היישום אינו מחובר לאינטרנט

ההיסטוריוגרפיה של קרב לטרון

עבודה מס' 063840

מחיר: 282.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקת הגרסאות השונות לגבי הקרב והמיתוס.

7,780 מילים ,25 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

מטרת עבודה זו היא לבחון את הגרסאות של אנשי צבא שהיו מפקדים בקרב לטרון, תוך בדיקת השאלה האם הקרב הסתיים בכישלון או בניצחון, לבחון את המיתוסים שנוצרו בעקבות הקרב (מספר הנופלים בקרב וכן מיתוסים על עולים חדשים שנטלו חלק בקרבות). העבודה מתמקדת בגרסאות המתייחסות בעיקר למבצע בן נון א' (ראשית הקרבות על לטרון).

המקורות הכתובים למלחמת יום העצמאות דלים באופן יחסי, על כן עיקר בחינת החומר נעשית באמצעות ספרים שנכתבו על ידי אנשי צבא (בעיקר יומני מלחמה) ומאמרים שנכתבו בנושא.

ראשי פרקים:
מבוא
היסטוריוגרפיה וזיכרון קולקטיבי
מלחמת העצמאות
הקרב בלטרון
ההיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות
ההיסטוריוגרפיה של קרב לטרון
סיכום
מקורות
ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

מבוא:
מלחמת העצמאות תמה זה מכבר, אך המלחמה על אותה מלחמה נמשכת במלוא עוזה, ויודעת מפעם לפעם שיאים חדשים של עימותים, ויכוחים וגילויים. מלחמת ההיסטוריונים מתנהלת בשני מישורים. האחד הוא המישור התקשורתי. המישור האחר הוא מישור המחקר והכתיבה המדעית, האישית והפובליציסטית. מלבד כל זאת רואים אור חיבורים שאין מטרתם להשתתף בעצם המאבקים, כי-אם להעלות זיכרונות, להציג גרסה אישית או מוסדית, להנחיל מורשת, לתעד, ומדי פעם גם להוסיף מחקר על- פי כללי הכתיבה המדעית האמונה על שימוש מקצועי במקורות, על ביקורתיות ועל רצון להשתתף בבניין ההיסטוריה(1).

ההכרה ההיסטורית על כל צורותיה, ממלאת תפקיד חברתי ראשון במעלה, בעיקר בחברות מודרניות. ההכרה ההיסטורית מספקת לחברות תחושה של לכידות קולקטיבית ושל משמעות קיומית. ההכרה ההיסטורית ממלאת תפקיד נכבד בעיצוב ובשעתוק של הזהות הלאומית, או לחילופין בשינויה או בפירוקה. בדומה לזהויות לאומיות אחרות גם זו הישראלית המציאה מסורת לעצמה, חיברה נרטיב על היסטורי התואם את הגדרת המציאות של האליטה המנהיגה אותה. ההיסטוריונים הישראלים, כמו עמיתיהם באומות צעירות אחרות, התייצבו בשדה המערכה התרבותי לשירות האליטות המנהיגות את המהפכות הלאומיות(2).

כחלק ממאבקה של 'היסטוריוגרפיה החדשה' לעיצוב זיכרון לאומי חלופי, ניתן מקום מרכזי לזיכרון של מלחמת העצמאות - המטופח לטענת 'ההיסטוריונים החדשים', בידי הממסד הפוליטי וההיסטוריוגרפיה האקדמית - בשל מעמדה המכונן של מלחמה זו. 'ההיסטוריונים החדשים' טיפחו גרסה פשטנית זו כתחליף לזיכרון הרווח של המלחמה, כדי לטשטש את מורכבותו הפוליטית והמוסרית(3).

הערעור המקיף ביותר על הגרסה הרשמית לאירועי מלחמת העצמאות ואחריתה בא באמצע שנות השישים מישראל בר, בספרו 'בטחון ישראל:אתמול, היום מחר'. הוא ניתח את 'האגדות' השולטות בהיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות והציג פרשנות חלופית למהלכים הצבאיים והמדיניים של המלחמה. בר לא הסתיר את המניעים הפוליטיים שעמדו בבסיס כתיבת ספרו, המכיל כבר את מרבית מרכיביה של מה שעתידה להיות ההיסטוריוגרפיה החדשה', ואשר ניתן לראות בו את ראשית הרוויזיה של ההיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות(4).
כדי למנוע את סכנת כיתור ירושלים, החליט הפיקוד העליון של ההגנה על מבצע בן נון, שמטרתו הוגדרה: "...(א) כיבוש ריכוזי האויב בלטרון והחזקת קבע בשטח אחרי הכיבוש, (ב) ריכוז כוח החיל באזור קריית ענבים והמשך הפעולה בתיאום עם חטיבת הראל...".

