היישום אינו מחובר לאינטרנט

הצעת רכש

עבודה מס' 060889

מחיר: 544.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת השתלשלות העניינים עד להקמת מסגרת חוקית ומחייבת להצעת רכש בחוק החברות, התשנ"ט. 1999 -

11,004 מילים ,8 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

הצעת רכש

מבוא
השליטה בחברה היא נכס רב משמעות, הנסחר לפי כללים מיוחדים ונהוגים. הצעת
רכש היא פנייה פומבית לבעלי מניות מסוג מסוים של חברה או לכלל בעלי מניות של
חברה, לרכוש מהם מניות שברשותם או חלק מהם. הפניה הפומבית מאפשרת לגורם
שאיננו מיוצג בהנהלת החברה הנרכשת לעקוף את הממסד הניהולי השולט בה ולפנות
ישירות לבעלי המניות.

מכשיר השתלטות בסיסי זה קנה לו שביתה ברחבי העולם ותופס מקום נכבד והולך
גם במציאות הישראלית.

בעקבות ההשתלטות על עלית וחברות נוספות אומצו תקנות ונחקקו חוקים שאר
נועדו להסדיר את התפתחותו של שוק ההון ברכישות שליטה תוך צמצום הנזק אשר
עשוי להיגרם לבעלי המניות.

להלן אסקור את השתלשלות העניינים עד להקמת מסגרת חוקית ומחייבת להצעת
רכש בחוק החברות, התשנ"ט1999. -

מקורות:

התקבלה הצעת רכש מלאה בהתאם להוראות סימן זה, וההצעה היתה לסוג המניות היחיד של החברה או לכל אחד מן הסוגים של מניות החברה בידי הציבור, תהפוך החברה לחברה פרטית.
סעיף 340- תוצאות רכישה אסורה
מניות שנרכשו בניגוד להוראות פרק זה, לא תקנינה זכויות ותהינה מניות רדומות, כמשמען בסעיף 308 כל עוד הן מוחזקות בידי הרוכש.
הפרת הוראות פרק זה היא הפרת חובה חקוקה כלפי בעלי מניות בחברה.
סעיף 341 לחוק סמכות לרכוש מניותיהם של בעלי מניות מתנגדים בחברה פרטית:
הציע אדם לרכוש מניות או סוג של מניות של חברה פרטית (בסימן זה- המציע ) ובעלי מניות שבבעלותם שמונים אחוזים מן המניות העומדות להעברה הסכימו בתוך חודשיים להצעה, רשאי המציע תוך חודש לאחר החודשים האמורים, להודיע בדרך שיקבע השר לכל בעל מניות שלא הסכים להצעה.
סעיף זה מחליף את סעיף 236 לפקודה שהגיונו הוסבר לעיל אם כי בשינויים מסוימים, בעיקר ההסתפקות של שמונה עשיריות מהניצעים ס"ק (ד) מאפר לקבוע בתקנון שעור שונה בסעיף 342 נקבעה הוראת מעבר, לאור הרוב של תשע עשיריות הנדרש בסעיף 236 לפקודה: חברות שהתאגדו קודם תחילתו של חוק זה, יראו את התקנון שלהם כאילו נקבעה
בו הוראה לפיה לשעור ההצעה כאמור בסעיף 341 נחוץ רוב של בעלי מניות שלהם תשע עשיריות מן המניות העומדות להעברה.
אפשר לטעות על ההבדלים בין הרכישה הכפויה בחברה הפרטית לבין זו שבחברה הציבורית בפרק הקודם ההבדל ברוב, סעד הערכה ,בחברה הציבורית לעומת הניסוח בסעיף 341, החוזר במידה רבה על הסעיף 236 בפקודה (שהפסיקה האנגלית התלבטה כבר במסגרת פירושו על כללים של פסילת המחיר בשל אי הגינות, כחריג להחלה על המתנגדים של המחיר
שהרוב המכריע קיבל).
דין משווה - הגדרת המושג הצעת רכש ע"פי הדין האמריקאי
בשנות ה- 60 הלכה והתפתחה בארה"ב הטכניקה של רכישת השליטה בחברות ע"י הצעת המציע לצבור בעלי המניות לרכוש המניות לרכוש מהם חלק של מניות חברות המטרה. ההצעה הייתה בדרך כלל תמורת מזומנים ובמחיר העולה על מחיר השוק של מניות אלה.
בשנת 1965 בוצעו עשרים ותשע הצעות רכש לרכישת השליטה בחברות הרשומות בבורסה בניו יורק וחמש עשרה - בחברות הרשומות בבורסה האמריקאית ואילו בששת החודשים הראשונים של שנת 1966 בוצעו שלושים ושתיים הצעות רכש תמורת מזומנים.
תקופה זו לא היו כל דרישות תחיקתיות לגבי הצעות רכש תמורת מזומנים.
