היישום אינו מחובר לאינטרנט

האינטגרציה בישראל

עבודה מס' 041051

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: הרקע לקבלת ההחלטה, מטרות ושיטות, ביצוע האינטגרציה, תפיסת היכולת, ההקבצה ומיזוג החינוך ובדיקת היישום של השיטה ותועלתה.

8,283 מילים ,67 מקורות

תקציר העבודה:

תוכן עניינים:
1. מבוא: הרקע לקבלת ההחלטה ומטרות האינטגרציה
2. מטרות האינטגרציה ושיטות להשגתן
3. ביצוע האינטגרציה הלכה למעשה
א. דימוי עצמי והשכלה
ב. הנעה פנימית והישגים לימודיים
4. תפיסת יכולת
5. הקבצה ומזוג חינוכי בישראל
6. השתמעויות לימודיות של ההפרדה
7. אינטגרציה הבטחה שלא מומשה?
8. סיכום ומסקנות
9. ביבליוגרפיה

תמצית
כמו רעיונות חברתיים רבים גם רעיון האינטגרציה הובא לישראל מארה"ב.
בארה"ב החלה תוכנית האינטגרציה לפעול במחצית השנייה של שנות ה-60 ובמהלך שנות ה-70. מטרתה של האינטגרציה הייתה בעיקר לעזור לפתור בעיות של הפלייה על רקע גיזעי.
תוכנית האינטגרציה התקבלה על ידי ממשלת הליכוד בקדנציה הראשונה שלה.
הרקע לאינטגרציה בישראל היה שונה באופן מהותי מהרקע האמריקאי. בישראל הבעיה המרכזית לא הייתה הפלייה על רקע גיזעי, אלא הפלייה על רקע עדתי וכלכלי. במשך השנים נוצר מצב שבו עם נשתמש בלשון כוללנית איישו אנשים אשר מוצאם החברתי מאירופה והמערב את מרבית המשרות הציבוריות הבכירות, קבוצה זו אשר אנו מכנים אשכנזים שלטה גם על מרבית הכלכלה הישראלית. הקבוצה השנייה הגדולה יותר של אוכלוסיית ישראל הגיעה מארצות ערב וצפון אפריקה ומצאה את עצמה נדחקת לשולי החברה הישראלית.
התוצאה הייתה כזו שאת העשירון העליון איכלסו בני הקבוצה האשכנזית ואילו העשירון התחתון הורכב ביסודו מבני הקבוצה האשכנזית. על מנת לשנות מצב זה הוחלט לקיים לימודים משותפים לבני שתי הקבוצות. המטרה הייתה כפולה, ראשית חשבו קברניטי מערכת החינוך כי על ידי לימודים משותפים יוכלו לקרב חברתי בין שתי הקבוצות על בסיס היכרות אישית ובלתי אמצעית. שנית עלתה הסברה כי עם יקבלו בני שתי הקבוצות חינוך זהה, עשויים בני הקבוצה הנחותה להתקדם ולאמץ לעצמם דפוסי חשיבה אשר יקדמו אותם.
מערכת החינוך מיועדת להעניק "חינוך לכל" הן ברמה יסודית והן ברמה על-יסודית ואף בחינוך הגבוה. מערכת זו ניצבת בפני דילמה קשה ומורכבת: כיצד להבטיח רמת למודים נאותה וסבירה בקרב אוכלוסיית תלמידים הטרוגנית מבחינה חברתית ואינטלקטואלית, מבחינת יכולת לימודים, שאיפות, דימוי עצמי ומוטיבציה.
בנוסף לדאגה לשמירה על רמת הלימודים נדרשת מערכת החינוך הממלכתית לקיים בתי ספר וכיתות אשר אקלימם והמבנה החברתי שלהם תואמים לערכים של חברה דמוקרטית. כדי להתמודד עם אתגרים אלו נקטה מערכת החינוך במספר שיטות:
פיתוח שיטות הוראה מתאימות. הגדרה מחדש של מטרות ותכנים חינוכיים, ותמרונים בהרכבי לומדים בכתות, בהקבצות ובמסלולי לימוד.

