחר אף מתמודד ערבי. במבחן הרייטינג היוותה "השגריר" הצלחה עצומה. לאחר 6 תוכניות דיווחה "קשת" על רייטינג של 27.3% בקרב משקי הבית היהודיים. אלה הפכו את התוכנית נכון לאז לתוכנית
הריאליטי הנצפית ביותר מבין כל תוכניות הריאליטי אשר שודרו ארז בישראל. תוכנית הגמר של התוכנית רשמה רייטינג ממוצע של 33.2% מה שזיכה את התוכנית גם בתואר "גמר הריאליטי הנצפה ביותר" (כוכב נולד 2 אשר צולם בניצנים החזיק עד אז בתואר עם 31.7% רייטינג). לתוכנית הגמר עצמה העפילו שלושת המתחרים אשר סומנו
כפייבוריטים עוד מראשית ימיה של התוכנית: איתן שוורץ, מהרטה ברוך וצביקה דויטש. בפרק האחרון אשר צולם בניו יורק ביצעו שלושת הפיינליסטים חמש משימות ולאחריהן נקבע הזוכה - איתן שוורץ. שוורץ נבחר לזוכה לאחר חילוקי דיעות קשים אשר התגלעו בקרב חבר השופטים (מצליח תמכה בשוורץ, שי במהרטה, פרי הכריע את הכף לטובתו
של שוורץ) ולאחר שלא הצטיין בביצוען של אף אחת ממשימות הגמר.
בחינתה של התוכנית על פי מאפייני הז'אנר
התוכנית "השגריר" מוגדרת על ידי הזכיינית אשר הפיקה אותה כאמור לא כתוכנית ז'אנר רגילה אשר נעשתה כמוצר טלביזיוני שמטרתו היא רייטינג ומשמעותו הכנסות כספיות. "קשת" על פי הצהרתה הפיקה את התוכנית בכדי לפעול לפתרונה של בעיה ישראלית לאומית. ניתן היה לצפות שהכרזה מעין זו תבוא דווקא מכיוונו של ערוץ ממלכתי ולא
מזה של ערוץ מסחרי. ניתן להניח כי אמיתותה של הצהרה זו של "קשת" הינה ניתנת לבחינה מכיוון ואם התוכנית הינה יוצאת דופן בנוף הריאליטי הרי שוודאי ותחזיק במאפיינים ייחודיים לה. לצורך בחינתם של אותם מאפיינים בחנתי את קיומם של מאפייני הריאלטי בתוכנית, אלה אשר איבחנתי קודם בסקירת הז'אנר.
בחירתם של אנשים מן היישוב : משתתפי התוכנית היו אנשים מן הישוב אך לא מייצגי היישוב מטבעה של התוכנית אשר דרשה אנשים משכילים ורהוטים. אין בכך משום חריגה מן הכלל היות ואף אחד מן המשתתפים לא היה מוכר לפני התוכנית לצופי הטלביזיה (מלבד הזוכה אשר היה בעברו איש גל"צ וכתב בתוכניתו של גיא פינס).
מציצנות : רמת החדירה אשר ניתנה לצופים לפרטיותם של משתתפי התוכנית הייתה נמוכה. מעבר לרמיזות לגביי מערכת יחסים מתפתחת בין צביקה דויטש לבינה של יעל בן דב, וכמה צילומים של הבחורות בבוקר עטופות במגבות, לא ניכרה בתוכנית כל נטייה למציצנות. הפרטיים האישיים אליהם נחשפו הצופים לגביהם של מתמודדי התוכנית נגעו
לסיפורם האישי של חלקם והתמקדו בדרך כלל בפן הציוני שבהם. היו אלה בדרך כלל ( דפנה, מהרטה ואיתן ) סיפורי עלייה והיקלטות בארץ שנטחנו עד דק. מן הבחינה הזאת ניתן לומר כי התוכנית שהתיימרה לייצג משהו שונה משאר תוכניות הריאליטי ולא לפרוט על מיתרי המציצנות הציבוריים אכן סיפקה את הסחורה.