חוקים ותקנות פדרליים של תקופה זו טילו חובות גילוי לכל מי שביקש לרכוש מניות או ביקש להשתלט על חברה ע"י שימוש במכשיר ה- proxy "חוסר" זה בדרישות גילוי בניסיונות ההשתלטות תמורת מזומנים, היה אחד התמריצים שהביאו בשנת 1968 לחקיקת התיקון לחוק ניירות ערך האמריקאי 1934 אשר נהוג לכנותו בשם "חוק וויליאמס"
הסעיף הדן בהגדרת הצעת רכש הינו סעיף (1) (d) 14 ) הקובע:
it shall be unlawful for any person, directly, or indirectly, by use of the mails or by any means or instrumentality of intersate commerce or of any facility of a national securities exchange or otherwise' to make a tender offer for, or a request or invitation for tenders of, any class of any
equity security which is registered pursuant to section 781 of this title, or any equity security of an insurance company which would have been required to be registerd except for the exemption contained in section 781(g) (2) (g) of this title, ....
בסעיף עצמו אין הגדרה ברורה של המונח Tender offerהסעיף קובע מהם המקרים בהם מחיל חוק ניירות ערך הוראות מהוראות שונות על הפועלים בשוק ניירות ערך.
כך למשל, יחולו ההגבלות במקרים בהם לאחר השלמת הצעת הרכש, יהיה המציע במישרין או בעקיפין, המחזיק, או הזכאי להחזיק, ביותר מ- 5% של אותו סוג ניירות ערך, או שהציע לרכוש כמות זו של מניות. אין הסעיף מתייחס ל- %5 בכוח השליטה דווקא אלא הוא מופנה לכל רוכש %5 מסוג מסוים של מניות בחברה.
חוק וויליאמס תוקן בשנת 1971, כאשר השינוי העיקרי שנעשה בסעיף 14 (D) (1) הוא בהרחבת תחולתו של הסעיף במקרים בהם לאחר השלמת הרכש יהי המציע, במישרין או בעקיפין, המחזיק, או הזכאי להחזיק, ביותר מ - 5% של אותו סוג ניירות ערך, או שהציע לרכוש כמות זו של מניות.
הדין האמריקאי, בניגוד לאנגלי, אינו נותן הגדרה ברורה למונח הצעת רכש. בדין האנגלי נקבע מפורשות כי הצעת רכש משמעותה פנייה ליותר ממחזיק מניות אחד לרכישת מניותיהם במטרה לרכוש את השליטה בחברה.
הדין האמריקאי לעומת זאת קובע , כי ההגבלות של חוק ניירות ערך יחולו לגבי מקרים בהם מתכוון בעל ההצעה , לאחר השלמת הצעת רכש להיות , במישרין או בעקיפין , המחזיק ביותר מחמישה אחוזים מהון המניות של החברה.
הדין האמריקאי מגדיר אפוא את ההצעה ע"י תאור המצב העובדתי אליו שואף המציע להגיע לאחר ההצעה ואילו הדין האנגלי תוקף את הנושא ע"י הגדרת ההצעה עצמה.
משפטנים לא מעטים בארה"ב הכירו בקשיים ואי הביטחון הנגרמים לציבור המשקיעים ולרוכשים הפוטנציאלים כאחד, בעקבות העובדה שהחוק אינו מכיל הגדרה מדויקת למושג הצעת רכש.
Robinson Mahoney schedule 13d : wild card in the take - over deck , 27 bus. Law. 1107
1111-16 (1972) ; Note , cash Tender Offers , 83 Harv.L.Rev.377,388-89 (1969); e . Aranow Einhorn , Tender - OFFERS for Control , 69-76 (1973) .
להלן מס' דוגמאות אשר , משקפות את המגמה של הדין האמריקני לגבי השאלה איזה סוגי עסקאות יש לראותן כהצעת רכש במובן חוק וויליאמס. יש גם כאלה הרואים בעובדת חוסר ההגדרה את המסקנה כי על כל רוכש מניות בחברה ציבורית , המבקש לדעת אם פעולותיו מהוות הצעת רכש , לחפש הדרכה בשימוש המקובל של המילה ובהתייחסות למטרות
החוק.
התוצאה המעשית של חוסר ההגדרה , הייתה שהרשות לניירות ערך , בתי המשפט והגופים האחרים הפועלים בתחום זה , קיבלו הלכה למעשה את התפקיד להחליט במקרים שמספרם הלך וגבר באם , באם עסקה פלונית בניירות ערך , מהווה הצעת רכש ולפיכך כפופה לדרישות הנרחבות של סעיפי חוק וויליאמס , אם לאו.
כך לדוגמא, התעוררה השאלה האם סעיפים (d) 14 ו- e) )14 מתייחסים רק להצעות רכש קוונוינצונאליות, דהינו הצעות רכש המופנות לכלל בעלי המניות להציע את מניותיהם למכירה תמורת מחיר מסוים , או שהיא כוללת גם הצעות המופנות רק לחלק מבעלי המניות.
לשאלה זו לא נמצאה תשובה במקורות ההיסטוריים (בדברי הסבר ודיוני הקונגרס) שקדמו לניסוח החוק. דברי ההסבר ודיוני ועדת הקונגרס מתיח סיים להצעות רכש קונוונציונאליות בלבד ואין בהם כל רמז באשר להצעות רכש חלקיות הנעשות במטרה לרכישת השליטה.
בהיעדר הגדרה מדויקת למושג הצעת רכש, לקחה על עצמה רשות ניירות ערך את היוזמה להבהיר את הנושא, או לפחות חלקים ממנו, מכוח הוראות סעיף ((D (8)d ))14 סעיף זה מעניק לה את הסמכות לפתור הצעות רכישה שאין מטרתן לשנות , או להשפיע , על השליטה בחברה , או הצעות שמסיבה אחרת אינן עולות בקנה אחד עם הסעיף (1) (d)
14.
