היישום אינו מחובר לאינטרנט

הסיבות לפרוץ המלחמה הפונית הראשונה

עבודה מס' 060778

מחיר: 276.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הכוחות העיקריים, שיקולי רומא בכריתת הברית עם הממרטינים וביציאה למלחמה והצגת השיקולים הצבאיים.

4,514 מילים ,21 מקורות ,1999

תקציר העבודה:

הסיבות לפרוץ המלחמה הפונית הראשונה

תוכן העניינים
מבוא
פרק א: פרופיל המשתתפים העיקריים במלחמה הפונית הראשונה
1.1. הרומים
1.2. קרתגו
1.3. הממרטינים
פרק ב: השיקולים המדיניים-אסטרטגיים שהובילו למלחמה הפונית הראשונה
פרק ג: השיקולים הצבאיים שאיפשרו לרומא לצאת למלחמה זו
סיכום
ביבליוגרפיה


מבוא
היחסים בין רומא (Rome, נוסדה בערך 750 לפנה"ס) וקרתגו (Carthage, נוסדה
בערך 814 לפנה"ס) היו במשך מעל ל250 - שנה ידידותיים ומנוגדי אינטרסים. לפחות
בשנת 509 ידוע על חוזה סחר שבין קרתגו לרומא וכן נחתמו חוזים נוספים במאות
הרביעית והשלישית. קרתגו התבססה כמעצמה ימית שפעלה מצפון אפריקה [סמוך
לתוניס בת ימינו], בעיקר במערב הים התיכון ורומא ריכזה את משאביה ביצירת
עליונות בלטיום ובמרכז איטליה. לכאורה לא היתה יריבות בין השתיים עד למחצית
המאה ה3 - לפנה"ס.
בשנת 289 לפנה"ס השתלטו על מסינה הממרטינים, שהיו גדוד שכירים מקמפניה. ב -
265 לפנה"ס נוצחו הממרטינים בידי היארון ה2 - מסירקוסי. בשלב זה פנו חלק
מהממרטינים אל קרת-חדשת, היא קרתגו, כדי שזו תסייע להם להסיג את היארון -
פעולה שאכן הפסיקה את המצור. חלקם של הממרטינים התנגדו לתלות בקרתגו ופנו
לרומא כדי לכרות עימה ברית. משלחת ממסינה הגיעה לרומא כדי שזו תפעל לפינוי
חיל המצב הפוני [הפונים = בני קרתגו].
מכיוון שלרומא היו יחסים תקינים עם הפונים, לאחר שארבעה חוזים נחתמו בין
הרומאים והפונים מאז 509 לפנה"ס ועד 279 לפנה"ס, היה ברור לסנאט הרומי כי
בהיענות לפניית הממרטינים, שהיו שכירי חרב שהשתלטו בצורה בוגדנית על מסינה,
יש משום טעם לפגם, מה גם שהיה ברור להם כי הדבר יסבך את רומא בעימות עם
קרתגו.
יתרה מכך, בוגדנותם של הממרטינים היתה עקבית, הן בהשתלטותם על מסינה והן
בהפנותם עורף לפונים, עם פנייתם לרומא. מבחינה מדינית גרידא, לא היתה סיבה
לרומים להיענות לבקשתם של הממרטינים, מה גם שסכסוך עם קרתגו עבור אותה
קבוצה, קבוצת שכירי חרב מצומצמת, נראתה מלכתחילה לא כדאית ולא אתית.
מאידך, הרומים חששו מהשתלטות קרתגו, שהיתה מעצמה גדולה, על מסינה
וסיציליה כולה, שהיתה נקודה אסטרטגית חשובה בפתחה של איטליה ומשום כך
הובא העניין לפני אסיפת העם שהצביעה בעד חתימת ברית עם מסינה ובכלל זאת,
ברית צבאית.

