היישום אינו מחובר לאינטרנט

השפעה של אור חזק וחלש על ממדים התנהגותיים באדם

עבודה מס' 040842

מחיר: 228.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: השפעת האור על קצבים אנדוגניים,דיכאון חורף ופוטותרפיה והשפעת האור על התפקודים השונים.

3,945 מילים ,11 מקורות

תקציר העבודה:

השפעה של אור חזק וחלש על מימדים התנהגותיים באדם

תוכן העניינים: hc0842
1. מבוא
2. השפעת עוצמת האור על קצבים ביולוגיים אנדוגניים של האדם
3. הפרעות רגשיות עונתיות: "דיכאון חורף" ופוטותרפיה
4. השפעת סוג ההארה על תפקוד קוגניטיבי, חברתי ורגשי
5. השפעת האור על תפקודים האפטיים
6. השפעת חוסר במעגל אור וחושך על עיוורים
7. סיכום
ביבליוגרפיה

1. מבוא
האור הוא במקורו גורם סביבתי בסיסי בחיי האורגאניזמים על פני כדור הארץ.
השפעותיו בולטות מאוד אצל בעלי חיים אשר מחזורי החיים שלהם (פוריות, שינה,
נדידה, חריפה וכו') נחקרו רבות.
אולם, בעשורים האחרונים הלך והתפתח המחקר הפיזיולוגי והפסיכולוגי הקושר את
תנאי הסביבה של האדם לתפקודו הפיזי והנפשי. על בסיס הקשר שנמצא בין פעילות
ביוכימית של גוף האדם לבין תנאים סביבתיים כמו מעגלי אור-חושך וטמפרטורה,
הלכו והתפתחו מחקרים המחפשים את הביטוי ההתנהגותי לתנאי סביבה משתנים,
הן ברמה הקוגניטיבית - התפיסתית והן ברמה האישיותית - הנפשית.
לאור פרמטרים רבים המשפיעים על תפקוד האדם, כשהחשובים בהם הם עוצמת
ההארה, משך זמן ההארה ועיתויה. בעבודה זו אתמקד בעיקר באפקטים של עוצמת
ההארה על דפוסי התנהגות שונים באדם. אולם לא ניתן לנתק לחלוטין את גורמי
המשך והעיתוי של ההארה מבדיקת השפעותיה של עוצמת ההארה.
עבודה זו תקיף מספר היבטים של התנהגות האדם המושפעים מסוג ההארה. מן
המחקרים שאציג כאן ניתן להוציא מסקנות יישומיות רבות בכל הקשור לתכנון הארה
בסביבת תפקוד אנושי וטיפול בקשיים פיזיולוגיים ופסיכיאטריים מהם סובלים
אנשים הרגישים לעוצמות הארה משתנות.
החוט המקשר את המחקרים שיוצגו בעבודה זו הוא השפעתו של אור בעצמות שונות
על היבטים התנהגותיים של בני אדם, המתפקדים בתנאים סביבתיים מסוימים.

מקורות:

עבודה זו תקיף מספר היבטים של התנהגות האדם המושפעים מסוג ההארה. מן המחקרים שאציג כאן ניתן להוציא מסקנות יישומיות רבות בכל הקשור לתכנון הארה בסביבת תפקוד אנושי וטיפול בקשיים פיזיולוגיים ופסיכיאטריים מהם סובלים אנשים הרגישים לעוצמות הארה משתנות.
החוט המקשר את המחקרים שיוצגו בעבודה זו הוא השפעתו של אור בעצמות שונות על היבטים התנהגותיים של בני אדם, המתפקדים בתנאים סביבתיים מסויימים.
2. השפעת עוצמת האור על קצבים ביולוגיים אנדוגניים של האדם
מחזור האור והחושך בן 24 שעות ביממה מהווה גורם חשוב ביותר בקביעת הקצבים הביולוגיים הפנימיים של האדם ויונקים אחרים. כמויות האור להם האדם נחשף במהלך היממה משפיעות הן על מעגל השינה והעירות, והן על קצבים אנדוגניים של שחרור וסינתיזת הורמונים שונים החיוניים לתפקודו.
אחת מן התופעות הביוכימיות הבולטות ביותר שנחקרו בהקשר של אור כקוצב סירקאדי היא ייצור ההורמון מלטונין (Melatonin) על ידי בלוטת הארנית ( Pineal Gland ) שבמוח. מכיוון שהפרעות בקצבים ביולוגיים פנימיים נקשרו תמיד להפרעות פסיכיאטריות מסויימות, סייע המעקב אחר ייצור מלטונין, כסמן לקצבים סירקאדיים, בידי
חוקרי מחלות נפש אלה להתגבר על קשיים בטיפול בהן.
