היישום אינו מחובר לאינטרנט

הקשר בין הפרעות קשב וריכוז ובין עבריינות נוער

עבודה מס' 060887

מחיר: 240.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הספרות בנושא וחקר מקרה באמצעות מבחן ה. D2 -

6,962 מילים ,26 מקורות ,2002

תקציר העבודה:

בחינת הקשר בין A.D.H.D לעבריינות נוער

תוכן עניינים
הקדמה
מבוא
פרק א': תסמונת הקשב הלקוי והיפראקטיביות
א.1.1. מהו A.D.H.D
א.1.2. תופעות נוירולוגיות של הילדים הסובלים מA.D.H.D-
א.1.3. תופעות רגשיות וסיכונן אצל ילדים הסובלים מ A.D.H.D-
פרק ב': עבריינות נוער והתנהגות אנטי-חברתית
ב.1.1 עבריינות נוער
ב.1.2 המשפחה ותהליך הסוציאליזציה כגורמי עבריינות
ב.1.3 המשפחה העבריינית
ב.1.4 עבריינות נוער ומערכת החינוך
פרק ג': חקר מקרה D2 -
ג.1.1 הצגת המחקר
ג.1.2 כלי המחקר
ג.1.3 תוצאות המחקר
פרק ד': סיכום
ד.1.1 ממצאי המחקר
ד.1.2 דיון ומסקנות

הקדמה
עבודה זו מורכבת מצירוף של מספר תחומים בהם עסקתי השנה.
במסגרת ההתנסות בחוג לחינוך מיוחד במכללת אורנים, עבדתי כמורה בפנימייה של
"רשות חסות הנוער". המגע עם הנערים העבריינים עורר בי מספר שאלות:
* באיזו מידה הכישלון של הנערים בבית הספר נבע מקשיים בלמידה?
* האם איתור מוקדם של הקשיים הלימודיים ומתן עזרה בעת הצורך יכולים למנוע
הידרדרות לעבריינות?
* האם ישנו קשר בין A.D.H.D לבין עבריינות נוער?

החלטתי לבצע חקר מקרה באמצעות מבחן הD2- על אחד הנערים החוסים במעון.
מבחן ה d2 הינו מבחן הבודק את היכולות של האונה המצחית, היינו, את היכולת
לשלוט בהתנהגות, בחשיבה, בויסות הרגשי ובויסות ההתנהגותי . GO/NO GO
האבחון כולל 5 מרכיבים של קשב:
2 מרכיבים איכותניים - קשב בררני וקשב אוטומטי
3 מרכיבים כמותיים - מהירות עבודה, דיוק, קשב.

מתוצאות המבחן נראה כי יש קשר בין A.D.H.D ובין עבריינות נוער, אך יחד עם זאת
עלי להסתייג ולומר כי על מנת לאשש את הממצאים יש צורך במחקר רחב יותר, זאת
עקב ההיקף המצומצם של הנחקרים - כיום ישנם אמצעים היכולים לבדוק תופעה זו,
כגון: בדיקות ביו-קשב הבודקים תפקודים מוחיים.

עבודה זו מהווה עבורי התנסות ראשונית בעבודה מחקרית המשלבת ניתוח מבחן
כדוגמת הD2-, התמודדות עם האוכלוסייה הנחקרת וחשיפה לנושאים המעניינים
אותי במיוחד כמו: לקות למידה, בעיות קשב, תפקודים מוחיים ועבריינות נוער.
בעבודה זו אחקור את הקשר בין A.D.H.D לבין עבריינות נוער על מנת לקבוע האם
התופעה של עבריינות נוער קשורה לתפקודי המוח. קשר זה יבחן באמצעות מבחן D2
המאפשר בדיקת תפקודים מוחיים. המבחן הועבר לנער עובר חוק השוהה באחד מן
המוסדות של "רשות חסות הנוער".
מטרת המחקר היא לבחון האם בקרב הנבחן יתגלו סימנים של .A.D.H.D
השערת המחקר היא שיימצא אחוז גבוה של A.D.H.D בקרב הנער העבריין.

