היישום אינו מחובר לאינטרנט

עיונים בסקרים-השוואה בין ראיון אישי לסקר טלפוני

עבודה מס' 040837

מחיר: 312.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: מהות הסקרים, מטרתם, מאפייניהם,יעילותם כאמצעי איסוף נתונים,תוקפם ומהמנותם, סקירת השיטות והשוואה.

8,214 מילים ,31 מקורות

תקציר העבודה:

עיונים בסקרים
השוואה בין ראיון אישי לסקר טלפוני

תוכן העניינים: hc0837
הסקר
מאפייני הסקר (עפ"י הורניק(
יתרונות ומגבלות
תוקף
מהימנות
הראיון האישי
הראיון הטלפוני
סיכום - השוואה בין השיטות והטכניקות השונות
ביבליוגרפיה


תמצית

מאמר זה מתייחס למהותם של הסקרים, מטרותיהם, מאפיניהם יתרונות וחסרונות
הסקרים כאמצעי לאיסוף נתונים כנושא דעת קהל שונים. כמו כן מתיחס המאמר לנושא
התוקף הפנימי, התוקף החיצוני והמהמנות של סקרים.
וזאת הדרכים להגברת התקפות והמהמנות בסקר טלפוני ואישי. המאמר בוחן במפורט
ולעומק את שיטות הראיון האישי ואת שיטות הראיון הטלפוני. הוא מתייחס לשיטות
ראיון אישי כגון: שיטות הוראות, משוב והוראות ושיטה משולבת. הוא סוקר את
השיטות הנפוצות BBT,ART,ART, ומשווה ביניהן.
בהשואה מסתבר כי שיטת ה BBT עולה על RRT עולה,ART וראיון רגיל בקריטריונים
רבים כפי שיפורט.
המאמר סוקר את טיבו ומהותו, יתרונותיו וחסרונותיו של הראיון הטלפוני.
שיטות דגימה שונות.
טפול בבעיות העדרות מהבית, חסיון מס' טלפון, אי רצון להשיב. שיטת רגל בדלת וכדור
נמוך ושילוב ביניהן כדרכים להגברת השתתפות בסקר טלפוני .
לסכום - משוה המאמר בין שיטות שונות של הראיון האישי והסבר טלפוני ומגיע
למסקנות באשר לתקפות ולמהימנות שיטות לו, הן בנוגע לשאלות רגילות והן בנוגע
לשאלות רגישות ומאימנות.

ביבליוגרפיה
1. הוד רפי (1991) "בדיקה השוואתית של טכניקות לאסוף נתונים מצרכנים בנושאים
רגישים". עבודת גמר לתואר מוסמך במנהל עסקים. אוניברסיטת תל-אביב. הפקולטה
לנהול בית הספר למוסמכים במנהל עסקים.
2. הורניק יעקב (1988) "סקרים ומשאלי דעת קהל". האוניברסיטה הפתוחה.
3. טייזון טויננבזי (1979) "שיטות ראיון טלפוניות: תמונת מצב". בתוך "סקרים ומשאלי
דעת קהל" עורך: הורניק יעקב.
4. יציב גד (1981) אסוף נתונים במחקר חברתי". אקדמון. האוניברסיטה העברית
ירושלים. עמודים .68-85 1-4
5. קנל י. אוקסנברג צ.פ. קונברס ד.מ. (1977) "החתירה להשגת תשובות
מדויקות: נסויים בשיטות ראיון חדשות". המרכז למחקר באמצעות סקרים, המכון
למחקר חברתי, אוניברסיטת מישיגן, מתוך "סקרים ומשאלי דעת קהל" עורך הורניק
יעקב.

