"מלחמת התרבות" בהסתדרות הציונית בשנים 1904 - 1898

תקציר העבודה:

מקומו של מאכס מאנדלשטם ב"מלחמת התרבות"
בהסתדרות הציונית בשנים 1898 עד 1904
hd2524
ראשי פרקים:

פרק 1 - הקדמה
1.1 רקע הסטורי בשנים 1904 - 1898
2.1 ביוגרפיה של הד"ר מאכס מאנדלשטם

פרק 2 - מאכס מאנדלשטם בתקופת הציונות המדינית
1.2. יחסו של מאנדלשטם לאינטילגנציה היהודית הרוסית
2.2. ד"ר מאכס מאנדלשטם והרצל

פרק 3 - מלחמת התרבות בהסתדרות הציונית
1.3. - המכתבים הגלויים - התעמולת הראשונית
2.3. - מהות הציונות - מכתב לבית
3.3. - המאמרים של ד"ר מאנדלשטם בעתון "העולם"
1.3.3. מאנדלשטם והרצל - העולם תרצ"ח
2.3.3. מאנדלשטם וד"ר שנירר
3.3.3. מאנדלשטם והרצל - בקיוב 10 באוקטובר
4.3. - מאמרים על ד"ר מאנדלשטם בעתון ה"מליץ"

פרק 4 - סיכום ומסקנות
1.4.סיכום דבר
2.4. מסקנות

פרק 5 - ביבליוגרפיה ומקורות

ד"ר מארכס מנדלשטאם נולד חיי ופעל בתקופה הסוערת ביותר בחיי היהודים -
אחרי אלפיים שנות גלות, שאפיינו את חסר המעש והשלמה עם המצב של הרדיפות,
חוסר מדינה, שינאה והתנכלות ליהודים. השנים שבין 1838 ועד 1880 מציינות את
ההשכלה והשבר - התפוררות החזרה למקורות.
יש לזכור שבאותם שנים יהודים רבים הלכו בעקבות תנועת ההשכלה-והגיעו לתהליך
של התבוללות בקרב העמים שבתוכם ישבו: גם הרצל בתחילת דרכו וגם ד"ר
מאנדלשטאם "טעמו" מהתהליך הזה - אך חזרו אל בני עמם.

מקורות:

ואז מתחילה שנה הניקראת שנת ארגון ותעמולה - תרנ"ט - השנה שלאחר הקונגרס השני. ההסתדרות הציונית ברוסיה - מאורגנת על בסיס חדש - בקונגרס נבחרו עשרה נציגים מורשים לייצג את רוסיה בועד הפועל הציוני. - אותם עשרה נבחרים התכנסו בקיוב וביתו של מאנדלשטאם וחלקו בניהם את רוסיה לגלילות - כאשר כל מורשה שימש
באותו אזור - כמין שליט ומושל בכל עניני הארגון והאידיאולוגיה. בראש גליל קיוב - אזור יהודי שכלל את פלכי קיוב ויובלין ישוב יהודי גדול מאוד שהקיף 825,000 איש - עמד מאנדלשטאם. ביתו הפך למעשה - למרכז התנועה ומנהיגות. למעשה בראש סולם העדיפות בשנת הקונגרס השניה עמדו ברומו של העולם הציוני שלושה
עניינים:
א. פגישתו של הרצל עם הקיסר הגרמני - וילהלם השני.
ב. יסוד הבנק הקולוניאלי היהודי.
ג. בעית הקולטורה - התרבות.
הרצל מספר ביומנו כי הזמין את מאנדלשטאם להשתתף במסע לפגוש את הקיסר הגרמני אך מאנדלשטאם מקוצר הזמן לא הספיק להשיג תעודת מסע (אשרה).
פרק 3. מלחמת התרבות בהסתדרות הציונית
1.3. "המכתבים הגלויים" - התעמולה הראשונית
בתקופה שעד הקונגרס השלישי - החל מאנדלשטאם לפעול בשדה התעמולה. רוב מאמריו התעמולתיים נכתבו בצורת "מכתבים גלויים". במכתבים אלה שלט - על פי רוב הטון הפתטי - האבהי והלשון החריפה הציורית והמליצית. בשני המכתבים שהתפרסמו בשנת 1899 - בחוברת "השלוח" כרך 1 - בשם "מדוע הנני ציוני" בולט היסוד
האוטוביוגרפי. בראשון - המאמר מדוע הנני ציוני מדובר על וידוי של אחד מזקני הציונים והמאמר השני מכתבו האוטוביוגרפי לראבון בריינין - מופיע הבסוס של הציונות על יאוש מן ההתבוללות והטמיעה באירופה. ביסוס אופיני לציונות מהערבית. על כך כתב - מאנדלשטאם כי בארץ ישראל והפכו היהודים ללאום
העומד במוסרו - לנר עמים - מפלסטינה יפיצו בפעם השניה תורת חיים לכל המין האנושי".
