היישום אינו מחובר לאינטרנט

הצלחתו של חיים רמון ברפורמה במערכת הבריאות

עבודה מס' 021378

מחיר: 120.95 ₪   הוסף לסל

תאור העבודה: סקירת הרפורמה, הדרכים למימושה, היחסים עם יצחק רבין ודרכו של רמון להעברת הרפורמה.

4,562 מילים ,6 מקורות ,1995

תקציר העבודה:

ראשי פרקים:
1. מבוא והצגת הנושא
2. הכריזמה של רמון
3. יחסיו עם יצחק רבין
4. סיכום והערכה מסמכמת
5. ביבליוגרפיה

קטע מהעבודה:

קיימים כ- 50 בתי חולים ומוסדות בריאות בארץ- חלקם ציבוריים וחלקם פרטיים, כאשר הציבוריים עובדים לרוב על בסיס תקציבי ואילו הפרטיים עובדים על בסיס רווח והפסד, כמו חברה רגילה, אולם הם מסווגים, לרוב, כמלכרי"ם.
בתי חולים עובדים לפי שיטת התקצוב כמו בכל המערכות הציבוריות. מאחר וכמעט כל ההחלטות החשובות באירגון כרוכות בשימוש במשאבים כספיים, התקציב הוא למעשה מערכת המידע הניהולית המרכזית בבית החולים. ניתן לראות בתיקצוב מערכת מידע שמשמשת בסיס לקבלת החלטות על הקצאת משאבים, מציינת את ההחלטות ומהווה מסגרת למעקב אחריהן.
הפרטה במערכת הבריאות אינה דבר פשוט כלל ועיקר בשל גודלה של המערכת. מספר מחקרים בעבר ניסו לבדוק את אפשרות השינוי האירגוני במקומות כאלה. פת דליה חקרה בין השאר את תוכנית השנוי בארגון מערכת הבריאות הממלכתית באנגליה, עליה הוחלט בשנת 1974. מטרת תוכנית הר- ארגון של שירותי הבריאות היתה להביא לאינטראציה טובה יותר בין שרותי הרפואה הקהילתיים ובית החולים אשר עיקרה מיזוג שירותי הרפואה השונים המאורגנים (הכוללים בתי חולים ושרותי רפואה קהילתיים) למסגרת ארגונית אזורית רחבה יותר. המבנה הארגוני הכולל של שירותי הבריאות היה מורכב מארבע רמות בלתי תלויות. פת מדווחת כי שנוי זה התקבל בהצלחה רבה בקרב המערכת וההתייעלות הצדיקה את השינוי .
חיניץ ורוזן מצאו כי בתי חולים מאוד מעוניינים להתחרות בינם לבין עצמם על מנת לראות מהם היתרונות שלהם. ההתחרות היא עזה עד כי ניתן לחשוב כי מדובר במונופול .
גרוס, שבדקה מבחינה תיאורטית את הביזור של שירותי הבריאות, מגיעה למסקנות מרחיקות לכת. הביזור, יש לציין הינו דגם משנה של הפרטה היות וגם בו מפרידים את הסמכות המרכזית ונותנים סמכות לתת מערכות .
את מטרות המדינה יש לבחון לא רק דרך הרווח הפוליטי של הרווח לעתיד הנראה לעין אלא במסגרת האידיאולוגיה של מפלגת השלטון. שר הבריאות שיזם את תוכנית התאגוד היה חבר בממשלה שחרתה על דגלה את הכלכלה החופשית. אומנם קצב ההפרטה התנהל בעצלתיים.
למרות הישגי הרפואה הישראלית רווחה תחושה של אי נחת לגבי שירותי הרפואה בקרב בעלי מקצוע והציבור יחד. חולים מתלוננים על שירות לקוי, על בירוקרטיה ועל הזנחה טיפולית. הם אינם שבעי רצון מהמערכת הציבורית בשל חוסר רגישותה וחוסר יעילותה. העובדים התלוננו על שכר נמוך, שעות עבודה ארוכות ומחסור בציוד בסיסי. המערכת הניהולית התלוננה על מכשולים המונעים מהם מלתפקד כהלכה.
נקודת התורפה של שירותי הבריאות הציבוריים הן התורים לניתוחים, בדיקות וייעוצים אצל רופאים מומחים שתוצאתם היא הרפואה השחורה מצד אחד והכפילות בציוד, במתקנים ובשירותים בין ובתוך תת המערכות של מגזר הבריאות מצד שני.
במהלך שנות השמונים התארכו התורים לניתוחים ולבדיקות בבתי החולים בישראל. נתונים מעודכנים ומדויקים על היקף התופעה אינם בנמצא. מבקר המדינה, בדו"ח לשנת 1988 הציג נתונים מעוררי דאגה. מחסור בכח אדם, סכסוכי עבודה מתמשכים במגזר הבריאות ובעיקר ניהול בלתי יעיל של חדרי הניתוחים יצרו תורים שבתי החולים לא יכלו להתגבר עליהם. ביקורת המדינה העלתה תמונה עגומה בכל הקשור ליעילות השימוש במשאבי האשפוז במדינה. היא הצביעה על כך שחדרי הניתוח בבתי החולים הממשלתיים היו מופעלים במשמרת אחת בלבד. יתר על כן, כשליש מחדרי הניתוח הרגילים לא פעלו אפילו במשמרת בוקר.
ליקויים נוספים היו ליקויים מנהליים. כפל התפקידים של משרד הבריאות כספק שירותים וכגוף על מתכנן פגע ברמת השירותים ולא אפשר עיצוב מדיניות בריאות כוללת וארוכת טווח. תהליך קבלת ההחלטות היה איטי, נוקשה ובלתי נענה לצרכים מקומיים. התקשורת בין המרכז בירושלים לבין בתי החולים בערים האחרות לא היתה תקין ושוטף, וחולשתו של משרד הבריאות לא מנעה יצירת מבנה ריכוזי נעדר גמישות תפעולית. בתי החולים היו הקורבנות העיקריים של ריכוזיות זו. גם מעורבותו הרבה של משרד האוצר במערכת הבריאות היתה בעוכרי היעילות.
בתחילת שנות התשעים החלה לצוץ מגמה חדשה במערכת הבריאות שהחל בה עוד השר אהוד אולמרט בימי שלטון הליכוד.
ב-1.1.92 רשמה ממשלת ישראל חמישה בתי חולים שהיו עד אז ממשלתיים כ"חברות מוגבלות בערבות שאין להם הון מניות". כלומר הציבור לא יכול לשלוט בהם, זאת בהתאם להמלצות ועדת החקירה בראשות שופטת בית המשפט העליון שושנה נתניהו.