6. Aquilinows Lo Sciuto L.A. (1990) "Effect of Interview Mode on Self - Reported Drug
.Use: Public Opinion Quarterly, 54362,-395
7. Bem D.J. (1972) "Self - perception theory" in L. Berkowitz (ed) Advances in
.Experimental Social Psychology, Vol, 6, New York Academic Press
8. Benney M, Riesman D. Star S. (1956) "Age and Sex in the Interview".The American
.Journal of Sociology 62 PP 143-152
9. Cannele C.F. Fowler L.J. Marquis N. H (1968) "The influence of interviewer and
.respondent psychological and behavioural variables on the reporting in household interviews
.Washington D.C. Government Printing Office
10,. Claldini R.B. et al (1978) "Low - ball procedure for producing compliance
.commitment then cost" Journal of personality and Social Psychology 36' 403- 476
11. Cox et al (1990) "When Consumer Behavior Goes Bad: An Investigation of
.Adolescent Shoplifting" Journal of Consomer Research, 17' 149-159
12. Dilman D.A. Gallogos J.G. Frey J.H. (1976) Redycing Refusal Rates for Telephone
.Interviews "Public Opinion Quarterey" 10, 66-78
13 Dskin A, Felsenthal D.S. (1981) "Do they lie" International Political Science Review
. 2, 407-422מתוך המקראה בעריכת י. הורניק
14. Falthzik A (1972) "When to make Telephone Interviews" Journal of marketing
.Research 9, 59-64
15. Freeman J, Butler E (1976) "Some Sources of interviewer variance in surveys. Public
.opinion quarterly 401 pp 79-91
16. Goodstadt M. Grouson V (1975) "The Randomized Response Technique. A Test on
.Drug Use", Journal of the American Statistical Association 70, 814-818
17. Hansen R.A. Robinson L.M. (1980) "Testing the effectiveness of alternative foot in the
.door manipulation". Journal of marketing Research, 17, 359-364
18. Herzog A.R. Rodgers W.L. (1980) "Interviewing Older Mode Comparsion Using Data
.From Face to Face Survey by Thelephone Resurvey"Public Opinion Quarterly 52
19. Harnik J. Zalig R. Snadmon D. (1989) "Improving complaince in the telephone health
"survey: Acomparison of three inducement techniques
אוניברסיטת ת"א, המכון למחקר עסקים בישראל, הפקולטה לנהול.
20. Houston M.J. and Ford N.M. (1976) "Broadening the scope of methodological
.research on mail surveys" journal of Marketing research 13, 397-403
21. Hyman et al (1954) "Interiewing in Social Research" Chicago University of Chicago
.Press 1954 p.159
22. Kelley H.H. (1973) "The process of causal atribution" American Psychologist 2, 107-
.125
23. Kiesler H.H. (1971)"The process of causal attribution" American Psychologist 2, 107-
.128
24. Locander W.B. Sudman S. and Bradborn N.M. (1976) "An Investigation of Interview
,Method, Threat and Response Distortion" Journal of th American Statistical Association
.71, 269-275
25. Newcomb T.M. (1955) "An Approach to the Study of Communicative Acts" in A Pare
.Hare, EI Borgatland and R.F Balos (Eds) Small Groups. N.Y. Alford A Vinoff
26. Pallak M.S. et al (1980) "Commitment and Energy Conservation" Applied Social
Psychology Annual, 1 235-253

מקורות:

בשאלות המאיימות ביותר כגון: האם פוליטיקאים הינם חשובים יותר מאשר בוחרים בהחלטה על דרך ניהול עניני המדינה? וכן: לאם שחורה יש בת העומדת להיכנס לכתה א' בשנה הבאה. האם על האם לרשום את ביתה לבי"ס סמוך שתמיד היו בו תלמידים לבנים או לבי"ס שחור שאליו הלכו שאר ילדיה?
נמצא כי בשאלות המאיימות ביותר שעור המרואיינים אשר ענו באופן שמרני היה גבוה באופן מובהק. איום גבוה באופן מיוחד יוצר הטיה למרות גזע ולמרות מרחק חברתי קטן. השעורים עשויים ללמד שיותר אנשים הם בעלי עמדות שמרניות בנושאים אלו.
נראה אם כן שבהכנת הראיונות יש לשים לב באופן מיוחד למאפייני הסטטוס של המראיין והמרואיין ולפוטנציאל האיום של הפריטים כדי למנוע הטיות כפי שהוכח במחקרו של ויליאמס.
הראיון הטלפוני
עם התפשטותו של מכשיר הטלפון למרבית בתי העסק ובתי המגורים, הפך הראיון הטלפוני לאחת השיטות המרכזיות לאסוף נתונים למחקרים שונים.
בארה"ב 87.1% ממשקי הבית הם בעלי טלפון נכון ל- 1970.
המחקר של טיזון וטוינבזי' (1979) מתייחס לנושא:
הראיונות באמצעות טלפון מתבצעות על ידי מראיינים שקיבלו הכשרה מתאימה. הם מראיינים ממשרד בעל טלפונים מרובים. בארה"ב הופעל "שירות החיוג האזורי הרחב" Wats. באמצעותו ניתן להתקשר במחיר מוזל אל הנחקרים ממשרד טלפונים מרכזי.
כמו כן פותחה טכנולוגיה הנקראת תקשוב המשלבת תקשורת ומחשוב. כלומר מערכות הטלפון מחוברות למסופי מחשב והראיון נעשה מתוך שאלות המופיעות על המסך. המראיין מקליד את הנתונים על מקלדת המחשב. הנתונים מתקבלים ביחידת הזכרון של המחשב וניתן לערוך עליהם עיבודים סטטיסטיים מידיים כדי לקבל כוון כללי של התוצאות עוד
בטרם התקבלו תוצאות כל הראיונות ((Eestlack Assael 1966.
יש לציין כי שיטה זו חוסכת שכר של נסיעות לבתי המרואיינים וחזרה למשרד המחקר. חוסכת שכר וזמן של קידוד, אימות נתונים והכנת טבלאות זמן יקר וכסף נחסכים.
עם זאת לא כל משרדי המחקר, בפרט בישראל, מכילים מערכות תקשוב כה משוכללות. בחלק מהם קיים חדר טלפונים גדול ובו מראיינים מתוך שאלונים כתובים. בו בזמן עובדות מקלידות על מסוף המחשב המרכזי ומכניסות את הנתונים, כך שתוך מספר שעות ניתן לערוך עיבודים ממוחשבים ראשוניים.
בשתי השיטות, הן בשיטת התקשוב, והן בשיטת הראיון מטלפון יש לציין את היתרון הנוסף - לחוקר יש אפשרות לקפח בזמן אמת על הראיונות כיצד נעשה הדבר?
לחוקר יש קוי טלפון המאפשרים לו בהרמת שפורפרת וחיוג מתאים להתחבר לכל שיחת טלפון של ראיון המתבצע באותו רגע ולהאזין (לצוטט) לראיון.
במידה ויש לו הערות הוא יכול לפנות למראיין ולהעיר לו. רמת הפיקוח היא הרבה יותר רצינית ויסודית מאשר רמת הפיקוח בשאלונים של פנים מול פנים ובשאלוני דואר. בשתי השיטות הללו אין החוקר נוכח בזמן אמת בראיון ואין לו אפשרות לפקח ולשלוט על הנעשה.
באופן כללי נתן לראות כי הראיונות הטלפוניים זולים יותר, מהירים יותר, וניתנים לפיקוח רב יותר.
בשיטה זו קיימת בעיה של אי השבה לטלפון. אלו מתחלקים לשניים: הנעדרים מביתם והמסרבים לענות.
נמצא בארה"ב כי במחקרים הנוגעים לבעיות חברתיות, חוש אזרחי, נושא יחודי שעור הענות גבוה יותר. סקרי שווק מסחריים מעוררים יותר התנגדות, תחושת פגיעה בפרטיות ולפיכך רבים יותר מסרבים לענות.
סרוב לראיון טלפוני
(Dilma n, Gallogos Frey(1976 בדקו את הסיבות לסרוב להתראיין.
הם בדקו השפעה של דברי פתיחה שונים של הראיון, שמוש בפניה בדואר לפני הראיון מן המראיין.
בדברי הפתיחה בדקו שמוש בשם המרואיין לעומת אי שמוש בשמו. לעתים הציעו ולעיתים לא הציעו למרואיין לקבל את תוצאות המחקר. לעתים הסבירו ולעיתים לא הסבירו למרואיין מהו הערך החברתי של מחקר זה. אף אחד מגורמים אלו לא נמצא כבעל השפעה מובהקת כמפחית את רמת הסרוב.
אולם מכתב מקדים, המודיע מראש למרואיין על הראיון הטלפוני הצפוי לו, הקטין את שעור המסרבים באופן מובהק. נשלחו 3 מיני מכתבים שונים.
המכתב שהוכח כיעיל וכמשכנע ביותר היה מכתב שהסביר לנבדק את נוהלי בחירת המדגם והבטיח לו כי יוכל לטלפון על חשבון משרד המחקר במידה וירצה מידע נוסף. המכתב סיפק מידע כללי על נושא הראיון אך לא פירט לגבי התוכן. מסתבר כי מכתב כזה הן יצר סקרנות והן תרם להכנת המרואיין ולהגדלת מוכנותו להתראיין.
מין המרואיין לא השפיע באופן מובהק על שיעור הסרוב.