(Lewy Sack; 1988).
ייצור המלטונין בגוף עולה בשעות הלילה ויורד בשעות היום. לייצור המלטונין קצב סירקאדי שאינו חופף באופן מלא את מעגל השינה והעירות. לכן מדידת עיתוי ייצור המלטונין מספקת מדד מדויק למצב השלב הסירקאדי בו האדם נמצא.
קצב סירקאדי של גריה סימפתטית (Sympathetic Stimulation) של בלוטת הארנית נוצר בגרעינים הסופראכיאזמים ( SCN-Suprachiasmatic Nuclei ) של ההיפותלמוס. מעבר נוירונלי רב סינפסות מקשר את הSCN- לגרעינים האינטר-מדיו-לטראלים (Intermediolateral) של עמוד השדרה, המהווים את מוצאם של הנוירונים הסימפתטיים
הפרה-גנגליונים. לנוירונים אלה סינפסות הקושרות אותם לבסוף עם נוירונים האחראים לעירור בלוטת הארנית. המעבר הרטינו-היפותלמי (Retino-Hypothalamic tract), שמגיע מן הרטינה להיפותלמוס מעביר קלט פוטי לגרעין הסופרא-כיאזמי (Lewy Sack; 1988).
השפעתו של האור על ייצור המלטונין בגוף, ומכאן על התנהגות בני האדם, מתבטאת בכך שחשיפה לאור במהלך הלילה מדכאת באופן בולט את ייצור המלטונין. המחזור של מעגל אור-חושך בן 24 שעות מכוון את גרעין ה- SCN, ששולט על ייצור מלטונין, ואולי גם על קצבים סירקאדיים נוספים. מכאן ברורה המסקנה כי משך הייצור הלילי של
המלטונין ארוך יותר בלילות הארוכים של החורף מאשר בלילות הקצרים של הקיץ.
בניסוי שנערך על שישה מתנדבים, שהוערו משנתם בין השעה 2:00 ל4:00- בבוקר ונחשפו לעוצמות שונות של אור- רמת המלטונין בפלסמה ירדה באופן משמעותי רק כאשר נחשפו הנבדקים לאור שעוצמתו 2,500 lux, לעומת חשיפה לאור בעוצמה של 500 lux בלבד. ייצור המלטונין עלה שוב מיד כשנפסקה ההארה, וירד שנית רק עם זריחת השמש (Lewy
Sack; 1988).
בחשיכה ממושכת וקבועה "רצים" הקצבים הסירקאדיים באופן חופשי. עדות לכך קיימת אצל עיוורים לחלוטין, שקצב ייצור המלטונין אצלם נע על מעגל של 25 שעות. בתנאים של בידוד זמני מאור ניתן לצפות בתופעה זו גם אצל אנשים רואים, ואכן הקוצב הסירקאדי הפנימי עובר למעגל של 25 שעות בערך.
הפרמטר העיקרי שאליו יש להתייחס בהקשר של אור פעיל מבחינה כרונוביולוגית בבני אדם הוא, שעל האור להיות בהיר דיו, אף על פי שגורמים כמו השעה ביום או העיתוי בשנה יכולים להשפיע על בהירות האור הדרושה (Lewy Sack; 1988).
3. הפרעות רגשיות עונתיות: "דיכאון חורף" ופוטותרפיה
כאמור בפרק הקודם, ככל שהאור בהיר יותר, כך יורדות רמות המלטונין בפלסמה. עובדה זו יכולה לסייע בפיתוח טיפול במחלות מאניה-דיפרסיה ומחלות נפש דו-קטביות אחרות (Lewy, Nurnberger, Wehr, Pack, Becker, Powell Newsome, 1985).
היחס שבין אור ודכאון נחקר בעיקר בהקשר של הפרעות רגשיות עונתיות (SAD - Seasonal Affective Disorder). הפרעות אלה הן למעשה סוג של דכאון המופיע בעונת הסתיו והחורף, ונעלם באביב ובקיץ. אנשים הסובלים מSAD- תוארו על ידי רוזנטל ואחרים (1984) כ"רעבים לאור" (Heerwagen, 1990).
במהלך החורף חווה החולה דכאון, האטה בקצב, שנת יתר ואכילת יתר. במהלך האביב והקיץ החולה מאופין בעוררות, פעלתנות ואנרגטיות ומתפקד בדרך כלל היטב (Rosenthal, Sack, Carpenter, Parry, Mendelson Wehr, 1985).