מקורות:

ו"חזק", ולהוכיח ש"אני גבר", היא ביצוע מעשים קיצוניים ובינהם מעשי עבריינות(גרין,1988).
גארט(1995) ממשיך רעיון זה באומרו שלהיות "טוב" משמעו להתנהג התנהגות נשית (שסמלה-האם), ואילו להיות "רע" פירושו להיות "גבר". כהן(1975) מייחס פתרון עברייני כזה לבעיות הזהות הגברית לנערים מהמעמד הבינוני דווקא, כי נערים משכבות נמוכות יותר, היוצאים בגיל צעיר לעבודה ומקיימים את המשפחה יחד עם האב, מוצאים
במקום העבודה מודלים גבריים רבים.
מובן שהתפתחותו של יחיד לכיוון פשיעה וסטייה היא תוצאה של מגוון רב של גורמים: בינהם נתונים כלכליים, גורמים אקולוגיים צורת החיים האורבנית, התנגשות תרבויות, התפוררות ערכית בחברה וכו'. אך עם זאת, ולמרות חשיבותם של גורמים אלה, הרי במשפחה חלים תהליכי גיבוש האישיות הראשוניים, ומשום כך השנים הפורמטיביות
בתוך יחידת המשפחה, עשויות להכריע אם הילד יפנים או לא יפנים בתוך מבנה אישיותו גדר נורמטיבית ולפני ביצוע מעשי עבריינות וסטייה.
לסיכום - המשפחה מהווה עבור חבריה יחידת שייכות, ותפקידה לספק מענה לצורכיהם השונים של החברים בה , ר"ל, הורים, אחים ובני משפחה נוספים. המשפחה היא בעלת חשיבות בתהליך החיברות , בפיתוח אישיותם של הילדים ובהצבתם החברתית (טיבי,1997).
ב.1.3 המשפחה העבריינית
מתקבל על הדעת כי משפחה שבה האב פורץ, האח כייס, והאחות זונה, תפנה הסוציאליזציה בכיוון לעבריינות. אך גם עבריין אחד ויחיד במשפחה הוא בבחינת סיבה לעבריין נוסף באותה משפחה. מחקרים שנערכו הראו כי אחוז ניכר מנערים עבריינים גדלו במשפחות שהיו בהן עבריינים נוספים(מלמד, תשמ"ג).
על פי גארט (1995), המחקרים העוסקים בהשפעת המשפחה ההרוסה על עבריינים, מראים כי השפעה זו חמורה יותר כאשר מדובר בפירוד או גירושין. ההסבר שהוא נותן לכך הוא שילד הגדל במשפחה יציבה עד מות אחד ההורים מסוגל לעמוד במשבר טוב יותר מילד שבביתו שררו מתחים ומריבות קודמים לגירושין.
על פי טנא (1994) להלן סימפטומים של המשפחה העבריינית:
בידוד והתנתקות מהסביבה.
התכנסות - (enmeshment) בתוך עצמם. הלחץ על המשפחה חזק ביותר כאשר יש בקרבה אחדים שנעים במסלול השינוי מהר יותר, בעוד האחרים נאבקים לשמור על התרבות והמסורת.
חוסר ארגון ואי מעורבות בנושאים הקשורים להתפתחות הפסיכולוגית של הילד, להבנה אקטיבית ולהרגלי חשיבה.
המשפחות חשות שאינן טובות ושאין להן שליטה על גורלן.
המשפחות מחפשות עזרה לפרט מסוים בתוכן אולם לא למשפחה כגוף - לא מודעים לכך שהם זקוקים לעזרה.
סמכות ההורים איננה יעילה. הם אינם יכולים לשמור על גבולות ברורים והיחסים ביניהם לוקים בחוסר עקביות, שבולט גם ביחסיו של ההורה עם ילדיו השונים.
תקשורת לא ברורה, בייחוד בתחום פתרון בעיות. יש הורים שאינם מבחינים בין תפקיד מטלות, ואין להם פרמטרים אובייקטיבים לקביעת נורמות התנהגות ותהליכי שינוי.