שיטה נוספת שהוכחה במחקרים כיעילה באופן מובהק בהורדת שעור הסרוב היא שיטת "רגל בדלת". בהתחלה פונים למרואיינים שישתתפו רק בראיון קצרצר בן 5 שאלות. כעבור כמה שבועות פנו אליהם בראיון ארוך ומקיף והם הסכימו יותר מאשר קבוצת בקורת שלא פנו אליה קודם לכן.
Falthzik 1972 מצא כי בסופי שבוע לעומת ימי חול חל גידול בסרוב וזאת מפני שאנשים תופסים זמן זה כזמן פרטי המיועד לענינים פרטיים ואישיים.
בערב מסרבים יותר ואילו בבוקר יש נכונות רבה יותר להתראיין. עניין זה קשור כפי הנראה לאנשים הנמצאים בביתם בשעות הבוקר. - מובטלים, עקרות בית, אמהות לילדים קטנים, זקנים וחולים. לאנשים אלו כנראה זמן פנוי רב יותר ואולי אף צורך בקשר אנושי ולו גם מזדמן. לעומת זאת בשעות הערב עונים לטלפון אנשים רבים יותר
שחזרו מיום עבודה ארוך ומפרך ולחלקם שיחה כזו מיותרת בהחלט ונוגעת בזמן הפנוי המועט שנותר להם.
לעיתים נובע הסרוב לראיון טלפוני מחוסר זמן של הנבדק אחד הפתרונות הוא לקבוע איתו מועד אחר שבו נוח לו יותר להתראיין.. אפשר גם לעורר אמינות בכך שמציעים למרואיין להתקשר למראיין על חשבון משרד המחקר ולהיוכח כי מדובר במשרד מחקר רציני ומקצועי ולא במתחזה או באיש מכירות.
כדי להגביר את ההענות לראיונות הטלפונים נעשו מחקרים מגוונים. אחד מהם של J. Harnik, T. Zaig Dshodmon ב 1989 מטעם המכון למחקר עסקים בשתוף עם הפקולטה לנהול בת"א. מחקר זה השווה בין 3 שיטות של ראיון טלפוני: 1. רגל בדלת. 2. כדור נמוך. 3. שלוב שתי שיטות אלו.
שיטת רגל בדלת, כאמור, מיועדת להגברת ההענות לראיון ולפיה קודם מבקשים דבר קטן ואחר כך מבקשים דבר גדול יותר וכך הסכוי להסכמה גובר.
לשיטה זו התייחסו 1972 Kelley 1973, Bem, במונחים של תפיסה - עצמית ותאוריות היחוס. לפיהן הענות ראשונית לבקשה קטנה, מובילה את האדם להתייחסות עצמית כבעל יחס חיובי להתנהגות זו, כגון הענות לראיון טלפוני ולראיית עצמו כאדם הממשיך בעקביות בהתנהגות זו גם במצב הדורש הענות לבקשה גדולה יותר.
Hansen Robinson (1980) מצאו כי יצירת רמה גבוהה של מעורבות אישית של הנשאל בנושא הנדון כבר בבקשה הקטנה ההתחלתית יגדיל באופן מובהק ומשמעותי את ההענות לראיון הארוך יותר.
דרך נוספת להגברת ההענות ללא לחץ הוא שאלת הכדור הנמוך, שלראשונה הוצגה על ידי Cialdini et al (1978) לפיה המוכר או המראיין מציע ללקוח עסקה מצויינת. האדם שוקל בדעתו ומקבל החלטה לקנות את המוצר (או להתראיין) לאחר שקיבל החלטה חיובית משנה המוכר (או המראיין) כמה תנאים כך שהמחיר להחלטה, בהתנהגות או במחיר,
גבוה יותר. הוכח כי לאחר שהתקבלה החלטה האדם ממשיך להחזיק בה בעקביות למרות "ההרעה" בתנאים.
השיטה מבוססת על מחקרי Kiesler (1971) שמצא כי קבלת החלטה אקטיבית יוצרת מחוייבות רבה אצל מקבל ההחלטה וכי אינו נוטה לשנות אותה במהירות גם אם חלק מתנאי המצב השתנו במעט לרעתו.
השיטה המשולבת - בשיטה זו שלבו את השניים. במחקרם בקשו בשיחת טלפון מקדימה השתתפותם בראיון טלפוני ארוך. יתרונה: לפי שיטת הכדור הנמוך המרואיין מפתח מחוייבות קוגניטיבית חזקה להחלטתו להשתתף בסקר הבקשה המקדימה (הקטנה) מגדילה את אחוז הנענים לראיון הארוך. היחס החיובי שיצרו לשיחה המקדימה המשיך גם בראיון
הארוך, ובנוסף יצרו איתם מעורבות רגשית ביחס לנושא הראיון.
במחקרם הניחו Hornik, Laig, Shadmon (1989) כי 3 השיטות יעלו את אחוז ההשתתפות בראיון טלפוני ארוך לעומת קבוצה רגילה (ביקורת) וכי השיטה המשולבת תהיה המוצלחת ביותר. המחקר נערך בתחום הבריאות וכלל 335 בוגרים (18+) מאזור תל-אביב.
יש לציין שבאותה תקופה נושא הבריאות, תנאי העסקה של רופאים ואחיות, מגיפת הפוליו וכו' היו במרכז הענין התקשורתי בארץ, דבר שהגביר את ענין המרואיינים. בשיטת הרגל בדלת שאלו בהתחלה 3 שאלות קצרות ובקשו הסמכה לראיון בן 29 דקות. בשיטת כדור נמוך בקשו הענות לראיון עתידי בן 10 דקות. בשיטה המשולבת גם שאלו 3 שאלות
בריאות קצרות וגם בקשו הענות לראיון עתידי ארוך בן 10 דקות. וכשצלצלו לראיין אמרו שימשך 20 דקות. הפער בזמן בין השיחה הראשונה לשיחת הראיון היה 3 ימים.
Houston Ford (1976) הדגישו כי שיטות המגבירות שעור הענות מביאות יותר נזק מתועלת כאשר הן מגדילות את הטיית התשובות או הטיית המדגם.
לפיכך גם נושא זה נבדק במחקר התוצאות הראו שב 3 שיטות אלו שעור ההענות הגיע ל 71.6%. בפרוט:
בקבוצת הבקורת רק ל 48.1%. מבין השלוש בשיטת רגל בדלת שעור הענות 59% בשיטת כדור נמוך 738% ובמשולבת 84.1%. בקבוצת הבקורת רק 48.1% שעור הענות. כמו כן נמצא כי שעור המרואיינים שלא השלימו את כל הראיון היה נמוך ביותר. נבדקה האם נוצרה הטיה בתשובות ונמצא כי לא הייתה כל הטייה לכוון זה או אחר. כמו כן נמצא כי
המניפולציות שנעשו לא גרמו למרואיינים להשיב יותר או פחות מאשר קב' ביקורת.
מחקר זה וכן המחקר של (1980) Pollak et al הוכיחו כי שיטת הכדור הנמוך יעילה משיטת רגל בדלת. אם כי שתיהן מעלות שעור הענות ללא פגיעה והטייה של אכות התשובות. כך שיצירת מחוייבות שטרם מומשה חזקה יותר מאשר יצירת יחוס עצמי. השלוב של שתי השיטות יוצר את השיטה הטובה ביותר לפי Hornik, Zaig, Shadmon (1989) ובזה
יחודו התאורטי והמעשי של מאמר זה.
יתרון נוסף לסקרי הטלפון הוא האפשרות לפנות לאוכלוסיות ספציפיות הנדרשות במחקרים מסויימים. למשל פניה לבעלי מוסכים, פניה לחשמלאים מוסמכים, פניה לבתי עסק לאופנה ועוד. במחקרים אלו נבנית קבוצת המדגם מתוך ספרי טלפון כגון דפי זהב, רשימות חברים באגודה מקצועית וכו'.
ניתן להשיג מידע גם מחברות לאסוף מידע ועיבוד נתונים.
אוכלוסיות מיוחדות שאינן רשומות בדפי זהב כגון: קשישים, אמהות לילדים קטנים, אנשים ממוצא מסויים או בעלי השכלה מסויימת ניתן לאתר על ידי שאלות פתיחה בטלפון המסננות מיד בין המשתייכים לאוכלוסיה הנדרשת לבין הלא-משתייכים.
נשאלת השאלה האם אי הטלת משקיפים ללא טלפון אינה מטה את המדגם. מסתבר כי משפחות חסרות טלפון גרות בעיקר באזורים כפריים ומרכזים עירוניים לא צפופים. יחסית מבודדים חברתית או פוליטית או שייכים לקבוצות
מיעוטי הכנסה (1971 Leutholk Scheele מתוך המקראה).
מסתבר שהמשפחות הללו אינן מעניינות סקרים מסחריים שכן משפחות אלו מועטות צריכה. אלא שבמחקרים חברתיים הקשורים למדיניות סעד ורווחה דוקא משפחות אלו דרושות ביותר ומומלץ להשלים את המחקרים והסקרים על ידי ראיונות אישיים בבתים חסרי הטלפון.
עם זאת יש לציין כי תפוצת הטלפון הולכת ומתפשטת וסביר להניח שבעיה זו תהפך לשולית ולזניחה לחלוטין בשנים הקרובות.
אי השבה בשל העדרות מהבית
העדרות מן הבית ולפיכך אי השתתפות בסקר טלפוני נמצאה כגורם מובהק המבדיל בין הנעדרים למשיבים. אם אין מנסים לאתר את הנעדרים פעמיים, שלוש וארבע פעמים נוספות ומשתדלים לראיין אותם - תיוצר הטייה שיטתית ומובהקת במדגם. הטייה שתעוות את מהימנות ותקפות הסקר במידה ולא יאותרו הנעדרים יתקבל מדגם בלתי מייצג הכולל
יצוג יתר של בני 64 ומעלה, של מיעוטי ההשכלה והכנסה, של מובטלים ושל נבדקים שהעסק שלהם נמצא בביתם או בסמוך לו. כן יוצר יצוג חסר של תושבים במרכזים עירוניים גדולים, של בני 45 ומטה. (העוסקים בעבודה, בילויים וסדורים).
במידה ואין מנהיגים מדיניות של פניות חוזרות לנעדרים יש צורך להכניס תיקון להטייה. אחד מהתיקונים הוא בשיטת Politz - Simmons לפיה לכל ראיון מעניקים משקל שווה להיפוכה של ההסתברות למצוא אותו בביתו.
אומדים הסתברות זו על ידי ברור מספר הערבים הקודמים הרצופים שהנבדק שהה בביתו.
שיטות דגימה.
על פי רוב דוגמים את מספרי הטלפון מתוך מדריכי הטלפון. דבר נוח ושימושי. (הורניק, 88). עם זאת יש בעיה אחת - הטלפונים החסויים. ב - 1974 - 1970 בארה"ב 18%-20% ממשקי הבית היו בעלי טלפון חסוי. מסתבר כי ההרכב המשפחתי של בעלי טלפון חסוי שונה במובהק מהרכב בעלי טלפון רגיל. מיקומם הגאוגרפי שונה, והם נבדלים גם
בהכנסה, משתנים חברתיים כלכליים ועוד. לסכום יש לתקן זאת על ידי עריכת ראיונות אישיים באזורים בהם שיעור מספרי הטלפון החסויים גדול או בקביעת מדגם מייצג שאינו תלוי דוקא במדריכי הטלפון.
שיטה אחרת היא שיטת החיוג האקראי. המחשב מחולל מספרים אקראיים על סמם העובדה שמספרי טלפון הם איברים בעלי מספר ספרות. בעיתיות רבה נוצרה בשיטה זו: המחולל יוצר הרבה יותר מספרים ממה שיש במציאות והסכוי להתקשר דווקא אל משק בית הוא 1 ל 200 בערך. כן יש לנפות מס' המיועדים למשרדי ממשלה ועסקים מצלצלים לטלפונים
לא פעילים ועלולים לחשוב שזו העדרות ולנסות שוב. כמו כן יש טעויות טלפוניות וסכוי להגיע ליותר בתים בעלי יותר מקו טלפון אחד שיטה זו טובה פחות מקודמתה (הורניק 88),
סיכום
השוואה בין השיטות והטכניקות השונות