מכיוון שהשפעה עונתית על מצב הרוח קיימת גם אצל אנשים שאינם סובלים מדכאון חורף של ממש, הציעו חוקרים שדכאון חורף מייצג העצמה של תגובות נורמליות לשינויים עונתיים בתנאי הסביבה, בעיקר ברמת האור. הSAD- מייצג אם כן את קצה הרצף של שינויי מצב רוח עונתיים, כאשר בקצהו השני של הרצף נמצאים אנשים שאינם חשים כל
שינוי במצב רוחם בין עונה לעונה (Heerwagen, 1990).
תופעת דיכאון החורף הינה נפוצה הרבה יותר מכפי שחשבו בעבר, בעיקר באזורים צפוניים של כדור הארץ ובאזורי אקלים בעלי מזג אויר גשום, ערפילי ואפור במשך תקופות ארוכות. מחקר אפידמיולוגי מצא כי 27% מאוכלוסית מרילנד חווה שינויי מצב רוח והתנהגות עונתיים. מקרב אנשים אלה כ4%-10%- סובלים מתופעות המוגדרות כדיכאון
חורף של ממש. אחוזים דומים של אנשים הסובלים משינויי מצב רוח עונתיים נמדדו במנהטן (Heerwagen, 1990).
במחקר מקדים נמצא כי דכאון החורף השתפר כאשר החולים נחשפו לאור בהיר בספקטרום מלא לפני השחר ואחרי השקיעה, מצב שהאריך למעשה את משך תקופת ההארה. כאשר נחשפו החולים לאור צהוב עמום בעיתויים אלה, לא נמצא שינוי בהתנהגותם. קריפק ואחרים (Kripke, D.F., Risch, S.C., Janowsky, D.S.; 1983) הראו שחשיפה בת שעה אחת
לאור בהיר בשעות הבוקר המוקדמות הינה בעלת השפעה אנטי-דפרסיבית גדולה על חולים הסובלים מדכאון שאינו עונתי, יותר מחשיפה לאור אדום עמום (Rosenthal,Sack Carpenter, Parry, Mendelson Wehr, 1985).
מחקרים קובעים כי ניתן להרחיב את הטיפול באמצעות אור בהיר גם לאנשים הסובלים מקשיים שאינם עונתיים דוקא. למרות שהפוטותרפיה (טיפול באמצעות חשיפה לאור) התמקדה בסובלים מדכאון חורף, קיימים ממצאים לגבי שיפור התפקוד ומצב הרוח באמצעות פוטותרפיה גם אצל אנשים הסובלים מדכאון שאינו עונתי. חשיפה לאור בהיר יכולה
להיות לעזר גם עבור אנשים הרגישים במיוחד לחוסר בהארה בסביבתם, ללא קשר לעונה בשנה, וכן עבור אנשים הסובלים מאלכוהוליזם או בולמיה, אנארגיה כרונית או אינסומניה (קשיי שינה) באזורים צפוניים של כדור הארץ (Heerwagen, 1990).
רוזנטל ואחרים (Rosenthal et al.; 1985) בדקו את השפעת הטיפול באור על נבדקים אשר ציונם ב"מבחן המילטון לדכאון" היה גדול מ14- בתקופת הסתיו והחורף. מבחן זה (Hamilton Rating Scale for Depression) הינו שאלון בן 21 פריטים, כאשר ככל שמספר תשובת הנבדק גדול יותר, כך הוא נתפס כנוטה יותר להתנהגות דכאונית.
מספרי 21 התשובות מסוכמים עבור כל נבדק, וציון גבוה יחסית מעיד על היות הנבדק מדוכא.
כל נבדק נחשף לאור למשך שבוע ימים ולאחר מכן הופסק הטיפול למשך שבוע. לאחר כל פרק בניסוי (בסיס, טיפול, הסרה) עבר כל נבדק את מבחן המילטון שוב. הנבדקים נחשפו לאור בהיר בעוצמה של 2500 lux ובספקטרום מלא ולאור עמום בעוצמה של 300 lux.
מחקר זה מעיד על כך, שהארכת משך ההארה (העלאת כמות שעות האור ביום) באמצעים מלאכותיים ושימוש באור חזק בהרבה מאור חדר רגיל, שיפרה באופן משמעותי את מצבם הנפשי של בעלי דכאון החורף. תוצאות הניסוי מסבירות את העובדה שקיומו של אור חדר רגיל בימות החורף לא מגן על האנשים הפגיעים לתנודות עונתיות במצבם הנפשי
מפני הדכאון. התגובה האנטי-דפרסיבית לתקופת הארה ממושכת יותר היא כנראה תגובה אנושית לאור בעוצמה גבוהה, המתווכת על ידי ההיפותלמוס (Rosenthal, Sack, Carpenter Parry Mendelson Wehr; 1985).