כמו ה- Acting out גם ההתנהגות האנטי-סוציאלית מקבלת במשפחה משקל פונקציונלי ברמה המודעת והבלתי מודעת כאחד, והדבר משפיע על היחסים שבין ההורים לילדיהם ובין הילדים לבין עצמם.
תגובות ההורים הן , למעשה , "חזרה על אותו דבר" במיוחד במצבים, שבהם הם מרגישים חסרי אונים וחלשים. תגובות אלו עלולות לעיתים ללבוש אופי היסטרי.
במשפחות אלו מוקד השליטה חיצוני בעיקרו, ומקבל ביטוי חריף במיוחד בתפיסה פטליסטית , בהעדר רצון לשינוי והתמודדות ובשימוש מרובה במנגנונים של השלכה והכחשה.
קשיים ביצירת תקשורת מילולית תקינה. מרבית בני המשפחה אינם מסוגלים להקשיב לזולת, ולמעשה, מגיבים לעצמם. הדגש העיקרי הוא על הצורה ולא על התוכן.
עמדות דיכוטומיות ונוקשות במיוחד בתוך המשפחה מקשות על תקשורת זורמת וחיובית בין בניה.
במשפחות שאינן מאושרות, כשלהורים יש בעיות שליטה ומסרים כפולים ואין להם הרגשת קוהרנטיות, תופיע עבריינות נוער לסוגיה בפרופורציות גבוהות.
על פי מלמד (תשמ"ג) ישנם מספר מאפיינים של המשפחה "התורמים" לסטיה ועבריינות בקרב ילדיה:
העוני - מקובל לחשוב שהעוני הינו גורם עיקרי לעבריינות , ואמנם , אין ספק שלעוני יש השפעה על חינוך הילד (חוסר פרטיות , חוסר אפשרות לנהל שיחה שלא בנוכחות הילדים) אך העוני אינו הגורם הישיר העיקרי לעבריינות - יתרה מזאת, העוני הינו לעיתים רחוקות הסיבה לפשיעה , שכן ישנן משפחות המקיפות את ילדיהם בחום ואהבה
ומשתדלים להעניק לילדיהם את הטוב ביותר. יחד עם זאת יש לציין כי העוני בולט אצל קטינים המובאים לבית משפט על פי חוק טיפול והשגחה - תש"ך 1960.
לסיכום - כאשר עוני מצטרף להזנחה או לייאוש מצד ההורים , הם הגורמים לעבריינות ולהתנהגות א - סוציאלית.
יחסי משפחה פגומים - יחסי המשפחה , נוטלים חלק חשוב בעיצוב אישיותם והתנהגותם של ילדים , וכשהם פגומים יש לכך השלכות לגבי התנהגותם הסוטה או העבריינית. יחסי משפחה יכולים להיות פגומים מהבחינות הבאות:
אווירה ביתית לוקה בחסר - ישנה חשיבות מרובה לחינוך הילד באווירה ביתית נעימה , מתן הרגשת שייכות לילד , וכן מתן תחושה שהוא רצוי ביחידה החברתית ששמה - משפחה. מצב של "חוסר הספקה רגשית תקינה וחוסר אובייקט להזדהות - אין אפשרות להימנע מהתפתחות עבריינית". דוגמא טובה לסעיף זה היא "בתי עשירים" , שכן בחלק מן
הבתים הללו , רבים הם הילדים המקבלים כל טוב מבחינה חומרית, אך מעט מאוד מבחינה חינוכית ורגשית.
פער הדורות - פער השנים והדעות בין הורים לילדיהם הינו טבעי , אך לעיתים גוברים המתחים מעבר לגבול המקובל והטבעי והיחסים עלולים להגיע לידי עוינות ואפילו אלימות , במקרים חמורים ביותר , ליחסים של אדישות וייאוש מוחלט - מיחסים אלה ועד לבריחה מן הבית, לשוטטות ולהידרדרות אין הדרך ארוכה.
בית הרוס - המונח "בית הרוס" מקיף הן את המשפחות ההרוסות מבחינה פיזית - עקב סיבות , כגון: נטישה, פירוד, ופטירת אחד ההורים , והן את המשפחות ההרוסות מבחינה רגשית - עקב אי התאמה בין ההורים , סכסוכים ויחס קנטרני שלילי , המלווה לעיתים בהסתות הילדים של אחד ההורים נגד רעהו. בתים אלה, אשר בהם ממשיכים בני
