היישום אינו מחובר לאינטרנט

שרטוט פרופיל מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים (הצעת מחקר)

עבודה מס' 061531

מחיר: 361.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהו המניע של מצביעי ש"ס שאינם חרדים להצביע למפלגה החרדית ש"ס.

5,836 מילים ,68 מקורות ,2001

תקציר העבודה:

א. הצגת הבעיה
בבחירות 1996 הוכרעה ראשות הממשלה ברוב דחוק ביותר. אך מעבר לכך המחישו בחירות אלה שינוי מהותי המתחולל במערכת הפוליטית בישראל. שני סממנים מאפיינים את השינוי הזה: המעבר למשטר מעין-נשיאותי, ופרגמנטציה של הפרלמנט (ירידת המפלגות הגדולות ופריחת הקטנות). למעשה, אנו נמצאים בעיצומו של מעבר ממערכת פוליטית מסוג אחד למשנהו.
בבחירות 1999 נראה כהמשכו של המשטר מעין נשיאותי ומגמת הפרגמנטציה התחזקה עוד יותר עד לכדי אובדן שליש מכוחותיהם של המפלגות הגדולות.
למרות שבתמורות הללו לא השתנה הרבה מבחינת הנתונים האלקטורליים הבין גושיים, הרי במישור עמוק יותר של התרבות הפוליטית התחולל מבחירות 1996 מהפך, הפותח תקופה חדשה בפוליטיקה הישראלית, מאז קום המדינה. המעבר הוא ממערכת פוליטית מפלגתית, שבה המפלגות הן הציר המרכזי, למערכת פוליטית בתר-מפלגתית, שבה פרקטיקות מסוג אחר ממלאות תפקיד עיקרי. בעוד שהמפלגות מאפיינות את הפוליטיקה המודרנית, הרי הפוליטיקה הבתר-מפלגתית משלבת מאפיינים פוסטמודרניים (כמרכזיות של אמצעי התקשורת, ובפרט הטלוויזיה) ומאפיינים פרה-מודרניים (כנאמנויות אתניות דתיות). לעומת הפוליטיקה המודרנית, השואבת את הלגיטימציה שלה מן היומרה לאוניברסליות ולרציונליות, הפוליטיקה החדשה, על מרכיביה הפוסט- והפרה-מודרניים, מקבלת את הלגיטימציה שלה ממקורות פרטיקולריים ורגשיים. הפן הפוסטמודרני שלה מבטא "פוליטיקה של צרכים" (או של צרכנים), והפן הפרה-מודרני שלה - "פוליטיקה של זהות" (או של מזדהים). נושאי הדגל העיקריים לתרבות פוליטית זו היא המפלגה החרדית המזרחית ש"ס.
ש"ס היא תופעה פוליטית, שכבשה לה מקום של קבע, והפכה לגורם קואליציוני רב-משקל בממשלות שבאו לאחר מכן. ש"ס הפכה להיות המפלגה המחוזרת ביותר ע"י שני הגושים המרכזיים, ורבניה היו למוקד עלייה לרגל של הפוליטיקאים, השרים וחה"כ. היא ידעה, באופן מפליא, לנצל מהר מאד את תקופת קיומה לשם התבססות בשטח שאת תוצאותיו אנו רואים היום (17 מנדטים בבחירות 99 כמעט כמו הליכוד 19 מנדטים). לאמור: כי למעלה מחצי מליון בוחרים העדיפו לבחור בש"ס, והרי ידוע (ע"פ סקרים) כי כוחה ה"חרדי" של ש"ס אינו עולה על שישה מנדטים, ואילו 11 מנדטים הם מאוכלוסיית מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים, לאור תוצאה זו, עולה שאלה קרדינלית: מהו הפרופיל של מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים?
שאלות המחקר
1. מהו המניע של מצביעי ש"ס שאינם חרדים להצביע למפלגה החרדית - ש"ס.
2. עד כמה דעותיהם של מצביעי ש"ס שאינם חרדים תואמות את מצעה של ש"ס.

הנחת היסוד העומדת בבסיס מחקרנו גורסת:
כי קיים קשר חיובי בין הצלחותיה של מפלגת ש"ס בעיקר במערכות הבחירות 1999;1996 לבין אסטרטגיית הבחירות שנקטה בניצול העדתיות כמשאב פוליטי.
הנחה זו מתבססת על מחקרם של (שמיר, אריאן, 1982) בדבר הסיבות להצבעה העדתית.

