היישום אינו מחובר לאינטרנט

העובד הסוציאלי כמתווך

עבודה מס' 032722

מחיר: 179.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: בדיקת התוצאות המצופות מהתיווך של העובד הסוציאלי, שאלת המיומנות הנדרשת לתיווך, בחינת ההישג החומרי ללקוח כהישג טיפולי.

3,363 מילים ,7 מקורות

תקציר העבודה:

מיקומו של התיווך בעבודה סוציאלית

תוכן העיניינים hd2722 -

א. תאור הסוגייה

א.1. תאור הסוגיה וההקשר בו התמודדתי עמה

א.2. האופן בו השפיע הנושא על תיפקודי

ב. התמודדות עם שאלות שהעלה נושא התיווך

ג. סיכום - התיחסות אישית

ג.1. מדוע מצאתי עיניין בנושא?

ג.2. תרומת כתיבת העבודה להבנה מעמיקה יותר של הנושא

רשימת מקורות

תאור הסוגיה
תאור הסוגיה וההקשר בו התמודדתי עמה
במסגרת הכשרתי המעשית בלישכת מרכז נחשפתי רבות לעבודת התיווך בה עסקו עובדים
סוציאליים וסטודנטים סביבי, וכן במהלך קשרי עם הפונות שהיו בטיפולי, עסקתי פעמים
רבות בתיווך. במהלך השנה מצאתי כי אני מתלבטת רבות בשאלות העולות, מתוך העיסוק
הרב המושקע בתווך והזמן הרב הנדרש לכך, ולכן בחרתי לכתוב עבודה זו על תיווך תוך
התמקדות בשתי סוגיות מרכזיות:
א. מהן התוצאות המצופות מפעולת התיווך של העובד הסוצאילי, האם השגת משאבים
חומריים ללקוח נחשבים הישג טיפולי?
ב. האם העיסוק בתיווך מצריך ידע ומיומנות מקצועית של עובד סוציאלי - או אולי ניתן
להעביר תפקיד זה לעובדים סמך מקצועיים?
על-מנת לדון בשאלות אלו, נצטרך להבהיר תחילה מהו תיווך ומהם שורשיו.
מהות התווך: (Hepworth & Larsen (1986 בהציגם את מטרות העבודה הסוציאלית
מציינים את אחת המטרות כך: לסייע לבני אדם להשיג משאבים - לעיתים בני אדם הינם
בעלי ידע מועט לגבי המשאבים הזמינים עבורם, ולכן המטפלים עוטים תפקיד של מתווך
בקשרם בין המטופלים לבין המשאבים, כגון שירותי משפט ציבוריים, מוסדות בריאות,
יחידות טיפול בילדים, מרכזי בריאות נפש, מרכזי קשישים ועוד. לעיתים המטופלים נזקקים
למוצרים ושירותים מספקים שונים ורבים ועשויים לסבול מליקויי שפה, מומים פיזיים או
מנטליים, חוסר ניסיון או כישורים בהשגת המוצרים והשירותים הנחוצים להם במקרה כזה
המטפל עושה תפקיד של מנהל התיק, דבר שכרוך לא רק באספקת שירותים ישירים אלא
גם בנטילת אחריות לקישור בין המטופלים לבין המשאבים השונים והבטחה כי המטופל
יקבל את השרותים הנחוצים בזמן.
פן נוסף של עבודת התיווך אותו מזכירים Hepworth & Larsen הוא לגרום לארגונים להגיב
לבני אדם, המטפל מתפקד כזרז או מיישב מחלוקות על ידי בדיקת המדיניות והתכניות שלו
ושל ארגונים אחרים כדי לקבוע האם למטופלים נגישות חופשית למשאבים, ואם השירותים
מסופקים בצורה שמגבירה את רווחת המטופלים. דיבור מטעם ובשמם של המטופלים נדרש
לעתים כדי להבטיח שירותים ומשאבים.
אלמנט נוסף בעבודת התיווך הוא עידוד קשרים בין פרטים לזולתם בסביבה.
על-מנת לשפר את איכות החיים של הלקוחות ממלאים העובדים הסוצאיליים תפקיד של
מאפשרים ומקדמים בביצוע פונקציות שונות כמו: תיאום מאמצי מורים, יועצי בתי-הספר
והעובדים הסוציאליים בסיוע לתלמידים מתקשים, לפתוח ערוצי תקשורת בין עמיתים
למקצוע, לכלול מטופלים בניהול מוסדות, לעודד עבודת צוות בקרב חברים מדיציפלינות
שונות בבתי-חולים ועוד.
1986) Heus and Pincus) בדברם על תיווך מדגישים את החשיבות הגדולה והולכת של עבודת
התיווך דווקא בחברתנו בה כמויות המידע הולכות ומתעצמות. אנשים יכולים להתחבר
למאגרי מידע בקלות ולכן החברה הופכת למורכבת יותר, אנו ניצבים בפני יותר אפשרויות
והחלטות לקבלה בעבודתנו ובחיינו הפרטיים, חשיבות התיווך עם כן הוא אמצעי להעביר
ללקוח תחושה של אוטונומיה ובטחון עצמי.

