עבודות [1-9] מתוך 466 :: [עמוד 1 מתוך 52]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>

 

עבודה מס' 66340 SHOPPING CART DISABLED
היבטים חברתיים של מעבר קשיש בחברה הערבית למוסד לקשישים, 2000.
מעברו של הקשיש מביתו לסידור מוסדי, תוך כדי סקירת התיאוריה האקולוגיות ותיאוריית החליפין.
7,303 מילים (כ-22.5 עמודים), 22 מקורות, 239.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
קשיש העובר מסביבתו למסגרת אחרת עובר שינוי סביבתי, המשפיע עליו רבות בפרט כשהמדובר הוא בקשיש מהחברה הערבית, חברה אשר בה הקשרים המשפחתיים הינם בעלי משמעות עמוקה יותר מאשר זו מהחברה המערבית. ההחלטה לבחור במסגרת המוסדית כפתרון הולם לקשיש וכמענה לצרכים בלתי מסופקים מהסביבה בה הקשיש חי עשויה להיות פרי של בדיקה יסודית ומעמיקה שעורך הקשיש לבדו או בסיועם של בני משפחתו או של גורמים מקצועיים. בתהליך קבלת חלופה זו נשקלות אפשרויות שונות נוספות, ומובאים בחשבון פתרונות אפשריים שונים, ובכלל זה הפתרון באמצעות הסידור במסגרת מוסדית.
מצד אחד קיים הרצון החבוי, מצידו של הקשיש, להשתחרר ממילוי תפקידים אינסטרומנטליים כמו עבודות במשק הבית, בשל חוסר העניין והשגרה שבהן בבחינת "כל השנים עבדתי קשה, עכשיו אני רוצה לנוח ושאחרים ישרתו אותי". מצד שני ישנה צפיה שבמסגרת בית-האבות ימצאו התנאים להגשמת הרצונות, למימוש מאווים ולמתן ביטוי לכשרונות חבויים. הקשישים מצפים שהתנאים בבית-האבות יאפשרו להם לעסוק בפעילויות יצירתיות, תעסוקתיות ורוחניות וחברתיות שהינם בנות מימוש במסגרת בית-האבות, הן לנוכח הזמן הפנוי, תוצאה מהפסקת ההתעסקות בעבודות משק הבית והן בשל הנגישות הרבה יותר לסוגי פעילויות כאלה בבית-אבות לעומת האפשרויות המצומצמות יותר לפעילות בחלק מן הקהילות.

מטרתי בעבודה זו היא להתייחס, לשלב המעבר לבית-אבות של הקשיש מהחברה הערבית ולהתנתקות מהחיק המשפחתי החם וכן להתייחס לדרך קבלת ההחלטות מצידו של הקשיש, ו/או בסיוע המשפחה על המעבר לבית-האבות, זאת תוך כדי התייחסות לסיבות ולגורמים השונים המשפיעים על קבלת ההחלטה לשינוי.
תכלית העבודה היא לבחון האם יש לחברה הערבית מאפיינים ייחודיים היכולים להשפיע על המעבר, והאם היחס כלפי המעבר משתנה במשך השנים בעקבות המודרניזציה.

ראשי פרקים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת הנושא
2. תיאוריות בנושא התנהגות קשישים
2.1 התיאוריה האקולוגית
2.2 תיאורית החליפין
2.3 הגישה ההתפתחותית
2.4 שיקולים בהוצאת קשיש מביתו
3. מעמד הקשיש בחברה הערבית
3.1 היחס כלפי בתי אבות
3.2 פיתוח שירותים לזקנים באוכלוסיה הערבית
3.3 תפקיד הקהילה והממסד בשלב ההחלטה
4. סיכום
5. ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
התיאוריה האקולוגית מדברת על גודל שטח המחיה של האדם ומיקומו. תיאוריה זו רלוונטית למחקר על מעבר הקשיש מביתו, סביבה אקולוגית אחת אל הסביבה האחרת.
האדם החי בקהילה מתפקד ברמה של סביבת מקרו שכונתית-קהילתית שיש לה משמעות בשבילו ובבואנו לעמוד על המשמעות חיים בקהיליה, בפרט כשהמדובר בחברה הערבית, הרי שהערבי בעל מאפייני חברה שבטיים קשור בקשר אמיץ אל סביבתו הקרובה והקהיליה בה הוא חי הרבה יותר מהאדם החי בקהיליה בעלת מאפיינים מערביים. יקוביץ (1996) הגדיר התנסות גיאוגרפית כ"מעורבות היחיד בתוך המרחבים והמקומות בחייו". ההבדלים המודגשים בהקשר זה הינם: פעולה, אוריאנטציה, הרגשה ופנטסיה בחלק מהשכונות, בעיקר במרכזי הערים הגדולות שמצוי בהן ריכוז גבוה של אוכלוסיה קשישה. כך נוצרים מצבי לחץ כתוצאה מחוסר המשכיות שהייתה חיונית ותומכת בשלבים מוקדמים יותר במעגל החיים, נהפכת בגיל הזקנה לעוינת, עקב הזנחה, הידלדלות השירותים ועליה בשיעור הפשיעה.
 
