היישום אינו מחובר לאינטרנט

הנסיונות הכושלים ליצירת שלום עם ירדן וסוריה בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל

עבודה מס' 060950

מחיר: 423.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בחינת המגעים להסכמי שלום ומו"מ שנעשו בין ישראל לירדן ובין ישראל לסוריה בתקופה זו.

9,568 מילים ,9 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

הנסיונות הכושלים ליצירת שלום עם ירדן וסוריה
בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל

תוכן העניינים
מבוא
פרק א'
יחסי ישראל - ירדן בשנים 1950-1947
סקירת יחסי ישראל - סוריה, מה 30 במרץ עד 14 באוגוסט 1949
פרק ב'- ניהול סכסוכים
פרק ג'- משא ומתן ומיקוח
סיכום ומסקנות כלליות
הערות שוליים
ביבליוגרפיה

מבוא
בעבודה זו אבחן את המגעים להסכמי שלום ומשא ומתן שנעשו בין ישראל לירדן בשנים -1947
1950, תקופה אשר מהווה את שיאה של תקופה של סכסוך ושל מגעים סודיים בין ישראל לירדן.
כמו כן אבחן את המגעים להסכמי השלום בין ישראל לסוריה בתקופה שבין ה 30 למרץ ל 14
לאוגוסט 1949, תקופת שלטונו של חוסני זעים.

שאלת המחקר היא מדוע נכשלו בתקופות הללו הסכמי השלום בין ישראל לשתי המדינות?
האם יתכן שבתזמון או תקופה שונה השיחות לשלום היו יכולות להצליח?

תקופות אלו נבחרו משום שבשונה מתקופות הלחימה הרבות שהתקיימו בין ישראל למדינות אלה,
נראה שעל פניו ניתן היה להגיע לכדי הסכמי שלום מוצלחים בתקופות אלו, עקב העובדה שבתקופות
אלו נוצרו הזדמנויות נדירות לכינון הסכמי שלום, ביוזמתם של המנהיגים הערביים עבדאללה מלך
ירדן וחוסני זעים, מנהיג סוריה.

השערתי היא שהסכמי השלום לא הצליחו עקב גורמים התלויים ישירות בתזמון שיחות השלום,
רקע התקופה והמצב הפנימי בכל שלושת המדינות.
הגורמים במקרה הירדני- אבדוק האם כשלון ההסכם נבע בחלקו מהסיבות הבאות: מהעובדה
שישראל האמינה שהיא עומדת בפני מנהיג דומיננטי שהחלטותיו משקפות את רצון עמו ולכן פעלה
ישראל לפי ההנחה שכל החלטה שמקבל המלך עבדאללה במסגרת המשא ומתן, יהיה בכוחו
להוציאה לפועל.
אנסה להוכיח שהיה קיים פער רב בין הרצוי למצוי ביחסי המדינות ושהתקיימו הבדלים רבים
בתפיסות הצדדים אחד את השני, בשילוב העובדה שהמשא ומתן החל כשמאזן הכוחות נוטה
לטובת ישראל באופן בולט והעובדה שלמלך לא היה כוח ליישם את ההחלטות.
אנסה להראות שנקודות אלה השפיעו השפעה מכריעה על הצלחת המשא ומתן.
הגורמים במקרה הסורי- אנסה לבדוק מדוע למרות העובדה שנעשתה פניה ישירה מצד שליט
סוריה חוסני זעים להתחלתם של שיחות שלום עם ישראל ללא תנאים מוקדמים, הסכם השלום לא
צלח. אציג את השתלשלות העניינים במהלך תקופת המגעים ואבדוק האם העובדה שזעים היה
בשלטון לתקופה קצרה בלבד, ללא הכרה בינלאומית וערבית, חיבלה בסיכויי ההצלחה של המגעים.
כמו כן אציג את סלעי המחלוקת העיקרים בין ישראל לסוריה - אז והיום - ואנסה להוכיח שהם
הגורם העיקרי לכשלון ההסכמים.