הירוואגן (Heerwagen; 1990) ניסתה להראות במחקרה את תרומתה של הפוטותרפיה גם לאנשים שאינם מוגדרים כבעלי דכאון חורף, אך סובלים מתנודות רגשיות וירידה במצב רוחם בעונות השנה בעלות משכי היום הקצרים. היא גייסה נבדקים באמצעות "שאלון להערכת דפוסים עונתיים" (SPAQ), המעריך עבור כל נבדק, לפי דיווח אישי, את
תחושת האנרגטיות שלו, פעילותו החברתית, דפוסי השינה, משקל ומצב רוח במהלך עונות השנה השונות. הנבדקים סווגו, לפי תוצאותיהם בשאלון, לבעלי SAD ולקבוצת ביקורת - נבדקים שאינם מגיבים לעונת החורף בקשיים רגשיים.
הנבדקים נחשפו לעוצמות שונות של הארה בתקופות שונות של השנה, וניתנה להם האפשרות לשנות את אופן ההארה בחדר שבו הם נמצאים, ולהגדיר את ההארה הנוחה להם ביותר והמקשה עליהם ביותר. מצב הרוח והתנהגות הנבדקים בהתאם לסוגי ההארה ולעונות השנה נמדדו במהלך המחקר כולו.
תוצאות המחקר מראות כי קבוצת הנבדקים בעלי דכאון החורף העדיפה הארה גדולה יותר של הקירות ושל אתר העבודה לעומת קבוצת הביקורת, שבה הנבדקים לא סבלו משינויים עונתיים במצב הרוח. כמו כן העדיפה קבוצת הנבדקים בעלי הSAD- בהירות רבה יותר בחלונות ביחס לאור קבוע בחדר, לעומת קבוצת הביקורת. לא נצפה הבדל בין שתי
קבוצות הנבדקים לגבי אופן ההארה הבלתי נעים, אולם בקרב שתי הקבוצות נצפתה מגמה של סבילות רבה יותר לאור מציק בחודשי הקיץ לעומת חודשים אחרים בשנה. ההבדל בין הקבוצות ב"רעב לאור" נשאר דומה במהלך כל חודשי השנה בהם נערך הניסוי.
כמו כן, לא היה הבדל בעוצמת האור המועדפת בין מועדי הניסוי בחודשי השנה השונים (Heerwagen, 1990).
מכיוון שהניסוי לא המשיך אל תוך חודשי הקיץ, ורוב הנבדקים הסובלים מדכאון חורף דיווחו על שיפור במצב רוחם לקראת החודשים יולי, אוגוסט וספטמבר, לא נצפה שיפור במצב הרוח עד לתום הניסוי ביוני. כמו כן ייתכן, שהרגישות לחוסר בהארה פנימית אינה קשורה באופן ישיר לעונה בשנה, אלא לתנאי הסביבה שבה חי האדם. אנשים
בעלי רגישות זו, המתפקדים בסביבה בעלת הארה נמוכה, עלולים לחוות תופעות דומות לזו של דכאון חורף ללא קשר לעונה בשנה. קספר, רוג'רס, ינקי, סקורר ורוזנטל (Kasper, Rogers, Yancey, Skwerer Rosenthal, 1989) הציעו מודל לחיזוי השפעתה של תוספת הארה על בני אדם. המודל בנוי משני מימדים: רגישות האדם לפיתוח
סמפטומים דמויי SAD וחוסר בהארה בסביבת התפקוד של האדם. לפי מודל זה, אנשים בעלי רגישות גבוהה יפתחו סמפטומי SAD גם לאחר חסך קטן בהארה בסביבתם. הקושי העיקרי של מודל זה הוא בקביעת רגישותו של אדם לפיתוח התנהגות דמוית דכאון חורף (Heerwagen, 1990).
4. השפעת סוג ההארה על תפקוד קוגניטיבי, חברתי ורגשי
מכיוון שסינתיזת ההורמון מלטונין בבלוטת הארנית נשלטת על ידי ההארה הסביבתית, ורמות המלטונין נקשרות במחקרים עם הפרעות ביולוגיות ופסיכאטריות שונות, השתמשו חוקרים רבים ברמות המלטונין בגוף הנמצא בתנאי סביבה שונים כמדד לקשר שבין הארה ותפקוד של האדם.
המלטונין שולט בשחרור הורמונים חשובים נוספים, וביניהם הקורטיזול, שמשמש אף הוא מדד ביולוגי לחיזוי התנהגות אנושית.