עבודה מס' 66231 SHOPPING CART DISABLED
ניתוח מקרה של נער ערבי בעל הפרעה אנטיסוציאלית, 1997.
סקירת מקרה של נער השוהה במוסד לנערים במצוקה
2,660 מילים (כ-8 עמודים), 10 מקורות, 148.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בעבודה זו התמקדתי בנושא ההפרעות האישיות האנטי סוציאליות כשבמרכזה של העבודה התמקדתי בנער ממוצא ערבי, בן לאב נרקומן, העוסק גם בסחר סמים קשים. נער זה השוהה בפנימייה מחוץ לביתו פיתח נטיות אנטי-סוציאליות מובהקות הנגזרות מצורת החינוך שקיבל ולאור ההתחככות עם אוכפי החוק, קרי המשטרה. האבחנה בוצעה ע"י פסיכולוג העובד באגודה אליה הופנה הנער. נער זה מטופל על ידי האגודה לנערים במצוקה הנמצאת ביפו והמנוהלת על ידי מר יששכר דרור, כאשר ממנו התקבלו מרבית הפרטים אודות הנער.
ההפרעות האנטיסוציאליות נמצאות בעיקר אצל אותם ילדים אשר אין להם את מקור ההזדהות עם הדמות החיובית הנמצאת בחברה המגינה עליהם כשברוב המקרים המדובר הוא בתא המשפחתי ודמויות ההזדהות הם ההורים. כאלה הם רוב ילדי האגודה, אשר התא המשפחתי שלהם אינו מסוגל, בגלל בעיות שונות, לטפל בהם כראוי ולחנך אותם שהחברה אינה מילת גנאי. לאגודה יש מבנה "פתוח" וזאת במסגרת שרשרת מוסדות מגורים בחסות רשת חסות לנוער, המוגדרת כמסגרת טיפולית תוחמת. מסגרת זו קולטת את הילדים  הנמצאים במצוקה בביתם וכן את הילדים העבריינים. הנער מגיע למוסד זה דרך קצין המבחן. לאפשרות מתן צו שכזה, המורה על קליטתו של הנער למסגרת טיפולית זו על ידי בית המשפט, קודמת, בכל מקרה לגופו, חקירתו של קצין המבחן וכן הגשת תחקיר על ידו לבית המשפט. מתן צו שכזה הוא, כמעט בכל מקרה, הוא על סמך המלצה הכלולה בתסקיר קצין המבחן. הנער יכול להגיע למעונות פתוחים, או סגורים, כמובן דרך קצין המבחן, כאשר הוא מועמד למבחן עם "תנאי מגורים", היינו מגורים במעון. גם זה נעשה על ידי החלטת שופט הנוער, אך צו שכזה נתפס כפחות מאיים (שהם, 1987).

ראשי פרקים:
- מבוא
- תאור המקרה
תאור מעשיו
סטטוס פסיכיאטרי
- דיון אבחנתי
אבחנה פסיכיאטרית
הסבר לסטיות החברתיות
הסבר המצב הדיכאוני
- סיכום
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
ח. מתאפיין בפעלתנות מרובה, כשזה בא לידי ביטוי בעיקר בזה שהוא כל הזמן שובר חלקים ובונה אחרים. חדרו נראה כמעין מחסן של חלפים והוא כל הזמן מתעסק אתם. ח. אינו נותן לאיש להתקרב לחדרו. הוא אינו מקפיד למלא אחר הוראות סגל העובדים אולם הוא מקפיד שלא להפר את ההוראות במידה שכזו שיצרכו את הממונים לשלחו למוסד סגור. עובדה זו מעידה על רמת אינטליגנציה גבוהה למדי בה ניחן (פרנקשטיין, 1979).
 
עבודה מס' 65962 SHOPPING CART DISABLED
אלימות במשפחה והשפעתה על התפתחותם הפיזית והנפשית של הילדים, 1998.
בחינת עמדתם של הילדים אל הצד שהיה אחראי לאלימות המשפחתית, וכלפי הגורמים המטפלים בהם, ובדיקת השפעת האלימות על הילדים לטווח הארוך כפי שהם רואים אותה.
7,386 מילים (כ-22.5 עמודים), 21 מקורות, 188.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
לאור הניסיון בטיפול במשפחות בהן קיימת אלימות ידוע שילדים החיים בצל אלימות הופכים להיות אלימים או קורבנות לאלימות. ילד הלכוד בסביבה מתעללת ניצב לפני משימות הסתגלות קשות, דבר המשפיע על אישיותו ומעוות אותה. ההיקף האמיתי של תופעת האלימות במשפחה הנו מדאיג ביותר. את מה שרואים אותם ילדים שחווים זאת, והנזק הנפשי שנגרם להם עקב כך, לא ניתן למחוק. לכשיתבגרו, הסיכוי שילדים אלה יהפכו לאלימים, או לכאלה שמוכנים לספוג אלימות בשקט ולקבל אלימות כדרך חיים, הוא רב.