מאנדלשטאם מסיים את מכתבו לבריינין כי הציונות היא בעיניו - בעצם הנסיון האחרון והאפשרות האחרונה והיחידה להציל את אומתנו מכליה גופנית ומוסרית בתור אומה. מכתביו אלו עררו רעש גדול וברוסיה החלו להתארגן כוחות אנטי ציוניים - חרדים שונאי ציון - הכינו כרוז חתום בידי אצילי הרבנים נגד התנועה
הציונית על כך יצא מאנדלשטאם בדבקותו ובפזיזות רבה בכרוז חריף נגדי שהתפרסם בכל העתונות היהודית ופעל לפי דברי מחברו "כאבן הנזרקת בקן של צרעות" בסגנון המיוחד למאנדלשטאם - של דברים חדים - לשון ברורה וחריפה כותב להם מאנדלשטאם 7 סעיפים ברורים וחריפים:
א. יהודים שאינם ציונים לפחות בדעה וברעיון - אינם יהודים.
אישית. כאשר אני מעיין בכובד ראש - באותו מאמר גם ביטויים חריפים וברורים המתיחסים לאותם יהודים אשר הקו האידאולוגי תרבותי אינו נמנע עם הקו של מאנדלשטאם מעטים מאוד הם הציונים השלמים - אבל ישנם בין המנהיגים המשכילים מה שמכנה "אסיאתים למחצה" - בעלי מזג רוח. שעניהם הגדולות והטיפשות נישאות אל וינה
- ובכל דואר שבא מחכים הם לחדשות מרעישות. מאנדלשטאם לא חסך לשונו גם ממנהיגים בקרב יהודי רוסיה - כודמגמאת ד"ר כהן ברנשטיין. אני סבור שמקומו הנכבד של מאנדלשטאם מעניק לו את התוקף לדרוש מהרצל לכתוב במו ידיו מכתבים אל האדונים בלודז', ובמינסק כדי להכניס חיים חדשים לתנועה הציונית ברוסיה.
מאנדלשטאם מסיים את מכתבו במילים "מעריצו מאד והאוהבו".
דבר המעיד על קשר חם וקירבה ידידותית - ויותר מכל מעמד כבד משקל בתנועה הציונית.
2.3.3. מארכס מאנדלשטאם - כותב לד"ר שנירר בוינה "העולם" תרצ"ר גליון 58 עמ' 718.
הקו המנחה - הסגנון הלשוני - החד הברור וההגדרות המיוחדות - הרעיון של הקמת עיתון - הולך וכובש לו מקום יותר ויותר - יש סיכויים לרכוש לטובת הרעיון הזה את אהדתם של "האריות שבחבורה" אותם העשירים יהודים שסרבו לעזור כספית ואידאולוגית. מאנדלשטאם כותב לד"ר שנירר שאינו רוצה להעמיס על הרצל טורח נוסף
לכן הוא מבקש לדעת איזה סכומים כספיים למימון יש - וכן מהו "הכיוון" התרבותי של אותו עיתון העומד לצאת.
מאנדלשטאם ממשיך במכתבו זה - שהתנועה הציונית היתה יכולה להתרחב בקיוב במידה עצומה אלמלא הינו "כפותי יד ורגל" - והוא קיבל על כך שבעצם מה שמפריע זהו חופש הדיבור וההתכנסות - אי האפשרות לדבר בפומבי - ולקרוא לאסיפות עם להרעים בעתונות הכללית אשר פוסלת כל עמדה הנוגעת לציונות. אך הקושי הגדול
ביותר שיש לתנועה הציונית בקיוב ובכלל ברוסיה דוקא מצד היהודים עצמם - ואולי יותר מכלל אף המעמד של האמידים - כותב מאנדלשטאם - מפני שאי אפשר להראות להם דבר מבלי שישאלו - מה אומרים הגדולים מה אומר האפיפיור?. ומה אומר הסולטאן, ובעצם בשאלות סתמיות אלו הם מקבלים תמיד את פני העושים במלאכה. בביטוי
חריף נוסף קובע מאנדלשטאם שהיהודים הרוסים שלנו וביחוד הדרומים נעשו פאכודרמאטא". מתוך חליפת המכתבים התכופה בין מאנדלשטאם לד"ר הרצל
- אין לי ספק שהקירבה והרעיונות התרבותיות שמשמיע מאנדלשטאם - על הציונות ברוסיה מקובלים על הרצל ובתשובות למכתביו - כותב לו הרצל בסיום המכתבים - "מהמסור לו באמת".