תחרות פרועה בין המשתתפים : בדומה למאפיין הקודם גם כאן הדגש בתוכנית היה מטבעו על ג'נטלמניות ולא צפויה הייתה תחרות פרועה בין המשתתפים על הזכייה בדומה לתחרויות המלוכלכות בהן חזינו בתוכניות אחרות אשר כללו פגיעות מילוליות ופיזיות בין משתתפים. עיקר ה"לכלוך" התמקד כמתבקש בגיזרת הבנות כאשר יעל בן דב ודפנה
מצאו את עצמן מתכתשות סביב סוגיית יכולתה של דפנה לייצג את הישראליות על אף העובדה שאין בה כל תכונה ישראלית מוכרת. דומה שעיקר הויכוחים נסבו סביב דפנה ומהרטה ושאלת זהותן הישראלית וויכוחים אשר הינם סבירים להתרחש בתוכנית הבאה לבחור שגריר אשר אמור לייצג את הישראליות בארצות ניכר.
אי וודאות: אי הוודאות בתוכנית התבטאה קודם כל באקט ההדחה אשר בא בסיומה של כל תוכנית והוא אשר בונה את המתח עליו נשענת התוכנית. מן הבחינה הזו מהווה "השגריר" תוכנית ריאליטי קלאסית ואינה שונה מכל תוכנית אחרת. אי וודאות נוספת קיימת הייתה בתוכנית ברמת המשימות השונות והמאתגרות אשר הוטלו על המשתתפים במקומות
שונים בעולם, חלקם בפני קהלים עוינים. גם בכך אין התוכנית שונה מן התוכנית "רצים לדירה" לדוגמה בה מופתעים המשתתפים על ידי משימות שונות ומשונות. בניגוד לזאת מתרכזות משימות התוכנית במטרה לשמה הופקה התוכנית והן תמיד משימות ידע, הסברה ויכולת מכירה בעוד שב"רצים לדירה" הנדונה קיימות משימות המכונות במפורש
"משימות גועל " הבאות לבחון את יכולתו של המתמודד בשום דבר מלבד מידת נכונותו לזכות בפרס.
תמורה לזוכה : התמורה המיידית אשר הובטחה לזוכה הייתה מינויו לתפקיד ייצוגי. עוד בטרם נסתיימה הקרנתה של התוכנית נשמעו רטינות ולעג בתקשורת לגבי אופיו של הפרס. כוונתם הראשונית של יוצרי התוכנית הייתה למנות דרכה שגריר רשמי למדינת ישראל. לאחר שכוונה זו לא התקבלה במסדרונות משרד החוץ נבחר הארגון "Israel by
heart " להיות זה שבו ימונה ה"שגריר". תפקידו של הזוכה הוצג כתפקיד ייצוגי וחשוב למדינה בעוד שבפועל וזאת הבינו כולם מדובר היה בתפקיד זניח אותו ממלאים מתנדבים צעירים רבים ברחבי העולם וללא צורך לעבור את מבחני התוכנית. היות שכך ניתן לשער כי התמורה לה ציפו משתתפי התוכנית אמורה הייתה לבוא בדמות החשיפה לה
יזכו בתקשורת אשר עשויה תהיה לקדם אותם בשאיפותיהם. מן הבחינה הזו מזכירה התוכנית תוכניות ריאליטי ישנות יותר בהן הפרס החומרי היה קטן או לא קיים וההשתתפות נועדה לצורכי פרסום. יש לציין כי משתתפי התוכנית ברובם המכריע נעלמו מעל מפת התקשורת מיד עם ירידתה של התוכנית. איתן שוורץ זכה להנציח את חוויותיו בטור
אינטרנטי, מהרטה נראתה פה ושם בתוכניות אירוח ויעל בן דוב אשר עשויה להיות המרוויחה הגדולה של התוכנית,צפויה לעלות בקרוב כמגישה לצידו של אברי גלעד בתוכנית אירוח בערוץ 10.