מאמרים רבים ערכו השוואות בין השיטות והטכניקות הקיימות. הוד (91) טוען שבאופן כללי יש 2 קטגוריות באסוף נתונים ממרואיינים בנושאים רגישים.
סוג א' - טכניקות של בידוד שבהן אף אחד, חוץ מהנשאל, אינו יודע על איזו שאלה ענה. כגון: ART ,ART.
סוג ב' - טכניקות איסוף בלתי ישיר של מידע על ידי מילוי עצמי של שאלון והחזרתו באמצעות הדואר או ע"י הטלתו לקלפי נעולה. BBT.
בהשואה נמצא כי בסוג אי בעיתיים במספר הנקודות המשתלבות זו בזו ומסבכות את המחקר.
בסוג א' יש צורך ב 15-20 שורות הסבר למרואיין שלא תמיד מבין את הסטטיסטיקה המסובכת, ועדיין חש חוסר אמון. ב BBT השאלון פשוט יותר, נמסר למילוי עצמי וההבדל שהמרואיין מטיל אותו לתיבת הקלפי ולא מחזיר למרואיין. בסוג א' החסיון רב יותר אך הזמן הנדרש למילוי השאלון רב יותר, ואף כפול.
בעיה נוספת - בשיטה א' ב RRT השונות המתקבלת במענה היא פי 4 מאשר בראיון רגיל. ולכן כדי לדייק יש צורך במדגם גדול ביותר וכך עלויות המחקר עולות.
ב ART השונות עוד יותר גדולה מאשר ב RRT ולעיתים אף כפולה. לפי (Smith et al (1974 כאשר שילבה בין טכניקת ה RRT וה ART השונות שנתקבלה הייתה פי 3 מאשר ב RRT לבדה, ופי 12 מאשר בטכניקות רגילות.
לפיכך הגיעו החוקרים למסקנה כי:
ככל ששיטת הקידוד מסובכת יותר, שונות התוצאה גדולה פי כמה ויעילות המחקר הולכת וקטנה.
כמו כן - בעיה נוספת בטכניקות ART, RRT הנתונים המתקבלים הם מצרפיים וקשה לייחד אותם לאוכלוסיה מסויימת או לשכבה מסויימת באוכלוסיה. שהרי ראיון החסיון עומד מאחוריהן ומונע בכך יצירת הצטלבות בין תוצאות לרמות גיל, הכנסה, השכלה, ומוצא.
נראה אם כן כי שיטת BBT  (תיבת הקלפי) היא פשוטה ויעלה מ RRT, ART וראיון רגיל. החסיון רב יותר וכך המענה לשאלות רגישות עולה. המרואיין חש שהוא אנונימי ונוטה יותר לענות בכנות על שאלות רגישות (ר. הוד 1991).
ר. הוד (1991) ערך מחקר בו השווה 4 שיטות ראיון אישי: ראיון אישי רגיל מסורתי, ART, RRT ו BBT. הוא בדק איזו מהן נתפסת כפחות מאיימת ומספקת יותר אנונימיות לנשאלים. השווה אותן עם שעור העונים לשאלות ושעור העונים לשאלה הרגישה. ובדק אם משיבים בעלי מאפיינים שונים כגון: השיטה וגיל שונים בתגובתם ל 3 הטכניקות.
בחינת התוצאות הראתה:
לטכניקת ה BBT  יתרון מוחלט על פני כל הטכניקות האחרות.
לא נמצא הבדל מובהק בין טכניקת ה ART לבין טכניקת ה RRT.
אך בסכום נמצא  (ראיון אישי רגיל) BBT ART RRT CONTROL.
פרוש סימן:  טוב יותר בסכום של מספר קריטריונים.
לטכניקות ה ART וה RRT  יש יתרון מובהק לעומת השאלון הרגיל.
לטכניקת ה BBT  יתרון מוחלט ומובהק על פני שאלון רגיל, ויתרון יחסי ובחלקו מובהק על פני טכניקות מחקר RRT, ART.
המחקר נעשה על נושאים רגישים. (שעור מתנסים בסמים, שעור מעתיקים שעור המקיימים יחסי מין מזדמנים באוניברסיטה).
הוד מציין כי שיטת ה BBT היא הטכניקה היעילה יותר לאסוף נתונים מצרכנים בנושאים רגישים מבחינת הגורמים האלה: נוחות - תכנון, עלות ביצוע, הבטחת חסיון למשיב, פשטות הסבר על השיטה, אסוף נתונים כמותיים ואיכותיים, מגוון אפשרויות לניתוח סטטיסטי והצלבות.
מתקבל אומדת ממשי לתשובה הרגישה בעוד שב RRT, ART האומדן הוא הסתברותי.
בשנים האחרונות גוברת הפופולריות של שימוש בראיון טלפוני לאסוף נתונים. התפתחות שיטות שונות של ראיון טלפוני כגון RDD חיוג אקראי, ודגימה מתוך מדריכי טלפון. לשיטה יתרון של פיקוח על הראיון ויתרון של חסכון בעלויות.
למרות זאת ישנם עדיין חוקרים הטוענים כי חסרונות הראיון הטלפוני עולים על יתרונותיו, ובעיקר בקבלת מענה לשאלות אישיות בנושאים רגישים ((Sten Stienhorst 1984.
Herzog Rodgers (1988) מצאו כי אין הבדלים גדולים באיכות הנתונים המתקבלים ע"י רעיון טלפוני לעומת סקר רגיל (פנים אל פנים) כאשר מדובר בנושאים רגילים שאינם רגישים ומתאימים.
המחקר של Aquilino Losciuto (1990) העלה שבדוח על שמוש בעישון, אלכוהול וסמים נמצא שלטכניקת שאלון מילוי עצמי יש עדיפות בקבלת מענה לשאלות רגילות על פני שמוש בראיון טלפוני גם אם הוא בחיוג אקראי אנונימי.
טייזון טונבז'י (בתוך הורניק 1988) השוו תקפות נתונים בנושאים שונים שנאספו בסקר טלפוני לעומת ראיונות אישיים, שאלוני דואר, תצפיות
ישירות או שמוש ברישומים אחרים. הם מצטטים שורה ארוכה של מחקרים שהשוו שיטות שונות והסיקו כי אין הבדלים משמעותיים בין הנתונים המתקבלים בשיטות השונות