שיטת המחקר תתבסס על שתי תיאוריות עיקריות:
ניהול סכסוכים: תיאוריה זו נבחרה מכיון שמדובר ביחסים קונפליקטואליים בין שתי הישויות:
הישראלית-ירדנית והישראלית- סורית. הכוונה היא לבחון את הדרך שבה ניסו לנהל את הסכסוך
הקיים ועל ידי כך לנסות להבין מדוע לא הצליחו הצדדים להגיע לחתימת הסכם שלום.
משא ומתן ומיקוח: נבחרה על מנת לבחון במה השפיעו דרכי המשא ומתן של המדינות, אופי
המשטרים, המנהיגות והגורמים הסביבתיים על הסכסוך.

מקורות:

שהחלה לנהל משא ומתן נפרד לשביתת נשק באזור עוד בינואר 1949 69. נקודת הפתיחה הגבוה של המלך שאפיינה את מצבו ב1947 כבר לא היתה קיימת . לעומת זאת חלוקת הכוחות היא לטובת ישראל ולכן מוכנותה לויתורים יורדת. המלך ביקש שכל אקט של סיפוח עליו יסכימו הצדדים יתקיים הפומבי ,על מנת לאפשר לו התמודדות קלה יותר מפני
אכלוסיית ירדן והעולם הערבי למול ראייתו כבוגד , אך ישראל היתה מעונינת באקט חשאי.
זמן ותזמון: - לירדנים יש מה להפסיד, כתוצאה מעיתויו של המשא ומתן ולכן לא ממהרים להגיע להסכם. הישראלים לעומתם מעונינים להמשיך הלאה לעבר המשא ומתן עם מצריים ומבינים שהזמן אינו משחק לטובתם.
דרך קבלת ההחלטות: - בממשלת המלך היתה יריבות קשה. יש לו מתנגדים רבים ומעט מאוד תומכים בצורה גלוייה ביחסים עם ישראל, לא כל שכן בויתורים למען ישראל. המלך נאלץ לקבל החלטות תוך כדי לחץ המופעל עליו הן מהזירה הערבית- הקובעת את חוקי המשחק וגבולותיו, מעניקה או שוללת לגיטימציה, מצד הזירה המערבית - פעולה
בגבולות השאיפות הבריטיות באזור 70 .
אופי המשטר: - משטר מלוכני -דקטטורי, אך למרות זאת עדין צריך המלך ל"שווק" את ההסכם לאכלוסיית ירדן - הסכם שבו יש לירדן הפסד רב ואשר נתפס ככשלון, לא יוכל להתפס בעיני העם כהסכם שישפר את מצבם.
תרבות ארגונית :- ישנה אי התאמה בהגדרות של הצדדים . הישוב היהודי האמין כי המלך מייצג את העם ורצונו והשאירו בידיו את הדאגה לשווק הרעיון לעמו במקום לסייע לו בכך, למרות שברור היה, בעקבות ההפגנות והמהומות שהמלך מייצג את דעתו הוא ולא את דעת הרוב 71. המגעים עם ירדן התבססו למעשה על אדם אחד והוא המלך
וכתוצאה מכך לא היה בכוחו של המלך להוציא לפועל את החלטותיו. הוא לא זכה לתמיכה מהעם או מראשי ושרי ממשלתו והתנגדותם באה לידי ביטוי פעם אחר פעם כאשר לא ביצאו את דרישותיהם אם בגלוי ואם בדרכים ערמומיות.
בסופו של דבר נראה כי המשא ומתן נשלט על ידי דפוס התנהגות של דפלומטיה כופה, יותר מאשר דפוס של פיוס, בעקבות העובדות שסרבו השרים הירדנים לחתום על ההסכם וישראל איימה בפעולה צבאית לאכיפתו.
ישום על הסכסוך הישראלי-סורי:
המשא ומתן בין ישראל לסוריה הסתיים בפשרה על שביתת נשק ולא הסכם שלום, והעובדה שחוסני זעים חוסל ולא להמשיך את המגעים, כמו כן תקריות גבול רבות ולחימה באזור המפורז שהתקבל כתוצאה משביתת הנשק, גורמת לכך שגם משא ומתן זה אינו עונה להגדרה של משא ומתן מוצלח.