3.3.3. מאנדלשטאם להרצל - קיוב 10 באוקטובר 1897
מתוך מאמר שנדפס ב"העולם" גליון לז' 1938 - כאן ישנה יוזמה של מאנדלשטאם אחר הרצאה בפני קבוצת יהודים עשירים - היוזמה אידיאולוגית - ומאנדלשטאם מנהל מו"מ עם לאזאר ברודסקי - בנקאי יהודי עשיר אשר "אני המאמין" שלו, אננו ציוני מפני שאינו מאמין בהתגשמות הרעיון הציוני ואינו מוכן להקדיש שום
קורבן למען היטיב את הגורל היהודים ברוסיה. - הטקטיקה בה נוקט מאנדלשטאם הוא להפריד את גוף התנועה הציונית מהתלות בעתון וכן נסיון לשכנע את לאזאר ברודסקי שזה האחרון ירתום את חבריו העשירים לנושא הזה. - יש גם כאן פניה להרצל עצמו או ליהודי מומחה בא כוחו של הרצל בעל שם - או "פירמה" שיבוא בפני
לאזאר ברודסקי וישכנעו בזכות עתון כלל עולמי -. מאנדלשטאם מסכם בעצם בהזמנה ישירה להרצל ואף מציע לו את מלון "אירופה" בקיוב בסמוך מאוד לדירתו בקייב.
4.3. מאמרים על ד"ר מאנדלשטאם - "במליץ"
על מעמדו הרם, יושרו הציבורי ומקומו התרבותי של ד"ר מאנדלשטאם בועד הפועל בהסתדרות הציונית - אפשר למצוא בעתון המליץ - "מכתב עת מגיד ליעקב כל, דבר הנוגע ליהודים בפרט ועניני מדינה ומדע בכלל"(12). באשר
12. המליץ מס' 187 יום ד' ט"ו אלול תרנ"ה 1898/8/21 יוצא לאור בפטרבורג מדי יום ביומו - שנת השלושים ושמונה לצאתו לאור.
למתרחש בקונגרס השני בבאזל 28 באוגוסט אותה שנה ההתיחסות - למנהלי הקונגרס החבר היקר ד"ר הרצל ולסגנון - בין מספר מצומצם ביותר של נבחרים הפרופסור מ. מאנדלשטאם - על כך כותב מחבר המאמר, הסופר של המליץ בבאזל ר. בריינין - מאנדלשטאם הוא כבן שישים - הוא מצטיין במסירות כל, דעותיו והגיונותיו
לרעיון הציוני ודבקותו המיוחדת וכמעט הבלתי מובנה בהרצל - והסכמתו לכי ה"טכוסים" של זה האחרון - מאנדלשטאם הוא אחד האנשים המושכים את הלב באצילות רוחם, בטוהר נפשם וחם לבבם - הוא גם דברן נאה - כל דבריו ברורים ומסודרים באופן נעלה - זקנו הארוך ועיניו המפיקות נדיבות ותם וכל הליכותיו יעטרוהו. - ראה נספח
מ"ס 1.
מתוך דיווח על הנעשה בקונגרס השני - בתאריך 1898/8/27 כותב ר.
בריינין הסופר המיוחד של "המליץ" לעניני הקונגרס על שהתרחש באסיפה עצמה - הרצל פתח שהקיסר הגרמני השאיר איזו הצעה ליהודים וישנו האור בקצה המנוחה. - אחרי באו דברי מאנדלשטאם מקיוב - בנאום ציורי הוא הראה לנאספים כי אומת ישראל חולה - חולה עד מאוד - אבל לא מחלת פנימית חלילה וחס הפילה אותו
למשכב אלא הסיבות הם חיצוניות - חסרון אור, אויר וכלכלה טובה - על כך כבר כתבתי בסעיפים הקודמים על דבריו הציוריים - והמשלים או הדימויים לעם חולה - אך כן יש תקנה ואפשרות לשינוי - כל "הסגולות" אשר המציאו עד עתה לרפא את ישראל לא הועילו כי לא היו טבעיים - כל הכוונות להיחבר למשכילים
ולקוסמופוליטיות לא הועילו - רק הציונות היא הרפואה וגם התרופה הנכונה - כי היא המנוסה והבדוקה ביותר על פי נסיון ומבחן של אלפיים שנה - רק היא הציונות יכולה להקים את אומת ישראל. במיקסם מילים אלו - בנאום מיוחד במינו - הקסים מאנדלשטאם את שומעיו - מאחר וזה משטח ותחום הרפואה - כל הדימויים שאב
מאותו תחום - הרפואה - היא "הציונות" רק היא יכולה לחזק את אמונת השומעים - כי יש תקווה למנוחת כל העמים ובמיוחד לעם ישראל - מנוחה מן החוץ - שהיא הפנאי הראשון לכל חולה - למען יוכל לקום מחליו - עליו - לצאת המקום הנגוע ולבוא לארץ אבותיו - ולכן מסכם מאנדלשטאם בנאומו המיוחד הזה - בתקווה כי כל ציר
בשובו למקומו ולעירו יתאמץ להרבות בדיבור ושכנוע כדי לעורר את כל חושי אנשי ישראל - לבקש חיים חדשים, חיים מלאים חיים שאין בהם פחד מהגויים או בושה ואנחה. אין לי ספק שהדברים הללו אשר השמיע מאנדלשטאם בקונגרס השני - נישאו על כפיים ועברו מעיר לעיר, מעדה לעדה ועודדו את רוח העם - להכיר בערכו הלאומי
להיתפתחות שרירי העם באמצעות אגודות חלוץ.