מקורות:

גרוס רויטל , "דו"ח ועדת נתניהו", בטחון סוציאלי, 6, 1992.
גרוס רויטל, רוזן ברוך, תמרה ברנע, ביזור ואוטונומיה בשירותי הבריאות, ירושלים, 1991
חיניץ דוד, רוזן ברוך, דפוסי תחרות בין בתי החולים בישראל בתחילת 1990, מכון ברוקדייל, 1991.
ישי יעל, רופאים ומדינה- תיאגוד בתי החולים בישראל, ירושלים, 1994.
מילגרום ד., "מערכת הבריאות בחמש מדינות נבחרות", בטחון סוציאלי, 37, 1991.
שמואלי עמיר, "חוק בריאות ממלכתי: מספר היבטים על המקרו- ניהול", רבעון לכלכלה, דצמבר 1993.

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "הצלחתו של חיים רמון ברפורמה במערכת הבריאות", סמינריון אודות "הצלחתו של חיים רמון ברפורמה במערכת הבריאות" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.

אודות האתר:

יובנק הנו מאגר עבודות אקדמיות לסטודנטים, מאמרים, מחקרים, תזות ,סמינריונים ועבודות גמר הגדול בישראל. כל התקצירים באתר ניתנים לצפיה ללא תשלום. ברשותנו מעל ל-7000 עבודות מוכנות במגוון נושאים.