הסמכות לפטור פורשה ע"י הרשות לניירות ערך כסמכות לפרש ולקבוע מתי העסקה לא תכנס בגדר הפטורים. במרוצת השנים , הרחיבו בתי המשפט והרשות לניירות ערך את פירוש המושג "הצעת רכש" והחילוהו גם על עסקאות שאינן עולות בקנה אחד עם הקונספציה הקונוונציונאלית של הצעות רכש.
להלן מס' דוגמאות אשר , משקפות את המגמה של הדין האמריקאי לגבי השאלה איזה סוגי עסקאות יש לראותן כהצעת רכש במובן חוק וויליאמס.
הרחבת המושג הצעת רכש:
(1.) Special Bid
ההרחבה הראשונה של המושג הצעת רכש נעשתה כחודש ימים לאחר תחילת החוק כאשר הרשות לניירות ערך קבעה ש "Special Bids" יחשבו כהצעות רכש במובן סעיפים 14 ((d 14 ו- (e) 14 לחוק.
"Special - bid" הוא הליך בבורסה לניירות ערך , המיועד להרשות רכישת כמות גדולה של ניירות ערך. כמות זו גדולה מכדי שאפשר יהיה לבצעה ע"י רכישה רגילה בבורסה. הקונה מכריז בבורסה על רצונו לרכוש כמות מסוימת של מניות במחיר הנקוב , העולה בד"כ באופן ניכר על המחיר בשוק. כאשר מתקבלות הצעות רכישה הן מבוצעות
מיד במחיר ה bid- עד אשר כל הכמות הרצויה נרכשה או עד אשר מוסרת ההצעה.
הסרת ההצעה דורשת אישור ה- Governors exch. Board of , אשר בד"כ עומד על כך כי ההצעה תישאר פתוחה לפחות במשך 15 דק'. דרישה זו יש בה כדי להצביע על המהירות שבה יש נוהגים לבצע עסקאות מסוג זה . הרחבה זו עומדת למעשה בניגוד לרוחה ולאופייה של עסקת ה - special bid , שאחד היסודות המאפיינים אותה היא המהירות שבה
היא מתבצעת וחוסר האפשרות של המציעה לחזור בו מהצעתו כל עוד הצעתו פתוחה , או לפחות כל עוד לא נמכרו כוח המניות שהוצעו לו. הסיבות להכללת ה- special bid בתוך המסגרת של הצעות רכש הנן :
לספק לבעל המניות מידע מתאים לפני שהוא מחליט אם להיענות להצעה.
למנוע מבעלי המניות את הצורך להחליט הצעה חפוזה ובכך ניתן לבעל המניות אפשרות לשקול באופן נאות אם להיענות להצעה.
אין ספק שיש דמיון , לפחות חלקי בין ה- special bid לבין הצעת רכש במובנה המקובל. בשני סוגי רכישות אלה מוגשת הצעה לרכישת כמות מסוימת של מניות במחיר נקוב , העולה בד"כ על מחיר השוק של מניות אלה. שתיהן מופנות בד"כ לשני בעלי המניות של החברה שמניותיה נשכרות בבורסה. למעשה אלמנט זה אף חזק יותר בהצעה מסוג ה-
special bid שכן היא נעשית בצורה בלתי אישית ופומבית בבורסה לניירות ערך.
ברם, ההבדלים בין שני סוגי ההצעות הם ניכרים ומעוררים את השאלה מה טעם מצאה הרשות להכיר ב- special bid עסקה הדומה לזו של הצעת רכש ? שאלה זו מתעוררת ביתר שאת מאחר וניתן ע"י רכישות מאסיביות של ניירות ערך של חברה מסוימת בבורסה להשיג את אותן התוצאות עליהן מתכוון מציע special bid , אם כי בדרכים אחרות. בשתי
הדרכים יכול שתהיה לרכישות השפעה רבה על חברת המטרה ועל שליטת המטרה . ההבדל בדרישות אותן מעמידה רשות ניירות ערך האמריקאית בשני המקרים הוא מהותי. במקרה של special bid מטילה הרשות חובות גילוי , בדומה לאלה המוטלות על המציע בהצעת רכש קונוונציונאלית לפני רכישת המניות ואילו ברכישת מניות מסיבית בבורסה הנעשית
בשלבים , חובת הגילוי מוטלת רק כאשר בעל המניות הופך להיות "בעל עניין" בחברה.
אין מקום להבחין בין שני עסקאות אלה , כשם שאין מקום להשוות בין special bid לבין הצעת רכש קוונוינציונאלית מבחינת החובות המוטלות על הרוכש. ההבדל מנת לשקול ההצעה.
Special bid מחייב את הניצע לשקול במהירות את השאלה האם עליו למכור את מניותיו במחיר המוצע או להישאר בעליהן. במשך 15 ה- דק' הראשונות של ההצעה חייב המציע לרכוש כל כמות מניות המוצעת לו במחיר עליו הכריז. לאחר תום 15 דק' אלה רשאי המציע לסגור את הצעתו ולסרב לרכוש מניות נוספות. בהצעת רכש קוונוינציונאלית
זכאי המציע להתנות את הצעתו בתנאי כי כמות המניות שתוצע לו לא תפחת מן המס' אותו נקב בהצעתו. זכות חזרה דומה קיימת גם לניצע.