תחילת המגעים הממשיים היו ביוזמתו של חוסני זעים אשר פתח בשיחות שביתת נשק עם ישראל ב 5 לאפריל (חמישה ימים לאחר המהפכה) וזאת מתוך רצון להשיג הכרה בינלאומית על כך שהוא מנהיגה של סוריה ועל מנת להוכיח לעולם הערבי ובינלאומי שהוא מנהיגה הבלתי מעורער ושיש ביכולתו להגיע לכדי החלטות לגבי עתידה . הצורך לרכוש
הכרה בינלאומית נוצר עקב העובדה ששום מדינה ערבית לא הכירה בממשלתו החדשה 72 .
בחינה של קיומם/אי קיומם של אלמנטים מרכזיים של משא ומתן במקרה הישראלי-סורי:
אינטרסים משותפים: נראה כי שתי המדינות שאפו לסיים את המלחמה על מנת לבסס ולקדם את המדינה . במקרה הישראלי- לבנות את המדינה הצעירה . במקרה הסורי- ליצור רפורמות ממשליות חדשות , עם הצבת הצבא בראש השלטון, במקום הפוליטיקאים שהודחו. שתי המדינות אף שאפו לנצל את היתרון הצבאי שהושג כתוצאה מהמלחמה . בנושא
הפליטים ,הצעתו של זעים לקלוט רבע מליון פליטים היתה מסייעת מאוד למדינת ישראל ואף היתה מהווה כקטליזטור לרצון לחתום על הסכם הרי שלא עמד על החזרתם
אינטרסים מנוגדים: מבחינת ישראל-שנתפסה כחזקה ובלתי מנוצחת, היה הרצון להשיב את הסורים אל מעבר לגבולות הבינלאומיים .מבחינת סוריה- שהצליחה להשיג שליטה על השטח המורם ועל שליטה על האזור שמעבר לגבולות הבינלאומיים ,הגבול בין סוריה לישראל המנדטורית נחשב בעיני הסורים לגבול לא לגיטימי שנקבעה בשרירות על ידי
בריטניה וצרפת וקיפח את סוריה ולכן היה לסוריה אינטרס מוצהר להשאר שם ובנוסף לכך אף הציגו תביעה על חלקים מן הגליל. אנטרס מנוגד נוסף היה חשיבותם של מקורות המים, כאשר שני הצדדים שאפו להשיג את השליטה עליהם 73.
הערכות שונות של היעדים: -במקרה זה נראה ששני הצדדים מיחסים חשיבות דומה לאותם יעדים- מקורות המים והזזת הגבולות היו ונשארו כמוקד מחלוקת עיקרי בין ישראל לסוריה. לא היה במקרה זה עניין של רצון למנוע את תקומתה של מדינת ישראל או שאיפות לחיסולה, שכן עצם הפנייה של זעים לשלטון הישראלי מעידה על כך שהוא מכיר
בזכותה של מדינת ישראל להתקיים. ניתן לומר שאינטרסים שונים של היעדים נראו רק בעניינים פנימיים של המדינות: מבחינתה של ישראל, יצירת ברית שלום עם מדינת אויב כסוריה מורידה נטל בטחוני רב, ומבחינת סוריה ברית של שלום תאפשר הקדשת מלוא מרצו של הצבא לסייע לממשל ולחסל אויבים מבית 74. מכאן ניתן להבין שבאופן
עקרוני לפי הגדרת התיאוריה, הרי שלמשא ומתן היו סיכויים רבים להצליח.
זמן ותזמון: - נקודה זו מעט בעייתית וזאת מכיון שניתן לדון בה רק בדרך של מבט לאחור. חיסול שלטונו של זעים ואף חיסולו של זעים עצמו לא ניתן לצפייה ולכן לצדדים לא היתה אפשרות לדעת שההזדמנות לשלום עומדת לחמוק . מבחינת התזמון של השיחות עצמן ניראה שהן היו כהמשך הגיוני לשיחות השלום בין ישראל למצריים ואף