למעשה כותב ר. בריינין כי כל אנשי האסיפה כאחד הסכימו לכל מילה ומשפט שאמר מאנדלשטאם.
בישיבה הראשונה של היום השני - שוב עולה לבמה ד"ר מאנדלשטאם. על מעמדו הרם - כותב בריינין שהוא מתקבל במחיאות כפיים מכל עבר - הפעם הוא קורא מאמר - מן הכתוב ברוח נעימה - בשפה ברורה ובחתוך האותיות.
מאנדלשטאם מספר שבחודש אפריל 98 הציעו מספר זרמים בקרב מחנה הציונים ובקרב חובבי ציון - לפני האסיפה הקודמת להוציא את "השורה האחרונה.
מהשקפותיהם השונות ולרמוז בקווים כוללים על הדרך בה נוכל ללכת כולנו - כל הזרמים ובכך להתקרב אל המטרה הגדולה אשר הצבנו לנו.
הציונים "והחובבים" שלחו למאנדלשטאם שבע מאמרים בנושא זה - דבר המעיד על משקלו התרבותי והרעיוני שהוגי דעות כתבו לו, הציעו פתרונות ושאלו
להצעות חדשות. מאנדלשטאם נותן פרוט על מקור המכתבים האחד מצרפת שניים מאשכז שניים מאוסטריה והנוספים מרוסיה. התיחסותו של מאנדלשטאם כבדת משקל - על כך הוא כותב "עמלתי בלב שלם להכיר ולבחון את המגמות השונות והשינויים העקריים שבקרב הציונים ולשמחת לבבי עלי להגיד כי לא מצאתי בכל אלה שינוי דעות שראוי לשים
אליהם לב - אשר עלולים לגרום למחלקות ופרוד בעם. ודבר זה מקל מעלי עבודתי -". כאן עובר מאנדלשטאם שוב לדימויים משטח הרפואה - בנאומו הוא מצטט את דברי הד"ר מאקס נארדין - שגם הוא השתמש בשטח הרפואה וטען שמחלת העם באה מחוסר אור, אור ומזון בריא - לא מחלה שורשית, גופנית, פנימית לפנינו. כי אם מחלה
הבאה מסיבות חינוכיות אשר על ידי תחבולות נמרצות נוכל להסירה ולהרחיקה מעלינו. כל הרפואות - מוסיף על כך ד"ר מאנדלשטאם - אשר ריפאו בהם את הגוף החולה עד עתה - כמו התבוללות השכלה, התנכרות ליהדות - כל אלו היו שיטות רפואה עתיקות - לא טיפלו "בשרש" הבעיה בשורש המחלה - כי אם בנסיון שיטחי להסיר את
סימני המחלה הקלים והחיצוניים. והטיפול שהוא מציע - לאומיות - ציונות - רגשי יהודי המזרח ברוסיה - הם לאומיים גם אם בחלקם נסתרים הרי שמחוברים ומקושרים הם זה בזה בשפה אחת ובתחום אחד. בסוף נאומו שוב פונה מאנדלשטאם לטפל במילים "צוננות" בעשירי ישראל ובשיפלותם. - אין לי ספק שסגנונו המיוחד החד -
והחלק משליו ודוגמאותיו הלקוחים תמיד מתחום חכמת הרפואה ובתי החולים אינם משאירים כל ספק לדרך הפעולה שיש לנקוט.
מתוך המשך הדיווח - אינו יורד מהבמה הד"ר מאכס מאנדלשטאם והוא ממשיך לקרוא דבריו מהגליגנות הכתובים - הוא מציין שאנו בני עם בעל בינה חדה, ובעל סגולות מיוחדות לחטט - לנקד ולברור יותר מידי - בכל ענין ובכך לגרום לצרות פרודים ומחלוקות. אנו אלו שבעצמנו טוען מאנדלשטאם הבדלנו בין הציונים ובין
החובבים במקום שאין בו כל פרוד-רציני או הבדל ובשעת כה קריטית שדוקא עלינו ללכת שלובי זרוע אל המטרה האחת ויחידה. - פלגנו עצמנו לשני מחנות הצוררות זו את זו. - ציונים מעשיים וציונים מדיניים - אבל לטענתו אומר מאנדלשטאם שעם נתעמק בדבר אז נראה וניווכח כי הציונות המדינית אשר יסמנוה כשייכת לציונות
של הרצל - ויקראו לה ציונות דמיונית של רועי - רוח וחולמי חלומות - שאינם מסוגלים ללבוש את רעיון רוחם בצורה ממשית ומעשית - כי בעצם הציונות המדינית לא עשתה עד עתה אף צעד אחד שיש לו ערך ממשי בפועל ובמעשה כאחד. בעוד שהציונות המעשית - עשתה דברים שהם ההפך. למיטב הבנתו טוען מאנדלשטאם כי הציונים
המעשיים עוסקים רק בעבודה פיזית במובן של תחית העם וזאת ללא הציונות המדינית אשר למעשה הפיחה בהם רוח חיים חדשים.
