האל, העולם והאדם בתפיסותיהם של רוזנצווייג ולוינס

תקציר העבודה:

שלושה אינם ניתנים להוכחה והם: האלוהים, העולם והאדם. הווייתו של האל הינה הוויה מוחלטת. הוא נתפס כעוצמה, אך בתור הוויה הוא קיים מעבר לידיעה. אם נציב את האלים במעמד האל, הרי שכמאמר גטה עוברים על פניהם גלים רבים וחולפים הלאה. לעומת זאת אותנו, את האדם, מרים הגל אל על ובולע את האדם שטובע במצולות. הגל והמצולה הינם חלק מהווייתו של עולם. את העולם אנו מכירים מהתבוננות, מניסיון ומחיווי. כמאמר קוהלת, "דור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת", הרי שעוצמתו של העולם מתחדשת ללא הרף. בניגוד לאל או לאלים שאינם מצויים בכפיפה אחת עם תופעת החידלון, הרי שלגבי העולם קיים החידלון ומתחדש בכל עת, אך העולם כאמור, לעולם עומד (רוזנצווייג, 102:1970)

לעומת האל והעולם, הרי מהותו של האדם היא החידלון. כל עוד האדם שואף ונושף, אזי נשימתו מעידה על קיומו וברגע שיחדל, הרי ששוב אינו קיים. הווי אומר, מהותו של האל להיות נצחי ומוחלט. מהות העולם להיות כללי והכרחי [ובו מתחוללת כל ההויה]. מהותו של האדם הינה בהיותו בר חלוף.

בעניין פרטיותו של האדם, באופן השונה מאחדותו ונצחיותו של האל ומכלליותו של העולם, תעסוק עבודה זו. מול גישתו של רוזנצווייג (1970: 64-72, 101-105), שם מייצג רוזנצווייג את העמדה של הנצחי, הבלתי מוגבל והאין סופי, כלומר האל, לעומת האדם בר החלוף, אביא את גישתו של עמנואל לוינס, אשר למרות קירבתו למחשבת רוזנצווייג, הרי שהוא שם דגש על הכוליות האנושית שיש בה יסוד משיחי הרואה בבני האדם ערבים זה לזה, אחראים זה לזה ומעצם כך, גם ישותו של האחר יכולה לקדום לישותו של הפרט מעצם האחריות ההדדית (לוי, תשנ"ג: 24-25).

ניתן לראות בין גישתו של רוזנצווייג לבין גישתו של לוינס, שתי גישות שלטענתי הן מייצגות תפיסות מנוגדות לגבי משמעותו של האדם כפרט ומובילות לפער רב יותר לגבי תפיסתה של האנושות או תפיסתו של העולם כמכלול.

אולם למרות האמור, אטען כי ניתן בסופו של דבר למצוא קירבה מרכזית בין שתי הגישות, כאשר מול הבלטת האדם כערך נשגב במישנתו של רוזנצווייג, קיים במשנתו של לוינס ערך מחנך, שאותו ניתן במידה רבה ללמוד מגישות בעלות דמיון, הנפוצות בתרבות המזרחית. גישות אלו גם כן מציגות את בטלותו של האדם, אך בהתאם לפרשנויות, הן שואפות בעיקר להוריד מגבהות ליבו ולשפר את התייחסותו לסביבה. דבר זה ניתן למצוא גם אצל לוינס (תשנ"ה: 74), הטוען כי "אני אחראי כלפי האחר מבלי לצפות מיחס - גומלין, אפילו הייתי מתחייב בנפשי". בהמשך (שם: 75) יטען לוינס כי "אין משמעות לצדק אלא-אם-כן הוא שומר על הרוח של קיום מעבר לאינטרסים". מכאן נובע שגישתו של לוינס, תוקפת את הטבע האנושי האנוכי ומובילה גם כן לכיוון הומאני, תוך הקצנת תפיסת העולם.

מכיוון שכך, אציג בפרק הראשון את האדם כפרט חולף, מול האל הנצחי. לדעתי זו אמורה להיות נקודת המוצא בדיון הנע בין שתי ההשקפות שהוצגו לעיל. בפרק השני אתייחס לחידלון המשותף לאדם ולעולם, כאשר למרות זאת העולם נתפס ככח המתחדש בכל עת ובעצם מוגדר כנצחי, בעוד שהאדם נתפס כבטל מעבר לגבולות קיומו בעולם. בפרק זה אעלה את שאלת קיומו של העולם כמהות, בעוד שבמציאות הוא מהווה יותר מסגרת להתהוות המתחדשת. בפרק השלישי אעמוד על ההבדל שבין הרציונלי לאוטופי מחד, כאשר מאידך אתייחס גם לגישתו של פוטר (Potter, 1991: 165) הרואה בגישתם האוטופית-משיחית לכאורה של בודהה ושנקרה יותר אלמנט מחנך מאשר ערך מוחלט שאמור להתקיים בטווח זמן כלשהו וזאת תוך בדיקת המהות בגישתו של לוינס, מול זו של רוזנצווייג. את מסקנותי אביא בסיכום.

תוכן העניינים:
מבוא
פרק א': האדם, האל והניסיון האנושי
פרק ב': האדם והעולם מול החידלון
פרק ג: האוטופי והרציונלי
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

לוי, ז., "מושגי האחר והאחריות כיסודות האתיקה של עמנואל לוינס", דעת 30, תשנ"ג, עמ' 21-40.
לוי, ז., (תשנ"ז), האחר והאחריות, מאגנס, ירושלים.
לוינס, ע., "פרנץ רוזנצווייג - דגם של מחשבה יהודית מודרנית", דעת 6, תשמ"א, עמ' 55-69.
לוינס, ע., (תשנ"ה), אתיקה והאינסופי, (תרגום: א. מאיר), מאגנס, ירושלים.
מלכו, ש., (תר"ץ), ספר המפואר, האחים לוין-אפשתין ושותפם, ורשה.
פראנקל, ו., (1970), האדם מחפש משמעות, דביר, תל אביב.
פרקי אבות (1964), פיליפ פלדהיים, ניו יורק.
קייז, ק., (1985), מרשמים לאושר, (תרגום: ד. יזרעאלי), זמורה-ביתן, תל-אביב.
רוזנצווייג, פ., (1970), כוכב הגאולה, מוסד ביאליק, ירושלים.
ש"ץ, ר., "השפעת הספרות הגנוסטית על ס' המפואר של שלמה מלכו", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל ו'(א'-ב'), תשמ"ז, עמ' 235-267.
תוקידידיס, (1959), תולדות מלחמת פילופוניס, מוסד ביאליק, ירושלים.
Alston, A.J., (1980), Shankara on the Creation, Shanti, Sadan.
Bunim, I.M., (1964), Ethics From Sinai, Philipp Feldheim Inc., New York.
Cohen, R.A., (1994), Elevations, The University Of Chicago Press, Chicago.
Maslow, A.H., (1954), Motivation and Personality, Harper Row, New-York
Potter, K.H., (1991), Presuppositions od Indian Philosophies, Motial Banarsidass, Delhi.
Wyschogrod, E., "The Moral Self: Emmanuel Levinas and Hermann Cohen", Daat 4, 1980, pp. 35-58.

תגים:

הוויה · חידלון · נצח · משיחיות · אוטופיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האל, העולם והאדם בתפיסותיהם של רוזנצווייג ולוינס", סמינריון אודות "האל, העולם והאדם בתפיסותיהם של רוזנצווייג ולוינס" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.