במחקרם של קולר ולינדסטן (Kuller Lindsten; 1992) נבדקו כתשעים ילדים בארבע כיתות לימוד שונות במהלך שנת לימודים אחת. בתי הספר שהשתתפו במחקר נמצאים בפרבר של עיר בצפון שבדיה. האקלים במקום זה הינו מעונן וגשום בחורף, כאשר באביב ובקיץ ישנן תקופות ממושכות יותר של שמים בהירים. ההבדל בשעות ההארה בין הקיץ
לחורף הוא יותר מעשר שעות.
הילדים חולקו לארבעה חדרי לימוד, הנבדלים ביניהם בגישה לאור יום טבעי ובסוג אור הניאון. תפוצת ההארה בכל כיתת לימוד בכל עונה בשנה, לפי תכנית הארה, נקבעה בתחילת הניסוי.
במהלך שנת הלימודים בתנאי ההארה שנקבעו נמדדו, בין היתר, יכולת הריכוז של כל תלמיד (תפקוד קוגניטיבי) ורמת החברותיות ושיתוף הפעולה שלו עם ילדים אחרים (תפקוד חברתי).
התוצאות הראו שיכולת הילדים להתרכז השתנתה במהלך שנת הלימודים. בחודשיים הראשונים לאחר פתיחת שנת הלימודים היתה רמת הריכוז נמוכה, והלכה ועלתה לקראת שיאה בחודשים נובמבר או דצמבר. רמת הריכוז הכוללת היתה גבוהה יותר בכיתה שבה היו חלונות והותקנה בה תאורת יום מן התקרה ובכיתה שבה לא היו חלונות והותקנה בה
תאורה בצבע לבן רך. במהלך הסתיו היתה עליה משמעותית בריכוז בכל הכיתות. בשתי הכיתות בהן היו חלונות, בין אם היתה בהן תאורת אור יום או תאורה לבנה רכה, נשארה רמת הריכוז גבוהה עד פברואר, בעוד שיכולת הריכוז בכיתות נטולות החלונות ירדה באופן חד. בשתי הכיתות האחרונות נצפתה התאוששות ביכולת הריכוז בחודש מאי.
היכולת להתרכז התפתחה בצורה יציבה יותר בכיתות בעלות החלונות הרגילים.
התנהגותם החברתית של הילדים ביטאה גם היא שינויים עונתיים. בתחילת תקופת הסתיו נצפתה סוציאביליות גבוהה, שירדה לקראת סוף התקופה, ועלתה שוב לקראת האביב. רמת הסוציאביליות הממוצעת היתה גבוהה יותר בכיתה בעלת החלונות המוארת באור רך ובכיתה חסרת החלונות המוארת באור יום. בכל ארבע הכיתות היתה הסוציאביליות
גבוהה בתחילת הסתיו. אולם בכיתה בעלת אור השמים מן התקרה עלתה הסוציאביליות באופן חד בסוף תקופת האביב. נתון זה יכול לנבוע מן העליה בטמפרטורת החדר בתקופה זו, שבאה לידי ביטוי גם בירידה ברמת הריכוז.
לסיכום, נמצאו דפוסים עונתיים גם ביכולת הריכוז וגם ברמת החברותיות של הילדים. ערכים גבוהים של קורטיזול בוקר היו קשורים בנטיה לחברותיות, בעוד שערכים נמוכים של משתנה זה נקשרו עם ריכוז אישי ויתר מופנמות. הממצאים מצביעים לטובת כיתות לימוד בעלות חלונות והארה טבעית, בנוסף להארה פנימית מלאכותית בפיזור אור
ובעוצמה מסויימת ( Kuller Lindsten 1992).
מחקרו של קטצב (Katzev; 1992) מצביע על תוצאות דומות של השפעת עצמת ההארה על גורמים קוגניטיביים בהתנהגות האנושית, כמו גם על גורמים אישיותיים - נפשיים. קטצב הסתמך על מחקרים קודמים (Allen, 1982; Gaetjens, 1942; Irens, 1960 ומחקרים נוספים), המראים קשר ברור בין איכות ההארה במקום העבודה לבין איכות עבודתם
ורמת הייצור של העובדים, כמו גם שביעות רצונם ורווחתם הנפשית.