מטרות המחקר:
לבחון את עמדתם של הילדים אל הצד שהיה אחראי לאלימות המשפחתית.
לבדוק את השפעתה של האלימות על הילדים לטווח הארוך כפי שהם רואים אותה.
לבדוק את עמדתם של הילדים אשר חוו את האלימות כלפי הגורמים המטפלים בהם.

תוכן העניינים
1. הקדמה
2. מבוא
3. דיון תיאורטי
4. מתודולוגיה
5. תוצאות ודיון בתוצאות
6. סיכום העבודה
7. ביבליוגרפיה
שאלון

מתוך העבודה:
זכותו של כל ילד לקבל הזדמנות ואפשרות לגדול ולהתפתח, גופנית, מוסרית, רוחנית, נפשית, רגשית, שכלית וחברתית בצורה בריאה ותקינה ובתנאים של חרות וכבוד. זכותו של ילד לגדול בבית הוריו ולקבל שם הזנה, חינוך, הגנה, אהבה והבנה. ילד לא יופרד מהוריו אלא בנסיבות יוצאות מן הכלל. זכותו של הילד במקרה כזה לקבל תחליף בית מתאים, דומה עד כמה שניתן לבית הורים תקין תוך שמירת קשר עם משפחתו הטבעית.
זכותו של כל ילד לקבל הגנה מלאה ויעילה מפני כל צורה של הזנחה, ניצול, התעללות, התאכזרות או השפלה - גופנית ונפשית - בבית הוריו או מחוצה לו.
(הצהרת זכויות הילד - ערך ד"ר יצחק קדמן)
 
עבודה מס' 65439 SHOPPING CART DISABLED
דפוסי פנאי בגיל השלישי, 2002.
הקשר בין פעילות הפנאי למצב הגופני והנפשי של הקשיש.
8,068 מילים (כ-25 עמודים), 41 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
האלף השלישי מאופיין יותר מכל בעליית תוחלת החיים ובירידת מספר שנות העבודה. אם בעבר אדם פרש לגמלאות בגיל 65 ותוחלת החיים היתה 70 שנה, אזי היה לו רק 5 שנים לנצל. כיום רבים פורשים לגמלאות בגיל 50, ותוחלת החיים היא 75 שנים ויותר. כלומר 25 שנה של פעילות.
נקודה נוספת שיש להזכירה כמאפיין את האלף השלישי היא התפתחות התקשורת. אמצעי התקשורת והמדיה מצד אחד, וההשכלה מצ ד שני נותנים ליותר ויותר מבוגרים חשובים לידע- מידע על האפשרות לבילוי בזמן הפנוי. הם רוצים לקחת חלק פעיל ולעסוק בפעילות מעניינת, מגוונת ובעלת תוכן (GILL  1991).

זו אוכלוסיה שמוכנה להוציא את כספה על תרבות הפנאי לסוגיה, מוכנה לשלם סכום גדול מראש, ודורשת בתמורה איכות ושירות קבוצה זו מתגלה כבעלת הערכה עצמית גבוהה הנוטה להשתתף בקשת רחבה של פעולות תרבות הפנאי והמביעה בדרך כלל שביעות רצון כללית ורצון להתנסות בחוויות חדשות. קבוצת האוכלוסיה המבוגרת נוטה לדוגמא, לתכנן את הטיול זמן ארוך יותר מראש, מוציאה יותר כסף, נענית יותר למבצעי שיווק למיניהם, כמו חבילות נופש, ומשתמשת יותר בשירותי סוכני נסיעות.
קבוצת הגיל שמעל גיל  55 מודעת יותר ויותר לכוחה, מציבה דרישות ספציפיות ומצפה לקבל בראש ובראשונה יחס הולם ותמורה מלאה בעבור כספה. במחקרים רבים שנעשו נמצא שהחשוב ביותר לבני קבוצת גיל זו היא ההרגשה שעשו בעבורם את המקסימום, שהקדישו להם את מלוא תשומת הלב ולא זלזלו בכספם.
עם זאת לא כל הקשישים מצליחים לבלות בצורה דומה, ואחת הסיבות היא היכולת הפיזית. הדעה הרווחת היא שתהליך ההזדקנות קשור, לפחות מבחינה תיאורטית בהפחתת התדירות והיקף שעות הפנאי אותם מנצלים הקשישים. אירוע החיים כמו פרישה, אובדן בן\בת זוג ועוד, מונעים מקשישים לקחת חלק בפעילות בשעות הפנאי. קיימות לא מעט הוכחות מחקריות הטוענות כי מצב הנפשי של הקשישים מושפע באופן דרמטי מכמות שביעות הרצון אותו מקבל היחיד בפעולותיו בשנות הפנאי. יתירה מכך, ממצאי מספר מחקרים מניחים כי שביעות רצון בבילוי שעות הפנאי מהווה גורם עיקרי לרווחה נפשית של האדם הקשיש, בהשוואה לשביעות רצונו מעבודה, משפחה וכד' NEMIROFF, 1990.)