לסיכום נתגלו מספר הבדלים הקשורים לבעיות מחקריות שנדונו במאמר זה:
א. שיטות ראיון שונות עשויות להוביל להבדלים במאפייני המדגם.
למשל ראיון אישי בבתים רבי קומות מעלה שעור השתתפות נמוך.
סקר טלפוני בשעות היום מעלה יצוג יתר לזקנים, מובטלים ולעוסקים בעסק ביתי.
ב. סקרים טלפונים מעוררים התנגדות אצל נבדקים בשאלות רגישות ו/או מאיימות כגון: רמת הכנסה ובנושאים חברתיים כגון: שמוש בסמים, מין מזדמן, עבירות פליליות.
בשאלות רגישות ומאיימות הוכיחו מחקרים רבים כי שיטות ה RRT, ART שהן שיטות סטטיסטיות עדיפות על פני הסקר הטלפוני בכך שהן ניתנות אנונימיות וחסיון רב למרואיין. אך הטובה מכולן בתחום השאלות הרגישות והמאימות היא שיטת ה BBT המבוססת על שאלון מילוי עצמי והכנסתו לתיבת קלפי. התשובות לשאלה הרגישה הן ממשיות ולא
הסתברותיות. והחסיון והאנונימיות רבים. שעור העונים בדרך זו גבוה ביחס לשעור העונים על שאלות רגישות בסקר טלפוני.
ג. תופעת הרציה החברתית משפיעה על תשובות המרואינים. עוצמת ההטיה מושפעת מהנסיבות החברתיות שבהן נערך הסקר. בראיון אישי נוכחות המראיין גורמת להטיה חזקה ולשיעור גבוה של תשובות קונפורמיות מבחינה חברתית.
למשל המחקר של ויליאמס הדגים כי לגזע המראיין לרמה הסוציואקונומית של המראיין, למרחק החברתי בין המראיין והמרואיין והשוני או הדמיון בגזע יש השפעה מובהקת על התשובות. השפעת המראיין בולטת בעיקר בראיונות אישיים ופחות בראיונות טלפונים.
ד. מראיינים בטלפון עשויים לשדר רמזים שיביאו להטיית התשובות.
מראיינים עשויים לחשוף עמדותיהם בטלפון או לרמוז בטון הדבור על התשובה ההולמת. (טייזון טוינבז'י) כל תכונה של המראיין המשתקפת בדיבור, יכולה להשפיע על תשובות המרואיין.
ה. בסקרים הדורשים תשאול מעמיק יש עדיפות לראיונות אישיים על פני ראיונות טלפוניים
בסקר הנוגע לעיניינים אינטימיים יש עדיפות לראיון אישי זהוי המוצרים רב יותר, וכן חשיפת בעיות בקשר לשמוש במוצר אינטימי גדלה באופן מובהק. כמוכן בסקר הבודק נטייה למחלות נפש עדיף ראיון אישי.
באופן כללי ניתן לסכם כי בשאלות רגילות בראיונות טלפונים מתקבלים נתונים דומים לראיון אישי על שיטותיו השונות. בבחירת השיטה המועדפת לכל סקר ומחקר יש להתחשב בגורמים אלו: סוג הנבדקים, נושא המחקר, מידת רגישות השאלות, מידת האיום שיש בשאלות, מורכבות התשובות, עומק
התשובות הנדרשות, הצורך בחסיון ובאנונימיות של המרואיין.
כמו כן יש לדעת מראש אם דרושה הצלבת נתונים עם מאפייני אוכלוסיה דבר שלא ניתן לעשות ב RRT וב ART. יש לודא צורך בתשובה רגישה ממשית או סטטיסטית. בנוסף יש לשים לב להשפעת המראיין על הטיית התשובות הן בראיון טלפוני והן בראיון אישי. מבחינת מין, גיל, גזע, השכלה, מעמד סוציואקונומי, התנהגות הן של המראיין והן של
המרואיין.
כיום הולך וגובר שמוש בראיונות בשיטה משולבת בה מראיינים כל תת- מדגם באמצעות שיטת סקר אחרת או מראיינים כל נבדק באמצעות כמה שיטות וזאת כדי לקזז חסרונות כל שיטה לעומת יתרונות של שיטות אחרות.
ביבליוגרפיה
1 הוד רפי (1991) "בדיקה השוואתית של טכניקות לאסוף נתונים מצרכנים בנושאים רגישים". עבודת גמר לתואר מוסמך במנהל עסקים. אוניברסיטת תל-אביב. הפקולטה לנהול בית הספר למוסמכים במנהל עסקים.
2 הורניק יעקב (1988) "סקרים ומשאלי דעת קהל". האוניברסיטה הפתוחה.
3 טייזון טויננבזי (1979) "שיטות ראיון טלפוניות: תמונת מצב". בתוך "סקרים ומשאלי דעת קהל" עורך: הורניק יעקב.
4 יציב גד (1981) אסוף נתונים במחקר חברתי". אקדמון. האוניברסיטה העברית ירושלים. עמודים 1-4 68-85.
5 קנל י. אוקסנברג צ.פ. קונברס ד.מ. (1977) "החתירה להשגת תשובות מדויקות: נסויים בשיטות ראיון חדשות". המרכז למחקר באמצעות סקרים, המכון למחקר חברתי, אוניברסיטת מישיגן, מתוך "סקרים ומשאלי דעת קהל" עורך הורניק יעקב.
6. Aquilinows Lo Sciuto L.A. (1990) "Effect of Interview Mode on Self - Reported Drug Use: Public Opinion Quarterly, 54,362-395.
7. Bem D.J. (1972) "Self - perception theory" in L. Berkowitz (ed) Advances in Experimental Social Psychology, Vol, 6, New York Academic Press.
8. Benney M, Riesman D. Star S. (1956) "Age and Sex in the Interview".The American Journal of Sociology 62 PP 143-152.