הקשר שבין האור לבין רמת הביצוע של העובדים מתווך על ידי גורמים באור כמו עוצמת ההארה, השתקפות האור ובוהקו, וכן על ידי גורמים הקשורים במטלה, כמו קונסטרסטים של צורה ורקע, גודל הגירוי הויזואלי ומורכבותו. המסקנות שיצאו מן המחקרים בתחום היו: א) הגברת ההארה בכמויות קבועות מביאה לשיפורים הולכים וקטנים
בביצוע מטלה, עד שלבסוף לא חל כל שיפור נוסף בביצוע; ב) הנקודה שבה לא חל שיפור נמצאת בעוצמת הארה נמוכה יותר ככל שגדל הגירוי הויזואלי והוא בעל קונטרסטים גבוהים יותר; ג) ניתן לגרום לשיפור נוסף בביצוע המטלה על ידי מניפולציה על משתנים כמו גודל וקונטרסט של הגירוי הויזואלי ולא על ידי הגברת עוצמת האור
(Katzev, 1992).
מחקרו של קטצב בדק התנהגות עובדים במספר מטלות האפייניות לעובדי יום רבים, כאשר אופן ההארה משתנה ומותאם כמערכת הארה חסכונית באנרגיה. המטלות כללו הדפסה, הקשת נתונים, הגהה של חומר כתוב, הבנה של מסמך כתוב ודיווח עצמי של מצבי רוח חולפים כמו עייפות, עוררות או עצבנות. בסופו של הניסוי נתבקשו הנבדקים להתאים
לעצמם את סוג ההארה המועדף עליהם.
להלן תוצאות דיווחי מצב הרוח של הנבדקים:
תוצאות ממוצעות במבחן מצב רוח באחוזים, לפי סוגי ההארה השונים
מצב הרוח
מעבדה א.
מעבדה ב.
מעבדה ג.
מעבדה ד.
עצבנות
60.8
SD=13.8
69.5
SD=8.41
84.7
SD=5.6
50.0
SD=27.9
מתח
37.0
SD=34.1
27.3
SD=24.3
43.3
SD=27.4
55.2
SD=23.7
דיכאון
52.0
SD=25.5
83.1
SD=11.3
93.1
SD=7.0
52.3
SD=30.0
רגרסיה
48.0
SD=18.7
57.3
SD=20.0
76.3
SD=14.5
43.2
SD=29.3
סוגי ההארה:
מעבדה א': ארבע מנורות 8 אינץ' על 4 ft בעלות נורות F32T8 עם שליטה על בוהק. הארה מן הקירות שממול לשולחנות העבודה.
מעבדה ב': ארבע מנורות 2ft על 2 ft מתכווננות בעלות נורות F40DBXT4, ומנורה ישירה מתכווננת על ידי העובד. תאורת קיר מכל פינה של החדר.
מעבדה ג': שתי מנורות 2 ft על 4 ft בעלות ארבע נורות F32T8 ועדשת אקריליט פריזמטית.
מעבדה ד': שתי מנורות 2 ft על 4 ft בעלות שלוש נורות F32T8 ושליטה על בוהק.
מן הטבלה ניתן להיווכח כי מצב הרוח הגרוע ביותר נצפה במעבדה ג', למעט לגבי מתח. בנוסף ניתן לומר באופן כללי כי השוני בדפוסי ההארה השפיע בדרך כלל על ערכים שונים של מצב רוחם של העובדים (Katzev, 1992).
בניגוד לפרק הקודם, בו התמקדתי במחקרים על בני אדם הרגישים באופן מיוחד לשינויים במשך זמן ההארה ובעוצמות האור, בפרק זה באה לידי ביטוי השפעתם של דפוסי הארה על אנשים "נורמליים". אף על פי שהאנשים במחקרים הללו לא אובחנו כ"מדוכאים" או בעלי הפרעות נפשיות הנובעות מחסך באור, ניתן לראות עד כמה משפיע עליהם
האור מבחינת תפקוד הרגשי והקוגניטיבי.
5. השפעת האור על תפקודים האפטיים
פן נוסף של חשיבות האור ועוצמתו בהתנהגות האדם בא לידי ביטוי במחקרים תפיסתיים. אחד המקרים שבהם ראוי להתייחס לאספקט הויזואלי של ההארה (להבדיל מאספקטים ביוכימיים ורגשיים) הוא בחקירת תפקודם של אנשים שראייתם לקויה ואינה שמישה למשימות תפיסתיות רבות.
הלר (1993) התייחס לשני אמצעים תפיסתיים - ראיה ומגע - כשני מקורות הפועלים באינטראקציה לטובת הפיכת הקלט התפיסתי של האדם לעשיר ויעיל ככל האפשר.