שאלת המחקר היא האם יש שוני בין הפעילות של הקשישים בשל שוני תפקודי או שישנם גורמים אחרים המשפיעים על תפקודו. לדוגמא האם שני אנשים מתנהגים בצורה שונה היות וכך הם התנהגו בעבר או בשל בעיות תפקוד.
השערת המחקר היא כי המגבלות הפיזיות ישפיעו על הקשיש, אולם קשיש שהורגל בפעילות מסוימת, ינסה להמשיך עימה גם לאחר מכן על מנת לא להרגיש התדרדרות וקמילה, הן רגשית והן פיזית.

תוכן העניינים:
1 מבוא
1.1 הצגת הנושא
1.2 פילוח האוכלוסיה
1.3 שאלת המחקר
2 סקירת הספרות
2.1 חלוקת זמנו של הפרט
2.2 מאפייני גיל הזהב
2.3 ניצול הפנאי של הקשיש בבית אבות
2.4 מאפייני הפעילות בבית האבות
2.5 מחקרים על הפעילויות בבתי האבות
2.6 פעולות פנאי בעלות אופי דתי
3 שיטת המחקר
3.1 שיטת המחקר
3.2 אוכלוסיית המחקר
3.3 אתיקה
4 תוצאות וניתוח
4.1 ראיון ראשון
4.2 ראיון שני
4.3 ראיון שלישי
4.4 ראיון רביעי
4.5 ראיון חמישי
5 סיכום
6 ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
Bread & Reghem, (1985) מצאו כי הגורמים העיקריים המדגישים את המוטיבציה לפעילויות הפנאי הם גורמים אינטלקטואליים, חברתיים ויצר התחרות.
מוטיבציה לפעילות יכולה להיות מושפעת מסוגי אינטראקציה שונים המתרחשים בין היחיד וסביבתו. איפיוני הסביבה המוסדית הם כאלה שיכולים לעודד פעילות לשעות הפנאי או לדכא את השתתפות הדיירים בפעילויות אלו.
 
עבודה מס' 65398 SHOPPING CART DISABLED
דפוסי פנאי של קבוצות שונות בישראל, 2002.
תרבות הפנאי של קשישים יהודים בבתי אבות לעומת קשישים ערביים
9,315 מילים (כ-28.5 עמודים), 45 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחברה המודרנית מקובל כיום הסידור של מעבר הקשיש לבית אבות, פרטי או ממסדי. בית האבות דואג לקשיש לאוכל, לינה, טיפול רפואי וגם לפעילות פנאי על מנת להנעים את זמנו.  האלף השלישי מאופיין יותר מכל בעליית תוחלת החיים ובירידת מספר שנות העבודה. אם בעבר אדם פרש לגמלאות בגיל 65 ותוחלת החיים היתה 70 שנה, אזי היה לו רק 5 שנים לנצל. כיום רבים פורשים לגמלאות בגיל 50, ותוחלת החיים היא 75 שנים ויותר. כלומר 25 שנה של פעילות, שבחלקם הקשיש או משפחתו מעדיפים להעביר בבית אבות.
קבוצת הגיל השלישי אינה הומוגנית וניתן לחלקה על פי פרמטרים רבים של מדדים דמוגרפיים, סוציו-דמוגרפיים כמו גיל מין, מצב משפחתי השכלה, הכנסה, מוטיבציה וכמובן כושר גופני.
חלוקת האוכלוסיה המבוגרת לפלחים ותת קבוצות מקלה על אפיונן, הגדרתם והתכוונות יעילה ומדויקת יותר לדרישותיהם וציפיותיהם מפנאי. כך למשל לקבוצות מעוטות יכולת יציעו פעילויות פנאי שהן זולות יותר; לקבוצות תשושות תערך פעילות בבית האבות שאינה מצריכה יציאה וכד'.

בעבודה זו ברצוני לבחון את דפוסי הפנאי של קשישים ערביים בבתי אבות לעומת קשישים יהודיים: היחס כלפי תרבות הפנאי, היחס כלפי דפוסי פנאי חדשים, התנסויות באתגרים וכו'. אנסה לעמוד על חשיבות תרבות הפנאי בקרבם.
שאלת המחקר המרכזית היא האם יש הבדל בין דפוסי הפנאי של קשישים יהודים לקשישים ערביים בבתי אבות, והאם שוני זה קשור לדפוסי הפנאי של הקשישיםטרם כניסתם לבית האבות.
בדיקת דפוסי הפנאי תערך ע"י חלוקת שאלונים לקשישים בבתי אבות בהם הקשישים מתנהגים באופן עצמאי (לא גריאטריים). השאלונים יהיו שאלונים סגורים, אנונימיים.
המדגם יכלול קשישים משני בתי אבות. בית אבות אחד הוא "בית גיל הזהב" הנמצא בתל אביב, ובית אבות שני הוא בכפר דבוריא, שיוחד לאוכלוסיה הערבית.  