להפסקת האש עם ירדן. מהבחינה הישראלית שלום עם מדינות ערב לא היווה יעד לטווח מיידי, עקב המחיר הגבוה שתאלץ ישראל לשלם: קליטת פליטים וויתורים טריטוריאליים 75. אך לעיתים, כאשר צד אחד להוט פחות מהשני להתחיל במשא ומתן, הוא עשוי לסחוט ויתורים מיריבו תמורת כניסתו לתהליך של משא ומתן ולכן להיטותו של זעים
להגיע להפסקת אש הזמינה דרישה לויתורים רבים יותר מצד סוריה, מאשר מישראל 76.
דרך קבלת ההחלטות: לזעים היו מתנגדים רבים ומעט מאוד תומכים בצורה גלוייה ביחסים עם ישראל, לא כל שכן בויתורים למען ישראל. זעים קיבל החלטות מתוך לחץ לבסס את משטרו ולקבל עליו לגיטימציה בינלאומית . מכיון שמדינות ערב לא הכירו בשלטונו לא ניתן היה להפעיל עליו לחץ בעניין ישראל . אך יוזמת השלום גרמה לחיכוכים
בינו לבין ההנהגה הסורית, ואף למשבר אמון וקונפליקט עם מנהיגי התנועה הלאומית הערבית בסוריה 77.
אופי המשטר: - את המשטר בסוריה שלאחר המהפכה של זעים קשה להגדיר, עקב הזמן הקצר שהתקיים, אך נראה שהכוונה היתה לכונן משטר צבאי-דיקטטורי, כלומר השליט היחיד הוא המחליט בעניני המדינה ולכן, מחד גיסא, אפשר לחתום הסכמים ישירים איתו, אך מאידך גיסה, יציבות שלטונו לא חזקה והסכנה להפיכה פנימית הנה יום יומית,
הפיכה בה יתכן ויחזרו הפוליטיקאים לשלטון וקיים ספק לרצונם לכבד הסכמים שישיג זעים. ולכן מדינת ישראל לקחה סיכון רב בחתימת הסכמים עם זעים, ללא כל ערובה שממשיכי דרכו יכבדו ההסכמים.
המשטר בישראל היא ונשאר דמוקרטי, אך בתקופה זו דעתו של ראש הממשלה, בן -גוריון, היתה דומיננטית ביותר ולכן השפעתו היתה מכרעת על אי חתימת ההסכם.
תרבות ארגונית :-ממשלת ישראל היתה מודעת לכך שזעים היה שליט הכופה את דעתו על העם ולכן היה ספק רב אם יהיה מסוגל למלא את התחייבויותיו. למשל את ההבטחה לכך שיקלוט רבע מליון פליטים לא קיבל בן-גוריון, כנראה מתוך חשש שלא יהיה לזעים את הכוח לעשות כן, עקב חוסר הסכמה בעמו 78. נראה שגם המשא ומתן בין ישראל
לסוריה נשלט על ידי דפוס התנהגות של דיפלומטיה כופה, יותר מאשר דפוס של פיוס , בעקבות העובדה שהן ישראל והן סוריה לא נמנעו מלהביע איום בתגובה צבאית, עם ההסכמים לא יצליחו.
סיכום:
במקרה הישראלי-ירדני: נראה שכשלון ההסכם נבע מהעובדה שישראל האמינה שהיא עומדת בפני אדם דומיננטי שהחלטותיו משקפות את רצון עמו ולכן סברה ישראל שכל החלטה שלוקח עבדאללה במסגרת המשא ומתן יהיה בכוחו להוציאה לפועל
במקרה הישראלי-סורי: הזמן היה פקטור עיקרי בשיחות השלום בין ישראל לסוריה, או, ניתן לומר, קוצר הזמן. תקופת שלטונו הקצרה של זעים לא השאירה מספיק מקום לאקטים דיפלומטיים, נוסח "אריזת מזוודות" עקב אי הסכמה, או עשיית מחוות דיפלומטיות, על מנת להראות נכונות לשלום. כמו כן קיימת הסברה שדווקא החתירה לשביתת נשק
במקום להסכם שלום מחבלת בסיכויים לשלום מכיוון שנוצר הרושם שאין נחיצות רבה בשלום, או שהזמן לא דוחק, עקב ההערכה שהמשך הפסקת הלחימה מובטח ולכן אין צורך לעשות ויתורים מיותרים, על מנת להגיע לשלום לא חיוני בזמן הנוכחי 79.
