מגילת אסתר

תקציר העבודה:

בפרק הראשון של "מסכת מגילה" קיימות אגדות ופרשנויות שונות לגבי התרחשויות המופיעות במגילת אסתר, החל משמו של אחשורוש ועד השתלשלות הארועים בעקבות משתה השרים. אגדות נוספות מופיעות במדרש אסתר רבה. חלקן של האגדות דומה הן במסכת מגילה והן באסתר רבה.

האגדות קובצו במדרשים שונים ובספרי אגדה, החל מאגדת אסתר שערך שלמה בובר (התרמ"ז) וכן באגדות היהודים (גינצבורג, תשל"ה) שבו נערכו האגדות בעברית בצורה של סיפור, כאשר כל פרשה ופרשה מופיעה על פי הסדר הכרונולוגי המופיע במגילה. בצורה דומה הופיעו גם סיפורי המגילה ב"תרגום שני" לאסתר וכן, מובאות כוונותיו של אחשורוש בניתוח הארועים, בהקדמת הרב שרמן למגילת אסתר (שרמן וזלוטוביץ, 1990) ובמדרשים נוספים.

על ההבדל בגרסאות עומד צונץ (תש"ז: 128), כאשר הוא מצביע על חלקים מאוחרים יותר של מגילת אסתר [פרשה אחרונה במגילה], המקבילים ל"תרגום שני" של מגילת אסתר. הוא מגבה את דבריו, בכך שמקראות מתהילים שנדרשו במדרש אסתר, לא הובאו במדרש תהילים במקומם, לעומת הדרשות לתהילים המופיעות בפרשיות הראשונות של מדרש אסתר וכן נמצאות במדרש תהילים במקומן הראוי. (שם: 130)
הוא מסיק מכך כי דרשות אלה נלקחו ממדרש אסתר, כיוון שנסדרו בתהילים על פי הסדר הנכון ומשום כך, מסיק צונץ שאותו מדרש של אסתר, הינו מדרש קדום יותר.
הוא מחזק את מסקנתו על ידי השוואה למדרש אבא גוריון, המופיע בכתב יד קדום בתוך אסופת האגדות בעריכתו של שלמה בובר (התרמ"ז).
בעבודתי זו אתמקד בהשוואת השינויים בגירסת המקורות "מסכת מגילה" פרק ראשון וכן "מדרש אסתר רבה". סביר להניח, כי קיימת השפעה של מסכת מגילה מהתלמוד הבבלי על כלל המדרשים והאגדות, ובכלל זאת גם על מדרש אסתר רבה, כיוון שמסכת מגילה מהתלמוד הבבלי הינה, ככל הנראה, המקור הקדום ביותר הנמצא בליקוטי
מדרש "אגדת אסתר". (גרינברג, תשמ"ד: 4)

בהשוואת מדרשי האגדות הנ"ל למגילת אסתר, אעזר גם במדרשים שונים ובעיקר ב"אגדות היהודים", "תרגום שני" וכן פירוש "מתנות כהונה" למדרש אסתר רבה.
הספר המרכזי בו אעסוק בנוסף למסכת מגילה ומדרש אסתר רבה, יהיה מדרש אגדת אסתר בעריכתו של שלמה בובר.

תוכן עניינים:
מבוא
פרק ראשון: הרקע ההיסטורי
פרק שני: תכונותיו וכוחו של אחשורוש
פרק שלישי: משתה השרים
פרק רביעי: דיון
סיכום
ביבליוגרפיה

מקורות:

גינצבורג, ל., (תשל"ה), אגדות היהודים, (תרגום: מרדכי הכהן), הוצאת מסדה, רמת-גן.
גרינברג, ח., (תשמ"ד), המדרש התימני למגילת אסתר (אגדת אסתר) ויחסו למקורותיו העיקריים ולמדרש הגדול, חיבור לשם קבלת תואר מ.א., החוג לתלמוד, אוניברסיטת תל-אביב, תל-אביב.
הימאן, א., (ת"ש), ספר תורה הכתובה והמסורה, הוצאת דביר, תל-אביב.
טוביה בן רבי אליעזר, "מדרש לקח טוב", בתוך בובר, ש., (עורך), (תרמ"ז), ספרי דאגדתא על מגילת אסתר, הוצאת האלמנה והאחים ראם, ווילנא.
כהן, צ., (עורך), (תשנ"ו), תרגום שני, בני ברק.
לוי, ג.י., (עורך), (תשנ"ה), מגילת אסתר, [רש"י וביאורי חז"ל], ירושלים.
מדרש רבה על מגילת אסתר, הוצאת תורה לעם, ה'תשי"ח, ירושלים. עם הפרושים: "מתנות כהונה" מאת הר"ר יששכר כץ משברשין וכן "אסיפת מאמרים" מאת הר"ר צבי זאב רובינשטיין ממוהילוב.
מסכת מגילה - תלמוד בבלי, בתרגומו של הרב עדין שטיינזלץ.
נובל, ח.ד., (עורך), (תשנ"ב), מגילת אסתר עם פירוש הגר"א השלם, הוצאת ישיבת תפארת התלמוד, ירושלים.
צונץ, (תש"ז), הדרשות בישראל, מוסד ביאליק, ירושלים, פרק חמישה-עשר: ההגדות על נביאים כתובים, ע"מ 128-133.
שרמן נ. וזלוטוביץ מ.י., (עורכים), (1990), מגילת אסתר, ארטסקול/מסורה, קרית החינוך "אור חדש", כפר חסידים/רכסים.

תגים:

מדרש · חמש · אחשורוש · אחשוורוש · בובר · תרגום · שני · שלמה · אגדה

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "מגילת אסתר", סמינריון אודות "מגילת אסתר" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.