היישום אינו מחובר לאינטרנט

היהדות האחרת

עבודה מס' 063752

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מרטין בובר, ברית שלום ופוסט ציונים נבחרים.

8,532 מילים ,41 מקורות ,2005

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
מבוא
ההיבט הפוליטי ברקע היסטורי ותיאורטי: בובר, ברית שלום ורקע פוסט-ציוני
יהדות מול חילוניות: דמותה של מדינת ישראל
בויארין ורז-קרקוצקין: גישה פוסט ציונית ייחודית?
השאלה הערבית
ניתוח
סיכום
ביבליוגרפיה

מבוא:
לאחרונה הולך ומתחדד הוויכוח אודות דמותה של מדינת ישראל. קבוצות שהיו פעם בשולי החברה נכנסו בשנים האחרונות לאור הזרקורים והן כעת נאבקות על זכותן להגדיר מחדש את דמותו של הישראלי הציוני בפרט ודמותה ודרכה של מדינת ישראל בכלל (1) . הוכחה חותכת לכך היה ניתן לזהות בחודשי המאבק בתוכנית ההתנתקות אשר התרחש במהלך שנת 2005, או אז היה ניתן לשמוע רבים מן אותם דתיים-לאומיים טוענים להיותם "הציוניים האמיתיים".
בעבודה זו אני מנסה להתחקות אחר מה שאני מכנה בשם: "היהדות האחרת". בעוד שכיום הקונוטציה הפוליטית של היהדות נעשית באופן כמעט אוטומטי למושגים פוליטיים כמו "ארץ ישראל השלמה" או "קדושת האדמה", אני אנסה להראות כי קיים צד אחר, אולי אותנטי יותר, וודאי הומאני יותר, של היהדות אשר אינו מוכן להשלים עם הקישור הזה בין דת ומדינה, בין יהדות ואדמה, וחשוב מכך: מוכן לקבל את האחר, את הגר אשר בקרבנו על כל שונותו.
בחרתי להציג בעבודה זו כמה גישות לבחינת המתח בין דת ומדינה, וכפועל יוצא גם לבחינת הסכסוך היהודי-ערבי. כמעט כל הגישות שאציג כאן הן פרי מחשבה של אנשים יהודים דתיים, ובראשן גישתו של הפרופסור מרטין בובר, שהוא עבורי מקור השראה ותקווה לחיים שפויים יותר במקום הזה שבו אנחנו חיים. מרטין בובר וחבריו לדרך גיבשו את עיקר משנתם לנוכח אותן שנים בהן התהווה המפעל הציוני בארץ ישראל אל תוך מדינה, ולכן היה גם חשוב לי להציג הוגים פוסט-ציוניים מעיתותינו אנו.
מרטין בובר נולד בוינה ונפטר בירושלים. את ימי נעוריו בילה בלבוב אצל סבו שלמה בובר, אשר בעצמו היה חוקר ומהדיר הספרות המדרשית והאגדית. שם בא במגע ראשוני וחי עם ההווי החסידי, לרבות עם חסידי סדגורה וריז'ין. מגע זה השפיע את השפעתו העמוקה על נפש הנער וקבע בהרבה את דרך התפתחותו כסופר וכהוגה דעות הדן בנושאים חסידיים. אישיותו