מתן כח לצופה : כאמור בחלק השלישי של התוכנית ניתנה לצופים הזכות להחליט את מי ממשתתפי התוכנית להדיח. להכרעתם של הצופים ניתן משקל מסוים בהחלטה, זו עדיין ברובה הייתה בידיהם של חברי הוועדה כיאה להחלטה מקצועית בה נדרשת החלטה מקצועית ולא כזו הבאה מן הרחוב. מתן הכח לצופה ניתן בתוכניות הריאליטי לשם יצירת
הזדהות בין הצופים למשתתף בו הם בוחרים וכן נעשה באפשרות זו שימוש לשם יצירת רווחים כלכליים שהרי הצופים משלמים תמורת זכותם להצביע. מן הבחינה הזאת נטתה התוכנית לחלק היותר שמרני של תוכניות הריאליטי ואם נשווה אותה לדוגמה לתוכנית "כוכב נולד" הרי שהכוח אשר ניתן לצופים שהוא בבואה של מיסחורה של התוכנית היה
מועט.
יצירתה של מציאות מקבילה : הכוונה בקריטריון זה היא לכך שהמציאות בה מושמים המשתתפים ואשר באה לשקף את המציאות בה חיים הצופים אינה ממלאת את תפקידה. מדובר במציאות אשר מופקת בעבור התוכנית ולשם איתגור משתתפיה. כך לדוגמה הבית ב"עולם האמיתי" מופק בעבור התוכנית והמשימות בתוכנית "סוף הדרך" נבנות בעבור התוכנית
ואינן מרכיבות את חיי היום יום של אף אחד. המציאות המתגלה ומשוחקת בתוכנית "השגריר" אינה מציאות מקבילה כי אם מציאות אמיתית. המשימות אשר מוטלות על המשתתפים הינן ברובן לקוחות מתוך עולמו המקצועי של מי שאמור להיות ה אשר ייצג את ישראל בעולם בתפקיד הסברתי. כמובן שעצם הופעתן של המשימות בריכוז כזה ובכזו
קיצוניות מובנית יש בה משום העצמת הדרמה ועיוות המציאות אך יוצרי התוכנית דאגו לקיים את המשימות בדרך כלל תחת אצטלה מכובדת, באוניברסיטה מכובדת, באופני CNN וכדומה, מקומות בהם מתחולל לעתים קרב ההסברה הישראלי אל מול העולם.
בחינתה של התוכנית לאורן של תיאוריות תקשורתיות
כוונתם המוצהרת של יוצרי התוכנית הייתה להפיק על ידי קיומה של התוכנית מוצר אשר יתרום ללאום הישראלי. בעצם הצהרה זו יש משום הכרזה על כוחו של המדיום בהנעה של תהליכים חברתיים וביכולתו החדשה שלא רק להעלות את הבעיה על סדר היום כפי שקובעת תיאורית סדר היום ( Mccombs shaw, 1993 ) אשר נידונה בפרק הסקירה כי
אם גם לתת פתרון לאותה בעיה באמצעות השימוש באותו הכח. מן הבחינה הזאת באופן מיידי מכריזה על עצמה המדיה כבעלת יכולת להשפעה חזקה על קהלה. השפעה זו באה לידי ביטוי בשימוש אשר נעשה בקהל ובכך חידוש. אם בעבר השימוש היחיד אשר יוחס לתקשורת בקהל היה תעמולתי וכלכלי הרי במקרה הזה משתמשת התקשורת בקהל לשם ביצוע
משימה לאומית.
לאורם של הדברים האמורים נראה כי ניתן להכליל את תוכנית הריאלטי ככזו בה מופעלת השפעה חזקה של הגוף המשדר על קהלו ולא ככזו בה מתקיים תהליך שהוא דו כיווני שווה או אף נוטה יותר לכיוונו של הקהל כפי שטוענת גישת השימושים והסיפוקים.. השפעה זו באה לידי ביטוי בכך שהתהליך התקשורתי מראש מצהיר על עצמו ככזה הבא
לייצר מוצר ( במקרה הזה שגריר ). מבחינתו של הקהל הרי שהשפעתו על התוכנית באה לידי ביטוי ברמת העניין אשר הוא מגלה בה. זו באה לידי ביטוי בנתוני הרייטינג אותם צוברת התוכנית ובכמות המצביעים לתוכנית.
