היישום אינו מחובר לאינטרנט

יחסו של בן גוריון וההנהגה הציונית ליהדות אירופה בימי השואה-הצדקות והפרכות

עבודה מס' 023058

מחיר: 337.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: העבודה מציגה את הטענה כי ההנהגה הציונית לא הפקירה את יהדות אירופה.

8,311 מילים ,21 מקורות

תקציר העבודה:

הציונות זכתה להישגים מדיניים גדולים בעקבות מלחמת העולם הראשונה והסדרי השלום שלאחריה. ההנהגה הציונית באותם ימים נקטה במדיניות מתונה מול מדיניות הפיוס הבריטית, לאחר שב-1937 הועלתה תכנית החלוקה וב-1939 פורסם הספר הלבן.

מדיניות החלוקה לא היתה מקובלת על הישוב העברי כולו ותוך ויכוח פנימי חריף על יעדיה של הציונות, גם הורע מצבה של יהדות אירופה ופרצה מלחמת העולם השניה. מבחינת הישוב היהודי, היתה למלחמה משמעות אמביוולנטית. בעוד חלק מאנשי הישוב ראו יכולת דלה ביותר בסיוע ליהדות הגולה והעדיפו ליצור תשתית בארץ ישראל, אשר תשרת את יהדות העולם לכשתקום מדינה. מולם עמדה הטענה כי המלחמה הינה מלחמת מצווה שהעם היהודי מחוייב להשתתף בה גם ללא גמול מדיני, כיוון שבאותה מלחמה אמור להיקבע לא רק גורל המשטר הנאצי, אלא גם גורלם העתידי של מדינת ישראל ושל העם היהודי בה.

התנועה הציונית ובמרכזה מפא"י בהנהגת בן-גוריון, חיפשה דרך ביניים שתבטא את גישתם למלחמה. אמנם בן-גוריון קבע במרכז מפא"י בספטמבר 1939 כי "עלינו לעזור לצבא [הבריטי] כאילו לא היה ספר לבן, ועלינו להילחם בספר הלבן כאילו לא היתה מלחמה". למרות זאת, מרבית האישים בצמרת מפא"י העדיפו לשים דגש על המתרחש בארץ ישראל משתי סיבות. האחת, שהעדיפו להשאיר את הלחימה בחזית ליהודי הגולה, תוך הסתמכות על התעוררותם של יהודי ארצות הברית והשניה, מהסיבה שניסח בן-גוריון באותה ישיבה במרכז מפא"י, כשאמר כי גורל פולין אמנם יחתך על ידי נצחון צרפת, אך גורלם של יהודי הארץ, יחתך כאן, בארץ ישראל ועל כן, "בתוך המלחמה הגדולה הזאת שבתוצאותיה תלוי גורל העולם, יש לנו מלחמה קטנה שבשבילנו היא הכל." (גלבר, תש"מ: 130-131).


בעבודה זו ארצה לטעון כי הויכוח הנוגע לעמדתם של בן גוריון והתנועה הציונית בשואה, אינו רלבנטי לשאלה אם היה איכפת או לא איכפת להנהגה הציונית מיהדות אירופה, אלא לגבי מהות פעולתם והאם היא היתה נכונה. גם אם לא היתה נכונה, אטען כי בהחלט יתכן שעשו משגה, אך ודאי שלא הפקירו את יהדות אירופה מתוך אדישות.

כטענת המשך ארצה גם לעמוד על כך שבן גוריון ראה עדיפות גדולה להקמת הישוב בארץ ישראל מאשר לעסוק בענייני הגולה, מתוך הנימוק כי ארץ ישראל היא התקווה האחת והיחידה של אלה שיושבים בה היום [בשנות ה-30 וה-40] ולאלה שיבואו להיקלט בה בעתיד. ללא ספק שללא אותה תשתית התיישבותית, צבאית ואדמניסטרטיבית שהקימה ההנהגה הציונית בארץ ישראל, היה מצבם של שרידי יהדות אירופה קשה יותר, לעיתים אף בצורה קריטית, כיוון שעבור רבים מהם היתה מדינת ישראל שקמה ב-1948 הפתרון היחיד שבא בחשבון לשיקומם הנפשי והחברתי.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק א:רקע היסטורי ואידיאולוגי
פרק ב:הגישה הפשרנית מול הגישה האקטיביסטית
פרק ג:ההנהגה הציונית בין השלטונות הבריטיים ובין התגובה הציבורית בארץ ובעולם
פרק ד:ביקורת ומחקרים
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