תוכן העניינים
1 מבוא
2 סקירת ספרות
2.1 מהי זיקנה
2.2 זקנה במשפחה הערבית
2.3 זקנה במשפחה מודרנית
2.4 מהות הפנאי בבית אבות
2.5 פעולות פנאי בעלות אופי דתי
3 שיטת המחקר
3.1 שיטת המחקר
3.2 אוכלוסיית המחקר
3.3 כלי המחקר
3.4 מגבלות המחקר
4 תוצאות
4.1 מאפייני פעילות הפנאי של הקשישים
4.2 שוני בין התשובות:
5 סיכום
6 ביבליוגרפיה
7 נספח- השאלון

מתוך העבודה:
הזיקנה מוגדרת ע"י מילון פונטנה כ"גיל השלישי", כלומר הגיל שלאחר הבגרות בה מתחילה דעיכת הפעילות הגופנית.
מערכת התמיכה של המשפחה חשובה ביותר להתמודדות עם תהליכי הזקנה. סטריאוטיפים חברתיים מזהים זקנה עם מוסדות, פאסיביות, חולשה ומחלה. בפועל מצביעים הנתונים על כך כי מרבית הזקנים חיים בקהילה ורק מיעוטם נמצא במסגרת מוסדית (5%). נתונים אלה תקפים לגבי ארצות מערביות שונות וגם לגבי ישראל. המחקר הגרונטולוגי נטה להתמקד בזקנה המוסדית והפתולוגית ולהתעלם יחסית, מתהליכים של הזדקנות נורמאלית בקרב הזקנים ומתוך התייחסות רב תחומית לתהליכי הזדקנותם (יקוביץ, 1996).
 
עבודה מס' 65352 SHOPPING CART DISABLED
גרונטולוגיה- זקנה וזהות בחברה מודרנית - ראיון פרישה מהעבודה, 1997.
השפעת הפרישה מהעבודה על חייו של הקשיש
3,929 מילים (כ-12 עמודים), 12 מקורות, 198.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
מטרת העבודה הנוכחית היא לבדוק את השפעת הפרישה מהעבודה על שלושה קשישים שעברו את גיל הגבורות- 80 שנה. תכלית העבודה היא להעריך את פחדם מהניתוק החברתי שלאחר הפרישה, וזאת למרות שעבר מאז זמן רב.
השערת המחקר היא כי למרות שעבר זמן רב, וכל אחד מצא עיסוקים אחרים, הפחד מניתוק לא יעבור ולזאת לאור תיאוריית החליפין שתוצג להלן.
העבודה תתחלק לשלושה חלקים- המבוא בו יוסברו התיאוריות השונות, גוף העבודה- בו ינותחו הראיונות, ולאחר מכן סיכום ומסקנות. בנספחים מוצגים הראיונות עם הקשישים.
כמדגם נבחרו שלושה קשישים: שני גברים ואישה. הגברים עבדו בעבודות של צווארון כחול ואילו האישה עבדה כמזכירה בתחום רכב ברשות הדואר.

תוכן עניינים:
1. מבוא
1.1 מטרת העבודה
1.2 הצגת התיאוריות
1.2.1 תיאורית "הניתוק"
2. ניתוח התשובות
3. סיכום ומסקנות
4. ביבליוגרפיה
5. נספחים- הראיונות
ראיון מספר 1- משה- בן 82
ראיון מספר 2- מזל, בת 82
ראיון מספר 3- חיים בן 80

מתוך העבודה:
1.2 הצגת התיאוריות
מצבים רבים יכולים לגרום לניתוק האדם מן החברה בכללותה, והזקן, היות והטובין הכלכלים שהוא מסוגל ליצר לחברה הינם מועטים והוא לרוב תלוי בה, יכולה להיות בעיה כפולה, אם החברה אינה סוציאלית לחלוטין ואינה חברה פתוחה לרעיונות או חברה מבוססת. חזן טוען, כי דווקא חברות שאינן בעלות מצב כלכלי איתן יטו לא להתייחס לקשיש, לבעיותיו ולניתוקו, גם אם הוא מעונין להשתלב בה בחזרה .
לתלות בגיל הזקנה ישנן משמעויות רבות. ניתן לתאר את המשמעותיות על פי 4 בעיות אופייניות לזקנה:
1. תלות כלכלית: הזקן אינו מסוגל ליצר טובין כלכליים ולכן אינו יכול לדרוש, לפחות דרישה בכח, טובים כאלו. על פי התיאוריות הבסיסיות של הצדק, הוא אינו רשאי לדרוש מאומה .
 