הזוג לדור ביחד למרות אי-התאמתם, מהווים חממה לחינוך שלילי, ליצירת אווירה א-סוציאלית ולעבריינות - לעיתים קרובות במידה רבה יותר מאשר בבתים, שבהם קיים פירוד פיזי , המבוסס על הבנה, ואין בו מריבות והסתות הדדיות.
בית מושחת - ההשפעה השלילית ביותר לגבי קטינים מצויה בבית שהינו מושחת ומהווה דוגמא שלילית לגבי ילדיו. אם אחד ההורים או אחד האחים הינו שיכור, עבריין, מכור לסמים, עוסק בזנות או בעל סטייה אחרת, יש סיכויים סבירים לכך, שקטינים הגדלים בבית זה יושפעו ממנו בכיוון של עבריינות או של סטיות אחרות.
ישנם 3 סוגים של בתים מושחתים:
הקיצוני והנדיר ביותר - בית שבו שולחים ההורים את ילדיהם לבצע עבירות.
הבינוני בחומרה ובנפוצות - בית שבו משמשים ההורים או האחים דוגמא שלילית לחיקוי על ידי הקטינים , בלי שהתכוונו לכך.
הנפוץ ביותר- בית שבו קיימת דוגמא שלילית של התנהגות א-סוציאלית , והילדים כתוצאה ממנה מרחיקים לכת ועוברים להתנהגות עבריינית של ממש.
בית לקוי מבחינת המשמעת - זהו הגורם הנפוץ ביותר להידרדרות לסטייה ולעבריינות. ישנם 4 סוגים של ליקויים במשמעת:
משמעת קפדנית מידי.
משמעת רופפת מידי.
העדר מוחלט של משמעת.
משמעת בלתי יציבה.
ב.1.4 - עבריינות נוער ומערכת החינוך
חשיבותה של ההשכלה הפורמלית בחברה מודרנית מתועשת ידועה היטב. היא אחד הצינורות העיקריים למוביליות חברתית וכן מרכיב סטטוס חברתי חשוב ביותר. עברייני נוער הם בעלי הישגים לימודיים נמוכים והתנסותם בבית הספר היא שלילית. אחת הסיבות העיקריות לכך, היא שההערכה של ילדים מהמעמד הנמוך נעשית לפי ערכים ונורמות של
המעמד הבינוני שהם זרים להם ולא עולם בידם להשיגם. נוער מן המעמד הנמוך רואה פחות רלוונטיות בתהליך החינוכי מאשר הנוער מהמעמד הבינוני. מצב זה מביא לידי תסכול מתמיד בגלל ההישגים הנמוכים בבית הספר. לכישלון הלימודי ישנן תוצאות חמורות בחברה המודרנית , שכן כשלון כזה "מחזק" את הסטטוס הנמוך ומיצר את אפשרות
המוביליות ולעיתים אף חוסם אותן כליל (שיחור,1974).
ניתן לראות את ההתנסות השלילית בבית הספר על פי הדיאגרמה הבאה חסין (1975).
לפי טנא (1984), ישנם מספר מוקדים המצביעים על קשר ישיר בין נקודות זמן אלה לשלבי ההתפתחות של הנערים לבין החשש לעבריינות.
המעבר מהגן לכיתה א' - מעבר זה מהווה מעבר קריטי , שכן הוא דורש מהילד שינוי אוריינטציה ושינוי מושגים כללי. הילד נדרש להתרכז ולדחות סיפורים וכן למאמץ, הקשור בהבנת השפה ופיתוח קשב. ילד הסובל מחוסר שינה ומעייפות כרונית , או ,ילד שהקשב שלו לקוי לא יוכל לעמוד בדרישות האובייקטיביות המופנות אליו מצד המורה
, ויתקשה להתמודד עם תכנים לימודיים.
פער לימודי מצטבר - פער זה גורם להגברת רגשות התסכול והשנאה לבית הספר מה שמתבטא בתופעות לוואי שונות כדוגמת Acting Out . בכיתות אלה , כאשר הפער הולך ונעשה משמעותי , תופעה זו היא נפוצה ומחריפה את המצב הרעוע ממילא.