זה האחרון זכאי בתוך שבעת הימים הראשונים מיום פרסום הצעת הרכש לחזור בו מהפקדת מניותיו אותן הפקיד עבור המציע.
הבדל נוסף מתייחס למחיר אותו מציע בעל הצעת הרכש. בהצעת רכש קוונוינציונאלית רשאי המציע להגדיל את המחיר המוצע תוך כדי תקופת הצעת הרכש. הגדלת המחיר המוצע תתייחס גם למות שהופקדו תמורת המחיר הנמוך יותר. ב- special bid המחיר המוצע נקוב מראש . יחד עם זאת , ניתן לערוך שרשרת של special bid כאשר ההצעה המאוחרת
יותר נוקבת במחיר גבוה יותר.
קיימת פרובלמטיקה , האם במקרה של שרשרת הצעות מעין אלה , המחיר המוצע בהצעה האחרונה צריך להתייחס גם למניות שהוצעו ונרכשו בהצעה הראשונה.
בשני המקרים רשאי המציע להגביל את כמות המניות אותן הוא שואף לרכוש.
ב - special bid במקרה של הגבלה כאמור , תיסגר ההצעה לאחר שכמות המניות המבוקשות הוצעה למציע. בהצעת רכש קונבינציונאלית כשמספר המניות המופקדות בתוך 10 הימים הראשונים מיום פרסום ההצעה עלה על המספר המבוקש חייב המציע לרכוש אותן פרו - רטה מן הניצעים.
2. משפט Cttlemen's
במאי 1972 נעשתה בארה"ב הרחבה משמעותית נוספת של המושג Tender offer והפעם ע"י ביהמ"ש בעניין Cattlemen's Investment . co v . fears העובדות הדרושות לעניינו הן כלהלן :
במשך תקופה של כחודשיים (נובמבר דצמבר 1971) סוכנים של George fears , נשיא ובעל מניות עיקרי של חברת Pioneer Insurance company התקשרו במישרין עם בעלי מניות בודדים של חברת Cattlemen's Investment באמצעות הדואר , הטלפון ובביקורים אישיים אצל בעלי המניות במטרה להציע לרכוש את מניותיהם תמורת מזומנים. מטרת
ניסיונות הרכישה האמורים היו לרכוש את השליטה ב- Cattlemen's.
הנהלת Cattlemen's טענה כי תוכנית הרכישות האמורה מהווה הצעת רכש וביקשה בביה"מ המחוזי הפדרלי צו מניעה שיאסור על רכישות נוספות של מניות Cattlemen's ע"י Fears ולאסור עליו להצביע מכוח אותן מניות שכבר נרכשו על-ידו , מן הטעם שפירס לא מילא אחר דרישות הגילוי ודרישות מהותיות אחרות שע"פ הוראות (d) 14 .
הבעיה שהתעוררה היתה האם תוכנית הרכישות מהווה הצעת רכש במובנה הקונוינציונאלי.
הצעת רכש שכזו היתה בד"כ הצעה מופנית לציבור של בעלי מניות ואילו במקרה זה הפנייה היתה אישית לכל בעל מניות בנפרד.
ביהמ"ש המחוזי קבע כי למרות שהפנייה נעשתה ע"י מו"מ ישיר עם בל מניות בודדים מהווה פנייה זו הצעת רכש כמשמעותה בסעיף (d) 14 .
ביהמ"ש קבע כי "חוק תרופתי" כחוק וויליאמס צריך שיתפרש באופן נרחב כדי למלא אחר מטרות הקונגרס.
מטרות אלה כוללות , בין היתר , גילוי של מידע מטריאלי הנוגע ל - "any effort to acquire control" ואי יצירת לחץ על בעלי המניות להחליט החלטות נחפזות באם למכור את המניות או להמשיך להחזיקן בידיהם.
ביהמ"ש קבע כי ההצעות לרכוש את המניות שנעשו ע"י פירס הכילו את אותן "סכנות פוטנציאליות" אשר סעיף (d) 14 התכוון להפחיתן. הנימוקים להחלטה זו היו: בעלי המניות של החברה ש"פותו" למכור את מניותיהם לא קיבלו את האינפורמציה המטריאלית כדי שיוכלו להחליט באופן שקול את נוש מכירת מניותיהם.
לאור מסקנותיו אלו , העניק ביהמ"ש צו מניעה האוסר על פירס להשתמש בכוח ההצבעה של המניות אשר רכשו בדר האמורה. ביהמ"ש , בדומה לרשות לניירות ערך , בחר לחרוג במקרה זה מן המשמעות הקוונוינציונאלית אשר הוקנתה במרוצת השנים למושג הצעת רכש. כאן העדיף ביהמ"ש לא את עצם הפעולה עצמה , אלא את השפעת הפעולה על הצדדים
המעורבים בעסקה. נק' המבט שאפיינה פס"ד זה היתה הצורך בהגנה על משקיעי חברת Cattlemen's . צורך זה גרם לכך כי המושג הצעת רכש הורחב לכלול גם את הפעולה בה נקטו ראשי חברת פירס.