אין לו ספק כי פעולות החברות של החובבי ציון היתה רבה בכך שהראו ליהודים כי יצאו מתחומם הצר לתנאי חיים בריאים-פעילותם של החובבים עוד גדולה מכך בזה שהכינו לנו בפועל את הגרעין של המרכז הלאומי והגרעין הזה התפתח במידה שיכולים אנחנו לראותו גם בעיניים גלויות - בצורת אלפי כורמים חקלאיים
ויוגבים. אבל המגרעה היותר גדולה שרואים בפעולתם הנדיבה של חובבי ציון מאתמול ומהיום את העדר הרעיון הלאומי אשר עליו, ורק עליו להיות היסוד העקרי בכל פעילותם. - לעומת התפיסה שזהו הרעיון העקרי - הרעיון הלאומי - הם נותנים לעבודתם צורה של חסד וצדקה עם העניים. לקראת סיכום דבריו - טוען מאנדלשטאם בקול
רם כי אין להבדיל ולהפריד בין פעולתם של החובבים ובין עבודתם של הציונים - כאן הוא קורא בקול צלול את ה"פרוגרמה" של התנועה -
א. להעיר את העם מתרדמתו ולפתח בו ולהפיח רוח חיים חדשים.
ב. לברוא תנאים חיים בעד חלק גדול ביותר האפשרי למען יוכלו לחיות חיים של כבוד-אדם. לכן עלינו למצוא בכל מאמצי כוחנו בעד העם העברי מקום מקלט בטוח - במשפטי העמים בפרהסיה נתמוך עבודתנו ופעלנו ביעוד הישוב על ידי קולוניאל - בנק בא"י - לא עוד כמה אלפים בודדים של יהודים איכרים אלא - פיתוח הרבה
יותר - תעשיה וחרושת אחיזה ומעמד רוחנו יהודי.
מתוך ההמשך של הנאומים - אני לומד שבקונגרס השני בבאזל מאנדלשטאם הוא הוא האיש אשר היתווה את הקו המנחה התרבותי והמדיני לתנועת להסתדרות הציונות באותם ימים - אין אנו צריכים להתחיל בהרחבת הישוב בטרם אשר תהיה האדמה אשר אנחנו רוצים להתישב עליה בביטחה במשפטי העמים בפרסיה. - ולפי החוקים האוסרים
את הכניסה לארץ השוררים עתה בכל תקפם אין עוד לדבר על כניסת יהודים חדשים אל הארץ כי אם לכל היותר על התגנבות - יחידים בלבד. אין אנו חפצים להתגנב לארץ או להיכנס כמעבורי סחורות פסולות - כי אם להיות בטוחים מראש בהתישבותינו ולבנות בה את ביתנו. והפועל היוצא מכל הדברים הללו - שכל זמן שלא הגענו אל הנקודה
הראשונה בפרוגרמה שקבענו בהתחלה - כלומר אין לנו בארץ אחריות בטוחה והסכמת העמים - נתאמץ להשיג אותה אך גם נדאג לתחיית העם נביא להכרה לאומית בלב היהודים בכל מקום שהם פזורים במספר רב או מועט. נביא למצב שהיהודי לא יבוש במוצאו שלא תתגאה אם יהודיה בזה שפני ילדיה אינם דומים כלל לפני יהודים!!! - הדרך
להישג כזה יכולה להעריך בכך שבני הצעירים ילמדו וידעו את ההסטוריה ואת העבר של העם המלא הוד ותיפארת שילמדו את כל תלאות ועינויי הדרך שעבר העם במשך 2000 שנים ויראו בכך למופת לא התבישו בשפה העברית שהיא המפתח בידי הדור החדש - במהלך נאומו הציורי והתרבותי - מלא האולם במחיאות כפיים סוערות במשך
רגעים ארוכים. יש למנות ועד שידאג להוצאת ספרים בעברית לבני הנעורים - שוב השוואה לשטח הרפואה - יש להתנהג כרופא אשר יתן את ליבו לאישיותו של החולה - ובאופן מעשי בכל מקום שיש "חדר" צר וצפוף לתלמידים - החובה המוטלת לדבריו - לדאוג כי בנוסף ללמודי התלמוד והתורה ילמדו ספרות עברית דברי ימי עמנו -
בקווים כללים ובנוסף לכך יעסקו בחילוצי עצמות ובתנועות גוף - שילוב של תורה - בריאות ולאומיות. - המטרה לדעת מאנדלשטאם היא גם יסוד בתי ספר לעבודה ולחרושת. לסכום דבריו - בקונגרס השני - קובע מאנדלשטאם כי הפרוגרמה הלאומית שדגלו הציונים המדיניים היא עשיה בתחום "הנפש" - של העם העברי (במסגרת אותו
טיפול שורש שכבר דברתי עליו בדפים הקודמים).