המעבר לחטיבת הביניים - מעבר זה המשולב בתחילתו של תהליך ההתבגרות , מגביר את הקשיים ואי השקט. בשלב זה ישנן היעדרויות רבות מבית הספר אשר מתרבות לקראת השלב הרביעי של סיום בית ספר העממי.
המעבר לכיתות ט' י' - מעבר זה מתרחש בעיצומו של שלב ההתבגרות שלב המוגדר על ידי אריקסון (19569 כ"דיפוזיה של האני". שלב זה מזמן גם ביטויים רבים נוספים של תופעות שליליות החל מהיעדרויות והיפלטות מוחלטת מבית הספר המשך בגניבות וגלישה לחיי רחוב ועד לתופעות של שימוש בסמים וביטויים של פריצות מינית בעיקר בקרב
נערות.
לפי טנא (1984) ישנם ביטויים שונים של חריגות , הבאים לידי ביטוי במסגרת הבית ספרית ואשר בכוחם להעיד על משבר צפוי.
קשיים ביכולת הורבלית ובקומוניקציה , המביאים את הילד לבידוד חברתי.
קשיים בקריאה וכתיבה.
אי שקט פסיכו מוטורי.
הילד האינטרוורטי - ילד הגדל במשפחה עזובה ועושה כל שביכולתו על מנת לזכות לתשומת לב מצד הוריו והוא נהפך לאדיש ודחוי.
הזנחת אב.
גניבות פעוטות מחברים לכיתה , מורה על ליקוי ב"אני העליון". ליקוי זה נובע ממה שפרנקשטיין מכנה בשם "הרצון שמשהו יהיה שלי" או ההרגשה שרוב החפצים סביבי "בלתי ניתנים להשגה".
הילד המשוטט והנעדר - סימפטום זה מופיע לאחר שהילד רכש לעצמו דימוי ותפיסה שליליים או עבריינים - מהווה גורם רב חשיבות באיתור של אוכלוסיית "סיכון גבוה" משום המיתאם החיובי הגבוה שבין שוטטות, היעדרות מבית הספר, בריחות מהבית והידרדרות לעבריינות.
שמשי (1999) מונה קבוצות של נערים הנמצאים בסיכון לפתח התנהגות עבריינית עקב התנתקותם ממערכת החינוך. קבוצה אחת היא "המנותקים הסמויים" , הנמצאים במערכת החינוך הפורמאלית, אך למעשה הם התנתקו מהסובבים אותם והאחראים על חינוכם לא היו מודעים לכך. נערים אלו מרגישים שאינם שייכים לכיתת הלימוד ושאין להם סיכוי
להצליח מול דרישות המורים. הם נמצאים בחברה העוינת את בית הספר והמרחיקה אותם מהשתתפות פעילה בלימודים.
קבוצה שניה הינם נערים שנשרו מבית הספר אך מחפשים פתרונות אחרים להתקדם בחיים. הם עובדים לפרנסתם ומנסים להשלים את חובות הלימודים במערכות לא פורמליות.
קבוצה שלישית כוללת נערים שלא מחפשים חלופות אך לוקים בניכור חברתי וחשים שאין ביכולתם להשתלב במערכת חינוכית כלשהי. נערים אלה חשים חוסר תקווה, אין להם מה להפסיד ומרבית הזמן הם עסוקים בשוטטות ובעבריינות.
כספי (1999) מדווח על מחקרים המוכיחים שלהתנהגות המורים יש השפעה רבה על הילד. הענשה מוגזמת ואין-מתן פרס להישגים או להתנהגות טובה של תלמידים מתקשים גורמים לתסכול, להתנגדות ולהתנהגות אנטי-סוציאלית. להב (1999) מדגיש כי הנשירה של בני נוער ממערכת החינוך בישראל מתרכזת בשכבת הגיל 17-15 . התפיסה המנחה את