(3.) Yellow Freight
פרשנות נרחבת במיוחד על משמעות המושג הצעת רכש ניתנה בעניין Yellow System inc. העובדות הצריכות לעניינו הן: ב- 14 לאוגוסט 1972 התקשרה Yellow Freight בהסכם לרכישת 693,225 מניות תמורת מזומנים (המהווה % 70.8 ) של חברת Adley מאת שמונה בעלי מניות תמורת $ 6.28 למנייה. ע"פ ההסכם הנ"ל התחייבה Yellow Freight
לאפשר לבעלי המניות הנותרים ב- Adley למכור לה את מניותיהם באם יבחרו לעשות כן , באותו מחיר. מאחר ושתי החברות עסקו בהובלה באמצעות רכב היתה עסקה כפופה לאישור Interstate Commerce Commission ועד לקבלת האישור האמור הופקד המניות בידי צד שלישי .
עד לקבלת האישור האמור ישתמשו חלק מבעלי המניות הנותרים שלא היו צד להסכם בזכות שהוענקה להם ע"פ ההסכם והעמידו למכירה ל- Yellow Freight 114,050 מניות (המהוות % 11.6 ) גם מניות אלו הופקדו בידי צד שלישי עד למתן האישור. הרשות לניירות ערך הודיעה ל - Yellow Freight כי הסעיף המאפשר לבעלי מניות המיעוט למכור
לה את מניותהם - אם כי לא ההסכם עצמו - מהווה הצעת רכש כמשמעותו בסעיפים (d) 14 ו- (e) 14 לחוק וויליאמס.
ההצעה שהופנתה לבעלי מניות המיעוט נשאה אופי של הצעת רכש קונווינציונאלית , שכן היא פנתה לכל בעלי המניות הנותרים בחברה , לרכוש את מניותיהם במחיר קבוע.
המציע , חברת Yellow Freight אף היתה רשאית לסגת בה מהצעתה קודם למימוש המכירה ,אילו אישור ה - ICC לא היה מתקבל כלל , כביכול בדומה להיתר הקיים למציע בהצעת רכש קוונוינציונאלית.
יחד עם זאת שונה היתה הצעה זו באורח יסודי מהצעת רכש קוונוינציונאלית. בהצעת רכש קונוינציונאלית נדרש מוכר המניות הפוטנציאלי להפקיד את מניותיו המוצעות למכירה בידי צד ג' עד לביצוע העסקה. הפקדה זו מוגבלת בזמן , תוך פרק זמן זה חייב המציע להודיע האם הוא מתכוון לרכוש את המניות או להוריד את הצעתו המקורית.
במקרה Yellow Freight הופקדו מניות בעלי מניות חברת Adely אצל צד ג' , אך סיבת ההפקדה לא היתה קשורה להסכם ביניהם לבין חברת Yellow Freight. חובת ההפקדה היתה נעוצה בצורך לקבל את אישור ה- ICC , באותה מידה שהעיסקה אם בעלי מניות הרוב , אף היא היתה כרוכה בקבלת אישור זה. כפועל יוצא , משך הזמן בו הופקדו
המניות אצל צד ג' , לא הוגבל והוא היה תלוי בקבלת אישור ה- ICC , שלא בדומה למשך הזמן המוגבל בהצעת הרכש.כמו כן מתוך הסעיף שבהסכם לא נראה כי היתה הגבלת זמן שבתוכו היו צריכים בעלי מניות המיעוט להיענות או שלא להיענות להצעה.
יש מידה לא קטנה של אירוניה בתוצאות עסקת Yellow Freight . הפנייה לבעלי מניות המיעוט נועדה להשיג שליטה בחברה של % 80 (לאחר ש - % 70.8 היו בידיה).
אילו פנתה ה - Yellow Freight לבורסה לרכוש את מניות המיעוט בחברת Adely בדרך העסקים הרגילה יש מקום להניח כי לא היו רואים ברכישות אלו הצעת רכש.
Yellow Freight העדיפה לנקוט בכלל "מתן ההזדמנות השווה" הנהוג בתיאוריה של מכירת השליטה.
שמירה זו על זכויות המיעוט חשף את Yellow Freight לחובות המוטלות ע"פ סעיפים (e) (d ) 14 ושינתה את מצבה לרעה מהמצב בו יכלה להימצא בו אילו פנתה לצורך רכישותיה ישירות בבורסה במקרה זה של Yellow Freight מהווה דוגמא הממחישה את המלכודת ואת ההוצאות המיותרות שנתפסו בהם צדדים בעלי כוונות טובות , כתוצאה
מחוסר הביטחון והוודאות שבפירוש המונח הצעת רכש ע"פ חוק וויליאמס.
(4.) רכישה בשוק הפתוח
החלטות אחרות המתייחסות למושג הצעת רכש מוכיחות כי הקשת הרחבה המקיפה מונח זה אינה בלתי מוגבלת.
א. בעניין Gulf Westren Indusrties Inc . v. Great Atlantic of Tea co . Pacific עמדה לדיון השאלה מה דינן של רכישות הנעשות בשוק הפתוח, כאשר מטרתן היא רכישת השליטה בחברת המטרה.