סיכום ומסקנות כלליות :
בסקירת ובחינת השיחות להסכמי שלום ושביתת נשק בין ישראל לירדן וסוריה' בראי התיאוריות שהצגתי' הגעתי למסקנות הבאות: מניתוח הסכסוכים לא מתקבלת תוצאה אחידה. חלק משיטות המחקר מראות שהשיחות יכולות היו להצליח וחלק מראות את הסיבות מדוע לא צלחו.
נראה כי השיחות נכשלו עקב מספר גורמים עיקריים:
חוסר בגרות או בשלות של הסכסוך: היחסים בין ישראל לירדן וסוריה היו אמנם יחסי מלחמה, אך האיבה לא היתה חזקה כפי שהצטיירה כמה שנים אחר כך. כתוצאה מכך הצדדים לא היו מוכנים לפשרות כואבות, על מנת להגיע לשלום בכל מחיר. נראה כי גורם הזמן היה מאוד דומיננטי במגעים בין ישראל לירדן, שכן העובדה שנחתם הסכם שלום
בין ישראל לירדן מראה, לדעתי על כך שהירדנים הסכימו לוותר על כמה ויתורים שלא היו מוכנים לעשות בעבר כגון ההסכמה לוותר על השליטה על רצועת עזה ועל מסדרון קישור לים התיכון. שינוי נוסף היה ההכרה בקיומה של מדינת ישראל, ההכרה בזכותם של הפלסטינאים למדינה משלהם ברצועת עזה ובשומרון ובנוסף אישיותו הנוחה של
חוסיין מלך ירדן המנוח.
לעומת זאת, העובדה שלא נחתם עדיין הסכם שלום עם סוריה מצביעה על העובדה שאותם האינטרסים שעמדו לנגד עיניהם של ישראל בסוריה לגבי הויתורים שיש צורך לעשות למען השלום לא השתנו אף הם מאז 1949 ועד היום. אותם עקרונות שהכשילו את הסכמי השלום ב 1949 עדיין מכשילים את הסכם השלום כיום: אי הסכמה על קוי גבול (רמת
הגולן וחלוקת הכינרת), השליטה על מקורות המים וערעור על זכות הקיום של מדינת ישראל.
חוסר הומוגניות שלטונית בירדן וסוריה: שלטונם של מנהיגי ירדן וסוריה לא היה מובטח והיה מושפע רבות מגורמים חיצונים ופנימיים, אשר מנעו מהם להגיע לידי החלטות וביצוע הסכמים. הן עבדאללה מלך ירדן והן חוסני זעים היו בדעת מיעוט בקרב בני עמם. דעתו של עבדאללה בקשר לצורך והרצון לשלום עם ישראל היתה בדעת מיעוט
בקרב הפרלמנט הירדני וגם בקרב רוב העם. חוסני זעים מעצם היותו כורדי היה נחשב כבן מיעוטים ולכן הודגשה חוסר זיקתו לעולם הערבי .
במקרה הישראלי ירדני : נראה, על פניו, שניתן היה להגיע לכדי הסכם מוצלח לשלום, עקב העובדה שרוב הקריטריונים למשא ומתן מוצלח מולאו. אך מסקנתי היא שכשלון ההסכם נבע מהעובדה שישראל האמינה שהיא עומדת בפני אדם דומיננטי שהחלטותיו משקפות את רצון עמו ולכן סברה ישראל שכל החלטה שמקבל עבדאללה במסגרת המשא ומתן יהיה
בכוחו להוציאה לפועל. אך בפועל המצב היה שונה. ההבדלים בתפיסות הצדדים אחד את השני, העובדה שהמשא ומתן החל כשמאזן הכוחות נוטה לטובת אחד הצדדים באופן בולט והעובדה שלמלך לא היה כוח ליישם את ההחלטות, כל אלה השפיעו השפעה מכריעה על הצלחת המשא ומתן. ולכן נוצר מצב אופטימלי להסכם -על פני השטח, אך כשלון וחוסר
יכולת להגיע לכדי הסכם - מתחת לפני השטח.