עיקרם של השנויים בהרכבי הלומדים הוא הפרדה של תלמידים למסגרות לימוד הומוגניים על פי יכולת לימודית או על פי נטיותיהם הלימודיות. הפרדה זו מתבטאת בהקצאת תלמידים לבתי ספר שונים, עיוניים מקצועיים, כלליים,
במסגרת התיכונים.
מטרת המיזוג החינוכי, האינטגרציה, היא הגדלת שוויון ההזדמנויות החינוכיות, קידום לימודי של "חלשים" ולקירוב חברתי בין קבוצות חברתיות שונות. (קליין ואשל 1977 1981,, אמיר ובלס 1985, בן-ארי, שרן ואמיר 1985).
הציפייה להשגת שוויון הזדמנויות חינוכי, קדום החלשים וקרוב חברתי נובעת מההנחה שהרמה של הרב הלומדים היא משאב חינוכי בעל השפעה כשל עצמו, על הקצאת משאבים אחרים. הרמה של הרכב הלומדים משפיעה גם על יעילות נצולם של משאבים ועל עמדות והתנהגויות של תלמידים ומחנכים ומכאן שגם על תוצרים לימודיים וחברתיים.
אלה העוסקים ב'הוראה משקמת' סבורים כדברי אייגר כי: "תהליך ההוראה המשקמת איננו זהה עם עריכת אוסף מקרי של טעויות חשיבה ותיקונן, אלא רצף של פעולות הוראה ולמידה המכוון על ידי מטרות, תכנים ואמצעים שמגמתם לאפשר התערבות בחשיבה הלקויה". בעבודה זו נראה כי לא ניתן לנתק את שני התחומים.
נראה כי אחד המאפיינים של הילד טעון הטיפוח, הינו קושי במעבר בין הקונקרטי למופשט. לכן ההוראה המשקמת, ולמעשה כל הוראה, מחייבת חיזוק ההבנה של תכנים מופשטים, הבנת המשמעות של תכנים ותופעות קונקרטיים, וכן הבנה שהתוכן עשוי לחרוג מגבולות העובדתיות שלו. כל זאת כדי להרחיב את תודעת הילד, או כפי שמגדירה אייגר, לחלץ ילדים טעוני טיפוח מדפוסי החשיבה האופייניים להם. אייגר הגדירה כמה עקרונות להוראה משקמת.
א. אחריות לעומת גילוי.
ב. נאמנות למהותו החד פעמית של תוכן נתון.
ג. הארת התכנים מנקודות ראות שונות.

מושגים יש לנסח באופן המאפשר מראש שינוי ניסוח בהתאם להערותיהם ותגובותיהם של התלמידים. על המורה לציין את ההתאמה בין אופן ההגדרה המקורי והמורחב.

מקורות:

אמיר, ב', בלס נ', (1985) "התפתחותה של מדיניות משרד החינוך והתרבות בתחום האינטגרציה החברתית במערכת החינוך שבישראל". עמ' 69-99 ב: י', אמיר, ש' שרן, ר' בן ארי (עורכים), אינטגרציה בחינוך תל-אביב, עם עובד.
בן-ארי,ר', שרן, ש', אמיר, י' (1985) "ערוב עדתי בחינוך: לשם מה?" עמ' 15-30 ב: י'אמיר, שרן ש', בן ארי ר' (עורכים) אינטגרציה בחינוך תל-אביב, עם עובד.
גוטמן י', גור ע', קניאל ש', וול ד' (1972) השפעת הקבצות תלמידי (לפי רמות כושר) על הישגים לימודיים והתפתחות פסיכו-חברתית. דו"ח מחקר מס' 150. ירושלים. מכון סאלד.
דר י' (1980) הומוגניות והטרוגניות בחנוך: אינטראקציה בין המשאבים האישיים וסביבה לימודית, בהשפעה על הישגים לימודיים. האוניברסיטה העברית ירושלים.
דר י', רש נ', (1985) "הומוגניות והטרוגניות בחינוך: טענת המחיר הפסיכולוגי. פסיכולוגיה ויעוץ בחינוך תשמ"ה 39-62.
דר י', רש נ', ארהרד ר', (1989) הישגים לימודיים בחטיבת הביניים בהבנת הנקרא ובמדע. ירושלים: המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית.
זיו א', (1975) פסיכולוגיה בחינוך. תל-אביב הוצאת יחדיו.
חן מ', כפיר ד', לוי א', (1976) "התמודדות עם הטרוגניות ורמת הישגים של תלמידים בחטיבות הביניים". מגמות כ"ב 379-396.
חן מ', לוי א', אדלר ח' (1978) מחקר חטיבת הביניים: הליך ותוצאה במעשה החינוך: להערכת תרומתה של חטיבת הביניים למערכת החינוך. ירושלים, משרד החינוך.
יוגב א', כפיר ד' (1981) "גורמים הקובעים את מסלול הלימודים העל-יסודי: ההקבצה ותהליכי ניעות - מטעם במערכת החינוך". מגמות כ"ו 139-153.
יוגב א', שרפט ר' אילון ח' (1981) בין מרכז לפריפריה, מערכת חינוך ביישובי פיתוח. המרכז לפיתוח על שם פנחס ספיר באוניברסיטת תל-אביב.
ירון א' (1965) ההקבצה כפי שהיא. אפקים 1965.
ירון א' (1970) ההקבצה מהותה ועקרונותיה. עשור למפעלי הטיפוח. ירושלים. משרד החינוך והתרבות.
כפיר ד' (1986) "המיון בחנוך העל יסודי: הצבה נכונה או חסימת הזדמנות". פסיכולוגיה ויעוץ בחנוך תשמ"ו. 112-102.
כפיר ד', אש נ', אדלר ח', ספרן ק' (1993) אינטגרציה בחינוך מדיניות וביצוע המכון לחקר הטיפוח בחינוך. בית הספר לחינוך האוניברסיטה העברית ירושלים.
לוי א', חן מ' (1974) גדול בהישגים לימודיים מכתה ד' עד כתה ו'. אוניברסיטת תל-אביב. ביה"ס לחנוך.
לוי א' (1977) "הרכב הכתה, הפער בין הקבוצות העדתיות וההתקדמות בלימודים". מגמות כ"ג 97-88.
מינקוביץ א' (1969) התלמיד טעון הטיפוח בית הספר לחנוך האוניברסיטה העברית בירושלים.
מינקביץ א', דוויס ד', באשי י' (1977) הערכת ההישגים החינוכיים בבית הספר היסודי בישראל.ירושלים: האוניברסיטה העברית, ביה"ס לחינוך.
סמילנסקי ש', שפטיה ל' (1977) "הקשר בין אינטגרציה ומשתנים כיתתיים אחרים לבין הישגים בכתות א' וב'." מגמות כ"ג 87-79.
קליין ז', אשל י', (1981) "אינטגרציה וקידום מטרות החינוך בישראל". מגמות כ"ו. 271-282.
רוזן א' (1968) "ההקבצה לסוגיה" הד החינוך תשכ"ח ל"ט חוברת י"ח.
רש נ', דר י', (1990) סגרגציה בתוך אינטגרציה. הפרדה לימודית בחטיבות הביניים: גורמים ומשמעויות. המכון לחקר הטיפוח בחינוך. בית הספר לחינוך. האוניברסיטה העברית בירושלים. (פרסום מס' 125).
שמידע מ', כץ י' (1989) "מבנים חנוכיים דיפרנציאליים בין בית ספריים ותוך בית ספריים ועמדות חברתיות של תלמידים". עיונים בחינוך 50-49; 220-209.
Alexnder, K.L. Cook, M.A. Mesill, E.L. (1978) "Curriculum Tracking and Educational Stratifiation: Some Further Evidence". American Sociological Review, 43: 47-66.
Alexander, K.L. Cook M.A. (1982) "Curricola and Coursework: A Sorprise Ending go a Familiar Story". American Sociological Review 47: 626-640.
Ames, C.A. (1990) "Motivation: What teachers need to know". Teachers College Record 91 (3) 409-442.
Bandura, A. (1986) Social Foundaton of Enought and Action Asocial Cognitive Theory. Engellwood Cliffs N.J. Pientice - Hall.
Bardwell R. (1984) "The development and motivational fubction of expectations". American Educational Research Journal 21, 446-472.
Barr, R. Deeven, R. (1983) How Schools Work. Chicago: University of Chicago. Press.
Brookover, W.V. (1979) School social systems and student achievement. N.Y. Praeger.
Coopersmith, S. (1967) The Antecedents of Self Esteem. W.H. Freeman and Comp. San - Francisco.
Crain, Mahard Narot. (1962) Making Desegregation Work. Cambridge. Massachusetts, Ballinger Publishing Camping.
Creemers, S. (1989) "Introduction": Internatione Journal of educational Reasearch. 13, 7 689-690.
Gamoran, A. (1986) "Instructional and Institutional Effects of Avility Grouping". Sociology of Education, 59: 185-198.
Gettinger, M. (1985) "Time allocated and time spent relative to fime needed for learning as determinants of achievement". Journal of Educational Psychology. 77. 3-11.
Haller, A.O. and Portes A. (1973) "Status attainment processes" Sociology of Education 46.