בניסוי הראשון שערך מצא הלר כי זיהוי האפטי של דפוסי כתב ברייל על ידי אנשים רואים, שלא הכירו את הצורות לפני כן, השתפר כאשר הנבדק נעזר, בנוסף על המישוש באצבעו, בקלט ויזואלי של הצורה (בהארת אצבעו והארת הגירוי) (Heller, 1993). ממצא מעניין לגבי עדיפותו של אור חלש כסייע לזיהוי האפטי של גירוי על ידי
אנשים רואים, הוביל את הלר לניסוי השני. בניסוי זה נחשפו הנבדקים למילים הכתובות בכתב ברייל, כאשר בוצעה מניפולציה על משתנה עוצמת ההארה.
ממצאי הניסוי הובילו למסקנה, כי לאנשים עיוורים אין כל קושי בזיהוי אותיות בברייל גם כאשר הן מסובבות בתשעים מעלות. אנשים רואים, לעומת זאת, נעזרים ברוטציה מנטלית של הגירוי המסובב, ומבצעים למעשה ויזואליזציה של הקלט ההאפטי. הם "מסובבים" את האות בדמיונם על מנת לזהותה, ולשם כך נדרשים לקלט ויזואלי. כאשר
סוג ההארה בזמן ביצוע המטלה הינו אור חדר רגיל, מקבל האדם הרואה "בעל כורחו" קלט ויזואלי רחב מן הסביבה המוארת. קלט זה מקשה עליו להתמקד בגירוי שעליו הוא צריך לבצע רוטציה מנטלית, וזמן התגובה לזיהוי הגירוי עולה. הארה נמוכה, שאינה גורמת לתוספת קלט ויזואלי שאינו רלוונטי, מפחיתה את ההסחות וממקדת את הנבדק
הרואה על גירוי המטרה (Heller, 1993).
לממצאים אלה יכולות להיות השלכות בתחום תכנון דפוסי תאורה במקומות עבודה כמו מפעלים ובתי חרושת, בהם נדרשת לעיתים קרובות מיומנות האפטית רבה, אשר יכולה להסתייע בהנחיה ויזואלית בתנאי תאורה מתאימים.
6. השפעת חוסר במעגל אור וחושך על עיוורים
אם האור אכן מהווה קוצב כה חשוב אצל בני האדם, עולה מיד השאלה מהן ההשלכות לגבי עיוורים חסרי כל תפיסת אור. לוי וסאק (Lewy Sack; 1993) בדקו את רמות יצירת המלטונין אצל עיוורים ביחס למעגל יום-לילה, וגילו כי דפוסי שחרור המלטונין ברוב המקרים הקדימו או איחרו ביחס למעגל זה.
גם ארנדט (Arendt; 1993) קובעת שאצל עיוורים רבים הקצבים הסירקאדיים הם אב-נורמליים בעקבות חוסר ההתאמה בין מחזור האור והחושך לבין מחזור ייצור המלטונין, הקורטיזול ומחזור השינה והעירות. אולם תופעה זו אינה אבסולוטית, ונראה כי הבדלים אינדיבידואליים הם שקובעים את רגישותו של האדם למעגל האור-חושך.
לגבי עיוורים הסובלים מחוסר התאמה שכזה, הוא בא לידי ביטוי בעיקר בהפרעות שינה. על אף מיעוט המחקרים, תוצאות טיפוליות מצביעות על הקשר בין עיכוב או איחור בשחרור המלטונין לבין הפרעות השינה. הזרקת מלטונין בעת ההליכה לישון השפיעה לטובה על עיוורים הסובלים מהפרעות שינה. אחת ההשפעות החיוביות של טיפול
במלטונין היא התייצבות מועד ההירדמות, כמו גם שיפור בפונקציות שינה נוספות כמו איכות השינה ומשכה. במילים אחרות, הסינכרוניזציה של מעגל השינה-עירות התרחשה בהשפעת המלטונין.
מבחינת הפרעות התנהגותיות כדכאונות וחוסר עוררות במהלך היום, הממצאים לגבי עיוורים הם פחות מוחלטים. המסקנה העיקרית מן המחקרים עד כה היא שסידור מחזור השינה-עירות משפיע לטובה על מצב הרוח והעוררות במהלך היום, גם אם לא נמצא עדיין קשר ישיר בין היעדר מעגל אור-חושך לבין תפקודים התנהגותיים אב-נורמליים. נראה
שמן הבחינה ההתנהגותית ההבדלים בין בני האדם גדולים הרבה יותר מן ההבדלים בהשפעתן של הפרעות שינה, אצל עיוורים כמו גם בקרב אנשים רואים (Arendt; 1993).