מנהל החברה והנוער היא שלמערכת החינוך יש אחריות לחינוכם של כל בני הנוער במדינת ישראל. לכן, המטרה היא להחזיר את הנערים המנותקים לפעילות ולשלבם במסלולי החיים של בני גילם ותוך כדי כך להקנות להם הרגשה של מסוגלות, שייכות ויכולת להשפיע.
מלמד (תשמ"ג) מדגיש שהחזקת הנוער בסיכון במסגרות רגילות, ללא הכנה מתאימה של המורים כיצד להתמודד איתו, עלולה להוביל למצב שבו יגיע הנער לכיתות גבוהות ללא ידיעה מספקת של קריאה וכתיבה, דבר שיגרום לו לתסכול, לקנאה וליחס עוין כלפי החברה ובית הספר. ניתן לומר שכל תכנית המאפשרת התייחסות אינדיווידואלית לקטין
מסוים או לקבוצת קטינים מיוחדת תשפר את המצב של הקטין מכל הבחינות.
על פי שימשי(1990) רוב הנערים בגילאי 12-18 שייכים למסגרות חינוך פורמאליות ויש להם מירב הנתונים להיות אזרחים טובים ולתרום לעצמם ולחברה. אולם הנערים המצויים בקבוצות סיכון עלולים להידרדר לעבריינות אם לא יזכו לטיפול ולתשומת הלב הראויה. ההינתקות של הנערים המתקשים בלימודים ממערכות חינוכיות או חברתיות
מכריעה את "הקריירה" העבריינית של נערים בסיכון ככל שחולף הזמן מבלי שהושט להם הסיוע ההכרחי.
המנחם,א', לוי,נ' (1995) כספי (1999) ושרוני (1995) תומכים בהסבר שתופעת עבריינות הנוער מושפעת מגורמים שונים. טענתם העיקרית היא, שכתוצאה מבעיה נוירולוגית, יש לילדים לקויי למידה יותר קשיים בשפה, בתפישה החברתית וביחסים האישיים עם בני הגיל. כל אלה גורמים להתפתחות של התנהגות אנטי-סוציאלית. ההצטלבות של
אפיונים אלה עם גורמים כגון בעיות התנהגות בגילאים המוקדמים, תסמונת קשב עם היפראקטיביות, פער בין ציפיות להישגים, מנת משכל נמוכה והורות לקויה מגבירים את הסיכון ומובילים לעבריינות.
הסיכוי של נער לקוי למידה להגיע לעבריינות נוער גדל ככל שנמצא בהיסטוריה האישית שלו ביעות מוקדמות של התנהגות , אימפולסיביות, פער רציני בין ציפיות להישגים בתחום הלימודי, I.Q. נמוך, פשיעת הורים, אלכוהוליזם והורות לקויה(כספי,1999 המנחם לוי,1995, שימשי,1999 , שרוני 1995).
לסיכום: המחקרים מעלים סיבות שונות לתופעת העבריינות בקרב בני הנוער: מצב משפחתי לא תקין, לחצים חברתיים ותסכול מתמשך עקב רצף של כישלונות. הענשה מוגזמת ואין מתן חיזוקים ועידוד לנערים גורמים לתסכול ולניכור של התלמידים בסיכון כלפי המערכת. כל תכנית לימודים שתאפשר יחס פרטני לקטין תשפר את מצבו בכל התחומים.
המחקרים מדגישים את חשיבותה של מערכת החינוך באחריות למנוע ככל האפשר את תופעת העבריינות.
עד כאן ציינתי גורמים חיצוניים לעבריינות.
אחד המבחנים אשר על פיו ניתן לראות הפרעת קשב וריכוז הוא מבחן ה - D2 , בחלק ג' של עבודתי אבחן מקרה של עבריינות נוער בעזרת המבחן הנ"ל.
פרק ג' - חקר מקרה על ידי מבחן D2
ג.1.1 - הצגת המחקר
שאלת המחקר: האם יש קשר בין תסמונת הקשב הלקוי A.D.H.D ובין עבריינות נוער? השאלה תיבחן באמצעות מבחן D2 , הבודק את השפעת ה
מטרת המחקר: לאתר את נקודות הכשל של הנבחן ולתת כלים להתמודדות עם הכשל.