תוצרה של התוכנית - השגריר הנבחר הינו בבחינת התוצר הקפיטליסטי עליו דיברה סו הולמס (Holmes,S, 2004 ) במאמרה. במקרה המבחן אותו בחנה תוצרי הז'אנר הינם אותם כוכבי אינסטנט ומוצריהם הנלווים אשר מייצרות תוכניות דוגמת כוכב נולד. במקרה של "השגריר" מדובר במוצר שאינו מוצר קפיטליסטי אלא דווקא סוציאלי, כזה שבא
לתרום לחברה וללאום בו הוא מיוצר. מעניין לציין בהקשר זה כי "קשת" נתבעה להליך משפטי שעדיין מתקיים בבית המשפט על חיקוי הפורמט של התוכנית "המתמחה" ב"השגריר". תגובתה של החברה לתביעה יכולה לסכם אולי יותר מהכל את הדרך בה רואה היא את התוכנית : "שידורי קשת סבורה כי התביעה חסרת בסיס. השגריר הינו פורמט מקורי
שפותח ע"י קשת ועוסק בתופעה ישראלית ייחודית - נושא ההסברה של ישראל כלפי העולם. התוכנית שייכת לז'אנר העולמי החדש של תכניות ריאליטי מתקדמות וזכתה לאחר עלייתה לאוויר לסיקור נרחב בתקשורת העולמית. "רוב תכניות הריאליטי דומות במבנה (מתמודדים, שופטים, הדחות) ונבדלות ביניהן בעולם התוכן שבו מתמודדים (שירה,
סטנד-אפ, ריקוד). 'המתמחה' ממוקמת בעולם העסקים הציני ומתחריה מתמודדים מי יעשה יותר כסף. 'השגריר' עוסקת בעולם הדיפלומטיה ומשתתפיה מתנדבים לשמש כמסבירים למען ארצם. אין מרחק גדול מזה. לראייה: כל כלי התקשורת הגדולים בעולם (CNN, BBC, סקי, ניו-יורק טיימס וכו') הקדישו כתבות נרחבות ל'השגריר', כינו אותה
'מקורית וחדשנית', והדגישו שתכנית כזאת יכולה לקרות רק במדינה כמו ישראל שכל כך עסוקה בדימויה בעולם".
בקשת אם כן רואים את התוכנית כנובעת מתוך צורך חברתי קיים, גישה פונקציונליסטית ברורה המתווה תהליך תקשורתי דו כיווני בו נענית המדיה לצרכיו של קהלה וממלאה אחר דרישותיו.
סיכום ומסקנות
במהלך העבודה בחנתי את מאפייניה של תוכנית הריאליטי "השגריר" מבית היוצר של "שידורי קשת". בחינת התוכנית נעשתה על פי פרמטרים אותם התוויתי על סמך החומר התיאורטי הקיים בנושא ועל פי תיאוריות תקשורתיות כלליות.
מטרתה העיקרית של העבודה הייתה לבדוק האם יש אמת ביומרתה של "קשת" לייצר מוצר שיהיה "איכותי" מבחינה חברתית ובעל משמעות או שמא מדובר בעוד מותר טלביזיוני קפיטליסטי הפורט על נימי רגשותינו הלאומיים בשביל לסחוט רייטינג.
בבחינתם של הפרמטרים אותם קבעתי לבחינתה של תוכנית ריאליטי הרי ומדובר בתוכנית אשר השתדלה למעט עד לרמת המינימום במאפייני הז'אנר הצהובים יותר. מציצנות, חדירה לפרטיות ותחרות פרועה בין המשתתפים כמעט שלא באו לידי ביטוי בתוכנית. היו אמנם פה ושם מריבות בין הבנות אולם אלה התנהלו בצורה מאד מכובדת באופן יחסי
למערכות היחסים הכעורות בהן נתקלנו בתוכניות ריאליטי אחרות. דומה כי בקשת שמו את הדגש על פרמטרים אלו בבואם לקבוע כי מדובר בתוכנית מזן אחר. זאת כמובן בנוסף לעניינה המרכזי של התוכנית שהוא תוצרה- לא עוד מוצר קפיטליסטי - הראל סקעת-מויאל ודומיהם, כי אם שגריר אמיתי, משכיל ורהוט אשר ייצג את עניינינו הלאומיים
בגאון ובראש חוצות זרים.