תוכן העניינים:
מבוא
סקירת ספרות - העדתיות כמשאב פוליטי
מערך המחקר ומתודולוגיה
ביבליוגרפיה

מקורות:

איזנשטט. (1984). הערות לבעיה העדתית בישראל, מגמות, כ"ח.
אלגרבלי, מ. (תשל"ה). מדדים לאפיון ההרכב החברתי של בית הספר ושיטה להקצאת תקציב טיפוח בין בתי"ס. מגמות, כ"א.
אלמונד גבריאל וורבה סידני, "תרבות הפוליטית ויציבות הדמוקרטיה", בתוך: דמוקרטיה ודמוקרטיזציה, עורכים בנימין נויברגר ואילנה קופמן, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה 1998, ת"א, עמ' 225-191.
אמיר, י. (תשכ"ט). מגע אישי בין-עדתי כגורם בהפחתת דעות קדומות. מגמות, ט"ז.
אמיר, י., ריץ', י. ובן-ארי, ר. (1978). "בעיות באינטגרציה חברית בחטיבות הביניים". עיונים בחינוך.
ארונסון. (1977). היצור האנושי - שיפור יחסי אנוש, תל אביב.
בן-ארי, ר. ואמיר, י. (1988). עימותים בין-קבוצתיים בישראל: הערכת מצב ונתיבי שינוי. פסיכולוגיה, א.
בן דורי, ר. והנדלס, י. (1992). סקר דעת קהל: עמדות הציבור כלפי עולי ברית המועצות - נתוחי נתונים. כלכלה ועבודה, 9.
בן זאב. (1991). דעות קדומות, הוצאת הקיבוץ המאוחד.
בנטואיץ, י. (1960). החינוך במדינת ישראל. ת"א, יהושע צ'ציק.
בנימיני, ק. (1989 ). "דימוי הערבי בעיני נוער ישראלי" עיונים בחנוך, 27.
בן ששון, ח.ה. (1969). תולדות ישראל בימי הביניים. תל אביב, דביר.
גולדברג, ג. המפלגות בישראל, ממפלגות הימין למפלגות אלקטורליות, רמות, 1992.
גתאי, ע. (תשל"א). תנועת הנוער כמכשיר לקירוב עדות. מגמות, י"ח.
דהן-כלב, ה. (1992). עדתיות כמשאב פוליטי.
דור-שב, נ. (תשל"א). הפרופיל הדתי של הילד טעון הטיפוח; דברים שנאמרו בכנס מדעי מטעם משרד החינוך, האגף לחינוך דתי, בנושא "טעון הטיפוח בחינוך הממלכתי-דתי". רמת גן, אוניברסיטת בר-אילן, אדר א' תשל"ו.
דיסקין, א. (1993). הבחירות לכנסת ה13-. מכון י-ם לחקר ישראל.
הורוביץ, ליסק. מצוקות באוטופיה, עם עובד, 1990.
הורוביץ, ליסק. "המימד האדאולוגי במערכת הפוליטית של הישוב מדינה ממשל ויחב"ל, 7, 1975, עמ' 28.
הרצוג, ח. (1984). עדתיות פוליטית, דימוי מול מציאות. יד טבנקין.
חדד, מ. ושפירא, ר. (1977). "שליטה במשאבים והתחברות חברתית". מגמות, כ"ג.
חן, מ., לוי, א. ואדלר, ח. (1978). הליך ותוצאה במעשה החינוך: להערכת תרומתה של חטיבת הביניים למערכת החינוך. ירושלים, משרד החינוך והתרבות.
טור-כספא, מ. (1996). "דעות קדומות של ישראלים כלפי עולים מרוסיה ואתיופיה", בר אילן.
יוכטמן-יער, א. ופישלזון, ג. (1970). "אי-שוויון בחלוקת ההכנסות". רבעון לכלכלה, 17.
ינאי, נ., אהרונסון ש. (1982). "בחירות 1981, היבטים מבניים והתנהגותיים והשלכותיהם". מדינה ממשל ויחב"ל, 20-19.
כהן, ע. הקונפליקטים בין דתיים לחילוניים: סולידריות ומרחק חברתי בקרב נער תיכוני בישראל, ירושלים, 1975, אוניברסיטה עברית.
כץ. (1989). סטראוטיפים ודעות קדומות, סקירה חודשית, 8.
כץ, א. וגורביץ, מ. (1973). תרבות הפנאי בישראל: דפוסי בילוי וצריכה תרבותית. תל-אביב, עם עובד.
לוי, א. וחן, מ. (1976). "צמצום פער או הצטברות גירעון בהישגים לימודיים בבית הספר היסודי". עיונים במנהל ובארגון החינוך, 4.
ליסק, מ. "קונפליקטים אדאולוגיים וחברתיים בישראל" מתוך: אנשים ומדינה, החברה הישראלית, עורך: שמואל סטמפלר, משרד הבטחון, ההוצאה לאור.
מחאמיד, ה. "אוטוסטראוטיפים והטרוסטראוטיפים של יהודים וערבים", חוות דעת, 16, 1983, עמ' 90.
לשם א. (1993). האוכלוסייה הישראלית ויחסה לעולי שנות ה90-. בטחון סוציאלי, 40.
מחאמיד. (1983 ). "אוטו סטריאוטיפים והטרוסטריאוטיפים של יהודים וערבים" חוות דעת 16.
נויברגר, דת מדינה ופוליטיקה האוניברסיטה הפתוחה 95.
סבירסקי, ש. (1981). "לא נחשלים אלא מנוחשלים". חיפה, מחברות למחקר ולביקורת.
סימון, א. (1957). "על הישגיהם הלימודיים של ילדי עולים" מגמות, ח'.
סמוחה, ס. ופרס, י. (1974). "פער עדתי בישראל". מגמות, כ'.
ספורטה-ערד, נ. (1993). "שינוי עמדות בעקבות מפגשים בין דתיים לחילוניים", בר אילן.
פרס, י. (1968). זהות עדתית ויחסים בין-עדתיים. (חיבור לקבלת תואר דוקטור). ירושלים, האוניברסיטה העברית.