השערת המחקר: יימצא קשר בין A.D.H.D ובין עבריינות נוער.
אוכלוסיית המחקר: נער בן 14 שביצע עבירות מסוג גניבת רכב , דקירות סכין ונהיגה ללא רשיון. הנער נמצא במקום מגוריו בדרום הארץ במצב של שוטטות. הוא נאסף על ידי פקיד הסעד ובהתערבות של בית המשפט לנוער הגיע למעון החסות בו עשיתי את עבודתי המעשית. הנחקר דיווח על קשיים משמעותיים בלמידה , חסר מוטיבציה לחזור
לבית הספר , ומעברים רבים בין בתי הספר במקום מגוריו , החל מגיל הגן ועד לכיתה ז' , בה חדל ללמוד.
לשאלתי האם ידוע לו אם עבר איזשהו מבחן לאיתור הפרעות קשב , מסר כי הוא זוכר
איזשהו מבחן שעשו לו בבית ספר (פסיכולוג בית ספר והמורה בכיתה המקדמת) אך לא
זכר להגיד לי מה כלל המבחן.
ג.1.2 - כלי המחקר
מבחן D2..
ג.1.3 תוצאות המבחן
מהירות עבודה (GZ) נמוכה. ד' השיג ציון של 194 הרבה פחות מהנורמה לבני גילו העומדת על 332-411.
דיוק (F%) - הרבה מתחת לנורמה יחסית לבני גילו. לד' היו 37 תוספות(F2) , דבר המורה על בעיית קשב וריכוז. כמו כן, מספר השגיאות (F1) עמדו על 46 , ממצא המראה על רמה גבוהה של אימפולסיביות , כנראה , בשל המיספרה ימנית לקויה.
רמת הקשב (KL) - מאוד נמוכה. הציון הכמותי של ד ' הוא 5-. הנורמה לבני גילו עומדת על 137-168.
פרק ד' - סיכום
ד.1.1 - ממצאי המחקר
הילד נמצא כלקוי למידה בצורה חמורה ביותר. כל הממצאים שעלו במבחן הם מתחת לנורמה בצורה משמעותית. הממצא החמור ביותר הוא של יכולת הקשב. הנבחן רחוק מאוד מהנורמה. בעיית הקשב החמורה משפיעה עליו בשעות הלילה , כאשר אינו מצליח להירדם ונוטל תרופות "המרגיעות" אותו. גם במבחן זה לא הצליח לסיים את כולו עד הסוף ,
אלא בחר לעשות אותו בשלבים , תוך שהוא מדבר ללא הרף בכל מהלך המבחן. "הקפיצות" בקשב ניכרות בצורה ברורה על גבי המבחן , בשלבים מסוימים הוא עבר על ה"D" באופן אקראי וסימן אותם על מנת לסיים את המבחן כמה שיותר מהר.
ד.1.2 - דיון ומסקנות
בספרות המחקרית נמצא שבעיות קשב פוגעות בתהליכים של רכישת מיומנויות למידה. דבר זה מוביל לתופעות של לקויות למידה ובכללן A.D.H.D . התסכול שחווה הנער כתוצאה מהפערים יכול להביאו להתנהגות עבריינית.
אני מצאתי התאמה בין הספרות המחקרית ובין הממצאים שעלו ממבחן ה - D2.
בעיית הקשב החמורה שעלתה מתוך הממצאים מעידה על התנהגות אימפולסיבית. כתוצאה מבעיה נוירולוגית זו , מועד הילד שלו בעיות קשב חמורות להיות בקבוצת סיכון לפתח עבריינות נוער.
מכאן ניתן להסיק שתסמונת הקשב הלקוי מגבירה את הסיכון להתנהגות שלילית
ולאימוץ מצב עברייני.
נמצאה נחיתות משמעותית של ההמיספרה הימנית לעומת התפקודים של נערים בני גילו.
דבר זה מעיד על חוסר איזון בתפקוד ההמיספרילאי ,שהוא הגורם הראשון במעלה
ללקויות למידה.
מאחר שהנבדק מוגדר כעבריין, ניתן להסיק מתוצאות המחקר שישנו קשר בין תופעת הקשב הלקוי (A.D.H.D) ולבין ההתנהגות העבריינית.
ביבליוגרפיה