מקורות:



מיקומו של התיווך בעבודה סוציאלית
*מיקומו של התיווך בעבודה סוציאלית
תוכן העיניינים
א. תאור הסוגייה
א.1. תאור הסוגיה וההקשר בו התמודדתי עמה
א.2. האופן בו השפיע הנושא על תיפקודי
ב. התמודדות עם שאלות שהעלה נושא התיווך
ג. סיכום - התיחסות אישית
ג.1. מדוע מצאתי עיניין בנושא?
ג.2. תרומת כתיבת העבודה להבנה מעמיקה יותר של הנושא
רשימת מקורות
פרק א' - תיאור הסוגיה
א.1. תאור הסוגיה וההקשר בו התמודדתי עמה
במסגרת הכשרתי המעשית בלישכת מרכז נחשפתי רבות לעבודת התיווך בה עסקו עובדים סוציאליים וסטודנטים סביבי, וכן במהלך קשרי עם הפונות שהיו בטיפולי, עסקתי פעמים רבות בתיווך. במהלך השנה מצאתי כי אני מתלבטת רבות בשאלות העולות, מתוך העיסוק הרב המושקע בתווך והזמן הרב הנדרש לכך, ולכן בחרתי לכתוב עבודה זו על
תיווך תוך התמקדות בשתי סוגיות מרכזיות:
א. מהן התוצאות המצופות מפעולת התיווך של העובד הסוצאילי, האם השגת משאבים חומריים ללקוח נחשבים הישג טיפולי?
ב. האם העיסוק בתיווך מצריך ידע ומיומנות מקצועית של עובד סוציאלי - או אולי ניתן להעביר תפקיד זה לעובדים סמך מקצועיים?
על-מנת לדון בשאלות אלו, נצטרך להבהיר תחילה מהו תיווך ומהם שורשיו.
מהות התווך: (1986) Hepworth Larsen בהציגם את מטרות העבודה הסוציאלית מציינים את אחת המטרות כך: לסייע לבני אדם להשיג משאבים - לעיתים בני אדם הינם בעלי ידע מועט לגבי המשאבים הזמינים עבורם, ולכן המטפלים עוטים תפקיד של מתווך בקשרם בין המטופלים לבין המשאבים, כגון שירותי משפט ציבוריים, מוסדות
בריאות, יחידות טיפול בילדים, מרכזי בריאות נפש, מרכזי קשישים ועוד. לעיתים המטופלים נזקקים למוצרים ושירותים מספקים שונים ורבים ועשויים לסבול מליקויי שפה, מומים פיזיים או מנטליים, חוסר ניסיון או כישורים בהשגת המוצרים והשירותים הנחוצים להם במקרה כזה המטפל עושה תפקיד של מנהל התיק, דבר שכרוך לא
רק באספקת שירותים ישירים אלא גם בנטילת אחריות לקישור בין המטופלים לבין המשאבים השונים והבטחה כי המטופל יקבל את השרותים הנחוצים בזמן.
פן נוסף של עבודת התיווך אותו מזכירים Hepworth Larsen הוא לגרום לארגונים להגיב לבני אדם, המטפל מתפקד כזרז או מיישב מחלוקות על ידי בדיקת המדיניות והתכניות שלו ושל ארגונים אחרים כדי לקבוע האם למטופלים נגישות חופשית למשאבים, ואם השירותים מסופקים בצורה שמגבירה את רווחת המטופלים. דיבור מטעם
ובשמם של המטופלים נדרש לעתים כדי להבטיח שירותים ומשאבים.
אלמנט נוסף בעבודת התיווך הוא עידוד קשרים בין פרטים לזולתם בסביבה.
על-מנת לשפר את איכות החיים של הלקוחות ממלאים העובדים הסוצאיליים תפקיד של מאפשרים ומקדמים בביצוע פונקציות שונות כמו: תיאום מאמצי מורים, יועצי בתי-הספר והעובדים הסוציאליים בסיוע לתלמידים מתקשים, לפתוח ערוצי תקשורת בין עמיתים למקצוע, לכלול מטופלים בניהול מוסדות, לעודד עבודת צוות בקרב חברים
מדיציפלינות שונות בבתי-חולים ועוד.
Heus and Pincus (1986) בדברם על תיווך מדגישים את החשיבות הגדולה והולכת של עבודת התיווך דווקא בחברתנו בה כמויות המידע הולכות ומתעצמות. אנשים יכולים להתחבר למאגרי מידע בקלות ולכן החברה הופכת למורכבת יותר, אנו ניצבים בפני יותר אפשרויות והחלטות לקבלה בעבודתנו ובחיינו הפרטיים, חשיבות התיווך
עם כן הוא אמצעי להעביר ללקוח תחושה של אוטונומיה ובטחון עצמי.
שורשי התיווך:
המהפכה החברתית של שנות השישים - בעיקרה מהפכה בזכויות האדם - הביאה לשינויים משמעותיים בחברה האמריקאית, שבתורה הביטה לכמה שינויים בעבודה הסוציאלית. במהלך שנות המחאה הללו, ביקרו רבים (גם העובדים הסוצאיליים עצמם) את מיקצוע העבודה הסוציאלית וטענו כי הוא גורם להנצחת חוסר השיוויון והגזענות.
העבודה הסוציאלית ייצגה את הכישלון של מה שאמור היה להיות האמצעי של החברה למניעת עוני ואפליה. הטענה העיקרית נגד התחום הייתה האוריינטציה הקלינית/תראפויטית שלו, שנתפסה כדרכה של החברה "להאשים את הקורבן", של הטלת עול הבעיות החברתיות על כתפי האנשים שסבלו חוסר שוויון, במקום להעלים את הגורמים לו. תגובת
העבודה סוציאלית לביקורת הזאת הייתה להכיר במגבלותיו ולחזק התחייבויות קודמות כלומר חזרה לעקרונות ה- Social casework כפי שהוצגו ע"י ריצ'מונד (1917) וקאנון (1951). בייחוד הושם הדגש על הפונקציות של תיווך והדיבור מטעם, אשר התייחסו לאחריותו של המקצוע לתמוך בזכות המטופלים לקבל טיפול
מהוגן ואנושי. הפניה המחודשת לתיווך ודיבור מטעם ((advocacy הרחיבו את מעורבותה של העבודה הסוציאלית בתוכניות רווחה חברתיות שהיו קרובות יותר לתפיסה הטיפולית של האדם- במצב, שתוארה ע"י ריצ'מונד כגישה תראפויטית קלאסית Gilbert Specht (1981).
הסיבות להזדקקות הפונים לתיווך:
מעיון בתע"ס עולה כי רבים מתפקידיו המוגדרים של העובד הסוציאלי הם בעיקרם תפקידים תיווכים לדוגמא: בסעיף תע"ס הדן בשיקום, מצויין כי חלק מעבודתו של העובד הסוציאלי העוסק בשיקום הוא המצאת עבודה מתאימה או לימודים הולמים לנכה, כמו כן עליו לקיים קשר סדיר ואינטנסיבי עם המשתקם ועם בני משפחתו ועם מקום
ההכשרה.
עלינו להבין כי רשת השרותים הסוציאליים, שבה עומדת המחלקה לשרותים חברתיים במרכז היא רשת סבוכה עם קשרים רבים בין מוסדות, ועדות ושירותים, ולכן, נידרשת מהעבוד הסוציאלי תיווך בין כל הגורמים.
סיבה נוספת לצורך בתיווך נעוצה באי החשיפה של האוכלוסיה הפונה לאמצעי התיקשורת ומאגרי המידע. אם הלישכה או עובד סוציאלי במקום אחר כבר מוכרים לאותם אנשים, שכן הם סיפקו או היו אמורים לספק את צרכיהם בעבר, הם יפנו אליהם שוב. גם אם אין זה המקור המתאים למענה לצורך. הם יזדקקו לעזרה ולהדרכה בפנייה למקור
הנכון, כלומר לתיווך.
סיבה שלישית להזדקקות הרבה לתיווך נעוצה במיבנה הבירוקרטי של הלישכה.
היות ואין חוק המגדיר את תחומי הפעולה הבליעדיים של לישכת הרווחה והיות ושרותי הרווחה נתונים תמיד לגריעה ולהוספה על ידי המערכת הבירוקרטית של המדינה, נוצר בילבול בקרב הפונים לשרותים השונים והתוצאה היא פניה אל הלישכה. הלישכה מצטיירת בעיניי הפונים כמעיין "כל-בו" למתן שרותים שונים ואז העובדים
הסוציאליים צריכים לעסוק בתיווך בין הפונים אליה כ"כל-בו" ובין השרותים הספציפיים המתאימים.
(ארם, ואחרים 1979).
לאחר שהבנו מהו תיווך מהם שורשיו ומה הסיבות להזדקקות לו, נעבור לדיוו בשתי הדילמות שהוצגו בראשית הפרק.
א. מהן התוצאות המצופות מהתיווך והאם השגת משאבים חומריים ללקוח נחשבת הישג טיפולי?
תפקידי המתווך הם: 1) לגלות ולהגדיר את צרכיו של הפונה ולדרגם בסדר עדיפות. 2) לספק לאדם את המידע הדרוש לו כדי שיוכל להגיע לידי המענים לצרכיו 3) ללמד את הפונה את הטכניקות הדרושות, כדי שיוכל להשיג את המענה שלו. זוהי פעולה בעלת חשיבות מכרעת מפני שלא די בהספקת מידע ללקוח, או אפילו בהשגה ממשית
של המשאבים ע"י העובד הסוציאלי, אלא יש לשאוף להגיע לחיברות הפונה לשימוש השירותים.