עבודה מס' 65073 SHOPPING CART DISABLED
דפוסי פנאי של קבוצות שונות בישראל , 2000.
תרבות הפנאי של קשישים יהודים בבתי אבות לעומת קשישים ערביים
8,718 מילים (כ-27 עמודים), 52 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
בחברה המודרנית מקובל כיום הסידור של מעבר הקשיש לבית אבות, פרטי או ממסדי. בית האבות דואג לקשיש לאוכל, לינה, טיפול רפואי וגם לפעילות פנאי על מנת להנעים את זמנו.  האלף השלישי מאופיין יותר מכל בעליית תוחלת החיים ובירידת מספר שנות העבודה. אם בעבר אדם פרש לגמלאות בגיל 65 ותוחלת החיים היתה 70 שנה, אזי היה לו רק 5 שנים לנצל. כיום רבים פורשים לגמלאות בגיל 50, ותוחלת החיים היא 75 שנים ויותר. כלומר 25 שנה של פעילות, שבחלקם הקשיש או משפחתו מעדיפים להעביר בבית אבות.

עבודה זו בוחנת את דפוסי הפנאי של קשישים ערביים בבתי אבות לעומת קשישים יהודיים: היחס כלפי תרבות הפנאי, היחס כלפי דפוסי פנאי חדשים, התנסויות באתגרים וכו'. אנסה לעמוד על חשיבות תרבות הפנאי בקרבם.
שאלת המחקר המרכזית היא האם יש הבדל בין דפוסי הפנאי של קשישים יהודים לקשישים ערביים בבתי אבות, והאם שוני זה קשור לדפוסי הפנאי של הקשישיםטרם כניסתם לבית האבות.

שיטת המחקר הנוכחית היא  איכותית- ראיון אתנוגרפי.
המדגם הינו מדגם מקרי: דגמתי 10 עובדים מכל בית אבות.
במסגרת המחקר נעשה שימוש בראיונות בלבד, באמצעות שאלון מובנה. בעבודה זו בחרתי בראיון סגור.

תוכן העניינים:
1. מבוא
2. סקירת ספרות
2.1 מהי זיקנה
2.2 זקנה במשפחה הערבית
2.3 זקנה במשפחה מודרנית
2.4 מהות הפנאי בבית אבות
3. שיטת המחקר
3.1 שיטת המחקר
3.2 אוכלוסיית המחקר
3.3 כלי המחקר
3.4 היבטים אתיים
4. תוצאות
4.1 תפקוד באופן עצמאי
4.2 שמירה על קשר עם המשפחה
4.3 משתתף בפעולות דתיות
4.4 משתתף במשחקי חברה קבוצתיים
4.5 הגברת את שעות הקריאה שלך מאז הגיעך לבית האבות
4.6 מצאת חברים חדשים
4.7 משתתף בפעילויות ספורט והנעה
4.8 יוזם פעילויות חדשות
5. סיכום
6. ביבליוגרפיה
7. נספח- השאלון

מתוך העבודה:
הזיקנה מוגדרת ע"י מילון פונטנה כ"גיל השלישי", כלומר הגיל שלאחר הבגרות בה מתחילה דעיכת הפעילות הגופנית.
מערכת התמיכה של המשפחה חשובה ביותר להתמודדות עם תהליכי הזקנה. סטריאוטיפים חברתיים מזהים זקנה עם מוסדות, פאסיביות, חולשה ומחלה. בפועל מצביעים הנתונים על כך כי מרבית הזקנים חיים בקהילה ורק מיעוטם נמצא במסגרת מוסדית (5%). נתונים אלה תקפים לגבי ארצות מערביות שונות וגם לגבי ישראל. המחקר הגרונטולוגי נטה להתמקד בזקנה המוסדית והפתולוגית ולהתעלם יחסית, מתהליכים של הזדקנות נורמאלית בקרב הזקנים ומתוך התייחסות רב תחומית לתהליכי הזדקנותם (יקוביץ, 1996).
הגרונטולוגיה המודרנית מתבססת על תפיסה הוליסטית, המניחה כיום יחסי גומלין מורכבים בין מערכות נפשיות, חברתיות, ופיזיולוגיות. בעבר היה נהוג להבחין בין תחומים שונים בהזדקנות, כאשר כל תחום נחקר בנפרד ופיתח מודלים עצמאיים. כיום, בחינה של המערכות השונות באופן נפרד נתפסת כבלתי יעילה לתיאור ולהבנת הזקנה (לומרנץ, 1991).
 