1. אדד,מ. וולף,י.(2002). עבריינות וסטייה חברתית - תיאוריה ויישום. רמת גן: הוצאת
אוניברסיטת בר אילן.
2. אליצור, א.; טיאנו,ש.; מוניץ,ח.; נוימן,מ.(1995). פרקים נבחרים בפסיכיאטרייה. תל
אביב" פפירוס.
3. ברקלי,ר.(1998). לשלוט ב - A.D.H.D. תל-אביב: לאור.
4. גארט,ג.(1995). הקניית ערכים - אכפתיות והערכה. תל אביב: הוצאת אח.
5. גרין,ו.(1988). הקשר בין מאפיינים של עבריינות נוער לבין ההמשך בפעילות העבריינית.
אוניברסיטת תל-אביב.
6. האלוול,א.(1998). מריטת עצבים - הפרעות קשב. ישראל: אור-עם.
7. היימן,ט. (2000). התחום החברתי, הרגשי וההתנהגותי: מדריך למורה - האוניברסיטה הפתוחה , פרק שלישי 126-128
8. המנחם,א.(1998). "טיפול במשפחות רב-בעייתיות (מר"ב)-מודל התערבות.מפגש, 109-117
9. המנחם,א., לוי,נ. (1995). עבריינות וסטייה בראייה רב גורמית. מפגש ל"ב, 41-55
10. חסין,י.(1975). הזיקה בין עבריינות נוער למערכת החינוכית. חברה ורווחה - רבעון לעבודה סוציאלית , 29-50.
11. טיבי,נ.(1997). טיפול משפחתי במתבגרים לפי הגישה המבנית. מפגש כרך נ"ב, 1-10.
12. טנא,ד. (1984). דרכים למניעת עבריינות בבית ספר ובקהילה. מפגש י"א 35-41.
13. טנא,ד. (1994). התערבות במשפחות של חוסים במעונות לנוער קשה הסתגלות. חברה ורווחה - רבעון לעבודה סוציאלית ,כ"ט 122-125.
14. כהן,י.(1975). עבריינים צעירים בישראל. הרצליה: דפוס חבצלת.
15. כספי,י.(1999)עבירות ועבריינות נוער. תל אביב.
16. להב,ח.(1999). להחזיר את הנוער המנותק לפעילות. מצילה 16, 20-24.
17. מוס,ר.(1988). תיאוריות על גיל ההתבגרות. תל-אביב.
18. מלמד,א. (תשמ"ג).נוער במצוקה. חיפה: אוניברסיטת חיפה.
19. פרנקנשטיין,ק.(1957). עוני , מופרעות ופרימיטיביות לבעיות החיצונית של סגנון החיים. ירושלים: מכון סאלד.
20. שוהם,ג. רהב,ג. ואדד,מ. (1987). קרימינולוגיה. ירושלים: הוצאת שוקן.
21. שיחור,ד. (1974). חווית בית הספר בתפיסתם של עבריינים "ממשיכים" "ולא ממשיכים
בישראל"
22. שימשי,א.(1999). "נערים בקבוצות סיכון". מצילה 16 , 15-18.
23. שלהבת,י.(1981). הגורמים לעבריינות נוער בישראל. הוצאת התנועה הקיבוצית: מכון לבון.
24. שפירא,י בן אליעזר,א.(1986). יסודות הסוציולוגיה. תל אביב: הוצאת עם עובד.
25. שרוני,ו.(1995). "הקשר בין לקות למידה לעבריינות נוער - מגמת וסקירת ספרות". מפגש, 58-66.
26. תשבי,א.שניידרמן,ס. פינוס,א. טוראל,מ. בן-לביא,ש.(1993). הפרעות קשב וריכוז בגיל ההתבגרות. תפנית 4, 1-7
27. Erickson,E.(1956). The problem of identity. Journal of psychiatric Association. No. 40 56-121.
28. www.ubank.co.il Paper no. 21165.
27
תיוג שלילי
חסימת אפשרות למוביליות
תפיסה עצמית שלילית
התנהגות עבריינית

תגים:

היפראקטיביות

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הקשר בין הפרעות קשב וריכוז ובין עבריינות נוער", סמינריון אודות "הקשר בין הפרעות קשב וריכוז ובין עבריינות נוער" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.