התוצאות המצופות מפעולות התיווך צריכות להיות לא רק שהאדם יקבל מידע מלא על מוסדות ושרותים או שהשגת השרותים תעשה בשבילו אלא שהחיברות לשימוש בשירותים יהיה יעיל כך שבעתיד יוכל הפונה להשיג שרותים ומשאבים בעצמו!
פעולותיו של המתווך תלויות ברמה האישית של הפונה, ולכן הן יכולות להתבצע ברמות שונות של אינטנסיביות. רמת ההתערבות צריכות להתאים לצרכיו של הפונה לחיברות המוקדם שלו: לעמדותיו או לציפיותיו. ארם ושותפיו (1979) מציעים ארבע רמות של התערבות בהתאם ליכולתו של הפונה לפעול בעצמאות לסיפוק צרכיו
כאשר הקניית מידע היא הרמה הפשוטה ביותר של אינטנסיביות תיווכית ופנייה ישירה היא רמת האינטנסיביות הגבוהה ביותר:
1) הקניית מידע לפונה: על השרותים הקיימים, תכניותיהם, הזכאות אליהם, וכיו"ב. בפעולת תיווך כזו העובד הסוציאלי מניח כי עם המידע הזה, תהיה לפונה יכולת להגיע לשירות המתאים, הן מבחינת תפקודו האישי והן מבחינת עמדתו לשירותים.
2) שינוי עמדת הפונה: ע"י שיכנוע, יצירת מוטיבציה, הגברת מודעות של הפונה בדבר החשיבות של הפנייה, מנסים לשנות את עמדותיו של הפונה כלפי השימוש בשירותים.
3) שינוי עמדות וליווי הפונה: בנוסף לניסיון לשנות עמדות, כמתואר לעיל, העובד מלווה את הפונה בכל השלבים והתהליכים של הפנייה אל השירות, הליווי הוא פאסיבי.
4) פנייה ישירה של העובד: המתווך פונה בעצמו ולבדו כך שהוא משיג, הוא משיג את המענה ומביא אותו אל הפונה ללא שיתופו של הפונה.
התשובה לשאלה האם השגת משאבים חומריים ללקוח נחשבת הישג טיפולי נעוצה, לדעתי, בהבחנה בין ארבעת רמות ההתערבות כפי שהוצגו ע"י ארם וחבריו (1979). הנקודה המכרעת היא כי יש להתאים, באופן דיפרנציאלי. את רמת התיווך אל רמת מצבו וצרכיו של הפונה ולכן לפונים אשר להם יכולת ללימוד כיצד להשיג משאבים (כפי
שאובחנה ע"י העובד הסוציאלי) או יכולת לשינוי עמדות בקשר לפניה לקבלת עזרה סיפוק המשאבים החומריים בלבד לא יחשב הישג טיפולי מספיק, היות והעצמת הקליינט מחייבת אותנו להקנות לו את הכלים לפעול בדרך אוטונומית וזאת כאמור ע"י חיברות לשימוש בשירותים. עלינו להביא בחשבון כי לפונים אחרים אין את היכולת, ללמוד
ולהעזר בשל מוגבלויות שונות והיות ומטרתנו היא קידום רווחתו של הפרט. גם פנייה ישירה של העובד השגת המענים והבאתם אל הפונים תחשב הישג טיפולי מספק הכל תלוי באיבחון נכון של יכולת הפונה, והתאמת אינטנסיביות התיווך אליה.
ב. האם העיסוק בתיווך מצריך ידע ומיומנות של עובדים סוציאליים או אולי ניתן להעביר את התפקיד לעובדים סמך מקצועיים?
קופרמן ואחרים (1980) טוענים שאין העובד הסוצאילי מיומן דיו במלאכת התיווך ולא רק זאת העובד הסוציאלי נוטה לראות בתיווך טורח לא נעים, ובילת ברירה עבודתו בתחום זה לוקה בחסר, אם אינה כושלת לגמרי. טענתם היא שצורכי הפונים, כולל צורכי התיווך, יבואו על סיפוקם בצורה הטובה ביותר על ידי צוות
של עובדים סוציאליים מקצועיים ועובדים שאינם עובדים סוציאליים. בצוות ושותף עובד תיווך סמך מקצועי.
קופרמן ואחרים (1980) מציעים שני תיפקודים נפרדים לעובד הסוציאלי והאחר לעובד תיווך:
עובד סוציאלי: יעסוק באבחון צורכי הפונה ובעיותיו, זירוז או הנחיית הפונה - יחיד או משפחה - בתהליך של שינוי התנהגותי, סיוע בשיפור תפקודיו האישיים והבין-אישיים באמצעות מיומנויות של עבודה סוציאלית (עבודה פרטנית, עבודה קבוצתית, תרפיה משפחתית או טכניקות אחרות), מתן יעוץ לבעלי מקצוע אחרים הבאים