7. סיכום
השפעת עוצמות האור, בין אם באמצעות הארה טבעית ובין אם בהארה מלאכותית, מסתברת מן המחקרים בהוצגו בעבודה כהשפעה גדולה מאוד על בני האדם. מכיוון שישנו קושי להסיק ממחקרים על חיות מעבדה האם השפעת האור על התפקוד הביוכימי של מערכות האורגאניזם גדולה כל כך גם כשמדובר בבני אדם, הבאתי בעבודה זו אך ורק מחקרים
שבדקו היבטים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים של ההתנהגות האנושית ביחס להשפעת האור.
ניתן לסכם ולומר כי אור בהיר בעל עוצמה רבה מזו של אור חדר נורמלי משפר במידה רבה את תפקודו של האדם, הן במישור הקוגניטיבי והן במישור הרגשי. אנשים הסובלים מדכאון חורף מבטאים עבורנו למעשה את ההשלכה הקיצונית של חסך בהארה על ההתנהגות האנושית. אולם, גם בקרב אנשים שאינם חשים שינויים קיצוניים בתפקודם
בתקופות של חסך באור ניתן למצוא תגובות דמויות דכאון חורף וקשיי תפקוד קוגניטיבי.
מבחינה מעשית, השימוש בפוטותרפיה והשפעותיה האנטי-דפרסיביות מוכח במחקרים כיעיל במקרים קיצוניים של הפרעות רגשיות. במקרים אחרים רצוי היה לתת את הדעת על רמת ההארה הסביבתית שבה מתפקד האדם, אם במקום עבודתו ואם בבית הספר או בביתו הפרטי. מכיוון שהוכח במחקרים השונים כי ניתן לדמות את האור הטבעי, החסר כל כך
במקומות רבים בעולם בימות החורף או בתקופות החשוכות בארצות הצפוניות, ניתן בהחלט לשפר את התפקוד האנושי במצבים אלה על ידי תאורה מלאכותית בעוצמה, בעיתוי ובמשך הארה מתאימים.
ביבליוגרפיה:
1. Arendt, J., 1993, Some Effects of Light and Melatonin on Human Rhythms, in Wetterberg, L. (ed.) Light and Biological Rhythms in Man, Pergamon Press, Great Britain, 1993.
2. Heerwagen, J., 1990, Affective Functioning, "Light Hunger", and Room Brightness Preferences, Environment and Behavior, 22:5, Sept, 1990.
3. Heller, M.A., 1993, Influence of Visual Guidance on Braille recognition: Low Lighting also helps touch, Perception Psychophysics, 1993 (5) 54.
4. Kasper, S., Rogers, S.L.B., Yancey, A., Schulz, P.M Skwerer, R.G., Rosenthal, N.E., 1989, Phototherapy in individuals with and without subsyndromal seasonal affective disorder, Archive of General Psychiatry, 1989, 46.
5. Katzev, R., 1992, The Impact of Energy-Efficient Office Lighting Strategies on Employee Satisfaction and Productivity, Environment and Behavior, 24:6, Nov. 1992.
6. Kripke, D.F., Risch, S.C., Janowsky, D.S, 1983, Lighting up Depression, Psychopharmacol Bulletin, 1983, 19.
7. Kuller, R., Lindsten, C. 1992, Health and Behavior of Children in classrooms with and without windows. Journal of Environmental Psychology, 1992, 12.
8. Lewy, A.J., Nurnberger, J.I., Wehr, T.A., Pack, D Becker, L.E., Powell, R.L., Newsome, D.A, 1985, Supersensitivity to Light: Possible Trait Marker for Manic-Depressive Illness, American Journal of Psychiatry, 142:6, June 1985.
9. Lewy A.J., Sack, R.L., 1988, Intensity, Wavelength and Timing: Three critical parameters for chronobio-logically active light, in Kupfer, D.J., Monk T.H., Barchas, J.D., (eds.), 1988, Biological Rhythms and Mental Disorders, The Guilford Press, New York.
10. Lewy A.J., Sack, R.L., 1993, The use of Melatonin as a Maker for Circadian Phase and as a Chronobiotic in Blind and Sighted Humans, in Wetterberg, L (ed.), 1993, Light adn Biological Rhythms in Man. Pergamon Press, Great Britain.
11. Rosenthal, N.E., Sack, D.A., Carpenter, C.J., Parry B.L., Mendelson, W.B., Wehr, T.A., 1985, Anti- DepEffects of Light in Seasonal Affective Disorder, American Journal of Psychiatry 142:2, Feb 1985.

תגים:

הארה · פסיכיאטריה · ביולוגיה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "השפעה של אור חזק וחלש על ממדים התנהגותיים באדם", סמינריון אודות "השפעה של אור חזק וחלש על ממדים התנהגותיים באדם" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.