מן הבחינה הזאת שונה התוכנית מתוכניות הריאליטי האחרות אולם, כפי שמשתמע מן החלק התיאורטי של העבודה, תחום הריאליטי הינו כל כך רחב שעל פי דעתי ניתן להגדיר אותו כבר כמדיה חדש יותר מאשר כסוגה של תוכניות. הריאליטי על גווניו השונים מקיף וחודר את כל סוגי הז'אנרים הקיימים בדומה לטלביזיה המכילה אותם בתוכה.
ז'אנר הריאליטי אינו קובע את תוכנם של המסרים המשודרים. אם ניקח את ז'אנר המערבונים כדוגמה הרי ועצם הז'אנר קובע ברמה מאד מדויקת מה נראה על המסך. ז'אנר הריאליטי אינו עושה כן. בדומה לטלביזיה הוא רק מאפשר את קיומם של התכנים וניתן אם כן לכנותו ז'אנר טכנולוגי. בתוך ז'אנר זה ניתן לזהות את "השגריר" כאחד
מתכני הז'אנר אך לא ניתן לראות בה דבר יוצא דופן. על בסיסו הרחב כל כך של הז'אנר ניתן למצוא מגוון תוכניות כל כך רחב ובעלות מטרות ומאפיינים כל כך מנוגדים שכל הפרדה אשר תיעשה ברמת התכנים תהיה מוטעית. את מיונן של תוכניות הריאליטי ניתן להעשות תוך התאמה לעובדה כי מדובר בז'אנר טכנולוגי על בסיס טכנולוגי. כך
לדוגמה התוכנית "היאכטה" אשר שודרה ברשת האינטרנט ולא בטלביזיה הייתה תוכנית יוצאת דופן בנוף הריאליטי. המדיה השונה בו שודרה איפשרה לתכני סידרה להיות שונים, כאלה שבמדיה הטלביזיונית לא היו מאושרים לשידור. בשורה התחתונה יכולים ב"קשת" להיות מרוצים. "השגריר" זכתה להצלחה גדולה בנתוני הרייטינג ועונה חדשה
בפתח, "קשת" זכתה במכרז וממשיכה לשדר. אולם, מי שציפה לקבל תמורה למוצר הטלביזיוני אשר יצרה הסידרה התבדה. רהיטותו של איתן שוורץ, יוזמתו ותושיותו, יחד עם הידע הכללי המקיף שהפגין במהלך התוכנית והיותו דובר אנגלית כשפת, כל אלה לא מתירים חותם כיום בתחום ההסברה הישראלית בחו"ל.
"השגריר" יצרה מוצר קפיטליסטי אשר בא לידי ביטוי בנקודות רייטינג ובהפקתה של עונה נוספת ובכך אין היא נבדלת מכל תוכנית ריאליטי אחרת ברחבי המדיה.
ביבליוגרפיה :
נואלה נוימן, א. (1995) ספירלת השתיקה. בתוך: כספי, ד. (עורך). תקשורת המונים. מקראה. תל אביב: האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 131-122.
צור, שירי. אמת התיעוד,שקר הריאליטי, פנים -כתב עת לתרבות חברה וחינוך,מס' 32, מאי 2005,עמ' 70.
תמיר, יולי.מציאות של חיי מעבדה, פנים-כתב עת לתרבות חברה וחינוך, מס' 32, מאי 2005, עמ' 72.
עינת קופלר, מארק ברנט נגד "השגריר", רייטינג, http://www.rating2day.co.il/article.asp?articleid=2810 section=2
Couldry,N. "Teaching us to fake it - the ritualized norms of tv reality games". reality tv- remaking tv culture, new york university press,2004, pp.57-74.
Fico,F. Freedman, E.(2001), setting the news story agenda : candidates and commentators in news coverge of governors race. Journalism mass communication quarterly, pp.437-449.