במגע ישיר עם הפונים במסגרות כמו: בית הספר, מרכזים, קהילתיים, וכו'. כאשר הדבר מתבקש יגלה העובד הסוציאלי יזמה להקמת צוות רב תפקודי ואחריות לתיאום פעילותיו.
עובד התיווך - יעסוק בסיוע והנחיית הפונה הזקוק והזכאי לשרותי רווחה. ככלל, יהיה זה פונה אשר מחמת חסור מידע, חוסר מיומנויות, או בעטיים של ליקויים פיזיים ונפשיים, אינו מסוגל לממש את זכויותיו בכוחות עצמו. צורת הסיוע והאינטנסיוויות שלו ייקבעו בעקבות אבחון - במשותף עם עובד סוציאלי - לפי
דרגת יכולתו של הפונה לתפקד עצמאית. ייתכנו מיקרים שבהם תספק הספקת מידע, במקרים אחרים יהיה צורך ללוות את הפונה ולתרגל עמו מיומנויות רלוונטיות וייתכנו מקרים קיצוניים, שבהם עובד התיווך יפעל בשליחות הפונה.
גדרון וקטן (1985) מציינים כי מתוך ממצעי שטח עולה כי עובדים לא מקצועיים עוסקים בתפקידי תיווך כאחד משלושת התפקידים אותם הם ממלאים: תפקידים שיגרתיים, תפקידי תיווך ותפקידי שינוי.
אנו מוצאים, איפה, תפיסה הנתמכת בספרות התאורטית והיא קיימת למעשה גם ב"שדה", תפיסה זו רואה במתווך את אחת מזרועותיו של העובד הסוציאלי כדוגמת סומכת חונכת. עובד התיווך הוא עובד סמך מקצועי היות ואין מוטלות על עובד התיווך מטלות שביצוען דורש, לדוגמא, שימוש מודע ומכוון ביחסים מקצועיים. כלומר, אין
עובד התיווך צריך את כל המיומנויות והידע הכרוכים במילוי תפקיד של עובד סוציאלי.
לתמיכה בעמדתם מציגות קופרמן ושותפיה (1980) את הטענה כי המגמות המודרניות של עבודה סוציאלית מדגישות את העברת ההתמחות, את ניצול העובד הסוציאלי ברמת מומחיותו המרבית, את בקרת אופן הביצוע ואיכותו, ואת המכוונות למטרה. לטענתם תפקידו של עובד התיווך כחבר צוות בעבודה סוציאלית מחזק את מגמות ההתמחות.
לדעת כותבת העבודה אין מגמת ההתמחות בעבודה סוציאלית סותרת, כלל, את העיסוק בתיווך. עבודת התיווך היא חלק מהותי ובסיסי בעבודה הסוציאלית ואין היא נוגדת התמחויות אין מניעה כי עובד סוציאלי המומחה בתחום מסויים כמו: טיפול בקשישים יעסוק בתיווך הקשור לתחום עיסוקו או שעובד התמחה בטיפול בנכויות יעסוק
בתיווך הקשור ספציפית לעיניין זה.
מקצוע העבודה הסוציאלית היה בראשית דרכו בעל אוריינטציה סביבתית קהילתית חזקה, אז תפסו פעולות התיווך מקום ניכבד מאוד בתפקידו של העובד הסוציאלי. (כאמור בסעיף מקורות התיווך של פרק זה) התיווך הוא אחד מכלי העבודה המיחדים את העבודה הסוציאלית מדיסציפלינות טיפוליות אחרות כמו: פסיכולוגיה ופסיכיאטריה.
ארם ואחרים (1979) מציינים כי למרות חשיבות התיווך, אין מכבדים טכניקה זו מכירים בקיומה, אם לו בחשיבותה. עובדים סוציאליים, מעדיפים להיות "מטפלים של ממש" כדוגמת הפסיכולוגים והפסיכיטרים. אין סתירה בין פעולת תיווך וטיפול, כל מה שנעשה כדי לקדם את היחיד ולהביא מענה לצרכיו, או לצורכיהן של קבוצות ו/או
קהילות ייקרא טיפול. טיפול במובן הרחב של המילה כולל בתוכו פונקציות רבות של יעוץ, של זכאות ושל תיווך.
כפי שהוצג בדילמה א' בפרק זה, ההתערבות התיווכית דורשת מיומנות של אבחנה דיפרנציאלית לגבי יכולתו של הפונה לפעול, לתקשר ורמת החיברות לשימוש בשרותים שאליה הוא מסוגל להגיע. כמו כן על המתווך לגלות ולהגדיר את צרכיו של הפונה ולדרגם בסדר עדיפויות - פעולות אלו דורשות ידע ומיומנויות מקצועיות של
עובדים סוציאלים. העברת העיסוק בתיווך לגורם לא מקצועי כמו עובדים סמך מקצועיים מסכנת את טיב פעולת התיווך שכן לפעמים במיקרים מסויים די בלעשות למען מישהו אחר, אך במיקרים רבים אחרים עשייה למען האחר מבלי להשתמש באבחנה דיפרנציאלית וחיברות לשימוש בשרותים תהפוך את התיווך לפעולה המעבדת את משמעותה.