Harter, S. (1977) "The Effects of Social Reinforcement and Task Difficulty on the Pleasure Devives by Normal and Retarded Children From Cognitive Challenge and Mstery". Journal of Experimentsl Child Psychology. 24: 476-494.
Harter, S. (1978) "Effectance motivation reconsidered toward a developmentsl model". Human Development 21, 34 - 64.
Harter, S. (1980) "A Model of Intrinsic Mastery Motivation in Children. Indiudual Differences and Developmentsl Change".
in: Minnesta Symp. on Child Psychology 14' Hillsdale, N.J. Lawrence Erlbaum.
Harter, S. (1982) "Adevelopmental perspective on some parameters of self - regulation in children". Self managment and behavior change:  From theory to practice Elmsford, N.Y.: Permagon Press.
Harter, S.(1988) "Developmental proccesses in construction of the self". In Yawkey T. Jhonson J. (Ed) Integrative processes and cocializtion, Early go Middle Childhood. Hillsdale, N.J. Eilbaum.
Hynes, N.M. (1990) "A comparison of learning and motivation Among high school students." Psychology in schools, 27, ,163-171.
Haywood, H.C. Burke W.P. (1977) "Developmental of individual differences in intrinsic motivation". I.C. Usgiris F. Weizman (Eds) The seructoring of Experience 125-203, N.Y. Plenum.
Haywook, H.C. Switzhy H.N. (1986) "Intrinstic Motivation and Behavior effect iveness in Retarded Persons". in N.R.Eliss N.W. Braw (Eds) International Review or research in Mental Retardation. 14 1-46 N.Y. Academic Press.
Hunt J, Mc.V. (1963) "Motivation Inherent in Information Processing and Action". in:  O.S. Harvey (Ed) Motivation and Social Interactions, Cognitive Determinats. 189-282 N.Y. Ronald Press.
Johnaon, D.W. Johnson R.T. (1985) "Motivational Processes in competiand individualistic learning situations". in Motivation in Education: Vol 2, 249-286 Inc. Orlando Fl. Academic Press.
Kiffer, E.(1975) "Relationship between academic achievement and presonslity characteristics." American Esucational Research Journal 12 191-210.
Madden, N.A. Slavin, R.E. (1983) "Mainstreaming Students with Mild Academic Handicaps: Academic and Social Outcomes". Review of Educaitonal Research, 53: 519-569.
Mahoney, H.J. (1975) Cognition and behaviour modification. Cambridge.
Metze, M. (1986) Different by Design The Context and Character of Three Magnet School. N.Y. Routeedge and Kagan Pave.
Miller Gerard. (1975) School Desegregation N.Y. Plenum.
Oakes. J. (1985) Keeping Track: How Schools Structive Inequality. New Haven; Yale University Press.
Rogers, C. R. (1951) Client - Centered Therapy Current - Practice Implications and Theory. Boston Havghton Mifflin.
Rosenbaum, J.E. (1976) Making Inequality: The Hidden Curriculum of High School Tracking. N.Y. Wiley.
Rosenholts, S.J. (1985) "Effective Schools: Interpreting the Evidence." American Journal of Education 93: 352-388.
Rotter, J.B. (1966) "Generalized espectancies for internal versus external control of reinforcement". Psychological Monographs. 1.
Rotter, J.B. (1975) "Some problems and mixconceptions related to the construct of internal versus externl control of reinforcement". Journal of Consulting and Clinical Psychology.43, 56-67.
Rowan, B. Miracle, A.W. (1983) "Systems of Ability Grouping and the Stratification of Achirvement in Elementary Schools." Sociology of Education, 50: 133-144.
Secxton, T, Tuckman B. (1991) "Self-beliefs and vehavior ghe fole of self - efficacy and outcome expectation over time". Journal of Personality Individual Defferences. 12, 725-736.
Sewell, W.H. Havser R.M. (1975) Education, Occupation and Earnings: Achievment in the early carear. N.Y. Academic Press.
Slavin, R.E. (1984) "Meta-Analysis in Education: How Has It Been Used?" Educational Researcher 13 (8) 6-15, 29-27.
St. John (1975) School Desegregation:  Out comes for children. N.Y. Wibey.
Vergon, C.B. (1990) "Introduction: The Context of School Desegregation Policy". Education and Orban Society 23, 1; 3-21.
Weiner, B. (1979) "A theory of motivation for some classroom experiences." Journal of Educational Psychology, 17, 3-25.
White, R. (1959) "Motivation reconsidered. The concept of competence Psychological Review 66, 297-323.
Williams, R. Cole, S. (1968) "Self Concept and School Adjusment" .Personnel and Guidance Journal. 478-481.
Willie, C.V. (1990) "Diversity School Improvement and Cgiuce," Research Agenda Items for the 1990-5 Education and Urban Society 23,1: 73-39.

תגים:

בית · עדות · ספר · סוציולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "האינטגרציה בישראל", סמינריון אודות "האינטגרציה בישראל" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.