חברת Gulf Westren רכשה במשך תקופה של כ- 10 חודשים באמצעות הבורסה % 4.7 ממניותה של P A . בתום תקופה זו פנתה חברת Gulf Western לבעלי המניות הנותרים בחברה בהצעת רכש לרכישת מניותיהם .
מנהלי חברתA P טענו כי יש לראות גם ברכישות שנערכו באמצעות הבורסה וקדמו להצעת הרכש, חלק מהצעת הרכש, שתי קבוצות המוכרים:
אלה שמכרו בשוק הפתוח ואלה שמכרו באמצעות הצעת הרכש הקונבציונלית היו זכאיות להגנות הגילוי כאמור בסעיף (1)(d)14 וזאת החל מאותו הזמן שבו Gulf Western החליטה לרכוש כמות מהותית של מניות P A .
בית המשפט המחוזי דחה טענה זו בקבעו כי הרכישות בבורסה ע"י Gulf Western אינן מהוות הצעת רכש גם אם רכישות אלה נעשו קודם שנעשתה הצעת הרכש.דעתו זו של בית-המשפט בוקרה ע"י מספר רב של מלומדים. למעשה, דרשו מנהלי חברת A P לבחון את העסקה מאותה נקודת ראות בה נבחנה העסקה בפס"ד Cattelemen's שם ככאן
נדרש בית-המשפט להאיר את הנושא מנקודת ראות הגנת המשקיע , אולם כאן סרב בי"המש לקבל גישה זו.
ב. בעניין:- Water Wall Associates Inc. v. American Consumer Industries Inc.
הועלתה טענה קיצונית עוד יותר לפיה נתבקש ביהמ"ש לקבוע כי יש לראות בהצעת רכש , כל מקרה בו פועלת חברה ע"י רכישה קבועה ופתוחה במטרה לרכוש את השליטה בחברה האחרת.
דרישה זו איננה מבחינה בין רכישה בשוק הפתוח לבין הצעה לרכישה המופנית בדרך הקונוינציונאלית לכלל בעלי המניות. ביהמ"ש המחוזי סירב להתחיל הרחבה זו , וקבע כי רכישות בשוק הפתוח בכל דרך שהיא אינן מהוות הצעת רכש אף אם הן מתבצעות תוך מטרה לרכוש שלטה באותה חברה.
בעניין Water Wall לא נתבעה החברה הרוכשת לקשור את רכישותיה בבורסה עם הצעת רכש קונינציולית. במקום זה , בתביעה נגדית , טענה הנתבעת American Consumer Industries , כי החברה הפועלת בשוק הפתוח לרכישת מניות A.C.I ע"י הוראת רכישה פתוחה וקבועה במטרה לרכוש את השליטה , היא לכשעצמה מהווה הצעת רכש במובן
חוק וויליאמס. טענה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש החוזי שקבע כי רכישות בשוק הפתוח אינן מהוות הצעת רכש.
ניתן לומר כי הצע המקובלת בארה"ב היא כי רכישות בשוק הפתוח למרות שהן עשויות להיות מכוונות לרכישת השליטה אינן מהוות להצעת רכש. פס"ד נוגד בענין D- Z Inv .co. v. Halloway (1974-1975 Transfer Binder) FED . SEC. L. REP .(CCH) 94,771 (S.D.N.Y. 1974)
שם הביע ביהמ"ש את דעתו כי רכישה כזו גור לעליה במחירי המניות הנרכשות וע"י כך מופעל לחץ על בעלי המניות למכור את מניותיהם , שכן הרכישות המרוכזות מעניקות להם להשיג מחיר גבוה יותר עבור מניותיהם.
פס"ד נוסף התומך בגישה זו הוא Nachman Corp. v. Halfred Inc , בעניין זה נטען ע"י חברת המטרה כי רכישה של כ - 15,000קראת ממניותיה בשוק הפתוח בעיסקה "מעבר לדלפק" (over the counter ) מהווה הצעת רכש . ביהמ"ש קבע כי פעולותיו של נשיא החברה הנתבעת בנוסתו לשכנע ארבעים בעלי מניות( מתוך כ- 600) למכור לו את
מניותיהם במטרה לרכוש את השליטה בחברה , לא היתה הצעת רכש. בעלי המינות אליהם פנה נשיא הנתבעת היו מנהלים , פקידים בכירים , ובעלי מניות עיקריים. דעת ביה"מ היתה כי אנשים אלה הם מספיק חזקים כדי שלא יהיו מושפעים מהלחץ המופעל עליהם עד כדי כך שיחליטו החלטה חפוזה וללא שיקול מספיק , החלטה זו מסתמכת גם כי לא
הוכח בפני ביה"מ כי לרכישות בשוק קדמה הודעה פומבית כלשהי העשוייה להיחשב כהצעת רכש. ההשקפה כי אין לראות ברכישות בשוק הפתוח הצעת רכש כמובנה בחוק נתמכת אף בטענה כי אף שייתכן שעל בעלי המניות המתבקשים למכור את מניותיהם נגרם לחץ עקב , עליית המחירים של המניות מהסוג הנדן, הרי שלחץ זה אינו שונה מהלחץ שבעלי
המניות רגילים בו בכל העסקאות בשוק.