על דרשתו של מאנדלשטאם כותב ר. בריינין שעשתה רושם חזק ביותר על רוב השומעים אשר הביעו תמיכתם בקול תרועה וקריאות הידד. למעשה מאנדלשטאם לא הרחיב את חוג מבטינו על הציונות - ידענו את הדברים - עוד מרעיונותיו של הרצל - אבל דבריו שנאמרו ברגש רב וכל כך בהתלהבות ובשפה סגנון מיוחד - אלו הם
שמשכו את לב ההמונים ולב נציגי הקונגרס אשר מתוכם ישבו נציגים רבים שקלטו את המסרים והרעיונות וכשחזרו למקום מושבם - הפיצו את הדברים.
ואכן ב- 2 בספטמבר 1898 מודיע הרצל שמונחת לפניו הצעתו של באמבוס להביע את הסכמת כל הנאספים שהשקפתו הרחבה מבלי להיכנס לויכוחים על הפרטים הקטנים של הפרוגרמה - אשר היציע פרופסור מאנדלשטאם. - ואכן לא היה אף ציר או נציג שהתנגד לניסוחי מאנדלשטאם.
פרק 4. סיכום ומסקנות
1.4. סיכום
למעשה עיקר פועלו של מאנדלשטאם בעשיה הציונית ובמלחמה "התרבותית" התרכז סביב שתי תקופות - הפרעות ביהודים והקונגרסים הראשון והשני - וזאת מהסיבה הפשוטה שהוא לא נבחר לשום ועידה בקונגרס השלישי - אפשר אפילו להקצין בדברים ולומר שיהודי רוסיה הגיעו אל הקונגרס מלאי טענות זאת מאחר והרצל המשיך בדרכו
הדיפלומטית המיוחדת ואולי גם המעורפלת שראתה בעשיית המעשית ו"בקולטורה" - כאבני נגף שאי אפשר להתעלם מהם אבל נחוצה בדרך לעקוף אותם. מאנדלשטאם שהיה חסידו הנילהב תמך בדעותיו - ומשום כך לא היה נאמן על ציוני רוסיה. - גם בגלל השכלת הגבוהה והיותו נימנה על השכבות העליונות של יהדות רוסיה - היה זר לפשוטי העם
- ואולי מיצג דוקא את איש מערב אירופה. - לכן בקשריו עם המוני העם ניזקק מאנדלשטאם למתווכים. בתקופת חיבת ציון המתווכים היו והל"ל שלום עליכם ואחרים.
ובתקופה הציונות המדינית לוזינסקי וזלאטופולסקי - אין לי ספק שחוסר השפה המשותפת בינו ובין בני עמו הביא לא פעם לידי כישלונות זאת גם הסיבה שבמכתבים פרטיים להרצל ולאחרים בתנועה הציונית - מתנצל מאנדלשטאם וטוען כי תרגום העברי של דברי סורס הנוסח המקורי וסולפה כונתו. יחד עם זאת התנועה ברוסיה
התפתחה ואין להתעלם כלל מכניסתם של צעירים - אנשים חדשים זריזים ממנו ואף מכירים ומעורים יותר בחיי העם - לכן הפך מאנדלשטאם "לפיגורה דיקורטיבית" בתנועה הציונית ואט אט נדחק מהבמה הציבורית. שנותיו האחרונות עברו עליו תוך יאוש חרישי ועבודת הצלה פילנטרופית זעירה. מות הרצל הורידה אותו או את
המעט שנותר ממנו מהבמה הציבורית - מכות מבית כגון מאסר ביתו ועלילת הדם הגדולה ברוסיה - שברובו לגמרי הוא מת בתאריך 1912/3/5 תרע"ב בראש חודש ניסן.
2.4. מסקנות
1.2.4. למעשה ד"ר מאנדלשטאם היה "השופר" של הרצל בגלילות רוסיה מאחר והיה אדם בעל כושר שכנוע אדיר ובעל קסם אישי רב - הבין הרצל שבאמצעותו אפשר להעביר את המסר של "הציונות המדינית" ליהודי קייב ולשאר גלילות רוסיה. (ראה ניספח מס' 1).
2.2.4. אני רוצה להניח הנחה אולי אפילו מסוכנת מבחינת מוסרית. אני סבור שבהתחלה עם בהכרות הראשונית לא היתה ידידות אמיתית בין השניים אלא יחסי - ניצול - של העברת מידע ושכנוע - בלבד. כתוצאה ממה שכתבתי בסעיף מס' 1. אך יחד עם זאת מתוך עיון בכתבים ובמאמרים אני בטוח מעל לכל צל של ספק שהתפתחה
בניהם תוך זמן קצר ביותר - ידידות באמת אמיתית.