במקרה הישראלי-סורי: הגורם העיקרי לכשלון המשא ומתן היה אי הסכמה לויתור מצד ישראל על חזרה לגבולות הבינלאומיים. אי הסכמה זו מאגדת בתוכה את הסירוב לוויתורים על מקורות המים,על חצייה של הכינרת ועל השטח המורם. נראה שאז והיום מהווה אי הסכמה זו כגורם העיקרי בכשלון שיחות השלום בין ישראל לסוריה. לזעים לא היה
את הכוח לעשות ויתור מסוג זה, וכאשר הביא נכונות לפשרה כל שהיא בעניין- חוסל.
הצד הישראלי : לגבי מדינת ישראל נראה שבשלב כינונם של השיחות ישראל הפגינה חוסר בגרות ובשלות שלטונית וזאת עקב העובדה שחלפה תקופה קצרה מאד מאז קום המדינה ועד הזמן שבו כוננו שיחות השלום ולכן נראה שמוסכמות חברתיות, ערכים ודעות פוליטיות וביטחוניות עדיין לא היו מגובשות ועניין זה הקשה גם כן על "סגירת עסקה"
בין ישראל לירדן וסוריה. מתקבל בי הרושם שלעיתים, וזוהי מסקנה מעט גורפת, קל יותר לנהל מלחמה מאשר הסכמי שלום, הן עקב הסיכונים הפוליטיים שלוקחים על עצמם מנהיגים, במידה והסכם נכשל או "מתפוצץ" והן עקב הסכנה בכך שכאשר מפסיקים הפיות של המנהיגים לדבר,עקב כשלון השיחות, מתחילים הכדורים לשרוק.
נספח
הגבול הישראלי סורי. מתוך: http://www.snunit.k12.il/north/borders.html
הערות שוליים:
א. שלו, "שיתוף פעולה בצל עימות :משטר שביתת הנשק ישראל סוריה 1949- 1955 (תל-אביב: הוצאת מערכות \ משרד הבטחון:1989), עמ' 62.
א. סלע, "ממגעים למשא ומתן :יחסי הסוכנות היהודית ומדינת ישראל עם המלך עבדאללה 1946-1950 (תל-אביב: מכון שילוח לחקר המזה"ת ואפריקה- אוניברסיטת תל-אביב: 1985), עמ' 9.
מלחמת הקוממיות ומלחמת 1948.
א. רבינוביץ, "השלום שחמק: יחסי ישראל -ערב 1949-1952". (ירושלים: מקסוול-מקמילן-כתר: 1991), עמ' 9.
M .I FADDAHA ," THE FOREIGN POLICY OF JORDAN" : 1947-1967. (ANN ARBOR, MICH: UNIVERSITY MICROFILMS ,INTERNATIONAL :REPRINTED, 1976), p .31.
- .P.13 ,ibid. אינטרסים צרפתיים בשטח ורצון הסורים בעצמאות על פני סיפוח לירדן
A . SHALIM, " COLLUSION ACROSS THE JORDAN" (OXFORD: CLARENDON PRESS: 1988) p. 19 .
א. סלע, עמ' 11.
M .I FADDAHA, op.cit., p. 25.
א. סלע, עמ' 11 .
שם , עמ' 12. א. רבינוביץ, עמ' 105 .
M .I FADDAHA, op.cit., p. 50.
A . SHALIM, op.cit., p.37.
א. סלע, עמ' 15.
U. BAR YOSEF, "THE BEST OF ENEMIES" (LONDON: FRANK CASS: 1987), p.24.
ibid, p.25
ibid, p.26.
א. קלינמן, " דו קיום ללא שלום" (תל-אביב: ספריית מעריב: 1986), עמ' 134-135.
M .I FADDAHA, op.cit., p. 75.
U. BAR YOSEF op.cit., p.27.
M .I FADDAHA, op.cit., p. 86.
א. רבינוביץ, עמ' 101-102.
שם, עמ' 92-94.
א. סלע, עמ' 47-49.
C. R . MITCHELL, " THE STRUCTURE OF INTERNATIONAL CONFLICT" (NEW-YORK: ST. MARTIN'S PRESS: 1981), p.15.
א. רבינוביץ, עמ' 59.
שם, עמ' 60-64.
שם , עמ' 61.
שם, עמ' 67-68.
שם, עמ' 61.
שם, עמ' 70 .
שם, עמ' 61-64.