יש אף הטוענים כי רכישת המניות הנעשית ע"י רכישה בשוק הפתוח או במו"מ ישיר, או "מעבר לדלפק" , גם כאשר היא מלווה בפרסום , אין לראות בה הצעת רכש , שכן , לא היה בכוונת הקונגרס להסדיר רכישות בשוק הפתוח. יחד עם זאת אין ספק כי תוכנית רכישה כזו כאשר היא מלווה בפרסום עשויה להשפיע על בעלי המניות באופן הדומה
להשפעה שיש להצעת רכש קוונוינציונאלית.
רוכש פוטנציאלי מוכשר עשוי, ע"י למידת תנאי השוק , - בחינת המחיר ההולם , חישוב נכון שח מס' המניות שהוא עשוי לרכוש מבעלי המניות וכו' - להגיע לתוצאה זהה שזו בהצעת רכש קונוינציונאלית מבלי שיהא עליו לנקוט בכל הצעדים הפורמלים הכרוכים בה ולהתחייב בכל ההצעות שהצעת הרכש גוררת בעקבותיה. מאידך , לא ניתן להחיל
על רכישות בשוק הפתוח את כל החובות שחייב בהן המציע בהצעת רכש קונוינציונאלית , כגון החובה לרכישת מניות על בסיס פרו - רטה , זכות החזרה המוענקת לבעלי המניות וכו' . יש סכנה רבה בכך שהרחבת הקונספציה של הצעת רכש קונוינציונאלית גם על רכישות בשוק הפתוח , תחסל בכלל את הרכישות האלה , או לפחות תאסור על
פומביותם.
ה. רכישה מוקדמת להצעת רכש
בעיה המעסיקה משפטנים רבים בארה"ב היא מה הדין כאשר אדם מתחיל לרכוש מניות בשוק הפתוח או ע"י מו"מ ישיר עם בעלי מניות שונים וע"פ תוכנית קבועה מראש כאשר בכוונתו לרכוש למעלה מחמישה אחוזים מהון המניות של חברת המטרה לפני שיציע הצעת רכש. הסיבות העיקריות לרצונו של אדם לרכוש כמות מסוימת של מניות עוד לפני
שיפנה בהצעת רכש לבעלי המניות הן אלה:
רכישה כזו תקנה לו דריסת רגל בחברה. רכישת 2-4% ממניות חברת המטרה עשויה להקנות למציע עמדת מיקוח בחברה ולהקנות לו אוזן קשבת יותר בהנהלת חברת המטרה.
בחינת השוק. זוהי אולי סיבה יותר חשובה מהראשונה. ע"י נסיונות הרכישה יכול המציע לבחון את השוק של מניות חברת המטרה ולנסות להעריך את כמות המניות שתוצענה ואם אכן יפנה בהצעת רכש ומהו המחיר שבו עליו לנקוב כדי שזה יהיה אטרקטיבי לבעלי המניות הניצעים.
מחיר הרכישה. רכישה מוקדמת של מניות החברה, תהא תמיד זולה יותר מאשר הרכישה בדרך הצעת רכש. השאלה היא האם תכנית הרכישה המוקדמת מהווה הצעת רכש כמובנה בסעיף (d) 14 . לדעת Griffin Tucker.
רכישות כאלה יכולות להשפיע על מחיר המניות בשוק ועל השליטה בחברה , השפעה הדומה לזו של הצעת רכש קונוינציונאלית והיא טומנת בחובה את הסכנה הפוטנציאלית לשלול מבעלי המניות המוכרים את המידע החשוב והדרוש להם כדי להחליט באם למכור את מניותיהם או לא. לדעת מחברים אלה רכישות מוקדמות ממספר רב של בעלי מניות עשוי :
"to achieve the same results , although not necessarily through the same devices , as those whose which prompted Congress to Section 14(d) to provide disclosure for the protection of investors".
לפיכך , יש לדעתם , לבחון כל מקרה לנסיבותיו כדי להחליט באם יש לראות ברכישה המוקדמת חלק מהצעת הרכש שבאה בעקבותיה. יחד עם זאת , יש לדעתנו לזכור , כי אם וכאשר נקבע שתוכנית הרכישה מהווה חלק מהצעת רכש שבא בעקבותיה , יש להתאימה מלכתחילה להוראות הסעיפים הדנים בחוב ברכישה על בסיס פרו-רטה , בזכות החזרה של
בעל המניות , עיקרון המחיר השווה וכו' , דבר שהוא בלתי אפשרי בתכלית.ראוי להדגיש פס"ד העשוי לשפוך אור על סוגייה זו , על אף שהוא עוסק בנושא רכישה ע"י מו"מ ישיר שקדם להצעת רכש . פס"ד הוא :- Sunshine Mining co.v. great Western United Co. העובדות הצריכות לעניינינו הן אלה :Great Westren (להלן - הנתבעת)
גילתה לבורסה לניירות ערך של ניו - יורק כי היא מתכננת לבצע עיסקה פרטית לרכישת כמות גדולה של מניות חברת Sun shaine (להלן - התובעת) ולאחריה להציע הצעת רכש לכמות נוספת של מניות חברה זו . באותו יום אחה"צ , ביצע הנתבעת את ההסכם לרכישת כ- % 6 (כ- 335,000 מניות ) מהון מניות התובעת. שלושה ימים לאחר
מכן , הציעה הנתבעת הצעת רכש לרכישה של עד שני מיליון נוספות. התובעת טענה כי הצעת הרכש מפלה לרעה את כלל בעלי המניות והמוכרים הפרטיים וכי פעולה זו של הנתבעת מהווה הפרה של סעיפים (6)(d ) 14 ו- (7)(d)14.