כאהן (1980) מוסיף כי מבחינתו של המטופל עדיף שהתיווך יעשה על-ידי העובד הסוציאלי האחראי על הטיפול בו, במיוחד לגבי אותם מרכיבים במלאכת התיווך שדורשים שינוי עמדות ולפעמים גם עיבוד רגשות. השארת התיווך בידי העובד הסוצאילי לדעת כאהן, מונעת את פיצול הטיפול בין שני אנשים - דבר שיכול להיות מלאכותי ואף
מזיק.
לסיכום: יחודה של העבודה הסוציאלית הוא בעזרה לקליינט בכל תחום בו הוא חש קושי ויתור על עבודת התיווך הוא ויתור על חלק המיחד את המקצוע, ממקצועות טיפוליים אחרים. התיווך דורש יכולת ומיומנויות מקצועיות כמו כן טובתו של המטופל היא שהטיפול בו ירוכז ע"י אדם אחד ולא יחולק למספר אנשים. טענות אלו
מובילות למסקנה כי התיווך הוא כלי מקצועי חשוב בעבודה סוצאילית העברת התיווך לעובדים סמך מקצועיים תהיה בבחינת ויתור על כלי מקצועי חשוב ואולי אף התחמקות מאחריות של העובד כלפי המטופל.
א.2. האופן בו השפיע הנושא על תפקידי
ההתבלטות בנושאים שהוצגו בפרק א', עלו בעיקר מתוך העבודה בשטח עצמה, כלומר בעת העיסוק הרב בתיווך שאלתי את עצמי האם הפעולות שאני עושה הן חשובות, האם בשביל למלא תפקיד של התכתבויות עם גורמים שונים, אין ספור שיחות טלפון ושיכנוע הפונות להעזר בשרותים קיימים באמת נחוצים לי לימודי באוניברסיטה. מצאתי את
עצמי בוחנת את מידת העיניין שאני מפיקה מפעולות אלו, לעיתים רבות חשתי כי אם המשמעות של לעבוד בלשכת רווחה היא לשבת שעות רבות עם שפורפרת הטלפון ביד משמע שהעבודה לא מספיק מעניינת ומאתגרת אותי. עלי לציין כי השאלות והספקות לגבי מיקומו של התיווך בעבודת העבוד הסוציאלי עלו במחשבותי באופן תאורטי
לחלוטין, מידת הצייתנות הרבה שלי, וכן המחויבות הרבה שחשתי ללקוחותי לא איפשרו לי לזנוח את משימותי, ולכן איני יכולה לציין כי ההתלבטות באה לידי ביטוי בהתנהגותי או באיכות התפקיד. הפניית פונה למכון להכוון תעסוקתי או למרכז להתפתחות הילד, התכתבות עם מרכז שיקום מקצועי והפניית פונה לטיפול, כתיבת דוח
סוצאילי על מנת לאפשר לפונה השתתפות במימון הפלה הם רק חלק מפעילויות התיווך בהם עסקתי במהלך השנה. כפי שהסברתי בצעתי את תפקידי התיווך שנידרש ממני באופן מלא, אך עלו בי שאלות לגבי משמעות עבודתי.
נפגשתי במהלך עבודתי בשתי סיבות שונות לצורך בתיווך:
* עסקתי בתיווך עם עולה חדשה מרוסיה שלא ידעה כמעט דבר לגבי מערכות השרותים הקיימות בארץ וזכויותיה לקבל שרותים. הפונה היתה צמאה לקבל אינפורמציה לגבי שרותים קיימים אופי הפניה אליהם וכו'. כל מידע שהעברתי לידה התקבל בשימחה לעיתים בפליאה ובעיקר נעשה בי שימוש מהיר ויעיל על-ידה. הסיבה לצורך בתיווך
היה פשוט, חוסר מידע.
* עם פונה אחרת עסקתי בתיווך מסיבות אחרות לגמרי, הפונה ילידת הארץ מכירה ויודעת מהם השרותים העומדים לרשותה אך סיבת התווך בינה ובין מוסדות אחרים היתה חוסר מוטיבציה של הפונה לפעול באופן כללי ובעיקר פחדיה וחששותיה לקבל עזרה. מעבר לפעולות התיווך השקעתי מאמצים רבים לחברת את הפונה לפנות לארגונים ולבקש
עזרה.
הסיבות השונות לעיסוק בתיווך עם פונות שונות שינו את אופי הפעולה הזמן והאנרגיה שהייתי צריכה להשקיע בפעולות אלה. כאשר היה צורך ליצור מוטיבציה המאמצים היו עצומים שכן בנוסף לקשר עם מוסדות שונים השקעתי זמן רב ושיחות רבות בניתוח המשמעויות של פניה לעזרה וכו'.
ב. ההתמודדות עם השאלות שהעלה נושא התיווך