Findahl, O,(2001),News in our minds. in K.Renckstof, D.Mequail, Jankowski (EDS),Television news research: recent European approaches and findings, berli quintessens, pp.111-128.
Gitlin, T. (1982). Prime time Ideology, in: Newcomb, H. (ed.). Television: The Critical View, pp. 426-454. Oxford: Oxford University Press).
Haralovich,m.b. Trosset, m, w." Expect the unexpected - narrative pleasure and uncertainty due to chance in survivor ". reality tv- remaking tv culture, new york university press,2004, pp. 75-96.
Holmes, s. "reality goes pop!". reality tv, popular music and narratives of stardom in pop idol. Television and new media, vol 5, no.2, may 2004, pp.147-172, southhampton institute.
Laurie oullete susanmurry,reality tv-remaking tv culture,ny university press,2004, pp.2.
McCombs, M.E., and Shaw, D.L. (1993). The Evolution of Agenda-Setting Research: Twenty-Five Years in the Marketplace of Ideas. Journal of Communication. Vol. 43, 2, pp. 58-67.
Mcquail, D. (1997). audience anakysis. thousand oaks, California : sage. Pp 15-42.
Raboy,m. Abramson, b,d., Proulex, s. Walters,r. (2001). media policy, audience and social demand: research at the interface of policy studies and audience studies. television news media.pp.95-115.
Silverstone,R. (1996) from audience to consumers:the household and the consumption of communication technologies. In Hay,l grossberg E wartella (eds).The audience and its landscape. pp 287, usa, westview press.
Wong, j. (2001): "Reality tv, big brother and Foucault", Canadian journal of communication, vol.26,no.4. (2001).
Laurie oullete susanmurry,reality tv-remaking tv culture,ny university press,2004, pp.2.
Laurie oullete susanmurry,reality tv-remaking tv culture,ny university press,2004, pp.2.
Laurie oullete susanmurry ,reality tv-remaking tv culture ,ny university press,2004, pp.2.
יולי תמיר, מציאות של חיי מעבדה , פנים-כתב עת לתרבות חברה וחינוך , מס' 32 , מאי 2005 , ע'מ 72.
שם.
שירי צור , אמת התיעוד,שקר הריאליטי , פנים -כתב עת לתרבות חברה וחינוך ,מס' 32, מאי 2005 ,ע'מ70.
שירי צור , אמת התיעוד,שקר הריאליטי , פנים -כתב עת לתרבות חברה וחינוך ,מס' 32, מאי 2005 ,ע'מ 72.
שם.
Nick, couldry, teaching us to fake it - the ritualized norms of tv reality games ,reality tv- remaking tv culture, new york university press ,2004, p. 65.
James ,wong. Reality tv, big brother Foucault. Canadian jornal of communication, vol-26, no.4 (2001). p 1 .
Laurie oullete susanmurry ,reality tv-remaking tv culture ,ny university press,2004, pp.4.
Silverstone,R. (1996) from audience to consumers:the household and the consumption of communication technologies. In Hay,l grossberg E wartella (eds) .The audience and its landscape . pp 287, usa , westview press.
Su, holmes, "reality goes pop1", reality tv, popular music and narratives of stardom in pop idol, tv new media, vol 5, no.2 (2004),p.155.
O , Findahl ,(2001) ,News in our minds . in K.Renckstof , D.Mequail, Jankowski (EDS) ,Television news research: recent European approaches and findings , berli quintessens , p. 118 .
ציטוט מתוך האתר הרשמי של התוכנית: http://hashagrir.012.net .
מתוך את האינטרנט של המגזין רייטינג , http://www.rating2day.co.il/article.asp?articleid=2810 section=2 21.09.05.

תגים:

השגריר · טלביזיה · טלויזיה · טלוויזיה · תכנית · מציאות · ריאליטי · ראליטי · reality · תוכניות · תקשורת

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""השגריר" - תוכנית ריאליטי או שליחות ציונית ?", סמינריון אודות ""השגריר" - תוכנית ריאליטי או שליחות ציונית ?" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.