הסדרת מעמדו החוקי של השב"כ.

תקציר העבודה:

תוכן עניינים
מבוא
תפקידיו העיקריים של השב"כ
פרסום מידע על השב"כ
המצב טרם חקיקת חוק שב"כ
חוק שב"כ
כללי
עיקרי החוק וניתוחו
הסיווג ביטחוני
(א) גבולות הסמכות- סינון ביטחון
(ב) גבולות הפעילות- סיכול טרור פנימי
(ג) החשיבות שבחוק לעניין סינון הביטחון
משפט משווה
כללי
כפיפות
המנדט החוקי
פיקוח, בקרה וביקורת
(א) פיקוח על צווים
(ב) ביקורת על הצווים
(ג) פטור מאחריות פלילית
(ד) מבקר השירות
חקירות השב"כ
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחקירות השב"כ
המשפט הבינלאומי
נתונים כלליים
ועדת לנדוי
פסיקת בג"צ
סיכום
מקורות

מבוא
שירות הביטחון הכללי, מכונה בדרך כלל השב"כ (בראשית ימיו נקרא "שין-בית"), הוקם בסמוך לאחר קום המדינה והוא אחד ממרכיביה של מערכת הביטחון בישראל, במסגרתה הוא נועד להגן על המדינה מפני חתרנות פנימית המסכנת את ביטחונה.
תפקידיו העיקריים של השב"כ
סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים בישראל. סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים בישראל - היווה את עיקר פעילותו של השב"כ בעשרים שנותיו הראשונות, והוא מרכיב חשוב בפעילותו עד היום.(לדוגמא: פרשת מרקוס קלינברג, פרשת עיזאת נאפסו); אבטחת אישים: שמירה על ביטחונם האישי של מנהיגי המדינה. (לדוגמא: רצח יצחק רבין: כישלונה הבולט של היחידה לאבטחת אישים, שלא הצליחה למנוע את רצח ראש הממשלה בשנת 1995. כשל נוסף היה רצח השר זאבי בידי מחבלים פלשתינים במלון הייאט בירושלים
בשנת 2001); סיכול טרור פנימי חשיפת וחקירת התארגנויות טרור בישראל וביהודה, שומרון ועזה. (לדוגמא:
פרשת קו 300, אינתיפדת אל-אקצה).
פיקוח ואבטחה פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים של המדינה, כגון מטוסי נוסעים ושדות תעופה, ושגרירויות ישראל בחו"ל. אבטחת מידע בטחוני ומדיני.
פרסום מידע על השב"כ
המוטו של השב"כ הוא "מגן ולא יראה". ברוח מוטו זה וגם מטבע הדברים, המדינה לא מוסרת פרטים רבים על המיתקנים בהם שוכן הארגון, המבנה הארגוני, האנשים המנהלים אותו, וכל פרט אחר הנוגע לפעילותו. עד ראשית שנות ה90 -' שמו של ראש השב"כ היה אסור בפרסום .1
בסופו של דבר הוחלט לחשוף את ראשי השב"כ כשהובן שעם מעט מאמץ כל אדם המעוניין בכך יוכל לגלות את זהותו. ראש השב"כ משנת 01' הוא אבי דיכטר אשר יפרוש מתפקידו במאי '05, ויוחלף ע"י יובל דיסקין. לא מעט התפלאו על אי הארכת כהונתו של דיכטר, שנחשב לראש שב"כ מוצלח, במיוחד לנוכח המשברים השונים הצפויים עקב תכנית ההתנתקות. ניתן לייחס זאת, כבר בשלב זה, להשפעת חוק השב"כ משבסע' 3(ב) שבו נקבע כי "תקופת כהונתו של ראש השירות תהיה חמש שנים, אם לא קבעה הממשלה תקופה קצרה יותר בהחלטת המינוי; הממשלה רשאית להאריך את כהונתו של ראש השב"כ לתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת"2. אבי דיכטר, בעצה משותפת עם רה"מ, אריאל שרון, החליטו שלא להשתמש בחריג מייד בפעם הראשונה.
המצב טרם חקיקת חוק שב"כ3
עד לחקיקת חוק שב"כ (להלן: "החוק"\"חוק שב"כ") תפקידיו, סמכויותיו ומבנהו של השירות לא נקבעו בחוק אלא בהחלטות ממשלה בלבד, ובאופן חלקי. במהלך השנים הוחל אמנם לתת ביטוי בחקיקה לסמכויות שונות של השירות, כגון: בחוק האזנת סתר, התשל"ט 41979 -, בחוק המירשם הפלילי ותקנת השבים - התשמ"א1981 -, בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א 51981, בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח1988 -, תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) ( דחיית פגישת עצור בעבירות ביטחון עם עו"ד), התשנ"ז 6 1997 -, ועוד. אולם, בכל אלה מדובר בהסדרים נקודתיים בתחומים ספציפיים בלבד, ואילו מעמדו, מבנהו, תפקידיו וסמכויותיו של השירות ודרכי הפיקוח על פעילותו לא זכו עד לחקיקת החוק, להסדרה כללית בחקיקה. אין משמעות הדברים, כמובן, שהשירות התקיים ופעל מחוץ לחוק. הבסיס המשפטי לפעילותו, בתחומים שלא הוסדרו בחקיקה, מצוי בהחלטות הממשלה, מכוח "סמכויות הממשל הכלליות", הנתונות לה בהתאם לסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה7, המסמיך את הממשלה מתוקף סמכותה השיורית, "לעשות בשם המדינה, ובכפוף לכל דין, כל פעולה שעשייתה אינה מוטל בדין על רשות אחרת", ובכפוף למגבלות החוקיות על הפעלת סמכויות מעין אלה8. סע' 41(א) לחוק היסוד, מאפשר אצילת סמכויות של הממשלה לשרים ומשנקבעה בשנת 63' כפיפות השירות לראש הממשלה, נושא האחרון, באחריות ישירה לפעולות השירות במסגרת אחריותה המשותפת של הממשלה בפני הכנסת9. השירות הוא יחידה במשרד ראש הממשלה.
באשר לפעילות השב"כ בשטחים, שם מוקנות סמכויות הממשל למפקד הצבאי, הוצא מכוחו צו בדבר אנשי השירות הפועלים בגדה המערבית. לפי צו זה הוקנו לשב"כ סמכויות כפי שיש לחיילים ובתיקון אף הורחבה הסמכות ונקבע כי הממונים על איש השב"כ יהיו "רשות בת סמך שחובה עליו להישמע להם". פעילות השירות בשטחים מתואמת עם הפיקודים המרחביים של צה"ל, מפקדות, ראשי המנהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים. בדרג המדיני קיים תיאום בין שר הביטחון לבין ראש הממשלה.
---------------------------------------------------------------------------------
1. למרות שמאות אנשים ידעו את זהותו, ובהם פוליטיקאים, ראשי הצבא, ועיתונאים רבים.
2. חוק שירות הביטחון הכללי , התשס"ב.2002 -
3. חוק שירות הביטחון הכללי , התשס"ב2002. -
4. פרק ב' - בו קיימות הוראות המתירות, בין היתר לשב"כ להאזין תחת תנאים פרוצדוראליים מסוימים.
5. המעניק פטור מאחריות לאנשי השב"כ (סע' 19(ג)(;((3
6. המאפשרות לשב"כ לדחות פגישה בין עציר לעו"ד כעשרה ימים.
7. חוק יסוד: הממשלה
8. בג"צ 5128/94 פדרמן נ' שר המשטרה, פ"ד מח(647 ,(5 עמ' 651-654
9. הצעת חוק שירות הביטחון הכללי, התשנ"ח - 1998, מתוך דברי ההסבר להצעה.