כפי שתארתי בפרק א'2 במהלך העיסוק בעבודות התיווך עלו בי ספקות רבות לגבי החיוניות שהעיסוק בתיווך יעשה ע"י אנשי מקצוע, דילמה שתוארה גם בספרות התאורתית כפי שהוזכר בפרק א', ע"י קופרמן, ואחרים (1980), מידת העניין שהעיסוק בתיווך טומן בחובו ועוד ועוד. בפרק זה אתאר את ההתמודדות עם שאלות אלו כיצד הצלחתי
בסופו של תהליך לראות את עבודת התיווך מזוית ראיה שונה כפי שהצגתי את מסקנותי בפרק א'. לגבי אסטרטגיות והכלים שהיו לרשותי עלי לציין כי לא נעזרתי בכלים או באנשים על מנת להתמודד עם שאלות אלו היות והשאלות היו יותר בגדר תחושה לא ממוקדת ולא היה להם קשר עם מילוי החובות המוטלות עלי.
ההבנה שלי לגבי מהו "טיפול" ומהות הקשר עם הפונים התחילה להתגבש (היא כמובן עדיין לא הבנה מלאה) רק בסוף השנה כאשר תהליכים התחילו להתקרב אל סופם. לקראת סיום השנה כאשר ניסיתי לעשות סיכום הערכתי לגבי הקשר עם הפונים הבאתי בחשבון את כל הפעילויות שעשיתי במהלך השנה כולל פעולות עם הפונים (בד"כ שיחות)
ופעולות שנעשו אחרי השיחות (פעולות תיווך).
תמונת הטיפול השלמה שינתה את התיחסותי לפעולת התיווך שכן כשבצעתי הערכה כללתי גם את התוצאת של פעילות התיווך והתרומה של פעילות זו למצב תיפקודו של הפונה. הבנתי כי אתגר, עיניין וסיפוק לא ניתנים למדידה באופן נקודתי, אלא בסופו של תהליך כאשר ניתן לנסות ולראות את פרות עמל הקשר בכללותו. דווקא
הקשר עם הפונה שהצורך בתיווך נבע מחוסר המוטיבציה שלה להעזר ופעולות התיווך היוו חלק קשה ומייסר בקשר עמה; היה הקשר שיכולתי להצביעה עליו כמשמעותי ביתר עבורי כמטפלת. ליקראת סיום הקשר עם אותה פונה בעלת בעיות המוטיבציה התברר כי היא פנתה ביוזמתה (ללא התערבותי) לתחנה לבריאות הנפש זאת לאחר שבמהלך
השנה הפנתי אותה למוסדות שונים ושוחחנו שיחות רבות על הצורך כי היא תתחיל בעצמה לבקש עזרה כשתזדקק. פנייתה העצמאית של הפונה ובקשת העזרה הוכיחו לי כי פעולות התיווך המוקדמות שעשיתי לא רק שהניבו תוצאות נקודתיות (כלומר נתנו מענים ספציפיים) אלא גם איפשרו לפונה ללמוד כיצד עושים פעולות אלו,
הבנתי כי פעולת התיווך מלאה את תפקידה בחברות כפי שמדגישים זאת ארם ואחרים (1979) - מיותר לציין שהסיפוק שחשתי היה עצום.
כיום אני מתיחסת לתיווך כפעולה שלא נעשת בחלל ריק, כלומר היא חלק מטיפול שכולל אמצעים נוספים כמו שיחות, ביקורי בית וכו' וגם אם הצורך של הפונה הוא בקבלת אינפורמציה בלבד אתיחס לכך כמתן עזרה ולא כביצוע מטלה מעייפת או מתסכלת, שהרי הדבר מהווה מימוש מטרות המקצוע. לא זו בלבד שיש לקשר את פעולת התיווך
למכלול הפעילויות הנעשות עם הפונה התברר לי כי יתכן וההתקדמות שהושגה עם הפונים לא היתה יכולה להתרחש מבלי פעולות תיווך מוקדמות שהשיגו צרכים חומריים או נתנו מענה לצרכים ספציפיים. שכן התיווך ותוצאותיו הרגיעו צרכים בוערים ואיפשרו לפונים להיות פנויים יותר לטיפול בנושאים שונים כמו כן הם עודדו מתן אמון
והערכה מצד הפונים כלפי, הפחיתו התנגדויות ואיפשרו לקשר לזרום הלאה.
פרק ג' - סיכום - התיחסות אישית
ג.1. מדוע מצאתי עניין בנושא?
תהליך קבלת ההחלטה באיזה נושא לבחור לכתיבת עבודה זו הכריח אותי לנסות ולשחזר מהם הארועים איתם התמודדתי במהלך השנה ובמקביל להבין איזה סוגיות תאוריטיות עולות מכל ארוע וארוע. הארועים ואיתם הסוגיות התאורטיות מגוונים מאוד אך אני מצאתי עצמי נמשכת לנושאים שהם מעיין דבר שמובן וברור שהוא חלק משיגרת