ופעלו של בובר מסמלים ומבליטים שני זרמים רוחניים האופייניים במיוחד לתסיסה התרבותית הכללית והיהודית בזמן הזה. המגמה האחת המוצאת בבובר את דוברה ואת מפרשה המובהק היא - דבר חיפושו של האדם את הדרך חזרה אל עצמיותו ואל מהותו. הללו אבדו לו לאדם תוך כדי שעבודו אל הכלים והאמצעים אשר הוא עצמו יצר אותם כדי לפאר ולהאדיר את כושרו להשתמש בכוחות הטבע כאוות נפשו. תוך כדי עשותו כך איבד הוא את מהותו ולעיתים אף את צלמו והפך בעצמו לנושא כוח אלמנטארי, נטול האפשרות לגבור ולרסן את מה שנישא על ידו. המגמה השנייה, מצומצמת ומוגדרת יותר, היא רצונו של בובר לשמש ליהדות בת זמננו מוכיח בדבר חישול התודעה העצמית שלה ומורה דרך אל התחדשותה הרוחנית והחומרית על אדמת האבות (2).
בכדי לפרוש את אותה תפיסה שונה של יהדות כפי שאני מעוניין לעשות, אני אתייחס בעיקר להיבט הפוליטי בהגותם של בובר וחבריו לדרך. היבט זה, אשר מהווה חלק מהותי מפועלו והגותו של בובר, הוא פרי המפעל הפילוסופי שלו. כלומר, הפרקטיקות אותן הוא עצמו ניסה ליישם נגזרו באופן ישיר מן ההגות שלו. כאדם הרואה בפילוסופיה קשקוש מוחלט באם אין מביאה היא לכדי עשייה או לפחות שאיפה לשיפור פני הסביבה, אני חש רגש כבוד עמוק מאוד כלפי היכולת והשאיפה המתמדת של בובר ליישם את ההגות שלו, על-אף שבראי היסטורי היתה לו הצלחה מועטה מאוד בכך.
בכדי להבין את הרלוונטיות של הגותו של בובר לימינו אנו, אתן סקירה על הגותו הפוליטית שלו ושל חבריו באופן שבו זו באה לידי ביטוי במצעה של אגודת ברית שלום, שבובר היה מייסדה הרוחני (3) , וכמובן אציג גם את הרעיונות החדשים יותר בתחום הגות זה.
-----------------------------------------------------------------------------
1. רביצקי, א., חירות על הלוחות - קולות אחרים של המחשבה הדתית, עם עובד, תל-אביב 1999, עמ' 258-276.
2. יורמסון, ג'. או., פילוסופיה, עורך: שרפשטיין ב., הוצאת פרידמן ש., תל-אביב 1967.
3. אגודת ברית שלום נוסדה בסוף שנת 1925 במטרה מוצהרת לשמש בעיקר אגודת מחקר, עיון ודיון ליד ההנהלה הציונית, שכוונתה להעמיק את ההבנה היהודית הערבית - "אגודה חופשית לשם יצירת הבנה יהודית- ערבית,השואפת להגשים את הבית הלאומי היהודי על יסוד שוויון זכויות מלא של כל היהודים והערבים בארץ ישראל כמדינה דו לאומית" (לבסקי, ח., בטרם פורענות, מאגנס, ירושלים 1990, עמ' 193).