בעבודתי ארצה לטעון כי הגורמים שהניעו את רומא להיענות לפנייתם של
הממרטינים ולצאת כנגד קרתגו, היו בראש וראשונה גורמים אסטרטגיים - מדיניים
וכלכליים, כאשר הגורם הכלכלי היווה לדעתי את המניע העיקרי בהחלטת אסיפת
העם ברומא לצאת למלחמה הפונית הראשונה.
בנוסף אטען, כי מאחר וקרתגו היתה מעצמה ימית בעלת צי מלחמתי חזק וגדול, היה
גם שיקול צבאי, היינו הצורך של הרומים להיות משוכנעים שיוכלו לגבור על קרתגו
בעלת היתרון הבולט בלוחמה ימית. שילוב השיקול הצבאי והשיקול המדיני, היווה
אם כן לדעתי את הגורם שהוביל לפרוץ המלחמה הפונית הראשונה בין רומא לקרתגו.
באשר לממרטינים, אשר הזמינו את הרומים וביקשו לכרות איתם ברית - נראה כי
אלה היוו עילה לפרוץ המלחמה בלבד, כאשר חשיבותם הינה בהיותם עילה ולא מתוך
אינטרסים מדיניים או מסחריים שבין רומא לממרטינים. ניצול עילה זו של כריתת
הברית בין רומא לממרטינים, איפשר לרומא להשליט את ההגמוניה שלה על מרחבי
הים התיכון ולהוות גורם מרכזי כאימפריה ימית ויבשתית לאחר המלחמה וזו לדעתי
היתה מטרתה האמיתית של המלחמה הפונית הראשונה.

לשם תמיכה בטענתי אציג בפרק הראשון את הכוחות העיקריים שפעלו במלחמה זו,
היינו את הרומים, הפונים והממרטינים. בהצגתם אתייחס ליתרונות והחסרונות
היחסיים שהיו לרומים ולפונים ולמעמדם של הממרטינים בין הכוחות. בפרק השני
אציג את השיקולים שהביאו את הרומים לקבלת ההחלטה התומכת בכריתת ברית
עם הממרטינים וביציאה למלחמה. בפרק השלישי אציג את השיקולים הצבאיים ואת
מסקנותי אביא בסיכום.

מקורות:

י. שצמן, תולדות הרפובליקה הרומית, מאגנס, ירושלים, תשנ"ז.
תוקידידס, תולדות מלחמת פילופוניס, מוסד-ביאליק, ירושלים, תשמ"ח.
N. Bagnall, The Punic Wars, Hutchinson, London-Sydney, 1990.
U. Ewins, "The Early Colonization of Cisalpine Gaul", PBSR, 1952.
B.D. Hoyos, Unplanned Wars: The Origins of the First and Second Punic Wars, Walter de Gruyter, Berlin-New York, 1998.
J.F. Lazenby, The First Punic War, Stanford University Press, Stanford, California. 1996.
B. Levick, Roman Colonies in Southern Asia Minor, Oxford, 1967.
D. Magie, Roman Rule in Asia Minor, Vol. 1., Berlin, 1904-13
R. E. A. Palmer, Rome and Carthageat Peace, Franz Steiner Verlag, Stuttgart, 1997
R.B. Smith, Rome and Carthage: The Punic Wars, Longmans, Green and Co., London New York, 1890.
J.H. Thiel, A History of Roman Sea-Power before the Second Punic War, North-Holland Publishing Conpany, Amsterdam.
J. Van Houtte, "Foreword", in: H. Devijver E. Lipinski, (Eds.), Studia Phoenicia X Punic Wars, Uitgeverij Peeters, Leuven, 1989, pp. 1-3.
B.D. Hoyos, Unplanned Wars: The Origins of the First and Second Punic Wars, Walter de Gruyter, Berlin-New York, 1998, PP. 6-7.
N. Bagnall, The Punic Wars, Hutchinson, London-Sydney, 1990. pp. 19-20
R. E. A. Palmer, Rome and Carthageat Peace, Franz Steiner Verlag, Stuttgart, 1997 p. 18

תגים:

רומא · קרתגו

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הסיבות לפרוץ המלחמה הפונית הראשונה", סמינריון אודות "הסיבות לפרוץ המלחמה הפונית הראשונה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.