דיני ירושה

תקציר העבודה:

עבודה זו נושאה השוואה בין כללי המשפט הבינלאומי פרטי בחוק הירושה(1) לבין כללי המשפט הבינלאומי פרטי בהצעת החוק "ברירת הדין"(2) בחלקה הדן בירושה, כפי שהוצע ע"י פרופסור לבונטין.
ההצעה החוק "ברירת הדין" חוברה ע"י פרופסור לבונטין על פי בקשה של משרד המשפטים ובהתאם להסכם עם המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש סאקר.
ההצעה פורסמה ע"י משרד המשפטים בשנת תשמ"ז-1987, ומהדורה חדשה זו ממשיכה בעיקר הדברים את קודמתה (3)
הצעת החוק מציעה פתרון מקיף לכללי המשפט הבינלאומי פרטי בישראל.
כל יחס או קשר בין בריות וכל מאורע או מעשה, אפשר שתהיה לו נגיעה אל שני דינים לאומים או יותר(4). לארצות שונות דינים שונים, ולרוב אין לשאלה כלשהי תשובה משפטית אחת, לכן יש לקבוע איזו מהתשובות תתקבל לצורך העניין הנדון.(5)
ברירת הדין היא הכרעה משפטית, וככזאת היא צריכה להיעשות לפי כללים ידועים ותוך הפעלת שקול דעת לאורם. לפתרון השאלה איזה דין ראוי לחול במצב בו כרוך "יסוד זר", נוצרו הכללים לברירת דין, המהווים חלק מדיני כל ארץ, וכללי ברירת הדין הנוהגים בישראל הם בעיקרם חלק מדין ישראל.(6)
כללי ברירת הדין בהצעת חוק זו הם דו שימושים : ראשית, בהכריעם שקיים או נעדר יסוד זר שהוא משמעותי, כלומר שיש או אין לסטות בגינו מדין ישראל המהותי, הם מציבים את גבולות תחולתו של דין ישראל המהותי. שנית, כאשר הם קובעים כי אכן מצוי יסוד זר שהוא משמעותי, הם מנחים לקראת ברירת הדין הראוי מבין הדינים שיש להם נגיעה לעניין. כללי ברירת הדין הם גם בין זמניים, במהלך הזמן עשויה להתרחש תזוזה של אישים ושל דברים ממקום למקום ומחסות דין אחד לדין אחר.(7)
כללי ברירת הדין הקיימים בדין ישראל ברובם אומצו בהצעת חוק זו, עם זאת פה ושם עוצבו פתרונות חדשים או ננקטה העדפה מחייבת של פתרון אחד מתוך מספר פתרונות רווחים. החוק המוצע הוא ישראלי במובן נוסף בכך שהוא עוקב במיוחד אחרי החקיקה הישראלית בתחום המשפט הפרטי המהותי ומתכונן להיענות לצרכים ולתכונות של דין ישראל. עם זאת הצעת חוק זו מתאפיינת גם במימד עיוני כללי.
החוק המוצע מסתייע לא מעט בקטגוריות עיוניות הנמנות עם תורת המשפט הכללית, "חוזה", "עוולה" וכיוצ', ולעתים אף מופיעות הגדרות אחדות למונחים ומושגים עיונים כשימושם בהצעת חוק זו(כגון סעיף 26) (8)
בברירת הדין נודעת חשיבות לנושא הסיווג(קלסיפיקציה), לרוב נידונות שאלות של סיווג אגב העניין שעל הפרק, ברם, בפרק ה' להצעת החוק מוקדש סעיף מיוחד(סעיף 63) לדיון מפורש ומודע בנושא הסיווג.(9)
מבנה הצעת החוק - הצעת החוק מחולקת לשמונה פרקים הכוללים שמונים ושבעה סעיפים. הצעת החוק נפתחת בפרק הדן בהוראת מבוא(10) וממשיכה בהוראות לגבי החלת דיני ישראל נוכח דין זר(11), כאשר הוראות הפרק מחולקות לפי ענפי המשפט הרלבנטי.
הצעת החוק כוללת גם פרק הדן בזכויות קנויות(12) המפרט זכויות מכוח דינים זרים וזכויות מכוח פסקים זרים.
כמו כן כוללת הצעת החוק פרק נפרד הדן בעניין סמכות והפעלת שיפוט בישראל (13), וכן פרק הדן בסדרי דיון ונוהל.(14)
הוראות פרק ד' להצעת החוק דנות בכללי ברירת הדין אשר עניינם ירושה, אשר רלבנטיות כאשר מדובר במקרים בהם כרוך אלמנט זר.
פרק ד' כולל 12 סעיפים המפרטים בין היתר מונחים ומושגים לברירת הדין בירושה(15), הדין החל בירושה(16), ועוד הוראות חוק לעניין ירושה, וזאת כאשר מתעורר אלמנט זר.
הוראות הדין המצוי בעניין זה מוסדרות בחוק הירושה(פרק השביעי לחוק) הקובע הוראות בנושא משפט בין לאומי פרטי לעניין ירושה, תוך ניסיון של המחוקק לעמוד על העניינים החשובים במשפט בינלאומי פרטי בנוגע לירושה.
יש לציין כי ההוראות המדוברות בחוק הירושה הדנות בענייני ירושה הכרוכים אלמנט זר, הם יוצא דופן לעניין כללי המשפט הבינלאומי פרטי החל בישראל, שכן הם מוסדרים בחקיקה, אשר קובעת בין היתר גם כללי סמכות וגם כללי ברירת דין, זאת לעומת ענפי משפט אחרים החסרים הסדר סטטוטורי.
במסגרת סוגיית המשפט הבינלאומי פרטי עולות שלוש שאלות עיקריות: ראשית, סמכות מערכת השפיטה לדון בעניין הכרוך אלמנט זר. שנית, הדין החל על העניין הנדון. שלישית, אכיפה של פסקי דין זרים.

תוכן עניינים:
1. מבוא
2. סמכות מערכת השפיטה של ישראל
3.הדין החל בירושה
4. הפניה (RENVOI)
5. דין נכסים מסוימים
6. דין חוץ שאין נזקקים לו
7. סוגיות נוספות לעניין הדין החל בירושה
8. תקיפות צוואה
9. כשרות לצוות
10. תוקף צורני של צוואה
11. הוראות נוספות לעניין צוואה המוסיפות על הדין המצוי
12. סיווג (מיון מונחים)
13. סוף דבר

תגים:

לבונטין

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "דיני ירושה", סמינריון אודות "דיני ירושה" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.