מרכזיותה של פרשת לטרון בזיכרון הקולקטיבי, כמו גם בהיסטוריוגרפיה הקיימת של מלחמת העצמאות, נובעת מכך שקרב זה היה למוקד של מחלוקת ומאבק בין שתי אליטות מנהיגות: זו של בן גוריון ויוצאי הצבא הבריטי וזו של ראשי ההגנה והפלמ"ח. המאבק בין שתי האליטות, תחילה על עיצוב הצבא ואחר כך על עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של מלחמת העצמאות, מצא בלטרון מוקד וסמל

מקורות:

אורן, ק. לטרון, הוצאת קשת, תל אביב, 2002.
אלון, י. מערכות הפלמ"ח: מגמות ומעש, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1966.
בן ארצי, יוסי, "על ההיסטוריוגרפיה של מלחמת העצמאות", קתדרה, הוצאת יד בן צבי, ירושלים, מס' 65, 1992, עמ' 159-167.
יומן המלחמה, בעריכת גרשון ריבלין ולאחנן אורן, ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, 1982.
בר-און, מ. זיכרון בספר : ראשיתה של ההיסטוריוגרפיה הישראלית. ההוצאה לאור של משרד הביטחון, תל אביב, 2001.
בר-זוהר, בן גוריון, תל אביב, 1975.
בשן, ר, ראיון עם יגאל ידין, מעריב, 1967.
גוטיין, ד. "היסטוריוגרפיה חדשה' או הפרטת הזיכרון" בין חזון לרוויזיה, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים, 1997, ע' 311-344.
זכרונות תש"ח: זיכרון אישי, זיכרון קולקטיבי וחקר 'מה שהיה באמת'", ניצה בן ארי (עורכת), דברים ליזהר , הוצאת זמורה-ביתן, תל אביב, תשנ"ו, עמ' 211-246.
טלמון מ. ספרות וספרים : היסטוריה מהסרטים, תרבות, ידיעות אחרונות, 31.5.2002, ע' 29.
יצחקי, א, לטרון המערכה על הדרך לירושלים, הוצאת כנה, ירושלים, 1982.
לורך, נ, "בעיית ההיסטוריוגרפיה של מלחמת יום העצמאות", קתדרה. 1.הוצאת יד בן צבי, ירושלים , 1976, ע' 63-74 .
עופר, ת. "נשלחתי ישר ללטרון". מעריב, 10.5.1978.
צקמחי, ג. משני עברי הגבעה ,תל אביב, 1973.
קרבות לטרון : תעודה של אג"ם. מערכות. צ"ו. ע' 7 .
רם, א, ציונות ופוסט ציונות: ההקשר הסוציולוגי של ויכוח היסטוריונים", ויץ, י (עורך), בין חזון לרוויזיה. ירושלים, 1997, עמ' 275-290.
שמיר, ש, בכל מחיר לירושלים : המערכה בלטרון - הכרעה בדרך 7, הוצאת מערכות, צה"ל, 1994.
שפירא, א, מפטורי הרמ"א עד פרוק הפלמ"ח: סוגיות במאבק על ההנהגה הביטחונית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, 1985.
שפירא, א, "פוליטיקה וזיכרון קולקטיבי - הוויכוח אודות 'ההיסטוריונים החדשים'", ויץ, י (עורך). בין חזון לרוויזיה, ירושלים, 1997, ע' 367-391 .
שפירא, א, "היסטוריוגרפיה וזיכרון: מקרה לטרון תש"ח", אלפיים, 10, הוצאת עם עובד, תל אביב , 1998, ע' 9-41.
תולדות מלחמת הקוממיות (שם העורך אינו מצוין), הוצאת מערכות, צה"ל, תשי"ט.

תגים:

פוסט · ציונות · מלחמת · העצמאות · זיכרון · קולקטיבי · ירושלים

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "ההיסטוריוגרפיה של קרב לטרון", סמינריון אודות "ההיסטוריוגרפיה של קרב לטרון" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.