ביה"מ קבע כי עסקת הרכישה הראשונה היתה רכישה נפרדת ובלתי תלוייה בהצעת הרכש שאה בעקבותיה.
אם נראה פס"ד ביחד עם ההחלטות הקובעות שאין לראות ברכישות בשוק הפתוח הצעת רכש , הרי שאין מקום, להרחיב את הקונספציה אף לרכישות בשוק הפתוח שנעשו עובר להצעת רכש.
יתרה מזאת , העמדה כי רכישה מוקדמת להצעת רכש כמוה כהצעת רכש , משמעותה קביעת מבחנים אובייקטיבים לכוונות סובייקטיביות. מה הדין אם אדם מתכוון לערוך רכישה מוקדמת קודם להצעת רכש , אך נסוג מהחלטתו לבצע הצעת רכש לאחר הרכישה המוקדמת.
מדוע יש לאכוף עליו כללי גילוי שאינם נאכפים על כל קונה ומוכר רגיל של מניות בשו הפתוח . או במקרה אחר , כאשר מבוצעות רכישות אשר מלכתחילה לא היו בתחילתן כוונה לערוך הצעת רכש לאחריהם ורק לאחר סיום אותן עסקאות החליט הגוף הרוכש השיך והציע הצעת רכש . כיצד נבחין מתי התגבשה ההחלטה להציע הצעת רכש ומה יהיו
הקריטריונים במבחן זה?
ו. סיכום
מהתמונה העולה לפנינו ברור כי ע"פ הדין האנגלי ,הקובע מפורשות כי הצעת רכש משמעותה פניה ליותר ממחזיק מניות אחד לרכישת מניותיהם במטרה לרכוש את השליטה בחברה -לעומת זאת הדין האמריקאי אינו נותן הגדרה ברורה למונח הצעת רכש ומשאיר לבתי המשפט את התפקיד להחליט באם עסקה פלונית בניירות ערך , מהווה הצעת רכש
ולפיכך כפופה לדרישת סעיפי החוק.
לכן , ע"פ הפסיקה האמריקאית נראה כי הרכישות בשוק הפתוח והעסקאות מעבר לדלפק , אינן בבחינת הצעות רכש אך יחד עם זאת הפנייה אל משפחות המייסדים במו"מ , מהווה פנייה זו הצעת רכש (כבמשפט Cattlemen's ) ובעלי המניות של החברה ש"פותו" למכור את מניותיהם , לא קיבלו את האינפורמציה המטריאלית כדי שיוכלו להחליט באופן
שקול את נושא מכירת מניותיהם.
מסקנה:
חוק החברות ממלא פונקציה כפולה במישור המרשה ובמישור המצווה במקרה דנן שמור יעד מצווה ונכון וראוי להשתמש ביעד זה כל אימת שסביר להניח, כי פתרונות חוזיים רצוניים שהצדדים עשויים להגיע אליהם בכוחות עצמם - ללא התערבותו הקוגנטית של המחוקק - לא יהיו פתרונות אופטימלים.
תסריטים כאלה אפשריים בכל המקרים והם אינם מעטים שבהם כוחות השוק החופשי אינם מספיקים והמתכנן יודע מראש כי הסיטואציה מועדת למה שמכונה "כשלון שוק".
לכן לדעתי הכללת נושא הצעת רכש בחוק החברות הינה מציאת שביל הזהב.
ובדיעבד, האם היה מקום לחייב את פדרמן בקיום ההשתלטות על דרך הצעת רכש, יש להניח כי באם היה על פדרמן, לפעול על פי החוק וכאיש קומודיס, איש עסקים אשר הסודיות והספונטניות הם המכתיבים פעולותיו - לא היה נכנס לתכתיבי השתלטות על דרך הצעת רכש בה גלוי מוכתב בזמן ומוגבל בחופש מסחר.
ביבליוגרפיה:
1. חברות החוק החדש והדין ד"ר יחיאל בהט תשנ"ט - 1999
2. י' שטרן " רכישת חברות המניעים והערכתם" מחקרי משפט ח (תש"ן)255
3. א' בבצ'וק וא' פרוקצ'יה "רכישת חברות" עיוני משפט יג (תשמח)71
4. משה קשת פירוש לחוק החברות
5. פרופ' יוסף גרוס
6. הארץ 16.5.86, הארץ שוק ההון מרץ 1988.
The developing mening of Tender offer Under Securities Exchange ACT OF 1934 ,86 Harv. L. (1973) p. 1250
James J. moylan; Exploring the Tender Offer Proyisions of the Federal - Securities (17) LAWS, 43 the Goerge Washington law Rev.551 (1975.
THE SHAREHOLDERS RIGHT TO EQUAL OPPORTUNITY IN THE SALE OF SHERS, 78 HARV. L. REV.505 (1965)
6

תגים:

עלית · השתלטות · בעלי · מניות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הצעת רכש", סמינריון אודות "הצעת רכש" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.