מקורות:

בובר, מרטין, 1988. ארץ לשני עמים, שוקן, תל- אביב.
בובר, מרטין, 1961. עם ועולם, הספריה הציונית, ירושלים.
בובר, מרטין, 1985. בין עם לארצו, שוקן, תל- אביב.
בובר, מרטין, 1929. "דרך הקודש", לזכרו של גוסטב לנדאואר, הפועל הצעיר, תל- אביב.
בויארין, דניאל ויונתן, 1994. "אין מולדת לישראל: על המקום של היהודים", תיאוריה וביקורת 5, ירושלים.
ברגמן, הוגו, 1976. במשעול, עם עובד, תל- אביב.
ברגמן, הוגו, 1929. "גוסטב לנדאואר וא.ד גורדון", לזכרו של גוסטב לנדאואר, הפועל הצעיר, תל- אביב.
גזית, ש., בעיית הפליטים הפלסטיניים, בתוך: ישראל-פלסטיניים: סוגיות בהסדר הקבע, מחקר מספר 2, מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים, תל-אביב.
גרוסמן, דוד, 1992. נוכחים נפקדים, הקיבוץ המאוחד, תל- אביב.
זנד, ש., "בין מילה לאדמה: קווי מתאר לתולדות האינטלקטואל בעידן הציוני", זמנים, גליון 58, 1997.
טל, אוריאל, 1987. מיתוס ותבונה ביהדות ימינו, ספרית פועלים, תל- אביב.
טלמון, שמריהו, 1989. "אוטופיה ומציאות במחשבתו של בובר", הלאומיות שבלב, מרכז מרטין בובר, ירושלים.
יורמסון, ג'. או., פילוסופיה, עורך: שרפשטיין ב., הוצאת פרידמן ש., תל-אביב 1967.
יפתחאל, א., "מודל הדמוקרטיה האתנית ויחסי ערבים-יהודים בישראל: היבטים גיאוגרפיים, היסטוריים ופוליטיים", אופקים בגיאוגרפיה, (37-38).
ירון, עידן, 1989. "כאן ועכשיו- עיונים בהגותו של מרטין בובר", הלאומיות שבלב, מרכז מרטין בובר, ירושלים.
לאור, יצחק, 1995. אנו כותבים אותך מולדת, הקיבוץ המאוחד, תל- אביב.
לבסקי, חגית, 1990. בטרם פורענות, מאגנס, ירושלים.
לבסקי, חגית, 1995. "חידת חותמה של ברית שלום על הפולמוס הציוני בזמנה ולאחר זמנה", הציונות יט', ירושלים.
לבסקי, חגית, 1988. "ציוני גרמניה וראשיתה של ברית שלום", יהדות זמנינו ד', ירושלים.
ליבמן, ישעיהו, 1994. "דת ודמוקרטיה", זמנים 51-50, ירושלים.
מוריס, ב., לידתה של בעיית הפליטים הפלסטיניים 1947-1949, עם עובד, תל-אביב 1991
מנדס- פלור, פול, 1993. "סוד השיח הישראלי- פלשתינאי", מרדכי מרטין בובר במבחן הזמן, מאגנס, ירושלים.
מרוז, פועה, 1978. "הציונות הפאציפיסטית גדולתה וחולשתה", בשער כב', ירושלים.
סימון, עקיבא ארנסט, 1973. קו- התיחום, המרכז ללימודים ערביים, גבעת חביבה.
סימון, עקיבא ארנסט, 1989. "מה אומר לנו בובר כיום?", הלאומיות שבלב, מרכז מרטין בובר, ירושלים.
פלד, י., "זרים באוטופיה: מעמדם האזרחי של הפלסטינים בישראל", תיאוריה וביקורת, מס' 3 (1993)
פפה, אילן, 1993. "ההיסטוריה החדשה של מלחמת 1948", תיאוריה וביקורת 3, ירושלים.
קידר, אהרון, 1978. "להשקפותיה של ברית שלום", אידיאולוגיה ומדיניות ציונית, מרכז זלמן שזר, ירושלים.
קימרלינג, ברוך, 1994. "דת לאומיות ודמוקרטיה בישראל", זמנים 51-50, תל- אביב.
רז- קרקוצקין, אמנון, 1994. "גלות בתוך ריבונות", תיאוריה וביקורת 4, ירושלים.
רצבי, שלום, 1991. "למקורותיה של הלאומיות ההומאניסטית בחברה היישובית", הציונות טז', ירושלים.
רצבי, שלום, 1995. "כוח ומדינה בהגותם של יוצאי מרכז אירופה בברית שלום", כיוונים 8, ירושלים.
שחר, דוד, 1981. "יהדות וציונות בתפיסתו של יהודה לייב מאגנס", כיוונים 14, ירושלים.
שלום, גרשם, 1989. עוד דבר, עם עובד, תל- אביב.
שלום, גרשם, 1987. ולטר בנימין - סיפורה של ידידות, עם עובד, תל- אביב.
שפירא, אברהם, 1994. רציפות ומרד - גרשם שלום באומר ובשיח, עם עובד, תל- אביב.
שפירא, אברהם, 1990. "למקורות תפיסתו הלאומית של מרטין בובר ברומנטיקה הגרמנית", הציונות טו', ירושלים.

תגים:

אקסיסטנציאליזם · בובר · ברית · הגות · הומניזם · יהדות · יהודית · ישראל · מיעוט · ערבים · פוסט · פילוסופיה · פלסטיניים · ציונות · שלום

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "היהדות האחרת", סמינריון אודות "היהדות האחרת" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.