בן-גוריון, ד., (1993), פעמי מדינה, (ערך: מ. אביזוהר), עם עובד, תל-אביב.
גלבר, י., "המדיניות הציונית וגורל יהודי אירופה (1939-1942)", יד ושם יג, תש"מ, ע"מ 129-157.
הלוי, י., "סיסמאות ללא כיסוי", בארץ ישראל, דצמבר 1986, ע"מ 24-26.
ויץ, י., "עמדותיהם של דוד בן-גוריון ויצחק טבנקין כלפי שואת יהודי אירופה", קתדרה 51, תשמ"ט, ע"מ 173-188.
טבת, ש., "'החור השחור': בן-גוריון בין שואה לתקומה", אלפיים 10, 1994, ע"מ 111-195.
לאור, ד., "חנה סנש וישראל קסטנר: דימוי ודימוי שכנגד", בשביל הזכרון 20, 1997, ע"מ 10-17.
מושקט, מ., (עורך), (תשל"א), לוחמים יהודים במלחמה נגד הנאצים, ספרית הפועלים, תל-אביב - מרחביה.
פוקס, א., (1985), קראתי ואין עונה, הוצאת המחבר, ירושלים.
פורת, ד., (תשמ"ג), חלקה של הנהלת הסוכנות בירושלים במאמצים להצלת יהודי אירופה בשנים 1942-1945, חיבור לשם קבלת התואר דר' לפילוסופיה, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
פורת, ד., (1986), הנהגה במילכוד, עם עובד, תל-אביב.
פורת, ד., "בעיה בהיסטוריוגרפיה: יחסו של דוד בן-גוריון ליהודי אירופה בתקופת השואה", משואה יט, 1991, ע"מ 154-165.
פורת, ד., "מה עוללתם לנו? האין דמנו אדום כדמכם?", עת-מול יט (ז)[115], יוני 1994, ע"מ 3-5.
פרילינג, ט., "עמדותיו של בן-גוריון בפרשת הצלת הילדים נובמבר 1942 - מאי 1945" ילקוט מורשת לח, 1984, ע"מ 31-54.
פרילינג, ט., "עמדותיו של בן-גוריון בפרשת הצלת הילדים נובמבר 1942 - מאי 1945" (ב), ילקוט מורשת מא, 1984, ע"מ 119-137.
פרילינג, ט., "לבחינת הסטריאוטיפ: בן גוריון ושואת יהודי אירופה 1939-1945" , יד ושם יז-יח, תשמ"ז, ע"מ 329-351.
צאנין, מ., (עורך), (1987), כך זה קרה, ארגון שארית הפליטה מהאיזור הבריטי, תל-אביב.
רובינשטיין, א., (1997), מהרצל עד רבין והלאה, שוקן, ירושלים ותל-אביב.
שגב, ת., (1991), המליון השביעי, כתר, ירושלים.
שפירא, י., "תכנית מאוחרת להעלאת יהודי אירופה", האומה לג
Arendt, H., (1963), Eichmann in Jerusalem, Faber and Faber, London.
Eloni, Y., "The Zionist Movement and the German Social Democratic Party, 1897-1918", Studies in Zionizm, Vol. 5 No. 2, 1984, pp. 181-195.

תגים:

ציונות · התיישבות · שואה

עבודות נוספות בנושא:

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "יחסו של בן גוריון וההנהגה הציונית ליהדות אירופה בימי השואה-הצדקות והפרכות", סמינריון אודות "יחסו של בן גוריון וההנהגה הציונית ליהדות אירופה בימי השואה-הצדקות והפרכות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.