עבודה מס' 64768 SHOPPING CART DISABLED
הקושי בשילובם ובקליטתם של מהגרים חדשים, 2002.
התערות קהיליית קווקז בשכונת דורה בחברה הישראלית
7,046 מילים (כ-21.5 עמודים), 22 מקורות, 258.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
עלייתם וקליטתם של יהודי בריה"מ נחשבת כקליטה הגדולה ביותר בתולדות המדינה לאחר העלייה החמישית. עלייה זו אופיינה בשני גלי עלייה גדולים בשנות השבעים ובשנות התשעים. בשנת 1990 הסתמנה לראשונה פריצת הדרך לעלייתם של יהודי ברה"מ לארץ בעלייה, עלייה שלא היה כדוגמתה מאז קום המדינה. בתשעת החודשים הראשונים של עלייה זו עלו לישראל כמעט 100,000 עולים מבריה"מ- גידול של 763% בהשוואה לשנת 1989. מספר זה של עולים מבריה"מ הגיע לישראל בעשרים השנה עד לעלייה זו (רוזנבאום, 1994).
השתלבותם של עולי ברה"מ בארץ, והתערותם בחברה הישראלית, ידעה קשיים לא מעטים, ועל אף מגוון דרכי העזרה לכל עולה והניסיון להקל על היקלטותם בארץ, לא כל העולים היו מרוצים בארץ מהיבטים שונים. חלקם לא מרוצים מצורת הקליטה וחלקם לא היו מרוצים מהמשך הטיפול בהם או מהצלחתם בקליטה ובהתערות הפנימית.
במסגרת עבודתי זו אתמקד בבעיית הקושי בשילובם ובקליטתם של מהגרים חדשים, המאוגדים בקהילייה אחת וגרים בשכנות מגורים אחת, בארץ, אולם למרות זאת הם לא מצליחים להיקלט ולהיות חלק מהחברה הישראלית, להיות חלק מהמסגרות החברתיות והתעסוקתיות, הן בשל קשיי היו יום בו נתקל כל עולה ועולה והן בשל בעיות של השוני החברתי והתרבותי.
שאלות המחקר הן:
* מהם הגורמים המעכבים התערות חברתית בין הישראלים ?
* האם העובדה כי אדם נמצא בקהילייה סגורה מעכבת את התערותו בחברה הכללית ?
* מהם מאפייני הקהילייה הגורמים יותר לסגירות מול החברה הכללית ?
מטרת המחקר היא בדיקת הגורמים המזרזים או מעכבים את התערות העולים החדשים, יוצאי קוקז, בהתערות בחברה הישראלית. אוכלוסייה זו נבחרה בשל מאפייני הקהילתיות שלה, והעובדה כי רבים מהם גרים בשכונה אחת, באחת השכונות הדרומיות של נתניה- דורה.

שכונת דורה היא אחת השכונות העניות בעיר נתניה, היא נמצאת ברשימת שיקום השכונות. רוב שכונות המצוקה הוקמו עוד בשנות העלייה הגדולה, עת היה צריך לשכן מאות אלפי עולים. השמאל עמד בראש השלטון המרכזי וחלש על המשאבים. עובדה זו סייעה למנוע שינוי בתמונה הפוליטית, למרות שרבים מהמתיישבים היו בעלי עמדות מסורתיות או בעלי אורינטציה שאינה סוציאליסטית (רגב, 1987).
מטרתו של פרויקט 'שיקום שכונות' הוא בשיפור תנאי הדיור והתשתית הפיזיים בשכונות המצוקה, שיפור איכות השירותים החברתיים והקמת מבני הציבור, הנדרשים להפעלתם של שירותים אלו, שיפור סיכויי המוביליות החברתית והכלכלית של תושבי השכונות, בעיקר באמצעות הרחבת הזדמנויות להישגים לימודים ולהכשרת מקצועית.

ראשי פרקים:
מבוא
מידת התערותם של עולים בחברה הישראלית
מדינת ישראל כמדינה קולטת עלייה
מאפייני קהיליית קווקז בשכונת דורה בנתניה
מתודולוגיה
שיטת המחקר
שיטת הניתוח
תוצאות המחקר
סיכום
ביבליוגרפיה
נספח- שאלון

מתוך העבודה:
קיימים סוגים רבים של הגירה, ולכל אחד מהם מאפיינים משלו. הבחנה מקובלת אחת היא לפי מטרת ההגירה: *
* מהגרי עבודה - מהגרים הבאים על-פי רוב לתקופה מוגבלת, במטרה לעבוד, משאירים את משפחתם בארץ מוצאם ומתכוונים לחזור אליה לאחר זמן קצוב. ההגירה במקרה זה היא למדינה שהשכר המשולם בה גבוה מהשכר בארץ המוצא, בידיעה שמדובר בעבודה עתירת כוח-אדם זול וללא אפשרויות קידום. במקרים רבים מדובר בהגירה עונתית, למשל לשם עבודה בחקלאות בעונות בוערות. עם זאת, במקרים רבים מקימים מהגרי עבודה זמניים קהילות ומבקשים להפוך למהגרי קבע או לפחות לשהות במדינת היעד תקופות ארוכות..
 