3.2.4 לדעתי גם הרצל עצמו הושפע מכושר הדיבור והשכנוע של מאנדלשטאם ומהופעתו המיוחדת וכן מהשכלתו הרחבה אשר מאנדלשטאם השתמש בה כאמצעי לתת דימויים משטח הרפואה על חולי העם - ועל הפיתרון.
4.2.4. אני סבור שד"ר מאנדלשטאם היה אחד מעמודי התווך בהסתדרות הציונית - שמנע קרע חריף שהיה למעשה קיים בפועל מתחת לפני השטח - בין הציונים המדיניים לציונים המעשיים - מלהתפתח - ולזרוע הרס בתנועה ובמטרה הסופית שלה. יש לראות בתרומתו לרעיון הציוני לדעתי כתרומה הגדולה במיוחד שאילולא מנע
התפשטות קרע זה - היתה ההסטוריה מתפתחת אולי בכיוון אחר - חומר למחשבה.
5.2.4. ניראה לי לאור כל האמור לעיל שההסטוריה והחוקרים למינהם לא נתנו מקום מכובד לד"ר מאנדלשטאם בכתיבת ובנאומים האידואלוגיים ולדעתי לא בצדק - האיש, הרופא הציוני והאבא המסור, תרום להסטורית היהודים ברוסיה ולתקומת מדינת ישראל, וזאת לאחר חמישים שנים התקיים החזון, לא פחות מאשר הרצל תרם באזור
אירופה ובעולם כולו.
פרק 5. ביבליוגרפיה
סעיף א' - מקורות ארכיונים (לפי סדר א-ב) ראשוני.
1. ארכיון העבודה - המכון לחקר תנועת העבודה ע"ש פנחס לבון - רח' נהרדע 5 ת"א.
סעיף ב' - אנציקלופדיה ועתונים (משני)
1. האנציקלופדיה העברית
2. עתון "העולם"
3. עתון "המליץ"
4. עתון "הצפירה"
סעיף ג' - ספרים וכתבי-עת.
פרוט לגבי סעיפים:
סעיף א' - מקור ארכיוני (ראשוני)
העבודה הסמינריונית נערכה ונכתבה תוך שמוש בארכיון תנועת העבודה - מכון לבון - ת"א - ראה פרוט בסעיף עתונים וכתבי עת.
סעיף ב' - אנציקלופדיות
1. האנציקלופדיה העברית - כרך כ"ג - עמוד 966.
סעיף ג' - עתונים וכתבי-עת.
1.2. עתונים
1. "המליץ" מס' 187 יום ב' טו אלול תרנ"ה. 1898/8/21 יוצא לאור בפטרבורג מדי יום ביומו שנת ה- 38 לצאתו לאור.
2. "המליץ" - מס' 192 - יום ה' כ"א אלול תרנ"ה. 1898/8/27 - שנת ה38- לצאתו לאור.
3. "המליץ" - מס' 193 - יום ב' כ"ב אלול תרנ"ה. 1898/8/28 שנת ה- 38 לצאתו לאור.
4. "המליץ" - מס' 194 - יום א' - כ'ד אלול תרנ"ה. שנת ה- 38 לצאתו לאור. 1898/8/30.
5. "המליץ" - מס' 195 - יום ב' כ"ח אלול תרנ"ה 1898/8/31 שנה ה- 38 לצאתו לאור.
6. "המליץ" - מס' 83 - יום ג' - ב' איר תרס"א - 1901/4/17 - המאמר מאסיפת הציונים מאת משה קליינמאן. שנת 41 לצאתו לאור.
7. "המליץ" - מס' 85 יום ה' י"ב אייר תרס"א. 1908/4/19 - המאמר - המשך מאסיפת הציונים מאת משה קליינמאן. שנה 41 לצאתו לאור.
8. "המליץ" - מס' 88 - יום ב' - י"ז אייר תרס"א. 1908/4/23 מאמר המשך מאסיפת הציונים - מאת משה קליינמאן. שנת 41 לצאתו לאור.
9. "המליץ" - מס' 43 1901 מהאסיפה הכללית באודסה.
10. "העולם" - עתונה המרכזי של ההסתדרות הציונית העולמית. תרצ"א גליון ב' עמ' 779-778 1898/12/2. מכתב מאנדלשטאם להרצל.
11. "העולם" - תרצ"ח גליון מ"ג 1899/4/9 - מכתב מאנדלשטאם להרצל.
12. "העולם" - תרצ"ח גליון מ"א מאנדלשטאם להרצל. מתוך מכתב.
13. "העולם" - תרצ"ח גליון ל"ז עמ' 718 - מאנדלשטאם לז"ר שנירר מתוך מכתב.
14. "העולם" - תרצ"ה גליון ג' יום ה' ט סיון - 1938. מאנדלשטאם להרצל - מתוך מכתב.