פעילות הלישכה. נושאים שהוזכרו רבות גם במהלך הקורסים באוניברסיטה ונידמה כי מי שנמצא שנים רבות בשטח לא שואל עצמו מדוע אני עושה זאת? אני, כנראה, בשל היותי חדשה בתחום, לא רק ששאלתי עצמי מדוע אני עושה זאת? מדוע זה נראה ברור שצריך לעשות זאת? אלא שהרגשתי התנגדות, לעשייה ולעצם ההנחה שהדבר ברור שצריך
לעשותו. אחד מהנושאים האלה שנידמו לי כנושאי מפתח ובכל זאת עוררו את התנגדותי (הלא תמיד מודעת) היה נושא התיווך בעבודה סוציאלית.
האינטנסיביות הרבה בה עסקתי וראיתי שעוסקים סביבי בפעולות תיווך הידיעה שלי כי מדובר במושג מפתח גרמו לי לרצות לחזור למקורות ולשאול שאלות ראשוניות כמו - מדוע לעסוק בתיווך? כיצד דבר עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה הסוציאלית? האם ניתן להעביר את התיווך לעובדים סמך מקצועיים ועוד שאלות שחלקן נדונו
בגוף העבודה. כפי שציינתי בפרק ב' תחושתי והתנגדותי הלכו ופחתו במהלך השנה ולכן רציתי לא רק לסכם את תחושתי לעצמי, אלא לנסות לחקור בספרות ולגבש לעצמי עמדה בנושא שתובנה מהבנת תחושותי כפי שעלו מהתנסות בשדה ומהבנה תאורטית של משמעויותיו הרבות של תיווך.
ג.2. תרומת כתיבת העבודה להבנה מעמיקה יותר של הנושא
כתיבת עבודה זו סייעה לי להבין באופן מעמיק יותר את הנושא בראש ובראשונה מהסיבה הפשוטה שלשבת ולכתוב עבודה, כלומר לבחור נושא למקד אותו לאסוף בבליוגרפיה מתאימה ולנסות למקד את תחושותי הרגשתי ועמדתי בנושא.
העיסוק התאורתי בסוגיית התיווך המשיגה לי באופן ברור מהו תיווך הבנתי את שורשיו ומקורותיו ונחשפתי לשאלות תאורטיות בנושא שאני בעצמי לא חשבתי עליהם כמו: מהן התוצאות המצופות מפעולת התיווך של עובד סוציאלי וגיליתי בהם עיניין רב. במהלך כתיבת העבודה הרגשתי כי דעותי מתגבשות יותר ויותר, קראתי מאמרים
המנוגדים בגישתם (ארם ואחרים 1979 וכאהן 1980 מול קופרמן ואחרים 1980) וגיבשתי לעצמי דעה. (מדובר בשאלה עד כמה תיווך הוא פעולה הדורשת מיומנות מקצועית והאם ניתן להעביר את הפעילות לעובדים סמך מקצועיים). כעת בגמר כתיבת העבודה אני חדורת מוטיבציה לעסוק בתיווך ומוכנה לסנגר על העיסוק בתיווך מול כל
מי שידרוש. עליי לציין כי לא נמצא חומר תיאורטי מהשנים האחרונות העוסק בתיווך יתכן שמדובר ב"אבן יסוד" שכולם מסכימים עליה אך יתכן מאוד כי העובדים הסוצאיליים לא מיחסים לנושא חשיבות ורואים בו אמצעי טפל בין שאר העיסוקים.
רשימת מקורות
1. ארם, א., הדר, ע., פרינץ, א. וצ'רבוסקה, ח. (1979). תיווך בעבודה סוציאלית. חברה ורווחה, ב' (2), 168-177.
2. גדרון, ב. וקטן, י'. (1985) עובדים לא מקצועיים באירגוני רווחה. ת"א: פפירוס.
3. כאהן, ס. (1980). תווך תפקיד נפרד או חלק מתפקידי של העו"ס. חברה ורווחה, ג' (2), 216-220.
4. קופרמן, ד., טשרניחובסקי, ש. ומאירי, פ. (1980). עובד תיווך: תפקיד שעמד במבחן בצוות רב תפקודי. חברה ורווחה, ג(1), 89-99.
5. Gilbert, N., Specht, H.(1981). Origing of the profession. The emergence of welfare and social work. Itasaca: Peacook.
6. Hepworth, D.H., Larsen, J.A. (1986). Direct social work practice: Therapy and skills. Homewood Chicago, Ilinois: Dorsey
Press.
7. Heus, M., Pincus, A. (1986). The Creatice generalist: A guide to social work practice. New-York: Micamar.

תגים:

טיפול

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "העובד הסוציאלי כמתווך", סמינריון אודות "העובד הסוציאלי כמתווך" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.