עבודה מס' 64613 SHOPPING CART DISABLED
כיצד מתפקדים ילדים בעלי תסמונת דאון , 2004.
סקירת התפקוד הרגשי והחברתי של ילדים בעלי תסמונת דאון כאשר שאלת המחקר היא באיזו צורה ניתן לסייע לילדים בעלי תסמונת דאון להשתלב חברתית
7,190 מילים (כ-22 עמודים), 33 מקורות, 238.95 ₪
:: לחץ כאן להצגת / הסתרת תקציר העבודה ::

תקציר העבודה
אחוז קטן מהאוכלוסיה נולד עם פיגור מולד. בין ילדים אלו ניתן למנות את הילדים בעלי תסמונת דאון (המכונים בפי העם "מונגולואידים"), אשר כיום, מנסים לשלבם בחברה הרגילה או בחברת ילדים כמותם, בשל הבנת העזרה שיש לשילוב חברתי להרגשתו של האדם.
תינוקות עם תסמונת דאון נולדים עם פיגור שכלי. דרגת הפיגור שונה במידה רבה מתינוק לתינוק. התיאום בין השרירים, חמשת החושים, האינטליגנציה וההתנהגות- נשלט בידי המוח, והיות ומוחם של המפגרים שונה משל ילדים רגילים נוצר מצב המכונה פיגור שכלי.

חשיבות העבודה הנוכחית היא רבה. הורים לילדים בעלי תסמונת דאון מרגישים כי חרב עליהם עולמם, ולכן חשוב להדגיש להם כי הילד יכול להשתלב חברתית ולהצליח בצורה מסוימת, גם אם לא מלאה כמו הילד הרגיל.ילדי תסמונת דאון סבלו במשך זמן רב מציפיות נמוכות ומתחזיות שליליות לגבי היכולת שלהם להגשים את עצמם. כיום על ידי חינוך מיוחד משופר, ופתיחות חברתית גדולה יותר, ילדי תסמונת דאון מתפקדים ברמות הולכות ועולות. לא זו בלבד שרמת המשכל נמצאת בעלייה אלא נלמדות גם מיומנויות חדשות ומתממשים חיים מלאים יותר .

כאמור לעיל, כיום מנסים יותר ויותר לשלב ילדים עם תסמונת דאון בחברת האנשים\ילדים הרגילה או אף למצוא להם חברה בינם לבין עצמם. ולכן, כמו בכל תהליך חיברות, חשוב ללמדם לתפקד נכון מבחינה רגשית  וחברתית- יש להבין את צורכיהם הרגשיים ולסייע להם בתהליך ההשתלבות החברתית.  
העבודה הנוכחית תסקור את התפקוד הרגשי והחברתי של ילדים אלו כאשר שאלת המחקר היא באיזו צורה ניתן לסייע לילדים בעלי תסמונת דאון להשתלב חברתית. העבודה תסתמך על מחקרים שנערכו בנושא, בישראל ובחוץ לארץ, וכן ספרות רלוונטית.

ראשי פרקים
מבוא
  הצגת הנושא
מטרת העבודה
מהי תסמונת דאון
התפתחות חברויות
  מהי חברות
  כיצד מתקשרים ילדים עם תסמונת דאון
המתבגר עם תסמונת דאון
  ביטויים רגשיים
  קשיים חברתיים
  קשיים רגשיים ומיניים
  קשיים בלמידת עצמאות
דרכי התמודדות עם בעיות חברתיות
  הורות יליד חריגה והסיוע לשילוב חברתי
  המסגרות החינוכיות והסיוע לשילוב חברתי
סיכום העבודה
ביבליוגרפיה

מתוך העבודה:
חברות היא קשר בין שני אנשים לצורך מגע חברתי. מגע חברתי מפותח יותר כולל בתוכו קבוצת אנשים. תחילתן של רוב הקבוצות היא באווירה קרירה, ביישנית ונבוכה, ולכן היכרות קודמת או לכידות עשויים לעזור. סביר ביותר כי החברים לא מכירים זה את זה ולכן בתחילה הדבר עשוי להתבטא הסתובבות אנה ואנה, מתח עקב חוסר קרבה, הימנעות זה מזה וכד' .
בשנים האחרונות קיבל שילוב ילדים בעלי תסמונת דאון במסגרות חברתיות רגילות בקהילה תנופה קדימה. ההורים מחפשים מסגרות חברתיות רגילות שיסכימו לקבל את הילד, היות וילדים עם תסמונת דאון הם בעלי מזג נוח המסייע להם להשתלב חברתית.
 
סל קניות
סה"כ: 0.00 ₪

** עכשיו במבצע **
עבודה שניה ב – 40% הנחה*
בתוקף עד 30/12/2014
*) הזולה מבינהן

חפש עבודות
מדריך החיפוש
חפש על פי המילים:
קטגוריה:
תת-קטגוריות:
All
טיפול
ילדים ונוער
כללי
מנהל וארגון
סיעוד
עבודה קהילתית
פרקטיקום
עבודה מס':

אפשרויות חיפוש
הצג עבודות שאורכן
מ- עמ' עד עמ'
הצג תוצאות בכל עמוד

הכנס את קוד הקופון:
עבודות [1-9] מתוך 466 :: [עמוד 1 מתוך 52]
עבור לעמוד: 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 :: עמוד הבא >>