15. "העולם" - תרצ"ט - גליונות א + ב - 1933/3/20 מכתבים מאנדלשטאם להרצל א. 1903/8/2
ב. 1903/6/22.
16. "העולם" - גליון נ"ג תרצ"ה - רבות המשך - 1903/8/18 - מכתב הרצל למאנדלשטאם.
ג.2. ספרים וכתבי עת
1. או"פ אוניברסיטה הפתוחה - "בין ציון לציונות" תולדות התנועה הציונית בשנות 1884 - 1944 יחידה 5 - עמ' 1 - 63.
2. אלט - אויסזיי - שטריה - "מכתבים תאודור הרצל". הוצאה מדינות ת"א כרך חמישי 1937 דפוס ספר ת"א קובץ מכתבים מהשנים 1896-1904. עמ' 218 ספרית רחובות. 933.61 - ערך הרצל.
3. אריה סימון - "אגרות אחד העם" כרך שני הוצאת דביר ת"א תש"ז עמ' 189-188 למר מ. מאנדלשטאם קיוב אודיסו 22 דצמבר 1898.
4. גולדשטיין יוסף ד"ר "בין ציונות מדינית לציונות מעשית". התנועה הציונית ברוסיה - בראשיתה - ירושלים תשנ"ג.
5. מ.פ. ספרים - הוצאה לאור - "אגרות אחד העם" בשיתוף עם הוצאת דביר ת"א תשי"ז כרך אישי - דפוס אילון ת"א אגרות בין השנים 1901-1905 עמ' 38-37. ליזר מאנדלשטאם קיוב אודיסא - ספרית רחובות - ערך אחד העם 892.408.
6. מאור יצחק ד"ר - "התנועה הציונית ברוסיה". מראשיתו ועד ימינו.
הספריה הציונית - על ימי הנהלת ההסדרות הציונית ירושלים תשל"ד עמ' 180-177.
7. נחום סלוצקין - "הקונגרס הציוני הרביעי בלונדון 1900" ורשא תרס"א נאום ד"ר מאנדלשטאם בנושא הרמת המצב הגופני של העם היהודי.
8. סלוצקי יהודה - "ד"ר מאכס מאנדלשטאם" תדפיס מ. "העבר" רבעון לדברי ימי היהודים ברוסיה חוברת ד-ה - תל-אביב, תשט"ז - תשי"ז.
9. שלמון יוסף - "דת וציונות - עמותים ראשוניים" הספריה הציונית על יד ההסתדרות הציונית העולמית ירושלים תש"ן - הופק על ידי מוסד ביאליק 1990.
לפרועת בשנים הללו קראו מאכס מ. "שנות הרעמים".
זכרונותיו של מאנדלשטאם בשם "הקומיסיה האיגנאטיבית בקיוב הופיעו בשפה הרוסית ח"ד.
ראה סלוצקי יהודה - ד"ר מארכס מאנדלשטאם-הדפיס ה"עבר" רבעון לדברי ימי היהודים ברוסיה - חוברת ד - ה - ת"א תשט"ז - תשי"ז.
לאלו שלמדו בארצות זרות חייב החוק אותם לערוך מבחנים של רוסיה - המדינה.
ראה - המשבר עמ' 10 - ד"ר מאכס מאנדלשטאם - יהודה סולוצקי - חוברת "העבר".
השליח המיוחד היה הסטודנט יהושוע בוכמיל - אוהד מושבע של הרצל כמכונה "מספר אחד מבני הדור".
מכתבי מאנדלשטאם והרצל, העולם תרצ"ט - גליון ל"ז.
פרוטוקול הקונגרס הציוני הראשון, עמ' 163.
ד"ר שנירר - רופא יהודי שחיי בוינה - והיה חבר בועד הפועל המצומצם. - ידיד משותף של הרצל ומאנדלשטאם.
פאכודרמאטא - בשואה לבעלי חיים עבי עור - בנימשל והמשל לגבי אנשים ששום דבר לא איכפת להם הכל עובר לידם ואינו משפיע.
"המליץ" 1898/8/28 מס' 193 - עמ' 3 - מתוך סופר המליץ לקונגרס ר. בריינין. יום ב' כ"ב אלול תרנ"ה.
יש בדברי מאנדלשטאם רמז לכך שגורמים מסויימים ניסו להרחיק את החרדים והמתנגדים מלהשמיע דבריהם בקונגרס.
המליץ 1898/8/31 מס' 195 יום ב' כ"ה שלוט תרנ"ה מאנדלשטאם חוזר על הקו המדיני - לאישור והסכמה בין לאומית.
ראה המליץ - 1898- עמ' 2 - יום ד' כ"ז אלול תרנ"ה. המליץ מס' 197.
7

תגים:

ציונות · העם · הרצל · אחד

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא ""מלחמת התרבות" בהסתדרות הציונית בשנים 1904 - 1898", סמינריון אודות ""מלחמת התרבות" בהסתדרות הציונית בשנים 1904 - 1898" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.