התפתחות תורת הגזע מאידיאולוגיה למכשיר של פעולה מדינית

תקציר העבודה:

מטרת העבודה היא לסקור את תולדות האנטישמיות קרי שנאת היהודים משלהי המאה ה19- ועד עליית הנאציזם ועד בכלל. מטרתה היא להראות את צורת וסיבת התפתחות האנטישמיות הגזענית (להבדיל מהדתית) עד הגיעה לשיא בתחילת מלחמת העולם השניה (1941, הפיתרון הסופי).

בתקופה שבין סיום מלחמת שלושים השנים, שהיתה הרת גורל ליהודים ורבים איבדו בה את בתיהם, ועליית הנציונאל סוציאליסטים לשלטון, יהדות גרמניה מופיעה ככוח מוביל ביהדות האירופית המודרנית. הקהילה המסורתית הקטנה שהיתה בתחילה בעלת חשיבות שולית בלבד, צמחה אט אט לחברה יהודית רבת פנים שאישרה מגוון רחב של עמדות פוליטיות ורעיונות חברתיים. היתה זו חברה שגילתה יצירתיות תרבותית ודינמיות כלכלית ושהשתלבה להפליא בכל תחומי החברה שבתוכה ישבה, על אף שלבים חוזרים ונשנים של דחיה ואפליה מצד חברה זו.
העידן החדש בין יהודים לגרמנים נפתח המאה ה-18. בתקופה זו הנסיכים שלטו ברסיסי האימפריה המפוצלת וגילו מחדש את היתרונות הכלכליים הגלומים בנוכחותם של היהודים על אדמתם. הם הפכו את מדיניות הגלות הקודמת שלהם והחלו לעודד את התיישבותם של יזמים יהודים, בתנאי שיספקו למדינה המודרנית המתהווה את ההון והסחורות הדרושים לה כאוויר לנשימה. בתמורה לכך היהודים קיבלו הבטחה שיזכו לזכויות דתיות ולחופש מסחר. אחדים מהם, במיוחד אלו שנקראו "יהודי החצר" הגיעו למעמד רב השפעה הודות לקשרים אישיים עם אנשי השררה, ועל ידי כך יכלו לפתוח צוהר אל העולם הרחב.
רק במאה ה-19 החלה להסתמן התרחקות גוברת מאורח החיים המסורתי כאשר בני שכבת העילית היהודית, ששאבו עידוד מגילויי הסובלנות של השליטים, החלו להתעניין במגמות המודרניזציה- בעיקר בפילוסופיה. היו אלה המשכילים שהציבו לעצמם משימה נועזת: לזווג את היהדות עם התרבות הגרמנית, בלי לפגוע עם זאת ביחודה ובפוריותה של המורשת היהודית. הגרמנים התנגדו לכך, ולא יכלו להבין כיצד יכול יהודי לשמור על דתו ומסורתו ולקבל את התרבות הגרמנית.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. התיאוריה הגזענית וזיקתה לאנתרופולוגיה.
3. התפתחות תורת הגזע עד סוף המאה התשע עשרה
4. התפתחות הגזענות עד מלחמת העולם הראשונה.
5. הגזענות בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה
6. עליית המפלגה הנציונל סוציאליסטית
7. סיכום העבודה.
8. ביבליוגרפיה.

מקורות:

אטינגר שמואל, האנטישמיות בעת החדשה, הוצאת הקיבוץ הארצי,1978.
אלמוג שמואל, אנטישמיות באירופה המודרנית (1815-1945), מרכז זלמן שז"ר, ירושלים, תשמ"ח.
בכרך צבי, מן הצלב אל צלב הקרס, ת"א, 1991.
בר-נביא אלי, תולדות עם ישראל, ירושלים, 1993.
גוטמן ישראל, ארד יצחק, (עורכים), השואה בתיעוד, ירושלים, תשל"ח.
וסרמן הרי, "יהודים בסגנון יודנשטיל", זמנים, 33, 1990.
טל אוריאל,"יסודות אנטי-נוצריים בראשית האנטישמיות המודרנית", דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות, ירושלים, 1969.
טל אוריאל, יהדות ונצרות ברייך השני, ירושלים, תש"ל.
טלמון יעקב, "תעודה ועדות- משמעותה האוניברסלית של האנטישמיות החדשה",בתוך, אחדות וייחוד- מסות בהגות היסטורית, ירושלים, תשכ"ה.
לוונתאל מרווין, תולדות היהודים בגרמניה, מסדה, ת"א, 1975.
בר-נביא אלי, תולדות עם ישראל, תל-אביב, 1991.
כ"ץ יעקב, "שלב ההכנה לאנטישמיות המודרנית (1879-1873 )", ציון, ל"ח, תשל"ג.
כ"ץ יעקב, האנטישמיות כגורם חברתי ופוליטי בחברה המודרנית, ירושלים, תשכ"ח.
כ"ץ יעקב, שנאת ישראל, תל-אביב, 1979.
מוסה גורג',לקראת הפיתרון הסופי, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, תל-אביב, 1989.
פישר ה.ל., דברי ימי אירופה, תל-אביב, תשכ"ד.
צימרמן משה, "אמנסיפציה ואנטישמיות בגרמניה- עימות ישיר: גבריאל רייסר מול וילהלם מאר", דברי הקונגרס העולמי היהודי למדעי היהדות, תשל"ו.
רוזן צבי, "השקפותיו האנטי-יהודיות של ברונו באואר, מקורות היניקה ומשמעותם", ציון, תשכ"ח, ל"ג.
רוזנברג ארתור, הרפובליקה הגרמנית, תל-אביב, תשכ"ד.
ריכרד ליכטהיים, תולדות הציונות בגרמניה, ההסתדרות הציונית, ירושלים, תשל"ט.

תגים:

גזענות · היטלר · יהודים · שואה · אנטישמי

אפשרויות משלוח:

ניתן לקבל ולהזמין עבודה זו באופן מיידי במאגר העבודות של יובנק. כל עבודה אקדמית בנושא "התפתחות תורת הגזע מאידיאולוגיה למכשיר של פעולה מדינית", סמינריון אודות "התפתחות תורת הגזע מאידיאולוגיה למכשיר של פעולה מדינית" או עבודת מחקר בנושא ניתנת להזמנה ולהורדה אוטומטית לאחר ביצוע התשלום.

אפשרויות תשלום:

ניתן לשלם עבור כל העבודות האקדמיות, סמינריונים, ועבודות המחקר בעזרת כרטיסי ויזה ומאסטרקרד 24 שעות ביממה.