פרס, י. (1976). יחסי עדות בישראל. תל-אביב: ספריית הפועלים ואוניברסיטת תל-אביב.
פרס ושמר. (1984). הגורם העדתי בבחירות לכנסת העשירית, מגמות, כ"ח.
צבר בן-יהושע נ. (1995), המחקר האיכותי, מודן.
קלטת וידו של ש"ס לתעמולת הבחירות של 1988.
קרייטלר, ה. ושלומית (1987). שינוי התנהגות - כיצד. המפעל. ירושלים.
רים, י. (תשכ"ט). סטריאוטיפים לאומיים אצל ילדים. מגמות, ט"ז.
רם, א, "בחירות 96: תדמיות וקמיעות", תיאוריה ובקורת 9, 1996, עמ' 200-199.
שביד, אליעזר. "הפלורליזם התרבותי היהודי בישראל", בתוך: עורך ש. סטמפלר אנשים ומדינה החברה הישראלית, משרד הבטחון, 89, עמ' 266.
שוורצולד, י. וינון, י. (1978). סימטריה ואסימטריה בתפיסה בן עדתית. מגמות, כד.
שוורצולד, י. ואמיר, י. (1984). יחסים בין עדתיים באספקלריית הזמן. מגמות, כ"ח.
שורצולד, י. וינון, י. (תשל"ח). סימטרייה ואסימטרייה בתפיסה בינעדתית בישראל. מגמות, כ"ד(1).
שורצולד, י. (1980). הדימוי הסטריאוטיפי של הישראלי בעיני תלמידי חטיבות הביניים, מגמות, כה.
שוורצולד, י. טור-כספא, מ. (1997). "הקשרו של האיום המוכלל לדעות קדומות של עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה". מגמות, לח(4).
שטאל, א. (1976). מיזוג תרבותי בישראל. תל אביב, עם עובד.
שטאל, א. (1979). מתחים בינעדתיים בעם ישראל, תל אביב, עם עובד.
שמיר, מ., אריאן, א. (1982). "הצבעה עדתית בבחירות 1981". מדינה ממשל ויחב"ל, 20-15.
Allport, G.W. (1954). The nature of prejudice. Cambridge, MA: Addison-Wesley.
Amir, Y. (1969). Contact hypothesis in thnic relations. Psychological Bulletin, 71.
Brislin, R.W. (1986). A culture general assimilator. International Journal of Intercultura Relations, Festinger, L.A. (1957). A theory of cognitive dissonance, Stanford, Stanford University Press.
Camjpbell. (1967). "Stereotypes and the perception" of group differences American Psychologist, 22.
Halper, T., Shokeid, M. Weingrod, A. "Communities, Schools and Integration Some Evidence from Israel", In: Amir, Y., Sharan, S. Ben-Ari, R. (eds.). Ibid (in press).
Margolis, H. McGettigan, J. (1988). Managing resistance instructional modifications in mainstreamed enviroments, Rrmedical and Special Education, 9(3).
Munson, S.M. (1987). Regular education teacher modification for ainstreamed mildly handicapped students, The Journal of Special Education, 20(4).
Peled, T. Bar-Gal, D. (1983). Intervention activities in Arab-Jewish relations: Conceptualization, classification and evaluation. Jerusalem: The Israel Institute for Applied Social Research.
Peres, Y. (1971). "Ethnic Relations in Israel". American Journal of Sociology, 76.
Peres. Y. (1982). Horizontal Integration and Vertical Differentiation among Jewish Ethnicities in Israel, (unpublished manuscript).
Rosenbaum, P.L., Armstrong, R.W. King, S.M. (1987).Parental attitudes toward children with handicaps: New perspective with a new measure, Developmental and Behavioral Pediatrics.
Tajfel. (1978). "Intergroup behaviour: Group Perspectives" in "Introducing Social Psychology", Pengwin, Hormondsworth.
Triandis, H.C. (1975). Culture training, cognitive complexity. And interpersonal attitudes. In R. Brislin, S. Bochner W. Lonner (Eds.), Cross-cultural perspectives on learning. Beverly Hills, CA: Sage and Wiley/Halstead.

תגים:

מזרחיים · הצבעה · עדתיות · אריה · דרעי · משאב · פוליטי · מפלגה · בחירות · תרבות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "שרטוט פרופיל מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים (הצעת מחקר)", סמינריון אודות "שרטוט פרופיל מצביעי ש"ס שאינם מזוהים כחרדים (הצעת מחקר)" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.