9. Cannele C.F. Fowler L.J. Marquis N. H (1968) "The influence of interviewer and respondent psychological and behavioural variables on the reporting in household interviews. Washington D.C. Government Printing Office.
10. Claldini R.B. et al (1978) "Low - ball procedure for producing compliance, commitment then cost" Journal of personality and Social Psychology 36' 403- 476.
11. Cox et al (1990) "When Consumer Behavior Goes Bad:  An Investigation of Adolescent Shoplifting" Journal of Consomer Research, 17' 149-159.
12. Dilman D.A. Gallogos J.G. Frey J.H. (1976) Redycing Refusal Rates for Telephone Interviews "Public Opinion Quarterey" 10, 66-78.
13 Dskin A, Felsenthal D.S. (1981) "Do they lie" International Political Science Review 2, 407-422 .
מתוך המקראה בעריכת י. הורניק
14. Falthzik A (1972) "When to make Telephone Interviews" Journal of marketing Research 9, 59-64.
15. Freeman J, Butler E (1976) "Some Sources of interviewer variance in surveys. Public opinion quarterly 401 pp 79-91.
16. Goodstadt M. Grouson V (1975) "The Randomized Response Technique. A Test on Drug Use", Journal of the American Statistical Association 70, 814-818.
17. Hansen R.A. Robinson L.M. (1980) "Testing the effectiveness of alternative foot in the door manipulation". Journal of marketing Research, 17, 359-364.
18. Herzog A.R. Rodgers W.L. (1980) "Interviewing Older Mode Comparsion Using Data From Face to Face Survey by Thelephone Resurvey"Public Opinion Quarterly 52.
19. Harnik J. Zalig R. Snadmon D. (1989) "Improving complaince in the telephone health survey: Acomparison of three inducement techniques"
אוניברסיטת ת"א, המכון למחקר עסקים בישראל, הפקולטה לנהול.
20. Houston M.J. and Ford N.M. (1976) "Broadening the scope of methodological research on mail surveys" journal of Marketing research 13, 397-403.
21. Hyman et al (1954) "Interiewing in Social Research" Chicago University of Chicago Press 1954 p.159.
22. Kelley H.H. (1973) "The process of causal atribution" American Psychologist 2, 107-125.
23. Kiesler H.H. (1971)"The process of causal attribution" American Psychologist 2, 107-128.
24. Locander W.B. Sudman S. and Bradborn N.M. (1976) "An Investigation of Interview Method, Threat and Response Distortion" Journal of th American Statistical Association,
71, 269-275.
25. Newcomb T.M. (1955) "An Approach to the Study of Communicative Acts" in A Pare Hare, EI Borgatland and R.F Balos (Eds) Small Groups. N.Y. Alford A Vinoff.
26. Pallak M.S. et al (1980) "Commitment and Energy Conservation" Applied Social Psychology Annual, 1 235-253
27. Raghavaroas D, Federer W.T (1973) "Application of BB Design as an Alternative to the Randomized Responce Method in Survey Sampling no Bu-490-Minthe Miemo Series of Biometrics Unit, Cornell University.
28. Stem, D.E. Stienhorst A.K (1984) "Telephone Interview and Mail Questionnaire Applications of Randomized Respons Modee", Journal of the American Statistical Association 79, 555-564.
29. Smith et al (1974) "A Comparison of Three Techniques to Elicating Truthful Answers to Sensetive Questions". Proceeding Social Statistics Section, American Statistical Association,
447-452.
30. Warner S.L (1965) "Randomized Response: Asurvey Technique for Eliminating Evasive Answer Bias", Journal of the America Statistical Association 60, 63-69.
31. Wax, M. Shapiro L.J (1956) "Repeated Interviewing" The American Journal of Sociology a2, 215-217.

תגים:

סקר · איסוף · מידע · נתונים · מדגם · סטטיסטיקה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "עיונים בסקרים-השוואה בין ראיון אישי לסקר טלפוני", סמינריון אודות "עיונים בסקרים-השוואה בין ראיון אישי לסקר טלפוני" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.