מקורות:

גדעון אלון, "הסעיף הדן בסמכויות חקירה המיוחדות הושמט מהצעת חוק השב"כ, הארץ, 12.3.97
גילון כרמי, "שב"כ בין הקרעים", למשכל, הוצאה לאור מיסודן של ידיעות אחרונות, 2000.
מרסיאנו אילן "היסטוריה: תמה תקופת הלחץ הפיזי המתון", http://www.ynet.co.il/articles16.11.04
צימרמן, א. (1997) הצעת חוק השב"כ: ניתוח משווה, הערות מרכזיות להצעת החוק, לאור המשפט המשווה, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ירושלים.
קדמי יעקב , על הדין הפלילים, (חלק א'), תשנ"ד
קדמי יעקב, על הדין בפלילים: עדכון והשלמה (חלק א', תשנ"ו)
קרמניצר מרדכי וראם שגב, הפעלת כוח בחקירות שב"כ - הרע במיעוטו?", משפט וממשל ד' תשנ"ח 667
קרפ יהודית,"מקצת שאלות על כבוד האדם לפי ח"י:כבוד האדם וחירותו", משפטים כח' (תשנ"ה), 129.
רובינשטיין אליקים, הביטחון והמשפט:מגמות, הפרקליט מד, חוברת ג', עמ' 409.
שלף ליאון, "הצורך להגן על האמת לאמיתה: על ייסורי הדין בנושא השימוש בעינויים" מחקרי משפט, יז2, 459.
W.J Brennan The Quest to Develop a Jurisprudence OF Civil Liberties in Times os Security Crisis (1987)

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסדרת מעמדו החוקי של השב"כ.", סמינריון אודות "הסדרת מעמדו החוקי של השב"כ." או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.