שם, עמ' 67.
א. שלו, עמ' 64-65.
א. רבינוביץ, עמ' 70 .
שם, עמ' 61, 64-65.
א. שלו, עמ' 57
א. רבינוביץ, עמ' 65.
א. שלו, עמ' 17-18.
, א. רבינוביץ, עמ' 65.
שם, עמ'70.0
C. R , MITCHELL, op.cit., p.254.
ibid, 255
ibid, 257-258
ibid, 263
ibid, 269-271 ; 276
א. סלע, עמ' 32.
שם, עמ' 34.
שם עמ' 31.
שם, עמ' 13.
שם עמ' 35.
שם, עמ' 36.
א. רבינוביץ, עמ' 60-64
שם , עמ' 60.
שם , עמ' 70-71.
שם , עמ' 65.
שם , עמ' 70.
שם.
G .A. CRAIG,"FORCE ABD STATECRAFT". (NEW-YORK: OXFORD UNIVERSITY PRESS: 1990), P. 165.
ibid, p.164.
ibid, p. 163-164
ibid, p.168-170
M .I FADDAHA, op.cit., p. 95
ibid, p.92
ibid p.94
א. רבינוביץ, עמ' 103.
U. BAR YOSEF op.cit. p.57.
M .I FADDAHA, op.cit., p.91
א. רבינוביץ, עמ' 129-130.
א. סלע, עמ' 9.
א. רבינוביץ, עמ' 113-114.
שם, עמ' 60.
שם, עמ' 61.
שם, עמ' 70.
א. שלו, עמ' 57.
G .A. CRAIG, op.cit, p. 163-164
א. רבינוביץ, עמ' 67 -68.
שם, עמ' 66.
א. שלו, עמ' 62.
ביבליוגרפיה:
מקורות בעברית:
1. אברהם, סלע, מגעים למשא ומתן :יחסי הסוכנות היהודית ומדינת ישראל עם המלך עבדאללה 1946-1950 (תל-אביב: מכון שילוח לחקר המזה"ת ואפריקה- אוניברסיטת תל-אביב, 1985).
2. קלינמן, אהרון, דו קיום ללא שלום (תל-אביב: ספרית מעריב, 1986).
3. רבינוביץ, איתמר ,השלום שחמק: יחסי ישראל-ערב 1949-1952 (ירושלים: מקסוואל- מקמילן -כתר, 1991).
4. שלו, אריה, שיתוף פעולה בצל עימות: משטר שביתת הנשק ישראל סוריה 1949-1955 (צה"ל הוצאת מערכות \ משרד הבטחון, 1989.)
מקורות באנגלית:
1. Bar Yosef, Uri ,"The Best of Enemies: Israel and Transjordan in The War of 1948", (London :Frank Cass,1987.)
2. Craig, G.A, "Force and Statecraft: Diplomtic Problems of Our Time", (2ed ED. New-York: Oxford University Press, 1990)
3. Faddah ,M.I, "The Foreign Policy Of Jordan: 1947-1967 .(Ann Arbore, Mich: University Microfilms International, 1971)
4. Mitchell, C. R, "The Structure of International Conflict" (New-York: ST martins Press,1981.)
5. Shalaim, Avi, "Collussion across The Jordan: King Abdullah, The Zionist Movment and The Partition of Palestine", (Oxfored: Clarendon Press, 1988.)
ראו גם:
בעניין ועדת לוזאן 1949: http://www.snunit.k12.il/peace/doc190.html
14

תגים:

החזרת · החמצת · הסכויים · הסכמי · יחסי · ירדן · ישראל · לשלום · סוריה · שטחים · שלום

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הנסיונות הכושלים ליצירת שלום עם ירדן וסוריה בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל", סמינריון אודות "הנסיונות הכושלים ליצירת שלום עם ירדן וסוריה בשנים הראשונות לקיומה של מדינת ישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.